פורום סופרי סת"ם (עמוד 31)

אחרי שנפלה טיפת דיו כזו התבטלה צורתם של היוד והך׳ ואחרי שספג עשה טעות כי עכשיו זה נראה שם כי הכתם חלש ונעשה שם בח״ת..האם הכתם עכשיו נחשב כמי שאינו ויכול לגרד אותו או שלא ?
הייתי גם את השאלה הזו מצרף לסניף של השאלה חוו דעתכם...

לצערי תתכן מציאות בה הסופר התרגל להתבונן בטעויות שארעו לו רק בעין הלכתית טהורה-

אם מותר לקלף, לשאול ש"ת, להוסיף או לגרוע, לתקן או להשאיר כך.

 

ואני מרגיש, שאנחנו לא תמיד מבינים שאנו עוסקים במקצוע שהוא לא רק טכני ומדוייק אלא גם טהור וקדוש,

ותלוי הרבה בכוונה. אדם שקרה לו מקרה כזה צריך להזדעזע ולחשוב שוב על הכל

קודם שימשיך כהרגלו.

חכמים הזהרו בדבריכם..

לגבי היו"ד אולי תועיל ש"ת, נוטה לפסול, הירך יותר ארוכה מעובי הגג ולא נוטה שמאלה מספיק. 

ו"וים כשרים

התינוק קרא יוד.. כמו שחשבתי ... ואות אתה צודק בסברתך אבל עובי הגג הולך ומתמעט.. ההרגל כן נוטה קצת שמאלה..(לדעתך לא מספיק..) אבל כשמסתכלים בכללי רואים יוד גדולה ..

ורק מפני שרגל הד׳ משולשת מבפנים... זה עדיין מקנה לה שם של ד׳... אבל אוליי הרבנים יפסקו תינוק ..בכל אופן לא פסול ממש .. כנל״ד.

פעם היה לי מקרה כזה באות זי"ן וחכם אמר לי פסול נדמה לי היה הרב אשר חנניה. 

את התמונה, לא מצאתי...

למה פסול... למרות הסברה של מילוי חלל.. הרגל המשולשת מאוד מטעה וזה מה שכתבתי בתגובה הראשונה אז לפחות תינוק כמו שסוברים שאר החברים ... כבודו יוכל לשאול את הרב מה פוסק ..

שהתינוק קרא את זה דל"ת, כי זה באמת נראה דל"ת, כי הקו דק אבל בכ"ז כנ"ל לפי דעת הרב לא מועיל תינוק. 

הייתי שמח לשמוע גם את דעתו של הרב מועלם גם... 

לא זכור לי לא ממרן ולא מהרמבם הכלל שמנחה אותם הוא צורתה עליה ועוד המעיין בתמונה יראה שקו ימין דק מאוד ויש הפסק דק ועל כן על משמרתי אעמודה ש״ת

הרב גרוס כתב לי כך, 

יש הרבה מקרים פרטיים שלא תמצא זכר אצל מרן ולא אצל הרמב"ם 

 היה לך מקרה כזה ושאלת רב והורה לך ש"ת? 

עדיין קצת קשה לי ... לפי מה שנוהגים הסופרים להשאיר אותיות חלולות בסוף התורה קווי האות דקים והחלל שם הוא הרבה יותר מקו הדיו אם כך אז לפי סברת הרב הם לא נחשבים אותיות מלאות ??? ועוד שלפי הפרי מגדים אם קוץ של ר״ת שעל יוד הא׳ נוגע בקו האלכסון פסול ומחשיב אותה כמלאה ולא חילק בנגיעה עבה או דקה.. ואם החלל יותר גדול יכשיר ???
דרך אגב למה לא מגיבים על השאלה החדשה שלי ...

כי סוף סוף כתב אל מאלהים.

אם היה מקדש רק א או לחילופין אדנ משם אדנות אז היה מקום לסברה הנ"ל, ואז הייתי אומר שגם החולקים יודו מאחר ומותר עדיין למחוק.

ברגע שכתב ל' זה כבר התקדש ולא יכול למחוק

לעומת זאת, בשם אלהים אחרים גם אם כתב את כולו - לא התקדש כי זה נקרא מביא חולין לעזרה, וממילא אין צורך בקילוף

אבל לדעה זו של לא מתקדש יש חולקים לא קטנים.. ודעתם שאסור לקיימו וצריך לקלוף או לקדור.. והוא אשר שאלנו.. האם כאן שביטל בפיו לפני שגמר את ה׳ .. האם יועיל להשאיר לקיימו ..???
אריק ידידנו מסכים שמקרה כזה מצטרף לספק ..

עבר עריכה על ידי אילן ח. בתאריך כ"א באדר תשע"ג 01:27
או שהו׳ דומה לזו..
נראה שיש הבדל ביניהם..כאן היציאה קרובה יותר למעלה השאלה האם זה נקרא אות לגבי חילוק האות לשתי אותיות... שלא מועיל תינוק בניכר..
מעניין ..?!!

שאפשר לענות לשאלה הזאת דרך המסך

כשמגדילים משתבש,

נראה שלא ניכר להדיא, לא? 

בחללה ראש ל׳ ... אני צודק ?

רואים שהמשיכה נעשתה מלמעלה.

 

כתב מקסים, אגב

יכול להיות שלמ"ב יהיה פסול ולמקדש מעט ש"ת.

רוב הסיכויים יקרא כף. 

התמונה והכתב הם של חברינו אילן, ובאמת יש לו כתב יפהפה.  

מצד ימין .. ולפיכך אם עשה כ׳ מרובעת למטה זה פסול לפי המ״ב וכו.. כמו שכתב אות .. אבל כידוע באות ב׳ שעשה עגול למעלה ולמטה ריבוע בלי עקב לא מכשירים אלא על ידי תינוק כמו שכתב אות.. ובנד״ד למרות הקוץ הקטן שיוצא לכיון מטה.. עדיין הגב שלה מקומר ונראית כ׳ ללא ספק..! מי מסכים ?
ודרך אגב תודה על המחמאות..

גם הקוץ הוא כלפי מטה ולא ימינה כמו בי"ת

true

אשמח להחכים..

מ"ה' ימחול לכם" עד "זה לא שאלה" 

קטעים!

 

ברגע שנגע ראש הלמד ברגל הה' , האות ה' נהפכה לאות ק'. אך כל זה מדובר בתו"מ . אך בס"ת יראה לתינוק.

"ועל" נוגע בה"א - אם (וכך מסתבר) עשה תחילה קו התחלה לראש הלמ"ד, הרי"ז חשש לקו"ף, וצריך לש"ת ולכסות עובי הראש ולשייר רק קו ההתחלה.

ספק ואם מועיל בספר מועיל גם בתו״מ ואין חולק

קרא את הה"א, רי"ש (הוא לא כיסה כלום והראה סתמא) כלומר חיבר את רגל הה"א ללמ"ד. 

 

 

לא צריך לכסות כלום..
ופלא על התינוק שקרא ר׳... אם נכנס בר׳ ראש ל׳ בצורה כזו החשש שהתינוק יקרא ה.. ולא ר׳.. אבל מה לעשות קרא ..קרא ..!

עד כמה שאני זוכר האותיות שאחרי היו"ד המיותרת לא נתקדשו ומותר למחקם

פרקטית אפשר למחוק את הה"א (או רק את רגל ימין שלה) ואז את היו"ד, ואח"כ להאריך את הה"א עד הלמ"ד.

וכמובן לא לשכח לקדש כשכותבים מחדש את הה"א

אין למחוק ישירות את היוד כי כשכתבו אותה נוצר השם אלי וא"כ היא נטפל שאסור במחיקה

אלא יש למחוק רגל ההא ולחבר את הגג ליוד ולהוציא ממנה רגל חדשה

ונראה לי שזו כוונת האנונימי

ואם לא היה ממשיך אז קולפים את יוד לצורך תיקון מותר ואף שיש מי שאומר לעשות ממנה הא ומעלים בקודש ותהפך לשורשית אך כוון שהמשיך התיקון שאמרתם נכון

למה להרוס הכל עם עפרון??

עפרון לא עושה שום בעיה, גם כשהוא כהה. 

כך הביאו בשם הרב עובדיה יוסף

לפי דעת הרב הרבנים שאני מכיר (הרב גרוס וגם הרב פרידלנדר), עפרון שלא יורד בשפשוף קל (לא ע"י מחק אלא בשרוול וכדו') פוסל כדיו. 

 

כדאי לשקול מילים

למה שאתה חושב....
אות תסביר..

צוחק אתך, אל תקפיד עלי

לעיין באחרונים שדנו על הביאור ומם גמורה
דווקא שרגל היוד מגיעה לתחילת המושב

לא התכוונתי לפגוע חלילה. 

מחקתי

 

true

ונראה על מה הויכוח..( אנונימי אם היית צריך כאן מ׳ היית מכשיר באבוהה..! ולא היית ש״ת..!!)
סת׳כל שוב בתמונה למרות שהיא לא ברורה מספיק אבל הדיבוק לא קל!
ורגל החרטום יורדת כמעט עד המושב !!

לחזו"א מ"ם כשרה למהדרין

 

העיקר לדעת שיש עוד דעות לכבד

במבט חטוף דומה לכ' כפופה

עבר עריכה על ידי אילן ח. בתאריך ח' באדר תשע"ג 01:05
ואת הנעליים תשאיר בצד ..
רגל הל׳ הכוונה מושבה התחתון ארוך מאוד !
אם היה מקצר היה ל׳ לא כן הדוגמה עיין שוב.
וכן..! תינוק קרה כ׳ !!!! שאל את רבך מעניין מה יאמר ..

אז מה אם המושב ארוך אדרבא זה אפילו יותר טוב שיש שיטות האשכנזים במיוחד שאומרים אם הארכת את הל' תאריך גם את המושב (רע"א נראה לי אני יביא מקור בלנ"ד)

אשאל את הרב בע"ה 

 

יש כלל ידוע באותיות הארוכות עד כמה יכול להאריך ועדיין יהיו כשרים .. והכלל אומר כל שבראייה אחת מבט אחד אתה תופס את כל האות תחילתה וסופה .. אז זה בסדר .. אבל אם אתה מסתכל על תחילת האות ואת סופה אתה לא קולט רק אם תזיז את העיניים .. אז פה אתה בבעיה ..ובנ״ד אם תשימו לב המושב של הל׳ ארוך עד כדי כך שספק כבר לכ׳ בראייה אחת.. ולכן הסתפקתי ונתתי לתינוק להחליט .. והוא כאמור קרא כ׳ ואימת את אשר חששתי ... וזה דוגמא שקיבלתי בצילום ממרסיי שבצרפת לפני יומיים ואמרתי שישאלו תינוק וכך פסק להם...וכל מי שחושב אחרת מכבד אני את דעתו ..אני חושב שהסברתי ברור את סברתי .

כל אות שאין התינוק יכול לקראותה פסול
וכן מרן כתב סימן לב סעיף טז אם תינוק יודע לקראתו כשר ואם לאו פסול

אלא מה אתה סובר כמו הרב מועלם שתינוק לא בקי באותיות ארוכות והדין ששואלים חכם לשיטתו א״כ הסבר כמאן

"על" - למ"ד ארוכה - ש"ת (על כיוצ"ב כעי"ז הורה כן מו"ר מרן זצ"ל)

"הפשטות המתחדשים בכל יום"..

מרן כתב ״יזהר״
שלא יכנס ל׳ לחלל אויר הה׳א או החית...וזה לכתחילה גם אם לא משנה צורת האות..ולאו דווקא ה׳ או ח׳ הוא הדין לשאר האותיות שיש בהם חלל..וכאן מדובר במגילה ויכול לתקן. בכסדרן כשר.

רק באותיות שיש להם תוך דהיינו שלוש חלקים כמו ח ת דיבר מרן לא שיש 2 בד' זה בעיה אך כאן אין שום בעיה וכשר  כך לכתחילא

ומה תאמר על ההא שכתב מרן ? אין לו 3 הרגל הפנימית לא נחשבת..! היא לא מחוברת לגג.!
מרן הביא שני דוגמאות אחד ח׳ (3) ואחד ה׳ (2) ואמר יזהר !!! ועוד מצינו המון אותיות אויר הל׳ למשל אם נכנס בתוכו גם משתנה... ( ולדבריך אין לל׳ 3 )..!!!
ועיין מה שכתב הגאון הרב משה פינשטיין בחיבורו איגרות משה שגם לשני חלקים יש תוך.. ! ולשיטתו מותחים קו באלכסון... ואין כאן מה להאריך!

אני אשתדל להסביר בכניסת אותיות לא שייך בכלל יש תוך או אין תוך זה רק לעניין נקב בתוך חלל האות מחלוקת בבלי ירושלמי עיי שו״ע לב סי״ טו
כאן יש דין מעורה עירוב ועירויי אותיות יש מחלוקת בפירוש אם הכוונה לכניסה לחלל או נגיעה
בנגיעה מרן פסל ובכניסה כתב להזהר

עבר עריכה על ידי אריק אלחרר בתאריך ט' באדר תשע"ג 14:40
מדבר בכניסה בדלת וכן משנ״ב אות קטנה קל״ אז זה לא קשור כמה דפנות יש לאות רק מה שרואים מול עינינו ואפילו חית יתכן בכניסת אות שינויי צורה
מ״מ לאות הא יש תוך עיין סימן לב סעיף טו

בכל אופן בכל הדיון המעניין  לא הצלחתי להבין אם המקום בו נמצא הל' כעת נקרא תוך האות - מפני ש-ף' קצת סגורה  ויש לה "תוך" מאוד ברור, אולי האיזור הזה לא נקרא תוך האות כלל (ולא דומה ל-ך')?

השאלה היא לא האם אתה ב"תוך" האות כמו שסובר האנונימי (ד"א פעם פגשתי סופר שאמר לי את הסברא הזו)

אלא האם יש דמיון לה"א

וכאן אם תוריד את הוא"ו הפוכה של הפ"א תראה ה"א.

ולכן:

בתו"מ כשאי אפשר לתקן מכשירים (כי זה רק "אם")

בס"ת ומגילה מתקנים.

אבל מאוד מטושטשת התמונה כמו שאמר אילן.

רואים שיש לך הרבה משיכות, אולי כדאי לכתוב עם תיקון מסודר יותר. 

אותיות רבתיות, כדאי לכתוב אותם חצי מעל השרטוט וחצי מתחת לשרטוט. צריך להשתדל מאוד שהדל"ת ייגמר באותו קו עם שאר האותיות אולי טיפה"לה יותר למטה (אצלך גולש מאוד)

את היו"ד האמצעית של אות שי"ן כדאי לחבר לצד שמאל בפינה, יש אומרים שזה בדיעבד כך. 

כתב נחמד, נדמה לי שאתה שמאלי נכון? 

תעשה טובה, תצלם שוב, או הכי טוב תסרוק ואז נוכל להתעמק בפרטים. 

 

 

 

 

לק"י

 

דוקא אני ימני..

כמה יודין רחבים מדי 

ואולי גם כמה ך' 

אבל כתב נחמד להתחלה  

אם תרצה תצור איתי קשר לכמה פרטים 

ש׳... מושב טיפה ישר ורחב - צריך איפה יותר אלכסון.
י׳.... גג טיפה רחב כמו שהעירו כבר - צריך קולמוס גג ואז לעגל.
ד׳.... רבתי - עושים מעל השירטוט את הגג.
ך׳.... גג ארוך - טיפה לקצר לא יותר מ3 קולמוסים שלא תדמה לר׳.
מ׳... קרב טיפה את ה-ו׳ לכיוון הכ׳. צמצם את הרווח ביניהם.
צ׳... לא לעשות בשווה עם שאר האותיות. בעובי קולמוס כזה הצ׳ יוצאת טיפה מתחת לשורה. שיראה יותר רווח בחלל הצ׳.
ע׳... מושב לעשות טיפה יותר באלכסון.
בכללי אותיות יפות יש יציבות ורק שיפור קל יקפיץ וישדרג את המזוזה למהודרת. יישר כוח

קדימה לשיפור, יש לך את זה

לק"י

 

תודה לכולם על ההערות, וד"א לגבי האותיות הרבתיות, דווקא אמר לי הרב גיאת לעשות מתחת לשרטוט ולא מעל, מכיוון שגם באותיות הרבתיות צריך לכתוב עם סרטוט..אע"פ שהמנהג לא כך.

ולגבי הפסיעה מלבר, אם יש מי שירצה אכתוב לו כך..

כבודו צודק ...אבל אין סטירה אנו כותבים קודם את האות כראוי על השירטוט ורק אחר כך מעבים למעלה וכו.....ואם תרצה שרטט עוד שרטוט דק לפני כתיבת הרבתיות למעלה...

בהלכות סת״ם ושכן נוהגים ..!
שיהיה גם מעל ומתחת לשרטוט

אריק וואו... מאיפה אתה מביא אותם ..!! לדעתי קלוף למרות שעדיין נראה הא..לעניין השם. מצד שני אין להא חלל כמו שכתב הרב פינשטיין באיגרותיו ... ולכן נשחתה צורתה. קלוף אחי זו דעתי ...

נראה לי שיהיה מותר למחוק. אשאל את הרב גם בע"ה 

 

בזה איסור ואולי אפילו מדרבנן לא
כוון שאיסור מחיקה דווקא דרך השחתה אסרה תורה
אך בגרמא שוגג צ״ע כמובן שצריך מאוד להיזהר ומגלגלים חובה

כשר מקורות עיין יורה דיעה סימן רעה וכן שם בערוך השולחן

כגון כתיבת מכתב וכו ..?
אם לא אז זה ניתן לשנות ע״י כמה טיפים מעשיים.
קשה לכתוב מה שאפשר להבין בשמיעה תוך דקות ספורות.. דבר איתי בפרטי ...

קליגרפיה, כתב ספרדי, בציפורן. 

 

לא יוצא לי כמעט לכתוב כתיבה רגילה כי אני עובדת המון על המחשב אבל לא נראה לי שהיד רועדת לי בעט או עיפרון.

 

 

אשמח לטיפים!!

 

 

א) נסי בכל אופן לבדוק גם במכתב רגיל.
ב) בדקי אם את מניחה את שורש כף היד על השולחן או לא
ג) בדקי האם את לוחצת על הקולמוס באצבעותיך ( לופתת חזק )
ד) בדקי האם את לוחצת את הקולמוס לקלף בשעת כתיבה
ה) לא ציינת באיזה קולמוס את כותבת.. ציפורן , נוצה , קנה , פלסטיק .
ודעי שלכל אחד מחמשת הדברים שציינתי יש משמעות לרעידות ..ויש עוד ...
והסיבות מובנות..
בהצלחה.

נסי להרפות, לכתוב מתוך גישה נינוחה והנחת כל הזרוע, כולל המרפק, על השלחן בזווית ישרה

כך שמעט הלחץ יופעל אך ורק על האצבעות שכותבות, ולא מעבר להן.

 

בהצלחה!

ציינתי שאני כותבת בציפורן (מתכת)

 

 

 

 

לעשות קו ישר בקולמוס גמיש אנו נוטים ללחוץ עליו ולא על הקלף וזה גורם לרעידות ביד כי היא לא יציבה. נסי כפי שהעיר קודמי שרק אצבעותיך ימשכו את קוי האות וכרית כף היד תהיה מוצבת על הקלף...
נ״ב : יש מישהי בנתניה שמומחית לנושא הזה ראיתי את הכתב שלה והוא מהמם אם תרצי אפנה אותך אליה ואני משוכנע שתעשירי את ידיעותייך.

ולא מזויף ... ניכר שזו אשה יראת ה׳ ושמאיירת במלאכת הקליגרפיה באותיות סת״ם כתובות פסוקי תהילים ועוד יצירות..ולמרות שאיני מכירה.. סמוך אני ובטוח לא תצא תקלה מתחת ידו של אות באתר זה עם אנשי דלא מעליי...
ונפשה בשאלתה.. על ידה הרועדת.. ומדוע לא נעזור לה בכמה טיפים שגם לנו עוזרים במלאכתינו... ועל כן מה שיכולנו להמליץ ולעשות עשינו והשאר הפננו אותה לעזרת ה׳ בגיבורות..שאנו מכירים...
ואני לא חושד במה שאמרת...
וה׳ יצילנו משגיאות...

אלא כתב אומנותי מסוג הספרדי.

וממש לא רפורמית רח"ל, בת ישראל כשרה ב"ה.  

 

http://www.soferet.com/

ואם באת לתקן את הספרים הישנים ומסורותיהם לא תמצא ידך ורגלך בפרט שיש מכשירים ועוד שמהודר בטוח הוא יהיה

לא ראיתי עד היום ספר אשכנזי אחד שהגימ"לים היו ככתוב במשנ"ב. 

 

אם אגרד אותה  יצרתי כ'  בח"ת, ואז מה מועיל אם  אעגל?  לעניות דעתי צריך לבטל את צורת האות.

מדובר במגילה.. אין לא כסדרן במגילה ולכן יעגל..ואין ח״ת בכתיבה. רק בחקיקה. וכאן לא אמרנו שיחקוק אלא יוסיף דיו ואין שום בעיה..למרות שגם אם זה היה קורה במזוזה.. תינוק לא היה קורה את זה ב׳.. אלא כ׳ !! בדוק !! ועדיין צורתה עליו כך שגם אם היה חוקק אין בכך כלום... ולענ״ד כתבתי.

ברור לי שאין בעיה של לא כסדרן. השאלה שלי היא זו: יש נגיעה בה, וחייבים לגרור אותה.

אם ללכת לפי אילן, הרי הכ' היא כ', ואז אגרור את המריחה עד לגוף הכ', אין בזה ח"ת וגם אין צורך לעגל ע"י הוספת כי קיבלתי כ' יפה ע"י הגרירה. בכך נפתרת הבעיה.

אם ללכת לפי אנונימי, (וכך היתה דעתי) הכ' פסולה כי זה יוצא ממקום המושב, וכשאני גורר את הנגיעה אני מקבל צורת כ' ע"י ח"ת, ואז הוספת דיו כבר לא תעזור. ולפי שיטה זו אני חייב לבטל את צורת האות לפני הוספת דיו והשלמת האות מחדש.

תוסיף דיו בלי לגרד כלום..רק להוסיף ולעגל.. וזהו .. עכשיו איזה בעיה יש ? הרי זה מגילה ..!
אין כסדרן ואין ח״ת...

מאיפה הבאת את זה אין כסדרן ובהחלט יש חק תוכות  והראיה:

א. ירושלמי פ"ב אין בין מגילה לס"ת אלא שס"ת נכתב בכל לשון ומגילה לא אך בהכל שווים  כך הוכיח הרמב"ן

פרי חדש הביא שח"ת פסול במגילה

ברכי יוסף ג"כ כתב כך

אין כאן כסדרן .. זה מגילה .
ואין ח״ת במקרה הזה אחרי הוספת הדיו .... עכשיו מובן ??!!!!
לא כמו שאתה הבנת שאין ח״ת במגילה ...חחחח ועוד הבאת ראיות ,... תרגע חביבי אנחנו משדרים על אותו גל..אני בטוח שאף אחד הבין כמוך..ה׳ ישמור .. ה׳ ישמור.. הוא שומר וימשיך לשמור ..!
תרגיע נשמה .. דבר קצת יותר מכובד..

סעיף קטן ו שחק תוכות כשר בדיעבד וכן הפרי חדש מיקל וכן מורה הרב מועלם בדיעבד נכון יש חולקים ועיין רמב״ם הלכות מגילה פרק ב הלכה י היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות אם רישומן ניכר אפילו היו רובה כשרה עכ״ל והמחמירים מקלים במקצתה רואים שפיסוק כשר במגילה וא״כ מאי שנא משאר פסולים אלא מה צריך ללמוד