פורום ריק ומוסתר (עמוד 973)

אבל זה שורט לי את הלב

היום, שבו לא תראו את הניק הזה. או, לא תראו את הניק הזה באמירות הכואבות, המתגעגעות.
תמיד יהיה על מה לכאוב, נכון?
אבל ספציפית. ספציפית. כיווץ בלב. נשימה שנעתקת.

"לך תבין שנאה עצמית, לך תבין התמכרויות רעות, לך תבין משאלת מוות. לך תבין את הצורך הזה לדקור את עצמך ולדמם.

אני לא רוצה את זה יותר. אני רוצה למצוא בעצמי טוב."

(שירה גאולה, עמ' 305)

 

אני לא רוצה את זה יותר.

אני רוצה למצוא בעצמי טוב.

 

באלי לצרוח את זה.

 

אני.לא.רוצה.את.זה.יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני.רוצה.למצוא.בעצמי.טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

 

טאטע.

הסימנים.

ההארות.

ההבנות.

תודה.

 

 

(מותר להגיב, אם יש מה...)

או יותר נכון,

שכשאני אהיה אש בכללי,

אני יוכל להיות לעצמי אש מאנשים קרים.

טוב בסדר
אני יודעת שהכל מכוונות טובות
אבל די...............

(אבל אני לא אגיד כנראה, אז אני אומרת כאן..)

אני סוג של צולעת, לא בטוחה למה רק אחרי שעובר זמן אני מבינה שאני טועה
טעיתי שחשבתי שהבחירה ככ קלה, טעיתי, כי כל יום כמו נס.
מתי נפגש? אמת קטנה שלי.
סליחה על הבולשיט באורך מטר שהייתי נוהגת לכתוב.

בריא לי חוסר וודאות.
ככה עדיף.

סליחה על שליכלכתי לך את הלב, מהנילונים.

וואו אין לי מילים.. אני לחוצה, לחץ טוב זה מעורבב בהרבה רגשות.
אין על ה' יתברך איך שהוא מסובב הכל כדי שיהיה טוב..
יואו! זה מדהים!
אני מאושרת..שמחה.. אין זה מדהים!
אני לא מאמינה שזה אוטוטו קורה אמן בעז"ה שזה באמת יקרה..
ואם לא זה משמים.. ה' אתה ככ גדול.

כאב לא ברור הגיע

כאב לא מוסבר,

לא מפורש,

לא מתורגם.

 

הכאב חזר, 

הפחד,

הגעגוע,

החשש.

הבדד.

 

געגוע לאנשים טובים,

געגוע שאין לו תרופה.

געגוע לתקופה שלא תחזור יותר,

געגוע לשעות נדירות שאף פעם לא יחזרו.

געגוע לאהבה.

 

ואין, פשוט אין.

אין תרופה, אין מזור למחלה.

מה שכן יש, זה שירים.

השירים העצובים האלה שפעם היינו שומעים יחד,

בחדר, בחושך, 

השירים העצובים האלה שניגנו לנו כל כך הרבה שעות יחד.

 

----------

 

ואני יודע שזה לא יעזור לבכות על העבר,

אבל פשוט אי אפשר שלא.

החדר שלי כבר לא יכול לסבול אותי.

כל כך הרבה זמן אני נמצא בו בלי לזוז.

כל כך הרבה זמן אני פה בלי לברוח.

אין לחדר הזה כבר כוחות נפש כדי לשאת את כאבי.

הם נגמרו לו.

 

ועכשיו רק לחשוב שיש לי עוד שבת לבלות בבית הזה, בחדר הזה.

מי ישא את כאבי?

מי יקח ממני את עול הבדידות?

את שק הדמעות?

 

מי?

אוספים את כל מה שפיזרתי (ברגש, במחשבה, במעשים) על ההר הזה.

עוברים פינה פינה, רחוב רחוב.

 

ואוספים הכל.

הרבה מסקנות, הרבה דברים לכתוב, הרבה דברים לאסוף.

 

 

זוהרת.
תקשיבי.
לא בסדר מה שאת עושה,
אני אומרת לך דוגרי..
לא בסדר.


ולא מאמי, לא,
אל תנסי אפילו להגן על עצמך.


למה את בכלל חושבת שאת שווה משהו?! אה??
תפסיקי לחיות בסדר שאת בוגרת.

כי את לא.
את סתם ילדה בגן. זה מה שאת.

את לא מבינה שוםדבר מהחיים שלך


סתם אידיוטית מעצבנת.
לכי לעזאזל.


זוהרת:
אבל... אבל...
אני באמת מנסה להיות ילדה טובה, ו..
אני חושבת שאני ממש בסדר..

אני:
זאת בדיוק הבעיה שלך!!!
שאת חושבת שאת מושלמת.
את לא. ל א .
מתי תתחילי להבין?!

זוהרת:
אז אני.. אפס?

אני:
אפס.

זוהרת:
אהה
באלל זה כולם שונאים אותי

אני:
אכן שונאים אותנו. אנחנו לגמריי אפס

*זוהרת האפסית הולכת לישון*

ילד שקרן.

שאת מושיט יד לעזרה למישהו שקבור עמוק
היא מושך אותך למטה, שואב את כל כוחותך.
עולה למעלה שמח וטוב לבב, על הדרך משאיר אותך למטה וגם דורך לך על הראש בטיפוס
מה יהיה איתכם אנשים ?!

מה את לוקחת ללב?

כאב או שמחה?!

אני לא יודע תתמיד הייתי ילדה של קונפליקט רגשי.

הוא היה לי כבד. חונק. גומר. ומכאיב.

עכשיו הוא כבר לא צריך ... הוא נעזר בדברים אחרים . אבל לי זה נותן וי על האמירה " במציאות אחרת הייתי שולח אותך לדרכך להסתדר לבד".

המחשבה שאני עושה הכול שיהיה לו טוב גם עם זה על חשבוני . ואילו אני הייתי זקוקה היו פשוט מוותרים עלי. 

גורמת ללב לי להישרט ולדמם 

זוהי משאלת הלב שלי שהשבתות שלי יחזרו להיות קדושות ומבורכת. 

לא שבתות בכאילו.

שבת כדי לומר " אנחנו שומרים ". 

חול שם וחול פה.

ולי לא נשאר מקום.

אבל אני אאשר תמיד אאשר ולא אפסיק לנסות להשתדל להיות קרובה אליו יתברך .

גם אם זה יעלה לי בחיי

 

 

(מותר להגיב)

בכל אלה בלי המצפון. שעושים מה שהם רוצים.
לא יודעת אם זה טוב.
אבל הם לומדים. הם מבינים דברים יותר מהר ממני.
כי הם ניסו.
אני רוצה לנסות. ללמוד מטעויות.
ואם אני יטעה, ויעשה משהו שלא טוב לי בו
לפחות אני ידע שהבאתי אותו על עצמי.
כי בכל מקרה רע.
ואני מעדיפה את זה מאשר שאחרים יכתיבו לי מה לעשות.


(מותר להגיב)

אני משתגע ,בא לי כבר לעשות עם זה משהו!!!

 

די עם המטח הזה

קודש וחול

שמחה ועצבות 

ביחד ולבד

 

אבל זה מה שיוצר את השמחה