אז אצלי דרך ההתמודדות מתחלקת לשניים:
1. אנשים שקרובים אליי -
אם יש להם סמכות מעליי, אוריד פרופיל כמעט תמיד. אם לא, אהיה אסרטיבית. לא ארד לרמה של שפה מלוכלכת ח"ו או איומים. אבל אגיד את האמת בפנים(לא ליד אנשים וכו) ואבהיר מה לא בסדר בהתנהגות שלו. ואם נעלבתי ממנו והוא צריך לבקש סליחה, לא אתעלם אלא אתן לו סולם וכו.
דווקא בגלל שהם קרובים אליי יהיה לי חשוב שהקשר איתם יהיה הכי פתוח ומאפשר השפעה. אפילו במחיר של וויכוחים. בתקווה שזה ישתפר.
2. אנשים שאני במגע איתם אבל הם לא קרובים -
פחות יהיה חשוב לי להשפיע עליהם. אוריד פרופיל אם זה לא מציק לי ואני לא מרגישה מושפלת מזה (מסוגלת לסבול בשקט
).
ויש לי שיטות מהניסיון, מורה הנהיגה שלי היה טיפוס כוחני כזה. חוץ מהעוצמה המבהילה שבה הוא דיבר מידי פעם הוא היה גם שואג עליי אם ריחפתי (את לא נורמלית..היית הורגת אותנו עכשיו.. וכו').. קיצור, לא היה סיכוי שאחליף מורה כי כבר עשיתי הרבה שיעורים ורציתי לסיים.
אז כל הנסיעה פשוט מפמפמת לעצמי בראש את המשפט "הוא לא צועק עליי זה הטון שלו, ככה הוא רגיל לדבר וזה לא קשור אליי" ושוב "זה הטון שלו..". וזה משפיע. נכנסתי לאדישות כזאת מולו, אבל זה היה זמני.
ולא הייתי מתווכחת איתו אבל המילים "סליחה" ו"מתנצלת" (לא בושה בעיניי ואפילו משדרחוזק, ) היו שגורות על לשוני.. וזה גם השפיע עליו. פתאום הוא הרגיש שהוא סתם מתעצבן והיה משתתק יותר מהר אם הייתי אומרת משהו.
(המאמץ היה משתלם בסוף.. עברתי טסט ראשון מרוב פחד
)
לסיכום, עם כל אדם כזה צריך לעשות את שיקול הדעת מהי דרך ההתמודדות שתיטיב איתך (ואם אכפת לך ממנו, אז שגם תיטיב איתו). לדעתי, אף פעם לא כדאי "ראש בראש" אלא בחוכמה ובנחישות להנמיך פרופיל/ לשים את הדברים על השולחן.
נקודה חשובה אחרונה, תמיד צריך לחזק את הבטחון העצמי שלך מולם, את זו ששולטת על עצמה, הוא לא. את הטובה והחזקה בסיפור הזה וכו' 
זהו. נראה לי זאת התגובה הארוכה ביותר בתולדותיי..