תמיד מסבירים שההבדל העיקרי בין פורים לחנוכה הוא שבפורים רצו להרוג אותנו אך בחנוכה רצו דווקא שנשאר בחיים, רק שנהיה כמוהם.
ממש בא לכם להבין, אחת ולתמיד, מה אנחנו יכולים לקחת מהגויים, ומה עלינו להתרחק ממנו כמו מאש?
הרב קוק, בפיסקה מתוקה מדבש
בעין אי"ה, מסביר לעומק את השאיפות הנוראיות של היוונים, וגם איך זה נוגע אלינו היום..
הפיסקה ארוכה יחסית. אז אם בא לכם להבין ולדעת טוב, קחו הפסקונת משאר עיסוקיכם
(הסבר קצר מודגש בסוגריים לאורך הפיסקה..כולל סיכום קצר וכללי בסוף)
(אם תקראו ותגיבו, אדע שכדאי לכתוב גם מחר. כי יש המשך מתוק ממש וחשוב לא פחות לדברים..)
"שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל.
יחש ישראל אל אוה"ע, חכמתם מנהגיהם ונימוסיהם, כבר פרשו חז"ל ההפרש שבין הקובלנא של "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם עשיתם" לאותה של "וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם לא עשיתם" , כמתוקנים שבהם לא עשיתם כמקולקלים שבהם עשיתם. (חכמים כבר הסבירו את הסתירה בין שני פסוקים, באחד כתוב שטוב שלא עשו כמו הגויים ובשני שרע. ההסבר הוא שלא עשו כמו הגויים בדברים טובים, אבל כן עשו כמוהם בדברים רעים..)
אמנם העשיה כמתוקנים שבהם גם היא צריכה שמירה יתירה שלא ימשכו אחריהם לעשות ג"כ כנימוסים המקולקלים. והיסוד הנאמן להנהגה בזה הוא, שישראל צריך שישמור את רוחו ולבבו מכל משמר, אם לפעמים יראה דבר טוב, הנהגה ישרה ותיקון ישובו של עולם בעמים ויקחם להביאם לגבולו, יראה שלא רוח העמים בכללו יכנס לתוכן חייו הפנימיים, כי בהכנס רוח העמים לתוך חייהם של ישראל אז אין מעצור ואין מעמד. אז כבר נהדף רוח ישראל ממקומו ועל כסאו ישב זר, כ"א רוח ישראל צריך שיהי' איתן וקבוע בלב. התורה והמצוה וכל המדות הקדושות שהן שייכות לה, צריכות שיהיו חסנם ומעוזם של ישראל. ומצד החיצוני והטפל שבחיים, מצד צורך השעה וישוב העולם, יפנה לפעמים לקחת מכל דבר טוב שימצא אצל הגויים אשר סביבותיו. וכ"ז שרוחו בקרבו איתן ונאמן לשם ד' אלהי ישראל ותורתו, הדבר אינו מצוייר כאילו הגויים נכנסים אל גבולו ונוגעים בנחלתו, כ"א הוא יבא לקחת מאתם, או המה יביאו לו את הדרוש לו לקבל מהם, יפיפיתו של יפת באהלי שם . (כאשר אנחנו רוצים לקחת משהו מהגויים, קודם כל צריכים אנו שהתרבות הישראלית, האוח היהודית, תהיה טמונה עמוק עמוק בליבינו. אחרת אנו נתבלבל בין דברים שמותר לקחת לאלו שדווקא ממש אסור.. הרב מסביר שאסור לנו לקחת מהגויים דברים פנימיים כמו מידות והשקפות, אלא רק דברים חיצוניים, הנהגות שלא נוגעות לנפשינו)
אבל כאשר רוח יון פרץ להכנס בתוך עומק קדושתן של ישראל, לעשות צביון חדש על הרוח הישראלי, ותשוקות חדשות בפנימיות החיים הישראלים ע"פ המדה היונית, כיון שנכנסו להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל, לא פסלו רק את עצמן של אותן הדיעות והתכונות שנפגמו ע"י המגע עם התרבות היונית ההוללת, כ"א הדבר פעל על כל המערכה של הדיעות והמדות המעשים והתורות, לתן בהם טעם לפגם, להורידם מקדושתם ולמנע פעולתם הטובה והקדושה על עם ד'.(כאשר היוונים נכנסים להיכל, רק נכנסים!! כבר נטמאים כל השמנים! השמן מסמל את הפנים, התוך. וכאשר נכנסת רוח זרה להשקפתינו - היא פוגעת בכל הראיה שלנו, כל המחשבות שלנו נפגמות ונושאות את אותה רוח רעה ח"ו)
זו המשך הפיסקא, לשפיצים שעדיין בעניינים
ולמען יהי' לנו עמוד זה יסוד להורותנו את הדרך בגלותנו ופיזורנו בין העמים באיזה אופן נתיחש אליהם לחכמתם ומנהגיהם, להשמר שלא יכנסו אותם הדברים הנקלטים מאויר ארץ העמים בפנים חיינו המקודש בקדושת שם ד' יתברך הנקרא עלינו, לבלי נתפתה לאמר, כי אם הזרם הזר יגע רק בחלק קטן מהדיעות והתכונות שע"פ התורה, כי רק חלק זה הנראה לעינינו שמתחלל אנו קובעים, ואף שגם מצד חלק אחד מחמדת חיינו ואור תורתנו שמתחלל ע"י מגע זר, די הוא להבדל ולהתרחק ולשמור מכל משמר את אורח החיים האמיתיים. אבל חלושי הדיעות יתנחמו כי יחיו בנותר, ועוד המון רב של תורות אמת וחקי חיים לפניהם, שהם יחיו בהם למרות החסרון הנמצא במקום הנפגש ברוח הזר שחדר כבר אל עומק החיים הפנימיים שלהם. למדנו שכיון שרק נכנטו יונים להיכל, כיון שרוח הזר חדר עד לפנים, עד לחיי התורה והקדושה לפגוע בהם, לשנותם כמעט על פי צביונם הם, כבר טמאו כל השמנים שכהיכל. שוב לא יניחו זוית אחת, וכארסה של חכינאי(סוג של נחש ארסי מאוד) תפשט זרם הזר והמשחית בכל גופה של האומה, לקלקל טעמה אמונתה ותומתה, וכל שמן משחת קודש משמנה של תורה, הכח המקדש והמאיר מחשכנו בכל המצבים, הנה יטמאוהו, עד שאם ישארו מעשים פרטיים מן התורה ביד אלה הנפתים אחר רוח זר, יהיו כמצות אנשים מלומדה , וע"פ רוב הדברים הטפלים ישאירו, ולא יהי' בכח השמן הנטמא להאיר אור קודש.
הגעתם עד פה?
שפיצים עולם! אתם הת"ח של המחר
לסיכום דברי הרב:
ראינו בפסוק שעלינו ללמוד מהגויים מחד, אך מאידך עמ"י נענשו על שלקחו דברים לא טובים מהגויים. מה באמת אפשר לקחת מהם?
הרב מקדים שלפני שלוקחים מהגויים, על רוח היהדות נטועה עמוק עמוק בליבינו. בהמשך הרב מסביר שאת כל הדברים הרוחניים-פנימיים, כגון ההשקפה המידות והרוח - אסור לקחת כלל מגויים ואסור להכניס לתוכינו שום דעה גויית בזה. אז מה כן לוקחים? הרב מסביר שאת "הצד החיצוני והטפל שבחיים", להבנתי מדובר מהנהגות חיצוניות בעיקר, שאותן עלינו לדלות מהגויים ולקחת אל היהדות.
הגמרא אמרה "שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל" וכך מסביר הרב. ברגע שהיוונים נכנסים אפילו במעט לתוך המחשבות שלנו וההשקפות שלנו - הם פוגעים בכל. כל השמנים נטמאו מיד אפילו שלא טימאו אותם בידיים..
חנוכה שמח
)
המפגש מחר<<כל הפרטים והתוכנית>>
)
)
