רוצים לרכוש את מיטב הספרים שביריד אך אין באפשרותכם לעלות לירושלים? התקשרו בימי היריד למוקד ההזמנות שמספרו 02-6515592 ובצעו את הזמנתכם באמצעות כרטיס אשראי, הספרים יגיעו ישירות לביתכם. המשלוח בתשלום, משלוחים לכל הארץ פרט לירושלים.

(אני אישית מעדיף שלא להזין פרטי אשראי ברשת אם יש אפשרות אחרת...)

ממתי היא נהייתה "בחור חביב" 

בס"ד

קודם כל אני מאוד מעריך את התגובות שלך חסדי ואת האישיות שלך

אבל

א. אין הרבנים מסכימים לדבר הזה.

ב. צבא זה לא מקום לבנות - לא משנה מה רמתן הדתית (וכמובן שזה לא כי הן פחות טובות מבנים)

ג. שתחשוב על טובת הכלל ועל בנות שלא חזקות כמוה שיראו אותה ושילכו בגללה גם לצבא ויזיקו/ינזקו.

ד. שתחשוב על החיילים הדתיים שצריכים לפגוש אותה במסגרת לא פשוטה....

ה. מה עם נשק/ להלחם על חצאית במטווחים ולא להתפשר על זה שאין חצאית במדי ב'... (ומה גם שחצאית לא צנועה במטווחים), קשר אישי מעצם המסגרת עם המפקדים... ועוד ועוד

בס"ד

א.לא מסכים איתך. הרב אליעזר מלמד לדוגמא נגד בנות בצבא.

ב.דברתי על תפקידים עורפיים (הייתי אחד כזה) וקל וחומר לתפקידים קרביים.

ג. לא מסכים שזה מספיק. ומה גם שזה לא מתאים/ולא ישים לכלל הציבור. ואין אדם מכניס עצמו לדבר סכנה.

ד. אם לא כ"כ אינטנסיביות אז שילכו לשירות לאומי ויתרמו באותה מידה(גם לשירות לאומי צריך לבדוק טוב טוב לאיפה הולכים). ואם כן אנטנסיבי אז חזרנו לבעיה. וחוץ מזה אין דבר כזה בצבא תפקיד לא אנטנסיבי מצד המסגרת ואופי הצבא.

בנים צריכים לשמור על עצמם - אל תקשי עליהם במסגרת כ"כ קשה ומורכבת המותחת את הקושי המנטלי שלהם (כולל תפקידים עורפיים).

ה. הכל טוב ויפה ויש אחלה הבטחות עד שמגיעים לצבא.(מכיר מקרוב את המציאות והמצב)

 פניני הלכה > העם והארץ > ד - מהלכות צבא ומלחמה > יא – נשים בצבא

הערה 9. יש לקרוא עד הסוף:

[9]. עוד יש איסור לאשה ללבוש כלי גבר, ובכלל זה כלי נשק. ולכן יעל הרגה את סיסרא ביתד ולא בחרב (נזיר נט, א). אולם נראה פשוט, שאם לא היתה לה יתד, היתה צריכה להורגו בחרב, שפיקוח נפש דוחה איסור זה. וכפי שלמדנו שלשם הצלת ישראל, יעל עשתה עבירה לשמה, כמבואר בנזיר כג, ב. וכן באג"מ או"ח ד, עה, התיר לנשים בשעת סכנה להצטייד בכלי נשק. ועיין בדברי הרצי"ה בלנתיבות ישראל ח"א ע' קסו (הוצאת בית אל) בהערה, וב"לאור ההלכה" לרב זווין, עמודים כד-כז (הוצאת קול מבשר), ובתחומין ד' עמוד 79 מאמר מהרב שביב. ונלענ"ד שאכן נשים חייבות במלחמת מצווה להצלת ישראל, וכפי שמשמע מפשט המשנה, וכדברי החינוך במצווה תכה, הנוגעת לכיבוש הארץ. אלא שבפועל הן פטורות משתי סיבות: א) אין דרכן בכך. מפני שתפקידן לקיים את המשפחה, הן מצד גידול הדורות הבאים והן מצד ערך החיים בהווה, שאם אין משפחות אין עם ואין על מה להילחם. במילים אחרות, אפילו בשעת מלחמה העם צריך איזון, ויחד עם זה שהגברים משקיעים את עצמם במלחמה, הנשים צריכות להמשיך לקיים במידת האפשר את שגרת החיים בעורף. ב) מפני שערבוב גברים ונשים במחנה פוגע בצניעות ובקדושה, וגם פוגע בריכוז הנדרש לצורך המלחמה. מצד היסוד הראשון אין ראוי שיתגייסו, ועפ"י היסוד השני אסור שיתגייסו. ושני היסודות הללו רמוזים בדברי האבן עזרא דברים כב, ה: "לא יהיה כלי גבר – נסמכה בעבור צאת למלחמה, כי האשה לא נבראת כי אם להקים הזרע, ואם היא תצא עם אנשים למלחמה תבא בדרך לידי זנות". אלא שכיוון שביסוד המצווה נשים שייכות כגברים, סתמו כך חכמים בלשונם. ולמדנו מזה, שגם עליהן יש מצווה לסייע במה שאפשר במסגרת תפקידן הנשי. ראשית, בזה שיקיימו את העורף ויעודדו את הגברים (ואולי לכן הכלה צריכה לצאת מחופתה, שאם לא תצא, גם החתן לא יצא למלחמה). וכשיש צורך גם יספקו מים ומזון, היינו ימלאו תפקידים עורפיים. ואם יגיע ח"ו מצב שבו יהיה הכרח גמור שגם נשים יתגייסו, ובלעדיהן ח"ו לא נוכל לשרוד, יהיו חייבות להתגייס למלחמה, אלא שיצטרכו לעשות הכל כדי למנוע ערבוב בנים ובנות שלא בצניעות.

בס"ד

ב.רואים זאת מהתנ"ך, מהדרכת חז"ל.

מסגרת צבאית מורכבת מאוד. יש עומס, יש התערות בין הפרטים בה, יש לחץ. אין זאת מסגרת המותאמת לשמירה מספקת והמחוייבת על הצניעות.

ד. אם משהי רוצה להתגייס שתעזור לעם באופן שלא תכשיל בנות אחרות ובאופן שלא תכשיל בנים. (הרי זה בבחינת אדם שמשקר לעצמו ועוזר לזולת תוך כדי שפוגע ומזיק לרוב הציבור)

ה. הייתי במסגרת מופרדת. ואע"פ כן מצאתי את עצמי נלחם יותר מפעם על דבר שהיה חוק יסוד במסגרת בנושא זה. (לכן אני אומר את זה מניסיון)

אולי זה נראה מתוך זלזול בבנות חלילה אך אין זה נובע אפילו כהוא זה מסיבה זאת.

ומוסיף שאני לא ממשיך להתווכח. אם אדם ממש רוצה דבר מסויים אז הוא יכול תמיד "למצוא התרים" כמו המעשה בתנ"ך שחכמים אמרו עליו "לא עבדו ישראל ע"ז אלא להתיר להם גילוי עריות".

כל טוב:

ג.מצטט תשובה מכיפה:

" אז למה לא נתגייס ונתמודד?האם האיסור הגורף לגיוס בנות לצבא הוא לא בריחה מהתמודדות?

אני חושב שצריך לפרש את המושג הרווח ´התמודדות´ ולעיין בו קצת.
אם אדם מגיע לסיטואציה מורכבת הלכתית בעל כורחו- אז כאן המושג ´להתמודד´ הוא נכון ופירושו לנסות להתנהג בצורה הכי אידאלית במקום או סיטואציה הלא אידאלית.
אבל כשמשתמשים במושג הדיעבדי הזה ליצירת התמודדות לכתחילאית- המושג מאבד את ערכו משום שהתמודדות היא עם הפתעה ולא כניסה יזומה למציאות לא אידאלית.
הרבה פעמים ´להתמודד´ פירושו לעבור עבירות משום שאנו בנ"א עם יצרים ועלולים נפילות ויש הכרח מציאותי מבוסס שכניסה למציאות מורכבת תגרור התדרדרות רוחנית ונפילות.

אבל זו מצווה, לא?!

נכון זו מצווה. אבל אסור לעשות מצווה ע"י עבירה. המטרה הגדולה והאדירה של התרומה לאומה לא מקדשת את האמצעים של המחיר האישי הקשה של התדרדרות רוחנית.

אבל יש בנות שהתגייסו ולא קרה להן כלום?

נכון ולא נכון- כי אין את יודעת איך באמת הצבא השפיע עליהן. יש השפעות שלא רואים אותן ויש השפעות לטווח ארוך שלא מבחינים בהן.
אך גם אם יש בנות ש´שרדו´ את הצבא מבחינה רוחנית- את חייבת לשאול האם זה בגלל הצבא או למרות הצבא

למה לעזאזל אנחנו נשארים בחממה ולא יוצאים אל עם ישראל?! מתי נהיה מעורבים בחברה החילונית?!

נכון! צריך לצאת ולתרום לעם ישראל אך גם אם הצבא היה האפשרות היחידה בה בת יכולה לתרום אני לא חושב שזהו המקום הנכון שצריך לצאת אליו מהחממה. אנסה להסביר מדוע.
המעורבות של בנות בצבא היא שונה מבאזרחות ומכל מקום אחר. להתגייס לצבא זה כמו לעבור לכוכב אחר עם ביגוד משלו, שפה משלו ועוד- זו אטמוספרה אחרת לגמרי וכמו שאדם נשוי לא יכול להסביר לרווק מה זה אומר להיות נשוי כך רק מי שבאמת היה בצבא יבין את מהו ההוואי הצבאי ומהם הלך הרוחות שם. הערבוב שם הוא מוחלט. בצבא חיים אחד בתוך השני. זה שונה מללכת לעבוד במקום מעורב לשנייה ולחזור הביתה למקום מבטחים- שם זה נון סטופ יחד. לא לחינם למרות החוק האוסר קשר אינטימי בין חיילות וחיילים (וק"ו קצינים ומפקדים) היו שנתפסו ונתפסו נשפטו ונכלאו על מעשיהם.
"

גיוס בנות לצבא- מותר או אסור?

תוכן השאלה:
לאחרונה יש דיונים רבים בכיתתי האם לבנות מותר לעשות צבא? למה? יש בנות שאומרות שיש הרבה רבנים שמתירים ואפילו מעודדים.. נכון?
אשמח להסבר על העניין.
תודה רבה!

תוכן התשובה:
ראשית, יישר כוח על השאלה, על הפנייה והרצון לברר- תנהגי כך בכל נושא ובכל שאלה שתתעורר בך! רק כך מקבלים תשובות ורק כך מתקדמים בעבודת ה´!
אשרייך שאת רוצה לשרת ולעזור לעם ישראל!

אם הבנתי יש דיון בכיתתך על גיוס בנות לצבא ואת רוצה לברר את העניין.

אז ככה...
ברור שאחד הנושאים הבוערים היום (אם לא ההה) בקרב בנות בגילך זה שאלת השאלות לאן להמשיך לאחר הלימודים במסגרת השירות והתרומה לאומתנו. פעם ההתלבטות הייתה בין שירות לאומי מסוג אחד לשירות לאומי מסוג אחר- היום השאלה מתרחבת גם לגיוס הצבא ´שרות לאומי או גיוס לצבא´.
בזמן האחרון יש גם גיוס נרחב של בנות והעובדה שיש כבר נווטת דתייה ראשונה לא תורם להתלבטות וכל אחת רואה את עצמה כבר כמתאימה להיות טייסת בשייטת מטכ"ל...
היום נושא הזה ממש in. בכל שכבה יש בנות שמצהירות שהן יתגייסו- זו תופעה שלא הייתה בעבר, או הייתה אך לא בהיקף גדול כפי שהיא היום.
גם העובדה הלא ברורה שבנות משום מה נדלקות כשהן רואות חיילים עם מדים ונשק לא תורם לחשק, ללבוש מדים ולאחוז בנשק, לרדת.
עוד שמן למדורה הוא התגובה האינסטינקטיבית של המחנכים, המחנכות, הרבנים והרבניות שהיא- התנגדות. גם הרבנות (שתכל´ס פעם שמו עליהם- היום בהרבה פחות) פרסמה מאז ומתמיד התנגדות ואיסור לגיוס בנות לצבא. והתנגדות זו מעצבנת לא מעט בנות. גם עצם ההתנגדות וגם עצם זה שהם מבססים את ההתנגדות שלהם כאיסור הלכתי דבר שגורם לכל בת להרגיש (שוב) שהתורה וההלכה חוסמת בפניה אפיקים מסוימים בחיים רק בגלל שהיא בת (בנוסף לאייך להתלבש ואיפה לשיר וכו) שזו הרגשה נוראית.
מה שמוסיף קצת טרפנטין לכל העסק הוא תיעוב מסוים של חלק מהבנות למוסד של השירות הלאומי.


אמנם אני לא בת וגם זכיתי בעצמי לשרת בצבא כלוחם ואני לא נמצא בעמדה שאני יכול לשפוט את הבנות ולומר להם לעשות כך או אחרת אך בכל זאת אני אשתדל דווקא מההכרות העמוקה שלי עם הצבא ודווקא מהמקום שלי כבן לנסות לצייר קווים כללים של מחשבה בנושא הכבד הזה.

הדבר שהכי חשוב לציין הוא שאף אחד לא מתנגד לצבא. הצבא הוא אחד הדברים הכי טובים שקרו לעם ישראל ב 2000 שנה האחרונות! עם ישראל איננו מובל כצאן לטבח אלא מתגונן נגד אויביו. רבש"ע זיכה אותנו בצבא חזק ומתוחכם שגורם למיליארד מוסלמים לנצור את הנשק (למעט קרב פה וקרב שם שמסתיים בעליונותנו על האויב...)
הצבא הוא מצווה גדולה- מצוות כיבוש הארץ ויישוב הארץ, ´עזרת ישראל מיד צר´ ועוד- על הצבא יש פרשיות שלמות בתורה, סוגיות שלמות בגמרא והרחבה גדולה של הראשונים על מלחמת מצווה ומלחמת רשות ועוד.

לכן חשוב לדעת- אף אחד לא מתנגד לצבא כצבא לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה מהותית ועקרונית.

עכשיו אני רוצה לגעת בנושא הצבא מבחינה מהותית- ומכאן נתפצל לשניים: איך הצבא היה אמור להיראות ואיך הוא נראה כיום.

איך הצבא היה אמור להיראות?

כמו שעם ישראל שונה מכל אומות העולם כך גם צבאו צריך להיות שונה.
מאז ומתמיד עד לנפילתה של מלכות חשמונאי הצבא היה בנוי אך ורק מלוחמים בנים. ולמה לעזאזל הדרת הנשים הזו?
מעבר לעובדה שמבחינה מנטלית בנים יותר בנויים להיות לוחמים (גם ל´קרקל´ (גדוד קרבי מעורב) היום אין הכשרה כמו לשאר הגדודים.. ויש נתונים על כושר נמוך וחוסר מקצועיות שגם קצינים לא דתיים דואגים מהם) דבר שאמור מבחינה הגיונית לגרום לפחות לרוב הצבא להיות בנוי מבנים, יש גם את העניין המהותי של טהרת המחנה. צבא היא מסגרת שאף אחד לא יבין אותה עד שהוא יכנס אליה. בצבא האדם הופך להיות שקוף על כל יצריו, נטיותיו וכו (גם של בנות וגם של בנים) ולכן ההתמודדות של היום יום הופכת להיות יותר קשה. וכשנכנסים למצב מלחמתי השקיפות היא מוחלטת עד כדי כך שלמגיעים למלחמת רשות שבה נלחמים הצדיקים שבצדיקים להתמודדות עם אשת יפת תואר התורה מתירה אותה באופנים שונים משום שהיא דיברה כנגד יצר הרע כדי שאותו לוחם צדיק לא ייפול לדיוטא נמוכה יותר של בעילה אסורה.
היום ומאז ומתמיד כל אומה מאומות העולם השילה את עורה והתגלתה בבהמיותה בשדה הקרב- אם זה לגבי ארצות הברית בעיראק, או מלחמות אזרחים בסודן ואם זה כיום בסוריה ששם עדיין לא התגלו כל הזוועות שביצעו בנשים ובילדות בני עמם...
צבאנו גם היום בעת מלחמה שומר על קדושת המחנה וכך הוא נהג מאז ומעולם לא רק כלפי האויב אלא גם בתוכו פנימה.

אך בינו לבין עצמו הצבא שלנו עם כל חשיבותו צריך הרבה תיקון.
הצבא שלנו מתחלק לשלושה חלקים- 1. לוחמים 2. תומכי לחימה 3. ג´בניקים
ואין הם מפורדים בבסיסים שונים- בכל בסיס יש את כולם. באותו בסיס יש לוחמים, יש מש"קיות לירי ומש"קיות ת"ש.
רוב הלוחמים הם בנים ולכן שם הבעיה של הצניעות קיימת אך במידה מועטה יחסית לבעיה של תומכי הלחימה והג´ובניקים ששם יש ערבוביה מוחלטת בין בנים לבנות.
הערבוביה הזו לא בריאה לא לבן ולא לבת, היא לא בריאה לאף יהודי באשר הוא יהודי.
ערבוביה זו גורמת להמון סיבוכים- אי אפשר להבין כמה. כששירתי בצבא כאב לי לראות איך חיילים מתייחסים לחיילות כאובייקט מיני (למשל: העמדות היו מלאות בכתוביות המשבחות אך גופן של המש"קית למיניהן..)
הבנים ובנות משפילים את עצמם ממש. היו חיילים שהיו מתפארים במעשיהם עם כל מיני חיילות בצורה פרטנית ומגעילה ממש.
לכן אני חושב שלא מדובר כאן רק על ´התמודדויות הבת הדתייה בצבא´ אלא ´התמודדויות בת, תהיה אשר תהיה, במסגרת הצבאית´. לענ"ד אין מקום בצבא גם לבת שאיננה שומרת תורה ומצוות במצב שהצבא נמצא בו כיום.

אז למה לבנים מותר?

זו נקודה כואבת. לבנים אין ברירה אחרת. הצבא הוא פיקוח נפש ולכן עדיף להיכנס לצבא עם כל חסרונותיו כדי להגן על עם ישראל.
עדיף להיות קצת פחות צנועים מעל לפני האדמה מאשר צנועים אך קבורים מתחת לפני האדמה.
אך אין ספק שביניש ממוצע חוטף הלם תרבות כשהוא מגיע לצבא הגדול.
יש גם מסגרות נפרדות כמו הנח"ל החרדי, יחידות במודיעין ובחיל האוויר שהצבא מייצר בתקופה האחרונה למי שמעוניין שהפרדה מלאה אך גם שם יש עוד הרבה מה לתקן ולשפר.

סיכום ביניים:

מבחינה מהותית הצבא הישראלי צריך להיות טהור יותר וצנוע יותר
בצבא היום יש הרבה בעיות של צניעות ומבחינה מנטלית קשה מאוד לבת להתאקלם שם.
למרות הכל- בנים מתגייסים לצבא משום שמדובר בפיקוח נפש.


אז למה לא נתגייס ונתמודד? האיסור הגורף לגיוס בנות לצבא הוא לא בריחה מהתמודדות?

אני חושב שצריך לפרש את המושג הרווח ´התמודדות´ ולעיין בו קצת.
אם אדם מגיע לסיטואציה מורכבת הלכתית בעל כורחו- אז כאן המושג ´להתמודד´ הוא נכון ופירושו לנסות להתנהג בצורה הכי אידאלית במקום או סיטואציה הלא אידאלית.
אבל כשמשתמשים במושג הדיעבדי הזה ליצירת התמודדות לכתחילאית- המושג מאבד את ערכו משום שהתמודדות היא עם הפתעה ולא כניסה יזומה למציאות לא אידאלית.
הרבה פעמים ´להתמודד´ פירושו לעבור עבירות משום שאנו בנ"א עם יצרים ועלולים נפילות ויש הכרח מציאותי מבוסס שכניסה למציאות מורכבת תגרור התדרדרות רוחנית ונפילות.

אבל זו מצווה, לא?!

נכון זו מצווה. אבל אסור לעשות מצווה ע"י עבירה. המטרה הגדולה והאדירה של התרומה לאומה לא מקדשת את האמצעים של המחיר האישי הקשה של התדרדרות רוחנית.

אבל יש בנות שהתגייסו ולא קרה להן כלום?

נכון ולא נכון- כי אין את יודעת איך באמת הצבא השפיע עליהן. יש השפעות שלא רואים אותן ויש השפעות לטווח ארוך שלא מבחינים בהן.
אך גם אם יש בנות ש´שרדו´ את הצבא מבחינה רוחנית- את חייבת לשאול האם זה בגלל הצבא או למרות הצבא

למה לעזאזל אנחנו נשארים בחממה ולא יוצאים אל עם ישראל?! מתי נהיה מעורבים בחברה החילונית?!

נכון! צריך לצאת ולתרום לעם ישראל אך גם אם הצבא היה האפשרות היחידה בה בת יכולה לתרום אני לא חושב שזהו המקום הנכון שצריך לצאת אליו מהחממה. אנסה להסביר מדוע.
המעורבות של בנות בצבא היא שונה מבאזרחות ומכל מקום אחר. להתגייס לצבא זה כמו לעבור לכוכב אחר עם ביגוד משלו, שפה משלו ועוד- זו אטמוספרה אחרת לגמרי וכמו שאדם נשוי לא יכול להסביר לרווק מה זה אומר להיות נשוי כך רק מי שבאמת היה בצבא יבין את מהו ההוואי הצבאי ומהם הלך הרוחות שם. הערבוב שם הוא מוחלט. בצבא חיים אחד בתוך השני. זה שונה מללכת לעבוד במקום מעורב לשנייה ולחזור הביתה למקום מבטחים- שם זה נון סטופ יחד. לא לחינם למרות החוק האוסר קשר אינטימי בין חיילות וחיילים (וק"ו קצינים ומפקדים) היו שנתפסו ונתפסו נשפטו ונכלאו על מעשיהם.

מעבר לבעיות ההלכתיות והמהותית- כאחד שהיה בצבא קשה לי להבין את החשק העז שתוקף את מי שרוצה להתגייס (אצל בנים ובנות)
הצבא הוא גוף קשה. הוא מאוד נוצץ מבחוץ אך לאחר תהליך החיול מבינים שבצבא באים לעבוד. רצים שם בלי מוזיקה קצבית ברקע. עובדים שם ללא הרף, יש פקודות- מי שלא ממלא אותן נענש ואף נשלח לכלא. זה עולם אחר. עולם של מפקד ופקוד.
לדוגמא: אם בת רוצה להתגייס למקום מסוים הצבא לא מתחייב לשלוח אותה לשם- הצבא שולח חיילים וחיילות כאחד לאן שהוא צריך. אני נתקלתי בזה אישית כבר בבקו"ם כשגיליתי שהפרופיל שלי קצת נמוך ורצו שאהיה ג´ובניק. סירבתי פקודה, נשלחתי לכלא ורק אחרי מאמצים רבים אפשרו לי לערער ונתנו לי את האפשרות להיות לוחם- אך רק לאחר חודש ביחידה עצמה בתחילתה של הטירונות בא אליי המ"מ ובישר לי שאני יורד לג´וב. נאבקתי- כמעט עברתי לשריון, ובסוף בזכות המ"מ והמ"פ ולאחר הרבה מאמצים אפשרו לי לעשות ניתוח לייזר, זימון לוועדה שתעלה לי את הפרופיל ורק אז, רק אז אפשרו לי להיות לוחם בלי בעיות. (הרגשתי נורא- חייל כ"כ קטן מול צבא כ"כ גדול. ולי היה מזל- יש רבים שלא שפר מזלם)
לכן יכול להיות שבת תגיע עם כל המוטיבציה לשרת במקום מסוים ובסוף היא תמצא את עצמה משרתת שנתיים במקום שהיא כלל לא חשבה לשרת בו.
האם נהניתי בצבא? כן. הסיפוק הוא עצום. אבל היו הרבה רגעים קשים. מכירה את האמירה ´עד מתי?´ היא לא באה מן השפה ולחוץ
הצבא לוקח את חירותו של האדם- הצבא פשוט משעבד את האדם לאן ולאיפה ומתי שהוא צריך (וטוב שכך- לולא זה הוא לא היה מתנהל כמו שצריך). להתגייס פירושו להתמסר לגמרי. זה ממש לא פשוט.
הגיוס הוא גם לשנתיים. את חותמת על שנתיים בלי לדעת למה את נכנסת. זה שונה משירות לאומי שאת מתחייבת לשנה, חושבת אם כדאי ומתחייבת לשנה נוספת לאחר שחווית שנת שירות אחת.
את מוזמנת לשאול כל בת שהתגייסה לצבא על הקושי במנטליות הצבאית. כבנ"א, כבת וכבת דתייה.
זה כ"כ שונה מהשירות הלאומי- זה פשוט עולם אחר...

אבל יש מקומות בשירות הלאומי שלא עושים כלום! ממש חסרי מעש!

זה נכון שיש מקומות כאלו אך רוב המקומות הם מקומות שיש בהם תרומה גדולה מאוד ואם את רוצה ומתאימה להם את יכולה להגיע אליהם (בשונה מהצבא שגם בו יש מקומות שיושבים שם חסרי מעש ואת יכולה למצוא את עצמך שם ללא רצונך...)
לענ"ד השפעה של בת שירות בתחום החינוך תעזור יותר לעם ישראל מאשר מש"קית או אפילו לוחמת..

אבל גם בשירות הלאומי יש מקומות לא צנועים עם בעיות?

נכון וגם אליהם אסור ללכת. אין לרבנים, לתורה ולהלכה דבר נגד הצבא ספציפית. בת צריכה לשרת את עם ישראל במקום שמאפשר לה לשרת בלי להזיק לעצמה והוא במקום שמותר לה להיות בו. (בת ובן, כן?)

לפני ואחרי כל הדיון על ´גיוס בנות לצבא שייך או לא´ אני חושב שכל בת צריכה להיות מודעת לעצמה ולמה שהיא רוצה ומתאימה לו. זה לא סוד שיש לחץ חברתי מאוד גדול בנושא, עצם הדיבור על הנושא גורם לבנות שאף פעם לא חשבו על להתגייס לצבא, לחשוב ברצינות על גיוס או לפחות לשאול שאלות.
לפני כל החלטה אדם צריך להתנתק לרגע מהשיח החברתי ולחשוב לגופו של עניין האם זה מתאים, האם זה מתאים לו.
ההחלטה צריכה להיות בצורה בוגרת ושקולה ולא מתוך שיטת העדר ללא מחשבה.

כמה שאנסה לענות אני מודע לכך שהנושא הוא רחב מאוד.

אני מציע לך להיכנס לקישורים הבאים-
יש סיפור אישי של בת שהתגייסה לצבא:

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article430.htm

תשובה של מנכ"ל אגודת השירות הלאומי בת עמי לבת ששאלה אותו על גיוס לצבא:

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article431.htm

נתונים חשובים על בנות בצה"ל ותשובה של הרב שמואל אליהו בעניין:

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article432.htm

תשובות נוספות מהאתר שלנו:

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=4829.
http://www.kipa.co.il/ask/show/182820-עתודה-לבנות.
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=222578.
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=242378

יישר כוח על הרצון לשרת את עם ישראל והרצון לברר עד הסוף את הנושא!
ב"הצלחה בהחלטות יהיו אשר יהיו!

מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
בתאריך ד שבט תשע"ג

http://www.kipa.co.il/ask/show/280593-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90--%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8

http://www.yeshiva.org.il/midrash/4579

לצבא יש עודף מטורלל בכח אדם. יש לו הרים על גבי הרים של בנות (ולא רק בנות) שאין לו מה לעשות איתם.

החיילת שתלך עכשיו לתת את הנשמה בצבא תגרום לחייל/ת אחרת שנמצאת שם לבזבז את הזמן ולשחק בגברים(/נשים) פשוט כי המקום הבזיוני והקומוניסטי הזה מעודד בטלה ודוחה חריצות מעצם היותו.

הצבא צריך ללמוד לנצל את כ"א שיש לו ולתגמל אותו, במקום פשוט לשרוף עוד כ"א רק כי הוא יכול.

גם גיוס הבנים מיותר בחלקו המשמעותי, אז למה צריך עוד בטלנים?

אם היה לנו צבא מקצועי, לא צריך היה "לאתר" כל כך הרבה אנשים ולרדוף אחריהם ואז אחרי שנתיים-שלוש-חמש הם משתחררים ואובדים. אנשים טובים היו נשארים בתפקיד כמו שהם נמצאים בכל תפקיד אחר, תמורת משכורת ראויה.

לוקח 12 חודשים להכשיר לוחם, למה שלא ישרת 5-10 שנים? למה רק שנתיים?

לא חסרים אנשים שעובדים באבטחה וכו' אחרי הצבא, והיו נשארים על מדים בשמחה תמורת שכר ראוי.

ואני כבר לא מדבר על הטמטום הצבאי בלהביא פקידות וכו' מכל קצוות הארץ ולארגן להם מגורים ותנאים ושילוב ראוי וכל הקשקושים במקום פשוט לשכור מישהי שגרה באזור ושתחזור הביתה בערב.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

ואילו, "ראש עיר" "ראש דשא" זה שם עצם, כאשר הביטוי כולו הוא בכלל אנלוגיה ולכן לא שייך להטות. אין "ראש" נקבה, אין דבר כזה "ראשה". כמו שאין "ידת ימינה" של אף אחד, יש רק "יד ימינה" בין אם מדובר בגבר או באישה.

אז אין כוכבת קולנוע, רק כוכב קולנוע? 🙃 - צעירים מעל עשרים

(אמלק: לדעתי אנשים אומרים כוכבת קולנוע ותותחית בחשבון ושפיצית בגמרא, למרות שכוכב ותותח ושפיץ הם שמות עצם, בגלל שהם למעשה מתפקדים כתואר. באקדמיה ללשון העברית מציינים שגם שמואל הנגיד וביאליק השתמשו ב'ראשה' בלי בעיה)

בכל מקרה יש "בריתה"😅

ראשת. צורם במצלול.

"*היא* ראש" נשמע צורם.

"היא ראשת" לא

מתחלקים לפי אג'נדות פוליטיות? כמה עצב)

בחירה לנשים שינתה כזה את העולם.

נשים בצפון תל אביב מצביעות לאותן מפלגות של גברים בצפון תל אביב.

כנל נשים בשומרון כמו גברים בשומרון.

נשים מסורתיות כמו גברים.

כנל ערביות וחרדיות.

בסוף אדם מצביע בדרך כלל לפי שיוך מגזרי ותרבותי (ובזה בני זוג די דומים בדרך כלל) או אינטרס כלכלי (שגם בזה בני זוג שותפים).

חוץ מלעשות נעים בנפש, לא נראה לי שתוצאות הבחירות היו שונות עם זכות בחירה לנשים או בלי

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום