לגור בבית.
אני רוצה לגור בדירה עד שאמצא את שאהבה נפשי
טוב, טוב, הנה שתקתי 
אבל יש כמה בעיות
יש בי פחד לעשות את הצעד הזה, לצאת מהמוכר והבטוח
להתעסק עם שוכרים וארנונה.
עד עכשיו גרתי בדירה מהמדרשה. לא הייתי צריכה לדאוג יותר מידי.
גם אני צריכה להתחיל לחפש סטאז' לשנה הבאה בעז"ה ואני לא יודעת איפה להתחיל לחפש.
בעיר שלי יהיה לי יותר קל למצוא עבודה וגם זו עיר קטנה ככה שיהיה קל להתנייד בה.
(ואם אמשיך לגור עם ההורים אוכל בעז"ה לקנות רכב)
בעיר אחרת לא יהיה לי תקציב לאוטו וגם לדירה ואצטרך לתפוס אוטובוסים מה שמוסיף לבאסה ולעובדה שאצא מאוד מוקדם בבוקר. בעיר גדולה הסיכוי שאמצא עבודה קרוב לבית הוא נמוך..
אני גם רוצה שותפות דתיות שזה גם יהיה קשה למצוא..
כפר סטודנטים עלה על הפרק אבל לא בטוחה ברמה הדתית
חבל להוציא כסף על דירה בזמן שאני יכולה לשמור אותו לאחרי הנישואים..
אבל מצד שני אין לי כוחות יותר לגור עם ההורים
(מרגישה כפויית טובה שלא תמיד יש לי כוח אליהם אבל זה כבר נושא לדיון אחר)
יש עוד שיקולים אבל אלה המרכזיים אני חושבת..
זהו, בעיקר חפרתי כהוגן, אבל העליתי את זה לכתוב וזה כבר עזר![]()
אשמח לתובנות, הארות, טיפים, הגיגים וכל העולה על הדמיון.. 















