פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1301)

"רבנו של עולם" - 

טעות הקלדה,

או טעות פרוידיאנית?? 

"אין מוחין בקדקדו"? 

וכו'

"אין מוחין בידו" ושמא רצית לומר...

איזה רע אני...

אל תכעס עלי  

אני סתם צוחק איתך...  

אבל מה שיצא לי מהפה זה שאני לא התחרטתי כשדפקתי נפקדות.. (אז זה היה הוא ששיכנע אותי לא לדפוק, ודפקתי והיה סבבה באמת..) 

אפשר לנעול\לחסום\למחוק

נפקדתי יומיים וסגרתי 28

(זה גם כי אני לא טיפוס שמתאים לכלא אז חסו עלי..)

1) החכמולוג שמגיע מהבית, מעיר אותי, מחייך אלי על א' כאילו אני אמור לשמוח לראות אותו כשאני לא ישנתי כמעט והוא מעיר אותי..

2)אין שקם לכל הרוחות. מה נראה להם. 

בטוח היום יש יותר חדשות ומומלצות.

*הערת המערכת: אין אחריות על אמינות המידע בכתבה.

גם כלב צריך חום ולא רק מלונה וחצר...

ולגבי אם ירצו, אז ילדים שגדלים בבית עם כלב, הם בעלי מערכת חיסונית טובה יותר...

ומתפללים. להבדיל. וצריך גם לקבוע איתם לתורה. וגם לעמוד בהם. וללמוד דעת ה'.(האחרון מהרב יהושוע שפירא.)

א. דבר ראשון - תדעי שזה ממש לא מובן מאליו בדור הזה שיש רצון לקרבת ה' והתקדמות רוחנית, במיוחד כשיש כ"כ הרבה הסחות ובלבולים, אז עצם זה שהרצון קיים ומציק לך זו כבר סיבה לשמחה ולאופטימיות.

ב. אני חושב ש99.99% מהאנשים יכולים להזדהות עם מה שכתבת, הבלבול הזה הוא ממש לא איזה חיסרון מיוחד שלך (לכל אחד יש מה לשפר בהתנהלות שלו אבל המשיכה לעולם החומר קיימת בכל אחד גם אם בצורות אחרות). הרבה אנשים מרגישים רגשות אשמה ושהם לא בסדר שיש להם משיכה לעולם החומר אבל זה נובע מהשקפת עולם מוטעית (ונוצרית). המשיכה לחומר זה דבר טבעי שאם מנתבים אותו נכון לא אמור לגרום לסתירה פנימית אלא דווקא להרמוניה נפשית.

ג. אותי מאד חיזק מאמר שקראתי בדרשות הר"ן (דרוש עשירי) שמדבר על העניין הזה. [בתמצות - האדם מטבע הבריאה מורכב מחומר ורוח, גוף ונשמה. הנשמה מושכת לכיוון הרוחני והגוף וצרכיו לכיוון החומרי, שתי המשיכות קיימות באדם בטבעו. ההבדל הוא שהמשיכה לרוח היא יותר עצמית ועמוקה באדם ככה שיותר קל ונעים לו להתחבר אליה, לעומת המשיכה החומרית שעיקר הכח שלה הוא הדמיון ולכן היא יותר חזקה אבל פחות עושה טוב לבנאדם. בעצם מה שהתורה מבקשת מהאדם זה להתחבר לעצמו ולא להלחם בעצמו (נקודה שאותי מאד חיזקה)].

ד. בפועל - עיקר העבודה זה ההרגל, מי שמתרגל להמשך אחרי החומר זה יהפך אצלו לטבע והרוחניות תהיה לו קשה ולהיפך. אז כדאי לזכור שעיקר הקושי לשנות הוא רק בהתחלה.

ה. לגבי "הרצון לעולם החומרי" - התורה לא אוסרת כיף ולהיות שמח וליהנות מהחיים זה אפילו מצווה, רק צריך לדעת איך ליהנות מהחיים נכון. אני חושב שאם תגדירי לך מראש מה כיף לך ומה עושה לך טוב ומצד שני לא מתנגש עם חיים תורניים (שזה הרוב המוחלט של הדברים כמו לצאת עם חברות, טיולים, אם יש לך צורך בקשר זוגי אז גם זה אפשר בקדושה וכו') כך תוכלי לעשות מה שאת אוהבת בלי נקיפות מצפון ובלי סתירות פנמיות ובמקביל להתקדם בעבודת ה' בשמחה.

בהצלחה.

אבל אצלי הדברים היו שונים עד לפני 4 שנים בערך ,

פעם לא עניין אותי כלום רק עבודה על המידות קדושה וצניעות , אבל באיזשהו שלב אי שם חוויתי קשיים שגרמו לי אט אט

להתנתק מהרוחני והטוהר ולאט לאט התחברתי גם לחומר לצערי

סוד ההצלחה להתנתק מהחומר זה החלטה וניתוק גמור מכל הדברים המסיחים וזה מה שהיה לי פעם את כח הרצון הזה

כשאת רווקה זה קשה , אבל רק רצון אמיתי וכנה יכול למקם אותך במקום שאת רוצה להיות בו זה עניין של רצון

אי אפשר לשלב בניהם תשכחי מזה ,

למרות שיש אנשים מסויימים שיכולים לשלב אבל שילוב יכול אצל הרבה אנשים להוביל לכשלון ידוע מראש.

העצה שלי זה לנסות לעשות באופן מעשי דברים שלא עשית עד היום

לדבר יותר עם בורא עולם , לקבל על עצמך תפילות שלא עשית עד היום , להוסיף דברים וככל שאתה מוסיף אתה מתקדש

והרצון והשאיפה שלך לחומר נעלם מעצמו כי אין דברי תורה מקבלין טומאה זה ידוע ..

אל תנסי לשלב חצי חצי זה פשוט לא ילך

תפחיתי את החומר ותעלי באופן מעשי את הקדושה

בהצלחה

צריך להכניס את הקדושה, את הקב''ה בכל מעשה חומרי, בכל מחשבה ופעולה.

אנחנו לא מלאכים, קדושים ופרושים.

אנחנו בני אדם, אבל יהודים.  וזאת העבודה שלנו בעולם הגשמי.

ולכן הקב''ה כל כך אוהב אותנו.

מי שה' החליט שהוא לא ייפגע, גם אם הוא יהיה ליד המחבל, המחבל לא יגע בו לרעה.

רואים את בחוש.

למה מחבל "בוחר" לדקור דווקא איש מסויים ולא את זה שלידו?

כי ה' ככה גזר

כבד של הרב לנדא

בשוק ראיתי שלט מצחיק 
"כנפיים הרב אייזנבך
עוף ממולא הרב אייזנבך
ברווז הרב אייזנבך"

אם אני הייתי הרב אייזנבך
לא הייתי מסכים
שיעליבו אותי כך...






 

@עדןעדן

הבינו על מה הצחוק....
מסכנה מנוחה