ניסיתי לצבוט את עצמי אבל מרוב טשטוש צבטתי את אחותי...

מקוה לגמור הכל מהר וללכת לישון באופן רישמי.

צלצולון לא ברור נשמע כל כמה דקות ממקום אחר בבית.  

אלוקיטי מה זה יכול להיות?

אולי נגמרה לו הבטריה...

אבל אשמח להכיר

בס"ד

ובכ"א מפחדת ממש להתוודות אבל אני לא מכירה.........🙈🙈🙈🙈😁😁

מתפדחת כרגע ממש מ- @*צועד*. ...

בס"ד

ונשמה שלי- יש לך את זה במחשב ולא חשבת לשלוח לי.........??

עד שממש נקלעתי לפרזנטציה בה אני צריכה להסביר לרב ולכיתה מה הרב קוק אומר.. דיי המצאתי את עצמי שם.. 

אבל ברצינות, אשלח לך בכיף!

יש נסים בדרכי הטבע- שזה הגאולה שלנו.

ויש נסים שלא בדרכי הטבע- כמו מכות מצרים וקריעת ים סוף,

שקרו שם דברים שמנוגדים לטבע.

זה תשובה גם לפותח ול@יהודי!!

וזה נועד מצד אחת לחזק את האמונה של עם ישראל, ומצד שני לשבור את הכפירה של מצרים

לא מכיר ראשון או אחרון שטוען שמכות מצרים זה נס בגדר הטבע,

רק שמעתי נסיון של המחקרים לטעון שהכל טבעי ולהכל יש סיבה טבעית.

בתורה בפירוש מציינת את הנס שהיה פה, אע"פ שיש הרבה מקומות שבהם קרו ניסים שהתורה לא ציינה

הכלל לפי הרמב"ן הוא, שאם הנס הוא נסתר, זאת אומרת על פי הטבע, אז התורה לא מציינת אותו כנס, ולא כותתבת אותו, למשל הולכת יוכבד, עיין רמבן, פרשת ויגש ד"ה שלושים ושלוש.

ואם הנס הוא יוצא מגדר הטבע אז הוא נס גלוי, וזה מה שמתואר במכות מצרים שיצא העולם מגדר הטבע.

זה לא טבעי מכות מצרים,

לכן, נקרא לזה נס.

האם לשאר הטבע לא נקרא נס.?

לא!

הטבע הוא נס.

אלא ש,

טבע - נס נסתר

מחוץ לגדרי הטבע - נס גלוי. 

זה היה כל הרעיון.

בס"ד

אתה מכיר את עצמך אז אתה מן הסתם יודע מה עוזר לך להוריד לחץ..

גם אפשר לעשות כל מיני נשימות... לשתות מים

וללכת לישון מוקדם...

תרגיש טוב! 

אין הרבה מה לעשות.

בערך מה שרחפת אמרה.

רק שיש כאלו שלא רוצים  לקבל את זה וגם אם יבינו את ה'רמזים' והכל עדיין ימשיכו להרצות את דברם

בוקר חופשי בעיקרון

אבל בגלל שהוא חופשי הועמסו עליי כל כך הרבה מטלות שאולי היה עדיף ללכת לעבודה וזהו

אז אמרתי אתמול את התחנון של יום חמישי,והיום אני מסתכלת על הסידור ואומרת-רגע אתמול אמרו תחנון לא ? 

בוקר מוזר.

תודה לה' על כל החסד

לא ידוע לי שזה רק לבנים.

רק את 13 מידות צריך לומר במנין, או בטעמים.

"נשים פטורות מכל מה שנוהגים הגברים לומר אחר תפילת עמידה, דהיינו: תחנון, אשרי, למנצח, 'קדושה-דסדרא', שיר של יום, פיטום הקטורת ועלינו לשבח. וזאת משום שאפילו לגברים אין חיוב גמור לאומרם, אלא שמפני טעמים חשובים נהגו הגברים לאומרם, עד שאמירתם נעשתה כמנהג מחייב. אבל נשים שלא נהגו בזה, ודאי אינן חייבות. וכל מה שנשים חייבות הוא בתפילת עמידה, ולא במה שנהגו לומר אחר התפילה. והרוצה להדר רשאית לאומרם."

אהה ובכל מקרה כל חודש ניסן לא אומרים תחנון..

שמדמים את התפילה לעמוד השדרה של כל המצוות:

למרות שתפילה זה לא חלק מתריג מצוות, אבל זה כמו עמוד השדרה-

שהוא לא חלק מ-רמח האיברים שמונים. דווקא בגלל שהוא כ"כ יסודי ומחזיק את כל הגוף, אז לא מונים אותו.

וככה גם התפילה, היא עמוד השדרה של כל המצוות.

וגם יש בעמוד השדרה 18 מפרקים (או משהו כזה) כמו 18 ברכות בעמידה.

ובקשר לסוף- לא כתוב שם שר' נחמן נפל בדעתו לגמרי מזה, אלא שהוא הפסיק להתפלל כמה ימים (או התפלל פחות), בגלל שהוא חשב שלא שומעים לתפילתו, ואז התבייש בזה וחזר להתפלל.

לפי הרמב"ן- יש מצווה רק בשעת צרה.

ולפי בעל הלכות גדולות אין מצווה כזאת מהתורה,

ועל השיטה הזאת האדמור הזקן דיבר.

ואז יוצא שנכנסים לבאסה מתמשכת והופכים הרבה סיטואציות ואנשים במהלך היום לעצובים סתם...

(למשל מקום עבודה, אחרה"צ עם הילדים וכו'...)

אז אני אוהבת לדחות אותו לערב, ואז הוא רק שלי והוא רק עצב ולפרוק אותו רק עם הקב"ה בסטריליות...

וגם הרבה פעמים כשמשהים אותו רגע דברים נוספים טובים קורים וזה עוזר להתגבר כי הוא כבר יותר קטן מלפני כן...

 מה אומרת?

גם את העניין של לא להשפיע על אחרים עם העצבות, וגם את המחשבה שאולי עד הערב היא כבר לא תהיה רלוונטית

לדעתי מה שחשוב בסופו של דבר זה המינון- לוודא שזמן העצבות הוא חלק זניח לעומת יתר החיים.

ואם ביכולתך לדחות אותה עד שתהיה לא רלוונטית- מה טוב!

תנסי להסתכל ימינה שמאלה. יש סיכוי גדול ומשמעותי שיש גם אושר בחיים שלך, אלא שאת לא רואה מרוב כאב.

אפשר לנסות לקחת דברים בפרופורציות.

ואם את מסוגלת לזה וזה אפשרי - לראות איזה טוב יצא משם ואיך עובדים קשה כדי להשיג אותו.

אבל לזמן מוגבל ביום .

ובשאר הזמן להשתדל ולשמוח

ממליץ לצפות בסרט המעולה "הקול בראש" שעוסק בדיוק בסוגיה הזאת

הפותחת שאלה על עצבות, ר' נחמן מדבר בשבח לב נשבר, אבל מעצבות צריך להתרחק לגמרי.

"לֵב נִשְׁבָּר וְעַצְבוּת אֵינוֹ עִנְיָן אֶחָד כְּלָל
כִּי לֵב נִשְׁבָּר הוּא בַּלֵּב, אֲבָל עַצְבוּת הוּא בָּא מִן הַטְּחוֹל
וְעַצְבוּת שֶׁהוּא מֵהַטְּחוֹל הִיא סִטְרָא אַחֲרָא
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ
אֲבָל. לֵב נִשְׁבָּר הִיא חָבִיב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
כִּי לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאד מְאד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ
וְהָיָה טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר כָּל הַיּוֹם
אַךְ אֲנָשִׁים כְּעֶרְכְּכֶם יְכוֹלִין לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְעַצְבוּת
עַל כֵּן צְרִיכִין לְיַחֵד אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר
דְּהַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד וּלְשַׁבֵּר לִבּוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
אֲבָל שְׁאָר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ יִהְיֶה רַק בְּשִׂמְחָה
וְעַל זֶה הִזְהִיר אוֹתָנוּ כַּמָּה פְּעָמִים
לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְגַּבֵּר שֶׁלּא יִהְיֶה לָנוּ לֵב נִשְׁבָּר רַק אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם
וְעַצְבוּת כְּלָל לא
וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה"

וההבדל בין עצבות ללב נשבר הוא:

"עַצְבוּת הוּא כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא בְּכַעַס וּבְרגֶז כְּמוֹ שֶׁמִּתְרַעֵם וּמִתְלוֹנֵן עָלָיו יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ
אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר הוּא כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו
כְּתִינוֹק. שֶׁקּוֹבֵל וּבוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו עַל שֶׁנִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְכוּ'"

וגם:

"אַחַר לֵב נִשְׁבָּר בָּא שִׂמְחָה
וְזֶה סִימָן אִם הָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר
כְּשֶׁבָּא אַחַר כָּךְ לְשִׂמְחָה"

אבל לפעמים מותר גם להיות עצובים ומבואסים ועצבנים.

בשביל לחייך צריך הרבה כח. אם יש לך כח לחייך  - זה עדיף אבל אם לא, מותר להיות עצובים!

או איך להתמודד עם תחושות לא טובות?

כי יש הבדל בין שתי השאלות.

אם שאלת איך להגיע לשמחה, אז בהחלט בהחלט יש מקום לחיוכים מלאכותיים, ואפילו דברים שנראים כשטות.

שמחה היא כח מרפא, ומפתח אמוני גדול. לכן היא משמעותית מאוד ולכן אפשר לעשות הרבה ע"מ להשיג אותה

אם שאלת איך להתמודד עם תחושות לא טובות

אז בודאי שיש עניין לבטא אותן, לומר על פה, ולהתבחבש בהן

אבל השיברון והשבר צריכים להיות מוטענים באמונה גדולה ולא בייאוש גדול

שחיוך מעלה את רמת ההורמונים שגורמים לנו שמחה..

עוד?

באמת!

אני בד"כ בודק אם יש את השיר ביוטיוב לפני שאני מעלה לפה..

אם את רוצה את השיר, אז את יכולה דרך זה: טוב. דרך קלה יותר להוריד שמע מהדף. עם קוד כמובן. - צעירים מעל עשרים

או שאני ישלח לך באישי.

(מישהו יכול להסביר מה הקטע של השורה ״חתול רחוב קטן גווע ברעב״??)

לא יותר טוב?

 ננעל נעלי ספורט ונתחיל לרוץ...

תודה!