פורום חסידות חב"ד (עמוד 115)

תבדוק שם במדור האודיו

רק איחוד הלאומי. זה טוב ליהודים !

כי מה שטוב ליהודים זה טוב לכל העולם. העם היהודי זה לב העולם כולו, כמו שכתוב בראשית ברא אלוקים, ופרש"י בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראים ראשית.

הנה איך אפשר להסביר למה איחוד הלאומי טוב גם לערבים:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=457802

התשובה לזה הינה דומה להסבר על המצוות, שמצד א' כתוב שהמצוות הם למעלה משכל ולמעלה מטעם אנושי ומצד שני כותב הרמב"ם (במורה נבוכים כמדומני) שכל מקום שאתה יכול ליתן טעם למצווה - תן לו טעם, וכפי שהרמב"ם עצמו מביא בספרו 'מורה נבוכים' טעמים לכו"כ מצוות (לדוגמא שעטנז – שזהו משום 'ובחוקותיהם לא תלכו', שזה חוקות הגוי ועוד ועוד..)

עד"ז בעניינינו: אמנם שיטת הבעש"ט היתה אמונה פשוטה, אך בחב"ד הדגישו שאמונה זו תחדור גם לשכל. כי אמונה כשלעצמה לא חדורה למציאות האדם, כמו שרואים למשל  שאדם 'מאמין' יכול להתפלל לה' 'תפילת הדרך' לפני שהוא גונב ש'יכנס בשלום' ו'יצא בשלום'.. אך ברגע שאדם מוריד את אמונתו זו לשכל, (שזוהי המטרה-משימה שהחסידות שמה לעצמה) אזי אמונתו זו חודרת את כל מציאותו וכמובן שלא ילך לגנוב.

נמצאנו למדים שחב"ד לא 'שינתה' כיוון אלא הוסיפה והעמיקה בדרכו זו של הבעל שם טוב.

לשאלה ב':

כתוב בשו"ע (ח''ב סימן שמדבר כנראה בתפילות השבת) שפטירתם של יוסף משה ודוד פטירתם בזמן מנחה של שבת, ושלכן נוהגים לומר במנחה של שבת ג' פסוקים של 'צדקתך' וכו'.

עוד הרבי אומר: שהכוונה של רב נחמן 'יעקב אבינו לא מת' היא בנוגע לאמיתות מציאותו, גם של חיי הגוף שלו שזוהי  מציאותו כפי שהיא בתורה.. ולמי שלא הבין אני ייתן דוגמא לכך: בחסידות כתוב שהמציאות האמיתית של השולחן היא 'דבר ה' (אלוקות) שמחיה אותו. אבל כמובן אם אני ישאל מה זה על פי הלכה [שהיא בעולם העשי']? – וודאי שזה שולחן. ההלכה לא תכתוב למשל: 'תיקח דבר הוי' [תפילין] ותשים על דבר הוי' [ראש] '.. [[ ז.א. יש איך שהתורה מסתכלת על המציאות [שזה שולחן וכו'] ויש איך אמיתת המציאות בתורה [שזה דבר הוי']. ]] ועד"ז אצל יעקב: רש"י כותב שהוא 'לא מת' אבל אותו רש"י כותב בתחילת הפרשה כך: 'כיון שנפטר - נסתמו עיניהן ולבן של ישראל'.  א"כ מה הפי' שהוא 'לא מת'? – במציאות התורנית. אבל בד בבד וודאי שצריך לספוד ולקבור אותו כפי שהתורה מתייחסת לזה כ'קבורה'.

המאמר שהבאת יפה מאוד אך לא לוקה בחסר מכיון לא כללת ברשימת המקורות שהבאת את שיחותיו של הרבי מלך המשיח שליט"א בנושא...

תלמד אותם בעיון ובאופן אוביקטיבי ואז שוב תסתכל בהתאם לכך האם נשאר אותה הסתכלות על הענין או שלא...

הצלחה רבה

זה כטיפה מן הים..

'אוביקטיבי'?! מעניין מי מאיתנו לומד אותם באופן סובייקטיבי...

המון הצלחה!

את השיחה מכרך כ"ו פרשת שמות למדתי דווקא בשבוע שעבר,והרבי מסביר שם שחייו הנצחיים של משה מתבטאים בכך שהם מתלבשים בגוף גשמי של נשיא הדור בכל דור ודור.

ומכיוון שהרבי הוא נשיא הדור האחרון לגלות וראשון לגאולה- דהיינו שאין נשיא דור אחר  בינתיים מוכרח איפה שהרבי צריך להיות בגוף גשמי עד לגאולה(שאחריה יהיו חיים נצחיים) .

וכאן נשאלת השאלה,הרי היה ג' תמוז וכו'?

אז אחת מנקודות ההסבר בזה היא שיש מציאות שמאמתת את המציאות שע"פ תורה,יש מציאות שאינה מאמתת ואינה מכחשת את התורה,וישנה מציאות שמנגדת למציאות שהתורה מכתיבה לנו,כל מקרה אנו צריכים להישאר צמודים למציאות התורה גם שאינה תואמת למציאות העולם.

וזה אחד ההסברים מדוע מאמינים שהרבי חי וקיים ובגוף גשמי דווקא   

ב"ה

למה תמיד מעלים את הנושא הזה? זה העיקר בעבודה שלנו? אם כבר מדברים על משהוא זה צריך להיות על העשי'ה בפועל. מה גם שזה גורם לפרוד (היפך עניין האחדות שמזרזת את בא מיח צדקנו).

באופן כללי יש עניין ששום תרוץ לא יכול לענות עליו.

איך זה שכל האנשים שהיו הכי מקושרים לרבי דוגלים בשיטה אחת?

רואים דבר מופלא, רב האנשים שדוגלים בשיטה השני'ה הם כאלו שלא ידעו על הרבי והחסידות שום דבר עד לפני ג' תמוז ופתאום עכשיו הם קמים עם שיטות חדשות!!!

ברור העניין לפי מי נלך, לא?

הנושא העיקרי זה הבאת המשיח,זה מה שהרבי מדגיש בכל שיחותיו ומאמריו הקדושים

מכיון שכך,כל מה שאנו עושים צריך להיות בכוונה זו להביא את המשיח,לפני שנכנסים לדיון מי זה המשיח וכו'.

בכדי להביא את המשיח באופן הכי מהיר צריך ללמוד ולהכיר את הנושא,מה זה משיח מה תפקידו ומה גדרו,שרק כך בעצם יודעים מה צריך לעשות כדי להביא אותו.

חלק מהענין הוא לדעת ש"משיח הוא מציאות של בשר ודם שחי בגוף גשמי ולא משהו או מישהו רוחני" בכדי שהענין יחדור אל תוך תוכנו בשכלנו ובהבנתנו יש ענין לפרסם שמשיח כבר כאן ,נמצא עימנו והולך לגאול אותנו בכל רגע.

האנשים הכי מקושרים לרבי דגלו בשיטה הרבי הוא הוא המלך המשיח ואף היה אחד מאותם חסידים שפרסם זאת בכל הארץ בתשכ"ח(1968),וכן פנו לרבי בתואר "מלך המשיח" כבר לפני שלושים וארבעים שנה,אני לא מחייב אף אחד להאמין בזה,אך חשוב לפרסם שכל מה שאומרים יש לזה מקור ע"פ תורה ולא סתם המצאות בעלמא,ובמיוחד שישנם אנשים שזה מחזק אצלם את האמונה בביאת המשיח, ומי אשר יקח אחריות על יהודי אחד שיהיה אצלו חלישות באחד מה13 העיקרים?!.  

ב"ה

זה נכון לגבי זהות המשיח אבל תסתכל על מה הדיון נסוב, לא על זהות המשיח כי אם על העניין של חי בגשמיות וכו'

האנשים שהכי מקושרים וקרובים לרבי מאמינים שהוא המשיח אבל בנוגע למה שהתווכחתם, הם לא מאמינם בזה. על זה אין מה לענות. אם הם חושבים כך, ברור שכל חסיד אמיתי צריך לחשוב כך עוד לפני שמערב בכלל את שכלו.  

סתם הערה: אתה אומר שיש מי שאמונה בזהות הגואל מחזקת אצלו את האמונה באני מאמין, ומה אם יש כאלו שדווקא הפרסום הזה של זהות הגואל גורם להם לחלישות באחד מ 13 עקרי האמונה? האם משהו יקח אחריות על הדבר?

בטח מכירים את הסיפור בגמרא על אחד שהלך בציווי אביו לקיים מצוות שילוח הקן וואחר כך נפל מהעץ ומת. הבעי'ה היא שהוא בדיוק קיים את 2 המצוות שעליהן נאמר במפורש בתורה שהשכר שלהם הוא אורך ימים. רואים שדעת הגמרא שם אינה שאותו אדם לא מת אלא הוא מת ואין אנו מבינים את העניין (שכן לכאורע אותו אדם הי'ה אמור לחיות עוד כמה שנים טובות).

אותם הדברים בדבריו הקדושים של הרבי. אנו מאמינים בהם בתכלית אבל זה לא אומר שנמציא מציאות חדשה כי העניין לא מובן לנו.

ובאותו עניין: הרבי גם אמר בשיחותיו הקדושות שמשיח כבר כאן, כל העבודות נסתימו וכו'. אין אנו מבינים זאת ולא ניצור מציאות חדשה כדי לסדר לנו את הדברים. להפיך, אנו מחכים כבר להתגלותו של הרבי שאז יענה לנו על שאלה זו ועל עוד הרבה שאלות. (כמו מענה הצ"צ (?) לחסידים שכשמשיח יבוא הוא יענה לנו על כל השאלות). אלו שממציאים לעצמם מציאות חדשה, ראינו כבר למה זה יכול לגרום להם. אם משיח כבר פה, הרי שאין צורך לצום בט' באב ולהיפך נעשה סעודה גדולה ר"ל ,ודי למבין.

"בכדי להביא את המשיח באופן הכי מהיר צריך ללמוד ולהכיר את הנושא,מה זה משיח מה תפקידו ומה גדרו,שרק כך בעצם יודעים מה צריך לעשות כדי להביא אותו." - אז איך עכשיו, בהנחה שהרבי הוא אכן מלך המשיח, צריך להביא אותו? ואם נאמר שהרבי הוא לא מלך המשיח, אז במה תהיה שונה ה"פעילות" להבאתו של המשיח?

ב"ה

שגם אני לא מבינה מה השוני בפעילות. למעשה אין כל שוני בפעילות. (להפך יש אנשים שאם יבואו אליהם ויגידו שהרבי הוא המשיח הרי שזה יגרע מן הפעילות).

מה שכן חשוב לדעת ולהבין מה זה משיח (לאו דווקא מי זה), תפקידו ומה גדרו וכו'.

יהי רצון שכבר נזכה ברגע זה ממש לביאת משיח צדקנו.  

יצא לאחרונה ספר, ששמו הוא בדיוק כמו הכותרת של התגובה הראשונה שלך. גם התוכן הוא כמו השורה הראשונה בתגובה שלך, ולכן בסופו הוא מגיע למסקנות מרחיקות לכת, שאני מתאר לעצמי שאם חסיד חב"ד אתה לא זה מה שהיית אומר לילדיך. אבל, אם תמשיך בקו הזה, הם יגיעו לזה לבד. בחב"ד, השכל הוא משרת לאמונה, ולא ח"ו אדון אליה.

האמונה במקרה הזה היא פשוטה מאד: הרבי אומר שנשיא הדור הוא עצומ"ה כפי שהעמיד עצמו בגוף גשמי, שבכל דור חייב להיות משה שבדור שנשמתו מלובשת בגוף גשמי, בדבר מלכות של השבוע הרבי אומר שהחידוש של דור התשיעי שבו לא תהיה הסתלקות הנשמה מן הגוף, ויש עוד הרבה מאד ציטוטים מהרבי בנושא, שאומרים דבר אחד: הרבי חי וקיים בגוף גשמי. איך זה מסתדר? מה זה אומר? גם אני לא יודע. אבל לומר הסתלק - זה לא.

לא אענה על הנושא של האוהל, שלענ"ד כל קישור בינו לבין הנושא של חי וקיים הוא דמגוגיה (מצד שני הצדדים) הייתי אומר לך בקצרה שאצל יעקב אבינו מוזכר הלשון קבורה, משא"כ וכו', אבל זה באמת לא הנושא.

לגבי מה שכתבת על שליט"א, כמה פעמים הרבי מלך המשיח קרא לחותנו שליט"א אחרי י' שבט? בו' חשון תשנ"ב הרבי מדבר עם הרב מרדכי אליהו ואומר שליט"א על הרבי הקודם.

לגבי מה שכתבת בהמשך: אף אחד לא אומר שדוד המלך ומשה רבינו חיים באותה משמעות שאומרים את זה על יעקב אבינו. אני לא יודע לגבי רבי, אבל כמו שכתבת בעצמך, בדוד המלך המשמעות היא על נצחיות מלכות דוד (ואגב, עיין ספר 'יחי המלך' לרב וולפא ותמצא ביאור מענין מאד על הנושא), במשה רבינו המשמעות היא על נצחיות נשיא הדור בכל דור (במקרה שלנו - הרבי).

 על יעקב אבינו אומר רש"י במפורש: "כסבורים היו שמת . . אבל באמת חי היה". אור החיים מסביר שיוסף נשק את אביו אחרי מותו כי ידע שהוא חי (קצת סותר את מה שכתבת על דוד המלך, נכון?). הרבי מלך המשיח בחלק הלא מוגה מאותה שיחה שהזכרת אומר שיעקב אבינו לא מטמא במגע. הרבי לא אומר את זה על אף צדיק אחר.

השיחה בחל"ה באה לענות על השאלה: והרי זה היה?! מהדורות החדשות בג' תמוז של יעקב אבינו דיוחו על מותו. איך אומר ר' יצחק שהוא חי?! ועל זה עונה הרבי שיש שני מציאויות. יש את מציאות העולם, שאליה העולם צריך להתייחס, ויש את המציאות של התורה, אליה היהודי צריך להתייחס, ולכאורה, גם לענין הלכה.

בתניא מוסבר שהסתלקות היא שלימות עבודת הצדיק. היו רבנים שפסקו הלכתית על פי זה שלא הייתה הסתלקות ואין חיוב לנהוג מנהגי יום הילולא וכו', כי דבר ברור לכל חסיד שהרבי לא השלים את עבודתו. שלימות העבודה של הרבי היא היום לו הוא כל כך ציפה ומחכה, היום בו הוא יתגלה אלינו כמלך המשיח ויגאל אותנו מהגלות המר הזה.

ב"ה

להתערב בדברים שאתה לא מבין?

ב"ה

לשם המחשה ניתן דוגמא: אדם יוצא לשליחות בחו"ל כדי לקרב יהודים ולעזור להם.

(אין פה כוונה לפגוע אלה פשוט מאוד, למה אתה מדבר בדברים שאין אתה מבין בהם?)

לחסיד.. ולכל מאן דבעי. אומר לך את האמת אני גם חשבתי כמוך פעם (שהייתי 'קטן'), פשוט הראו לי את החוברת 'אמונה ללא פשרות' ששם יש הרבה 'ראיות' מהשיחות של הרבי שהרבי חי גם בגשמיות. ואני אסביר לך גם למה שיניתי את דעתי. יום א' התגלגל לידי דף של ה'שיחות' (שמובא בחוברת הנ"ל) עם הסבר קל ליד כל שיחה מה הרבי אומר פה ומה אומר שם. נאלמתי דום!! ממש כך. רגע אולי טעיתי, אולי קראתי בעבר רק חלקי שיחות, אולי הוצאו דברים מהקשרם, אולי בחוברת הנ"ל הם הביאו בסדר מסוים את השיחות בשביל לתת לך קו מסוים, שאולי לא כל השיחות מדברים בנושא? אמרתי לעצמי רגע, אני הרי לא ילד קטן בן ארבע שאני צריך שיחשבו בשבילי..

התחלתי בעבודה: אז יצא קובץ בשם 'הנקודה החבדית' (של הר' ברוד) שהסבירה כל שיחה שהרבי אמר בהקשר הנ"ל (ואני מאמין שאתה ורובו של אלה שחושבים כמוך לא 'עברו' על הקובץ הזה). קראתי את החוברת, והוא מראה לך שחור על גבי צהוב שכל השיחות שמשם יש כביכול ראיות שהרבי חי וקיים, פשוט לא מבינים מה הרבי אומר, או לעיתים מטעים בכוונה את הציבור, תוך הסתמכות על הבחורים שיהיו תמימים (במלרע) דים כדי לא לעיין במקור הדברים ולראות על מה הרבי מדבר..

בקיצור, הרב ברוד מביא שם שיש שני גישות להתייחס לעולם מול התורה, כאשר למשל התורה אומרת משהו, ובעולם, מה לעשות, לא רואים את זה בפועל עד שלעיתים נראה הפוך: גישה א. התורה היא אמת. נקודה. אם אנו רואים שיש משהו בעולם שלא הולך לפי התורה אות הוא שדבר זה אינו קיים ואינו מציאות כלל, ועינינו הם שמטעות אותנו. גישה ב. התורה היא אמת, ומה שאנו רואים זה גם דבר אמיתי, אהה.. יש סתירה בין הדברים? מה לעשות, אנחנו אנשים מוגבלים ולא תמיד אנחנו מבינים מה התורה מתכוונת. אם אתה חכם והצלחת לפתור את ה'קושיא' תבוא עליך ברכה, ואם לא, לא נורא. שכל של נברא 'לא תמיד' מצליח להבין מה התורה אומרת, באותיות אחרות: 'גם השכל מבין שיש למעלה מן השכל'. אבל גם אם לא הבנת זה לא אומר שהכל שקר ח"ו אלא אתה מאמין באמונה פשוטה שזה אמת אבל לא זכית להבין. נו..

לכאורה הגישה הא' זוהי שיאה של האמונה (ע"פ הכלל הידוע של 'אלוקות בפשיטות ועולמות בהתחדשות').. מה שכתוב זה אמת מוחלטת ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. אבל עם מעיינים קצת רואים שזה פשוט היפך התורה והיפך השו"ע. בתורה (להבדיל מכתות במזרח הרחוק) מה שהאדם רואה זה האמת, ועל פי אמת זו נקבעים דינים, כמו "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" וכו' וכו' עיי"ש היטב.

נחזור לעניינינו. בלי קשר לכל שיחה מה היא מדברת ואיך מסבירים אותה (בפשטות ממש – ואכ"מ), רואים הרבה דברים שהרבי אמר ופשוט לא מבינים. כמו לדוגמא: א. הרבי בירך את הרב מרלאוו (רבה של קראון הייטס) שיזכה לחיות עד ביאת המשיח, עוד לא שמעתי שאומרים עליו שליט"א.. ב. בספר של הרב וולפא 'מבשר טוב' ישנה שאלה: איך אומרים שהרבי נביא וכו' וכו', הרי הוא בירך כמה אנשים ואח"כ הם נפטרו? והוא עונה שם הסבר שלם (לא תמיד הרבי יכול לבטל גזירה, הרבי עודד אותם וכו'). למה לא ענה בפשטות שאם הרבי בירך אותם אזי בפשטות הם חיים וקיימים.. למה הוא צריך לדחוק את עצמו?!.

אולי אפשר להביא סיוע לזה ממה שהרבי אמר בשיחת ש"פ צו ה'תשי"ד וזלה"ק: "הרמב"ם כותב (מו"נ ח"א פע"א): "אין המציאות נמשכת אחרי הדעות, אבל הדעות האמיתיות נמשכות אחר המציאות". והיינו, שכאשר יש לאדם שיטה מסוימת, והוא רואה שהמציאות היא אחרת – עליו לשנות את דעתו על-פי המציאות, ולא לנסות 'לחתוך' את המציאות כדי שתתאים לדעתו!...

‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎--- אספר לך סיפור ששמעתי מהרב זלמן נוטיק שי': הרבי אמר באחד השנים בפרשת תרומה שצריך להתחיל לאסוף כסף עבור בנין בית המקדש, ודבר זה כולל אנשים נשים וטף, הרבי אמר שם כמה פעמים בשיחה "בפשטות". הרב וולפא שי' התחיל לאסוף בין אנ"ש כסף ושלח דו"ח מלא לרבי ממי אסף וכמה אסף.. הרבי אמר לו שהיות ואספו את זה לבנין בית המקדש הרי שיכול להיות שיש לזה דין הקדש וממילא שיזרוק את הכסף לים המלח בכדי שתיאבד צורתו ואף אחד לא יהנה מזה...

תוך כדי עבודת המחקר שלי בדקתי גם בחוברות שמסבירים שהרבי חי בגשמיות, בניהם החוברת 'אמונה ללא פשרות' וראיתי שהם מכניסים לך בכוח מה שהם רוצים שתחשוב תוך 'אמונה ללא פשרות' וסומכים עליך שלא תעיין במקור כנ"ל. יש על כך דוגמאות אין ספור ואכ"מ.

וכעת לגבי מה שכתבת. אני מדגיש – לא אתייחס לכל מה שכתבת, כי אני סומך על כל מי שמוח בקודקודו ויביט במה שכתבנו יבין במהרה שכל שאלה שהעלת מתורצת כבר באשכול (או שמלכתחילה אינה שאלה..), ומסקנות שהסקת – הם מסקנות שלך ולא של הרבי. יש כידוע א' שרואה מה כתוב, ויש יותר חכם שגם מבין מה כתוב. אבל לראות מה לא כתוב צריך להיות..

אתה מביא ראיה משיחת ש"פ בא תשנ"ב. 'נייתי (ספר) ונחזה'. כתוב שם משהו כזה (תוכן: שהחידוש דדורנו – הדור התשיעי שאין עניין של הסתלקות מהגוף.. עי"ז שמשיח צדקנו בא מיד.. לכאורה הרבי אומר שבדורנו זה אין ענין של הסתלקות אלא מיד מגיעים לגאולה השלימה. אבל כנראה קוראים את השיחה מהר מידי, כי הרבי אומר בפירוש 'עי"ז שמשיח צדקנו בא מיד', כלומר היות משיח מגיע תיכף ומיד לכן מגיעים כל בני ישראל אל הגאולה ולא צריך עניין של הסתלקות.

בכלל מי שלומד את השיחות האחרונות בפרט את של נ"א-נ"ב רואה קו שהרבי אומר כל הזמן משיח מגיע מיד. הרבי מוסיף שכל זה יהי' תיכף ומיד ממש. ואף אחד לא ישאל: רגע, אבל בפרשת וארא הרבי אומר 'עוד לפני מנחה', והנה עוד לא הגיע? כולם מבינים שהרבי אמר את זה בדרך של תפילה והגברת הציפיה שהנה תומ"י משיח מגיע. עד"מ כמו שהרבי אומר על השנים שמשנת תשמ"ב: 'תהא שנת ביאת משיח', 'תהא שנת גילוי משיח', דברי משיח, מלך המשיח, משיח ודאי, וכו'. ברור שהרבי אמר את זה בתור זמן שמסוגל למשיח. ולא בתור נבואה שבוודאי שבתשמ"ג מתגלה משיח.

עוד אתה כותב שהרבי בעצמו הזכיר 'שליט"א' על חותנו. תגיד לי, אם הרבי הקודם אכן חי (באותו אופן שהי' לפני י' שבט) והתואר שליט"א עליו פירושו שהוא חי בגשמיות וכו', אז באיזה רשות הרבי לקח לעצמו את כס הנשיאות של חב"ד?! דבר אחד אני יכול לומר לך: שגם אתה לא מאמין במה שכתבת(!)

חוץ מהנ"ל, אתה מביא לי 'מעשה רב', אך האם אתה יודע כמה פעמים הרבי כתב על חמיו זצוקלל"ה ותוארים כעין אלו?! אז שוב, וודאי שגם פה (אני הכופר ו)אתה ה'מאמין'..  תסתכל טוב מה שכתבתי בהודעה השני' אודות מה שהרבי זעק בהתוועדות (שזה בעצם הנקודה של כל השיחות של הרבי בעניין) ואז תבין (אם רק תרצה) שזו הדרך היחידה להסביר את ה''סתירות'' (שלאמתו של דבר בשבילי זה לא כך), ובנקודה (ותכניס זאת טוב לראש!):

יש 'דעת עליון' (שלדוגמא כל העולם הוא אלוקות) ויש 'דעת תחתון' (שזה מחשב וזה שולחן וכדו'), יבוא פלוני ויטען: 'לא נכון! זה לא שולחן, זה אלוקות!'. הוא צודק ולא צודק. הוא צודק שזה אלוקות ולא צודק שזה לא שולחן. עד"ז בעניינינו: לפי ה'דעת עליון' משה רבנו אכן חי וקיים (כך כתוב) ואף יותר ממני וממך (כי אנחנו לפי"ז יכולים להיקרא 'מתים' ר"ל..), אולם לפי ה'דעת תחתון' משה רבנו לא חי וקיים! (ואם תרצה או לא, אילו היינו יודעים היכן מקום קבורתו של משה היינו 'נוהרים' לשם. להזכירך 'ולא ידע איש את קבורתו'..), ולפי"ז כמובן נוהגים הלכה למעשה ככתוב בשו"ע, ועד"ז יש לומר אצל הרבי (אם כי זה לא ממש דומה בעניינים אחרים, אך בפן ההלכתי זה פשוט שהולכים לפי הדעת תחתון!! שיהי' מובן).

[אני מודה ומתוודה [ובכך מסכים למה שכתבה liki] שקלטתי שטעות במעשיי שהכנסתי שוב לדיון את הנושא הנדוש הזה, ולדעתי הצד השני פשוט לא מעוניין להבין, ויותר מכך תולה את זה בשם 'אמונה פשוטה' במקרה הטוב (ואת מי שלא מאמין בזה [..מחקתי..] וכדו' במקרה הגרוע). איי, עד היכן הגענו.. הופכים את היוצרות, קוראים לאור חושך וחושך לאור..

האמת שחבל על הזמן, אך בכל זאת מחויב אני להגיב על מה שנכתב לטובת הגולשים שידעו את הצד האובייקטיבי והאמיתי של העניין, ולא יטעו\יתהו לרגע..]

יפה כתב יהודה, מאוד נהניתי. רציתי להוסיף שבכל הדברים כאשר יש סתירה בין העולם לתורה ת-מ-י-ד אומרים כנראה לא הבנתם נכון מה כתוב, כמו הכלל של ר' סעדי' גאון: מתי אומרים "לא כפשוטו", כאשר החוש דוחה את זה, כמו "ערים בצורות בשמים" ורש"י "פשוטו של מקרא" אומר דיבר הכתוב בלשון הוואי.. יש אין ספור דוגמאות, כמו למשל הסיפור בגמ' על אדם שביקש מבנו לטפס על עץ להביא משם גוזלים ולעשות שילוח הקן (על שני מצוות אלו נאמר "למען יאריכון ימיך") והבן נפל מהעץ ונהרג. לכאורה קל ופשוט. התורה אמרה למען יאריכון ימיך וזה ודאי אמת, לכן בוודאי שלא קרא לו כלום ועדיין הוא חי וקיים. מעניין שהגמ' 'לא חשבה על זה' וענתה: "למען יאריכון ימיך – לעולם הבא".

בנוסף לזה אני מעתיק מילה במילה משיחת ש"פ וארא תשנ"ב (שיחה שני') [שים לב: ההדגשות הינן במקור].

"אמרו חז"ל "יעקב אבינו לא מת.. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", שע"י המשך החיים דזרעו (חיים אמיתיים ע"פ תורה, ענינו של יעקב)  נעשה ''אף הוא בחיים'', ויתירה מזה, שהענין ד"הוא בחיים" לאמיתתו, בקיום נצחי (דלא כדבר הנפסק שהוא אופן של ''כזב''), מתגלה בההמשך והנצחיות ד"זרעו בחיים" לאחרי פטירתו, שדוקא אז רואים בגלוי הנצחיות (אמיתיות) ד"הוא בחיים". ונמצא, שע"י המיתה נעשה תוספת וחידוש החיות – התגלות הנצחיות והאמיתיות דהחיים."

חושבני שלא צריך עוד להוסיף כלום..

אין לי הזמן והכח לבוא ולבנות מבנה מסודר של טענות ולסדר את כל השיטה של חסידים בדור השביעי מהתחלתה, ועל כן אסתפק בתגובות לדבריך: (האותיות מסמלות את מספר הקטע בדבריך)

א. כתבת שראית את השיחות והאמנת, ואחרי כן החלטת אחרת על סמך דף עם פירושים שהוציא מאן דהו שחושב בצורה כלשהי. כלומר: אתה מודה שההבנה הפשוטה בשיחות היא כמו שאני מציג, רק שאפשר לפרש אחרת. מזכיר לי שאחרי הדפסת הדף הנזכר היה ויכוח ב-770 על השיחה, ואחרי שהמשיחיסט פתח את השיחה, אמר לו ידידו ה'אנטי', רק רגע, אתה פותח ספר? גם לי יש מה לומר והוציא מכיסו את הדף הנ"ל...

זאת ועוד: אתה בעצם מסכים שראית פרשנות לשיחות רק מצד אחד, ולא נסית ללמוד אותם כמו שלומדים אותם בצד השני. הייתי מהמר על כך שהתקופה בה ירדת מהאמונה שהזכרת היא התקופה בה היית ב-770 ושהית בשיעורים של מי שהוא הכהן הגדול של ה'אנטי משיחיסטים', ניסית פעם לשבת ולשמוע מה יש לרב גינזבורג למשל לומר עליהם?

ב. קראתי את כל החוברת של מענדי ברוד, על כל דברי החוכמה שבה, מכינויו של האוהל בכפר ועד למקומו של הרבי, ומשום מה לא נראה לי שאתה קראת את החוברת חי וקיים שיצאה לאור זמן לא רב אחר כך ובה תשובות לטענות שלו.  אני יכול להוסיף ולומר שקראתי גם את הראיון של ר' יואל בכפר חב"ד, (אגב, את כתבות התגובה בבית משיח קראת?) והספקתי לקרוא גם כמה הגיגים בנושא מהספרן הראשי של ספרית ליובאוויטש, משלוחים בדטרויט ועוד.

ג. נכון. ישנם שני גישות ובדרך כלל צריך ללכת עם הגישה השניה. אבל כאן המצב שונה לגמרי. אני לא חושב שמעולם היה כזה מצב שתורה התנגשה בכזאת חזיתיות עם העולם, ולכן אי אפשר להביא ראיה משום דבר. פירוש: לפני ג' תמוז, לא היה אחד שלא הבין את השיחות אחרת. "מי שחושב אחרת שיזרוק את התפלין לים", אמר ר' יואל. תחת כל גבעה וכל עץ רענן פרסם שזה שהרבי יחיה לנצח, זה יותר בטוח מאשר שהשמש תזרח. לאף אחד לא היתה הבנה אחרת.

ופתאום, בא ג' תמוז. וכמה אנשים נשברו. ההלכה קובעת שתלמיד חכם יכול לפסוק רק קודם שבא מעשה לידו, אחרי זה אנו לא סומכים עליו. אחרי ג' תמוז, אחרי שהוא עצמו הועמד בניסיון, אי אפשר לשנות את הפשט בשיחות. קל וחומר שהוא לא משנה, הוא פשוט אומר שהוא לא מבין.

ד. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, זהו כלל נכון, אבל תאמר לי, על פי זה משה רבינו מת בי"ז תמוז של יציאת מצרים? ויעקב אבינו מטמא במגע? ואיך יוסף בדיוק נישק אותו? והרי הדיין לא יודע מי צדיק ומי לא (כמו שתשובה לא מתקבלת בבי"ד של מטה), אז איך הוא יכול לפסוק לבני ביתו של רבי שהם יצאו ידי חובת קידוש?

אלא ללמדך, שגם באין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, ישנם מצבים שהוא צריך להתייחס לעוד דברים. לנבואת הנביא, לידיעה שיש פה צדיק, ושיהודי יודע שעל פי תורה "יעקב אבינו לא מת", כמו שאומר הרבי בשיחה בחל"ה.

ה. אם בהרב מארלוו עסקינן, אז מספרים שישנו יהודי שהוא התיר לו נדר שנדר עד ביאת משיח, על סמך זה שמשיח כבר בא (המכתב הידוע של הרבי רש"ב על דוד בא ובן דוד בא, ועוד). אבל לא צריך להגיע לזה - פשוט שיש הבדל בין ברכה לנבואה. וזה גם התשובה בשבילך על מבשר טוב.

ו. לא הבנתי מה אתה מנסה להביא מהרבי. הבנתי שיש ציטוט מהרמב"ם, שגם בו צריך לראות מה ההקשר, ולא הבנתי למה הזכרת את הרבי. אולי אם תביא את שלמות השיחה נוכל לדון על הקטע הזה.

ז. סיפור יפה. יעיין כבודו בשיחה המוגהה (תרומה תשנ"ב) ויאמר לי האם זה מה שהרבי אומר. אין תחת ידי ההנחה משבת, כך שאין אני יכול לבדוק מה כתוב בלא מוגה.

ח. אל"ה. (אין למה להתייחס)..

ט. מכיון שאני לא רואה מה לא כתוב, אני לא רואה את התשובות שהבטחת, ואני גם לא רואה את הדוגמאות שהבטחת בסעיף הקודם.

י. אין דוגמא יותר קלסית להוא פסק על עצמו. ראשית, אתה מתלונן שבאמונה ללא פשרות מכניסים רק חלק מהשיחה ואז על פי ארבעה מילים אתה רוצה לשנות את הפשט. אני חושב שכדאי לכבודו ללמוד שוב את השיחה מתחילתה (משה רבינו בא אל פרעה בגוף גשמי כהכנה לגאולה וכו') ועד סופה (שאנחנו כח הדיבור של נשיא הדור) ונמשיך משם.

יא. נכון. מה הקשר?

יב. גם נכון. אני מאמין בזה רק מצד "הוא פסק על עצמו".

יג. כנ"ל י ויב.

יד. זה לא אמור להיות סותר, משא"כ כאן. וכאמור ההסבר של הרבי במשה רבינו לא מת, לעומת ההסבר ביעקב אבינו.

ב"ה

אין שום סיבה שבעולם לזלזל בשני ולפגוע.

שאחד מבני כוש ש"עבד יהיה לאחיו" נהיה מלך זה ממש קיום היעוד....

חברה, תתחילו לחיות גאולה

"תחת שלוש רגזה ארץ, ותחת ארבע לא תוכל שאת: תחת עבד כי ימלוך..."

שמישהו יפתח אתר לפצועים קשה !!