פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1413)

וככ חםםםםםם לי!!
ורק בוקר

נקווה שההמשך יהיה ערני יותר.

ולכל אלו שטוחנים למבחנים-

בהצלחה!!

והוא מוסר שעדיין לא...!

לילה טוב

נראה לי שאני אפרוש כאן, לילה טוב

ולדפוק נימנום ברכב של איזה חודש ככה לפני שחוזרים לבית

אני עדיין עסוק בלהיות עצבני.

והתחלתי לעשות שטויות...

לילה טוב!

לקחתם את זה קצת קשה מדי...

יש מלא אתרים היסטוריים ומוזיאונים, עדיף לגרור לשם עוד מישהי, יותר כיף ביחד

זה נחמד..או שאני ממש מוזרה שנהנתי מזה

על קו - התחנה המרכזית - שער יפו

 

ללכת להתנדב בחסדי נעמי (נוג"ה עושים את זה המון תבררי פרטים אצלם )

 

אם את לא פוחדת, או לחלופין לא מפוקסת מספיק - לעשות סובב חומות העיר העתיקה - כן, כולל השטחים הערביים

 

ויש עוד...

רצינו לעלות לאיזור הרכבת הקלה ברגל, ולא רציתי דרך השוק הארמני (מפחידדד)...
הייתי בטוחה שאני יודעת את הדרך ובטעות פספסנו את הסימטה של ״אור החיים״ נראה לי (שדרכה עולים ללמעלה), והיא שואלת אותי - את בטוחה שאת יודעת את הדרך?
ואני אומרת לה בשיא הביטחון - כן כן...
ואז באחת הסמטאות אני פתאום קולטת שאנחנו קצת באיבוד 😳😳
מולנו היה השוק ולא רציתי להכנס דרכו אז ניסיתי לחפש בוייז איך מגיעים, אבל הוויז רק הראה את המפה ולא כיוון למסלול. אז באחת הסמטאות, לפי הוייז זה כיוון לאותו כיוון שהיינו צריכות, אז התחלנו ללכת ואנחנו רואות לאורך כל הדרך מבנים כאלו עם כיתובים בערבית שנראים כמו בתי תפילה שלהם או משהו כזה, ואז אני אומרת לחברה שלי - בואי נחזור...
והיא אומרת לי - לא, בואי.
ואנחנו ממשיכות ופתאום רואות ערבים במרחק כמה מטרים, ואני אומרת לה - בואייייי... הסתובבנו וחזרנו אחורה... אימאלההה זה היה מפחיד😳😳

וזה היה פדיחה בשבילי...
בסוף שאלנו אנשים איך מגיעים...

אז בכל הסיפור הזה רק רציתי לומר שזה ממש לא בראש שלי ללכת למקומות ערביים וקל וחומר שלא לבד😣 אימלה!

הגישה שעולה מהכותל לחניית הרובע, וממשיך לשער ציון, ועוד, עעעעעעעעדדדד שער יפו... פשוט מאוד ולא מצריך "Fניסה" ל"איזורים עוינים משהו".

ועוד שאלונת קטנטנה : זה לבד? בלי עוד אפילו חברה אחת/קרובת משפחה, שאיתך/את יכולה לגרור שתהיה איתך באותו יום?

 

כי יש הרבה דברים שפשוט נחמד פחות לעשות אותם לבד...

פשוט פתאום החלטתי שבא לי מחר לנסוע לירושלים. לכותל - להתפלל! לקניות.
ולתאם עם חברה - זה כבר מאוחר מידי.

אם אני לא טועה זה בתחנה מרכזית. נראה לי שיוצאת כל שעה עגולה או משהו כזה. ניתן לברר שם.

וזה סיור בכל ירושלים.

 

בהצלחה!

ב"ה שהכל הסתדר לטובה

 

(לא הגבלת במיקום...ולא, אני לא בארה"ב אני בישראל, פשוט עניתי תשובה כוללנית )

בס"ד

חיסלתי עם חברות חצי אבטיח, מלונים וענבים
ואני חושבת שאכלתי יותר מדי :-X

3 פירות שאסור לשלב ביניהם....
תהיי בריאה נולאית

בס"ד


מקווה שגם שאר הבנות בסדר

יום

מנסה לישון

כולנו אוזן
והחתימה שלך של קניבלים

חבר שלי התגייס היום סופסוף

מבצר של מרגליות
ומטלות
בשפע רב...
 

פרה-סמינריונית בניהול אסטרטגי מאחורי. עכשיו רק צריך תפילות שהוא יסכים לבדוק לי למרות האיחור.

קצת מנוחה, ומחר כבר אתחיל בעז"ה את הפרה הבא.

[אפשר- עם חומר ניקוי כלשהו]

עד לכיסוי
ולהמתין לפי מידת הקושי- 
לרוב לילה מספיק כדי לאפשר לשאריות להיפרד מהסיר ודפנותיו...
ויותר קל לנקות הסיר.
בהצלחה!

אבל עד אז, לדעתי אין כל כך מה לעשות... או לפורר עם מזלג/ כף,
ואז זה נשבר....
או לאכול ככה....
אם זה בשביל לאכול.. אם לא, אז התגובה שמעליי

אכן פעם ההורים שלי הציעו לי לשתות יין במענה להתייעצות איך להירדם סוף סוף. למצער זה היה בתקופה שבה לא הייתי מסוגל לשתות יין.

וזה אומר שאתה צריך לפצות על השנים שלא אהבת ! (: 

זה לא אומר שהייתי מתנגדת לויסקי בכוס ויסקי או בכל כוס אחרת...

לפנק אותנו בתמונה.(: 

ב"ה
שומו שמיים!!!
אוייי לאותה בושה

שחכת להוסיף - 

 

או ויייייי זמיררררררררררררררררררררר.......... 

בס"ד

איזה שנ"צ, אה?!

ואז אנחנו עונים לו שזה לא (באל"ף רבתי בבקשה!) מנחם!..

#מה זה שווה
#טובה שנתי מעירנותי

יום ארוך ומעייף

יום ארוך שנגמר

אבל עייפה אחרי ביקור של הילדים

[אדם יקר - והכרתי כילד גם את הוריו ע"ה, אנשים נפלאים]

 

פעם אמר, רופא השיניים הזה, למישהו שילדו היה מטופל אצל, והיה מוצץ אצבע, כנראה היה צריך את זה:

 

"מוטב שיניים עקומות מנפש עקומה.."

כבר עברה כמעט שנה וחצי,

ביום יום הראש מלא במחשבות.

וכן, חושבים גם עלייך, מדברים...

 

אבל הכל במין ריחוק שכזה, כי אם נחשוב  ונבין באמת באמת נתפרק...

ופתאום, סתם ככה באמצע היום הגעגועים תוקפים אותי, ואני כמעט מתקפלת מעומק הכאב.

 

פתאום, בין כל ההכנות לחתונה, בין חלק'ה לברית,  אני מבינה כמה אתה חסר פה לכולנו.

פתאום אני תופסת, כשאני מדמיינת את השבת חתן אצלכם בבית, אני עוד רואה אותך שם, איתנו.

אע"פ שהשכל יודע שאתה כבר לא פה...

 

ואני נזכרת בתחושות הקשות מהאזכרה בקיץ האחרון.

לראות את ישי, שרק יצא מבית החולים, בקושי עומד מול  הקבר, ולבכות לבכות לבכות...

ולרצות לצעוק לך-

"קום!! אנחנו כ"כ צריכים אותך כאן!

ישי צריך אותך, סבא צריך אותך, אישתך, שאהבת כ"כ, עם ישראל כולו זקוק לך עכשיו!!"

 

וכמה חודשים אחרי, בברית של איתן, עדיין חיפשתי אותך בין הסנדק לשאר האורחים.

וכ"כ היה לי קשה להישיר מבט אל התמונה הזו שלך שניצבה על הבימה.

 

ואני מסתכלת על הקטנטנים האלה, שגדלים בלי סבא.

שירה כ"כ מתגעגעת אלייך, אתה יודע?

ומלאכי המתוק, התרגל לחיות עם תמונה שלך.

בשלג האחרון תפסנו אותו עומד מול החלון עם התמונה שלך, מראה לסבא את השלג שבחוץ..

 

ולא ככה תיכננתי שיצאו הדברים, והמילים מתבלבלות לי ומסתבכות.

ואני, שבדרך כלל אוהבת לכתוב, מרגישה עכשיו שכל מה שרשמתי כ"כ תפל וחסר משמעות.

כי אלו שנפגשו, ולו לרגע, עם האור הגדול שלך, אולי יבינו.

ואלו שלא, לא יעזור כמה אכתוב.

 

ואני הקטנה, פשוט מתגעגעת...

מתגעגעת להבנה הפשוטה שלך.

לסבלנות שבה תמיד התפנת אליי, לתחושת החשיבות שנתת לי.

לצחוק הטיבעי שלך, להומור הבריא, לאמונה התמימה גם בימים קשים.

 

מתגעגעת אלייך, דוד יקר שלי.

________________________________________

* נכתב לזיכרו של דודי האהוב  יואל ויסברג זצ"ל.

 

 

 

יצאתי אהבל.
הכנתי א. בוקר ומסתבר שיש לי גבינצ! טוסט היה חוסך לי הרבה זמן..

תהנה מארוחת בוקר מושקעת

מכירים שפתאום עולה לכם שיר מאיפשהו לראש? בלי קשר לכלום ואתם מרגישים חייבים לשמוע אותו?(באמת זמן מעולה לדברים כאלו)

נקדש את שמךךך שמךךךך בעולם
|הולך לחפש|

שיהיה טוב היום.

שהוא יהיה בריא,

שאצליח במשימה,

שיתקבלו התפילות

ושנהנה היום בי-ם.

אמן

ב"ה
בהצלחה!

מדבקות עם אותיות א ב. או כיתובים של מצויין, חרוץ עבודה טובה וכאלו...

ספרים תורניים!!!

מוצרי מזון או חטיפים שאין שם בהכשר מהודר ועוד...

תהילים קטנים מחזיקי מפתחות...

הרשימה עוד ארוכה... רוצה לשלוח לי פשוט?

בס"ד מתפללת להצליח מאוד בע"ה....תודה!

ב"ה
יהי רצון שה' ימלא את משאלות ליבך לטובה!!

ואם כבר אז זו ההזדמנות להגיד תודה על השמחה והאופטימיות שאת מכניסה לפה, זה ממש מורגש!
תודה רבה!

קוראים לך פרח? איזה שם יפה!

בס"ד

 

ולאחרונה מיכל כדי לשנות קצת ת'מזל לטובה הרב החליט שכך עליי להיקרא, אבל להרבה אנשים שהכירו אותי כפרח היה קשה להתרגל לשינוי הפתאומי אז עבורם השארתי גם פרח.

ובע"ה אולי תיהי סייעת של בני דודים שלי

בס"ד

 

הם גרים כאן איפה שאני גרה? _(החלטתי כבר לא לפרש - לשמור על פרטיי האישיים= מי שיודע יודע... תודה. )

 

אם הם גרים כאן אז זה בהחלט ייתכן. בע"ה! תודה!

בס"ד

 

מחר יש לי פגישת הכנה לכך עם היועצת תעסוקתית שלי.... מתרגשת מאוד.... תודה רבה שוב למברכים!! בע"ה

אני יכול להתכתב כל היום פתאום שיש לי איזה עבודה לכתוב, מגיעה המחשבה הזאת של אין לי כח. 

 

שבתכל'ס כל היום רשמתי..  

אין לי את התשובות עדיין

מאיפה זה נפל עליך??

הצלחתי כבר שאלה אחת מתוך 13!

בס"ד

למה ה' יצר את האדם? אחרי כל המדרשים וניסיונות הפיצוח, האמת היא ש...
אנחנו לא יודעים!

אנחנו יכולים לשער, לחשוב.

לדעת? אנחנו לא יודעים,

ואת יודעת מה? זה לגמרי בסדר שאנחנו לא יודעים , אנחנו כאן כי ככה ה' רצה. למה? לא יודעים.

(אגב, את 'אני לא יודע למה ה' ברא את האדם' שמעתי במקור ראשון מרב שהוא רב, לא אגיד את שמו כי זה אאוטינג+ בקשה מפורשת לא להגיד דברים בשמו אלא לענות תשובות ישירות ולא שיגידו בשמו. אז אני לא יגיד )

ואני אמורה לפרט את כל הפסוקים והמדרשים והמחלוקות וכו'

ואני מכירה הרבה דיון על למה נברא העולם. עכשיו אני צריכה למקד את זה לאדם ולהביא את זה עם כל המקורות.

 

אני צריכה לקבל ציון...

 

(ואגב, אני גם לא מסכימה עם הגישה מעבר לעובדה שכל כך הרבה גדולי ישראל עסקו בזה וכתבו לנו את דעתם, שזו עובדה שמלמדת על חשיבות הנושא, זה גם פשוט מאוד. צבא יכול להלחם בלי לדעת מה המטרה? זו אותה איכות לחימה של החייל הפשוט? לא חושבת.. אם יש יעוד שאני אמורה להגשים אני צריכה לדעת מהו ולא רק את רשימת המצוות שבדרך. למרות שהן העיקר)

בס"ד

אבל יש רב, די חדשני
קוראים לו הרב גוגל, יש לו די הרבה תשובות, חלקן עמוקות, חלקן רדודות, לעיתים סותרות

אבל כדאי לשאול אותו, בהצלחה!

בס"ד

 

 

וממש רוצה לדעת את התשובות.

אז בבקשה תפרסמי אותן כאן שתסיימי.

 

וחיזוק:

יש בזה גם חסד כלפינו וגם את זוכה שנלמד תורה(כמו כתיבת ספר).

 

בהצלחה.

הייתי צריכה קודם להסביר מה זה תוהו ובוהו לפי המדרש. ואז לקשר ליום כיפור וכו'...

 

יחס המדרשים והמקורות אל המושג תוהו ובוהו מעורב.

מצד אחד מוגדר תוהו ובוהו כשיממון. תוהו מלשון תהיה. פליאה על ה"בוהו"- הריקות והשיממון.  בהסתכלות הזו, במציאות ה"אין" שלפני הבריאה יש מציאות אלוקית בלבד. וכל השאר- שמם. מן המציאות האלוקית הזו מופיעה רוח אלוקים המרחפת על פני המים.

מן הצד השני- התוהו- התהייה היא דווקא על מציאות הבריאה. העולם שאינו ריק. על ה"בוהו", הבלאגן, הדברים שנראים כחוסר צדק או כשליליים. מעשי הרשעים והנטייה שלהם לכך עוד מילדותם, "אפליה" לטובת העליונים החוסים בזיו השכינה וחיים לעולם לעומת התחתונים שיש להם מוות, יסורים והמון עבודה על מנת לזכות לאור אלוקי וכדומה.

עיון מעמיק מגלה כי המושגים אינם סותרים. ה"אין" המציאות האלוקית הנסתרת, החושך שעל פני התהום זהו המקור למציאות הנגלית לעינינו. התוהו ובוהו במובן הריקות הוא נקודת ההתחלה. לאדם הפשוט אין השגה בתוהו ובוהו. זה "אין" בשבילו. המציאות האלוקית לא גלויה לעיניו.

כיוון שכך, כאשר הוא נתקל בהשתלשלות של התכנון האלוקי בעולם הוא עומד תמה ואינו מבין. הרבה דברים נראים לו כחוסר צדק, כרוע. לו יכל להביט במקור, בתוהו העליון, היה מבין הכל. אולם זה למעלה מהשגתו.

ביום כיפור אנו קוראים בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף פיוט העוסק בעשרה הרוגי מלכות. שם עולה שאלה נוקבת- "זאת תורה וזאת שכרה?". התמיהה על התוהו ובוהו השולט בעולם זועקת לנוכח הצדיקים הנהרגים במיתות משונות. תשובתו של הקב"ה מפתיעה.

"אם אשמע קול אחר, אהפוך את העולם למים".

במבט ראשון, נראה כי מדובר ב"סתימת פה". "שתוק", אומר ה', "כך עלתה במחשבה לפני".

אולם לאמיתו של דבר יש כאן תשובה. מסביר הקב"ה לתוהים שעל מנת להבין את המהלכים יש צורך לחזור אל התוהו ובוהו הראשון. אל הזמן שבו "רוח אלוקים מרחפת על פני המים" אל המחשבה הקודמת לדיבור ולמעשה, השלב שלפני הבריאה הגשמית.

לא סתם מופיע הפיוט הנ"ל בתפילת יום הכיפורים. חלק מרכזי בעבודת היום הוא ההתבטלות. ההכרה במציאות הבורא באופן כזה שהוא למעלה מהשגה. קבלת מלכותו כעבד. גם כשאני לא מבין.

אולם יש כאן עוד הרבה מעבר לכך. אם תהינו על הבוהו, על חטאי האדם, על המקום שנתן ה' לרוע בעולם, התשובה נמצאת ביום הכיפורים. ביום הכיפורים אנו נזכרים שהתשובה קדמה לעולם.

התשובה הייתה קיימת עוד לפני מציאותו הגשמית של העולם. היא חלק מהתוהו העליון. למענה ה' ברא את מציאותו של החטא. כבר אמרו חז"ל "נורא עלילה על בני אדם" - שה' בעצם יצר את המקום לחטא אדם הראשון למען תוכניתו הראשונית. האדם אמנם לא תופס מדוע ה' מעוניין בכך. אולם זהו חלק מהתוהו הראשוני. מהתכנון האלוקי הקדום.

מהחושך שיתרון האור המגיע ממנו הוא גדול יותר. מהחטא שהתשובה המגיעה בעקבותיו מקרבת את האדם לה' יותר מקרבת הצדיקים.

אל המקום הראשוני הזה של התשובה אנו שואפים להגיע ביום הכיפורים.

בס"ד

 

 

הקישור שעשית בין הדברים באמת מאוד מעניין ויפה.

בבקשה תביאי לנו את כל התשובות בסיום.

תודה.

ואני די מחברת דברים שונים על דעת עצמי כדי לסיים את העבודה הזו...

כאילו, ברור שהכול מבוסס על מקורות. אבל ההקשרים והדיוקים....

הלמידה תועיל
אין ספק.

בהצלחה רבה!

לא רמח"ל..

לבריות כתכונת הטוב האלוקי הבסיסי: "שהוא טוב ומטיב...והגדול שבחסדיו על בריותיו הוא שנתן להם את ההויה כלומר מה שהמציא אותם אחר שלא היו, וכפי שאמר לנבחריהם ´כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו´".

שזו מטרת הבריאה.

 

תודה לך!!

הראשון תהלים קמה
השני קיט

שזו מטרת הבריאה

ל"טבע הטוב להיטיב".

ולמתעניינים - גם הערות יתקבלו בברכה, שלא נשלח למרצה שטויות...

 

מטרת בריאת העולם כשבמרכזו- נזר הבריאה- האדם, נידונה רבות בין גדולי ישראל. באופן כללי יש מספר תשובות מקובלות שיש ביניהן יחסי גומלין, יחסיות ועוד.

מעל לכל עומד רצונו הקדום של הבורא. נאמר במדרש תנחומא- "נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים". רצון זה אינו נובע מסיבה כלשהי כי אין סיבה היכולה להכריח את הקב"ה שום עניין. הקב"ה לא צריך נבראים, אין אצלו יתברך שום חיסרון או צורך שעלינו להשלים, אך כך עלה ברצונו. לפני הרצון הזה ומה שנתהווה ממנו, אין לנו שום תפיסה והשגה. עם זאת, נקודה זו מזכירה לנו שרצונו של ה' הוא במרכז ולא האדם.

 

אולם לאחר שעלה ברצונו, בתוך מערכת הבריאה בשלביה הראשוניים נבראו חוקים שונים והקב"ה סיבב סיבות שונות לבריאת העולם.

 

סיבות אלו מתחלקות באופן כללי ל2 גישות.

 

א. סיבות שהן לצורך גבוה.

(לכאורה ניתן לראות בהם "תלות" וצורך של ה' בנבראים)

ניתן 2 דוגמאות לגישה זו:

 -"אין מלך בלא עם" (פרקי דר' אליעזר)- שיהיו ברואים אשר ימליכו את ה' למלך. אנו מציינים את יום בריאת העולם ביום בריאת האדם שאמר לכל הברואים "נכרעה לפני ה'".

- "שיכירו גדולתו" (האריז"ל)- כנאמר "וידעתם כי אני ה'". שהנבראים יכירו במציאות ובגדולת ה'.

גם בפרקי אבות מוזכרת גישה זו במשנה: "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו" - למען גילוי כבוד ה' בעולם. המשנה מבוססת על הפסוק בישעיה- " כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו".

וכך נאמר גם בקונטרס ספר הזכרונות: " וזהו סיבת הבריאה כולה להתגלות כבוד מלכותו, שיהיו נבראים ויכירו שיש בורא: והוא ענין מלא כל הארץ כבודו, שכבודו יתברך הוא מלא כל הארץ שהיא כלל הבריאה היותר שפלה שם מלא כבודו, כי כל פעל ה' למענהו לקילוסו (שוחר טוב י"ט קמ"ח), לגלות כבוד מלכותו".

בדבריו הוא מביא את הפסוק במשלי: "כל פעל ה' למענהו"- בריאת העולם היא לצורך גבוה.

 

ב. לטובת האדם- להיטיב לברואים

(בהסתכלות עמוקה יותר, גם כאן זו הגשמת טובו של ה' ולא למעננו)

המדרש אומר שהעולם נברא בשביל ישראל שנקראו ראשית.

שתי מקורות לדוגמא:

אומר הרמח"ל: "ואמנם, מחק הטוב הוא להטיב, וזה הוא מה שרצה הוא ית"ש - לברוא נבראים כדי שיוכל להטיב להם, כי אם אין מקבל הטוב אין הטבה"

 

כמו כן, מופיע גם ב'עץ חיים': כשעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו ויכירו גדולתו ויזכו להיות מרכבה למעלה להדבק בו ית'...- הטוב הנעלה שלשמו ה' ברא את העולם היא הדבקות בבורא. זאת משיגים על ידי התורה והמצוות.

 

השאלה- לכאורה יש כאן סתירה. האם העולם נברא על מנת לגלות את כבוד ה' או להיטיב לנו. לצורך גבוה או לצורך האדם?

 

ביאור הגר"א- הגר"א מבאר את מילות התפילה הנאמרות בכל יום: "טוב יצר כבוד לשמו". ניתן לראות כי במילים אלו נכנסות 2 הגישות הנ"ל. טוב יצר- להיטיב לברואים. כבוד לשמו- למען כבוד שמו.

אולם נשאלת שאלה גדולה- כל העולמות העליונים לא יכולים להכיל את כבוד ה'. ואנחנו, כאן בעולם התחתון, מגלים את כבודו? איך זה אפשרי ומה זה מועיל לו?

מבאר הגר"א שמלכתחילה באמת לא אמור להיות בכוחנו לפעול משהו למען כבוד ה'. אולם זה חלק מטובו של ה'.  טובו הוא שהוא יצר כבוד לשמו. שהוא יצר לנו את האפשרות לכבדו למרות אפסותנו. ועל ידי שאנו מגלים את כבודו אנו דבקים בו וזוכים לטוב האמיתי שבשבילו הוא ברא את העולם.

לפי באור זה יוצא כי מצד הקב"ה- אנחנו מטרת הבריאה, ההטבה לנו.

אולם מצידנו, הקב"ה מטרת הבריאה, ועלינו להתמקד בגילוי כבודו בעולם על ידי קיום התורה ומצוות.