פורום בת מלך - פנימה (עמוד 232)

ב"ה שזכינו!!

אנחנו לא יודעים להעריך...

אני רוצה להיות באושר בגלל עצמי לא בגלל שיש אנשים עניים ואני לא או שיש אנשים שאין להם אפילו בית..זה ממש לא עוזר לי.סורי.

המטרה של הקטע הזה היא לגרום לך ללמוד להעריך את מה שיש...שלצערנו אנחנו לא כ"כ יודעים לעשות את זה...
ולאו דווקא להיות באושר בגלל שלך יש את מה שלהם אין אלא להעריך את זה שיש לך את זה...אופפ הסתבכתיי קיצייר מקווה שהבנת...

אם לא חווית אף פעם

את סכנות המלחמה...

את בדידות הכלא...

את זוועות העינוי...

או את ייסורי הרעב,

את יותר טובה מ-5000,000,000 אנשים בעולם...!

 

סליחה?? את יותר טובה מהם? אני יותר טובה מהם? לאא!!!!!

 

מה אתן חושבות?

צוודקת , הכוונה פה זה שהחיים שלך יותר טוובים ..

קיצוור , כמו שרעות ניסתה להסביר - הקטע פה זה לא להראות כמה אנשים מסכנים וכמה את צריכה להיות מאושרת יחסית אליהם , אלא להראות לך שיש לך דברים טוובים , לנסות לגרום לך יותר להעריך את מה שיש לך

כלל בכלל!~!~!

את ההתחלה אהבתי אבל לקראת הסוף..לא!

תכניסי את הדיסק למחשב, אל אל תפעילי אותו ישר אלא תכנסי "למחשב שלי" ותכנסי לדיסק שיופיע לך שם ואז הוא ייתן לך קבצים.. תדגישי אותו ותעתיקי לאיפה שאתרוצה להעתיק במחשב..

ולפלאפון תכניסי את הפלאפון למחשב דרך קבל USB ותעתיקי לאיפה שאת רוצה..

מקווה שהבנת.. ניסיתי להסביר הכי טוב שלי..

חג שמח

עשית לי אהההההההה.

אני גם צריכה ללכת לטיפול. כולם אומרים את זה. אבא ואמא, המורות, חברות, כולם.

ואני לא רוצהה!! זה נוראי. למה שאני יעשה את זה לעצמי?

ותכלס גם לי זה יפריע מאוד במהלך החיים. הבריחה הזאת. גם אני לא יצליח ככה להתחתן ולהקים משפחה.

אבל אין לי כוח!! זה אומר לסחוט מעצמך את כל הטיפת כוח וחיים שנשארה בך.

ללכת לספר את הלב שלך לאנשים אחרים.

אבל אני צריכה. אני יודעת שאני צריכה.

אבל אני מפחדת!! זה אניייי. החיים שלייייי. ולא רוצה שכל העולם ידע על זה.

פעם כבר ניסיתי משהו. עם הבנאדם הלא נכון בשבילי.

אז כמה שגם לפני זה היתה רתיעה והתגברתי עליה איכשהוא, עכשיו זה הרבה יותר מפחיד.

אבאלהה לא רוצה. 

אני פשוט כותבת את זה והדמעות בגרון. אני מרגישה שעוד דקה אני נגמרת והלה קורס.

אבל מפחדתתתת. לא רוצהההה.

אבאלה איפה החיים שלי.

אני יותר מאשמח לדבר איתך באישי.. את יכולה לפתוח גם ניק חדש ;)
אבל יש לי המון מה להגיד לך, לא בקטע של התוכחה או משו.. פשוט כדי לספר לך משו..

אם את מחליטה לא לפנות אלי אני אבין לגמרי, והמון המון המון הצלחה.
המלצה שהיא חובה- כן צריך ללכת לטיפול..

יצא לי קצת מבולבל ואני מרגישה שלא הצלחתי להעביר את מה שרציתי להעביר.. אוף..

גמני עברתי תקיפה נראה לי כמה פעמים, העניין הוא ש...זה....אח שלי...

אז אמרתי לאמא שלי, ולאחותי, ונראה לי לאח שלי...הם לא עשו עם זה כלום- רק דאגו שייפסק..

ועכשיו, אין לי מושג אם זה השאיר צלקות אבל נראה לי מאוד שיש מצב שכן..וגם נראה לי שאין לפסיכולוגית מה להוסיף לי ואני די מצליחה לטפל בעצמי....

ואגב, הייתן מספרות? לחברות? לבעל כשיהי?- כי זה בן משפחה.. 

נגעת לי בנקודה מה זה רגישה. באמת.

יש לי גם התמודדות לא פשוטה. לא תקיפה או משו כזה. אבל גם, משו שבגללו המורות אמרו לי ללכת לטיפול, החברות.

והתחלתי לפני יותר מחצי שנה.

וזה פשוט לא עוזר ליי !!! אני סובלת שם ושונאת את היום שאני צריכה ללכת אליה.

כל הזמן היא שואלת" מה את מרגישה? למה את מרגישה את זה? מתי את מרגישה את זה?"

וזה פשוט חוופר לי ולא עוזר לי!!

מצד שני, יש לי בפנים מלאא דברים שצריכים *טיפול*. אני לא יודעת איך אפשר להמשיך אח"כ כשהכל בפנים. אני פוחדת שזה יתפוצץ אח"כ ויהיה יותר מזיק.

אבל עכשיו?! אני בקושי מדברת אצלה, כמעט כל דבר שהיא שואלת אני עונה" לא יודעת" או מחייכת חיוך מבויש וזהו.

והיא בעצמה אמרה שהיא כבר עייפה מזה שהמפגשים שלנו זה בעיקר מונולוג שלה.

אבל פשוט קשה לי להיפתח!! ובמיוחד עוד בנושא הזה... ועוד עם כל השאלות החופרות שלה. בינתיים אני לא מרגישה שזה בכלל נתן לי כלים.

 

אווווףףף!! אני פשוט לא יודעת מה לעשות.

ומצטערת, פשוט ראיתי בזה הזדמנות את מה שיש לי בפנים. אני כל הזמן מתלבטת אם להפסיק ללכת אליה או לא

ולא יודעת מה לעשות

אני עברתי טיפול בעקבות תקיפה..

וזה לא עזר לי בכלל.

זה היה חופר, משעמם, קודח ולא עוזר בנקודות שהייתי צריכה עזרה.

דיברתי על זה עם אמאשלי, היא דיברה על זה עם מי שעברתי אצלה את הטיפול,

והבנו ביחד שהסוג טיפול שעברתי הוא לא מתאים לי.

יש המון סוגים של טיפולים, ולא הכל מתאים לכולם.

אני עברתי אחרי שנה בערך של עובדת סוציאלית לפסיכוטרפיסטית, שעזרה לי ממש ממש ממש ממש והיום אני איפה שאני ב"ה!

צריך לשים לב אם זה מתאים לך הסוג של הטיפול, ואם לא- מה כן יוכל להתאים לך?

אני ממש אשמח אם נדבר בש'א! אם זה אופציה אני אכתוב פה כינוי אחר שלי ונתכתב..

הןיתי חייבת לכתוב לא מאנונימי..
אני האנונימית האחרונה.. אם את רוצה לדבר.. בכיף

נכתב בשרשור הזה בטעות.

במשך שנה הייתי בטיפול והרגשתי בדיוק כמו שאת מתארת. אחרי שנה אמרתי להורים שלי שלדעתי סיימתי וגמרנו. אצלי נשאר עוד המון נקודות שחייבות טיפול. מהשניה שסיימתי את הטיפול הדחקתי כל מה שיכול להראות כאילו הוא קשור לדברים שצריכים טיפול, אחרי שנה וחצי זה התפוצץ וביקשתי מההורים שלי טיפול מחדש כשאני מבינה למה צריך אותו ולא כי אמרו לי שאני צריכה וכדאי לי. התחלתי טיפול חדש אצל פסיכולוגית אחרת שהרבה יותר בראש שלי, והיא הייתה מדהימה! ב"ה, רק טוב יצא מזה.

 

הייתי בטראומה אחרי הטיפול הראשון ולא רציתי ללכת למישהי אחרת, עכשיו אני אוכלת את עצמי שלקח לי שנה וחצי. יכלו להיות לי עוד שנה וחצי מדהימות.

(היא היתה הורגת אותי אם הייתי קוראת לה פסיכולוגית.. בעעע אני מתעבת אותה היא חוזרת לי בסיוטי הלילהה)

וזה ממש לא הלך וכל פעם שהלכתי אליה (היה 3 פעמים סה"כ) זה היה יום של סיוט וכל היום לא עשיתי שום דבר כמו שצריך והייתי לחוצה ולא עשיתי כלום כדי לקבוע איתה פגישה..

אז זה יוצר אצלי רתיעה ללכת לפסיכו' אחרות. זה מפחיד אותי. נמאס לי לפרוס את הלב שלי לכ"כ הרבה אנשי

אם את בעניין אשמח שתגידי. [את יכולה לפתוח ניק בשביל זה ואני אפנה אלייך.]

אי אפשר לכתוב פה דרך כינוי אחר, זה פורום סגור.

ולא באלי שכולם ידעו מי אני

ואני ממש אשמח לדבר איתך!

פתחתי ניק חדש- אנונימית120

אשמח שנדבר!

הלכתי לפסיכולוגית לפני שנתיים ובאמת שסבלתי מכל רגע!(אח"כ היא המליצה לפסכיאטר שהמליץ לי על כדורים נגד דיכאון)

מה שהכי מתאים(לי אישית)זה פשוט לשכוח מזה. לא סיפרתי כמעט לאפחד(חוץ מהמש' כמובן)

זה נשמע מגעיל אבל דיי עוזר לי לדעת שיש בנות במצב שלי...

א. לצערנו הסטטיסטיקות מוכיחות שאחת משלוש נשים עברה הטרדה/תקיפה /אונס

 

ב. את האמת, כשכתבתי את ההודעה, תארתי לעצמי שיהיו בנות שירצו לדבר..

פתחתי בשביל זה ניק, מי שרוצה וצריכה - אני באמת רוצה שהיא תדבר האיתי, טוב?

זה חשוב לי!

הניק הוא: טינטינטינה

מעריכה מאד את הפתיחות והשיתוף כדי לעזור לאחרות!! 

ושמחה לשמוע שיש כאלה שטיפול עוזר להם ולא כמו ששומעים כל הזמן שפסיכולוגים סתם מחרטטים בשכל..

|סטודנטית לפסיכו'|

זה לא קל לעבור טיפול. ועוד יותר קשה להתחיל אחד מחדש אחרי שהראשון נכשל בגלל חוסר התאמה בין המטפלת למטופלת, חוסר רצון מצד מטופלת ועוד כמה סיבות.. לי בזמנו לא היה כ"כ מזל. עברתי אונס לפני מספר שנים. באותה שנה הייתי בקשר טוב עם המחנכת שלי וסיפרתי לה. בהמלצתה (יותר נכון בדרישתה) התחלתי טיפול- והיה נורא. אחרי חצי שנה הפסקתי, ואת הבא בתור לא התחלתי. בהתחלה הייתי שבר כלי. אבל עם הזמן למדתי לטפל בעצמי. נכון שעדיין יש לפעמים קצת מצבי רוח דיכאוניים, סיוטים בלילה או אפילו סתם מחשבות, אבל לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו! אני לא מאמינה בשיטה הזאת של טיפול פסיכולוגי. לדעתי, דיבור על הדברים לא עוזר לפתור אותם. אבל מצד שני- יש לי ניסיון רע עם השיטה הזאת, ואני לא יכולה להכריע.. רק רציתי להגיד שמי שרוצה לעזור לעצמה, אבל לא רוצה ללכת לטיפול- זה אפשרי.

אבל משו אחר שבעיקבותיו הייתי צ'כה טיפול....

 

הייתי בסה"כ בכיתה ג' בערך..

אבל למרות היותי קטנה- זה עזר!!!

 

לפעמים בנות צוחקות עלי שהלכתי לטיפולים...

זה נגיד ממממממש מעליב, כילו-אתן יודעות מה הסיבות??

 

עכשיו אני כבר בכיתה י' ובעיקרון לא סיפרתי לבנות בפורום על זה,

רק לכמה בנות שהרגשתי שהם חיבות טיפול...

 

אבל עדיין, זה ממש מעצבן שצוחקים עליך!!!!

הלכתי לטיפולים גם פסיכולוגיים וגם אחרים (ב"ה לא בגלל אונס או תקיפה) אבל אני גם בכיתה י' ומכיתה ד' וכל שנה בעיקרון אני מחליפה.. או עקב מעבר דירה שלי או של המטפלת או עקב העברת בית ספר.. (מיסודי לחטיבה-ומחטיבה לתיכון)

בקיצור אני רוצה להגיד לכל הבנות שיורדות וצוחקות (אני ממש מקווה שאין פה כאלה!!) על הבנות שהולכות לטיפול שיספיקו!! זה מעליב ופוגע ולפעמים הייתי ממש בוכה על עקיצות מעין אלו! 

אין לכם מושג כמה זה מייאש וכשאני הולכת לפגישה אח"כ אני חסומה מלדבר בגלל התגובה של הסביבה.. וכל הבנות שיגידו שלא לשים לב אילהם זה לא עוזר!! למה אני כל הזמן צריכה לבלוע את העקיצות האלה???!! למה אי אפשר למנוע אותן מראש??

 

בפנים....

זה כמו סכין! זה מעבה את השערות ולפעמים גם מכהה אותן..

את יכולה לנסות עם שעווה מיוחדת לאזורים רגישים..

אבל למה באמת להוריד שיער מהפנים אם הוא בהיר?

זה לא שערה פה ושם, זה הרבה.

אני עושה שפם הרבה פעמים במשחה (וגם אמא שלי עושה כבר שנים במשחה) וזה לא גורם לשיער להתכהות ולהתעבות.

אז חשבתי שגם בסנטר יהיה ככה..

 

מישהו מפה החמיא לי ממש, והתבדתי.

 

עוד אחד, ממש החמיא, ואז אמרתי לו:"אפשר לשאול שאלה? למה אתה מחמיא לי כל כך הרבה?

 

תשמור את המחמאות לאשתך"..

 

(הוא ענה:"יש לי מספיק מחמאות לכולן"..)

 

שכוייח יקירה!

 

אני בעד לפתוח עמותה "גם אני נפגעתי מבנים טפשים שאין להם מושג מה זה בנות"

מי מצטרפת?

"גם לי יש חברה שנפגעה מבנים טיפשים שאין להם מושג מה זה בנות"

 

חח טלה כפרה עלייך!

ואפשר פשוט להיות מודעים לעניין.. ולהגיד שזה לא מתאים

ל-ע-ו-ל-ם אל תסמכו על בנים!
הוא יכול חודש שלם לתת לך להרגיש מלכה ולהבטיח לך שהוא שם בשבילך בטוב וברע ואז באמצע החיים לדפוק לך "זה לא את זה אני" וללכת.

כאילו מה ניראלך??

הוא ילמד לכוון את זה רק כלפי מישהי אחת.

 

יש גם בנים טובים.

זה לא יעיל בד"כ כי זה צומח מהר, ודוקר.

אפשר גם להוריד בלייזר, אם יש לך כסף..

 

ואפשר גם ללמוד לאהוב את איך שה' ברא אותך,

על כל החסרונות והיתרונות שיש בזה

לא סכין ומגעיל  

אני גם אממ קצת שעירה בידיים.. עשיתי עם שעווה.. זה היה מגניב ועכשיו אני חודש וחצי אחרי וזה קצת צמח אבל לא נורא.. אני לא עושה עוד פעם בינתיים...

בידיים אפשר להוריד עם אותם דברים (מכונה, שעווה, סכין וכו') מבחינת רמת הרגישות זה אותו דבר בערך..
אני אישית לא מורידה בידים בכלל למרות שהשערות שלי כהות יחסית זה לא מפריע לי ולא מפריע לבעלי ולאנשים אחרים לא אכפת לי אם זה מפריע...

בס"ד.

 

לא כואב יותר מברגליים, ומדלל בטירוף.

תקני שעווה קרה ותורידי. 

גם אני תהיתי בשלב מסויים אם אולי יש בזה בעיה. גם תמיד שמעתי סביבי שמי שאין לה משיכה עכשיו לא יהיה לה גם אח"כ.

וזה שטויות! כשמגיעים לגיל זה מגיע. הרגש יגיע כשיהיה רלוונטי להקים בית.

אני הייתי בדיוק ככה!
בנים לא ענינו אותי וכשהייתי בסביבתם לא התנהגתי שונה ואם במקרה דיברתי דקה עם בן וכל החברות ידר קפצו על זה לא הבנתי על מה הם מדברות...
את מוזמנת!
וכמו שאת יודעת היום אני נשואה לבן

הן מכירות "התאהבות" ו"הדלקות" ו"משיכה", שהן יותר חיצוניות ומתאימות לגיל.

אח"כ מופיעות תחושות עמוקות יותר של אינטימיות, שותפות, כמיהה, מחוייבות הדדית.

תחושות שיכולות להגיע רק כשאת מכירה ואוהבת את עצמך לעומק, ומתוך זה יכולה להכיר, לאהוב ולהכיל מישהו *מסויים* לעומק.

תחושות שמגיעות עם הרצון להתמסד, ומוכנות להיות מחוייבת לכך ולמישהו אחד.

 

אני חושבת שהכי נכון לדלג על השלב הראשון, הוא יבוא עם השלב השני.

(לדלג! זה אפשרי! זה בבחירה שלי!)

 

 

אל תדאגי...

שאין ת'הרגשה הזאת.. יש כאלה שלא מזיז להן כל הנושא הזה..

וזה לא אומר שהן לא התבגרו זה דווקא יכול להעיד לפעמים על בגרות יותר ממי שככה..

בעז"ה כשתגיעי לגיל של חתונה ומי שאת אמורה להתחתן איתו את תרגישי שזה זה..

ככה לפחות אני חושבת..

זה נראלי קצת חובה לעבור ת'שלב הזה של ה'הידלקות' וה'התאהבות' וכו' כדי להרגיש אח"כ את העומק..

לא?

 

[אם לא-תסבירו גם למה.. טוב?]

בעזהי"ת

 

כי אולי דווקא רגש שנבנה לאט לאט, לפי הסדר, בלי קפיצות להידלקות והתאהבות ופרפרים בבטן שמבלבלים- הוא יותר בריא..

ה"התאהבות" תגיע ביחד עם הרצון העמוק יותר.

 

אני לא חושבת ש"התאהבות" ו"רצון באינטימיות" נמצאות על אותה סקאלה,

ולכן לא חושבת שצריך את האחד כדי שגם השני יבוא.

אלה שני תחומים שונים.

"התאהבות" מגיעה ממקום מיני או רגשי לא בריא (תלות).

"רצון באינטימיות" זה רצון שמקיף את כולך. הוא שכלי, ורגשי, ומיני.

 

שלא יובן לא נכון -

זה לא שהתאהבות היא "רעה" וצריך להתבייש בה.

היא חלק מההתפתחות שלנו, וחייבים מידה מסויימת שלה בשביל להתחתן (= תחושת השלמה. לא מדברת על התרגשות מטורפת ופרפרים - שלדעתי זה דווקא סיבה ל-א להתחתן...)

אבל צריך לדעת שהיא לא מאוזנת, ולא בריא כרגע לפעול על פיה, ולכן ללמוד להתמודד איתה בלי להסחף.

את האנרגיות של ההתאהבות מפנים להתפתחות אישית.

זה מביא לאינטימיות הרבה יותר איכותית...

(ותכל'ס, בתחושה שלי, זה הסיבה שהרבה בנות לא חוות "התאהבות" - הן עסוקות בדברים אחרים)

השלב הזה יכול להגיע אחרי השלב השקול יותר בעיתו ובזמנו וככה זה חוסך הרבה בלאגן והרבה קשיים והופך את הקשר להרבה יותר בנוי וחזק לפעמים..

יש דבר כזה שנקרא נטיות הפוכות. אולי לא מדברים על זה כל כך בציבור הדתי..אבל יש לסביות בעולם. וכן, זה קיים וקורה. 

לבנות מינה, זה אומר דרשני.

וגם אז - זה לא שם אותה בקטגורית "נטיות הפוכות".

רק בגלל שהעלת את הנושא, אני אומר בקצרה, שכחלק מגיבוש זהות יכולים ללכת לכל מיני קצוות עד שמגיעים למקום שלך.

גם בתחום הזה.

אז לא להבהל, הבהלה והסטיגמה רק יכולות לקבע את המצב הקיים,

וללכת לטיפול.

(ואני מוסיפה, רק כי יש פה המון דיבור על תלות, שזה יכול לקרות במצב של תלות חריפה. וזה לא באמת נטיה הפוכה)

בס"ד

מניסיון כואב [מאודד] שקרה לי הרבה פעמים

מצטערת לומר לך את זה-

את מדמיינת..

כואב לי לומר לך את זה,אבל אני אומרת את זה רק מאהבה ודאגה,ובטח את חושבת שזה לא נכון ושאני מדברת שטויות,אז שמעי דבר מאוד חכם-אם זה הוא,אל תדאגי,סמכי על הקב"ה שייתן לך אותו בידיוק בזמן המתאים..תאמיני לי-ישלו את הדרכים שלו..

קשר עכשיו,לא טוב בכלל!ולמה?

אהבת איש\אישה היא דבר מוגבל,ברגע שתגמרי את כל "בנק" הרגש שלך בגיל צעיר,זה כבר לא יהיה ייחודי לבעלך,וגם יכולהיות שייגמר ולא יישאר לבעלך,מבינה?

 

לחשוב על זה כל הזמן "הוא חושב עליי" "הוא אוהב" לא אוהב אוב לא אוהב-זה מתיש וסוחט בגיל הזה מאוווד מאווד!!לא חבל?לא חבל עלייך?

תשקיעי את הכוחות שלך בדברים אחרים,שיביאו לך יותר תועלת..שזה יהיה צריך לבוא זה יבוא,אל תלחצי ואל תדאגי-וכדי שהזוגיות שלך תהיה עמידה וטובה,על רגליים יציבות,ושהבית שלך [כמו שכולנו שואפות] יהיה בנוי על אהבה אמיתית כל הזמן,

ועל הערכה וכבוד הדדי-צריך לחכות,צריך לשמור...

סוד-ברגע שמגלים אותו לכל העולם ואחותו,הוא מאבד את הייחודיות שלו-אבל אם את משתפת רק בנאדם אחד בסוד שלך זה מראה כמה הוא חשוב לך

 

,יש איזה סיפור אחד שבאיזה מקום כלשהוא היו נוהגים לתת מתנות בחדר ייחוד לאחר החתונה,ועני אחד שנשא אישה,לא הייתה לו מתנה,וברגע שהיה צריך לתת את המתנות ,הוא אמר לה:"אשתי יקירה,אין לי מתנה לתת לך,אבל המתנה הכי גדולה שאני יכול לתת זה שאת היחידה שצחקתי איתה,היחידה שאהבתי,היחידה ,את האישה היחידה שהייתה לי כל חיי.." את לא רוצה שזה יהיה ככה?כמה נהדר זה שהוא ישמור על עצמו בשבילך [לאו דווקא מדברת על אותו הבנאדם הזה..להיפך] ואת על עצמך,זה יהיה ..מיוחד..טהור..טוב..

לא ככה?

זה כזה חג יפהה!!

כולם ישבו מסביב לשולחן, יתקעו חיוכים.

**** אולי תבכה. אני ו** נרוץ החוצה ונדבר.

אבא ינסה להמשיך ולא ממש יצליח.

אז למה שאני כן ירצה?

נראלי אני שונאת חגים לתמיד.

 

[ובכלל, ההגדה. יהיה לי קשה.]

עצה - תעשי בראש טבלה . מה טוב ומה רע בכל אחת מהאופציות , והאופציה עם הכי הרבה נקודות זכות - תבחרי בה

 

לי זה עזר

רואים את זה מסודר מול העיניים

ובאמת טבלה זה עוזר!! יתרונות מול חסרונות מול העיניים

חג כשר ושמח לכולכן!

שנזכה לגאולה בקרוב..

דלוקה אש

פעם היה לי יום ממש קשה ולא הייתה אף חברה שיכולתי לדבר איתה באותו רגע.. פשוט הלכתי לחברה שישבה ולמדה למבחן ןנשענתי עליה ובכיתי והיא פשוט נתנה לי חיבוק ונתנה לי לשכב עליה ולהמשיך לבכות כי כבר לא הצלחתי לדבר אפילו אמרתי לה. שהיא יכולה להמשיך ללמוד והיא המשיכה ועדיין אני זוכרת את זה עד היום כחוויה עוזרת למרות שזה היה לפני יותר מ5 שנים! ויש לי סיפור דומה עוד מלפני! כי חיבוק מקבל ואוהב ומכיל זה הדבר הכי טוב שאפשר להביא לבנאדם!

שתביא את החיבוק הזה..

בעזהי"ת

 

פעם הייתי ממש שונאת חיבוקים. [דניאלה? ]

עד שחברה מהממת לא שאלה אותי ונתנה לי חיבוק גדול שהצטמררתי מהתרגשות.

 

ופעם אחרת היא נתנה לי חיבוק כ-ז-ה גדול, איזה רבע שעה פשוט ישבנו מחובקות. ועד היום אני משחזרת את ההרגשה כל פעם שקשה.

אזז כן , הוא עשה צעד אידיוטי מבחינתך .

 

אבל שימי לב שענית לעצמך ! - את בחיים לא תעני לו בחיוב . אז מה נשאר ?

עצוב כואב קשה - זה כן . מי כמוני יוודעת ... אבל ברור לך שאפשר להתגבר על זה ?!

 

אבל בכללי אני לא חוושבת שזה אמור לגרום לכם לנתק קשר .. אוולי קצת למזער אותו , אבל לא יותר מזה ! דברי איתו על זה , הוא בטח יבין

 

בהצלחה ננשמה ! פה אם צריך (:

למהשלא תגידי לו פשוט:

"שמע, X, למה סתם ללכת מעבר..?

אתה אשכרה כמו אח בשבילי, וזה מוזר לי להסתכל עליך כחבר...

אז בוא לא.

בוא נישאר כמו שאנחנו....ככה הכי כיף לי איתך, בצורה אחרת זה פשוט יהיה מוזר לי!"

או בכל ניסוח אחר כמובן..

וגם רק אם הוא רמז בצורה ברורה מאוד שהוא מעוניין בקשר קצת יותר הדוק/קרוב/רומנטי..

אחרת תצאי די סתומה

אני מכירה כמה בנות, שהיו במצב בדיוק כמו שלך

הם אמרו לא, והכל פשוט זרם

כי הוא נדלק עלייך, רוצה אותך ואח"כ זה עובר. 

תגידו לו לא ולא להתייחס לזה יותר מידי

 

אלא אם כן את כבר רואה שהוא לא מפסיק והוא עדיין רוצה ואז זה משהו אחר

למה תמייד כשאני ינסה להיות טובה לא ילך....

כמה שאני ינסה לא לרדת על אחרים זה פשוט יוצא

נמאס לי שהמילים יוצאות בלי שאני חושבת ואחרי זה בלילה אני שונאאת תרגעים האלה שאמרתי תדברים האלה

ושונאת את עצמי??

למה?

מילים מהפה.

זה הקושי הגדול- הדיבור.. לשון שמתגלגלת לה 

זה ממש עבודה. אני גם צריכה להתחזק בזה.

אבל זה שווה

ב"הצלחה מותק

 

אני חושבת על זה לפני זה אבל אחרי כמה זמן (אחרי שאמרתי) אני פשוט מתחרטת

"הן על דבר קטן והן על דבר גדול התפלל" החפץ חיים.

את תראי פלאים!

ב"הצלחה נשמה טובה

תפונקי מפי עליון

כמה שמתרחקים זה יהיה יותר כואב.

להתבודד,לצעוק,וליפול.

חיבוקק.אמיתי.ועינייםמלאות הקשבה.להתכופף.לטבוע בילדות.

ראש על ברכיים וחיבוק במותניים.

טובעת.טובעת בכאב.

 

 

ואורה,זה לא בגללך.

נכון זה לא מספיק כי זה דרך משהו דומם.. אבל בכול זאת שולחת לך

 

בה"צלחה גדולה!!... אל תתיאשי ותזכרי שאת בת מלך יקרה וה' אוהב אותך!!...

שה' יאיר לך את הדרך,ותראי את האור שבא אחרי החושך.

 

הרבה טוב ושמחה!!..

 

מוזמנת לאישי בשמחה..

 

 

שיהיה חג שמח כמה שאפשר!!.. שנצא לגאולה אישי ולאומית אמן!!!..

זה קוורה , אבל זה חוולף . תנסי לא לחשוב עליו , תעסיקי את עצמך . בע"ה זה יעבור לך

וסליחה שאני אוומרת את זה ככה , אבל אם הוא יודע שזה קשה לך ואת יוודעת את זה , הצעד הכי נכון כרגע זה להתרחק קצת . 

 

נשמה , תני לעצמך לנשום בלי לחשוב עליו , לחיות בשקט בלי להתלהב מכל אסמס שלו , פשווט לתת לעצמך מרחב .

במה היתה יכולה לקנאות בך ילדה כמוך...תצברי פלוסים אצלך ותראי שסה"כ לכל אחד יש מתנות מהקב"ה.

כל לילה, מנסה ממש. ואפילו כותבת לעצמי, כדי להכניס אתזה יותר חזק.

אבל.. אחרי הכל, ברגע אמת, זה לא ממש עוזר..

צריך להבחין בדברים הטובים, ובמקום לקנא- לנווט אתזה פשוט למקום אחר ונכון.

ללמוד מהם.

סליחה שאני ככה חופרת, פשוט.. זה באמת מפריע לי ואני רוצה לשנות את זה..

אני זוכרת שזה ממש היה לי קשה.. [פחות קנאתי בדברים חיצוניים אבל עדיין..] אני חושבת שהפתרון זה להיות שלמה עם עצמך. עם היתרונות והחסרונות שבך.

 

ב"הצלחה!

ללמוד ללמוד

 

פשוט לקצר.. לא כואב ומועיל מבחינת ההרגשה..