שווארמה?
(אבל ברור שפלאפל עדיף על פיצה)

סלט

בס"ד

שווארמה! אבל בלאפה טריה כזו עם סלטים וכו'.....!!

אבל אם לבחור בין פיצה לפלאפל- אז פיצה עם זיתים..

יום טוב לכולם!!

חומוס בשר

לא או כשאפשר גם וגם

לא משנה הסדר

התשובה היא: פיצה קודם. אבל אל תציץ.

תחמן

לא הבנתי איפה לא להציץ

פיצה, אבל לחשוב על זה על הבוקר עושה קצת בחילה..

קמתי מאוחר, אבל עם הספקים לא רעים להבוקר.

ערה מ5 וחצי.

פיצה כמובן.

או הצ'יפס של הפלאפל.

דוד האבא של ענן, שייסד את הקראים.

סתם סתם...

במשך תקופה של כשנה התנדבתי - עבדתי עם חולי נפש.

וכל פעם שאומרים לי חולי נפש זה מזכיר לי התקף טירוף של אחת מהבחורת שעבדתי איתה...

שלא תדעו זה היה לא נעים...

תודה.

בס"ד

 

אותי

 

שונאת את הביטוי הזה

לא הוגן להפוך מחלות קשות לקללה

שהטבע הוא שאנשים נרתעים מאלו שהכי צריכים הבנה והכלה

מהנוקיה c2 שיש לי.
אלא אם כוונתך למשהו יותר פשוט מזה.

ובלי אינטרנט

תמיד אפשר לבטל את האינטרנט.
ולא יודעת כרגע..
אפשר להגיע למקומות חרדים ושם לראות איזה מכשירים יש ולחפש אם יש עליהם המלצות בזאפ.

אבל הנוקיה הוא הכי טוב 

גם איכות, גם ידידותי למשתמש

כל מי שרוצה יותר פשוט קונה סמסונג (באיזור ה200 שח)

אבל הוא לא נוח לשימוש, חסר פונקציונליות שימושית, ופשוט מאד

כאילו - אם אתה מחפש רק לחייג זה בסדר (וזוכר את כל האנשי קשר בעל פה )

לא מכירה עוד חברות

זה יהווה תמריץ טוב

אין מצלמה/ נגן וכו
והוא עמיד ברמה הזויה. אפשר לבנות ממנו בונקר, בדוק.
עולה 130 בערך

שיחות, הודעות, נגן, ומצלמה מאד פשוטה,  ויש גם אפשרות להרחבת הזיכרון

האלו הכחולים עם הסנייק 2 חבר קנה עכשיו ב100שח...

קצת פחות מדי לפריט היסטורי כזה.

לאבא שלי יש בבית מכשיר נוקיה שחור

וגם מנגו אחד, לאספנים.

הוא לא ימכור אותם בקלות.

לא שהעולם באמת יחרב.
מחבר ספר קהלת אומר "והארץ לעולם עומדת"

על מרצה שאמר בהרצאה שלו שלפי הסטיות הקלות במסלולו של כדור הארץ, בעוד חמישים מיליארד שנה הוא יתקרב לשמש מספיק כדי להישרף לגמרי וכל ההוויה תיכחד.
אחת השומעות זעקה בבהלה: מה אמרת?
המרצה חזר על דבריו ואמר: לפי הסטיות הקלות במסלולו של כדור הארץ, בעוד חמישים מיליארד שנה הוא יתקרב לשמש...
אז השומעת קטעה אותו באנחת רווחה עצומה ואמרה: אה, אוקיי; חשבתי לרגע שאמרת חמישים מיליון שנה...

כך כתב הרמב'ם

למה זה מעסיק אותך כ'כ?

וחוץ מזה בתור משיח פשוט תשאל את הבוס שלך.

שום דבר לא ישתנה בטבע.
אם כבר ציטטתם רמב"ם

אמר
שלא נדע איך הדברים יהיו עד שיהיו
אז
יש 2 אופציות
1 לחשב את הקץ שנאמר על פי חכמים "תיפח רוחן של מחשבי קיצין" וקיימת מחלוקת אם מותר כבר או לא
2 לעמול על מנת לעבוד את ה' מאהבה "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"

ואתה מנסה להסתכל על משהו שמעליו, לכן זה מבעית אותך, כי אתה לא יכול לעכל את הרמה הרוחנית של מעל הזמן.

במעל הזמן אין חילוק בזמנים, ואז גם השאלה עצמה לא מתעוררת.

 

בכל אופן, מומלץ מאוד להמנע מהשאלה הזאת כי היא לא בריאה בעליל וזה נסיונות של יצר הרע למעוך את הנפש.

שכח מזה, ותראה שבסופו של דבר התשובה תתיישב לך לבד בראש.

 

הקטע הזה מדבר על למה צריך להמנע מהחקירות מהסוג הזה ואיך מנצחים אותן

http://breslev.eip.co.il/?key=335

החילוק לצדדים של חז"ל הוא בדברים שאין לי מושג בהם.

רבי נחמן כותב שרק מי שיש לו בחינת משה רבנו יכול לענות על השאלות האלה.

משמע שלכולנו זה סתם עניין של יצר הרע שמנסה לגרום לנו ליפול לעצבויות

ברש'י- ובתוס'

מכיר את הגמרא שם, זה לא סותר, אבל לא יכול להכנס ליישב את זה - עוד לא זכיתי להתחתן

ובשורות טובות

יוצאת לדרך!

הפעם הסוף קרוב מתמיד
ושרדתי את זה בהצלחה!

שיהיה שבוע מוצלח ושיעבור מהרר!!

חשבתי שלא אקום היום בזמן

צריך עצות איך *לא* לקום בבוקר עם צואר/עורף תפוס.

תודה מראש ויום טוב

צריך שהיא תהיה כמה שיותר דקה..

אבל לא תמיד אני שם חימום בלילה, אולי (גם) בגלל זה

יש מצב שאתה פשוט ישן בזוית לא נכונה או גב לא ישר.
נסה לישון יותר על הגב ולא על הצד

זה תלוי בגיל ובתנוחת השינה
תשתדל לישון ישר

🕪 |ד"ר עדן, למיון בבקשה|

(עכשיו תגידי שזה כבר מלא זמן, נכון?...)

דווקא קבל טפיחה על השכם, אתמול בלילה..

מה אוף בזה? כולה חתימה

(אם אפשר בלי הטפיחה, פורום דתי, בכל זאת...)

 

ככה לא מפספסים את ההודעות וגם לא מוטרדים על-ידי הודעות כל היום... זה יכול להוציא אדם מדעתו

דברים שאת עושה.

אני מחובר לוואטסאפ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם (רק לא סנאפצ'ט ). אני מסתכל על זה בהפסקות, או בין דברים שאני עושה.
אז נכון, שלפעמים אני מפספס כל מיני הודעות ופרסומים חלקם חשובים (במיוחד בוואטסאפ), אבל לא נורא.

אני יצאתי ממלא קבוצות חופרות

עכשיו נמצאת רק באחת ומתלבטת אם לצאת או להישאר למקרה שיהיו דברים שארצה להתעדכן לגביהם

 

 

את יכולה לשים את הווצאפ שם
ובפלא לבטל
ככה תכנסי אליו רק במחשב ולא תישארי מנותקת.

שימי שם את whatsapp

ותשאירי בבית.

 

ככה יהיה לך , אבל לא כל הזמן.

הוא פחד לבזבז את הזמן אבל הבין שהוא צריך את זה.

 

מפה לשם, סים שני לרכב, או פשוט לוותר על העניין ולהסתפק ב- wifi  בשביל whatsapp.

לוקחים את הסמארטפון לשרותים או לתור לרופא להתעדכן, ובשאר הזמן הוא נשאר בבית. או במקרה שלו - בחדר בישיבה.

אבל אולי זאת לא דוג' טובה, כי אצלנו בישיבה לאף אחד (כמעט) אין..

אז את כל ההודעות שולחים ב SMS (ויש אחד שגם זה אין לו, וזה קצת בעייה לפעמים..)

 

בקיצור אם את נמצאת בחברה שלכולם יש אז נראה לי יהיה קשה להתנתק.

אם הייתה לי אפשרות זה היה מדהים לחיות ללא זה,
לפעמים מרגישה שצריכה להתנתק...
הבעיה היא שאפילו הודעות מהלימודים הן דרך הוואצאפ!

המציאות מחייבת וא"א להתעלם מכך.

ואפשר לכבות נתוני אינטרנט

ככה רק שנמצאים בבית יש זמן מוגדר לזה ולא כל החיים סביב הווצאפ.
מנסיון-תענוג ב"ה.

ב"ה.

הבעיה מתחילה כשמצפים שתהיי זמינה כל הזמן.

תלמידות למשל... (שאלו אותי השבוע שם אם הן יכולות להשתחרר כי כל השכבה השתחררה. מזל שנזכרו בסוף גם להתקשר אליי)

לומדים מחדש לתקשר דרכו

אני לדוג' בתפקיד שלי לא יכולה לרגע לחשוב על זה. אין סיכוי (אם כי אני אוהבת לנתק את האינטרנט להרבה זמן. הוא לא מחובר אצלי תמיד).

תראי כמה מה שאת עושה בחיים תלוי גם בזה, כמה את משתמשת בו.
אם את לא צריכה את זה ואת רוצה לנתק. למה לא?
קחי בחשבון רק שלא תדעי הרבה דברים ויש מצב גם על חברות או אנשים שהתארסו או כל דבר..

סגרתי לפני חודשיים. לא מבחירה אלא מאילוץ כלשהו,
זה קשה באמת באמת! הרבה חברות התארסו ועודכנתי מאוחר יותר דרך חברה, וגם חברה טובה ילד וגיליתי הרבה אחרי.
נוצר מצב שאני בקשר רק עם מי שבאמת חשוב לי.
בוואצאפ הרבה יותר קל לשלוח שניה הודעה, והקבוצות וזה..
אבל- זה ככ הרבה יותר בריא,ומשחרר,וטוב!!

עברתי לפון בלי וואטצפ. לחודש חודשיים..
הסרתי את ההרגל התלותי שהיה לי בוואטצפ..
ואז חזרתי אליו ומחקתי את כל הקבוצות.

יש לוואטצפ (ובמידה מסויימת לפורומים וכמובן שלפייסבוק) הסבר פסיכולוגי להתמכרות

מהפן הפסיכולוגי.. זה הרצון לחברה. פייסבוק ופורומים הם סוג של מפיגי שעמום באמצעות "חברים"/משתמשים וירטואלים.. (שלא באמת חברים)

תאי הדופמין יוצרים קשרים עצביים במוח שמבטיחים אושר/עונג.. האדם שיוצר תלות בוואטצפ על כל הודעה שיש הוא קופץ מהמקום ומסתכל מי כתב (הוא בתת מודע מדמיין שקריאת ההודעה תביא לו אושר/והכי חשוב.. התאי הדופמין גורמים לאדם לחרדה אם הוא לא יקרא את ההודעה הוא יפסיד.

יש כאלה שקשה להם גם עם מה שיש.

בהצלחההה!!!
שיהיה בכיף! ובקלות!!!!

ש"א שנמשכת ונמשכת...

סגולה להרדם זה לקרוא תהילים 😐

"ניסינו ליצור איתך קשר" אחרי מקלחת
אני מחכה הרבה זמן לשיחת מנהל הזאת

אבל אז זה לא יעבוד 🤔


או שתשאיר מישהו שיארוב לטלפון ולך להתקלח ;)

קיבלתי את ההודעה הזו הרבה פעמים בזמן שהייתי ליד הטלפון שלי, ולא התקבלה שום שיחה, ולא הייתה שום בעיה בקבלת שיחות.

סתם הודעה מעצבנת שמעידה על חוסר רצינות מהחברה וכנראה גם באגים במערכת שלהם (הרי למי לא קרה שהתקשרנו למישהו ובלי כל סיבה זה עבר לתא הקולי ישירות, ואחרי שנייה ניסינו שוב וזה עבד מושלם? אז הם לא יודעים לטפל בזה אבל מבחינתם זו בעיה שלנו).

משמע אני חושבת

 

רק מספרת מה שקרה לי לא מעט פעמים. ההודעה הזו נשלחה אליי בלי שהייתה שיחה, כך שלא הייתה לי אפשרות "לפספס" או "לא לפספס" את השיחה.

סליחה על ניפוץ האשליה

משמע אני יודע

 

והיתה שיחה שלא נענתה

והכי מתסכל שמאז שאני מחכה לשיחת מנהל התקשרו 4 פעמים מהמכירות וניסו לצרף אותי. 

 

@סביון, בוא תעשה פה סדר...

אני חושב ש@ניל"ס למד את הלקח גם בלעדי
|הולך לישון כי חסכו לו עבודה|

אוף, למה לא סיפרו לי?

היה לקח טוב, חבל שלא היית!

בהמשך באמת חזרו אלי ומענה קולי אמר לי שהם סגורים עכשיו

מקומות, ולא ענו.

[ב"ה שהאוניברסיטה ענו לי היום, אחרי שמתחילות השבוע, הייתה בעיה במענה טלפוני שלהם.]

אני מתחיל להרהר, ש-ה' עושה לי מידה כנגד מידה, כי סיננתי מישהו השבוע.
[עכשיו התקשרתי אליו, ונקווה שעכשיו יתחילו לענות לי.]

לנצל את מרפי.

למשל: אתה מחכה למעלית והיא לא מגיעה?

תתחיל לעלות במדרגות

והיא תגיע

כשמרפי מגלה שאתה מנצל אותו.

עלולים לעלות מדרגה, להסתכל אחורה, לעלות עוד 2 להסתכל והיא עדיין לא הגיעה..עד שאתה גומר את כל המדרגות בזמן כפול וכשאתה מגיע למעלה אתה רואה שבדיוק המעלית הגיעה לקומה שהיית קודם.


הוא לא פרייר המרפי הזה

יש ככ הרבה חברות..

שהיית בה ישירות

להתנתק זה גם לבטל את המספר שלך.

כי אני על נייד. (למי יש היום קווי? )

ומזה לבטל את המספר שלך? שהוא לא יהיה קיים יותר?

בסלולרי זה באמת מתנתק אוטומטית, בדברים קויים הם נחשבים קשים

(אגב גם על ספקית אינטרנט אם אתה משתמש במייל שהם מספקים)

להתקשר למוקד מכירות

בס"ד

 

 

להוריד את רמת האכפתיות שלי ממה שיקרה לאגו שלי

 

בדרך כלל חוסר רוגע מול אנשים לא נובע מאכפתיות יתר לאדם הניצב מולי,
אלא לתדמית שלי בעיני ובעיניו.

 

כשפחות עסקים בעצמינו, איך אנחנו נשמעים וכ',

ובאמת אכפת לנו מהזולת - ולא מעצמינו אז אין סיבה להעדר רוגע ושלווה...

כי כאשר אכפת לי ממישהו, אני מנסה לקלוע לרצון שלו, לצורך שלו,

לומר את מה שיעשה לו הכי טוב, ולעשות את מה שיבוא לו הכי במקום.

ואז זה מכניס אותי להתלבטויות (סיוווט) ולפעמים קצת לחץ- מה בדיוק להגיד? מתי הכי כדאי להתקשר? לעשות או לא?

 

ברור שנכנס פה אגו, אבל לא רק.

 

הפיתרון שמצאתי הוא לומר לעצמי: טוב, אז מקסימום זה לא יבוא לו הכי טוב והוא לא יהיה הכי מבסוט,

או - לא יקרה כלום אם אתקשר לא בדיוק בזמן המתאים, וכד'

ואז הכל פשוט לי יותר.

בס"ד

 

כשרוצים להייטיב עם מישהו,
לא מספיק להוציא את האגו שלי,
צריך להכניס את הקב"ה

ואז את סומכת על הקב"ה שמה שהוא יכוון אותך יהיה הכי טוב.

 

הרבה פעמים כשאני קונה מתנות וכ',
ולא יודעת מה בדיוק התכשיט או הבושם ,
או הפריט שהמקבלת תאהב אני פשוט פנה לקב"ה,

ומבקשת שהכי טוב שה' יכול לתת לאותה פלונית דרכי אכן יגיע אליה

וזו תפילה שב"ה מתקבלת.

 

לחץ זה מצב של תודעה לא בריאה.
אגו גורם ללחץ, ולא משנה אם זה האגו שלי שמאד רוצה להצליח לרצות, או להרשים וכ',

או שאני שמה שם אדם ומרגישה שעכשיו השביעות רצון שלו, הנחת השמחה וכ' תלויים בי.

(גם זה סוג של אגו...)

אבל אם אני זוכרת שבאמת הכל שייך לקב"ה,

ומה שאתן לאותו אדם זה מאת ה',
אין מקום ללחץ.

מה שהיא צריכה לקבל היא תקבל.

אולי ממך, אולי ממשהו אחר, אבל היא את שלה תקבל מאת ה'.

התפילה היא לזכות שהטוב שמגיע לה דרכי יעבור בצורה שלימה,

ובלי חסימות, ויגיע אליה באופן הכי נעים והכי משמח .

 

הרצון להיטיב, והאכפתיות- שלימים עם כל העצמה, התענוג והחשק.

אך ההכרה שכל הטוב הזה זה בעצם מתנה עבור אותה אחת מאת ה'- 
מאזנת ומעניקה את הביטחון שה' יצרף את כוונתי הטובה למעשה,
ומקסימום הטוב שיכול להגיע אליה דרכי אכן יגיע בע"ה.

לא בזכותי, ולא כי אני חייבת, ולא כי אוי ואבוי אם לא, 
אלא כי ה' אוהב אותה, ורואה שאני רוצה לשמח אותה,
אז הוא יעזור לי לומר את המילים הנכונות,

להכין את המרק שבדיוק בא לה, או לקנות את ה(אין לי מושג מה זה בכלל) שהיא בדיוק התקשתה לפרגן לעצמה...
 

את המרק שבדיוק היה בא לי.

המילים שלך במקום. תודה

אבל צריך לחדד, מצד אחד כתבת שמה שמגיע לה היא תקבל בכל מקרה
ומצד שני שאת מכוונת שמה שיגיע לה ממך יגיע בלי חסימות וכו
אם היא תקבל מה שמגיע לה מה זה משנה לה החסימות?

בס"ד

 

מה שמגיע לה מאת ה' היא תקבל,
אבל לכל אחד מאיתנו יש בחירה חופשית-

האם להיות הזכאי שעל ידו מגלגלים את הזכות,

או לא.

יכול להיות שבגלל חסימות אישיות שלי- כמו אגו,
ראש קטן, חוסר המחשבה השקעה מספקת וכד' , 
היא לא תקבל ממני את מה שבפוטנציאל היא יכלה לקבל.
אז במקרה כזה ה' בכל מקרה ישלים לה דרך שליח זכאי יותר.
ואני מתפללת מקסימום הטוב שאני מסוגלת להעניק ליהודי-

ז"א טוב אלוקי שה' נתן לי כלים להעביר הלאה-

יעבור דרכי בלי מניעות.

מקווה שכעת זה יותר ברור.

 

אני עומד לחפור..

אם את יכולה להשפיע על השפע שלה מבחינת זמן אז את יכולה להשפיע גם מבחינת הטוב עצמו.
מה ההבדל?

בס"ד

 

זה לא על הזמן, כמו על הדרך.
להיות השליחה. להתפלל שכל המשלוחים שהקב"ה שלח לילדיו דרכי-

יגיעו בשלימות. כי אם אני מפשלת הקב"ה ישלח דרך שליחים אחרים,
אבל אני לא רוצה לפספס את הזכות.

(ובניגוד לאדם ששולח משהו עם שליח, ולוקח לו זמן לגלות שלא הכל הגיע,
ורק אז הוא שולח שליח נוסף,
הקב"ה דואג לזה כך שבכל מקרה היא תקבל את שלה זמן במקום ובאופן הכי טוב לה)

 

בעומק יותר וודאי שאנו יכולים להשפיע על שפע של יהודי אחר,
יכולים להתפלל עבורו, יכולים לזכות אותו במצוות, להקדיש לו מצוות,
ואז מימלא השפע שלו גודל.
אבל הנושא של הדיון כאן היה איך לא להיות לחוצים. ו
לכך עניתי שגם בתוך רצון עמוק מאד להיטיב,
כדאי להכניס את הקב"ה. 
כל מה שאני נותנת לה- באמת מגיע אליה מאת ה'.
ואני רק מתפללת להיות שליחה טובה.

 

ולפעמים לא.
אני מאמינה שצריך ללמוד להעביר את הרוגע למקום של הלחץ.
ואז לחוות את האירוע בצורה אחרת שנעימה יותר ולא תגרום לי להיות פחות אכפתית כלפיהם.

עבודה קשה, אבל משתלמת

מסכימה איתך ועם נקודה.

 

להרגיש פחות אכפתי זה במובן מסוים להקהות את הרגש , וזה לא המטרה שאנחנו רוצים להשיג.

המטרה היא להשאר אכפתי כלפי אחרים בצורה מאוזנת ובריאה, שתאפשר את הרגיעה.

חושבת שלהרגיש רגוע עם עצמך מול אנשים זה להבין שכולנו בני אנוש. מותר לנו לטעות ואנחנו חייבים לטעות כדי להתקדם.

וזה מגיע כאן לאגו - לא אכפת לי מה יחשבו עליי אני מאפשרת לעצמי ללמוד ולהתפתח בקצב שלי.

אכפת לי מהם, הכל טוב. מה שהם חושבים עליי, במידה וזה לא מקדם אותי, אז כן, לשים פס!

תדמיין לפני כן שאתה מנהל אותם. המבוגר האחראי.

זה אכן כך כי " כל העולם לא נברא אלא בשבילי" בשביל האמת הזכה המבוררת. מתוך הכרה בערך עצמך בלי אגו.



קח דף ועט ותכתוב מה המסרים שלך, ועם זה תעבוד מולם.

בדוק ומנוסה!

יכול להיות מאוד איכפת

רק שהשלווה שלי חשובה לי יותר 

ומה שלא יהיה, הכל לטובה

או כבלתי?

קבלתי מלשון קובלנה כלומר תלונה
כבלתי מלשון כבילה
זבלתי משמע אני מזובל

יצא משחק מילים...

וזה מזכיר לי בדיחה
אבל אשמור לעצמי...

זאת השאלה!!

 

<ש>

לא יודע מה זה עושה פה, אבל זה אמור להיות ש=שנון!!

 

אולי בגילאי 80 ומטה פחות מבינים את זה...

 

;)

אי אפשר לשנות תכונות אופי בסיסיות (אולי אפשר אחרי מאמץ גדול שלא שווה את זה), אבל אפשר לקחת אותן כנקודת פתיחה ומשם להתפתח.

איך עושים את זה?

אין "תשובת קסם" לשאלה הזו. שאלת שאלה מאוד כללית כך שא"א לדעת במה מדובר ואיך לענות על זה...
אז עניתי את התשובה הכי מפורטת שהצלחתי - אבל היא היתה כללית מדי כי גם השאלה עצמה היתה כללית מדי.

מידות? הרגלים? רמה דתית?

וגם מידות

זה לא אומר שזה קל וזה תלוי בהרבה כח רצון והתמדה, אבל בהחלט אפשרי

איך עושים את זה?

כל דבר דרכו שלו

מדבר בדיוק על זה בהסתכלות יהודית.
ועל עוד הרבה דברים חשובים...

איך.. שתי תשובות.

שינוי אחד קורה מעצמו. גדלים. מתעייפים. מתבגרים. משתנים. מקורח המציאות.

שינוי שני תלוי בנו.
עיין ספרים כמו מסילת ישרים. שמונה פרקים לרמב"ם. ספרי פסיכולוגיה בנושא הספציפי שלך. הדרכה של רב.

בס"ד

 

ואפילו נדמה לי לפעמים שזה כל העשיה שלנו בעולם הזה לשנות ולהשתנות

אבל צריך לדעת
שר'ה ישראל מסלאנט אמר-
יותר קל לסיים את הש'ס כולו מאשר לעקור מידה אחת רעה...
כשיודעים מה העבודה לפעמים יותר קל בדרך גם כשהיא ארוכה.

עם רצון אמיתי וחלוקה להתקדמות איטית.

לא משנים ביום אחד. וגם לא מודדים הצלחה בדברים ענקים.
זה לא שרק אם לא אכעס יותר לעולם נניח - רק אז - זה אומר שהשתנתי.

זה לא נכון. לא ככה מודדים שינוי.
הסוד הוא בדברים הקטנים.

מזכיר לי סיפור חסידי ששמעתי בדף פיסבוק של בית חבד כולשהו.
מספרים על אדם שממש רצה לדעת מה תפקידו בעולם. התפלל, התחנן, ויום אחד ה' שמע לתפילתו ונתגלה ואמר לו מה תפקידו. התפקיד של האדם שלנו הוא לדחוף את ההר שממול לביתו.

היהודי שמח וטוב לב, מתחיל לדחוף את ההר. מנסה יום, יומים, חודש אך ההר- לא זז.
מתוסכל פנה היהודי אל ה'- "איני מצליח לעמוד במשימה"..
אך ה' ענה לו שמשימתו היתה לדחוף את ההר. לא בהכרח להצליח. הבט בשרירים שפתחת, בכוחות שצברת.

בעיני, הדרך היא המשמעותית. לא החותמת של "הצלחתי!".
להשתנות זה בקטן. זה ביום חום. זאת הסיבה שלשמה באנו לעולם. באנו בכדי להשתפר ולהיות טובים יותר.
לא בהכרח להצליח להרים הרים או להשתנות לגמרי.
אבל התפקיד שלנו הוא לרצות, לנסות ולהאמין.
כי "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן".

בהצלחה!

אבל לספר אותו זה סכנה נוראה.

אין דבר שאדם צריך לעשות - והוא לא יכול.
ואין דבר שאסור לאדם לעשות- ואין לו יכולת להתגבר.

אם רוצים על זה סיפור אז יש משל של הח'ח ולא צריך להמציא סיפורים
על נגר שבנה ארון במשך חודש במקום ביומיים ואז ביקש שכר על חודש.
בתורה ובתיקון המידות הדרך חשובה. בעולם הזה לא.

אם כי הכוונה היתה לספר שהמלצתי ולא אלי..

 

למרות שגם אני זקן..

שהן ממשיכים להשאר במחברת
ולא מודפסים.

למרות שהיום הם כבר לומדים מהפלאפון
אז אולי זה לא כזה נורא.

בחלק אמרו לנו מה השקופיות החשובות שנצלם, היה אחד שהתעצבן שמזיזים אותו כל פעם אז הוא הביא לנו דיסק או קי שנעתיק הכל...