פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1577)

בס"ד ובהשתדלותי

 

כבר הרבה זמן בא לי קציצות עם בצל וגזר... צריך לקנות פעם קישואים או תרד....

רק נשאר לחכות שהבשר יואיל בטובו להתקרר

כבר חשבתי לעשות פוו

אבל משום מה...יש לי הרגשה שזה לא ילך

 

 

לרצפה יש יכולת פלאית לקרר מאכלים..

אבל המשפחה שלי לא תתלהב מהרעיון..

זה סיר שהתבשל איזה 3 שעות!!

או שהוא אמר את זה רק על הפריזר?

בכ"מ נראלי זה לא משנה לך עכשיו..

אבל לפי מה שהבנתי, היום המקררים יותר עמידים לעניין.

היום שברתי שיא חדש

 

ותשובה ותפילה וצדקה ..

סליחות.
לשכנע את עצמי שיש לי את הזכות לבקש סליחה..

חז"ל מלמדים שאדם מעדיף מעט משלו
מאשר הרבה אבל משל חברו.
אבל זה שזה טבע האדם, זה לא אומר שזה ערך ליהנות משל חברך.

חז"ל מספרים על שמואל הנביא שהקפיד לא ליהנות משל אחרים לעומת אלישע שכן נהנה, ונראה לענ"ד שזה שתי דרכים בעבודת ה׳ שתלויים בנטיה הנשמתית של האדם.

ועד כמה "בקשת הטובה" היא "נוראה"...

 

 

מצד אחד "פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות" -

 

מצד שני "למס מרעהו חסד"..  אין צורך לגזול מהשני את האפשרות לעשות קצת חסד..

 

[מ"ניחוש", אני מעריך שאצלך זה יותר קרוב לצד השני. ולא כ"כ נורא לבקש את הטובה.. וכדאי שתעשי את זה אם כך]

 

 

נ.ב.  כמובן לא עניתי בתור מתיימר לתואר, ולהגיד מה "התורה" אומרת.. אלא  סתם כדי לעזור..

 

 

 

 

כמעט בכל תחום.

 

יש לאנשים מסביבי הרבה חכמה והסתכלות נבונה על החיים.

בס"ד

נגיד סביר להניח שאם היית נתקעת בלי אוכל וחברות אפילו, היו מציעות לך אוכל עד שתסתדרי היית מרגישה לא נעים אפילו אם הם חברות קל וחומר בדברים אחרים

אם היו מציעות, הייתי לוקחת..

וזה כי אני יודעת שבמקומן הייתי עושה בדיוק אותו דבר.

דווקא הדוג' הזו לא טובה. היו לא מעט מקרים שאני זו שהציעה לחברה אוכל עד שתסתדר.

 

יש לי תורה שלמה על הנושא הזה והיא מורכבת. בקיצור..:

מצד אחד- אני חושבת שאף אחד בעולם לא חייב לי כלום, לכן אני לא מקבלת כמובן מאליו שום טובה של האחר [כולל אמא, אבל זה בלי קשר..].

מצד שני- אני מאמינה שכיוון שלא נולדתי לבדי בעולם ויש לאנשים מסביבי יכולת לעזור לי ממקום חיצוני, לא אתבייש לבקש ולקבל עזרה.

אני יודעת שגם אני הייתי מחזירה לאותם אנשים טובים כשהם היו צריכים.

פעם אני הנתמכת ופעם התומכת. ככה זה בחיים..

 

אבל אני מבינה את המבוכה שיש להרבה אנשים לבקש עזרה, לכן לרוב אני מציעה עזרה מעצמי ולא מחכה שיבקשו.

עדיף לקבל טובה. אם לא, עדיף להמנע, וה' יזכה אותך שיהיה לך מספיק בהרחבה להטיב לעצמך בהמשך.

[משלי טו, חולין מד:- מאירי שם,ירושלמי פאה (סוף פרק ח'), רמב"ם מת"ע (י, יט), שו"ע יו"ד (רנה,ב)]

ככה שלעולם אין אדם שבאמת יכול "להסתדר לבד" בהכל - אולי לא לכל דבר אנחנו קוראים "לבקש טובה" - אבל במובן העמוק ככה זה. זוהי החברה האנושית, נעים להכיר - חברה שבה כל פרט קשור בהכרח לפרט אחר, ולא יכול בלעדיו.

 

 

זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות טפילים לנצח על אחרים, בכל דבר,  אבל לעניות דעתי האישית - אין פסול בלהיעזר באנשים כאשר את יודעת שזה יוביל לתוצאה טובה יותר שיותר תועיל לך, מאשר עשיית אותו דבר לבד.

 

ב"הצלחה.

כשאני יכולה, אני מאמינה שגם הם יישמחו לעזור לי בעזרת ה'.
כמובן אם זאת תיהיה פאדיחה רצינית, אחשוב פעמיים.

לשם שבו רק הבין את הכוונה..
אנסח בהזדמנות

הכי נעים לבקש ממישהו שגם יודע להגיד לא כשהוא לא יכול.

כך אתה יודע אם אתה מעיק, או מאפשר לו לעשות חסד בשמחה..

 

אז זו הזדמנות ללמד את עצמנו- גם איך לעזור...

כשאפשר- בשמחה

וכשקשה- לא להתבייש לומר...

O

אבל אני מאמינה שרבים מעשייך הטובים מחטאייך.
וכולנו עשינו הרבה שטויות, אבל בסופו של דבר רק ה' מכריע את כף הגורל...

מפחיד!!!!!
ואמן וה' ידון את כולנו לכף זכות.

שנה טובה

אחרי חודש של הכנות, ובסופו של דבר אני מרגיש שאני חוזר לאותו מקום, כלי שבור, לא מיליתי את חובותי, התיקונים לא היו שלמים, ההכנות לא היטו את הכף. אני יכול לומר בוודאות - זה יהיה מביך, גם אם היה לי עוד שנה הכנה...
האם אנחנו יכולים להיות זכאים? יש כזה דבר?? ראש השנה זה פשוט לעמוד בדין, ושאלוקים יעשה בי כרצונו...

אז כן

אז בתור מתכננת רצינית,
צר לי לאכזב אותך-
אבל לא.

של ה'תשע"ה...

כי מתישהו מחר באזור בין הערביים אלוקים יתיישב על כסא מלכותו, יחכך ידיים, יעבור על תשע"ד ויתפוצץ מצחוק על כמה נאיבים אנחנו.

ואז, כבקרת רועה עדרו הוא יעביר אותנו תחת שבטו ויחליט למי ומתי יקרה מה. אז מה הטעם לתכנן עכשיו?

 

אחרי השנה האחרונה אני לא בטוחה שגם תשובה-תפילה-צדקה יעבירו את רוע הגזרה.

 

 

"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם" כבר לא עובד. אולי הגיע הזמן שיקרה הפוך.

 

 

מעדיפה לחשוב שהשם ירחם עלינו בדלותנו ולא יחכך ידיו בהנאה כמו בתאור המאיים..
אוי לי. איזה פחד!!
מה יהיה ???

אני בטוחה שכן. וגדולים ממנו אמרו. אבל אולי אנחנו לא יודעים לעשות את זה בצורה הנכונה.

מאחלת לך, ולכל עמישראל, שנה טובה ומתוקה, כפשוטו!!
של גאולה פרטית וכללית!
שנראה את הטוב בעניים שלנו. ונרגיש אותו..

תשע"ה

א'תשע"ה

ב' תשע"ה

ג' תשע"ה

ד' תשע"ה

וכעת - ה' תשע"ה

 

צריך קודם לקרוא את כ-ל התגובות + לחפש בהסטורית השרשורים ואז רק על סמך זה מקבלים החלטה אם זה מספיק שונה או לא. אחרת, נכנסת לבעיה

ב"ה

 

אורות הקודש ג

דרך הקודש פסקה כו הרס ובנין

"כשמרגיש האדם שנהרס הרבה ברוחניות ידע שהגיע לו התור לבנית בנין חדש יותר נעלה ונשגב ויותר קיים ומפואר ממה שהיה בראשונה ויתחזק ויתאמץ בתיקון מעשיו ודרכיו בסדר הגון באומץ לבב בחפץ טהור בלב מלא עז ושמחה פנימית כי טוב וישר ד' על כן יורה חטאים בדרך ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו."

סתם

 

שנה טובה ומולצה בגשמות וברוחניות שתזכה לכל מילי דמיטב

תפסיק לבזבז את הזמן בפורומים

(ובפעם האחרונה שהוא עידכן הוא עדיין עמד בהבטחה העצמית הזאת...מעניין אם עדיין, כי זה ממש מגניב וראוי להערכה )

מענין ששמת לב

הדרכה - . וכן למר!

 

ותן טל - כן, זה מחזיק מעד, היום התחלתי פרק ב' בנזיר

אבל זה סך הכל 2.5 שעות לימוד, זה לא מספיק!!!

 

150/7 = 21.42

 

אתה גומר דף גמרא בתוך 21 וחצי דקות?? דף שלא נגעת בו עד אותו היום??

 

תביא לי את המוח שלך!!!!!!!!!!!!! אני גם רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

|חס וחלילה את המוח *שלך* ממש, שלא אעבור על לא תחמוד...אלא יכולות כמו שלו... |

או 

אר יו סיריוס?

שזה אומר: אתה רציני?

או

סיריוסלי?

שזה אומר: ברצינות?

[אני באמת לא תגלית השנה באנגלית. במיוחד כשכבר כמה וכמה שנים בקושי נגעתי בה מאז סיום הבגרויות...]

רק בשביל שתלמד לפעם הבאה..

ב. זה ממוצע

ג. את רוב הסוגיות כבר למדתי מתי שהוא ברוך ה'

ד. אני כמובן לומד רק גמרא רש"י

ה. אני לומד ממש במהירות, לא מתעכב על כלום, לא חוזר, לא מסכם, ואם יש קושיא - לא נורא! הלאה!

 

 

קצת ביררתי סביבי אצל אברכים והקצב שלי אמנם מהיר, אבל לא חריג

יש עוד כאלה

וגם מי שלומד יותר לאט - זה לא הבדל גדול - חצי שעה לדף

 

יש כאלה שלוקח להם הרבה יותר - אבל זה כאלה שלא מסוגלים להתעלם מקושיא, ומוכרחים להתעכב לסדר את הדברים ושהכל יתיישב

 

אני קורא בפה, מבין מה כתוב, מבין את המהלך

מקושיא לא מתים

 

אבל אכן יש כאלה שירגישו רע עם זה, וירגישו שאין להם בזה תועלת

לא פתורה -
או שהוא גאון או שלא באמת למד

לא הייתי מאמינה שיש דבר כזה אם לא מופים היה כותב בפירוש


אני מהאלה שאם לא מוצאים תשובה לא מצליחים להרדם בלילה...

כבר חשבתי יומולדת...

שגמאני חוגגת שנה

הזמן טסס....

|סוף ניצלו"ש|

אבל פחות מהשניים הקודמים..

מחילה מרימוניסטים כבדים.

לי יש רימון וזה פתח..

 

 

או זה..

זה האוטנתי מהביתכנסת, או משהו חדש?

"העוקד הנעקד והמזבח"- אחד הלחנים והביצועים היפים ביותר בעיניי. 

ב"ה שזכינו לסגור איתם חשבון לפני ראש השנה.

איזו בשורה טובה לסוף השנה!!!בשורה מתוקה הרבה יותר מאם היו מודיעים לנו שתפסו אותם ואסרו אותם. חיסול, חיסול, חיסול. הדבר שהכי ראוי להגיע לאותם מחבליםולכל מחבל ימח שמו. ככה לא יהיה מייסר לחשוב על כך שאולי בעתיד הוא ישוחרר בעסקת שבויים כלשהיא. זהו. חוסל.

 

ברוך ה'

לק"י

יום העבודה האחרון לשבוע זה

עשיתי חיפוש על הדף של החדשות ומצאתי

ברוך ה' ! 
 

חיכינו לך!!

בעז"ה גיחה לירושלים היום,
ומחר עומד להיות לא קל. אחריו ר"ה בישיבה.!

בס"ד

"אור וחושך משמשים בערבוביה"
זה נכון לכל השבועות האחרונים, אבל בעיקר היום.
ברית ומייד שהיא מסתיימת נסיעה לניחום אבלים ומשם לאזכרה.

התחיל מוקדם מדי, ומתקדם לא רע בכלל...

אין לי כח לארוז לחג...

ישבח שמו איזה כיף לשמוע בשורות שכאלו

מזל שאני חייזרית

עצוב מאד.

זה היה במסגרת הערכה אישית לצורך עבודה עתידית.
אז זה משנה מה הם חושבים עלי.

מידי הרבה תובנות, נשאיר את זה ככה.
לילה טוב אנשים טובים!!

והיה יום מעייף ומעולה!
ותובנה- כשלא חולמים להספיק או למצוא משהו ובסוף מצליחים זה הכי כיף!
ואני הלכתי יותר מידי היום והגברת ישנה (ב"ה!) אז אני לא הולכת לסליחות....

החיים יפים!

שנים שלא זכיתי לראות אור צהריים

ולשבת ככה סתם,בלי לחשוב על שום דבר

 

הצימאון לא מרפה

והגיע הזמן להרוות אותו

אם לא עכשיו-אימתי

 

קשה מאוד לתכנן ארוחות לחג המשולש

צריך הפרש מספיק גדול בין חלבי לבשרי

ושלא יהיה יותר מדי בשרי רצוף

ושהאוכל לא יתקלקל

ושיהיה מספיק מקום בפריזר

כדי שתכולתו לא תיפול לי ישר לפרצוף

 

תובנה? זה מוזר שכשבוכים העיניים מתייבשות. הדמעות אמורות להרטיב אותם, לא?

רק מחשבה,

לא הסבר פיזיולוגי

האמת שלא שמתי לב לעובדה הזאת...
אולי זה קורה רק לך?

מאז ומתמיד היו לי רק את העיניים שלי..לא הרגשתי עיניים אחרות ב"ה..לכן אני שואלת

חשבתי שזאת המליחות שבהן שמייבשת.

שיהיו לנו בעיקר דברים שמחים לבכות מהם..

ואת הדבר שלשמו אני עדיין ער עוד לא עשיתי.
דברים מתבהרים קצת, אני מפתיע את עצמי לטובה, ובכלל הקב"ה משפיע עלי המון, ישתבח שמו.

יש דבר העומד בפני הרצון.

 

ואם הבנתי אותך, אז זה חבללללללללללללללללל

כנראה שלא יהיו סליחות היום, אני מחוק לגמרי..