אם היית קוראת, היית רואה שכתבתי תחרות יופי לדתיות, משמע - בלבוש צנוע ולא מינימלי.
 

כמו להשתחוות לפסל שעטוי בטלית מהודרת ועטור בתפילין.

לא כל נושא בעולם שמדביקים לו את התווית "לדתיים" מקבל הכשר.

וע"ע שייט תענוגות לדתיים.

אני סתם תהיתי, אז סקרן אותי לדעת מה אתם חושבים.
מעולם לא ראיתי את טקס מלכות היופי וכל היוצא בזה, כי זה פשוט לא מעניין אותי.

זה לא מתאים

גם אם זה לבנות בלבד

תחרות יופי...מי צריך את זה בכלל

תהיי יפה לבעלך
 

אפילו בלי היצטרכות לפירושים של פרשנים שונים - שקר החן והבל היופי - אוקיי,  שלמה כותב שהחן יכול להיות שקר, והיופי - יכול להיות הבל. בסוף הפסוק שלמה מוסיף - "אישה יראת ה' היא תתהלל" - אמממ...שלמה? "היא תתהלל" - במה? אתה לא יכול להשאיר אותנו ככה במתח...

כמובן. שלמה כותב - אישה יראת ה' היא תתהלל - במה תתהלל? בחן וביופי שכתובים בתחילת הפסוק! שכאשר הם מגיעים ללא יראת ה' - אזה הם באמת "שקר, הבל" - אבל כאשר הם מגיעים מתוך יראת ה' - אזי: " היא תתהלל".

(זה, כאמור, גם בלי צורך לפרשנים מסויימים אלא נטו הבנת הנקרא של הפשט - אך אל דאגה, גם פרשנים מתייחסים לזה רק שאין לי יכולת כרגע להביא לכם את המקור המדויק, אם למישהו יש כאן - שיביא )

טעמי המקרא שמשמשים לנו גם מעין פיסוק. לפי ההבנה שלך, היה צריך להיות מובן ש: "אישה, יראת ה' היא תתהלל. כלומר - שאין סמיכות בין האישה ליראת ה'. אבל בפשטות מהטעמים מובן שהפיסוק הוא כזה:  "אישה יראת ה', היא תתהלל" - כלומר, שה"יראת ה'" מתארת את האישה בצירוף (כלומר - יראת ה' זה התואר שניתן ל"אישה") - ואם ככה, אז האישה יראת ה', היא תתהלל - לא מובן מזה שדווקא ב"יראת ה'" - הרי זה באלתאר אותה עצמה. אלא מסתבר יותר בפשטות להבין, שזה קשור לחלק הראשון של יחידת הפסוק - האישה יראת ה', היא תתהלל - בחן וביופי, כי כאשר היא יראת ה', הם לא שקר ולא הבל...

ומצד שני זה לא סותר ששם היא באמת תתהלל ביראת ה'. אישה יכולה להתהלל ברוך ה' בהרבה דברים... (אמא שלי נגיד תמיד מתהללת במעשי ידיה הטעימים מאוד ) - אלא כאן, בפסוק הספציפי הזה, כשאני קורא אותו בפשטות, עם הטעמים שמשמשים לפיסוק, ועם הבנת הנקרא פשוטה ולוגיקה הגיונית - אני מצרף את שני חלקי הפסוק, כיחידה אחת משלימה (אני לא זוכר בדיוק את המונחים הדיקדוקיים, מצטער...) - כאשר הסוף בא "לדייק" את ההתחלה - כלומר, החלק הראשון הוא ככה, ואילו כאשר החלק השני מתקיים - כאשר האישה היא יראת ה' - אזי היא מתהללת בחלק הראשון שכעת עובר "דיוק" ממה שנכתב בו קודם...

כעת די סירבלתי את הניסוח של ההסבר אבל שפשוט כל אחד יקרא בפשט ויבין.

ואין בעיה במדרש וראשונים וכו' - על גבי פסוק אחד הרי יש כמה רובדים - אני הסברתי את הרובד של הפשט כפי שאני, כאדם פשוט שחושב שהוא יודע עברית, קרא את הפסוק.

ושוב, זה לא סותר את זה שאישה תוכל להתהלל גם בזה וגם בזה, בלי קשר זה לזה...

זה שיהללו אותה על זה בגלל שהיא יראת ה', שיהללו גם את היופי והחן שלה - זה לא אומר שזה "הדבר המרכזי". (אגב - "כיצד מרקדין לפני הכלה, כלה נאה וחסודה"...נקודה למחשבה)

אם לא ירדת לסוף דעתי פנה לאבשלום קור אולי הוא יצליח להסביר לך למה התכוונתי

ואין פה עניין של דאגה - גם אני מסכים איתך שגם להלל אותה על יראת ה' שבה זה טוב וכתוב בכל מיני מקומות - רק שכאן, באופן ספציפי, מהפשט שאני הבנתי, מדובר על ההילול (כבר מעצבן להשתמש באותה וריאציה כל פעם אז מגוונים ) שנוגע לחן וליופי...

וכמו ששום וחניכה כבר הביא, זהמוזכר לפחות במפרש אחד אז גם לי אין מה לדאוג לפי שיטתך

כל טוב

הגר"א.

ובאמת כבר כתב כפירוש זה הגאון חיד"א בספר פתח עיניים (סנהדרין ק: ) בשם הרמ"א (ויתכן שפיענוחו: ר' משה אלשיך).

כמו במגילה (יד.) שהכל סוכין ביופיה.

ואכן יש גם יופי סובייקטיבי כמו בשלהי סוטה (מז.) חן אשה על בעלה, ופירש"י שם שמוצאת

חן בעיניו אע"פ שהיא מכוערת.

החרדיות הכי יפות .

נקודה סוף פסוק .
 

עריכה: רק עכשיו קלטתי
 

אלא בבלי

ועין שם מה הגמרא אומרת על צורת הדיבור הזאת

בפעם הבאה תנסו קצת להסביר מה הטעות שלי

נביא אני לא
 

אתה משיח שקר!

הרמב"ם כתב שיהיה קרוב בנבואה למשה.

אני מקווה שאתה לא רציני 
 

תן מקור מלא

ד"א איזה צורת דיבור ? על מה אתה מדבר למען ה' ? 

ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אטו עד השתא לא טב לביה בחמרא אמר רבא יום השביעי שבת היה שישראל אוכלין ושותין מתחילין בד"ת ובדברי תשבחות אבל אומות העולם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכן בסעודתו של אותו רשע הללו אומרים מדיות נאות והללו אומרים פרסיות נאות אמר להם אחשורוש כלי שאני משתמש בו אינו לא מדיי ולא פרסי אלא כשדיי

ותגיד מזה כלי? מה הכוונה

הוא עשה את אשתו כלי ...? מזה הדבר הזה...

זה מה שקורה כשמתחתנים בלי אהבה  

למה למשיח בן דוד מותר לומר שחרדיות נאות, ולאחשוורוש אסור לומר שכשדית נאה?

וכן, אשה נקראת כלי של בעלה, לפחות אצל גויים

האם היתה שם אהבה? מסתבר שלא היתה שם אהבה במובן הקדוש, אבל מפורש ברש"י שאסתר היתה חביבה עליו מאד גם אחרי החתונה

אתה בטוח שזה היה נהוג אצלהם לקרוא לנשים שלהם כלי ?..

אני חושב שזה שהוא השתמש במילה הזאת בדווקא באה להראות לשון של זילזול

ומסכים איתך כראה שהוא לא אהב אותה באמת..לקח מישהי הכי יפה שמצא וסגר סיפור

גויים ..מותר לדבר עליהם לשון הרע 
 

עי' בב"מ (פד: ) כלי שנשתמש בו וכו', ועי' בסנהדרין (כב: ) ואינה כורתת וכו'. 

האם יש לה סיכוי להיות יפה בעיניך עם הזמן?

בכללי הדירוג הולך ככה:

במקום הראשון נמצאות החרדיות - לא משנה איך תסתכל על זה - אתה מתאהב 

מתחזקות - חילוניות שעשו הסווה להתחזקות בדת זה הדבר הכי חמוד שיש 

דתיות וחילוניות - באותו מקום ! , לא כי אני לא רוצה לשים את אחת מהן בסוף כי זה ככה חחח

ואם הייתי צריך לבחור הייתי שם את הדתיות למעלה

למרות- שאני עדין חושב שבחילוניות יש משהו שאין באף אחת מהקטגוריות הנ"ל מבחינת מסויימת 

עד כה זה משעשע. ויותר מזה, זה כבר בזוי ולא צנוע מבחינתי.

יש גבולות, אל דאגה..

תגידי , נראלך שאני טיפש ?...

הדתיות של ימינו 

ולמי שעדין לא הבין למה התכוונתי..

התכוונתי לומר שאני אומר דברים רק בגבול הטעם הטוב

הוא אכן צריך להיות חכם יותר משלמה.

(אותו רמב"ם).

אין תקנה לדתיות. פנה לחרדיות.. 

יש לך מישהי לסדר לי? או שזה לא צנוע כבר ?

אחרי ארבע-חמש פגישות, האבא שלה כבר רוצה לסגור וורט או שחותכים את השידוך.

לשיקולך.

רבנו , באמת שהכל טוב ויפה אבל יש גבול !

גם לי יש גבולות !!
 

בכל מקרה אני צחקתי

אבל הי תודה שאת זורמת איתי 
 

אני יכתוב מה שמתחשק לי עם כל הכבוד

ויש לי המון כבוד - לכולם פה
 

תראי מה עשית עכשיו כולם יוצאים עלי 

התנצלות בכתב אני רוצה

 ואם אפשר שוקופאי 
 

את אחלה!

באמת 

בהתחשב בזה שהיופי הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי יהיה מגוחך לנסות למצוא בו "אמת".

זאת גם הסיבה שתחרות כזאת מאוד מאוד לא אפקטיבית בכל מקרה... 

כשכמובן, ה"יפה", לרוב יהיה בעיניי המתבונן. אבל התורה לא קבעה שחד משמעית האמת היא אחת ואין אדם בעולם שלא יכול לחשוב שרחל היא, חס וחלילה, לא יפה...

כלומר - זה שמשתמשים בביטויים האלו זה נכון, אבל זה לא במובן מוחלט ופסוק שאי אפשר לערער עליו.

אתה קבעת בתגובה למעלה עובדה שכאילו אי אפשר לערער עליה, שהחרדיות הן הכי יפות וזהו. וזה, כמובן, שטות - אולי בעינייך הן הכי יפות, ול-ך ספציפית זה אמת מוחלטת (אף שאני סבור שגם לך זה לא מוחלט, אגיד בזהירות) - אבל לכל העולם בוודאי שזה לא מוחלט...

תגיד רק שאלה יש לי

אתה מודע לזה שעיני המתבונן פה היו של בורא עולם נכון? כלומר

אם הוא קבע שרחל יפה , אז היא יפה , ולא משנה מה בנאדם יגיד

זו דעתי בכל אופן

נכון שקבעתי שחרדיות הכי יפות , וכמובן שלא היתה לי כוונה להגיד שזה מוחלט

ברור שגם זו דעתי האישית בלבד

בקשר לאם זה מוחלט או לא...

שמע אני לא יודע. זה לרוב כיוון החשיבה שלי

ברוב המקרים אני רואה את זה כנכון
 

מוסב על זה שהיתה לה נפש יפה ומידות נאות.

שזה כן אובייקטיבי..

הפסוק אומר:

ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה

לא משתמע לשני פנים ..

וזה שאי אפשר לחלוק על דברי התורה מוכיח כי יש יופי שהוא מוחלט

(אהבתי את עצמי)

שהם לא הקב"ה בעצמו. זה ממש לא משהו מוחלט.

זה שיש אנשים שבעיניהם הייתה יפת תואר ויפת מראה - זה וודאי, לכל הפחות בעיני יעקב שעליו הכל מוסב ודרך ה"סיפור" שלו ו"זווית הראייה" שלו, אנו מתוודעים אליה - אהל האם אתה באמת טוען שאם התורה כתבה ש"רחל יפת תואר ויפת מראה"- זה אומר שכל האנשים שחיו בעולם באותו זמן, אם היו רואים אותה, בהכרח היו אומרים שהיא יפה?

ממש לא בטוח בזה. וזה ממש לא קשור ללחלוק על דברי תורה...

אתה שואל שאלות מוזרות "האם כל האנשים היו חושבים שהיא יפה"

התשובה : כן , השאלה היא מה הדרגות שהם היו מייחסים ליופי הזה

יש בנות שהן יפות וזהו בלי יותר מידי התחכמויות ,

 אין מצב שמישהו יגיד שהיא לא יפה

על הדרגות של היופי כל אחד יגיד לך דעה אחרת כי זה באמת דבר שהוא לא החלטי

ולגבי מה שכתבת גם בתגובה הקודמת למטה כאילו שבורא עולם כתב בתורה דברים שנראים בעיני האנשים מסביבה ..יתכן שזה נכון , כלומר שזה מה שחשבו המכרים שלה והמשפחה שלה , אבל עדין . אף אחד לא יגיד שהיא לא יפה בכלל ופה העיקרון
 

אם אתה חושב שבדורה של רבקה ורחל, אין מצב שמישהו היה אומר עליהן שהן לא יפות.

אולי הן היו יפות בצד מסויים של העולם - מי אמר שזה אומר שהן יפות לאחרות? סתם דוגמה- כבר אז היו כאלו שחורי עור - מי אמר לך שלשחורי העור, נשים לבנות או בהירות מעט, או "רק" שחומות (המזרח לעומת אפריקה, לדוגמא...) - זה דבר יפה? איך אתה כל כך משוכנע שזה בהכרח אומר שכ-ו-ל-ם בהכרח היו ח-י-י-ב-י-ם לחשוב שהן יפות?

תראה לי מקור מהתורה שכתוב בו שאף אחד בעולם אז לא יכל להגיד על רחל שהיא לא יפה. עד שאתה לא מוצא לי מקור בתורה לכך, אין היגיון במה שאתה אומר...

התורה אמרה יפת מראה

אם זה היה כמו שאתה אומר אז התורה אולי לא היתה מזכירה בכלל עניין יופי

כי אחרי הכל זה רק בעיניי המתבונן

אני חושב שמי שצריך להביא הוכחה זה אתה

אתה טוען שהתורה התכוונה לדבר כללי ולא מוחלט , אשריך תוכיח
 

שזה משהו שנוגע יותר למראה החיצוני, הפרקטי שניתן "לחוש" כלפי חוץ. "יפת תואר" זה עוד תיאור שצריך לדון בו מה בדיוק הוא אומר- למעשה, אפשר להניח שמדובר ב"חן" שהוא מעבר ל"יופי" שמקובל להגדיר כיופי...בדיוק מה שהרבה פעמים מתארים מישהו - "תכל'ס, הוא לא בחור חתיך על, אבל יש בו חן משהו שקשה להסביר..." - לעניות דעתי, זה הכוונה ב"יפה תואר" (לבנים ולבנות, אין הבדל...) - והגיוני שגם הנפש נכנסת וכו'...

זה שה' הוא זה שאמר למשה לכתוב את זה בתורה - זה אומר שבהכרח שאנחנו חייבים "להבין" שמי שקבע את זה זה ה'? מה הקשר? זה תיאור מצב, בהחלט ייתכן על פי עיני האנשים שהיו שם - שה' פשוט "הכתיב" למשה את המחשבות והרגשות שלהם - "הנערה טובת מראה" - טובת מראה בעיני מי? בעיני ה'? לא נראה לי...ברור שמדובר בעיני אנשים, ואז, זה תלוי אנשים.

"ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה" - שוב - נראה לך שזה דווקא קביעה של ה', שמוחלטת? האם אתה טוען שה' בשבילו " זה יפה" ו"זה לא"? אתה מייחס כעת לה' תכונות אנושיות... ברור שמדובר בבני האדם, של-ה-ם אחת היא יפת תואר ויפת מראה, ואחרת לא - וזה תלוי מקום וסיטואציה, אבל זה לא אומר כעת שלכל האנשים בעולם היא תהיה יפה.

או שאתה באמת משוכנע שאם כתוב בתורה שרחל היתה יפת תואר ויפת מראה - שכל אדם בעולם שהסתכל עליה, היה בטוח שהיא יפה?

אני ממש לא בטוח בזה ואי אפשר להוציא את זה מהפסוקים לא בפשט. אולי אולי בדרש וגם זאת לא ראיתי.

ובנוגע אליך, לסיכום - תחשוב מה שאתה רוצה, ובינינו אני גם לא בטוח שתמיד תחשוב שהחרדיות הכי יפות, כי אני כמעט במאה אחוז משוכנע שתמצא גם מישהי לא חרדית שתהיה יותר יפה בעיניך מ"החרדיות" (אגב - מה זה "החרדיות" - כל החרדיות? מכל האחרות? כלומר - כל חרדית באשר היא, תהיה יותר יפה מכל דתיה או חילונית באשר היא? נראה לי שאין סיכוי שאתה לעצמך אפילו חושב ככה - אני משוכנע ברמת שיכנוע מאוד גבוהה שבחיים שלך ראית הרבה בנות דתיות או חילוניות שאתה מחשיב כיפות הרבה יותר מכל מיני חרדיות אחרות שראית שלדעתך הן לא הכי יפות...)

ככה שלהגיד "נוסחה" כזאת - כאשר ברור שלא עומד מאחוריה כלום אפילו כלפי עצמך, וקל וחומר כלפי כולם - זה סתם חבל...

כל טוב

כי זה נכון וזה לא רק אני אומר

איך אפשר להשוות בכלל , במילה אחת - קדושה - זה מה שאני רואה אצלהן יופי מיוחד כזה שאין לאחרות

ובכלל חלום שלי להתחתן עם חרדית  טוב בואו לא נגלוש חח
 

אחותי אומרת שאין בת שהיא איננה יפה אבל יש יופי שהוא אינו בת.

חוצמזה אם תארגני דבר כזה בטוח שאפחת לא תלך בגלל כל מה שאמרו מעלי.

לזה ככפרת עוונות.

מלבד זאת, לעמוד זמן רב בשמש או רוח או אבק, לא מיטיב עם הגוף ההפכפך של הבן אדם...

על חוש הריח שלך. הוא כנראה מפותח מדי!

אלא מה? לקוות שמגיעים מהיכן שהם מגיעים עם ריח של אפטרשייב צרפתי, זה קצת מדע בדיוני. לא?

ואגב, לכבשים יש ריח טוב!

לכל בעלי החיים (חוץ מבואש...) יש ריח טוב!

נעלבתי במקומם!

רק לנו, לבני האדם, יש לפעמים ריח רע. בגלל העבירות שלנו.....

כל הכבוד שאתם עוצרים לטרמפיסטים. זו מצווה. אבל, תזהרו ותבדקו קודם מי הוא הטרמפיסט....ולא בגלל הריח.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.