פורום ריק ומוסתר (עמוד 978)

וזהו כל פעם זה מתגלה לי יותר מחדש.

איבדתי אותם. וזהו.

 

או רוחמה רז, עדיף בעצם

 

 

 

אבל שאני חסומה בלהתבטא

 

 

 

פףף

מטלות מטלות מטלות

 

זה טוב לשקוע בדברים, זה עוזר לשכוח דברים אחרים שעובדים פחות.

מה עוד אפשר לעשות חוץ מלדבר ולצעוק כדי שיבינו שאת קורסת ?! 

 

וחלמתי לעשות עליהם פעם סיבוב,
אז לא.
אולי אחלום חלום אחר.
בשביל זה אני צריכה לישון שוב.

לעולם אל תתיאש מהבדידות כי חמקמקה היא,

לא עוזבת,

לא מרפה,

רק עומדת לבדה

"אם מאז ועד היום אף אחד עוד לא שאל אותך 
האם את מאושרת 
עוד לא למדנו כלום 

כשקבעו לך את הנוף, 
מה לשמוע והשתיקו ת׳שירים שאת אוהבת 
עוד לא למדנו כלום 

אם יש כאלה שעושים את החשבון 
אם שם המשפחה שלך מרגיש להם ״נכון״ 
עוד לא למדנו כלום "

דודי בר דוד

קשה לשמוע על כל הקשיים הנוראיים האלה שעם ישראל עובר!

מסכנים הם. ומסכנות הבנות. הם פשוט סובלות.

הלוואי ויכולתי לאמץ אותם. לגדל אותם.

בכללי עם ישראל צועק אליך מתחנן אליך מתי תשמע לו?

לאחרונה כל שיחה הכי קצרה עם מישהי/ו ברחוב גורמת לי לאהוב אותו מלא

ולהעריך אותו. מי שחי פה בעולם המבולבל הזה ועדיין רוצה אותך הוא מנצח

גם אם הוא רוצה לרצות או רוצה לרצות לרצות או רוצה לרצות לרצות לרצות....

הטרמפ ההוא מיום חמישי.

פשוט בנאדם אדיר

אז הוא לא ניראה דתי,הוא גם לא שומר שבת.

אבל הוא הרבה יותר חזזק ממני ומכל אחד אחר.

התהליך הפנימי שהוא עובר עם עצמו. הרצון.

ההשתוקקות לקשר איתך. לטיפת גילוי אהבה.

אז נכון הוא מודע לזה שהוא מבולבל ולא מצליח לגמרי לעשות מה שאתה רוצה.

אבל הוא מאמין שיום יבוא והוא יחזור בתשובה.

והכל יראה אחרת. והוא ידבק בך באמת.

והוא כל יום מניח תפילין. ומתאמץ להתקדם.

תודה שבהשגחתך גרמת לי לסוע איתו.

תודה עליך ה'!.

תודה גם על הספר שקראתי בשבת.

וואו. איזה גבורה יהודית.

תכלס אני מאמינה שבזכות כל אחד כזה שהאמין.

שבטח בך וסמך עליך לגמרי. ולא פחד מהשטן הזה כלל.

רק הלך עם האמת בתמים ובאמונה נגמרה השואה.

גם אם אף אדם מציאותי לא חלם שבגלל ילד תסתיים המלחמה

אני מאמינה שזה בגלל כל ילד כזה שרצה לנקום

שרצה לפרסם שם ה' בעולם.

הם היו גיבורים אמתיים. אנחנו צרכים ללמוד מהם

אסור להתייאש מדמיון שלא ננצח.

כי ככל שהשטן נראה גדול

כך גם הכח לנצח אותו גדול

פשוט זה בסתר בשביל שנגלה זאת בעצמנו.

שאנחנו נאמין בכוחות האלו.

בעוצמה ובגבורה היהודית שטמונים בנו.

ביכולת שלנו למסור את הנפש.

ה' תודה על כל התובנות החזקות האלה.

תודה על השבוע המפנק שהיה לי

תודה על ההתבודדות, תודה על הנגינה

תודה על התפילות, תודה על סעודה שלישית

תודה על הנס איתה. זה הזויי פשוט.

היא נחנקה לגמרי.

פשוט נסגר על הצוואר שלה החלון של הרכב.

כשהראש בחוץ והיא בפנים...

היא כבר החליפה צבעים, הלכה והתכתה

תודה שהיצלת אותה ולא נשאר לה מאומה מזה.

רק טראומה קטנה לה ולהורים.

ושריטה קטנה בצוואר

תודה על המסיבת הודיה.

פשוט על הכל. אבא אני אוהבת אותך באמת באמת. ומתגעגעת.

הם רק צריכים לדעת לנווט אותם לכיוון הנכון.

כי אם זה כן אז..

זה הדבר הכי גרוע שיש

 

 

 

 

 

 

 

כמה שאני פוחד עליו

 

כל רגע מאחד עם המשפחה,

שום דבר לא מובן מאליו.

תודה.

יום יבוא
שחר יעלה ממזרח
ילדה אחת
תרוץ בשדה
תקטוף חמניות
תחבק ת'חיים

וזהו
אולי זה יספיק.

איזה נס.

היא ויציאותיה.
מה יהיה?

פשוט כאב לב.
באלי לצרוח ולבכות הסטרי.
באלי שמישהו יבין באמת.
באלי להרגיש שלמשהו אכפת ממני.
בא לי להרגיש שמישהו אוהב אותי.
כשאתה יודע משהו אחד ומרגיש משהו אחר,
הסיוט מתחיל.

עד מתי זה יחזיק?