יש תורה שבכתב מקור הכל מפי הגבורה ניתנה.
יש תורה שבע"פ שהיא עוברת איש מפי איש עד משה רבינו ששמע מהקב"ה.
בתורה שבע"פ יש (רשימה חלקית; תנא ושייר)
1. דיון הלכתי.
2. כללי פסיקה (למשל:יחיד ורבים, תנא דבי רבי ישמעל ).
3. הפסיקה . המילה האחרונה.
1+2 קורים בבית מדרש. בין העמודים. בחברותות בשיעור כלולי או בכל דרך כזאת או אחרת.
3 יוצאים מהבית מדרש, מסתכלים על המציאות ופוסקים. שימו לב. 1+2 לא משתנים. נשארים בדיוק אותו דבר. מה שמשתנה זה לא ההלכה(הדיון/הגמרא/הכללים ) אלא היישום שלהם במציאות.
הרב הפוסק תפקידו להוליך את האדם בדרך המתאימה לפי המציאות שלו. לא לכופף את ההלכה למציאות.
לדוגמא:
בתקופתו של הרש"ר הירש הייתה התבוללות. והוא חשב לפתור בעיה זו ע"י שיתיר ללכת לאקדמיה. מנגד באותו זמן בהונגריה היה רב אחר שאסר על הקהילה לצאת לאקדמיה.
האם ההלכה השתנתה?
לא!
הפסיקה בהתאם למציאות.
זאת אומרת שבמקום הסעיף הזה בשו"ע אז הסעיף ההוא.
אין דבר כזה שרב "יתיר" משהו שאסור. אלא הוא מסתמך על פוסק קדום לו שלמד את הסוגיא בבית מדרש (ולא ברחוב ) ופסק לפיו.
תצליחו!












