סתם שאלה שעלתה לי עקב מאמר חסידות שלמדתי היום
מה יותר נעלה תורה או קיום מצוות?מושיקו
תורה....חשבשבת
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה - כך נאמר במס' קידושיןיהודה.
מקורות בבקשה...מושיקו
מפאת קוצר הזמן אענה בקצרה: צריך להבין שא"א לזה בלאיהודה.
אז כך ראה ספר "מחשבת החסידות" של ר' יואל כהןיהודה.
כמדומה לי שבקונטרס אחרון בתניא מבאר זאתגל עיני
רוצים להאמין? תאכלו!מושיקו
בזוהר נקראת המצה "מיכלא דמהימנותא" (-מאכל האמונה) ונשאלת השאלה: מצה זו שכל הרכבה: קמח ומים, במה נעלית היא יותר מן החמץ, בעל אותו הרכב, והוא, החמץ, נחשב לכח שלילי?
הסבר פנימי-מעמיק בנדון, אנו מוצאים בספרות החסידית: החמץ "תופח" - סמל היוהרה וההתנשאות, וכידוע, הגאווה - אם כל חטא. ואילו המצה ה"שטוחה" - סמל הצניעות והענוה שבהתבטלות.
כל זמן שהאדם אינו מצליח לבער מלבו את היישות והגאוה העצמית - עודנו ב"מצרים" - מלשון: מיצר וגבול, כבול לטבעו האנושי המוגבל, מבלי יכולת להתעלות עצמית, משהגיע אדם להכרה עליונה בגדלות הבורא ובאפסות היוהרה וההתנשאות המפריעה לנשמתו להגיע להתבטלות אל ה"אין סוף" - אזי, הגיע ל"יציאת מצרים" - נפשית, ל"חירות" אמיתית, אין הוא "משועבד" לאינסטינקטים של יצרו, הוא "חופשי" להחליט למלא את תפקידו ושליחותו העליונה כיהודי ולהתעלות על עצמו.
קיומה המעשי-פיזי של מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה - סגולתן להחדיר בנפשנו את ההתבטלות שבאמונה. ולשרש מקרבנו את היישות והגאוה. שורש הרע, שהרי גם "משהו" של "חמץ"-גאווה, נותן טעם לפגם, גם באדם חכם ומלא במדות ומעשים טובים. וכמשל עקרת הבית שהכינה "קישקע" (מעיים) ממולאים בקמח, שומן, תבלינים וכל המטעמים
- אך שכחה לנקות את המעיים...
לכן, מן הראוי שבכל בית יהודי תהיה לפחות ב"ליל הסדר" מצה "שמורה" עגולה - סמל האמונה המקפת הכל, וכעיגול שאין לו התחלה וסוף, כל האמונה - למעלה ממיגבלות ההגיון האינסופיות - כדי לקיים מצוות אכילת מצה בהידור - מצוה אשר תביא ודאי לחיזוק האמונה. שבזכותה נגאלו אבותנו ממצרים.
"בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל" - בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
יא בניסן - יום הולדת לרבי שליט"א מה"מ &מושיקו
היום יום יא בניסן - 'ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונויתיו ולהתבוננן בהם, והצריכים תיקון
ותשובה - ישוב ויתקנם'.
- ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זיכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה-ישוב ויתקנם.
- להוסיף בנתינת צדקה לפני תפילת שחרית ומנחה.
- להוסיף בתפילה-בכוונת התפילה...וכן באמירת תהילים.
- ללמוד המזמור תהילים החדש החדש, שמתחיל לומר ביום ההולדת בהתאם למספר שנותיו.
- להוסיף שעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות- נוסף על השעורים הקבועים. שלושת השעורים בחומש תהילים ותניא השווים לכל נפש, ושעור היומי ברמב"ם.
- ללמוד מאמר דברי אלוקים חיים בעל פה (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה ביום ההולדת עצמו.
- להוסיף בפעולה על הזולת- הפצת התורה והמעיינות חוצה מתוך אהבת ישראל.
- לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור בעניין פרטי.
- לערוך התוועדות של שמחה עם בני ביתו, חבריו וידידיו- שבח והודיה לקב"ה (ובאם אפשר- לברך "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש), מתוך שמחה של תורה ושמחה של מצוה.
תהילים - פרק קט
א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ. ב כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר. ג וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם. ד תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה. ה וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי. ו הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ. ז בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה. ח יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר. ט יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה. י וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם. יא יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ. יב אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו. יג יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם. יד יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל יְהוָה וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח. טו יִהְיוּ נֶגֶד יְהוָה תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם. טז יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת. יז וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ. יח וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו. יט תְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ. כ זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת יְהוָה וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי. כא וְאַתָּה יְהוִה אֲדֹנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי. כב כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. כג כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה. כד בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן. כה וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם. כו עָזְרֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ. כז וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת אַתָּה יְהוָה עֲשִׂיתָהּ. כח יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבֹשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח. כט יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם. ל אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ. לא כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ.
מה זה 'היום הבהיר'?באג2000
י"א ניסן..אוהבתותך
זהו יום ההולדת של הרבי מחב"ד.
חוגגים את זה בהתועדיות, קבלת החלטה טובה כ'מתנה' לרבי וכו'..
(המשיחסטים גם מתחילים לומר את מזמור ק"ט במקום ק"ח- הפרק האישי של הרבי..)
אני שואל ברצינותאלעד
כוייייפר!!אוהבתותך
ברור שעד אז הוא יתגלה!!!!

יום הבהירמושיקו

"אני מאמין באמונה שלמהאלעד
דובלהאחרונה
מה הקשר למשחיסטים??חיים שלמה
הידעתםאלעד
יכול להיות.....חשבשבת
אתה מדדת?????????כן. עם מטראלעד
חזק ביותרמושיקו

הופדובלה
על מה מזל"ט?אלעד





יפה מאוד.ויש עוד..כנסו.חיים שלמה
770-אלעד
שנת פרצת...חשבשבת
אתר המסביר על פי הרבי כיצד 770 היא שנת הגאולהבן ציון גגולה
והבעיה היחידה תצוץאלעד
זו באמת בעיה...חשבשבת
הבעיה היא לא אם משיח לא יתגלה השנהמושיקו
בעיות לא חסר.דובלהאחרונה
קרבן התמיד- הקרבת ה'אני';דבר תורה חסידי לפר' ויקראמושיקו
האמנם מעשה העגל - עבודה זרה ?!יהודה.
חבר'ה! אם אתם לא קוראים, אז בשביל מי אני כותב?!יהודה.
מי אמר שלא קוראים???מושיקו
אל תתיאש...חשבשבת
שמנו לב שהשבוע לא היתה שיחה...חשבשבתאחרונה
חוזרים ובגדול - וכולם משתתפים!!מושיקו
ט' אדרמושיקו
יקר עתה יותר מכפי שהיה זמן שהרחוב היה מואר באור תורה. אסור להלך ברחוב אליבא
רקניא [=בלב ריקן], יש להצטייד בתורה עמה יתהלכו ברחוב.
גם במבואות המטונפים?אלעד
נדמה לי שכןדובלהאחרונה
וגם..אוהבתותך
בברכת 'בורא נפשות' אומרים "על כל מה שבראת"- הכ"ף בחולם ולא בקמץ.
גודל התשוקה להתקשרות, יכול להשביע רק כאשר ילמוד מאמרי החסידות שאומר הרב וכותב, כי בראיית פנים בלבד לא סגיי (=די)
י' אדראוהבתותך
בברכת המזון קודם מים אחרונים אומרים: על נהרות בבל, למנצח בנגינות, אברכה, זה חלק.
ביום שאין אומרים בו תחנון: שיר המעלות בשוב, לבני קורח, אברכה, זה חלק.
אחר מים אחרונים- וידבר אלי.
- - -
טרם הנסיעה ממקום מדורו (=מגוריו) יסדר התוועדות חסידית, ויקבל ברכת הפרידה מחבריו הטובים, וכמאמר הידוע: חסידים אינם נפרדים, כי לעולם אינם נוסעים איש מרעהו. בכל מקום שהם- הם משפחה אחת.
יא באדרמושיקו
הידיעה או מפני שאין בכוחם לזכור כוונות הפרטיות בעת התפילה, מספיק שיכוונו כונה
כללית: להיות תפלתו נשמעת לפניו ית' עם כל הכוונות המבוארות בספרי קבלה.
י"ב אדרחשבשבת
חסידות כוללת שני ענינים עקרים: א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, היינו בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי ענינו כמבואר בדא"ח. ב) הבנת ענין כל הלכה בעבודה, היינו שהגם שהיא חכמה ושכל אלקי ודין התורה, מ"מ צריך למצוא בזה ענין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם זה.
יום רביעי (תש"ג)
שיעורים: חומש: תצוה, רביעי עם פירש"י.
תהלים: סו-סח.
תניא: וא"כ הוא 72' …' ספי"ג.
כתיב: "מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו". יש לך אנשים שהם גדולי השם בחכמתם
או בעשרם, אבל 'מתן אדם' - כשהאדם נותן את ה'אדם' שלו באיזה התעסקות בהחזקת
הדת, הנה לא זו בלבד כי 'ירחיב לו', אלא עוד זאת כי 'לפני גדולים ינחנו'.
דער אנהויב פון פרשות הקרבנות איז: אדם כי יקריב מכם קרבן לה'. עס האט דאך געדארפט שטיין אדם מכם כי יקריב גו', זאגט דער אלטער רבי: אדם כי יקריב, בכדי א מענש זאל ווערען נעהנטער צו השי"ת איז מכם קרבן לה', פון אייך אליין דארף זיין דער קרבן, מקריב זיין זיין אייגענע בהמה, דעם יצר הרע וואס ווערט אנגערופען נפש הבהמית.
ט"ו אדראוהבתותך
רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך.
גם בקידוש על הפת אומרים "סברי מרנן"
בקשר ל"עתיד לבא" נאמר: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עתה מחריש ה"דומם". דורכים עליו- והוא שותק. אך יבוא זמן בגילויים שבעתיד והדומם יתחיל לדבר, לספר, ויתבע: אם תוך כדי הליכה לא הרהרו או שוחחו בדברי תורה- מדוע דרכו עליו?!
האדמה עליה דורכים ממתינה אלפי שנים,מאז ששת ימי בראשית- כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו' - שתדרוך שם כף רגלו של יהודי, שני יהודים, וישוחחו בדברי תורה. ובאם לאו- אומרת היא: הרי אתה גם כמו בהמה!
- - -
במגילה שכתב אאזמו"ר (מהר"ש) לא נכתבו עשרת בני המן בעמוד בפני עצמו. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך".
ב"תורה אור" ביאור ד"ה 'יביאו לבוש' סעיף התחיל והנה בחי' לבוש, צ"ל: "והיא בחי' פני וזו היא המסתתרת... שהיא בחי' עתיק בחי' סדכ"ס (=סתימא דכל סתימין)". ויש נוסח אחר: "והנה בחי' ביום ההוא הוא בחי' בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מלכות דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחי' ביום ההוא הוא בבחי' העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מל' דאצי' לפי שמקבלת מכל הי"ס (=י' ספירות) ממל' דכתר דאצי' נעשה כתר מל' וממל' שבחכמה נעשה חכ' שבמל' כו'"
"וברוח שפתיו ימית רשע." - נס פורים תשי"גמשיח נאו
חב''דניקים..חיים שלמה




האם משה רבנו קבור במערת המכפלה?חלמישניק
דעת הרבי: זה מחלוקת המדרשיםאנונימי (פותח)אחרונה
(אג''ק חלק' יט עמ' קו אגרת ז'קל).
| |
|
|
|
ז' אדר: "משה רבינו לא מת"!משיח נאו
יואוו אהבתיחשבשבתאחרונה
כבוד המשיחאנונימי (פותח)
לקשב היקר - וידאו בו מלך המשיח מסביר על הפנייהבן ציון גגולה
מי אמר בא כבר???חיים שלמה
עד מתי?אויש
מכיוון ש...חשבשבת
..מה שאלת שלא ענו לך?מושיקו
מה ענית שלא שאלו אותך?אנונימי (פותח)
מה הקשבר בין אחד לשלושחשבשבת
אם ממש אכפת לךמושיקואחרונה
סיכום שיחה של הרבי לפרשת תרומהיהודה.
שלחו לי פעם מסמך בעניין צורת המנורהיהודה.
מעובד לפי לקו"ש חכ"א תרומה ג' (אות ח - י"יהודה.אחרונה
ציור המנורה - באלכסון
בנוגע לצורת המנורה, הרמב"ם ציירו (בפירושו על המשניות) באלכסון. דהיינו, ששת קני המנורה צוירו כשהם נמשכים (מהקנה האמצעי) כלפי מעלה – בקו ישר אלכסוני (ולא כחצאי קשת כפי שיש מציירים).
ולמרות שאפשר לומר בדוחק גדול שזה שהרמב"ם ציירם באלכסון, זהו לפי שרצה 'להקל על הציור' – מכל-מקום כותב רבי אברהם בן הרמב"ם ש"ששה קנים.. נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר כמו שצייר אותה אבי מרי ז"ל, לא בעיגול..". וכמו-כן בפירוש רש"י על התורה (פרשתנו כה, לב) נכתב במפורש שהששה קנים "באלכסון נמשכים ועולין".
והנה, בעל המשנת חסידים בספרו 'מעשה חושב' (פרק ז') כותב שנראה לו שהששה קנים "נמשכין בעיגול", ומבאר, שלמרות שמרש"י מוכח שהיו באלכסון, אך כיוון שהרמב"ם "לא הזכיר תיבת אלכסון, אלא כתב ונמשכים ועולים", מסתבר לומר שדומים הם לגלגלי הרקיע שנמשכין בעיגול.
אומר הרבי: לאחר שנתגלה גוף כתב-יד-קודש של הרמב"ם, ועדותו של בן הרמב"ם בזה – בטל היסוד ובטל הבניין של בעל המשנת חסידים שכתב בפשטות שששת הקנים "נמשכין בעיגול" כשהוא מסתמך, בין השאר, על סתימת לשון הרמב"ם, שהרי בידינו עדות של בנו רבי אברהם, כאמור.
ואם כך, ראוי להחזיר עטרה ליושנה ולצייר את המנורה באלכסון כדעת
רש"י והרמב"ם בגיליונות וב'בלאנק' של מוסדות חינוך וכדו' (וכן כדאי גם
לעשות את החנוכיות לימי החנוכה גם-כן.
ויש להוסיף:
הרב יוסף קאפח ז”ל,
שחשף את ציור מהמנורה של הרמב”ם, ובהערותיו על פירוש המשניות להרמב”ם כתב “ולא כפי
הציור הנפוץ שהועתק משער טיטוס, וכבר הוכח שהוא מזויף, שהרי בברייתא איתא שיש לה רגליים,
ובציור הנפוץ יושבת על בסיס רחב ועוד ועוד סתירות”. ובמקו"א כותב הרבי: “נוסף לזה שציור המנורה שעל שער טיטוס אינו מדויק כלל,
הרי זה נעשה כמובן, כדי להראות ולבטא את השליטה והממשלה של רומי על היהודים ר”ל, עד
שחקקו שם בכמה מקומות את התיבות “יודעא קפוטא” (יהודים שבויים), והיו זמנים שבהם היו
מכריחים יהודים לבוא להשער, שיראו את הכתוב ורשום שם, בכדי להשפילם וכו’ וכו’...
ויש עוד הרבה להאריך ואכ"מ.
בעז"ה שבוע הבא אכתוב סיכום לשיחה פר' תצווה חכ"א שם מדבר הרבי בעניין דומה בנוגע לכתיב "קודש לה'" על הציץ בביהמ"ק. בל"נ.
שיחה של הרבי על עבד עברי - משפטיםיהודה.
עונש הרציעה – על מעשה אונס ?!
תמצית שיחה לפר' משפטים (לקו"ש חי"א)
דיני עבד עברי נחלקים לשני סוגים: האחד – 'מכרוהו בית-דין', כלומר, גנב הנתפס בגניבתו ואין בידו להחזיר – בית-דין מוכרים אותו לשש שנים[1]. והשני – 'מוכר עצמו', כלומר, אדם המוכר את עצמו לעבד מצד קשיים כלכליים.
ובשניהם, אם לאחר שש שנים חפץ העבד להישאר עוד אצל אדונו (באומרו "אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני") – רוצעים את אוזנו הימנית במרצע, ומזכירים לו שיהודי צריך להיות עבד רק של הקב"ה[2].
וצריך להבין: מדוע מגיע לעבד עונש שיש בו ביזוי כה גדול ומום כרציעה, הרי מדובר כאן (בדרך-כלל) על אדם שדלותו העבירה אותו על דעתו, וגנב כדי להשקיט את רעבונו ורעבון בני ביתו ? כמו-כן יש לשאול גם בנוגע ל'מוכר עצמו' שעשה זאת מצד שעניותו הציקה לו עד כדי כך שעשה מעשה בניגוד לטבעו וקיבל על עצמו את מרות האדון ?
ועל-דרך-זה כשרוצה[3] עכשיו להישאר אצל אדונו – אין להענישו עד כדי כך, שהרי אנוס הוא מצד אהבתו הטבעית לאשתו ובניו (כפי שטוען "אהבתי.. את אשתי ואת בני"), ואם ישוחרר מעבדותו – יהיה מוכרח להיפרד מהם.
מבאר הרבי: כשאדם גונב, סביר להניח שעשה זאת באונס עקב מצוקתו הכספית, ואכן על כך אין להענישו בעונש חמור של רציעה[4]. ומובן איפוא, שאדם אמור להתבייש בגניבתו (שקרתה מתוך אונס), וכשנמכר לעבד ומתפרסם הדבר שנמכר לעבד בשל גניבתו, הרי הוא מצטער ומתחרט על-כך כל זמן שהותו אצל האדון ומצפה לשחרורו.
אך עבד זה שבעת שחרורו (לאחר שש שנים) חפץ הוא להישאר עבד אצל אדונו ומסרב לצאת לחירות – הרי מגלה הוא בזה למפרע שאינו מתבייש בגניבתו. ואם-כך, סופו מוכיח על תחילתו שעבר על הציווי "לא תגנוב" וגנב מצד תכונתו הרעה ולא (רק) מצד דוחקו, ומשום כך נרצע כעת על פעולת גניבתו בעבר.
בהתאם לכך יש להסביר גם בנוגע ל'מוכר עצמו', שאמנם בשעת מעשה אין להענישו ברציעה, כיון שהוא אנוס מצד דוחקו. אך כשלאחר מכן מסרב הוא לצאת לחירות – מתברר למפרע שכשמכר את עצמו מתחילה היה זה מרצונו הטוב שלא כל-כך אכפת לו להיות עבד, ועל-כך יש לעונשו. שכן אמנם מצד אהבתו לאשתו ובניו הוא אנוס, אך מכך שאומר גם "אהבתי את אדוני", הוברר הדבר שמלכתחילה לא היה אכפת לו להימכר לעבד[5].
***
ועל-פי-זה תתורץ שאלה נוספת, והיא: מדוע אומרים שטעם רציעת עבד שנמכר בגניבתו הוא משום ששמע "לא תגנוב" (ולמרות זאת הלך וגנב), לכאורה מתאים יותר לומר שהטעם לרציעתו הוא מפני ששמע "כי לי בני-ישראל עבדים" ולמרות זאת הלך וקנה אדון לעצמו באומרו עכשיו "לא אצא חופשי" ? ולפי הנ"ל מובן: היות שסירובו עכשיו הוא בשל היותו אנוס (מצד אהבתו לאשתו ובניו), לפיכך, יש לעונשו על זה שגנב דווקא – היות שסופו מוכיח על תחילתו שגנב מצד תכונה רעה שבנפשו.
ועל-דרך-זה יש לומר ב'מוכר עצמו' שהוא נענש ברציעה על כך ש"הלך וקנה (מלכתחילה) אדון לעצמו", ולא על כך שאומר כעת "לא אצא חפשי" – מפני שכעת הוא מוכיח על תחילתו, ואם-כן יש לעונשו על כך שקנה מלכתחילה אדון לעצמו.
אחת החזקות...חשבשבתאחרונה
בהתאם לבקשתYYYחשבשבת
חסידי גור=חיות אדם!משיח נאו
בס"ד
חסידי גור ידועים לכולנו כבריונים מנוולים ולא מהיום!
אז כהמשך לכל מעלליהם הרעים במשך השנים, הללו בחרו הפעם, במהלך השבתות האחרונות, להפעיל את שיטות הטרור הידועות שלהם נגד חסידי חב"ד בערד.
http://rotter.net/forum/scoops1/38462.shtml
http://news.walla.co.il/?w=/1/1630639

