פורום בת מלך - פנימה (עמוד 251)

עד כדי כך?

ונראה לך שאנחנו מאושרות?

מבינה שאת בדיכי, אבל,

קחי תצמך בידיים.

ברור שיש לך כישרון.

והחיים לא רק קודרים.

העולם לא תמיד מחייך, ולכולם זה ככה,

אבל כשאתה מחייך למישהו הרבה זמן, הוא נמס...

את אומרת שאת לא צריכה עזרה.

אז לא.

אבל קחי את המצב בפרופורציות.

העולם לא נראה כל כך רע כשקמים על הצד השני,

ותאמיני לי מנסיון.

בס"ד

את יודעת כ-מ-ה פעמים ישבתי [ורק החודש,כן?]

במיטה בדיכאון נוראי שאני כלום???שאין לי מטרה ואני לאא שווה כלום??ואז אחרי כל הנסיונות קראתי ספר אחד:"אומץ" של ר' נחמן!1הספר הזה מדהים!!!!

הוא מסביר שם על עוצמת וגדולת הבריאה!!עד כמה אני שווה בעיני הקב"ה!!!איזה כיף!!את כן יכולה לשנות!!ואת כן כשרונית מאוד מאוד [מניסיון,מי שאומר על עצמו את זה,הוא הכי כישרוני והוא בכלל לא יודע את זה..] את פשוט צריכה לפקוח את העיניים שלך ולראות את זה!איך???לראות הישיגים שלך,לקרוא ספרים [כמו שקראתי] על עוצמת וגדולת הבריאה,-רק שתדעי לך בספר בראשית ,את רק צריכה לראות עד כמה חשובה בריאת האדם משאר הבריאות,וזה כבר מחזק!!

והשמחה??וואוו-כמה דרכים יש לעודד את הלב!!שירים,חברות,עיסוקים שאת אוהבת לעשות [כמו לצייר,לנגן]ובמיוחד במיוחד -שיחות איתו!! |מצביע למעלה| זה הכי עוזר-כי את יודעת שאת לא מדברת לאוויר,הוא מקשיב כמו אבא טוב ורחמן...ואת ממש לא צבועה!!!!תורידי את זה מהראש שלך -זה טבעי מאוד!!!!

ברוכה הבאה למועדון

בהתחלה חשבתי שהתאהבת בבת ונבהלתי!! כי כתבת אני כן אוהבת אותה והתכוונת להרגשה ואני חשבתי שאת מדברת על דמות!!

חח פיו נלחצתי כהוגן עד שקראתי פעם שניה

אחותי. אם את רק מתחילה עם זה,תעשי לעצמך טובה ותנסי לצאת מזה..

קוראים לזה "להתאהב בהתאהבות" זה כיף להיות מאוהב. תחושה כיפית כזאת. אבל אין ספ שהיא גם מתסכלת..

אחותי.. תעשי לעצמך טובה.. אני לא יודעת בת כמה את, אבל יש לי הרגשה שקצת צעירה..

תעשי לעצמך טובה, אל תתחילי עם זה..

מנסיון :/ 

ואז זה עושה משהו..

לא צריך להוריד את הבגדים..

כאילו, מכונה שבודקת רק את הראש.. אאל''ט..

אל תדאגי, הכל יהיה מעולה בעז"ה!

בטוח זה לא יותר כואב מהניתוח שאני עברתי ואני חיה

אזז-- בהצלחההה!!!

מתה מפחד.. איזה לחץ...

ואני בכלל לא צריכה את זה בראש...

אבא!!

יצא לי פעם לדבר עם מישהו ו..פגעתי בו דיי בכוונה - ז"א ידעתי שמה שאמרתי מעליב אבל לא ידעתי באיזה רמות - ואני בד"כ בנאדם שממש מתרחק מכאלה דברים 

אח"כ הבנתי שהוא בכה ונפגע ממש ממש...[זה היה לפני שנה, הוא היה בן 15...] 

קיצור ממש התנצלתי והיה עם זה סיפור ארוך

אח"כ עוד הרגשתי לא נעים וכל הזמן שמתי לב מה אני אומרת לו/לידו וכו' 

אבל לאט לאט הרגשתי שאנחנו בסדר וזה עבר

אין מה לעשות בנתיים, אל תשגעי אותה כל הזמן אם היא סולחת וכאלה

אבל אם את לא בטוחה אולי כדאי שתדברי איתה שוב ותגידי שאת ממש מצטערת ושאת מרגישה לא נעים וכו'

וזהו...תחכי קצת ותראי עם זה עובר..

ב"הצלחה אחותי!!  

לפעמים בגלל מצבי לחץ או מצבי רוח המחזור לא מסודר...

כדאי לבדוק ולראות שהכול בסדר!!

הכול נחת וברוגע.

ב"הצלחה..

באמת, שבי איתה ותגידי שאת ממש לא רוצה לריב איתה ושאת ח"ו לא רוצה לפגוע, אבל יש משהו שממש מפריע לך ואת מפחדתשזה יפריד בניכם.... 

ותודה

היא לא אחת שמדברת על דברים כאלה.. לוידעת, היא תמתח עליי ביקורת גם על זה..

|לא יודע מה לעשות|

את בטח קוראת את זה עכשיו.. אני אוהבת אותך אבל..

גם אני בערך ככה (75-80 B)..  ואני ב-י'..

ואני אישית אפילו לא כ"כ רוצה שיגדל עוד.. אוהבת את זה ככה..

וזה באמת עוד יכול לגדול..

חוצמזה שיש לך עוד סיכוי שזה יגדל 

אני בשירות לאומי.

ומידה 70B.

וקניתי אותה רק בחופש האחרון..

עד אז הייתי A, ואני עדיין יכולה ללבוש ת'A..

זה ממש ממש לא נורא.

יש מפותחות יותר, יש מפותחות פחות.

זה לא אומר שאת לא בסדר, לא בריאה, לא תקינה.

זה אומר שאת פחות מפותחת. זה הכל.

זה מפריע לך. אני, דווקא, ממש בסדר עם זה.

(אפילו מעדיפה ככה מאשר גדול כמו של כל מיני חברות שלי.)

כי הוא כן קטן...

סתם אבל באמת אין לך מה לדאוג .... (:

אני מתסדרת עם זה מצוין ובאמת שלא הייתי רוצה גדול יותר.

אני שמיניסטית גם עם B, ולא דואגת בכלל... זה הרי יגדל מתישהו, אז מה הלחץ? וזה לא שזה ממש קטן ופאדיחות וזה...

יש לי יחסית ממש קטן ואני אוהבת ככה.

כאילו אין לי כל כך מה להגיד בת שבכיתה ז' הייתה עם C75...

אבל באמת, ברור שגדל לי מאז (יא) ועדיין- 75B זה ממוצע ועדיף מאשר ההפך!!!

יש לי חסימה..

זמן וזה לא יוצא לי מהראש!!!

כדי שהיא לא תאכל!!

ומנסה לעצור את זה...

מסכנה ממש שד' ישמור

ועוד לחשוב ש...ש... חברות שלי רוצות להיות כאלה.

מנסיון , אם מדחיקים את זה ומנסים לא לחשוב על זה - תוך שבוע שבועיים זה עובר .

בהצלחה אחותי

זה שהשכ"ל נורא נורא יקר!!!!

וברגע שיש ילד-שתיים ויותר במוסד כזה, וגם ככה המש' הדתיות בדר"כ מבורכות יותר בילדים אז להורים  קצת יותר קשה להוציא את הכסף על זה,

והם מעדיפים להרשם לעליית הנוער, כדי לשלם פחות\בכלל לא(אינלי מושג איך זה בדיוקק עובד)

נראה לי שכל הקטע של עליית הנוער טיפה מוגזם- שמחלקים דמי כיס לתלמידות וכו',

כי באמת הרבה מש' לא במצוקה ח"ו או משהו ובדר"כ 2 ההורים עובדים, וברגע שנותנים לך דמי כיס וכו', אז אתה מרגיש בן אדם מסכן... (לא שחוויתי את זה, אין לנו באולפנא בכלל עליית הנוער,אבל אני מתארת לעצמי)

בקיצווור-

אל תביישי, בטח יש לך עוד הרבה חברות בעליית הנוער ורובן לא עניות...

זה שאת בעליית הנוער- פשוט חוסך להורים שלך הרבה מאד כסף בשנה.....

הלואי שאני יוכל!!

זה סתם מצחיק כזה.. כאילו 80% מהבנות אצלנו בערך בעליית הנוער.. מ'כפת לך לקבל עוד כסף או סתם להנמיך להורעם שלך ת'הוצאות?

וזה לא באמת מבייש..לפחות לא אותי.

בתור אחת שיש להורים שלה כסף, אני יכולה להגיד לך שזה בכלל לא מתפרש "אצלנו" כאנשים עניים. להרבה חברות שלי יש איזה 10+ אחים, והורים שעוסקים בחינוך, לדוג'. הן כמובן בעליית הנוער,  ואני לא חושבת שהן עניות - ממש לא!  אני מעריכה אותם על ההתמודדות בלי הרבה כסף וחיים לא מפונקים. ויכולה להגיד לך שלהפך- הן גורמות לי להתבייש כל פעם שאני נכנסת למקלחת ורואה את ה"הד אנד שולדארס"או "פנטן" שלי מול ה"פינוק/כיף" שלהם (הקרצתי שם, אין לי מושג אם פינוק או כיף זה יוקרתי או לא... ככה שאל תיקחו את זה רציני).

אין מה להתבייש. את לא עניה, וגם אף אחת לא חושבת ככה. אולי אם את יחידה מהאולפנה מעליית הנוער זה לא נחמד, אבל אם לא- אין בעיה. זה סתם מרגיש לך ככה מסיבות שונות, שאת חלקן אני משערת וחלקן לא...

מקווה שעזרתי.

כמו שתן חיוך אמרה , כולן מתות להיות בעליית הנוער ..

זה לא באמת עניים כל מי ששמה , זה סתם פרוטקציות

העיקר ההורים שלך לא צריכים לשלם מ ל א , ואת מקבלת דמי כיס !

עובדה שהן נבחרו ולא אחרות. הקטע של הדמי כיס לא מוגזם בכלל! אני למשל ממש נהנת מזה. ההורים לא משלמים לי על כל דבר.

דבר שני- אין מה להרגיש מסכנה, ביחוד אם את יודעת שאת באמת לא זקוקה לזה באמת. חוץ מזה, זה חשוב לסגל איזושהי יכולת קבלה, לדעת שלקבל זה לא חולשה.

אין כמו עלית הנוער!

ותכלס-

תנסי לשמוח בזה שזה חוסך להורים שלך מלא כסף..!

הלוואי על כולן!!!

גמלי כואב הגרון וזה עוד לפני חודש ארגון שנפתח מחר..

לא עלינו כבר קרה מקרה שהיית מדריכה בשרות לאומי שנפטרה בגלל כאב ראש..

אבל תחשבי קצת קדימה,

עם בעל שיכול ככה להתהפך, וגם אם את מסבירה לו את כל הסיבות שלך הוא עדיין מתנהג ככה

אם היית יכולה לחיות ככה במשך כל שאר החיים שלך?

אולי יכול להיות שזה ב"ה נקטע עכשיו עם כל הכאב בשביל למנוע נזק לאח"כ.

סתם נקודה למחשבה, אל תקחי את הדברים שלי כדבר מוסמך

אני יותר קטנה ממך, לא עברתי מערכת יחסים ואני כותבת את זה כי זה עלה לי לראש.

ב"הצלחה נשמה!!!  

כאילו מה?יכול להיות שזה נכון אבל אם בני זוג בתבונה ודעת ואהבת אמת אז לא אפח'ד לא יתגרש...וכן,אני בת להורים גרושים...

בעזהי"ת

כאילו- זאת באמת התלבטות ממש קשה, זה חששות ממש גדולים שאת מתארת, הכי לגיטימי בעולם שתשתפי בנאדם מבחוץ שקרוב אלייך..

'בגדת באמון שלי' ? דיי הסחפות, לא?

גם 'אני לא חושב שאני אבין אותך יום אחד', דיי נראה כאילו הוא לא כ"כ רוצה להבין אותך.

מה אני אומרת? קחי ת'זמן.

לפעמים בשניה הראשונה זה הכי קשה; הוא מרגיש חשוף עכשיו, הוא מרגיש כאילו כל העולם שמע עליו אתזה. 

עוד כמה ימים זה ייכנס לפורפורציה.

ואז תדברו.

תסבירי שזה היה חשוב לך; שזה רק ילדה אחת ולא יותר.

על תתנצלי יותר מידי, ואל תהפכי ת'צמך ל'בנאדם פושע שרצח מישהו ומבקש עלזה סליחה'. 

סה"כ עשית מה שנכון לך, את מצטערת שזה פגע בו [ואולי גם מצטערת שלא שיתפת אותו לפני התהליך] אבל זה מה שהיה נכון לעשות.

בס"ד

כדאי לך לעזוב אותו,לשכוח ממנו-כי אם הוא לא מוכן לסלוח לך על דבר קטנטן,אז קשה להבין מה יהיה בגדולים ח"ו...מבחינה מסוימת הוא צריך גם להתחשב בך,ובמה שהוא הפיל עלייך-ולא רק בעצמו!

בנוווות , הגזמתן !

לעזווב אותו ? בגלל שככה הוא אמר ? למה אתן בכלל שופטות אותו ?

אנונימית נשמה , הבנאדם נעלב ... בסדר , יכול להיות שהוא באמת לא היה צריך להיפגע מדבר כזה ...

כנראה הוא רגיש או משו .. 

כמו שאיזה אנונימית אמרה לפני , חכי עוד כמה ימים ... 

תראי איך הוא ימשיך ...

אני לא מאמינה שהוא ממש ינתק את כל הקשרים ...

במידה וזה קורה תנסי את ליצור איתו מחדש את הקשר , תשלחי איזה הודעה או משו ...

לי היה סיפור דומה ,

היה לי חבר ... ושיקרתי לו על איזה פרט מסויים ..

אחרי שהקשר שלנו כבר התחזק החלטתי להיות גלויה ולהגיד לו את זה ...

הוא ממש התעצבן על זה ...

3 ימים הוא פשוט לא דיבר איתי , לא שלח סמסים ... כלוווום ! .....

אני זוכרת שזה היה ה 3 הימים הסיוטיים של חיי .. לא הפסקתי לבכות ...

בלילה אחד כתבתי לו ככה- "אני באמת באמת מצטערת ... רק רציתי להיות גלויה איתך ..."

וכל הלילה הוא לא הגיב כלום ..

ובבוקר הוא שלח הודעה כזאת - "בסדר .. זה יכל לקרות גם לי .. אוהב אותך"

קיצור , בסוף הכל טווב . אווהבתותך מותק ואני כלכך יכולה להבין איך את מרגישה עכשיו ....

אם את רוצה בואי לש''א ... (תכתבי לי פה שאת רוצה ש''א )

כאילו, מה הוא מצפה?? שכל החיים תחשבי כמוהו? נשמע לי שהסברת ברגישות והעלת חששות לגיטימיים בצורה מאוד עדינה,  והוא הוציא אותך פושעת!

כן, גירושים זה דבר רגיש והכל, אבל הוא היה צריך קצת להבין אותך.

אני לא מכירה אותו, אבל כדאי לך לבדוק אם זה דפוס קבוע בהתנהגות שלו (מעין חוסר הבנה אותך) ולשקול את צעדייך הלאה. 

חיי נישואין זה כמו חברים, חוסר הבנה ואטימות לדעות שונות יכול להיות הרסני ולגרום תסכול רב ביומיום.

אני שוב אומרת שאין לי מושג בכם, אבל תבדקי מול עצמך בשכל, מעבר לרגשות.

(אני באמת לא מבינה למה הוא נפגע ככה)

דרך אגב- ההורים של המורה שלי התגרשו כשהיא היתה צעירה, והיא חיה באושר. אין שחור לבן בעניין...

ממש בהצלחה! הרגשות הקשים מאוד מובנים אבל כדאי להסתכל ממבט על , לנטרל קצת את הרגשות אם את חושבת על הלאה...

אוהבת ממש!

אני מחכה למוצאי-שבת. נראה מה יהיה איתו אז..

אם הוא עדיין לא נרגע אני באמת אשקול פרידה שלו...

ואם מישי מפה יכולה לכתוב את זה בלנ"ו בשמי, אני ממש אשמח..

אני רוצה לראות תגובות גם של בנים, ושל חבר'ה שיותר בכיוון הרציני..

תודה ושבת שלום.

יש לכם קשר ביחד..

תנסי להסביר לו שזה פחד טבעי..

אבל.. מצד שני גם צריך להתגבר אליו.

היום סטטיסטיקות זה לרוב בלבולי שכל.

יש ילדים שההורים שלהם גרושים והם צמחו מיזה והקימו בתים לתפארת.

יש כאלו שגדלים בבתים טובים, מעולים ורואים מה נכון לעשות בבית שלהם בע"ה.

ויש כאלה שגדלים בבתים קשים אבל הם לומדים מה לא נכון לעשות..

בשתי הסיטואציות הנ"ל יש אפשרות לבחור מה יקרה.. להעצים את עצמי בעקבות מה שעברתי בחיים או לוותר לעצמי.

באמת באמת שזה תלוי בבחירה של האדם.

ו.. גם כשמתחתנים הולכים לשיעורים של זוגיות כדי לחזק את מה שלמדנו ונשכח או את הדברים שיש לנו חסך בהם.

תדברו בנחת על הכל.. הכל יסתדר בע"ה.

דיברנו על זה,

חברה דיברה איתו והסבירה לו, ודיברה איתי והסבירה לי.

ועכשיו ב"ה חזרנו לעצמנו, שפויים ומתוקנים ויותר טובים מפעם.

ואיך הוא אמר?

"מזל טוב על הריב הראשון שלנו.."

קורה שרבים, שלא מבינים..

ישנים על זה לילה/שני לילות ולומדים ומבינים ומתאפסים.

תודה רבה רבה על כל העזרה והתמיכה פה

אוהבת אתכן!!

ו...הלל, אני אשמח אם שוב תכתבי בלנ"ו

ההורים שלי גרושים. אז מה? זה אומר שגם אני אתגרש?

מכל חמישה זוגות זוג אחד לפחות מתגרש. זה אומר שזה יהיה אני?

תראו, אתם יכולות לעשות מה שבא לכם. אבל זה פוגע. 

שכאילו אומרים עליי שאני לא מסוגלת להיות בקשר אמיתי.

ותשאלו את חבר שלי.

אנונימית ראשונה-

אני חושבת שקצת הגזמת. ואם הוא באמת הזיווג שלך?

בכל אופן.

מעליב.

פוגע.

ואני בטוחה שאנלא היחידה פה שההורים שלה גרושים.

תחשבי מה הוא חושב על עצמו שבנות  לא רוצות להיות חברות שלו כי ההורים שלו גרושים.

מה הוא אשם?

ומה חברה שלך בדיוק? פסיכולוגית לענייני חברויות בגילאי העשרה?

מצטערת אם קצת תקפתי, אבל תביני

זה ידוע שבן/בת לילדים גרושים יש יותר סיכוי שהוא יתגרש, כי יכול להיות שהמודל הזוגי שלו שלילי, או שהוא נושא צלקות... בד"כ כשהגירושים מעורבים במריבות וצעקות...זה ממש לא אומר שהילד יתגרש! אבל זה אומר שחייבים לבדוק מה המצב שלו ביחס לגירושי ההורים, מאיפה הוא לקח מודל, אולי הוא צריך הכוונה עם פסיכולוג לפני.

זה לא אומר לפסול. זה אומר לבדוק. העובדה שההורים של הבחור גרושים לא תמנע ממני להיפגש איתו ולראות בו בעל פוטנציאלי, אבל תאותת לי טוב-טוב לבדוק את זה, ואחרי שנוצר קשר- לבדוק האם צריך בשבילו ובשביל שנינו סדנאות לבניית בית על בסיס חזק.

אז זה לא אומר שאני לא אצא עם בן של גרושים, אבל אני כן אבדוק את המצב לעומק. ואני אבדוק איך הקשר בין ההורים, ואתייעץ עם הרבה אנשים. גם חברות- לא בשביל שהחברה תייעץ לי, אלא כדי שתתמוך בי. ואני לא מבינה מה הבעיה בזה. תמיכה בזמן החלטות זה חשוב.

שאני מאחרת לקום מקום בדיוק שניה לפני שאני מחליפה בגדים אז המדף שלי נראה כאילו עבר פוגרום ואני לא יכולה לסבול את זה... בקרוב אצלי

בעזהי"ת

כרגע- אני במצב שהמגירות של הבגדים מסודרות, הספריית הדרכה והמדפי ספרים מסודרים, הארון תלויים מסודר והמדף של החולצות.

נשאר לסדר: מדף אחד בכוורת, מגירת נוסטלגיות, מדף בלאגן, ומדף בגדים של חורף וכלמיני.

רק חבל שאחרי פחות מחודש צריך לסדר שוב...

בערך,

ואז יום אחד פשוט החלטתי לשמור על הסדר פיצלתי את הבגדים ל-2 מדפים ואז יש יותר מקום ויותר סדר!!

בס"ד

קודם כל נשיקה ע-נ-ק-י-ת מודבקת ישר לפרצוף שלך ממני

דבר שני....את עזרת,את באת בכוונה לעזור-זה שיש אנשים כפויי טובה,את כבר לא אשמה,את את שלך עשית כבר-תצאי בהרגשה טובה שאת כבר ניסית לעזור...כל השאר נתון בידי האחר אני תמיד תמיד פה באישי-ובאמת שמוכנה לעזור לך אם את רוצה

את עשית את שלך! וכל אחד- יקבל אותך בצורה שונה!.. אבל את בנאדם מדהים שמנסה לעזור!
ומי שלא רוצה לקבל אותך ככה- בעיה שלו! ורק שלו!
אני למדתי מנסיון משו על החיים, על תשתני בשביל אנשים אפעם.. תמיד יהיו אנשים שיאהבו אותך ויקבלו אותך כמו שאת!
את לא צריכה לנסות להשתנות בשביל אפחד..!~ וגם אני אוהבת אותך כמו שאת!
בהצלחה נשמה ואם את רוצה אני פה באישי