פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1578)

ב"ה

אבל..אם זה חיילים שחוזרים לבסיס שלהם, אני קצת מבין למה הם נדחפים.

כי אם הוא יאחר הוא יחתוף שבת/ריתוק/כלא/העפה מקורס

לכן, החייל הזה מעדיף שאזרח זה או אחר יכעס עליו יתעצבן עליו ויקלל אותו ובלבד שהחייל יגיע לבסיס בזמן.

ולא, זה לא מצדיק את ההתנהגות הזו!

אבל זה המציאות..

ב"ה

וגם, לשבת עכשיו עוד חצי שעה בנסיעה זה בונוס!

אני עברתי היום את החוויה המזעזעת של עלייה לאוטובוס בתחנה מרכזית באר שבע...

מזלי שמלפני היו שתי נשים שצעקו על כולם (=החיילים) לא לדחוף, ופלסו גם לי נתיב לדלת. 

נסעתי עם חברה, נכה.

ירדנו מהאוטובוס, בעוד אני מוציאה את הכיסא גלגלים מהתא מטען, היא ירדה מהאוטובוס, ונשענה על הדלת (הפתוחה) הקדמית (!!!) עד שאסיים להוציא אותו.

תו"כ שאני מוציאה את הכיסא, אני קולטת שהנהג סוגר את הדלת עליה היא נשענת!

מה שקרה- כצפוי שהיא פשוט נפלה על הפנים, חזיתית, זה היה נורא לראות את זה. 

למזלה, ה' שמר עליה כל כך, ואפילו שנפלה על הסורגים של הגשר שהיה ליד לא קרה לה כלום.

(הנהג להערכתי לא שם לב בכלל לכל הסיפור, פשוט סגר ת'דלת והמשיך בנסיעה. רק אנשים שישבו בצד ההוא שמו לב שכל מה שקרה)

לי- זה היה טראומה.

ואם כבר חודש אלול- אני רוצה ללמד זכות על נהגים מיוחדים שעושים מאמצים מיוחדים להתקרב למדרכה עד כמה שאפשר שיהיה יותר קל לעלות עם כסא גלגלים, נהגים שטורחים, ויורדים, ומעלים בעצמם את הכסא, ולעוד כל מיני אנשים טובים בדרך שרואים נערה מעלה כסא גלגלים לתא מטען, ומציעים לה עזרה. (ואם אתם נתקלים בסיטואציה כזו-גברים-תציעו עזרה, זה כבד!!!!)

לוותר, תכלס לא בריא ולא טעים

ולזאת ייקרא בוקר טוב???

אלול, צריך להתעורר!

איך אפשר בלי קפה????

ואז לברך בכוונה "ברוך שעשה לי נס במקום הזה"

ספר לנו

בוקר

אבל הוא לא מדבר על מילים שנתחברו לאחר שהתקלקל

האם כדאי? בעיקרון נראה לי שאין סיבה שלא, אבל אם לך אישית זה מזכיר את העבירות שלו לא הייתי ממליץ

אם כן, לכאורה הבעיה אותה בעיה

יוו"ד סימן רסח ס"ק טז, ז"ל: 

בטור כתוב בשם בעל הלכות דאם חזר (הגר) לסורו יינו יין נסך כו'. וכתוב בפרישה, שיש מקשים, פשיטא,

וכי עדיף מישראל מומר שכתב ב"י סי' קכ"ד דיינו יין נסך, ומתרצים דכאן אסרינן יינו שלו אפילו למפרע

קודם שחזר לסורו. ע"כ. וזה דבר שאינו אמת, כיון שבא לכלל ישראל הוחזק לכל דבר כישראל ואין לך

לפסלו עד שיודע לך שהוא פסול משם ולהבא. עכ"ל.

וע"ע בזה בספר שב שמעתתא (ש"ג פ"ד) באורך. וקצת פלא שלא העיר שם באג"מ מצד זה. 

האיסור בשמיעת מוזיקה נובע מהיתכנות של פגם אצל הזמר שיעבור לשומע,

כפי שהרחיבו רבים.

אין קשר לנושא ההלכתי הטהור.

דן בזה בשו"ת אגרות משה ח"א (חאה"ע סי' צו) וכתב שמותר, והביא כמה ראיות לדבר.

ובנוגע לשירים שמחברים בהווה - יש בזה כמה חילוקים.

בעקבות התקלה באתר, לא ראיתי את תשובתך.

מהצד הסובייקטיבי - אני חושב שתלוי בהרגשת האדם, עד כמה זה מעורר לו "אסוציאציה" למחבר כמו שהוא היום..  זה יכול לגרום לתחושה של "סתירה פנימית" ואי נוחות עם הענין.

השירים של עמיר בניון היו עמוקים ומדהימים

גם הרבה הרבה לפני החזרה שלו בתשובה

מצד שני של אביתר בנאי היו מאוד כואבים,אלימים ובוטים

מדהים לראות איך החזרה בתשובה שלהם

גרמה לכל אחד מהם לקחת את שיריו למקום מדהים אחר.

ממש לא חושב שזה אותו דבר.

מהרגע הראשון זה זעק גוי!!!!!!

(לי לפחות)

גם לפני כל מליון החילופים שלו

סלדתי ועודני סולדה מה"מוזיקה" שלו.

אתה מבין מה הוא אומר? או רק בגלל הסגנון?

כי יש לו מלאה שירים עם טקסטים יהודיים.

אבל לא הכל בשירים זה המילים.

יש הרבה מאד משמעות למנגינה (ואפילו יותר מהמילים).

ואם המנגינות שלו נשמעות גויות או ממקור לא טהור (ואפשר לראות את זה על מנגינה), זה לא משנה אם המילים יהודיות או לא. וזה משפיע על הנשמה שלנו יותר מאשר המילים.

גם הוא ישים עליה את ניגון ה"צמח צדק"

בשביל לגייר שירים צריך לדעת איך וכיצד לעשות זאת.

(למדתי זאת מהרב אריה הנדלר שליט"א)

ובכו"מ המוזיקה שלו מלכתחילה גוית לגמרי.

אם המוזיקה שלו גויית אז אני אוהב מוזיקה גויית.

או שלא לטרוח לענות על זה..?

המוזיקה המזרחית פייטנית - הגיעה מהמוזיקה הערבית (תשמע מואזין ולהבדיל תשמע פייטן ותראה שזה ממש אותו סגנון).
החזנות - הגיעה משירת הכנסיות והאופרה.
הניגונים החסידיים - הגיעו מסגנון המוזיקה האירופאי של העיירות.
מוזיקה חסידית של ימנו (כולל מרדכי בן דוד ואברהם פריד)  - זה מוזיקת פופ ורוק קל.
המוזיקה המודרנית היהודית בימנו - זה שלל של סיגנונות של גויים בניהם דאנס, רוק, פופ וכדומה.

כמובן שאני מדבר על הסגנון, אם כי לפעמים (לא לרוב) מדובר גם בלחן עצמו.

אין סגנון מוזיקה שהומצא ע"י יהודים (מלבד שירת הלוויים שנשתכחה).
למה שירי ראפ או רגאי הם גויים ומוזיקה מזרחית או חזנות לא?

השאלה היא מה המוזיקה עושה לאדם וכמובן מה המילים.
אם יש אדם שיגיד לך ששירי ראפ על אמונה מחזקים אותו מבחינה דתית - אז למה שלא ישמע? זה אינדבדואלי.
יש אנשים שיגידו שכשהם שומעים שיר רוק, גם אם המילים הם מתהילים, זה גורם להם לתחושה יצרית ולפורקן אך יש אחרים שיגידו שזה דווקא מכניס בהם קדושה ומסלק את היצר הרע.

זה הרבה יותר גרוע.

כלפי חוץ הוא עדיין דתי

אבל אני יודעת שפעם הוא היה אחרת לגמרי.

שלא תדע.

אם מהתחלה אאז לכאורה עדי שלא ואם היתה סיבה פתאומית לכאורה כן.

איך יודעים?

זה באמת שאלה טובה

אני פעם אהבתי לשמוע את שיעוריו של רב בציונות הדתית שכנראה עשה דברים לא ראויים (אני מבין שגדרי לשון הרע פה מחמירים, אבל אני מניח שכולם יודעים על מי אני מדבר, כשם שדי ברור לדעת על מי חרותניק מדבר), אך מאז גילוי הפרשה אני לא מסוגל לשמוע או לקרוא את תורתו.
אם אשמע שיעור שלו זה ירתק אותי (השיעורים שלו מדהימים) אך אני לא יכול לנתק בין הדברים למי שאמרם. אולי יש שמסוגלים, אני לא מסוגל.
כי כשאני שומע את דבר התורה שלו אני ישר חושב על מה שכנראה הוא עשה ואני לא יכול להתחבר לדבר התורה. זה מרגיש לא אמיתי כשמסתכלים על מי אמר את הדברים.

גם במקרה הנוכחי, זה די צורם לי לשמוע את שיריו של פלוני, זה לא מרגיש לי טוב.

אז לפני השאלה ההלכתית תחשוב מה המוסיקה הזאת עושה לך, האם היא גורמת לך להרהר הרהורים לא טובים? או שנחלשת האמונה? אם כן, אז עדיף לא לשמוע.
אך אם זה עדיין מחזק אותך בעבודת ה' ולא מזכיר לך את חטאיו של האיש, אז כדאי לעשות שאלת רב.

לפעמים יש דברים הזויים ביותר שאין סיכוי שבעולם שנבין למה ה' גילגל אלינו, או גרם לנו שלא נוכל וכו' וכו' - ועד מותנו לא נבין את זה - ובכ זאת, כדברי רבי עקיבא/נחום איש גמזו - "גם זו לטובה" /"כל מה שה' עושה - עושה הוא לטובה" (יש עניין מיוחד בכל אחת מהאמירות האלו בפני עצמה, אבל לא ארחיב כאן).

ולנו נשאר רק לדעת שה' תמיד אוהב אותנו גם כשהוא מונע מאיתנו משהו ואנחנו באמת לא מבינים למה.

וזה כמובן לא סותר את ההשתדלות שאנו צריכים לעשות בנוגע לדברים אם אנחנו הגענו באמת למסקנה שהם טובים ושאנחנו צרכיכים אותם - עד לנקודה שבה נחליט שזה כבר "לא שווה את זה" או משהו כזה. 

וב"הצלחה, בכל מקרה...

אם קורה לך משהו כזה צריך לבדוק אם זה בטוח דבר חיובי.

אם לא- כדאי לא להמשיך לנסות ופשוט לעזוב את זה.

ואם הוא כן חיובי תמשיכי ותתפללי לה' שיעזור לך בפעם הבאה 

בהצלחה! 

(מכירה את זה עם דברים אחרים.. באמת מרגיז, אבל אולי זה נסיון מה' לראות את את מתמידה? או כפרת עוונות על משהו?)

יכולים להיות לכאורה שני כיוונים:

משהו לא בסדר בכך, למרות המבט הראשוני - ואז צריך להניח לזה.

ולפעמים: ניסיון - כמה תתעקש על הטוב. ואז לא להתייאש, מנסים בנחת שוב.

ויש שגם ממשהו טוב צריך להרפות לרגע - ולחכות קצת לשעת כושר יותר מתאימה, בלי להתייאש ממנו.

הכל לפי הענין. לענ"ד.

א. צריך להתפלל לדעת להבחין בין טוב ללא טוב; וגם אם להתעקש באותו רגע או לא.

ב. אם טוב או לא - שכל ישר, כמה שאפשר ללא "נגיעות" ויראת שמיים. ולפעמים התייעצות עם ת"ח אמיתי, לדעת בין טוב לרע.

ג. לגבי "להרפות" - זה לענ"ד שקילול של הדחיפות ושל היעילות. איך יעזור יותר. האם ההמשך "ידחוף את העגלה", או שההפוגה לרגע - תיתן יותר כח לדחוף אותה מחדש..

אלו דברים שצריכים שיקול מקומי וישר, לענ"ד.

גם ביחס לחלק הבהמי באדם, שכמובן אסור להפקיר אותו ללכת לפי טבעו, יש מקום מסויים לטבע שלו, וצריך לתת לו את מקומו על פי השכל והתורה, ולא לחנוק אותו. 

"הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל, נִשְׁמָעִים לוֹ חוּשָׁיו וְכֹחוֹתָיו הַנַּפְשִׁיִּים וְהַגּוּפָנִיִּים, וּמַנְהִיגָם הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר". וְהוּא הַמּוּכָן לְמֶמְשָׁלָה, כִּי אִלּוּ הָיָה מוֹשֵׁל בִּמְדִינָה הָיָה נוֹהֵג בָּהּ בְּצֶדֶק כַּאֲשֶׁר הוּא נוֹהֵג בְּגוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, וּמַכְנִיעַ הַכֹּחוֹת הַתַּאֲוָנִיִּים וּמוֹנֵעַ אוֹתָם מִן הַהֶפְקֵרוּת, אַחֲרֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהֶם חֶלְקָם וּמְמַלֵּא לָהֶם חֶסְרוֹנָם בַּמַּאֲכָל הַמְאֻזָּן וּבַמַּשְׁקֶה הַמְאֻזָּן, וּבָרְחִיצָה וְאֶמְצָעֶיהָ הַמְאֻזָּנִים גַּם כֵּן... וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶחָד מֵאֵלֶּה הָאֵיבָרִים וְהַכֹּחוֹת לִפְרֹץ בְּמַה שֶּׁמְּיַחֵד אוֹתוֹ לְבַדּוֹ וִיקַפֵּחַ הַנּוֹתָרִים."

(כוזרי מאמר שלישי ג - ה).

אבל אי אפשר לכתוב את כל התורה בפוסט אחד

חיילכם לאורייתא

מעניין איך הוא הצליח להתגלגל בך ככה

"...................אבל הענין הוא, שהנשמה במציאותה ושרשה, גדולה היא מאד מאד, אבל כדי שתבא בגוף הזה - הנה הקב"ה ממעט אורה וכחה, ומשאיר לה רק אותו השיעור הראוי לגוף בעולם הזה. והנה היא באותה שעה כירח זאת שנאמר לה (חולין ס ע"ב), "לכי ומעטי את עצמך", ולעתיד לבא (ישעיהו ל, כו), "והיה אור הלבנה כאור החמה". והנה בידה טובה - להתעלות מעילוי לעילוי עד תקפה העליון, לפי שלמות מעשיה. והנה לפי מיעוט הכח אשר ניתן לה בעולם הזה, היא עומדת סוגרת ומסוגרת בתוך הגוף העכור הלז כל ימי צבאה, להתנסות ולהבחן בנסיונות היצר הרע, שעל כן הושם באדם, וכמאמרם ז"ל (זוהר ח"א, קו ע"ב), "לא נברא יצר הרע אלא לנסות בו את בני האדם". ולפי כשרון מעשיה - כך זוכה לעצמה עילוי, להתעלות ממדרגה למדרגה. והנה בזמן הגמול אז מוצאות כל הנשמות פעולתם את ה', ומתעלות במעלתם על פי מעשיהם, ובמעלתם זאת ישובו ויזככו את גופותיהם בזמן התחיה, ויתענגו על רוב שלום לנצח נצחים, וכמו שביארנו לעיל."

(דעת תבונות לרמח"ל, עב)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4757&st=&pgnum=213

יש מחלוקת רק האם הפסוק הזה יכול לשמש כמקור.

גם לשיטתו של רבי אליעזר, מדוע הפשט אינו תורה במובן של קיום מצוות באופן כללי?

ואגב זה, עוד מקרה קלאסי שבו דרשנים לוקחים מאמר חז"ל העוסק בתורה ומפרשים אותו באופן טוטאלי בהקשר של לימוד תורה.

ולי הפריע המילה "ופליגא" שמבוארת בגמרא בנדרים

גם אני יודע שיתכן שתי דרשות שלא יחלקו, וכל אחד דרש דרשה אחרת, אבל בד"כ לא קוראים לזה בגמ' "ופליגא"

מופים הוא ת"ח.

מן הסתם למד כסדר.

ומכל מקום, הוא שאל על הראָיה. וזו שאלה נכונה גם אם ה"ענין" מובן ברוחניות.

אלא שאפשר לתרץ - אם זה הכיוון שרצית - שה"ראיה" פה לא היתה עיקר הענין.

נפש החיים לא כתב שאין מחלוקת.

הוא כתב וצרייך לדייק"בלי שום ספק בכלל" ואכן לר' חיים בדרך לימודו אין ספק בכלל שככה העולם עובד טכנית(אם אתה רוצה להיכנס לעומק הסוגיות של שער א אתה מוזמן, לא נראה לי שהפלטפורמה של הפורום זה המקום הראוי לו..) ולכן זה ודאי לו.

קצת הרחבתי כאן

אינו נוגע לנושא הנידון, אף שברור שאכן התוכן של דבריך נכון - שכך היה מחוור ללא ספק לר' חיים שהעולם עובד כך.

והוא שאמרתי בסוף ההודעה הקודמת, שיש מקום לתרץ על שאלתו של מופים, שהראיה שהביא נה"ח מהפסוק, אינה העיקר שבגללו אומר ש"אין ספק". כדבריך.

אבל מה שאני הגבתי עליו - היה מה שנכתב על כאילו "למד לא כסדר" ואולי בגלל זה שאל... וגם, שיש מקום לשאלתו על הראָיה (גם כשעובדה ברור מצד התפיסה הרוחנית, יש מקום לשאלה על הראיה מפסוק). אפשר לתרץ כנ"ל שהעיקר אינה הראיה מהפסוק, ואפשר לתרץ עוד דברים (למשל, שעיקר האסמכתא היא דווקא מהפס' "שוקיו עמודי שש").

אותנו לימודו בישיבה ללמוד רק שער ג', כי שער א' לא תבינו - הוא מדבר על קבלה

אבל אני הצצתי סתם מסקרנות. מצד שני אני לא מתיימר לומר שהבנתי לעומק

(מלבד מה שעברו יותר מ10 שנים)

שלומי קראתי מה שכתבת, ואני מתכוין בעיקר לראיה

דן, מה שאתה אומר שעיקר הראה הוא מדברים אחרים עלה בדעתי. מפרי לי בעיקר הלשון "ופליגא" כמו שכתבתי לחסדי, שמשמע שיש כאן מח' אמיתית ולא רק השאלה איך לדרוש

ועדיין לאור דבריכם נראה שזה באמת לא כל כך קשה

שיש מיקרים שעדיפות הרצף מתקטנת לעומת דברים אחרים(גם אני בשיעורים הצעירים למדתי רק ג וד אבל ידעתי שזה חסר ואחרי זה השלמתי מההתחלה.

מה שבאתי להגיד שאכן טורף הראיה שלו זה מהמהלך שלו עצמו ומה שהוא הביא את הפיסוק זה מה שקרא כהסמכתא ולא כההוכחה שלו..

נודע לי שבחורה מתוקה ממש התארסה

איזה משמח!

מזל טוב!!!!!

בס"ד

אולי בעוד עמה דקות אפרוש לישון...

וכנראה התחלף לך מעשרה בטלנין.

ב"ה

אז נכון זה בדיחה,

אבל זה בדיחה מגעילה

בכדי להשיב את לבם של ישראל לאביהם שבשמים.

להיפך, נראה שבכותב חרד לכבוד שמים,

והוא מציב מראה לאנשים ועוקץ אותם על זה שהם עושים דברים לא ראויים

זה סוג של תוכחה, לא השלמה עם המציאות

|מצטרף לתהייה|

לרימונים- מערכון של אנדרדוס על קנית המקומות לימים נוראים

סך הכל בדיחה בהומור מגזרי. אין פה לעג לתורה ח"ו או משהו כזה.
אתם לוקחים את זה יותר מדי ברצינות.
המציאות הוקצנה מאוד כייאה לבדיחה, אז אין מה להזדעזע.
אתם כאלה כבדים, זה לא יאומן.
מי שמזועזע מהבדיחה הזאת כנראה לא שמע מעודו על הז'אנר החדש של "הומור מגזרי" (אנדרדוס, דוסים מצייצים וכיוצא בזאת).
תפסיקו להיות כאלה כבדים, קבלו דברים בהומור.

גם אני יודע שיש בדיחות שעוברות את הגבול וגורמות לחילול השם, אבל אם זה בעיניכם גורם לחילול השם, אז כל המערכונים של אנדרדוס וכל הסטטוסים של דוסים מצייצים גם כן.
לא להגזים.

בס"ד

הסיבה שזה מציק, זה שיש אמת בדבר, וחוץ מלהצחיק,

זה בא גם להעביר ביקורת. (הומור וציניות אלו הם דרכים נהדרות לחנך ולהעביר ביקרות ומסרים)

כמו שנאמר "בכול בדיחה (על אדם/קבוצה) יש גרעין של אמת" ולכן היא גם מצחיקה

ראיתי עליה כתבה בערוץ, ומשום מה ויקפדיה חסום עליה

הבנתי שהיא כרגע בהופעה, אז המסוק שלה פנוי....

(זמרת)

עדיף להשתמש במפתח מעבר, בשביל זה לא צריך ללמוד.

כאילו לא אח במשמעות של אח, אלא אח... נו... עם אש וכל זה...

איפה בצפת?

אם אתה מכיר את האיזור, עדיף שלא תסמוך עליו

[ע"פ פירוש מסויים]

על המילים "קרעו ולא דמו" שבפרק לה בתהילים, מפרש הרד"ק  - "קרעו ולא דמו, קרעו פיהם מרב השחוק ולא שתקו משחקם עלי" [אח"כ הוא מביא עוד פירושים].

הפירוש המילולי של "מגניב" זה מכניס דבר מה בסתר. לדוגמא "מגניב לכיסו מאה שקלים".
כך שיש למילה פירוש מילולי, מכאן אולי אפשר להתקדם.

מקורו "עד אשר יצא מאפכם"

 "וכל מאמינים", "המלך הקדוש"- של ישל"צ

"והביאותים"- של ישיבת ירוחם

והחדש של יצחק מאיר בניגוני הימים הנוראים

אנסה לחשוב על עוד.

בס"ד

מרדכי בן דוד - מלאכי עליון (אם למשהו יש אותו, אשמח שהוא יעלה)

(מידת הרחמים - ישל"צ)

(מראה כהן - ישיבת בית אל)

(מחרוזת אבינו מלכנו - תולדות אהרון)

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f104

(אנחנו קוראים לזה גלריה)

לפעמים כשהחלון נפתח זה עושה רעשים, ואם החלון פתוח יכולים להכנס יונים שהם גם מרעישים.

הסיכוי שמישהו יצליח להיכנס לשם אפסי. (בכ"א גג רעפים, איך בדיוק הוא יגיע לשם ויטפס אותו?)

דיברתי היום עם אבא שלי והוא אמר שזה כלום..

יכול להיות שזה באמת כלום, למרות שמוזר שלא שמעתי את זה אף פעם עד עכשיו..

אבל באמת ראיתי כמויות של סודנים יושבים ביחד יש לציין שהיו ברוגע יחסית.. מקסימום קצת בירות.. ונועצים מבטים מפחידיםםם!!! 

אולי הרוגע היה  כי זה היה בשעה מוקדמת ביום עדיין אז לא נסנגר עליהם

לא שהם יזוזו מילימטר,

ת"א פשוט הולכת להימתח היטב דרומה