פורום חסידות חב"ד (עמוד 114)

יום הסתלקות האדמו"ר הריי"ץ (הקודם) והיום שבו הרבי מליובאוויטש נהיה רבי.. אפשר לעשות כאן התוועדות קטנה.. כל מי שיש לו סיפורים/נקודות חשובות/הוראות וכו' - כאן הבמה!

לחיים!!

למי שעוד לא ראה בשאר הפורומים, אנחנו זקוקים לעוד חתימות כדי שנוכל להזיז את העינים.

אני אסביר, אני חושבת שנורא חבל שפורום בשבע אינו נסגר בשבת. ראיתי כמה פעמים אנשים שאכן חיללו שבת והגיבו, והיו כמה פעמים שאנשים ששהו בחו''ל הגיבו והעלו חשדות סתם. הפורום הוא דתי, ועצוב שאנשים מחללים בו את השבת, אומנם אין לזה צורך הלכתי, אבל למה לא להדר? ולעשות מעבר לנצרך..

 ועל כן... אני רוצה לעשות עצומה למען סגירת הפורום בשבת. אז... כנסו וחתמו ובעז''ה נעשה ונצליח..

http://www.atzuma.co.il/petition/lehava112/1/

(מנהלים אנא לא לאכול אותי- מי שרוצה, מוזמן/ת במסר אישי.)

בבקשה להתפלל לרפואת אבידוב בן בלומה

חולה בסרטן נדיר{רק 50 בכל העולם}וקטלני.

ואישתו צריכה ללדת כל יום.

תיזכו למצוות!

בס"ד

הספר הנ"ל כתוב בשפה ברורה?
ז"א- שאדם פשוט שלא מבין יותר מדי- יוכל להבין, יעניין אותו וכד'?

תודה רבה!

שלום רב

אשמח מאוד לקבל המלצות על מאמרים ושיחות של הרבי לפורים כדי להתכונן ליום הקדוש הבא עלינו לטובה.

אם אפשר לשלוח גם את הלינק יהיה מצויין!

תודה רבה

 מאת מו"ר עט"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א

20090309201731.pdf - עד דלא ידע

20090309201831.pdf - 'התחדשות' אדר

ב"ה

כיצד יתכן שפוסקים כנגד עדות ראיה (חלק כו)

כתוב בפרשתנו "ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה'", כלומר, צריך לחקוק על הציץ של הכהן גדול את המילים "קדש לה'". הגמרא מביאה מחלוקת באיזה צורה כתבו זאת: שיטת חכמים היא שכתבו זאת בשני שורות, ומנגד רבי אליעזר אומר: "אני ראיתי את הציץ בעיר רומי, וכתוב עליו קדש לה' בשיטה (שורה) אחת".

להלכה, פוסק הרמב"ם כחכמים לכתוב בשני שורות, ומוסיף "ואם כתבו בשורה אחת כשר, ופעמים כתבוהו בשורה אחת". המאירי מבאר הלכה זו כך, למרות עדותו של ר' אליעזר שהי' מ"גדולי החכמים" שראה אחרת, עכ"ז אצל חכמים הי' ידוע שהי' כתוב בשני שורות.

שואל הרבי: הלא ודאי ר' אליעזר לא הי' שקרן, מדוע א"כ לא מאמינים לו במה שראה? יתירה מכך, לשיטת הרמב"ם היו פעמים שהשתמשו עם 'ציץ בדיעבד'?!

נבין זאת, בהקדמת דבר דומה: על 'שער הנצחון' שבנו לכבוד טיטוס הרשע, חרתו את צורת המנורה, ואת קני-ה ציירו בצורת חצאי עיגול, לכן, ישנם האומרים שזוהי צורת המנורה שהי' בביהמ"ק. וידועה התמיה, הלא רש"י אומר (תרומה כה, לב) שהקנים נמשכו ב'אלכסון' ועד"ז בציור המנורה ע"י הרמב"ם (וכעדות בנו ר' אברהם שאביו ציירם בכוונה ב'יושר'), איך זה מתאים עם הציור שעל שער טיטוס, שהינו 'עדות ראיה'?

מוכרחים לומר, שציור המנורה בשער טיטוס, אינה מצוירת נכון כפי שהי' במקדש, וכפי שרואים בציור זה פרטים נוספים שלא מתאימים למנורת המקדש, עד כדי כך שהוסיפו על בסיס המנורה צורת דרקונים - סמלי ע"ז, אלא (אם לא נאמר שגם פרט זה במנורה שינו בוני השער, אז) הציור הוא ע"פ מנורה אחרת הדומה לה (היות ומסתבר שעשו מנורות בדוגמת מנורת המקדש מפני חשיבותה).

עד"ז נבין גם בנוגע לציץ, ראיית ר' אליעזר, אינה הוכחה ברורה, כי יתכן שראה ברומי ציץ שמישהו עשה כתכשיט (שדומה לציץ האמיתי) והובא לרומי יחד עם כלי המקדש. לכן, כיון שלחכמים הי' 'קבלה' (הי' "ידוע אצלם" – כלשון המאירי) שהי' כתוב קודש לה' בשני שורות, הי' ברור להם שכך הי' (יתירה מכך, ה'קבלה' מכריחה לומר שהציץ שראה ר' אליעזר ברומי לא הי' של הכהן גדול). ר' אליעזר לעומת זאת, לא הי' לו 'קבלה' זו, לכן, כשראה ציץ שכתוב בשורה אחת יכל להביא מכך ראיה.

אך א"כ צריך להבין למה פסק הרמב"ם שבדיעבד מותר, וכן שבביהמ"ק הי' פעם שהשתמשו עם 'ציץ בדיעבד'?!

אלא נראה, שהרמב"ם מוכרח לפרש שבדיעבד כשר ואף שכך הי' בפועל זמן קצר (עכ"פ) כיון שבפשטות הרומיים לא יציירו ציץ שלא הי' דוגמתו במקדש (בפרט שתיאור פרטי ביהמ"ק כתוב בספריהם). בפרט ע"פ מה שכתב האוה"ח שאף לחכמים אין זה מעכב בדיעבד (אם כתבו בשורה א').

בין ז' אדר לפורים ישנו קשר מאוד נפלא,בזכות ז' אדר בעצם נוסף לנו עוד חג,חג פורים, המן כשעשה את הגורל ע"פ החדשים יצא לו אדר, והוא אמר שמכיון שבאדר מת מושיען של ישראל לכן זהו החודש הכי מתאים לעשות בו את זממו.

אך הוא לא ידע שבאשר יש גם את הולדתו של משה רבינו,מה הפירוש הפנימי שבזה?

יום הולדת הוא יום  שמוזלו של אדם גובר בו,-ולכן זה הזמן למשל לקבל החלטות טובות כי אז יש נתינת כח מיוחדת שנוכל לקיימן במשל כל השנה - וביום הולדת של נשיא הדור,משה רבינו, מזלו של כל הדור גובר,ומכיון שכך המן לא ידע את זה או לא שם לב לכך שבחודש אדר מזלם של כל ישראל הוא חזק ביתר שאת וביתר עוז,כמו שכתוב "אין משל לישראל" והחסידות מפרשת אין - א' בפתח - שהקב"ה בדרגתו הכי נעלית שהיא בחינת "אַין" הוא מתגלה אצל בנ"י בחודש אדר בגילוי יותר ולכן קרה הנס של פורים שבו היתה גם שלימות קבלת התורה דהיינו שזה הי ע"ד מתן תורה שה' התגלה בכל עצמותו.

ברכת החמה וסרטון ביאורים בענין תקופת שמואל שעליה מבוססת ברכת החמה

פרק ט בהלכות קידוש החודש ובו מבוארת תקופת שמואל שעליה מבוססת ברכת החמה וכן תוכנה גראפית להמחשת תקופת שמואל להורדה חינם

http://sites.google.com/site/kidushhahodesh/Home/rambamchaps/rambamperek9

מה ההבדל בין משה רבינו לרבי מליובאוויץ?

משה רבינו בטח מת אבל לא יודעים איפה הוא קבור,
הרבי בטוח קבור אבל לא יודעים אם הוא מת..

"'ציון היא אין דורש לה' – מכלל דבעיא דרישא" (גמ' סוכה מא.)

מבלי להתייחס לשאלה האם נכון וראוי לעלות כיום להר הבית, הרי בברור ההלכות הנוגעות לכך יש עניין חשוב בפני עצמו. וכמו שאמרו רבותינו "אמר הקב"ה, אע"פ שעתיד בית המקדש להיחרב, והקרבנות בטלים, לא תשכחו... לסדר הקרבנות, אלא היזהרו לקרות בהן ולשנות אותן. ואם תתעסקו בהן מעלה אני עליכם כאילו בקורבנות אתם עסוקים" (מדרש תנחומא צו).  

לשם כך (ולעוד מטרות) נכתב הספר "אל הר המור", העוסק בברורים הלכתיים הנוגעים לעליה להר הבית מהמקורות ועד למציאות של ימינו אנו.

כמו כן ישנו ספר "אל גבעת הלבונה", שעוסק בברורים אמונים על עניין העליה להר הבית ודרישת המקדש בזמן הזה.

מאת הרבנים יצחק שפירא ויוסף פלאי שליט"א.

עלות הספרים [לבחורי ישיבות בלבד!] 50 ₪ (25 ₪ כל אחד).

לפרטים והזמנות אגודת "אל הר המור": 1-700-70-70-85

ב"ה

יעקב דאג שבנ"י 'ישאבו' נחמה בזמן הגלות (חלק לא)

בפרשתנו מסופר על ג' סוגי התרומות ובנוגע ל'תרומת המשכן' מונה התורה ט"ו חפצים (שכל אחד כפי אשר ידבנו לבו..). בהתייחס להנ"ל כתוב 'ויקחו לי תרומה'. שואל הרבי: מדוע נאמר בפסוק לשון 'לקיחה' ("ויקחו לי תרומה.. תקחו את תרומתי.. התרומה אשר תקחו מאתם") שזה קאי על הגזברים שלוקחים מבנ"י את התרומה? לכאורה הי' מתאים יותר לכתוב בלשון נתינה או הבאה שזוהי פעולת המנדבים מבנ"י ?

מתרץ הרבי: מכך שכתוב לשון 'לקיחה' צריך לומר שכל הט"ו דברים שנמנו בתורה היו בידם של בנ"י כבר לפני כן ולא הי' חסר אלא פעולת הלקיחה מהם בלבד (ז.א. באם הי' כתוב לשון נתינה וכדו' הי' פירושו שיתנו וכן שיעשו את הפעולות וההכנות לנתינה [כגון כריתת עצים או קנייתם], אך מכך שכתוב בלשון 'לקיחה' משמע שהכל מוכן וחסר רק מעשה הלקיחה של הגזבר).

ואכן רש"י שואל בנוגע לעצי שיטים 'ומאין הי' להם במדבר [עצים]?' ומתרץ "פירש רבי תנחומא: יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם, וציוה לבניו לטלם עימהם כשיֵצאו ממצרים". מכך רואים שהעצים היו בידם כבר מיציאת מצרים.

ועד"ז י"ל בנוגע לכסף וזהב שלא הי' חסר בידם של ישראל (כפי שכתוב בנוגע ליצי"מ ששאלו ממצרים 'כלי כסף וכלי זהב'..), וא"כ גם זה הי' ברשותם מן המוכן. ועד"ז במה שכתב רש"י 'ושש: הוא הפשתן', י"ל שכוונתו למה שכתב בחומש בראשית שפשתן גדֵל במצרים (וא"כ לקחו גם את זה כאשר 'וינצלו את מצרים'). ועד"ז בשאר הדברים כצמר וכו'..

***

שואל הרבי (שאלה ב): זה גופא טעון הסבר. כיון שהיו יכולים לקנות עצי שיטים מעוברי-דרכים שוכרים או מיערות הסמוכים, א"כ מדוע יעקב הוצרך להשתדל בהבאת ונטיעת ארזים במצרים יותר ממאתיים (!) שנה קודם הציווי על מלאכת המשכן?

מתרץ הרבי: אכן יכלו בנ"י להשיג עצי שיטים באופנים שונים, אך בשביל שבנ"י יוכלו 'לשאוב' נחמה ותנחומין במשך כל זמן הגלות (בנוסף להבטחה (בדיבור) 'ואנוכי אעלך גם עלה') הוצרך להיעשות דווקא באופן זה כדי שיוכלו לראות בעיניהם את הארזים שנטע יעקב במצרים על מנת שיטלום כשיצאו ממצרים, היינו שראיית עצי הארזים מזכירים ומדגישים את גאולת ישראל (ולכן מובן גם מדוע רש"י מביא זאת בשם בעל המימרא – רבי תנחומא, כי רוצה לרמוז לנו את עניין הנחמה).

***

וע"פ כל זה מובן היטב מדוע בחר רש"י בפירושו את שיטת רבי תנחומא ולא פירש כהאבן עזרא (או בעלי התוס' עה"ת, ועוד) שכרתו את העצים מיער הסמוך להר סיני, או כפי' הט"ז ועוד שקנו את העצים מתגרי האומות: דכיוון שכתוב בפסוק לשון 'לקיחה' כנ"ל, לכן מוכרח רש"י לפרש כדלעיל (שלקחו זאת עימהם).

"ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה" (כוזרי מאמר חמישי)

בשבח והודיה לה' יתברך הננו שמחים לבשר שיצאו לאור חוברות חדשות לחודש אדר.

החוברות הן לימוד יומי בנושאים שונים שקשורים למקדש (אישים,מושגים, פנימיות המקדש ועוד...)

כל חוברת עולה 5 שקלים.

2 חוברות (מחודשים שונים למשל טבת ושבט או שבט ואדר) עולות 8 שקלים

3 החוברות עולות 12 שקלים.

את החוברות ניתן להשיג אצל מפיצים בישיבות/ אולפנות.

אם ברצונך להיות מפיץ/מפיצה ניתן ליצור קשר במס' 0524767498  או026264545 

בצפיה לבניין המקדש!