שדווקא מי שמרגיש כל-כך בברור את כובד האחריות הוא זה שצריך לשאת בתפקיד.

הרי אנחנו צריכים מחנכים ורופאים. אין כאלה מושלמים, אך יש טובים יותר - ואת נשמעת אחד מאלה.

חזקי ואמצי!

בהצלחה לך.

(ואם אץ לא נהנית מהמקצוע אפשר לשקול מעבר, לא?)

לכי בכוחך זה 

והושעת את ישראל.

ומה עם החתימה שלך? 

כשמהנדס טועה, בניין מתמוטט.

כשאדריכל טועה, צריך להרוס קיר.

רופאים יכולים להרוג בני אדם בטעות. זה מתסכל אבל זה קורה לפעמים...

וכן, גם את טועה. תנשמי עמוק והכל בסדר. קורה.

בתור אמא, אני יודעת שמה שאני נותנת לילד זה ממש לא מושלם, 

כי גם אני לא מושלמת, ועם כל רצוני לתת לו את כל מה שהוא צריך וזקוק לו - אני יודעת שבהכרח הוא יגדל חסר,

בהכרח יהיו לו קשיים שגרמתי לו, בהכרח יהיו זמנים שהוא ירגיש לא מובן, לבד, מתוסכל ושונא.

אבל אני יודעת שזו התוכנית שלו פה בעולם, וזה המסלול שלו , וזו תהיה הדרך שלו - להתמודד עם החסרים, לכאוב אותם, עושה את המקסימום ומתפללת עליו 

מעודד?

כלומר יש, אבל הן האמהות שלא הייתי רוצה להיות ילדה שלהן, גם עושות טעויות וגם לא מודעות לטעויות...

והטעות של הילדה נוגעת ללב , אבל היא יותר הטעות שלה משלך ,

באמת לא כיף שזה קרה דרכך,

אבל אולי זה יושב על משהו - איזו הרגשה שהיא לא בסדר,

כי להבנתי, כל ילדה אחרי שמסבירים לה תרגע, אני צודקת?

בס"ד

אל תתני למחשבות האלו להוריד לך את הביטחון ולהרגיש שאת לא טובה..!

אני בטוחה שאת גננת מ-ע-ו-ל-ה-!! 

אני יכולה להבין אותך שההרגשה שעשית משהו לא טוב היא הרגשה מאוד לא נעימה..

אבל אנחנו בני אדם, ואנחנו יצורים שעושים טעויות.. זה חלק מאיתנו.. וזה בהחלט בהחלט בסדר לטעות!

אל תאשימי את עצמך יותר מידי בטעות הזאת.. אלא תקבלי אותה כמשהו אנושי שקרה- ועכשיו יש לך את הכוח להחליט מה את עושה איתה... את מתעלמת ממנה, מתקנת, לומדת איך לא לטעות את אותה הטעות שוב וכו'....

[אשתף אותך שהרבה מהלמידות המשמעותיות שהיו לי בחיים היו בעצם מטעויות שעשיתי ומזה למדתי מה הכי כדאי ונכון להלאה...]

מה שאני מתכוונת שנכון שנעשתה טעות.. אבל הרבה פעמים דווקא מה שנראה שמוריד אותנו למטה הוא המנוף לעלות למעלה....

בנוסף, אני יכולה להבין את הפחד שלך מהעבודה והעשייה החינוכית.. גם אני שעדיין עוד סטודנטית (ואני יודעת שתכלס עכשיו אני במקום הכי קל..) ממש פוחדת משנה הבאה שבו בעז"ה אכנס לגן ואתחיל ממש לעבוד כגננת.. אמללאא זה מלא אחריות ועבודה והכל הכל עליך... והילדים התמימים והפיצקים שאני צריכה לחנך...

אבל קראתי דבר מאוד יפה שכתוב ב"פחד יצחק":

avid;">"...וההסברה בזה היא, על דרך שאנו מוצאים כי מחד גיסא ישנה חובה נמרצה המוטלת על כל מי שהגיע להוראה להורות הלבבות; ומאידך גיסא, התנאי היסודי של מורה הוראה הוא יראת ההוראה. כלומר, אחרי הבריחה המוחלטת מן ההוראה, ישנה חובה של ריצה אחריה. ובעובדה הידועה בגדול אחד שסירב לקבל משרת דיינות באמרו כי מיראי הוראה הוא, ואמר לו רבו על זה: אלא מי יורה לנו, מי שאינו ירא?! - - ההכשרה היותר גדולה להוראה היא הבריחה מן ההוראה...."

הכתוב אומר שהפחד הוא מקדם, והוא בעצם הכרחי למי שעובד בהוראה, כיוון שמי שמפחד יש לו רגישות ודווקא הוא יעשה את העבודה הכי טוב וידייק בה..

הבאתי את הדברים האלו כי רציתי להראות לך שלפחד שלנו מהמקצוע יש אפילו תפקיד חשוב והוא מקדם אותנו ואפילו הכרחי... רציתי שתראי שזה ממש הגיוני וטוב לפחד ביחוד במקצוע כזה.. ושאת לא צריכה לחשוב על לעזוב בגלל שאת מפחדת לעשות טעויות נוספות...

שתדעי- שממש ריגשת אותי שכתבת כמה קשה לך לחשוב שעשית טעות שפגעה בילד..

זה ממש מראה שיש לך המון רגישות, אכפתיות ואהבה לילדים! ואני בטוחה שאת ממש מדהימה בתור גננת!!

ואני הייתי רוצה גננת כמוך בשביל הילדים שלי- אחת עם רגישות ואכפתיות לילדים, בעלת רצון להעניק וחלילה לא לפגוע.. 

ונשמה- אל תתרגשי יותר מידי מההורים... הורים לילדים זה עם ממש מיוחד.. והגמל לא רואה את הדבשת של עצמו... [בטוחה שרבים מהם עושים הרבה טעויות מחוסר כוח ומחוסר סבלנות.. פשוט כי זה קל כשיש מישהו אחר ש"אשם" בדברים שקרו לילדים שלך...]

ממש מקווה שהצלחתי לעודד אותך, ולהראות לך שאת טובה ושווה- ושאף אחד לא יכול לקחת את הגננת המדהימה שאת...!

[וסורי שאני מגיבה רק עכשיו.. ראיתי את ההודעה שלך בצהריים, אבל היה לי יום מטורף ולא יכולתי להגיב כמו שצריך....]

בס"ד

לתור אחת שעובדת עם תינוקות בני 3 חודש עד 10 חודש ומתמודדת לבד עם 5-6 תינוקות, מסכימה איתך שהאחריות ע-נ-ק-י-ת ביותר!!

ריגשת אותי בדברייך שתיקנת את הטעויות שלך. אני גם בשנה ורבע האלה שעובדת במעון, עדיין עושה טעויות לעיתים מפאת זה שלא זוכרת מה בדיוק התינוק החדש שזה עתה הגיע אוכל... או ששוכחת למרוח משחה כשצריך..

כן, טעויות מעין אלה קורות ויקרו לי עוד כי הלחץ הפיזי והנפשי עליי עצום, כי אין שנייה מנוחה לנשמה. את כל כולי אני נותנת לתינוקות- מאכילה אחד אחד_(בעוד ה4-5 האחרים בוכים כי גם רעבים)_ מחליפה חיתולים כמה שניתן במהירות ויעילות עם ייחס לילד שתחת ידיי, ככל שניתן בעודי מתפללת שלא יברח לאחרים... מפעילה ומשחקת איתם ושומרת עליהם מכל משמר. ועד שהם נרדמים בביטחה במיטותיהם, רק אז כשזה הזמן שלי טיפה לנשום.. ולברר עם עשיתי הכל בסדר(והמנהלת עוד דוחפת לי גם עבודות ניקיון של לובי, גימבו'רי ומה לא...) רק אז אני יכולה לבדוק אם עשיתי הכל כשורה- אבל לעיתים אין כבר מה לעשות אפילו כדי לתקן- רק ללמוד מכך.

אבל אני מקבלת עליי באהבה את טענות ותלונות ההורים למנהלת אם צריך- ויש על מה-ולא מתרגזת מכך אלא פשוט אומרת תאמת: מצטערת-- אני רק בת אדם!!! רק 2 ידיים בורא עולם ברא לי ולכן לוקח זמן עד שמסוגלת לתת ייחס לכל ה5-6 תינוקות. אני שלימה עם מה שאני עושה כי אני אחראית ועדינה ולא פזיזה או חסרת אחריות.

אם חלילה אהיה פזיזה וחסרת אחריות, תינוק עלול חלילה וחס ליפול לי מהידיים ולהפגע.

לכן, למרות הלחץ הכבד עליי, אני עושה את שלי באחריות מלאה ויודעת שפועלת הכי טוב שניתן למען התינוקות והוריהם.

ולך גננת יקרה, אבקש לחזק את ידייך מנסיוני זה ולאחל לך שלא תתייאשי ותיהי עם אמונה וביטחון כמוני למרות הכל - כי את בת אדם ולא מלאך אלוקים שלא טועה לעולם! מותר לטעות!!! וזה בסדר שאת לוקחת אחריות על מעשייך, אך אל תכנעי!!!

תאמיני בעצמך וביכילותייך!!! וה' יעזרך ממרומים אמן!!!

שלך באהבה ובאמונה מיכל- מטפלת וסייעת במעון.

בס"ד בהצלחה!

אבל במקצועות אחרים בד"כ יותר קל לתקן,

וגם ההשלכות פחות משמעותיות- עוגמת נפש זה לא נחמד,

אבל זה לא דומה לפגיעה בנפש של ילד..

עם ההמשך אני מסכים.

א. לא מסכים..

ב. זה כן משנה, כי יש אנשים שהם פחות אחראיים ובאמת עדיף שהם יעבדו עם מסמכים במקום עם ילדים.

(כמובן שאני לא מדבר על המקרה הספציפי הזה)

יש אנשים שמבינים את האחריות אבל הם באמת הם עושים הרבה טעויות,

אז עדיף שהם יעבדו עם מסמכים.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.