תמיד היינו קונים טוב הארץ, השנה הם לא מספקים סחורה...
אשמח לעזרה!
מן הסתם התכוונת לפירות יבשים אבל למה צריך יבשים דווקא?
פעם היו אוכלים פירות יבשים כי זו הייתה הדרך היחידה שהיו מגיעים פירות מא''י, עכשיו כשאפשר לאכול פירות טריים מהארץ בארץ ממשיכים לאכול פירות יבשים אבל מחו''ל - אבסורד... 
פסידוניתאחרונהתכלס
p&y
אחרי שפלשנו לכאן פעם ושוב פעם,
זה לא יפה להראות לכם את התוצרים, נכון?
מוזמנים להסתכל.
בקנקנים.
בסדר! בסדר! הלכתי. יאו. איזה עצבניים פה..
~שחכתם אותנו? תוצאות התחרות והזוכים של התחרות - להסתכל בקנקן - יוצרים

הייזלפשוט יצא לו שם לא טוב
לא קיבל יעוץ ומיתוג טוב
כ-יועץ הוא היה ממש טוב.
ו-י' שבט שמח!
יום תחילת הנשיאות של האדמו"ר האחרון של חב"ד, ה-רבי.
ברגועוַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִסְתַּתְּמִין דְּבָרָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, אַף-עַל-פִּי-כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַהֲכָנָה שֶׁהוּא מוּכָן וְעוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר, אַךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל - זֶה בְּעַצְמוֹ גַּם-כֵּן טוֹב מְאֹד. וְגַם יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׂיחָה וּתְפִלָּה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ, וְעַל זֶה בְּעַצְמוֹ יִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ לְדַבֵּר, וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיַּחְמֹל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו. (ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה כ"ה)
![]()
![]()
![]()
![]()
לב טהור:)
adar
לב טהור:)

בס"ד
אבל היא כותבת בלי h אז כשמתרגמים לעברית כותבים- אדר ולא הדר.....
אז סתם התחשק לי לכתוב ככה...


^וזה מגיע לך.. ואנחנו לא נפתח את זה לדיון למה...
).
יודעת...לב טהור:)
לב טהור:)
לרגע.
ימ''לרפו''ש ושתרגישי טוב.



תה שחור (או ירוק ) חזק (תני לתיון לשבת 5-10 דקות) - עם יותר סוכר מהרגיל.


לב טהור:)
לב טהור:)אחרונה

ברגועראיתי עכשיו שתפסו את הערבים שהציתו בנווה צוף, אבל לא מאשימים אותם שזה היה על רקע לאומני..
הזוי![]()
לא הספקתי היום יותר מדי, נקווה ליותר.

לב טהור:)




אני שולחת לך חיבוק גדול![]()
![]()
לב טהור:)בס"ד
את תמיד ככ שופעת אהבה!!
אין עליך!!
adar

בס"ד
סומכת עליך שתצליחי בכל המבחנים והעבודות שלך!
בס"ד
הכל בעז"ה!!

העוגב
העוגב
נורופן.מקוה שיהיה לעזר =] בהצלחה!
1.
סיפור מתוך מלאכים כבני אדם (שמחה רז על הרב קוק)
הרב השתתף בחגיגת ייסודה של המושבה מגדיאל. נטעו שם נטיעות וכיבדו את הרב לנטוע את השתיל הראשון. השליך הרב את המעדר שהושיטו לו והתחיל לחפור את הגומה במו ידיו התבונן בו הרב זאב גולד, שאף הוא היה באותו מעמד וראה פתאום כי פני הרב בוערים כלפיד וכולו רוגש ועוד, והוא נוטע את השתיל באדמה מתוך אימה ופחד. תמה הרב גולד על כך ושאל את הרב "התרגשות עצומה זו על שום מה היא באה? הנה שותלים ב"ה מאות עצים כאלו בארץ" השיב הרב: "בעת שאחזתי את הנטע הרב בידי, נזכרתי בדברי המדרש (ויקרא רבה, כ"ה) על הכתוב (דברים י"ג ה') 'אחרי ה' אלוקיכם תלכו.. ובו תדבקון' וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים להדבק בכינה, אותו שכתוב בו (דברים ד', כ"ד) 'כי ה' אלוקיך אש אוכלה'?... אלא, מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, שנאמר 'ויטע ה' אלוקים גן בעדן' (בראשית, ב', ח') אף אתם כשנכנסים לארץ - לא תתעסקו אלא במטע תחילה. - כי תבואו את הארץ ונטעתם כל עץ מאכל (ויקרא י"ט,כ"ג) והנה בשעה שאחזתי את השתיל להכניסו באדמת הקודש, נזכרתי בדברי רבותינו ז"ל והרגשתי שאני מתדבק בשכינה, וחרדה גדולה אחזתני."
2.
http://www.kipa.co.il/jew/holidays/TuBishvat/3468.html
אוסף של קטעים...
3.
סדר ט"ו בשבט הוא דגם לאכילותינו במשך כל השנה - אנו מעלים על ידי האכילה והברכה את החומר לרוח, והופכים את הפרי הגשמי לאנרגיה רוחנית בתוכנו. זוהי מטרת בריאתנו - לברר טוב מרע ולהפוך חומר לרוח, כלומר להוציא יכולת, דיבורים, מחשבות ומעשים מכוח האכילה. תיקון וקידוש החומר הוא תהליך ארוך, קשה ועמוק, בו אנו נותנים משמעות וקדושה לעבודת החקלאי, המוביל, החנווני וכל מי שטרח בהכנת המאכל. בעשותנו מצווה, ברכה, תפילה או תורה, מכוח הקלוריות והאנרגיה שקיבלנו מהפרי, אנו מקדשים את העבודות שבדרך, והופכים את האמצעי למטרה, ומעלים את הכל מהעשייה לבריאה. (הרב שלמה בן אליהו)
4. פעילויות
פעילות עשיתי "חידות בציורים" של שמות של עצים, פרחים, פירות ושאר ירקות
גם קשור באופן ישיר לנושא "חג לאילנות" וגם קשור לכך שעל מנת לפתור את החידה יש צורך להתבונן יותר ממבט שטחי אלא לנקודת העומק שבציור.
גם באכילה יש צורך להתעמק בשורש העניין להבין שעל ידי האכילה מעלים את דרגת הצומח למדבר. ומעשיה לבריאה.
5. עוד פעילות נחמדה לעשות שירה או קריוקי עם שירי הארץ...
6. פעילות של פונדו שוקולד עם פירות
7.
פעילות נוספת שעשיתי בעבר היה "סדר טו בשבט"
עם חברה עשיתי עיבוד לדברים שקבלתי מהרבנית ימימה על משמעות של 3 סוגי הפירות (עם קליפה, עם גרעין, גרעין וקליפה שאוכלים...) עם נקודות העצמה אישית:
צלחת ראשונה
פירות שאוכלים בהם גם את הפנים וגם את החוץ.
למשל: תפוחים, אגסים, אפרסמון, ענבים, חמוציות, תותים.
על סוג זה מבקשים: יהי רצון שאני ומשפחתי נהיה יפים מבחוץ ויפים מבפנים. שיהיה תוכי כברי.
יש במציאות פער בין המעשים לבין כוונת הלב.
יש אנשים שכלפי חוץ נראה שהם עושים דבר מה , אך מבפנים מגלים שהכוונה אינה תואמת את הנראה לעין.
המציאות הרצויה היא התאמה בין הפנים, הכוונה לבין החוץ, המעשה שרואים. כאשר אין סתירה בין השניים נוכל להגיע לשלמות עם עצמינו ועם ראות אחרים אותנו.
יהי רצון שנהיה כפירות שלמים אלו המפגישים בין שני העולמות.
צלחת שניה
פירות שיש להם גרעין בפנים הגדול ביחס לפרי, שאינו נאכל.
למשל: תמרים, זיתים, משמשים, אפרסקים, שזיפים.
על סוג זה מבקשים: ריבונו של עולם שנזכה להוציא מתוכנו את כל הדברים שאין בהם צורך ואף מזיקים: שנאה, קנאה, עצבות, תחרות, נטירה, טינה וכדומה. יהי רצון שיישאר רק עיקר הפרי. שנסלק מתוכנו את התכונות וההרגלים הרעים שבנו ונשאר זכים וטובים.
צלחת שלישית
פירות שיש להם קליפה שלא נוהגים לאוכלה, אלא רק את תוכנם הפנימי.
למשל: אגוזים, שקדים, פיסטוקים, קיווי, תפוז, קלמנטינה, בננה.
על סוג זה מבקשים: ריבונו של עולם שיזכו בי לראות את הטוב בי, על אף שכלפי חוץ ישנו מעטה קשיח המסתיר. שאזכה לראות את הטוב בתוך כל אדם - כולל עצמי. לדון כל אחד לכף זכות ולא לקפוץ לשפיטה מוטעית.

אני מכירה צופר שדיבר על למה דווקא טו בשבט. שזה התהליך של הצמיחה בעיצומם של ימי החורף
מי שמכיר ויוכל לכוון אני אשמח.
לא ידוע לי על צ'ופר כזה.
אבל מתוך חיפוש קצר בגוגל הגעתי למאמר הבא:
שהקטע הזה ממנו מדבר על הרעיון של טו בשבט כרעיון של עיבור והולדה של צמיחה לאחריו
"
עדיין אין פרי, ואפילו אין פרח, הכל נראה אותו דבר. הארץ נדמית כעקרה לא ילדה, החורף עדיין אומר את דברו. אמנם נושאים אנו את עינינו אל האביב, אל הפריחה, אולם רחוקה היא מאיתנו מרחק שבועות של קור, של גשם שטרם פסק, של עצים ערומים וקפואים. לפתע מגיע ט"ו בשבט ובכנפיו בשורה: 'רני עקרה לא ילדה, פצחי רינה וצהלי' (ישעיה נד,א). את עדיין אינך רואה. אולי אפילו אינך יודעת. אולם, במעבה המציאות, בשורש ההוויה, מאחורי הפרגוד במקום הסוד וההסתר, נרקמה בשורה חדשה: 'פלוני לפלונית'. בעוד ארבעים יום, יראה ויידע העולם כולו. העצים ילבשו פרחים, הפירות יציצו, ובשורת אביב תמלא את האויר.
וכך כותב הרש"ר הירש:
המחשבה השגרתית מה היא אומרת? בבוא עת הפריחה כאשר יחשף לעינינו האביב ברבבות ציצים ופרחים, או אז נחגוג בצהלה את חג אביב הטבע, אשר ברכו ד', שהוא גם חג אביבנו אנו.
אבל המסורת היהודית העתיקה מצביעה בפנינו על האילנות הקרחים עוד בעיצומן של ימי חורף מושלגים, ממתיקה סוד איתנו ולוחשת באזנינו מוסר השכל, הנה אלה האילנות חוגגים כבר היום את יום התחדשותו של האביב הבא. מבעד למעטה הקליפה הקפואה השסועה האפורה והצוננת, שמכרבלת את האילנות הערטילאיים מתחת לקליפה זו, החלו כבר לפכות במלוא חומם חיים חדשים ורעננים! מה נוקבים ויורדים חדרי בטן, הם דברי המוסר המאלפים המקופלים בבשורת אביב זו, אליה נשכית מפי אילנות החורף עטופי השלג הצחור.
צאו וראו אותם "עניים סוערים לא נוחמו", ביום הולדת האביב בעיצומו של חורף - בט"ו בשבט - צאו וראו את האילנות בעידן התחדשות הצמיחה שלהם. הלא מקושטים היו בעדי עדיים בסנסני פירותיהם, בזרי עליהם, בפאר ענפיהם, והנה שודדו הפרות, נקטפו, הערים קמשו ונשרו בשלכת, ויבואו רוחות הסתיו וסופות החורף הנועזות ותכרותנה אף את העלה האחרון, נצפו ענף אחרי ענף, נתנו את קליפת העץ למשיסה וקרעוה לגזרים, ירו חיצי כפור שפגעו בלשד לב האילנות, הסתערו עליהם בשטפונות מטר וברד ועטפוהו במרבדי פתיתים של קרה ושלג, כתרו את העצים ולפתו מכל עבר, ממזרח וממערב, מצפון ונגב טלטלום קדם ואחור, כפפו והשחו קומתם ימינה ושמאלה, עדי עפר, ועל אף כל זאת לא נשברו האילנות, לא הונמכה קומתם חרף כל הפורענות הזו יחגגו יום זה בתוך תוכם בפנימיות לבם, ולנוכח פני החורף ומוראותיו, את חג תחיתם חג האביב (רש"ר הירש, במעגלי שנה ח"ב)"
נפש חיה.

ברגועוְדַע, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ', צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבֹר בָּהֶם קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה - וְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה.
(משיבת נפש, ל"ב - ע"פ ליקוטי מוהר"ן)
![]()
![]()
![]()
![]()
חסר רגישות וחסר מודעות להיות יותר רגיש לאמא?
הוא איש משכמו ומעלה, אבל מהמאצ'ואים הגבריים מנופחי האגו והטוסטרון (ככה כותבים את זה?), אופי קשה מאוד
אופי עקשן כזה
וזה נהיה ממש מציק.
איך גורמים לו להיות יותר רגיש?
אין אפשרות לחנך אדם מבוגר.
לא מסכים שזה נקרא לחנך אותו
ואם אתה אישית סובל מזה, אז תדבר עם מבוגרים אחרים שיעזרו לך.
ואיך אתה קורא לזה?
פצלשששששלחנך זאת מילה חזקה מדיי
ציףאדם מחליט את דרכו בחיים ואיך יהיה היחס שלו עם בני אדם,וזה רק החלטה שלו.
כשהוא ילד עוד אפשר להסביר לו כמה הדרך הזאת לא טובה,כשזה אבא שלך אתה לא אחראי על זה.
תודה !! אמן
יכול להיות שאם תחמיא לו בלי סוף ותגיד לו כל פעם כמה הוא אבא טוב וכו'
לא יהיה לו נעים להרוס את הפירמה אז הוא יתחיל להיות רגיש.
לפעמים מה שעובד על ילדים עובד גם על מבוגרים.
תכלס אין לך מה משהו אחר לעשות כי זה אבא שלך ואסור לך להעיר לו. (זה קשה אני יודע)
הוא מעליב את אמא, מדבר לא יפה, בזלזול
אני רוצה לשנות את זה
הם הקימו את ישראל שלי ביחד, אבל רק ב 2010
למען ההתיישבות?
ואיפה אתה היית בכל הלילות והימים הארוכים שהוא הקדיש למען הנושאים האלו ועוד נושאים רבים חשובים לעם ישראל? בשביל מה הוא עושה את זה? בשביל הכסף? נו באמת, אנחנו יודעים שלא. בשביל הכבוד? אין הרבה אנשים מושמצים כיום במדינה כמוהו וכמו עוד 2-3 אנשים (שמושמצים במקביל גם מימין וגם משמאל).
אז אפשר לתת ביקורת ואפשר לא להסכים אבל ניסיון כזה אישי וציני לנסות להתנגח בו על סתם, מצטער - זה צורם מידי ולא יפה. זוהי דעתי האישית.
לא ליפול בפחד. לא ליפול לפחד. לא לפול.גם לא פחד לפחד. ולא לברוח.
אנא ה' תן חיים שלמים. גם לנו. זה התמצית. נתת כבר חיים שלמים, זכה אותנו בהם.
תתפללו.
סביר להניח שלא אהיה זמין פה כי שוב לא ארצה להתחבר מכאן, לא יודע אם יש צורך בהודעות בפרטי. בכל אופן אם אתם שלוחים תכתבו בתגובה ששלחתם לשם כדי שאתחבר.
אמן.
מאז אני רוצה לחזור להיות טוב, לא רק שיהיה נעים.
תודה לכן על הדאגה! גם ל@דרך חדשה ולעוד מישהי שפנתה בפרטי.
טוראי @צבי-ליזציה היה האורח שלנו הפעם, יחד עם עוד חייל.
ודברים שאפשר רק בשבת: להכניס את איתן לבקר בבסיס צבאי. איפה החוגר שלך איתני?
האמת שבחופש הגדול ראיתי הרבה ילדים שהסתובבו אצלנו במפח"ט בזמנו.

ואאוו!!!ברגועוְשָׁמַעְתִּי, שֶׁהָיָה [ר' נחמן] מְדַבֵּר עִם אִישׁ פָּשׁוּט אֶחָד מֵעִנְיַן תְּפִלָּה, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל, וְנָתַן לוֹ עֵצָה וְאָמַר לוֹ, שֶׁיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל כִּי אִם עַד "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר", כִּי אוּלַי הוּא צָרִיךְ בְּגִלְגּוּל זֶה לְתַקֵּן רַק חֵלֶק זֶה מֵהַתְּפִלָּה, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן כְּבָר הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה שְׁאָר חֶלְקֵי הַתְּפִלָּה, רַק חֵלֶק זֶה עַד "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" הוּא צָרִיךְ עַכְשָׁו בְּגִלְגּוּל זֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְעַל-כֵּן יַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ בְּזֶה הַמְעַט לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַד "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר". וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְ"בָרוּךְ שֶׁאָמַר" יַחְשֹׁב: אוּלַי צָרִיךְ לְתַקֵּן חֵלֶק זֶה, כְּגוֹן מִ"בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" עַד "וַיְבָרֶךְ דָּוִד", וְיִתְפַּלֵּל עוֹד אוֹתוֹ הַחֵלֶק בְּכַוָּנָה, וְכֵן לְהַלָּן. וְהַכְּלָל - שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בַּתְּחִלָּה בְּכָל הַתְּפִלָּה, כִּי יִהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו, רַק יִתְאַמֵּץ בְּכָל פַּעַם לוֹמַר מְעַט מְעַט בְּכַוָּנָה, כִּי מְעַט יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְאַחַר-כָּךְ עוֹד מְעַט וְכוּ', כַּנַּ"ל.
(ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה קכ"א)
![]()
![]()
![]()
![]()
אני בדיוק לומד את הספרים "ללמוד איך להתפלל" של הרב גופין.
מומלץ בחום!!
ברגועידוע וחשוב!
הייזלאחרונה
ברגועאשרייך על העין הטובה!
אתה יכול לפרט לגבי השוטר שבכה איתך?
סביוןשם הוא נהנה מפרי שנעשה בו עבירה, אז יש בזה "בוצע ברך.."
(וגם שם אני חושב שזה מחלוקת אם עדיף שהוא יברך או יואכל בלי לברך)
פה יש מציאות רעה שקרתה לו והוא מכיר שזה מה', ומודה גם על הרעה.
כמו רואים בסרטון הזה שהרב אבינר בירך דיין האמת בגוש קטיף
וגם הרב אבינר יודע הלכה נראלי..
לא הבנתי מה את רוצה מהסרטון..
ובכ"מ הרב אבינר בירך ממש בזמן הפינוי.
מברכים דיין האמת על בשורה רעה,
המ"ב אומר שאפילו הרבה שנים אחרי מברכים על מציאות של חורבן,
זה שלא מברכים בתהליך זה דיוק שלך.
בס"ד
אשרייך ממש על היכולת רק להתנתק ולבחור לראות את הטוב בכל המצב הזה!
ריגשת...!
ותודה על שהזכרת שצריך להודות לקב"ה גם (ובמיוחד) כשהכול נראה רע וקשה לנו!
תודה צועד
בס"ד
גם לי מאוד מאוד קשה עם זה..!
בשבת פתחתי את זה לדיון בשולחן השבת... כי הייתי חייבת לשתף ולפרוק את מה שמרגישה...
והמדהים הוא שאחותי הקטנה אמרה שבדיוק הם למדו בבית הספר שבמציאות של גאולה יש הרבה קשיים ודברים שלכאורה נראה שמושכים אותנו לאחור.. אבל בעצם הם רק דוחפים אותנו קדימה... (תפס אותי אני מודה!)
אני באמת לא מבינה את זה.. יש לי הרבה שאלות, הרבה כאב וגם כעס...
אבל בסופו של דבר באמת שזה מהקב"ה..
וצריך לקבל את זה.. כי זה ממנו..
וכמובן לדעתי גם צריך להתעורר מזה ולהרבות באהבת חינם פה בעמ"י...
ולהתפלל לה' שיעזור לנו וירחם על עמ"י, יפקח לנו את העיניים ויתן לנו את הכוח והרצון לשוב בתשובה אמיתית..!
איבדתי סבלנות

ניצנים
ניצנים
פה לקצת
שטות
ציף
לב טהור:)בס"ד
אפשר לשאול כבר כמה??
ושבע"ה יזכה להיות תמיד שמח ומאושר!
ושתהיה לו בריאות עד 120 בעז"ה!
ושההורים יזכו לגדל אותו בהרבה שמחה ואהבה!


כתר הרימון