שרשור חדש
מי שמלפניי מאחוריי ומצדדיי הוא הבורא.פיצוחית
קרדיט ל'ממתק לשבת'פיצוחיתאחרונה
של הרב נחמיה וילהלם בנגקוק תאילנד.


יש שמה עוד כמה וכמה משפטים חזקים.
בררר רועד לי הלבחולמת.
כי הוא פשוט לא יודע.
התמיהה היומיומית הזאת גומרת אותי.
שיקרה כבר ותהיה לי קצת נחת.
הספק הזה שאוכל ומכרסם את הלבמשה

מאחל לך שתזכי להתיר אותו.

אמןחולמת.אחרונה
יש כל כך הרבה מה לכתובאוהב אותך ה

ומשהו חוסם

אבל השקט מציף.

היתה שבת ממש קדושה ב''ה

ואוף למה שתינו יודעים את זה והמבטים תמיד חולפים. אבל זה נישאר רק באוויר הלוואי

ומשהו חדש מתחיל לי עמוק ביפנים

קצת יותר רוגע ושלווה ,מה שכבר יותר משנה היה חסר

מסקנות מהשבת:שוליינית
- נסיה מתומתמת(!)
-התרגלתי לשקט של בית צעיר. -יש אנשים שצריכים ללמוד לא להתייחס למה שאומרים להם
/>-אני לא יודעת איך אני ישרוד שנה הבאה.
- בנות זה עם חופר. ואם הם רווקות אז בכלל.
-אף פעם אל תשימו במטבוחה מלא שום. זה לא טעים.
-כשישנים טוב החיים נהיים יפים.
-אני יכולה לשכוח מלישון הלילה.
החזרה הביתה מציפה את הכלחולמת.
וזה טוב וגם לא.


אני אוהבת להיות לבד.
כשאני לבד עם עצמי נהיית לי נחת, נהיה לי טוב.
אני אדם בודד כי זאת אני.
להיות בחברה, קל וחומר שבאופן תמידי, דורש ממני ככ הרבה כוחות נפש. ומציף בי הרבה קושי.
אם רק יכולתי, הייתי נשארת עם עצמי לתמיד. מכירה את עצמי וחופרת בנפש הזאת שאין לה סוף.

אבל יש לי חלומות גדולים מדי כדי לוותר עליהם. והחלומות האלה מחייבים את נוכחותי בחברה, מחייבים שאראה את עצמי.
אז אני עושה את זה. ועושה ועושה ועושה עד שנשבר לי ואני בוכה ובוכה ובוכה ורוצה לחזור כבר להיות מי שאני.

ככה אני. נאבקת.
והאבסורד הגדולחולמת.
הוא שחושבים שאני נהנית מהרעש-ברברת-דברת-השוואות- ציפיות-ריכולים-דיבורים האין סופיים האלה של החברה.
אנשים אשכרה מזמינים אותי! ואוהבים אותי!

אני לא יודעת להכיל את זה שאנשים רוצים אותי בחברתם.
אני בעיקר לא יודעת להכיל את זה שאנשים רוצים בכלל חברה.
אתם לא מצליחים להבין שחברה תמידית זה פשוט לא זה?

מה רק אני אוהבת שקטשקטשקט ואת עצמי או מקסימום חברה טובה? רק לי זה המקום שטוב?

זאת רק אני שמדי פעם, לעיתים קרובות מדי, מתנתקת פתאום מכל הסביבה שלי ופשוט לא רוצה להיות חלק?

זאת רק אני. אני יודעת.
זו לא רק את |לוחש|במחבת
מזדה ממשאוהב אותך ה

קצת כתבת אותי

 

קצת כתבת אותי. בהחלטמקום אחר
וזה נדיר.

תודה
מצער אותי שעוד אנשים מרגישים ככהחולמת.אחרונה
אבל שמחה שהתחברת.
וואו הפצצתי.פיצוחית

ווואו עכשיו זה גובל בלא ייסורי מצפון.

ו-וואו וואו וואו 

היא מבואסת קשות.

היא אמרה את שלה.

והשניה במתח.

ושולחת מלא הודעות.

ואני מנסה איכשהו.

 

 

ויודעת את התשובה האמיתית.

אבל לא יודעת כלום.

ומתחמקת.

 

 

 

זה קשה!!.

בלא=במלא*פיצוחיתאחרונה
לברוח זה לא פתרון.אור עולם
אפפעם.

אז למה?
לברוח זה רפלקס, לא פיתרוןמשה


ריפלקס? לפעמים. לא תמידאור עולם
מדויקסביוןאחרונה
לאימ''ל

אבל לפעמים אין פתרון וזו הברירה היחידה.

זה הכי קל ..ולפעמים אין לנו כחנושבת באוויר!
...לעשות רצונך!
היא מתנהגת כמו הילדים הערסים של השכונה, שמפחידים וצוחקים על כולם.
הוא מקשיב לכל דבר שהיא אומרת ואחרי טיפה נסיונות להתנגד, הוא לא מעז לזוז ממה שהיא אמרה ,אחרת- היא תרביץ לו.
אמא טוענת שזה הגיל, אני טוענת שזה כבר לא הגיוני, הוא בן , ומטבע הדברים הוא אמור לפעמים להציק או להתנגד לאחיות שלו. אני משתדלת לא להעיר לה יותר מדי, זה לא יועיל, אבל לפעמים זה בלתי נסבל.
היום, אחרי שאיפשרתי לו להיכנס להתלבש בחדר *שלו* כשהיא חסמה אותו, הוא חיבק אותי חזק ואמר שאני חמודה. ילד. פףף
אבל למה זה לא יכול לקרות מעצמו?חולמת.
ככ ביקשתי. שנים שביקשתי.

וזה ככ מסובך
משהו שיעצור את זהריעות.
אין מישו שיודע עליי הכל.פיצוחית

בעצם יש 2.

זה מתחלק בניהם.

חצי חצי.

 

 

 

 

 

 

וואו מי יודע כמה מעמסה הייתי צריכה להשאיר אצלי בלעדיהם.

 

אבל עדיין הם לא יודעים עליי הכל.

 

אף פעם לא יהיה משהו שידע עלינו הכלעובד על זה

חוץ מאשתי אולי, לא יודע.

אני מתלבטת כמה זמן יקחפיצוחיתאחרונה

עד שבעלי ידע עליי את הכל.

 

 

 

נראלי הרבה.

אוףשוליינית
אחיות שלי מגיעות לשבת.
אין לי כח לזה.
משפט נכון וחזק.פיצוחית
החיים הם כמו מסמך word



בהעדר תוכן
משקיעים בעיצוב
לא מסכימה לגמרי.מצב נתון.
יכול להיות תוכן יפה שמעוצב יפה..
אבל עדיין זה לא יכול להיות שווה.פיצוחיתאחרונה

או שהעיצוב שולט.

או שהתוכן והמהות.

אני לא מבינה את זה.מצב נתון.
ה' ביקש שלא נעשה איפה ואיפה.
אבל אני מרגישה כאילו הוא עושה כך.
סליחה, אלוקיי.
אבל זה לא יכול להיות שהרוב כן וכן וכן ורק מעט לא. זה ממש איפה ואיפה.
לא.מחפשת^
לא עושה לי טוב הסיטאוציה הנוכחית.
משהו אומר לי שאני חייבת
צריכה
רוצה
לעשות טוב.
טוב.
אינלי איך
גדול עלי.
באלי לומר מילים, משפטים.
לדבר בקול רם, אולי רם מידי.
בסוף.
אני יושבת כאן
מול המחשב
מנסה לחזור על איזה סולם
נשאר בטווח הקצר.

לא טוב לי ככה.
אולי תכף משהו ישתנה.
הלוואי
∑@מחפשת^אחרונה
הוא נמצא לידי.
כאב,
של אחרים.
כאב.

באלי לברוח
רחוק.
להשאיר אותו כאן.
לסובב את הראש
אולי אם לא אביט בו,
הוא יעלם.

אולי
אני צריכה
להשאר,
לעזור
לשאת חלק.

אולי.

בסוף אני בורחת.
רחוק
רחוק


מה תגידי להם מחר,סתרי המדרגה
למה את שוב סמרטוטה
עיגולים שחורים במקום עיניים
אם את לא לומדת לישון,
לפחות תקני קונסילר, תלמדי לטשטש.
הטיול יהיה שריד,
נגיע, נתקרס ואז יום שישי בכ"ז
לקוםלקוםלקום
(לישוןלישוןלישון)

***

תשכבי על הרצפה
ב40°, 100% לחות
למה פוחדת אני לא אעשה לך
שומדבר רע
רק דלת נועל ושקט לא לדבר
חולצה שלך תני לי ביד
אסחט הזיעה ואקרר פניי
שמלה נגזור במספריים
נזהר שלא לשרוט לך את העור
חם לי מר לי תכף נתחיל לשחק
תני לי את היד שלך נקשור אל הפסנתר
ומשחקים משחקים
ביני ובין הרצפה את מוחה דמעה
הגוף צחק הגוף צעק שוב שקט
והשעון נשמע כמו אנחה
נגבי את האף פתחי את הפה
אני בא עוד פעם
משחק אחרון ודי
אקדח קטן מהכיס נוציא ונדרוך
כדור אחד קצר בשקט
גוף הופך גופה
כולם בוכים, כולם בוכים
אמא שלך בוכה,
אני רוצה את אמא שלי

לא השיר הזה ><ריעות.
יעזור בפעם הבאה אם תכתבי טריגר בכותרת.
סליחה סתרי המדרגהאחרונה
אבאאאאמופקרת כמדבר

פתאום הבנתי שראיתי את השיעור של הרב .... במחשב

עד כמה אני רחוקה.

ממך. מהדבקות בך. מהחיבור אליך.

עד כמה שיגרת החיים גרמה לי לאבד אותך לקצת זמן.

ועד כמה כל שיעור שלו מזכיר לי אותך

את האהבה שלנו. את החיבור. את הגעגועים.

הניגון שהארת לי היום הביעה את הכאב מהנשמה.

אבל עדיין לא חוויתי את זה בשלמות. 

וכשראיתי את השיעור. 

ונזכרתי בתקופה הקדושה שעברה עלי.

ועד כמה התרחקתי משם,בטעות,בלי להתכוון

התחלתי לבכות והרגשתי ממש את הכאב

שביטאתי בניגון שהארת לי מוקדם יותר

פשוט התגעגעתי אבא. 

אליך. אל התורה הקדושה.

אל ההתחדשות.

אל הקשר הטהור והאמתי איתך.

אל ההודיה האמתית. בהתלהבות, בהתרגשות.

אבא. תודה שפתחת לי את הלב להבין איפה אני נמצאת.

לקלוט את האדישות שמקננת בתוכי! אוהב

תודה עליך ותודה על השליחים שאתה שולח

להזכיר לי מי אני ומאין באתי!!!!אוהב 

אני אוהבת אותך מלא מלא ומתגעגעתאוהב

 

 

 

היה כיףשוליינית
מישהי שהיכרתי על הרגע אמרה לי:
"איזה כיף לך שאת מוציאה את עצמך, מטיילת לך לבד ומכירה אנשים חדשים תוך כדי. אני לא הייתי מסוגלת לעשות כזה דבר"
וואלה זה באמת נחמד.
פעם לא הייתי עושה את זה.
פעם הייתי ילדה טובה.
וואו איזה ילדה טובה הייתי פעם.
גם עכשיו אני ילדה טובה.
כלפי חוץ.
וראיתי את המורה שלי במרכזית.( מה הסיכוי?) נס שהיא לא שמה לב אלי ולא ראתה איך אני נראית.
למרות שהיא מורה נחמדה.
ויש משהו אחד ויחיד שאני רוצה. רק אחדחולמת.
והוא דורש ממני כל כך הרבה.

יש כזה דבר, שבשביל להגשים רצון עמוק ואמיתית אני צריכה להיות לא אני? כלומר לא אמיתית בכלל?
איפה ההגיון פה?


אני רוצה את זה. כל כך כל כך רוצה. אבל אוף על כל צעד אחד קדימה אני הולכת חמישה אחורה.
יש סיכוי בכלל להגיע לשם?
כרגע זה נראה כמו הר שאין לי סיכוי להגיע לקרסוליים שלו.


זה נורא לרצות רק דבר אחד, ולהיות כל כך רחוקה ממנו.



[עוזר לי ממש שמגיבים]
/;/מחפשת^
לא חושבת שבשביל להגשים רצונות אמיתיים וכנים את צריכה להיות לא את.
תהיי את, תעשי מה שטוב לך, לאט.
אולי יהו לך רצונות חדשים, אולי תמצאי דרך טובה יותר להגשים רצונות ישנים, אולי תשתני לכיוון.
לא חושבת שמשתלם להשתנות רק משום שהשינוי יתן לך משהו מסוים
)אנחנו יוצרים את הרצונות שלנו בהתאם לאותו אנחנו, ואין סיבה שניצור רצון שונה,)
בהצלחה!!!
ותעשי מה שטוב לך. באמת
הלוואי שזה היה עובד ככהחולמת.
אבל הדבר הזה שאני רוצה שווה לי כל שינוי והתגברות על עצמי.
הקושי מגיע כשאני רואה כמה ההתגשמות של החלום שלי רחוקה, וכמה עוד נדרש ממני להשתנות כדי להגיע לשם.

הרצון הוא הכי שלי בעולם. הדרך אליו היא ממש לא.
בהצלחה! ושתעשי מה שטוב לך בצורה שמיטיבה איתךמחפשת^
|מגיב|ימ''לאחרונה

רק דבר אחד: "יש כזה דבר, שבשביל להגשים רצון עמוק ואמיתית אני צריכה להיות לא אני? כלומר לא אמיתית בכלל?" - לא, או שהרצון הזה לא אמיתי או שאת יכולה להשיג אותו כשאת את האמיתית (שזה לא סותר עבודה ושינוי של דברים שצריך מצד האמת לעבוד עליהם).

 

יותר מזה קשה להגיב בלי לדעת על מה מדובר אבל שיהיה בהצלחה!

<×××>ילדה.
ניתן לך להרגיש לבד כדי שתתחשל,
מה שלא הורג רק יכאיב עוד יותר
תמנע מעצמך, הלקאה עצמית הוגנת
אם אין אחר שייתן את הדין, כנראה עכשיו תורך.
תקפוץ על הזדמנות ותשבור את הכלים
קח את השברים ותשרוט בהן את הנפש
הדם שיזלוג יכפר קצת על הכאב שאתה מרגיש
כל כך עמוק, כל כך חם וחי יותר בתוכך

כולם בטוחים שהם יודעים מה לומר לך
אבל בעצם אף אחד לא יכול להסתכל בפנים,
לראות את הקרע העמוק הזה שנוצר
שלא קשור בכלל לרקמות עור או לגידים.
תכאיב לעצמך כדי להשתנות כי לקחו כבר את הכל,
אתה מרגיש חי או כבוי כל כך, הכל תלוי במה המטרה
יש לך בכלל ברירה?


קשה לי שנעלמים ליריעות.
קשה לי הלבד

הכי קשה זה שאי אפשר להיכנס לזוגיות טובה כשאני בדיכאון. אבל זה הדבר שאני כל כך צריכה ורוצה
ריעות.חולמת.
אני רוצה להגיד לך שאת טובה. את ככ טובה שאין מילים לזה בכלל.

הלוואי שיכולתי לכתוב לך את זה בכל הודעה שאת שולחת.
את אדירה ואת יכולה הכל.

ואת כותבת מדהים ונוגעת בי לא מעט פעמים.
הי, תודה לך ממש. שימחתריעות.אחרונה