ב"ה
ראשית כל שלום לכולם, לאחר הפסק די ארוך.
אינני יודע מה עובר על הדור שלנו, בכל התחומים, כשרות סופרות וכו' יש איזה "סינדרום" של "אדיקות יתרה" ובלשון זמנינו "חניוקיות יתרה".
מבקרים בחופשיות כתבים עתיקים, היה מקום לומר אולי, שמכיוון שאין היו יודעים מי הסופר, יש מקום לשאלות על מה שלא תואם את הכתיבה העכשווית. אבל בל נשכח, שאז לא היה ריבוי סופרים כמו שיש היום וגם מי שהיה סופר, היה מן הסתם איש יראה שמים ולמדן.
שמעתי שבספרו של רבי יצחק אבהוב, הוסיפו בכמה מקומות קוץ של ר"ת, ואיני יודע איך להתיחס לזה, אם זה נכון, הרי זה ספר שידוע מי כתבו, הארי שבאריות, אז מאיזה ראשות ומי הוא זה שמעז להלין עליו?
כנ"ל בתחום הכשרות, נתקלתי לאחרונה בדבר שזעזע אותי, לפני חג הפסח, רב מכובד מאוד (מפני הכבוד אינני רושם שמות ואכ"מ) נתן הכשר לשחיטת עופות, רב מכובד אחר החל לעלות ספיקות על הידור המוצר בטענה שלא פותחים את הגב במליחה. באתי לאחרון ושאלתי, קם מי שהוא ואחליט שכדי למלוח את העוף בצורה נכונה צריך וחייבים לפתוח את הגב, מצטער סבתי לעולם לא פתחה את הגב של העופות ואינה חשודה באכילת פיגולים לצאצאיה !!! בשו"ע כתוב שצריך למלחו יפה יפה מבפנים ומבחוץ ותא לא, האם נוכחת בשחיטה וראית שלא מולחים יפה כדרישת השו"ע לפני שאתה מוצאי לעז על רב מכובד אחר?
תשובתו הייתה שגם בזמן הרב לנדא האבא, היו מקרים מסויימים, שלפי דרישת הלקוח (מסעדות ואולמי אירועים) לא פתחו את הגב אבל היה ארבע ??? משגיחים על כל מולח ???
אתם קיבלתם תשובה לשאלה שלי? גם אני לא ! הוא לעולם לא היה שם ולעולם לא בדק, הוא כנראה מאלו שידעים לבדוק טוב מאוד מה הם מכניסים לפה אבל מחפפים מאוד לגבי מה שהם מוצאים ממנו !
וזו בעיה של דורנו, מעטים מאוד, מתיחסים לענקי עולם של הדורות הקודמים כדבר קדוש, ואם אינני מבין איך כתבו או איך עשו כך, הבעיה אינה אצלם הבעיה היא אצלי, אנו מחפשים בכח לחפור ולחפור כדי למצוא דבר מגונה, ראה "שאלות על הספר הגרמני" מדרור אל, אינני מכירו, אבל לדעתי הוא בדיוק ההתגלמות של התופעה.
סליחה על האריכות, אבל זה פשוט מקומם אותי !!!
