פורום בת מלך - פנימה (עמוד 198)

אבל היא לבנות שקצת קשה להן, שנפלטו ממסגרות אחרות..

בס"ד
מבחינה תורנית כמובן..הכל שם מעורב וחוסר צניעות .ו...איכסה

את רוצה להרוג אותי וזהו?

תשאירי אותי שם ככה, פסדר.

אוףף.

ואביגיל-תודה

וכולן-תודה רבה רבה!!

בהצלחה מותק והרבה סייעתא דשמיא

 

המחירים נמוכיםם!!! כדאי לך!! מנסיון
 

 

 

                           בהצלחה

אני בטוחה שלכל בת שתורמת יד לעזרה בבית יש את הרגש הזה מידי פעם, ברמה כזאת או אחרת..

 

קודם כל זה טוב מאוד שפתחת את הפה ואת הלב והסברת את הדברים.

והנה, אם אמא שלך הבינה את העניין זה כבר יעשה משהו. 

ואם אבא שלך לא לגמרי ירד לסוף דעתך, תסבירו לו שתיכן. את ואמא שלך.

לאמהות בד"כ יש כוח להשפיע על הבעל שלהן..

 

בהצלחה יקירתי

 

 

ואגב,

עוד עצה קטנה,

תנסי לפתוח את העיניים ולראות מה ההורים כן נותנים לך.

כי לפעמים מאוד קל לנו לראות את הטוב שיש לאחרים ולראות כמה רע לנו, לשכוח את הטוב שכן יש לנו..

לא תמיד ב"ה זה ככה אבל יש פעמים..

מסכימה עם מה שנאמר- 

ובאמת חשוב שהדברים נפתחו - רק לשתף גם פה וגם את אמא זה 50% מהפיתרון ההרגשה שהוצאתי את המועקה מליבך.

 

רק מוסיפה ואולי לא תאהבי את זה- 

שלפעמים לאחיות גדולות יש מחויבויות אחרות (תלוי באיזה גיל אבל זה יכול להיות הדרכה/אוניברסיטה/ לחפש חתן), ומה שאת עושה עכשיו.. הם עשו שהיו צעירות יותר.

 

אני לא סותרת חלילה את ההרגשות שלך- וברור שיש להם מקום 

וגם ברור שצריך אולי כן למצוא את האיזון.

ובהחלט כל בני הבית צריכים להיות שותפים!

 

משפט אחד צרם לי- אבאשלי יכול לשבת במחשב ושאני יעבוד. כילו מה?!

סליחה! אבא לא עובד בשבילך? הוא לא מחנך אותך? הוא לא דואג לבית?

 

בכל אופן- שיהיה בהצלחה בכל החלטה!

 

ובכללי עם כל מה שכתבת!

ולך אנונימית,

לכל אחת יש תקופות שהיא מרגישה "משרתת"..אין מה לעשות את חלק מבית..

אולי זו תקופה קשה וזה יעבור?

זאת מצווה עצומה לכבד את ההורים אל תשכחי..

אם תנסי לעשות את זה מבחירה שלך את בוחרת כרגע לכבד את ההורים ולעזור בבית.את תראי איך בשנייה סוויץ',הרבה יותר קל לעזור

הקושי הוא בלהיות מוכרחת..ולא לרצות ..

בכל אופן,הפתרון הטוב ביותר הוא לדבר עם ההורים (אם אפשר..)

בהצלחה

תשמעי גישה קצת שונה-

ב"ה אני זוכה לעזור בבית המון (כשאני נמצאת - בפנימיה..)

אבל לפני איזה שנתיים -שלוש הייתה תקופה שלא הרגשתי שאני זוכה והייתי במקום כזה שתמיד חשבתי מה ייצא לי מהעזרה שלי...

אני לא חושבת שזה מקום טוב... וב"ה עבדתי על עצמי.... בבית קיבלתי כ"כ הרבה וגם אם אנסה לא אצליח להחזיר להורים שלי אלפית ממה שהם נתנו ונותנים ויתנו לי... ולפעמים כשאני מרגישה שאני עובדת מלא - אני מרשה לעצמי לנוח קצת אבל היום זה בא לי ממקום שאני רוצה לעזור!!!! ומרגישה שזה כיבוד הורים עצום..

 

ואליך- אם את מרגישה שלא מספיק מעריכים- פשוט תעשי לעצמך הפסקה - נגיד, תעשי רק מה שמבקשים ממך ולא יותר מזה.. ורק כשתרגישי שאת במקום אחר- תחזרי לעזור..

ועוד משו- לפעמים אבות-  כמה שהם ינסו- הם לא כ"כ יוכלו להבין...

למרות שאולי אבא שלך יושב עכשיו על המחשב.. אבל תחשבי כמה הוא עובד קשה כדי לפרנס את המשפחה..

 

- כמה שננסה  ונעבוד הרבה - לעולם לא יהיו על ראשנו דאגות הפרנסה ועוד הרבה דאגות...

תחשבי שאם את עובדת בבית בלבד- להורים שלך יש פרנסה, לדאוג לכל החשבונות, לטפל בכל אחד מהילדים (גם הגדולים)

קיצר.. זה לא נגמר!

שבעזרת ה'!! תזכי לכבד את ההורים שלך מכל הלב!! ושכולנו נזכה..

סליחה אם הארכתי מידי..

 

 

מסכימה עם מה שהאנונימית הראשונה אמרה.

גם המשפט שכתבת שאבשלך במחשב - אני יודעת שהוא דואג לי והכל, אבל לאוידעת, בהרגשה, כשאני עובדת ורואה אותו או אחיות שלי או משו כזה נהנה - ברור שאת מרגישה משרתת! גמאני  

אני בפנימייה, וכשאני חוזרת-זה הכנות לשבת ועוזרים הרבה אז אני מרגישה שאני עוזרת פווול.. רוב הפעמים זה לא אכפת לי, אני לא מרגישה משרתת או משו כזה, אבל לפעמים זה לא נוח לי כי יש לי מלא שיעורי בית דחופים/מבחן חשוב ואני לא מוצאת זמן ללמוד כמעט

וגם קרה כמה פעמים שהרגשתי לא כ"כ טוב, ואמשלי אמרה לי "שמת לב שכשאת בבית/כשמבקשים ממך לעזור את מרגישה לא טוב?" מהלעשות?!? אני לא עובדת אליך!! אבל זה לעיתים נדירות, סה"כ אין על אמשלי

 

קיצור - מזדהה איתך

גמלי היה תקופה לא קצרה שכל הזמן חשבתי ככה,לאיודעת איך זה השתנה אבל נראה לי שזה בעיקר השתנה בגישה שלי!

נכון,הרבה מדברים על התנדבויות,עזרות בחוץ...תמיד שמעתי סיפורים שנערים ונערות מדהימים,מדהימים התנדבו בכל מיני מקומות(כמובן,מחוץ לבית.)ןאת הבית הם הזניחו!הם הגיעו הבייתה היה צריך להתנדב בשבילם... אני לא באה בביקורת עליהם ח"ו אבל זה לא נראה לך מוזר?!

לי כן.

אז,מה שאני החלטתי זה שאני ייתנדב מחוץ לבית קצת אבל בעיקר אני לא אשכח את המעגלים הקרובים עלי!(משפחה,חברות..)

וככה,גם התנדבתי בחוץ וגם התנדבתי/עזרתי בבית.

שעזרתי בבית אמרתי לעצמי כאילו אני מתנדבת בחוץ כדי שאני לא ירגיש "משרתת".לא יודעת מי את..אבל לי זה עזר!!

וכמו שכבר הרבה אמרו מעלי,כמה שתרצי להחזיר להורייך היקרים לא תצליחי!!!

היום,ב"ה יש לי שאיפה להיות בנ"א טוב ואני חושבת שחלק מלהיות טוב זה עזרה לזולת, אז,מאכפת לי איפה אני עוזרת ותורמת מעצמי?? העיקר שאני עושה טווב!! אח"כ הכי כייפ שבעולם ללכת לישון בידיעה שעזרתי עשיתיב בבית/בחוץ!! 

כן,לפעמים,עוד פעם מרגישים "שפחה" של הבית אבל מיד מעיפים את זה מהראש!ולי זה-מעלי יש בניםם שלא עושים כלום בערך-בפנימיות,ושחוזרים רק באים לישון ולאכול ועוד בנים קטנים שלא עושים כלום רק יודעים לשמחחחח ולשגעע,ב"ה  אבל גם על זה ב"ה אני כבר לא מלוננת כי זה אחד מהנסיונות שהקב"ה הביא לי וב"ה משתדלת לעמוד בו ובעז"ה מקווה להמשיך לעמוד בו....

ורק שתדעי-יקרה,לא הולכים לפנימיה בשביל לברוח!!!!!!!לאאאאא!!ותורידי את זה מיד מהראש!!!!!את רוצה ללכת לפנימיה כי את רוצה!לא בגלל שלא טוב לך בבית את רוצה ללכת לפנימיה!זה גישה ממש לא נכונה! ומה את חושבת שבפנימייה לא יהיו לך קשיים אחרים??יהיו,ואודך יהיו!!!כל תקופה,כל מקום והנסיונות החדשים מהקב"ה!בעז"ה תעמדי בהם!זה רק בשבילךך!!

ולא לשכוח!!לעשות הפסקות,לפנק את עצמך,לנוח והכי חשוב-לשמוווווווח!!!!!יהיה טוב בעז"ה!!!!

ורק שתדעיי שאני בגילך!!אז אולי נפגששש...

וואו,הארכתי מממש!!סליחהההה!!!

בהצלחה רבה רבה!!ואם רוצה עוד(כי יש עוד מלהגיד )אז בשמחההה באישי!!!

 

את מוזמנת יותר לשתף אותנו אם תרצי!

 

שונאת שעושים ככה,באמת מעצבן ולא נעים.

 

ולבכות בשבת..איי איי איי... גמאני וזה לא טוף כ"כ..

 

 

אם בא לך אני כאן בזמן הקרוב..

איתךך.

ולנסות לעשות לה חיים טובים יותר... איכשהו... לוידת איך

היא בכיתה ו' 

 

נראלי הבנת שמשהו מציק לה- 

שווה לבדוק אם זה משו חברתי בבית ספר..

 

בגדול- תתני לה הרבה צומי, תדובבי אותה לדבר ותראי מה היא אומרת לך..

הייתי כן רומזת משו להורים- אולי שישמו לב? יתייחסו אליה יותר?

 

וכמובן - הרבה חום, הרבה אהבה והרבה צומי!

 

איזה כיף אחות כמוך

הצלחה...

למדתי להתרחק מאמא כדי לא להיפגע ולפגוע.

עצוב.

אבל יש לי את אבא

ניראלי אני יאמץ תלהתרחק מאמא.אררר..שונאת!!

מרגישה בקרב יום יומי!

 

חוץ מ -

 

רק מקדישה לך שיר- 

' אפילו בסוף העולם- לא תוכלי לברוח.. '

 

ברור- שאת לא רוצה בזה באמת..

אולי כדאי לנסות כן לקום ולצמוח 

 

מופנה לשתי האנונימיות ולכל המרגישות כך גם

קבלי חיבוק ונשיקה, נשמה שכמותך!
ה' אוהב אותך!

כי זה ממש קשה!!!

אופפפ...

תודה נשמות!!!
אבל זה לא היה רק כדי לפרוק, למישי יש אולי עיצה איך איך איך אפשר לסלוח????????

אולי תנסי למצוא בה נק' טובות.. אפילו הכי הכי קטנות ולנסות להגדיל את הנק' הטובות שיש בה עד שהם יהיו ממש גדולות.. וככה יהיה לך יותר קל לסלוח לה כי תראי שבסה"כ היא בנאדם טוב ויש בה דברים טובים...  "עוד מעט ואין רשע, התבוננת על מקומו ואיננו"  

אולי תנסי לנסות להבין אותה, את המניעים שלה. למה היא עשתה לך את זה, מאיזה מקום זה בא לה? אולי קשה לה במשו מסויםובגלל זה היא פוגעת, יכול להיות שדווקא משו בך גורם לה להיזכר בדבר הזה שקשה לה איתו.. יכולות להיות מאה ואחת סיבות. בדר"כ אנשים לא רעים סתם, יש סיבה להתנהגות שלהם. 

ברור לי שזה לא קל... אני לא חושבת שתוך שניה מצליחים לעשות את זה, אבל ביקשת דרכים לסלוח, ומה שכתבתי זה נראלי דרכים שממש יכולות לעזור. זה עבודה קשה וצריך לזה הרבה כוחות והתעלות על עצמך.. ואני מאמינה שאת יכולה! בהצלחה נשמה!! את צדיקה...

ובאמת שניסיתי.....

היא עושה את זה מרע לב פשוטו כמשמעו, אומרת שמגיע לי, לא רוצה להקשיב, לשמוע, בטוחה שהכי צודקת בתבל כולו...

.

""אני חושבת שהמעשים שלך מאוד מצדיקים את זה"

.

"כשיהיה לי כח להקשיב למה שיש לך להגיד וזה יהי בערך בשביעית או בשמינית ועד אז הלוואי ותתחתני,אני יודיע לך...בייי!!!"

.

.

לכו נסו לסלוח...

אפילו אין טיפת רצון לנסות...

את בעיקרון לא חייבת. תגידי לה שנפגעת ואם היא לא מבקשת זה כבר די בעיה שלה נראלי...

אין שום חובה לסלוח לאדם שלא ביקש סליחה.

 

מה שניסיתי להגיד- 

שמרגיש לי שהיא מנסה 'להתגרות' בך ושאין כאן בסיס אמיתי למריבה.

 

לכן ממליצה- 

את מבחינתך תסלחי לה בבחינה שאת עוזבת את העניין ולא מתייחסת לעניין יותר

 

בשביל ויכוח/מריבה/אי נעימויות צריך שני צדדים

ברגע שאת תראי לה שאת לא מתרגשת מהמניפולציות הריגשיות שהיא מפעילה עליך היא לאט לאט תפסיק את העניין.

 

במידה וזה לא קורה-

אולי שווה לערב צד שלישי

 

מקווה שזה עבר וכבר לא רלוונטי

 

לא מפסיקה לבכות כבר שבוע.

זה באמת קשה לפעמים... אני יודעת מוזמנת לאישי

בס"ד

 

עכשיו קשה.. אבל יהיה טוב.. תמיד אחרי הבכי.. והכאב.. והצער.. יבוא ה-ח-י-ו-ך. תבוא השמחה...

 

הרבה בהצלחה.. |שולחת חיבוק|...

 

וגם כאשר קשה. אל תתיאשי.. תנסי שוב.. ושוב..ואת תצליחי..

 

בהצלחה

סוחר קנה בנגריה כיסאות ושולחנות.

המחיר של השולחן היה גבוה פי 4 מהמחיר של כיסא. 

הסוחר קנה 10 שולחנות ומספר מסוים של כסאות. הוא קיבל הנחה של 10% על כל שולחן ו5% על כל כסא.

לאחר ההנחה שילם הסוחר 14,800 שקלים עבור כל מה שקנה.

בסה"כ ההנחה שקיבל הסוחר היתה 1200 שקלים.

מהו המחיר המקורי של הכסא וכמה כיסאות קנה הסוחר?

 

בעיקרון זה לא אמור להיות שאלה פול קשה.. סתם אני לוידת אחוזים..

ויש לי עוד שלות באנליטית.. אביגיל-אני מחכה לך פול!!!

מעדיפה באישי?

את יודעת שכיסא זה X

ושולחן זה 4X..

 

יש הנחה של 10% על הכיסא, זתומרת ש-40X כפול 0.90 ועוד 9.5 כפול XY שווה ל-14,800.

 

ויש לך עוד משוואה: 40X ועוד XY שווה ל-16000.

 

עד לפה הבנת?

יופי

עכשיו תסדרי במשוואה השניה שה-XY יהיה בצד אחד וכל השאר בצד השני ככה ש:

XY שווה ל16,00 מינוס 40X.

תציבי את זה במשוואה הראשונה ותמצאי כמה כיסא..

 

אז למה לא ענית תשובה?

 

הלוואי והייתי זוכרתתתת

נראהלי עושים טבלה: למעלה: מחיר-כמות-סה"כ
                            ו ב צ ד: שולחן-לפני, כסא-לפני, שולחן-אחרי,כסא-אחרי [אחרי ההנחה]

 

מקווה שהבנתתתתת......
                                           

 

היום יש כ"כ הרבה לגיטמציה -

לא פלא שכל הדברים האלה כבר יצאו מרשימה של הפרעות נפשיות.

 

הידד!

 

מאמינה בך ביותר

ותמיד פה, you know..

זה שזה קורה הרבה לצערנו לא הופך את זה לנורמאלי. 

 

ובעול שבו מנסים לטשטש כ"כ הרבה את הגבולות זה לא מפתיע כ"כ ...

סגרו את התיק.

אז התגברתי על הטראומות שעדיין לא נגמרו לגמריי,

לבד.

 

אני גם חשבתי כמוך עד לא מזמן... טעיתי.
אל תמשיכי ככה חבל

 

הרבה פעמים - אנחנו משתיקים כל מיני טראומות

ובאמת- נקודתית יכול להיות לנו טוב

ונרגיש משוחררים - ושהכל בסדר

 

אבל- טראומות צריך לטפל מהשורש, 

צריך לטפל בהם שנוגעים בכאב!

 

ממליצה מאוד!

ואת יודעת איפה למצוא אותי  

 

ואגב, אני לא מנסה להתפס לקטנות, אבל ההגדרה של "נורמלי" זה משהו שרוב בני האדם עושים/חווים.

אז כן, אם זה קורה הרבה זה נחשב, טכנית, לנורמלי.

(אני יודעת שזה נשמע מזעזע, אבל זו ההגדרה ה"יבשה" של המונח)

 

 

 

ובמישור יותר חיובי, אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו יכולות לעשות הוא לחנך את האנשים סביבנו להיות אנשים טובים. (אחים, בנים, נכדים...) ובכך למנוע את התפשטות הזוועה הזו.

 

 

חיבוק גדול לכולן! 

חנוכה שמח!

למשל העתקתי לך הגדרה מאיפשהו למילה נורמלי "התנהגות "טבעית" או "סבירה" של כל בן אדם באשר הוא"

ולא זה לא סביר ולא טבעי!!!!!!!!!!

כשאנחנו מגדירים משהו כנורמלי אנחנו משלימים עם המצאיות שלו, אנחנו נותנים לו לגיטימיות!!!

ולא אנחנו בשום אופן לא מוכנים להשלים עם מצאיות של אנשים שגוזלים את הזכות הבסיסית של אנשים אחרים בכזו אכזריות! אנחנו לא נותנים לגיטימיות לאדם שחצה את כל הגבולות ופגע כ"כ קשה באדם אחר!!!!

אנחנו אומרים לא למצב הזה!!!! אנחנו עצובים וכועסים ומנסים למנוע את המצבים האלה בכל דרך אפשרית!!!!

אנחנו מוקעים מיתוכנו אנשים כאלה! אנחנו לא נותנים להם להיות תחת ההגדרה של נומרלי!!!

אנחנו מחבקים ותומכים ככל יכולתנו במי שהיה קורבן לאכזריות שכזו!!!!!

אז את צודקת לגמרי.

 

ניראלי שיניתי את דעתי...

 

תודה!

לא. לא התבלבלתי..

בחלק מהמקרים התאהבות מובילה לאהבה אמיתית... ובחלק היא נשארת כמו שהיא...

רק שצריך לבחור בדרך הטובה..

אבל למה בגיל 15???
כי ממה שנראה לי אני לא יפגוש את בעלי בזמן הקרוב ( למרות שאני דווקא ישמח לכך

הוא יעיל.

פשוט בהווה, כשתוחלת החיים הרבה יותר ארוכה, אנשים יכולים להרשות לעצמם להתחתן בגיל יותר מאוחר ויהיה להם די זמן להביא לעולם עוד ילדים ולגדל אותם. (פעם אנשים נפטרו גם בגיל 40. הם היו חייבים להנשא בגיל צעיר כדי שהאנושות לא תכחד)

 

אבל את צודקת לגמרי, זה קשה!

זה פשוט כיף!

תבקשי נשיקה. או שקל. זה בד"כ מה שאני מבקשת.

-ובסוף הם כמו גדולים קולעים ונותנים ת'דברים הכי שאווים.

כדי שיבינו שאין לי מה לבקש ויחליטו לבד.

אבל אז הם הבהירו לי שאם אני לא יגיד מה- הם פשוט לא ייקנו

אז עדיף לחשוב על משו..

 

וממש כיף שאת זוכרת!!

את כל שנה פותחת שירשור כזה ואף פעם אין לי מושג מה להגיד לך
מזל טוב!

כי אףפעם לוידעת לבדד

רישיון נהיגה?

מה שאני מנסה לעשות (ולא תמיד הולך לי! אבל הרעיון עדיין טוב) זה שבמשך השנה אני חושבת על דברים שאני רוצה (לא צריכה! רוצה!) ואז מבקשת אותם ליום ההולדת. 

 

דוגמאות של דברים שנמצאים על הרשימה שלי: מחבת גריל עם פסים, מחבת קרפים, אוזניות שוות, מצעים כייפים, ועוד כל מיני דברים שאני לא זוכרת עכשיו... (את רואה! גם ככה אני לא זוכרת...)

 

תנסי לחשוב על דברים שבא לך, שאת רוצה, לאו דווקא על דברים שאת צריכה.

 

מקווה שעזרתי!

יום הולדת שמח!

טוב, זאת הבקשה שלי מאבא ליומולדת

בסוף הם עשו לי חם קר כדי למצוא אותו ולא מצאתי בכלל.

אבא עושה לי חמקר מלא.

פעם זה חם, פעם זה קר

אבל תמיד אני מתקדמת לעברו

אבל בהצלחה..!!

 

יש מרכז סיוע לנערות דתיות. ממליצה לפנות.. המון כוחות

מה עושים המקומות המטפלים במקרה אונס? (אחת שעברה אונס גם...)

את מוזמנת לפנות.

מקומות שמטפלים באופן מידי עושים בדיקות רפואיות לוודא שלא נגרם נזק פיזי קשה ולוקחים לפעמים דגימת דנ"א על מנת לסייע להפללת האנס וגם עזרה פסיכולוגית ראשונית...

מקומות שמטפלים בנפגעות בכללי מתמקדמים בסיוע בהגשת תלונה ובסיוע פסיכולוגי...

וזה מאוד חשוב לפנות לעזרה כזו...

הגבת בצורה עדינה וטובה! כל הכבוד לחברה שלי

02-673-0002

אבל כמובן שזה לא סותר שאחרים יתפללו

בהצלחה רבה!!

מתפללת חזק!!

ער"ן - עזרה ראשונה נפשית. 
את פשוט מתקשרת ומדברת, מספרת להם מה שאת רוצה, בוכה, ה כ ל  . ואם צריכה אז הם גם מייעצים, מדברים איתך. הכל לפי רצונך! 

(שווה מאוד מניסיון של חברה!) 

המספר- 1201 
 

בעז"ה נזכה לחוות רק דברים טובים בחיינו! 

 

 

 

ויישר כח על הכנות

 

תשתדלי אולי להיות יותר שקטה,אבל נראה לי זה בסדר.

עכשיו אמור להיות יותר קל,אחרי שהוצאת הכל

 

:*

כן, הייתי חייבת להוציא הכל איפושהו.

וזה יצא ממש ארוך

מכירים את ההקלה שאחרי הבלאעכס?

אז זה זה.

היא אמרה לי שממש ממש לא נראה לה שזה בגללי. (חברה מהצוות)

 

היא אמרה שזה נראה ממקום של שמחת חיים ולא של רדידות.

 

וואלה איזו הקלה..!!

היא פשוט באה לי במקום.

היא אמרה שזה ממש לא נראה שטחי. (כל ההתנהלות שלי)

זהו, היא שימחה אותי (כי היא לא אמרה את זה ממקום של לנחם, אלא מקום אמיתי.. היא הייתה בשוק שאמרתי לה שאני ככה מרגישה)

 

איזה טוב ה'. השגחה! (זה היא שהתקשרה, ובלי קשר לזה אפילו..)

אבל את לא צריכה להרגיש כל כך אומללה בגלל זה

מפרידים כי בזה אתם מאמינים ונגמר הסיפור אף אחד לא אמר לך להיות בדיכאון

אני אומרת שאני לא רוצה שייסתכלו עליי כילדה 'זולה'.

את מבינה מה אני אומרת?

 

ובכלל לגרום לסוגשל חילול ה'.

כמו שאמרו לך,

את עם שמחת חיים.

 

וגם הבנים יודעים את זה.

מפתאום זולה??

מאוד מסכימה עם הקטע של הגבולות העדינים. זה כ"כ קשה, כי אתה לא עושה דברים מכוונות רעות, אבל אז במבט לאחור מסתבר שלא יצא מזה טוב.

 

אני חושבת שזה פשוט דבר שאת צריכה ללמוד וללמד את עצמך. לדעת איפה הגבולות עומדים, ולדעת להגיד גם על דברים שמותרים- שהם לא ראויים. כי איך שזה נשמע, זה לא דברים רעים. ההגדרה של זה זה פשוט "לא ראוי".. לזכור שליד בנים לא מתנהגים בפתיחות ובנוח כמו ליד בנות. זה קשה. זה מבאס. אבל זה נצרך ונכון.

 

הרבה בהצלחה צדיקה! אוהבתותך!

ותחשבי על זה שבזכותך הישבצים נפרדים,

זאת מעלה אחרי הכל.. תרצי או לא..

    אין שום היתר למעורב לפי מה שאני יודעת, אז זיכית אותם ואותך..

   ונא לא לנצל"ש, סתם העליתי נקודה למחשבה..

תמימות אין מה לעשות וצריך להפריד

את לא צריכה להרגיש רע, אבל מציאותית את לא אחת שמתאימה לישבצים מעורבים והפרידו אותם

למה להרגיש רע?

אבל אין בעיה בצחוק. 

גם כשזה עם בנים 

כי לדעת ההלכה יש הרבה בעייה. אין מה לעשות.

 

ויש 'צחוק' ויש 'צחוק'.

ברור שיש דברים שמותרים ולא צריך להיות קרים ויבשים, אבל יש גבול שהוא בעייתי.

צחוק עם בנים הוא לא דבר פשוט בכלל.

 

תגידי מה שבאלך, אני לא מצליחה לדמיין רבנים גדולים יושבים וצוחקים עם בנות. תודי שגם לך זה נשמע קצת מופרך.

 

(ושוב!! לא ללכת לקיצוניות השנייה, מותר לחייך ויש דברים שהם מותרים, אבל ממש לא הרבה)

 

זה גבול מידי דק..

אומרים שיותר גרוע מהחטא זה העצבות שאחריו...

תתפללי בע"ה שהכל יסתדר ושלא גרמת לדברים רעים.

תתחרטי על מעשייך (התחרטת מספיק..) וקבלי על עצמך לעתיד,

וזהו!! מספיק להתעצב...

גם לי היה מקרה בסגנון, שהייתי בטוחה שבטעות גרמתי לדברים לא טובים,

אבל התפללתי והצטערתי.. והאמנתי שהקב"ה יסדר בע"ה..

אז רק פעם הבאה.. שימי לב

אוהבתותך !! את אדיקה!! באמת באמת !!

 

לא נראלי. 

מלעשות- אם אנחנו אוהבים את זה או לא 'אמא יש לנו רק אחת'

 

אני בטוחה שאת מאוד אוהבת ומעריכה את אמא שלך!

רק שכמה מתחים קטנים מפריעים וגורמים לך ככה להיות בעצבות.

 

מה גם- כולנו בגיל ההתבגרות (אני מצפרת את עצמי לשם עד 120 ), 

מלעשות זה ה- גיל שלנו לחפש את עצמנו מול ההורים..

 

אז קבלי את מלוא הטנא חיבוקים מאיתנו, עם הרבה ות.

אני מציעה לך אחרי שאת נרגעת- לחשוב ולמקד מה כואב לך? מה קשה לך איתה? איפה המתח מתפרץ? איך אפשר לבוא לקראתה? האם זה משהו שתלוי בך?

 

בכל אופן- 

תסתכלי על הנרות, חג של גבורה! 

שולחת הרבה כוחות.

 

בהצלחה!

כמובן שאת מוזמנת לבוא ולהרחיב איתי בנפרד.

 

ברוק

 

מותר לה.

 

 

 

זה לאישה חרסינה..

אבל הוא פשוט לא נראלי קשור..

 

את לא אוהבת חומוס?

בעז"ה יהיה טוב... קחי קצת סבלנות, חכי עוד קצת ובעז"ה הכל יסתדר!!! תתפללי אליו שיעזור לך להתאקלם טוב, שההתחלה הזאת תעבור מהר ושבקרוב כבר תרגישי הכי בבית... תנסי ליצור משו טוב ואל תפלי ח"ו למקום של יאוש, אל תחשבי שככה זה יהיה תמיד. כי אם תחשבי, ותיכנסי ליאוש הזה לא תצילחי לראות שטוב גם כשיהיה טוב! זה קשה, זאת התחלה. אבל תנסי!! זה יהיה שווה את זה!! בהצלחה 

שהיא אחותי ?

 

אולי . אבל אני עדיין שונאת אותה .

אוייי.

בדיוק היום חשבתי על זה שכבר שנתיים לא היה לי חג שלא בכיתי בגללה..

אני חשבתי ככה על שתי אחיות שלי, ולא סבלתי אותן, עד שהבנתי שזה מה שאחותי מחזירה לי כי זה היחס שלי כלפיה. שיפרתי את היחס, והקשר בינינו ממש נהיה טוב! תנסי את זה.

אוף. באמת שאני מנסה להיות אחות טובה. 

ולא להפגע מהקללות והציניות, אבל זה כ"כ קשה. 

למה בחוץ כ"כ טוב לי עם אנשים, ודווקא בבית היא הורסת הכול. 

אני מנסה לעבוד על יכולת התגובה שלי, אולי זה יעזור. אם לא אחזיר לה. 

כי בטוח היא לא רעה. 

סליחה סליחה על הנצלוש.

כאב עצום..

יותר מ10 חברות תרמו היום-אתמול-שלשום....

ו...לא עושה שום חשק!

אמרו שיש מחסור. ובאותו זמן חולים ערבים של אמא שלי קיבלו מנות דם חופשי...

אני חושבת שזה ממש גרוע שככה את אומרת.. תחשבי שמישי אולי תכננה לתרום ובגלל מה שאמרת עכשיו היא לא תתרום ובגלל זה למישהו במדינה הזאת יהיה חסר מנת דם!!!!! זה מזעזע!!

לתרום דם זה חשוב!! זה מציל חיים! ולפי ההלכה נראלי חייבים לעשות את זה בגלל לא תעמוד על דם רעך..

אני יודעת מה קורה כשאני צריכה דם ולא נותנים לי, ובאותו זמן נותנים לחולים הערבם של אמא שלי בכמויות מסוג O, שזה הדבר היחיד שמתאים לי, ולא היחיד שהתאים לחלק מהם!!!!!

ולפפני שנתיים תרמנו במשך השנה 11 בנות מהשכבה (אני בתוכם).
ושנה שעברה עוד 5 בנות תרמו.
ויש לי עוד מלא חברות שרוצות לתרום!

עם עוד 15 בנות מהשיכבה.

יש לי שיער די ארוך... עד אמצע הטוסיק בערך וכל פעם אני רוצה לתרום למרות שאני מאוד מחוברת וקשורה לשיער שלי ואני קוראת עכשיו את התגובות שלכן ורואה את חברות שלי מדברות על זה ונכון!!! זה מצווה ענקית אבל זה עוד יותר לחץ חברתי מטוווורףףףףף!!!!!!!!!! אתן רושמות,תרמתי עם עוד.... בנות וכדו' ואתם ממממש צאדיקות!!!!!! אבל רק שימו לב שאתן לא תורמות בגלל שככה מקובל בחברה שלנו כי זה מאבד את כל העיניין...

ועוד משו... לדעתי שיער ארוך לבנות זה מהמם ותחשבו גם על עצמייכם... סורי על האגואיסטיות אבל בסוף כולנו בעזרת ה' נתחתן ולא יראו לנו תשיער אז בואו נהנה ממנו כמה שעוד אפשר... זו דעתי בלבד.....

אה, ויש לי עוד משו, ישלי חברה שכל פעם שהשיער שלה מגיע לאורך המינימלי לתרומה היא תורמת ואז יש לה ממש קצר!!! וסורי אבל זה ממש מכוער לה... היא גם חושבת שזה מכוער לה אבל היא אומרת שזה המצווה...

אז צאדיקות... שימו לב בבקשה שאתם מתחשבות גם בעצמיכן וביופי שלכן...

כי זה חשוב מאודדד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא פחות מהתרומה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זהו... אוהבת ומחזקת... ואווו רשמתי ארוך...

יש כאלה שמכוער להן ארוך..

זה תלוי בכל אחת.

 אבל זה מצווה אדירה.

תחשבי, את אשכרה מחזירה לה ת'חיוך!

אז חצי שנה לא תהיי מלכת היופי עם השיער הארוך והמתנפנף

התרומה כן יותר חשובה מהיופי!!!

מצטרפת להללו. השמחה שאפשר להעניק ע"י התרומה היא בלתי ניתנת לתיאור!! באמת!!!

אז חצי שנה לא תהיי מלכת היופי... ביג דיל! לך השיער יכול לצמוח! להם לא...

אז סורי לבאס אותך, לא שופטת אותך אבל זה בהחלט קצת אגואיסטי...

(אני לא יודעת מה השיקולים שלך ספציפית אבל בכללי זה אגואיסטי קצת לא לתרום בגלל שחצי שנה תהיי פחות יפה...)

ברור שזה חסד וחסד זו לא חובה אבל זו מצווה גדולה וחשובה שמשמחת אנשים מאוד מאוד!

 

נ"ב- גם שיער קצר יכול להיות מהמם!!! וגם שיער ארוך יכול להיות מכוער! תלוי עם מטפחים את השיער ומסדרים אותו...

      זאת סתם סטיגמה חסרת כל בסיס...

גם לי היה שיער ארוך ומהמם לפני שתרמתי ות'אמת אני מתגעגעת רצת אבל לא מתחרתת לרגע שתרמתי!

גם כי הוא מהמם (למרות שהוא קצר(!)) וגם כי ב"ה הוא מתארך ממש מהר!

לידע כללי- אם מסתפרים אז השיער מתארך יותר מהר והוא יותר בריא...

מי שקשה לה לתרום לא חייבת..

היא צריכה לאהוב איך שהיא ניראת ולא להסתכל על עצמה במראה כל יום ולחשוב 'למה תרמתי? אני פשוט לא אוהבת איך שאני ניראת!' נכון שיש בנות שיפה להן קצר אבל יש גם בנות שלא, וזה אמור לבוא ממקום של רצון והשלמה ואם זה קשה אז לא חייבים. ב"ה יש הרבה בנות שרוצות ותורמות וזה מאוד חשוב ויש לזה ערך עצום אבל מי שקשה לה, לא צריכה לתרום רק בגלל לחץ חברתי!

וכן, גם לי היה שיער ממש ארוך ותרמתי ולא התחרטתי אח"כ אבל לא כולם מסוגלות...

כל הכבוד לכל התורמות

גם לא אמרתי שזה אגואיסטי, אמרתי שזה *קצת* אגואיסטי.

אבל את צודקת אני מסכימה איתך..

לא סתרת אותי.

סליחה אם נשמע מדברי שכולן חייבות לתרום, זאת לא הייתה כוונתי, אני בהחלט מעודדת שיתרמו אבל לא מחייבת אף אחת. זה חסד וכתבתי את זה גם- חסד זה לא חובה (אבל מומלץ...)

אשריינו שזה הלחץ החברתי שיש, מה רע?

מי שיש לה שיער ממש ממש ארוך,

ככה שגם כשהיא תסתפר הוא עדיין יעבור את הכתפיים וישאר ארוך מספיק לקוקו-

אני בעד שתתרום.

מי שישאר לה שיער קצר והיא סבבה עם זה- 

אני בעד שתתרום.

מי שישאר לה קצר והיא תתבאס רצח וכל יום תתחרט ותבכה-

אני ממש בעד שהיא לא תתרום.

 

התרומה צריכה לבוא מכל הלב, ולא מכל הלחץ החברתי.

 

וד"א, יש המון בנות שממש יפה להן קצר!