כל הרגשות שלי בעוצמה, וזה פשוט מתיש וגורם לי להיות לא בטוחה בכלום כי הכל משתנה מדיי
הגוף שלי דועך, וחבל כי ממש היינו ביחסי ידידות בתקופה האחרונה אבל אני ילדה טיפשה שכועסת עליו ש4-5 שעות שינה לא מספיקות לו לתפקד כמו שהייתי רוצה. יותר מדיי פעמים בזמן האחרון קרסתי ליותר משמונה שעות שינה כי הנסיעות האלו מתישות אותי, והנהיגות, והמשפחה והחברות ושהכל צפוף וסוגר עליי ואי אפשר לנשום מצד אחד ורוצים לטרוף את העולם מצד שני וזה נראה בערך כמו מירוץ צולע וכל המחשבות שאני מדחיקה צפות בחלומות ואיפה דברים מרגישים לי בכלל. חוצמזה, המצברוחים שלי משפיעים לי על הרעב, אז או שאני אוכלת מלא או שאני אוכלת כלום. בנאדם טוטאלי כבר אמרנו? יש לי סחרחורות איומות ולשתות אני דווקא שותה מספיק. השקיעות מדהימות לאחרונה ויש אוויר טוב ואני כלכך רוצה ללכת להליכה, רק זה הרגיע אותי כשלא היו מוזיקה ולא היו מילים, אבל אני עייפה מדיי. עייפה כלכך. אולי עוד מעט. שתיתי כבר שני ספלי קפה היום. היום הזה ארוך. אולי נכין שחור עוד מעט אבל מצד שני אולי עדיף ללכת לישון פשוט. שמנו היום שירים בGBL ושרנו בקולי קולות והנסיעה הייתה ארוכה כי היו פקקים אינסופיים, אבל הייתי רק עם הבנים והם היו ממש בסדר סהכ, אז היה לי כיף. לא רציתי שהנסיעה תגמר. אין לי כח למחר. אני מפחדת מכלום, פשוט מהלא נודע, ידיעה מרגיעה אותי, דמיונות מלחיצים אותי. גם לדעת שהדברים מורכבים, זה לפחות עוזר להתייצב מולם ולהתכונן אולי ובכל אופן זה מוריד את כמות התרחישים בראש בצורה דרסטית. זה ממקד. אולי אני בנאדם שלילי? אני לא חושבת. יש בי אולי נקודות של חרדה, אבל זה לא דכאון. נראלי. אני כבר לא יודעת כלום. שיגיע אלול כבר ושלא יגיע לעולם, אוף.
הגוף שלי דועך, וחבל כי ממש היינו ביחסי ידידות בתקופה האחרונה אבל אני ילדה טיפשה שכועסת עליו ש4-5 שעות שינה לא מספיקות לו לתפקד כמו שהייתי רוצה. יותר מדיי פעמים בזמן האחרון קרסתי ליותר משמונה שעות שינה כי הנסיעות האלו מתישות אותי, והנהיגות, והמשפחה והחברות ושהכל צפוף וסוגר עליי ואי אפשר לנשום מצד אחד ורוצים לטרוף את העולם מצד שני וזה נראה בערך כמו מירוץ צולע וכל המחשבות שאני מדחיקה צפות בחלומות ואיפה דברים מרגישים לי בכלל. חוצמזה, המצברוחים שלי משפיעים לי על הרעב, אז או שאני אוכלת מלא או שאני אוכלת כלום. בנאדם טוטאלי כבר אמרנו? יש לי סחרחורות איומות ולשתות אני דווקא שותה מספיק. השקיעות מדהימות לאחרונה ויש אוויר טוב ואני כלכך רוצה ללכת להליכה, רק זה הרגיע אותי כשלא היו מוזיקה ולא היו מילים, אבל אני עייפה מדיי. עייפה כלכך. אולי עוד מעט. שתיתי כבר שני ספלי קפה היום. היום הזה ארוך. אולי נכין שחור עוד מעט אבל מצד שני אולי עדיף ללכת לישון פשוט. שמנו היום שירים בGBL ושרנו בקולי קולות והנסיעה הייתה ארוכה כי היו פקקים אינסופיים, אבל הייתי רק עם הבנים והם היו ממש בסדר סהכ, אז היה לי כיף. לא רציתי שהנסיעה תגמר. אין לי כח למחר. אני מפחדת מכלום, פשוט מהלא נודע, ידיעה מרגיעה אותי, דמיונות מלחיצים אותי. גם לדעת שהדברים מורכבים, זה לפחות עוזר להתייצב מולם ולהתכונן אולי ובכל אופן זה מוריד את כמות התרחישים בראש בצורה דרסטית. זה ממקד. אולי אני בנאדם שלילי? אני לא חושבת. יש בי אולי נקודות של חרדה, אבל זה לא דכאון. נראלי. אני כבר לא יודעת כלום. שיגיע אלול כבר ושלא יגיע לעולם, אוף.
)