פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1274)

היה תקוע אצלנו בין ההגדות. כשהחזרתי אותן למקום, מצאתי את זה...

חבל מאוד שלא מצאתי את זה לפני ליל הסדר. היה יכול להיות שימושי בסדר שערכתי בצבא.

וגם להעלות לפה היה יותר יעיל לפני...

נו. זה מה יש

[ורק כהקדמה - בפיוט "דיינו" שנמצא בהגדה, אם תעיינו בו -

ישנם כמה דברים שממש אי-אפשר להסתפק בהם בלבד.

כגון

"אילו קרבנו לפני הר סיני, ולא נתן לנו את התורה - דיינו".

איך אפשר לומר ש"דיינו", "מספיק לנו", אילו לא נתן לנו את התורה? הרי היינו ממש ככל הגויים!

ועוד.

אלא, מסביר המלבי"ם - כל אחת מהמעלות הטובות האלה בפני עצמה, די בה כדי להודות עליה לקב"ה.

ועל אחת כמה וכמה, שכולן נמצאות - אוי כמה שעלינו להודות לו!]

כמה מעלות טובות למקום עלינו.

אילו שמר אותנו בגלותנו, ולא קיבצנו מבין הגויים - דיינו;

אילו קיבצנו לשאר ארצות(*), ולא לארץ ישראל - דיינו;

אילו קיבצנו לארץ לישראל, ולא נתן לנו מדינה משלנו - דיינו;

אילו נתן לנו מדינה משלנו, ולא עשה אותה מפותחת - דיינו;

אילו עשה אותה מפותחת, ולא הצילנו מיד הערבים - דיינו;

אילו הצילנו מיד הערבים, ולא ניצח את מלחמותינו - דיינו;

אילו ניצח את מלחמותינו, ולא החזיר לנו את ירושלים - דיינו;

אילו החזיר לנו את ירושלים, ולא יביא את משיח צדקנו - דיינו;

אילו יביא את משיח צדקנו, ולא יבנה את בית המקדש - דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו:

ששמר אותנו בגלותנו,

וקיבצנו לארץ ישראל ולא לשאר הארצות,

ונתן לנו מדינה משלנו,

ועשה אותה מפותחת,

והצילנו מיד הערבים,

וניצח את מלחמותינו,

והחזיר לנו את ירושלים;

         ועוד יביא את משיח צדקנו,

         ויבנה את בית המקדש השלישי כבראשונה לבניין עדי עד.

במהרה בימינו, אמן.

_______________________________________

(*) לשאר ארצות - ע"ע אוגנדה

אהלן,

סליחה על הנושא הנדוש, אבל אני מרגיש חובה לשתף ולבקש עזרה.

אז אני בן 25 אוטוטו, בוגר ישיבה בעלת שם, סטודנט באחת האוניברסיטאות הגדולות, אחרי תפקיד משמעותי בצבא ועשיתי דבר או שניים בחיי אבל לצערי אני לא מצליח להשתלט על כל מה שקשור לשז"ל, וגם כשאני מצליח זו לתקופה קצרה של שבועיים שלוש. אני מרגיש רע עם זה, ומת להצליח להתגבר על זה.

אני מניח שלא כולם ישמחו לשתף כאן בשרשור עצות או ניסיונות אישיים, אבל אשמח אם לפחות תעשו זאת בפרטי.

תודה לכם.

החיזוק היומי מרבנו #761

וְצָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לֵילֵךְ עַל דֶּרֶךְ זֶה,

כִּי הוּא כְּלָל וִיסוֹד גָּדוֹל

לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,

לְבַל יֹאבַד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם,

כִּי הָעִקָּר הוּא

לְהַרְחִיק מֵעַצְמוֹ עַצְבוּת וּמָרָה-שְׁחֹרָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר,

כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה-שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת,

וּמֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם עַל-יְדֵי שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם עֹצֶם קִלְקוּלָם,

שֶׁרֹב מַעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, כְּפִי מַה שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו,

וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם

וְרֻבָּם מְיָאֲשִׁים עַצְמָם לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן,

וְאֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל,

וְאֵינָם עוֹשִׂים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן.

עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאֹד עַל דָּבָר זֶה,

כִּי הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל-יְדֵי-זֶה,

כִּי הַיֵּאוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם קָשֶׁה מִן הַכֹּל,

עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד

לֵילֵךְ עִם הַדֶּרֶךְ הַזֶּה -

לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמוֹ נֶקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל פַּעַם,

כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד,

וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל

בְּחֵשֶׁק

וּבְחִיּוּת

וּבְשִׂמְחָה תָּמִיד,

וְלָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת. 

(משיבת נפש, כ"ז - ע"פ ליקוטי מוהר"ן)

@תרחיב לבי
@נערת טבע
@פלצור
@arixon
@משיח בן דוד
@עדיין טרייה
@הלליש
@חלווווש
@חליל הרועים
@נולאית

מעיין דרומית לירושלים, הגעה נוחה בתחבורה ציבורית, מתאים לקפוץ אליו אחותי ואני.

רעיון, מישהו?

של ד"ר שרגא פישרמן? 

התחלתי לקרוא עכשיו, מעניין

האמת שדי חפרתי על השיר הזה אבל הוא ממש ריגש אותי וביאס אותי שהוא כזה קצר אז הייתי חייב לכתוב לו המשך.

השיר הזה ממש חיזק לי את הרגש והכיסופים למקדש אז רציתי לשתף אתכם בהמשך שכתבתי:

[אם בהר חצבת אבן, להקים בניין חדש.

לא לשווא אחי חצבת, לבניין חדש.

כי מן האבנים האלה, יבנה מקדש.

אם בהר נטעת ארז, ארז במקום דרדר.

לא לשווא אחי נטעת, במקום דרדר.

כי מן הארזים האלה, יבנה ההר.

אם לא שרת לי שיר עדיין, שירה לי מזמור חדש.

שהוא עתיק מיין, ומתוק מדבש.

שיר שהוא כבן אלפיים, ובכל יום חדש.]

-----------------------------------------------------

אם יין סולת ושמן הקדשת, למנחה ולנסכים.

לא לשווא אחי הקדשת, למנחה ולנסכים.

כי בקדשים האלו, יירצו לו שולחן עורכים.

אם בני בקר וצאן ביקרת, להקריב קרבן.

לא לשווא אחי ביקרת, להקריב קרבן.

כי בתמימים האלה, ישכחו חרון וחורבן.

אם נפשך וגופך טיהרת, לראות ולהיראות.

לא לשווא אחי טהרת, לראות ולהיראות.

כי שכר טהרה זאת, בצל כנפיו לחסות.

אם הלכות מקדש למדת, לשמור ולעשות.

לא לשווא אחי למדת, לשמור ולעשות.

כי בזכות ההלכות האלה, יִבנה הנהרסות.

אם האבנים שיבצת, בחושן ובאפוד.

לא לשווא אחי שיבצת, בחושן ובאפוד.

כי בבגדים האלה, לו יחגור ויאפוד.

אם מנורת הזהב יצקת, כפתור ופרח.

לא לשווא אחי יצקת, כפתור ופרח.

כי מנורת זהב זאת, אורה יאיר ויזרח.

אם קטורת הסמים רקחת, כמעשֵהַ וכמתכונתה.

לא לשווא אחי רקחת, כמתכונתה.

כי זאת הקטורת, תעלה תמרתה.

אם דרכי ציון ציינת, לטהר טומאתם.

לא לשווא אחי ציינת, לטהר טומאתם.

כי בדרכים האלה, יעלו זכוריהם בהיראותם.

אם שש ובד לבגדים תפרת, לתפארת ולכבוד.

לא לשווא אחי תפרת, לתפארת ולכבוד.

כי בבגדים האלה, כהן ה' יעבוד.

וזה השיר, למי שעוד לא שמע אותו :