פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1167)

 

 

משהו קרה לך .



מדוכא מעוונות של עמישראל
אה?

הייתי מטה אוזן
וכן, זה מעצבן

צריכה להיות יכולת מרשימה מאוד של מודעות בשביל להתעלם מהדברים שנשמעים ממש לידי.

ולא, זה דווקא- לא שיחה מעניינת.ועוד מבלי להתחשב בנסיבות(שעה מאוחרת, שקט באוטובוס, חזרה מיום לימודים ארוך)

אסור לשמוע שירים (ספירת העומר נגיד)

בהנחה שלא תפסו כבר את המקום שליד החלון.

מה שכן,
אם יש בטריה, אוזניות וחלון מהצד של הנהג ואין פקקים- אין על נסיעות ארוכות באוטובוס.

זה פשוט תצפית גבוהה עם חלון ענק על הכל, מלא מחשבות וזה פשוט כיף ומרגיע

הוא להתחיל להגיב על כל מיני דברים שהם אומרים. ואז כשהם אומרים לי שאני חוצפן וזו שיחה פרטית אני עונה שהיא הפסיקה להיות פרטית כשהם התחילו לצרוח אותה לכל האוטובוס. הם בדרך כלל משתתקים בנקודה הזאת.

אבל אני די עדינה בשביל הפתרון שהצעת. 

 

 

מילא שהם לא שומרים על הפרטיות שלהם ושיעשו מה בא להם. 

אבל זה  מטריד אותי שאני צריכה להיות מעורבת בזה מבלי שרציתי. 

 

 

 

הקדמת אותי בשניה

השתדלתי..

הקריטריון זה המואזין, זה בסדר

אמן יש לי יום עמוס מקווה לצלוח את היום

איזה 947 ריחני..מרגיש כאילו נכנסתי לאיזו מכבסה.

ממש נחמד!

אמן

התעוררתי מוקדם מדי מחלום בעתות ולא הצלחתי לישון בחזרה.

 

אבל חיבקתי ילד אחד חמוד שהגיע "לעזור לי לישון" בבוקר, שלחתי אותו לגן, ולפני יום העבודה הרגיל הצלחתי לעבוד עוד 40 דקות עבור הפרוייקטים שלי.

 

ועכשיו אני בעבודה, עם הרים של מטלות שאני רוצה להספיק היום, חלק מהן מעצבנות, חלק מהן מאתגרות.

חלמתי בלילה שאני מתכתב עם איזה ניק ואז אני מגלה שהוא טרול

דווקא יצורים חמודים.

אבל... קצת מאכזב
ציפיתי לפואנטה אחרת...






מצד שני עצוב שכל ההסתכלות של העולם
מחולקת ליפה/לא יפה=מכוערת...

"במקביל להתעסקות מובלטת בפלאפון"

אתה נשוי ולכן הפסקת לכתוב בפורום פרוזה וכתיבה!
הפורום כולו מחכה לסיפורים שלך ואתה הלכת והתחתנת...

שהצטרפתי אתמול לסדנת כתיבה
עדיין מתלבט איך והאם לפרסם את מה שאני אכתוב שם.

זה היה בצחוק אתה יודע, אומנם כיף לקרוא אבל...

ואני מצטרפת ל@יוני! הסיפורים היו ממש מעניינים! בהצלחה בסדנא!



חבל שתם העידן..



וטוב שכך פתח ענק לדברים חדשים

עוד סקרן לראות את הפורמט של העידן החדש

עשה לי עצוב הסיפור הזה..

 

היית אומר לו בוא שב לידה אני יצייר אתכם בוא תראה איזה יפה יצא

ואח"כ מתגעגעים אליה.
עוררת בי פרץ של נוסטלגיה

המארבים בלילה היזומות
על האש שהיינו עושים עם הטבחים
שיעורי תורה
אפילו האבט"שים
הכל.. זו תקופה אדירה!
המילואים הפ המפגשים הקטנים שלנו מאז

בעיקרון החיילים כאן דיי דיכאונים

הזכיר לי כמה וכמה אמנים שרצו לצייר ולצלם אותנו. לדעתי חלקם גם עשו זאת...   

זה מצחיק כי זה תופס אותך לא מוכן או בכלל לא בראש לזה..ופתאום בין כל האנשים שממהרים עוברת ברייה מעניינת.

יש משהו מיוחד באומנים, אני קולטת את המבט המהורהר שלהם, השיער הארוך, הרגליים שהולכות כמעט באוויר.

(והסיפור אמנם לא נעים,יפה שחתכת אותו, נראה לי שאם הייתי נוכחת הייתי מקבלת בחילה)

 

 

אצל משפחות דוסיות לתת ספר זה הגיוני, בטבריה חייבים צ'ק יפה

במקרה הזה אני לא יודע. אני לא שם רק כי ככה נהוג, אני הולך רק לשמחות שאני שמח ללכת להם ובמקרה כזה המתנה הולכת למישהו ספציפי.

אבל אם חשוב לך מבחינה חברתית/ עסקית, אז אולי 20% יותר משווי מנה.. ככה אתה מכסה את המנה ועוד קצת
אבל לא יודע מה נהוג

(בכללי אני לא אוהב את זה שעושים אירוע ומצפים שהמוזמנים יכסו את האירוע)

סתם כי זה נראה יותר מכובד אבל גם 150 זה סבבה אולי תלוי ברמה של האירוע אפשר גם להביא פחות מזה בצורה של מתנה ואז גם מתנה ב80 זה סבבה.

בס"ד

 

אחד ה- דברים הטעימים!!

דני וניל.

ולא חטיפים.
רק סוכריות חמוצות.
בקופסא עגולה מפח כמו המשחות נעליים של kiwi.

למה לא יכלו לסדר איזו פתיחה נורמלית???

'היכל אחאב', אבל לא זכור לי 'היכל המלך'.

משלי ל כח



וגם


"תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ. "
תהלים מה טז

תנסה לחשוב על אפשרויות לתשובה, כי יש אחת כזאת.

וח"ו שאדם יגיד "זהו, אני כישלון". מי שמך להגיד דבר כזה כשהקב"ה חושב אחרת? הקב"ה לא בורא כישלונות. אם אדם בא לעולם הזה, וממשיך לחיות בו - סימן שהוא יכול לקחת חלק בתיקון העולם. וגם אם הוא קלקל, עדיין הוא יכול לתקן. אחרת הוא כבר לא היה...

ואם אין לך מטרות, כנראה שאתה מת כל עוד אתה חי יש לך מטרה (תקרא לזה "תכלית", אם תרצה). איך אפשר להשיג את כל המטרות? יש שלב כלשהו בחיים שאדם יכול לעצור ולהגיד לעצמו "זהו, אני מושלם, לא נשאר לי עוד מה לתקן"? אתה בן אדם, ואיך תהיה מושלם?

ואם השקעת את חייך ונכשלת שוב ושוב, אז כנראה שאתה צריך לנסות שוב עד שתצליח ואחרי הרבה כשלונות, ההצלחה היא הרבה יותר גדולה ומשמעותית. אבל אל תשכח שיש גם אפשרות אחרת - אולי הכישלון הוא סימן שלא הצבת מטרה נכונה, וצריך לחשב מסלול מחדש.

בכל אופן, אני לא חושב שצריך למדוד לפי "הצלחות וכשלונות". אדם צריך לעשות עם עצמו חשבון נפש כדי לראות מה הצדדים החזקים שלו ומה הצדדים החלשים. את הצדדים החזקים לחשוב איך לחזק עוד יותר בהתאם לכוחות ולאופי שהוא קיבל משמים, ועל הצדדים החלשים לחשוב מאיפה הם נובעים ואיך לתקן אותם, ג"כ בהתאם לכוחות
אחרי שעושים חשבון נפש, אפשר להתחיל להציב מטרות. ואם נכשלים - לא נורא, חושבים למה זה קרה, אם עדיין יש מקום למטרה הזו ואם כן אז איך לתקן. ואם הצלחת - מצויין, תתקדם לשלב הבא.

מה שכתבתי בפסקה האחרונה זו ממש לא הדרך שמתאימה לכולם. אבל היא מתאימה לחלק מהאנשים, וזה מה שהכי קרוב לשאלה שלך.

אמ;לק - לדעתי השאלה שלך יוצאת מתוך נקודת הנחה שגויה.

א. כן, יש מציאות שאדם מבחינתו הגיע אל המנוחה ואל הנחלה והוא חי טוב מאוד. אתה מכיר אתה זה בתור "מסתפק במה שיש לו"
מובן שכל עוד האדם חי יש לו איזושהי מטרה להתקדם אבל בגדול הוא השיג את היעדים שלו.
ב. זה שנכשלת במשהו מסויים לא מגדיר אותך ככישלון בכל תחומי החיים, כוונתי הייתה לכישלון באותו דבר. חשבתי שזה ברור.
תודה על התשובה!

א. אדם שהגיע אל המנוחה ואל הנחלה זה לא אדם שהציב מטרות והשיג אותן, אלא אחד כזה ששמח בחלקו, וזה לא קשור למטרות שהשיג או לא. אדם שלא שמח בחלקו - צריך להציב את זה כמטרה עליונה לפני שהוא מתחיל להציב מטרות אחרות...
ב. עכשיו בדקתי שוב וראיתי שבאמת דיברתי על כישלון באופן כללי... אז אם אתה מדבר על כישלון נקודתי, תתעלם מהפסקה הראשונה ותתרכז בשלישית וברביעית.

מבחינתי ההבדל בין הצלחה לכשלון זה -
האם ניסיתי באמת? האם נתתי כל מה שיכולתי? האם התמדתי על אף קשיים? האם הרמתי ידיים מתוך רגשות שליליים?
עם כמה שזה נשמע קיטשי. לא מאחורי כל הצלחה עומד אדם מוצלח, ולהפך

עד כיתה א' תנסה, זה הכי חשוב
מאז והלאה על אף אידיאלים והכל, שורה תחתונה זה הדבר היחיד שקובע
לא מדבר פה על עבודת ה' וכל זה
פרקטיקה

מכיר פוקר?
זה משחק של הרבה יכולת ושל הרבה מזל. השחקן ששיחק הכי טוב במשחק מסויים, הרבה פעמים מפסיד. והשחקן ששיחק הכי גרוע - יכול לנצח.
אז עם כל הכבוד למבחן התוצאה, זה לא מעיד על מי יותר מוצלח בפוקר.
#מטאפורה

תמיד אדם רוצה להתקדם זה כח החיים ולכן אף פעם הוא לא יהיה "מוצלח" או "כשלון" תמיד יש לאן להתקדם ובמה להצליח

בע"ה מתי שאמצא ביוטיוב אתן קישור

הסימן להצלחה הוא כשהמציאות מסתדרת איתך,  ואנשים קרובים באמת משבחים אותך על ניסיונותיך להצליח

 

יש אחד שחושב שהוא תמיד צודק והוא הצליח אבל משום מה העולם והמציאות נלחמים נגדו.

טוב נו... העולם הזה דפוק כנראה.  אצלי הכל בסדר.

 

כגון זה שמעתי על הפסוק "קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה"  

לא סתם שלמה המלך הכניס את זה לשבח של אשת חיל.  

כל השכונה יכולה להלל אותך כל היום. כי הם לא רואים מי אתה באמת

אבל אם הקרובים שלך מהללים אותך כנראה שאתה באמת אדם טוב

 

 

יש טעיה! כל חיינו הם ניסוי וטעיה היות ואיננו יכולים לנבא את תפקידנו בעולם.

נסה ליצור תחביבים ולראות מה עושה לך טוב וממלא אותך במרץ.
אתה בהחלט לא כישלון, אתה במהלך מסע, תעצור ותיראה שמכל ה"כישלונות" יש הצלחות קטנות, כלים חדשים שרכשת ומידע חדש שאספת לולא לא היית ועשית אותם.. כיום לא היית מודע להם, וזה פלוס עצום!!
תחשוב שיש לך ניסיון, ומפה והלאה את יודע מה לעשות וממה רצוי להימנע!!

אגב אני תמיד אומרת לאנשים אל תנסו להגיע לתוצאה באתה הדרך, נסו להגיע לתוצאה בדרך שלכם!
הרי לא משנה מה הדרך העיקר שהשגת את התוצאה הרצויה, כמובן ביושר!

עם הקצב של הפרשיות שם אי אפשר לדעת מה יהיה מחר, צריך פשוט להרפות ולתת לקב"ה לנהל את העולם

ואני יכול להרגיע אותך שה' מנהל את העולם, ומה' יוצא רק טוב!!

 

וכבר בראש השנה נקבע מי יהיה הנשיא (וגם מה הוא יעשה)

אני בישיבה עכשיו, זה במסגרת הזמן "הפנוי" שלי (בהמשך לדיון שם)

מעניין מה יצא... חיכיתי כזה הרבה זמן... זוכרים את באבא ונגה ואת הנבואה שלה..

מחר ז במרחשוון, רק תזכור ותן טל ומטר וזהו.

רק בארץ שמעתי שני בחורים בני 15 מדברים על זה במתח

זה בידיים של הקב"ה אז מה לנו לדאוג?

על אחד מראשי הישיבות לפני כמה שנים (לא זוכר מי בדיוק), שלאחר הבחירות בארה"ב, בבוקר, לפני תפילת שחרית, שאל מי נבחר. התלמידים תמהו, אבל ביררו ואמרו לו.
לאחר התפילה אזרו אומץ ושאלו אותו: מה היה כ" דחוף לרב לדעת *לפני תפילת שחרית* מי נבחר לנשיא ארה"ב? ענה הרב: כשאני מברך "שלא עשני גוי", אני מתכוון לגוי הכי חשוב בעולם, לכן היה חשוב לי לדעת על מי לכוון.

לא בטוח שדייקתי, מחילה

היום כשיש בחירות.

ואולי זה לא נכון, רק ככה אני נוטה לומר.]

עדיין יש מנהיג לבירה

הקב"ה מנהל את העולם, גם אם קשה לנו להבין איך בדיוק הוא מסובב הכל. כשיש משהו שהוא לא בשליטתנו צריך לדעת להרפות מזה, לנשום עמוק ולהתפלל.

משמרת לילה ברבאק! הרבה זמן לא הייתי

משמרת במה?

ניחוש-מד"א

כאילו לא מד''א

אתה לא חייב לענות

בנתיים אשמור את המידע הזה לעצמי

אמרת שכבר גמרת את המטלות להיום.. אפילו החלפת לארון חורף!..

אדרנלין בשעות מאוחרות שמתקשה לרדת בפרק הזמן הקצרצר בין סיום העבודה למיטה.

גם זה שהייתי רעב מאוחר בטח קשור.

לילה טוב.

נו ואיך היה?

הומור בלי הבנת הנקרא..

לא להתרגש. יעבור עוד כמה ימים

בצבע כחול-סגול
גם זה נורמלי??!






עריכה: טויב חברים שלי
אומרים שזה נורמלי
מקסימום נקבע מחר לרופא
לכל מצב
שיביא אפילו משו לכאב...

כמדומני שזה שתף דם, לחבר שלי זה קרה כאשר דקרו אותו כמה פעמים עם המחט בשביל למצוא תווריד.

עד החתונה זה יעבור

ידעתי.. איך הדלקתי אותכם!! לפחות לא יהיה משעמם במשמרת!!

זה חמור שהכול נשרף כבר??

תכלס, כולנו די אותו דבר בעניינים האלה. כולם כואבים. מתרגשים. מקנאים. וכו
אבל רובנו לא משתף בנקודות החלשות שבנו

כדי ליצור קרבה יותר משמעותית עם השני, לדעתי נדרשת יכולת לשתף. אבל לא סתם אלא ממש בנקודות רגישות (לא מדברת על לשפוך את כל הנפילות/ כשלונות/ חסרונות שבי על השני אלא בנקודה שנראה שגם השני מתמודד איתה.) וככה נוצר מצב שאת והאחר באותה רמה. בגובה העיניים. וזה יוצר חיבור מטורף!!! 

מלבד שיש בכ"ז כאלו שיכולים לחוש מאד את קשיי הזולת - 

 

יש גם ענין בכך שאדם מגלה את הנקודות שהן שלו בעומק, שהוא הכי מרגיש אותן בדקויותיהן, ושהוא צריך לעיין בהן בנחת ולעזור לעצמו מבפנים. וכמובן - לפנות לקב"ה שיסייע בעדו.

 

בסופו של דבר, זה מוסיף כח, ביטחון ושלוה.

@ותן טל
עד כמה הבדיחה הזו חרושה?... יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום מלאנתלפים לאווים...

(יותר על ימין כי אני לא חסיד בוז'י)

ככה שאין לי זכות דיבור בנושא

תן לנו גשם שלח אנא שלח אלינו

הדודויים הישנים...

נס שיש אחיינים

אני בעצמי ראיתי את זה כשהייתי בגיל המתאים...

עכשיו האחיינים מזכירים

או משפחה

מובטל
I NEED
דפי כתום
עבודה עברית
 

 

תראה שצדקתי(;

 

 

 

 

 

מניסיון, זה הכי עבד לי. בהצלחה

יותר מידי ניסיון.

וקבוצות דרושים בפייסבוק, או קבוצות של אזור מגוריך מאד עוזרות. משם מגיעים ישר למעסיק במקום לעבור דרך אתרים ושליחת קורות חיים ללא עדכונים.

www.jobkarov.com

 

גילוי נאות: הכותב קבלן משנה שלהם.