בקשר לכתבים ישנים, נראה לי שהדור שלנו "התחרפן"haim770
ב"ה
ראשית כל שלום לכולם, לאחר הפסק די ארוך.
אינני יודע מה עובר על הדור שלנו, בכל התחומים, כשרות סופרות וכו' יש איזה "סינדרום" של "אדיקות יתרה" ובלשון זמנינו "חניוקיות יתרה".
מבקרים בחופשיות כתבים עתיקים, היה מקום לומר אולי, שמכיוון שאין היו יודעים מי הסופר, יש מקום לשאלות על מה שלא תואם את הכתיבה העכשווית. אבל בל נשכח, שאז לא היה ריבוי סופרים כמו שיש היום וגם מי שהיה סופר, היה מן הסתם איש יראה שמים ולמדן.
שמעתי שבספרו של רבי יצחק אבהוב, הוסיפו בכמה מקומות קוץ של ר"ת, ואיני יודע איך להתיחס לזה, אם זה נכון, הרי זה ספר שידוע מי כתבו, הארי שבאריות, אז מאיזה ראשות ומי הוא זה שמעז להלין עליו?
כנ"ל בתחום הכשרות, נתקלתי לאחרונה בדבר שזעזע אותי, לפני חג הפסח, רב מכובד מאוד (מפני הכבוד אינני רושם שמות ואכ"מ) נתן הכשר לשחיטת עופות, רב מכובד אחר החל לעלות ספיקות על הידור המוצר בטענה שלא פותחים את הגב במליחה. באתי לאחרון ושאלתי, קם מי שהוא ואחליט שכדי למלוח את העוף בצורה נכונה צריך וחייבים לפתוח את הגב, מצטער סבתי לעולם לא פתחה את הגב של העופות ואינה חשודה באכילת פיגולים לצאצאיה !!! בשו"ע כתוב שצריך למלחו יפה יפה מבפנים ומבחוץ ותא לא, האם נוכחת בשחיטה וראית שלא מולחים יפה כדרישת השו"ע לפני שאתה מוצאי לעז על רב מכובד אחר?
תשובתו הייתה שגם בזמן הרב לנדא האבא, היו מקרים מסויימים, שלפי דרישת הלקוח (מסעדות ואולמי אירועים) לא פתחו את הגב אבל היה ארבע ??? משגיחים על כל מולח ???
אתם קיבלתם תשובה לשאלה שלי? גם אני לא ! הוא לעולם לא היה שם ולעולם לא בדק, הוא כנראה מאלו שידעים לבדוק טוב מאוד מה הם מכניסים לפה אבל מחפפים מאוד לגבי מה שהם מוצאים ממנו !
וזו בעיה של דורנו, מעטים מאוד, מתיחסים לענקי עולם של הדורות הקודמים כדבר קדוש, ואם אינני מבין איך כתבו או איך עשו כך, הבעיה אינה אצלם הבעיה היא אצלי, אנו מחפשים בכח לחפור ולחפור כדי למצוא דבר מגונה, ראה "שאלות על הספר הגרמני" מדרור אל, אינני מכירו, אבל לדעתי הוא בדיוק ההתגלמות של התופעה.
סליחה על האריכות, אבל זה פשוט מקומם אותי !!!
התגובה של דרור אלברקל
חיים, אני מסכים עם כל מה שכתבת, חוץ מההערה לגבי התגובה של דרור אל. גם אני אינני מכירו. חזרתי וקראתי מה שכתב על הספר הגרמני ונראה לי שאין שם שום ביקורת או גנאי על הקדמונים אלא רק רשימה של שינויים מדרך הכתיבה שלנו היום. אני אישית למדתי מזה הרבה והוא באמת הסב את תשומת ליבי לשינויים משמעותיים.
נכון, יש עוות גדול מאוד בדור שלנואות והדר
גם אספר סיפור, חמי שיחיה אוהב מאוד לאכל מצות.
בפסח אוכל מצות שמורות, אבל קונה גם כמות של מצות רגילות כדי לאכל אחרי פסח.
יום אחד גיסי שאל אותו אם הוא לא חושש על חמץ שעבר עליו הפסח!
בהתחלה חשבנו שהוא צוחק, אבל אח"כ התברר שהוא ממש ממש רציני....
לחיים 770....מחזק ידיך...ותגובתי ידועה...אילן ח.אחרונה
אל תתרגש...דבריהם נובע מחוסר ידיעה!! כשתפקחנה עיניהם ידעו כי עירומים היו...ואין לנו אלא לדונם לכף זכות..
תפירת ס"ת גוילאלי א
יש לנו בבית הכנסת ס"ת על גויל ישן שהגידים של התפירה התפוררו , סופר אמר לי שלא כל אחד יכול לתפור אלא צריך מומחה לגויל וגם הגידים שונים וגם לפני התיקון כדאי להראות למומחה כיון שבספרים הישנים יכולים להיות בעיות. רציתי לשאול האם הדברים מדויקים.
תסתכל איך תפרואות והדר
ביריעות אחרות, בגויל בד"כ עשו תפירות יותר צפופות ממה שאנו עושים היום.
גידים אמורים להיות אותו דבר, כמה שיותר דק יותר טוב אבל העיקר יהיו חזקים.
באופו כללי כל תפירה כשרה ולא צריך להיות מומחה גדול
מסכים.. רק גידים עבים בגויל עדיף שלא יקרע...אילן ח.
לא לגמרי...מדריך חתנים...
אני תפרתי 3 מגילות בהצלחה רבה אתה מוזמן לבא לראות, זה אמנם יותר קשה לעשות את זה אבל זה בהחלט אפשרי וגיד זה גיד אין הבדל...
לא הסברתי נכון...גיד עבה דווקא שלא יקרע הגויל..!אילן ח.אחרונה
צהריים טוביםGAVISH
צהריים טובים לכולם.
מישהו יודע מה הם ההלכות הנצרכות לצורך לימוד סגירת בתים של תפילין?
אני למדתי אותםאות והדר
מספר זכרון אליהו יש פרק שמדבר על זה ויש שם גם מראה מקומות.
כרגע אי אפשר להשיג את הספר, אם תרצה צילום חוקי של הספר אוכל להביא לך טל' בי-ם.
בשו"ע הלכות האלה מובאות בסימן ל"ב
ספר נפלא ביותר ....אפשר לקנות אותו מכאן..אילן ח.
כתוב שם באנגליתאות והדר
שאין במלאי, כבר 3-4 שנים אין אותו במלאי
אה ..סליחה אני ואנגלית לא מסתדרים...אחפש לו במקוםאילן ח.
גם בספר משנת הסופר יש את ההלכות הנצרכותא"י הכהןאחרונה
פרשיות ישנותאות והדר
שאלה!!okey
מה ההיתר לעשו דבר כזה? (לתלות מילה) ראיתי את זה בכמה ספרים ישנים...
היתר?הלכה!הר-ריאחרונה
סימן קס"ה הִלְכּוֹת כתיבת ספר־תורה
יג אם דילג בטעות על אות אחת או יותר, ואפילו תיבה אחת או כמה תיבות, יכול לתלותן בין השיטין (כיון שבספר־תורה אין פיסול בכתיבה שלא כסדרן, מה שאין כן בתפילין ומזוזות){מד}. וכן נהגו{מה}. ואפילו שמות הקדושים יכול לתלות, ודוקא את השם כולו. אבל אם תלה מקצת מן השם, פסול{מו}:
בקשת יעוץ - אימון בכתבאודלאל
בס"ד
שלום לכולם!
אני רוצה להתייעץ בנוגע לאימון על הכתב שלי,
כתבתי מגילה, ואני רוצה להתקדם הלאה לכתיבת מזוזות,
השאלה היא, מה עדיף, להתאמן אות אות, או את כל הא'-ב' ברצף,
אשמח אם תוכלו לייעץ לי מנסיונכם.
תוכל להעלות לכאן תמונה או צילום של עמוד מהמגילה ?אילן ח.
אני ינסה, אתה יכול בכל זאת להתייחס לשאלה?אודלאל
גם וגםאות והדראחרונה
ק"כ ברוך הבא לפורום,
לדעתי הטוב ביותר זה להתאמן על אותיות ק"כ בדף עם עפרון, כלומר ללמוד את הפונט ממש על בוריו עם כל הפרטים.
אח"כ לבצע את הפרטים על קלף עם קולמוס.
אחרי שאתה מסוגל לכתוב או לשפר את האותיות, לכתוב אותם בכתיבה זורמת ע"ג מגילה וכדו'.
לענ"ד עדיף לקבל יעוץ (אפילו כאן בפורום) לפני שתתחיל לכתוב מזוזות, מאוד חשוב שהכתב יהיה חלק במבחי' הלכתית (כשר לכתחילה) כדי שלא תכשיל ולא תיכשל.
אם אתה לא מצליח להעלות את התמונה אתה מוזמן לשלוח אלי beniko@inn.co.il
ספר ישן, מה אפשר ללמוד ממנו?אות והדר
אות.. אך. איזה כתב יפה. של מי ספר ? ומאיפה ?אילן ח.
ועוד המון...אילן ח.
ספר בן 350 שנה לפחותאות והדר
יש סיכוי גדול שהוא עוד יותר ישן אבל לא יודעים.
מטורקיה, כתב ספרדי טיפוסי, כתב באמת מדהים.
אפשר הסברים קצת על הסימונים?
כן..והנה ההסבר:אילן ח.
ת׳.. תראה שרגלה השמאלי כמעט ולא ניכר הראש של הו׳ אלא מתעבה.. למדנו שזה היכר מספיק בין ת׳ לח׳..!
ך׳... צד ימין למעלה כמין ד׳ לא עגולה אלא מרובעת... יש מגדולי חכמי ספרד שנהגו כך לכתחילה.
ו׳...שהגם שהיא ארוכה ברגלה יתר על המידה בכחצי קולמוס.. לא משתנה צורתה ל-ן׳ בעיקר כשהיא בתחילת מילה או באמצעיתה...
א׳... כהמור וקציעה שהיוד העליונה כמין ד׳ ולא עגולה כיוד.
ם׳.. לא מרובעת ממש משני צדדיה ימין ושמאל תחתונים אבל מושבה ישר וניכרת בצורתה שהיא ם׳ סופית ולא ס׳.
ד׳ .. בכמה מקומות עגולה למעלה בימינה אבל ניכרת כ-ד׳ מפני הרגל המשולשת...וזה פירוש מר״ן ר׳ שעשאה כמין ד׳ שהיו נוהגים לכתוב ד׳ במשיכה אחת כמו ר׳ ..ודו״ק.
ב׳... עגולה בימינה העליון.. ואפילו שמושבה רחב יתר מגגה כשר.. וגם אותיות המובלעים בתוכה וכן ב-ע׳ כגון יודין... כשר.
ן׳ סופית... ראש כמעט עגול משני צידיה התחתונות. כשר.
ח׳... כמובן אייך לא .. כמנהג גדולי רבותינו הספרדים כדעת רש״י בגמרא..
ג׳.. ממש כמין נ׳ כפופה ויציאה כלפי מטה ישרה בימינה התחתון.
י׳... ניכר במפורש עוקץ דר״ת...שיש שנהגו לכתחילה לעשותו וכן כתב מר״ן בב״י.
פ׳.. צורתה ממש כ-ו.. עגולה בימינה למעלה ולמטה.. ככ׳. וואו הפוכה יוצאת מקצה גגה בשמאל.
ס׳.... זוית מושבה קרובה יותר לצד שמאל..
ועוד ... ועוד ...
מה אפשר ללמוד?אלעד
שאם יצאו לנו כמה אותניות מוזרות, אפילו פסולות-
לא כדאי להשליך לגניזה, אלא כדאי להוריש לילדים..
מי יודע? אולי אחרי כמה מאות שנים צורת האותיות דווקא תהיה ב"מודה" ויכשירו אותם..
![]()
אלעד .. מחילה מכתר .. אל לך ללגלג על כתבי רבותינואילן ח.
אז באמת אתה צודק ...מישהו כאן צריך לעשות תשובה...וד״ל.
אילן מסכים לכל מילה אותיות מחכימות פוק חזיאריק אלחרר
וכן שם בסעיף ט בעניין עיבוד וכן ביורה דיעה רע״א סעיף ג
וכן בעניין כתיבה בנוצה במקום קנה
והשתיקה יפה
נראה ליאות והדר
שאלעד עושה פרובוקציה כדי להוסיף פלפל קצת.
מה שיש לי להגיד על זה, שאתה אופטימי מאוד בזה שאתה חושב שאחרי שלוש מאות שנה ימצאו את מה כתבת...
(במיוחד עם עיבוד בסיד ועוד ואם הדיו שלנו, אם יישאר לך 50 שנה זה טוב)
הכתב הזה ממש כתב טיפוסי ספרדי, הוא שייך לעדות מגרוש ספרד ולא עדות המזרח.
כל התופעות שאילן סימן, ועוד כמה שאפשר להוסיף עליהן קיימות כמעט בכל ספר מאותם אזורים.
יש כאן גם קטע ממש מעניין שאני לא יודע להסביר, שהשרטוט נעשה בצד ההפוך של הגויל. יש לציין שגוילים האלה מאוד דקים ובצד השני לא קטיפתיים כמו הגווילים של היום. בהתחלה חשבתי שזה קלף עפיץ אבל רואים בבירור שהכתב בצד השער.
אריקאות והדר
אות יפה מסכים ואל תמנע טוב מבעליו תראה לנואריק אלחרר
וכן באבן העזר סימן קכה סעיף יוד בב״י
שאלות על הספר הגרמני:דרור אל
א. ה"סלסולים" (או איך שתקראו להם...) בארבעת המינים: מעל המילה "הדר" - האם אין הדלת והריש עלולים להראות כלמד?
ב. "שבעת ימים וכו'" - נראה הדבקה מכוערת...
ג. התגים מאוד דקים וקשה לראות, לפי מה שאני רואה: התגים הם רק קו ללא זיון. (מנהג ידוע, דלא כמ"ש המשנ"ב)
ד. יש תיוג באותיות נוספות: אלף, מ"ם סופית, סמ"ך, ת"ו.
ה. ח' של "חג לה'" (מימין, שניה לפני ההדבקה) - חפוזה מאוד - עגולה, גגה לא מחובר בקצוות הזיינים אלא באמצע.
ו. אין ליודים קוץ דר"ת.
ובאמת קשה להאמין שמדובר בספר אשכנזי. יש את כל הסממנים הספרדים: שין (לא רק שאינה שפיצית, אלא שמושבה עגול לגמרי. איך יסביר "שקר אין לו רגלים"?), נונים - פשוטות ככפופות עם ו' ולא ז', גימלים - ראש רחב כו' ולא כז', רגל ה' ימנית נקודה ולא יוד הפוכה, וגם הרבה בסגנון.
יש אותיות רבות לא אחידות: חלק מהחיתים בנויים "ו-ז" ("בחדש", "האזרח") וחלק "ז-ז".
אות לגבי השרטוט ההפוך...אילן ח.
אריקאות והדר
זה לתפילין, לס"ת איני מכיר מקור,
אשמח לקבל מקורות.
הנה עוד אחדאות והדר
וואו.. איזה כתב ...אילן ח.
אות תראה אייך היו תולים מילה פעם...אילן ח.
כן, פעם לקולפים לא היתה עבודה
אות והדר
חחחח..אילן ח.
תזהר לא להוציא לעז!אלעד
עכשיו אתה מבין על מה דיברתי אז?
וביננו, אתה בטוח שהתנאים והאמוראים, שלא לומר על קודמיהם זי"ע,
היו מכשירים את התפילין והמזוזות שלנו? ואנחנו את שלהם?
לא. כל דור נבחן על פי הנהוג והמוכרע בו.
אפשר ללמוד משהו על הקלף...מדריך חתנים...
הוא מעובד בעפצים ולא בסיד כמו שעושים היום...
כן, אבלאות והדר
זה לא קלף, זה גויל, וזה נכון שגויל מעבדים בעפצים גם היום.
אלעד לא הבנתי ... אתה מתכוון אליי ?אילן ח.
לכולםאלעד
גוויל של ספרי תורהמדריך חתנים...
לא כל גוויל מעבדים בעפצים, הספרי תורה של רוב העולם (הקלף הלבן) הוא סיד והוא גוויל רק הקלף החום הוא עפצים.
ויש לי הוכחה מדעית פיזית או איך שתקראו לזה שהקלף המעובד בסיד המשמש היום כקלף לס"ת הוא גוויל לכל דבר ועניין...
לקחתי חתיכה והצלחתי להפריד בין הקלף לדוכסוסטוס
אות .. חזק. אלעד...מה שהקדמונים עשו קדוש יאמראילן ח.
למדריך חתניםאות והדראחרונה
תעשה טובה, תלמד את הנושא.
דבריך לא נכונים, והוכחה שלך לא הוכחה בכלל.
מחמם את הלב...אות והדר
שאלת ״חוו דעתכם״אילן ח.
שאלתי היא האם גם ספיגת האות לגמרי ונשאר רק רושם אפרורי כשר בכסדרן ..?
דוגמא : הסופר כתב במזוזה מילת -אל- וכשכתב את האות א׳ לא חיבר את היוד.. ועדיין היא לא גמורה ואז כתב ל׳ שלמה.. וחזר וחיבר את הא׳.. הדין הוא - לא כסדרן!!!
ואז במקום לחכות ולבטל את האות ל מצורתה כשתתיבש רוצה הסופר לספוג את הדיו של הל׳ לגמרי ואז נשאר בקלף רק רושם אפרורי חלש.. הדין בל׳ כזו שהיא פסולה ! ואז יחזור ויכתוב ל׳ ממש על קווי הל׳ האפרורית הפסולה ..האם מותר ???
היתה לי שאלה דומהאות והדר
שכחתי לקדש בתחילת מגילה, אחרי שכתבתי כמה תיבות נזכרתי וספגתי את הדיו.
נשארו לי אותיות אפורות, פסולות לסת"ם, האם מותר לעבור עליהם שוב לשמה?
ע"פ כשאתה עובר על האותיות האפורות יהיה בעיה של כתב ע"ג כתב.
בדוגמא שלך, מכיון שלמ"ד נכתבה בפסול, יהיה בעיה לכתוב עליו (כנ"ל גם בדוגמא שאני הבאתי).
כך נראה לענ"ד, ואשמח להחכים
יופי...אות אז בוא ננסה לחקור ביחד ..אילן ח.
ולגבי השאלה השניה של האם זה כעג״כ : שוב הכי קרוב שזה יכול להיות זה בדין של כתב על גבי סיקרא (צבע) כי האפרורית הזו אין דינה כתב אלא כמו כתם או לכלוך בצבע אפור בצורת ל׳.. וכידוע כתב על גבי סיקרא שנוי במחלוקת בפוסקים.. ויש מתירים..
ולגבי השאלה השלישית ל׳ נכתבה בפיסול ולכן צריך למחקה כולה : זו בדיוק השאלה .. האם ספיגת כל הדיו ממש נקרא שאין כאן שום אות.. וכיאילו לא כתוב כאן כלום.. ואז ממילא אין שאלה במכתבה בפסול שהרי מחקנו אותה לגמרי בספיגתה והיא כי אילן לא קיימת ..
מה דעתך ?
תוכל לשאול את הרב ?
אין ספק אתם אריות חיות הקדש אבן העזר סימן קכ"האריק אלחרר
סעיף א' בבית יוסף, כתב על גבי עיפרון מחלוקת. רמב"ם ורי"ף פוסלים, רא"ש וטור מכשירים.
מרן כתב בסעיף ב' בדיעבד כשר לגט והוי כתב עיינו שם.
החמיר מ״מ בגט לא צריך דיו
לעניין סתם מחמירים.
בעניין כסדרן יש שהקלו אך מי יסמוך על זה!
לשמה במגילה, לדעת הרמב"ם, לא צריך כתיבה לשמה ובמגילה ודאי יש מקום להקל כדין עד חציה סימן תרצ״
כתיבה בפסול אין כאן
להכריע אני מקווה שאתם לא מצפים ממני
ישר כחאות והדר
אשתדל לשאול את הרב בע"ה
אות.. אם תוכל להוסיף בשאלתך את הרב..אילן ח.
הפסיקה בשאלה זו מאוד תכריע לגבי שאלתינו הקודמת...
תודה .
אילן מפורש במשנ״ב לב סעיף יז שמותראריק אלחרר
אוסיף עוד לשאלה סניף ח״ת.. האם גם מותר ?אילן ח.
אות שלמה אסור חלק מאות מותר להכשיר בכתיבהאריק אלחרראחרונה
מה עושים כאן ...??? עושים תשובה ...אילן ח.
ומה עושים כאן ..??? גם תשובה ...אילן ח.
ומה כאן עושים ??? ברור.. עושים תשובה ...אילן ח.
וכאן ...???..תשובה : תשובה.אילן ח.
3 כשראריק אלחרראחרונה
2 שתאריק אלחרר
הכר לך למי החותמת והפתילים....אילן ח.
1 פסול להרחיקאריק אלחרר
תמונות 3אילן ח.
3 ריש כשרה מחק רגל כתוב חדשאריק אלחרר
ומה אם רוצה לחקוק ל-ד׳ יכול ?...... יכול.אילן ח.
יכול לחקוק? מה שונה מכל ח"ת אחר?ברקל
שונה כוון שדין ח״ת שייך בדיני סתם שם שדי מאחריאריק אלחרראחרונה
מקורו בזוהר לשמירה
אם כן יש רק דין של כתיבת השם כמו שאם חקק וחצב באבן או עץ יש לו דין שם גם כאן מ״מ ודאי לכתחילה עושים כדיני סתם
תמונות 2אילן ח.
2 שתאריק אלחרר
נראה ליאות והדר
יו"ד של שם הוי"ה כשרה
אלהיך, ש"ת (לפי הרב אלישיב שואלים ב' תינוקות לחומרא בגלל שזה שם).
אם וקרא צדי"ק למחוק אם קורא יוד וכ"ף - אז לקלוף
ש״ת חמורה כלשון אות,...אילן ח.אחרונה
תמונות 4אילן ח.
קלוף ניכר תיבה בפני עצמהאריק אלחרר
מה הבעיה כאן?אות והדר
אות הבאתי את הדוגמאות האלה שהסופרים יזהרואילן ח.אחרונה
תמונות 5אילן ח.
5 עדיין ניכר שם בפני עצמואריק אלחרראחרונה
מה הדין?אות והדר
דלת כשרה לרב מועלם שת לרב חימיאריק אלחרר
ש"ת, מקדש מעטאות והדר
א"י הכהן אמר לי פעם, שלפי הרב פרידלנדר, דל"ת כשרה
פסול לר׳ ולא ש״ת..(לא מורגל בעגולה..)כשר לד׳..אילן ח.
דל"ת כשרהאלעד
מה שמעלה את סוגיית שאלת תינוק לגבי מקרים כגון דא.
הרי כל עניינה של הש"ת היא לאמת את הכתוב ע"פ הנהוג בציבור, ונבחר התינוק שרואה ומכיר את האות הבדודת ללא ההקשר הטקסטואלי שלה, מה שעלול היה לפגום בשיפוטו. אבל במקרים כמו זה שהצגת אין בכלל טעם לשאול תינוק שהרי כיום כותרים כך את האות ר'.
קיצר- בעיה.
עוד מקרה מאריקאות והדר
ד׳ כשרה.אילן ח.
נכון, בזה אין שום ספק כבראות והדר
שניה ד לכולםאריק אלחרראחרונה
יו"ד של "מעיני", מה דינה?אות והדר
יד רשעים אל תנידני...לא תגע יד שאינה יודעת לתקןאילן ח.
להלכה זה שתיקן קלקל יותר!! עכשיו זה נראה נ׳ קטנה ..!























