אם היית קוראת, היית רואה שכתבתי תחרות יופי לדתיות, משמע - בלבוש צנוע ולא מינימלי.
 

כמו להשתחוות לפסל שעטוי בטלית מהודרת ועטור בתפילין.

לא כל נושא בעולם שמדביקים לו את התווית "לדתיים" מקבל הכשר.

וע"ע שייט תענוגות לדתיים.

אני סתם תהיתי, אז סקרן אותי לדעת מה אתם חושבים.
מעולם לא ראיתי את טקס מלכות היופי וכל היוצא בזה, כי זה פשוט לא מעניין אותי.

זה לא מתאים

גם אם זה לבנות בלבד

תחרות יופי...מי צריך את זה בכלל

תהיי יפה לבעלך
 

אפילו בלי היצטרכות לפירושים של פרשנים שונים - שקר החן והבל היופי - אוקיי,  שלמה כותב שהחן יכול להיות שקר, והיופי - יכול להיות הבל. בסוף הפסוק שלמה מוסיף - "אישה יראת ה' היא תתהלל" - אמממ...שלמה? "היא תתהלל" - במה? אתה לא יכול להשאיר אותנו ככה במתח...

כמובן. שלמה כותב - אישה יראת ה' היא תתהלל - במה תתהלל? בחן וביופי שכתובים בתחילת הפסוק! שכאשר הם מגיעים ללא יראת ה' - אזה הם באמת "שקר, הבל" - אבל כאשר הם מגיעים מתוך יראת ה' - אזי: " היא תתהלל".

(זה, כאמור, גם בלי צורך לפרשנים מסויימים אלא נטו הבנת הנקרא של הפשט - אך אל דאגה, גם פרשנים מתייחסים לזה רק שאין לי יכולת כרגע להביא לכם את המקור המדויק, אם למישהו יש כאן - שיביא )

טעמי המקרא שמשמשים לנו גם מעין פיסוק. לפי ההבנה שלך, היה צריך להיות מובן ש: "אישה, יראת ה' היא תתהלל. כלומר - שאין סמיכות בין האישה ליראת ה'. אבל בפשטות מהטעמים מובן שהפיסוק הוא כזה:  "אישה יראת ה', היא תתהלל" - כלומר, שה"יראת ה'" מתארת את האישה בצירוף (כלומר - יראת ה' זה התואר שניתן ל"אישה") - ואם ככה, אז האישה יראת ה', היא תתהלל - לא מובן מזה שדווקא ב"יראת ה'" - הרי זה באלתאר אותה עצמה. אלא מסתבר יותר בפשטות להבין, שזה קשור לחלק הראשון של יחידת הפסוק - האישה יראת ה', היא תתהלל - בחן וביופי, כי כאשר היא יראת ה', הם לא שקר ולא הבל...

ומצד שני זה לא סותר ששם היא באמת תתהלל ביראת ה'. אישה יכולה להתהלל ברוך ה' בהרבה דברים... (אמא שלי נגיד תמיד מתהללת במעשי ידיה הטעימים מאוד ) - אלא כאן, בפסוק הספציפי הזה, כשאני קורא אותו בפשטות, עם הטעמים שמשמשים לפיסוק, ועם הבנת הנקרא פשוטה ולוגיקה הגיונית - אני מצרף את שני חלקי הפסוק, כיחידה אחת משלימה (אני לא זוכר בדיוק את המונחים הדיקדוקיים, מצטער...) - כאשר הסוף בא "לדייק" את ההתחלה - כלומר, החלק הראשון הוא ככה, ואילו כאשר החלק השני מתקיים - כאשר האישה היא יראת ה' - אזי היא מתהללת בחלק הראשון שכעת עובר "דיוק" ממה שנכתב בו קודם...

כעת די סירבלתי את הניסוח של ההסבר אבל שפשוט כל אחד יקרא בפשט ויבין.

ואין בעיה במדרש וראשונים וכו' - על גבי פסוק אחד הרי יש כמה רובדים - אני הסברתי את הרובד של הפשט כפי שאני, כאדם פשוט שחושב שהוא יודע עברית, קרא את הפסוק.

ושוב, זה לא סותר את זה שאישה תוכל להתהלל גם בזה וגם בזה, בלי קשר זה לזה...

זה שיהללו אותה על זה בגלל שהיא יראת ה', שיהללו גם את היופי והחן שלה - זה לא אומר שזה "הדבר המרכזי". (אגב - "כיצד מרקדין לפני הכלה, כלה נאה וחסודה"...נקודה למחשבה)

אם לא ירדת לסוף דעתי פנה לאבשלום קור אולי הוא יצליח להסביר לך למה התכוונתי

ואין פה עניין של דאגה - גם אני מסכים איתך שגם להלל אותה על יראת ה' שבה זה טוב וכתוב בכל מיני מקומות - רק שכאן, באופן ספציפי, מהפשט שאני הבנתי, מדובר על ההילול (כבר מעצבן להשתמש באותה וריאציה כל פעם אז מגוונים ) שנוגע לחן וליופי...

וכמו ששום וחניכה כבר הביא, זהמוזכר לפחות במפרש אחד אז גם לי אין מה לדאוג לפי שיטתך

כל טוב

הגר"א.

ובאמת כבר כתב כפירוש זה הגאון חיד"א בספר פתח עיניים (סנהדרין ק: ) בשם הרמ"א (ויתכן שפיענוחו: ר' משה אלשיך).

כמו במגילה (יד.) שהכל סוכין ביופיה.

ואכן יש גם יופי סובייקטיבי כמו בשלהי סוטה (מז.) חן אשה על בעלה, ופירש"י שם שמוצאת

חן בעיניו אע"פ שהיא מכוערת.

החרדיות הכי יפות .

נקודה סוף פסוק .
 

עריכה: רק עכשיו קלטתי
 

אלא בבלי

ועין שם מה הגמרא אומרת על צורת הדיבור הזאת

בפעם הבאה תנסו קצת להסביר מה הטעות שלי

נביא אני לא
 

אתה משיח שקר!

הרמב"ם כתב שיהיה קרוב בנבואה למשה.

אני מקווה שאתה לא רציני 
 

תן מקור מלא

ד"א איזה צורת דיבור ? על מה אתה מדבר למען ה' ? 

ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אטו עד השתא לא טב לביה בחמרא אמר רבא יום השביעי שבת היה שישראל אוכלין ושותין מתחילין בד"ת ובדברי תשבחות אבל אומות העולם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכן בסעודתו של אותו רשע הללו אומרים מדיות נאות והללו אומרים פרסיות נאות אמר להם אחשורוש כלי שאני משתמש בו אינו לא מדיי ולא פרסי אלא כשדיי

ותגיד מזה כלי? מה הכוונה

הוא עשה את אשתו כלי ...? מזה הדבר הזה...

זה מה שקורה כשמתחתנים בלי אהבה  

למה למשיח בן דוד מותר לומר שחרדיות נאות, ולאחשוורוש אסור לומר שכשדית נאה?

וכן, אשה נקראת כלי של בעלה, לפחות אצל גויים

האם היתה שם אהבה? מסתבר שלא היתה שם אהבה במובן הקדוש, אבל מפורש ברש"י שאסתר היתה חביבה עליו מאד גם אחרי החתונה

אתה בטוח שזה היה נהוג אצלהם לקרוא לנשים שלהם כלי ?..

אני חושב שזה שהוא השתמש במילה הזאת בדווקא באה להראות לשון של זילזול

ומסכים איתך כראה שהוא לא אהב אותה באמת..לקח מישהי הכי יפה שמצא וסגר סיפור

גויים ..מותר לדבר עליהם לשון הרע 
 

עי' בב"מ (פד: ) כלי שנשתמש בו וכו', ועי' בסנהדרין (כב: ) ואינה כורתת וכו'. 

האם יש לה סיכוי להיות יפה בעיניך עם הזמן?

בכללי הדירוג הולך ככה:

במקום הראשון נמצאות החרדיות - לא משנה איך תסתכל על זה - אתה מתאהב 

מתחזקות - חילוניות שעשו הסווה להתחזקות בדת זה הדבר הכי חמוד שיש 

דתיות וחילוניות - באותו מקום ! , לא כי אני לא רוצה לשים את אחת מהן בסוף כי זה ככה חחח

ואם הייתי צריך לבחור הייתי שם את הדתיות למעלה

למרות- שאני עדין חושב שבחילוניות יש משהו שאין באף אחת מהקטגוריות הנ"ל מבחינת מסויימת 

עד כה זה משעשע. ויותר מזה, זה כבר בזוי ולא צנוע מבחינתי.

יש גבולות, אל דאגה..

תגידי , נראלך שאני טיפש ?...

הדתיות של ימינו 

ולמי שעדין לא הבין למה התכוונתי..

התכוונתי לומר שאני אומר דברים רק בגבול הטעם הטוב

הוא אכן צריך להיות חכם יותר משלמה.

(אותו רמב"ם).

אין תקנה לדתיות. פנה לחרדיות.. 

יש לך מישהי לסדר לי? או שזה לא צנוע כבר ?

אחרי ארבע-חמש פגישות, האבא שלה כבר רוצה לסגור וורט או שחותכים את השידוך.

לשיקולך.

רבנו , באמת שהכל טוב ויפה אבל יש גבול !

גם לי יש גבולות !!
 

בכל מקרה אני צחקתי

אבל הי תודה שאת זורמת איתי 
 

אני יכתוב מה שמתחשק לי עם כל הכבוד

ויש לי המון כבוד - לכולם פה
 

תראי מה עשית עכשיו כולם יוצאים עלי 

התנצלות בכתב אני רוצה

 ואם אפשר שוקופאי 
 

את אחלה!

באמת 

בהתחשב בזה שהיופי הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי יהיה מגוחך לנסות למצוא בו "אמת".

זאת גם הסיבה שתחרות כזאת מאוד מאוד לא אפקטיבית בכל מקרה... 

כשכמובן, ה"יפה", לרוב יהיה בעיניי המתבונן. אבל התורה לא קבעה שחד משמעית האמת היא אחת ואין אדם בעולם שלא יכול לחשוב שרחל היא, חס וחלילה, לא יפה...

כלומר - זה שמשתמשים בביטויים האלו זה נכון, אבל זה לא במובן מוחלט ופסוק שאי אפשר לערער עליו.

אתה קבעת בתגובה למעלה עובדה שכאילו אי אפשר לערער עליה, שהחרדיות הן הכי יפות וזהו. וזה, כמובן, שטות - אולי בעינייך הן הכי יפות, ול-ך ספציפית זה אמת מוחלטת (אף שאני סבור שגם לך זה לא מוחלט, אגיד בזהירות) - אבל לכל העולם בוודאי שזה לא מוחלט...

תגיד רק שאלה יש לי

אתה מודע לזה שעיני המתבונן פה היו של בורא עולם נכון? כלומר

אם הוא קבע שרחל יפה , אז היא יפה , ולא משנה מה בנאדם יגיד

זו דעתי בכל אופן

נכון שקבעתי שחרדיות הכי יפות , וכמובן שלא היתה לי כוונה להגיד שזה מוחלט

ברור שגם זו דעתי האישית בלבד

בקשר לאם זה מוחלט או לא...

שמע אני לא יודע. זה לרוב כיוון החשיבה שלי

ברוב המקרים אני רואה את זה כנכון
 

מוסב על זה שהיתה לה נפש יפה ומידות נאות.

שזה כן אובייקטיבי..

הפסוק אומר:

ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה

לא משתמע לשני פנים ..

וזה שאי אפשר לחלוק על דברי התורה מוכיח כי יש יופי שהוא מוחלט

(אהבתי את עצמי)

שהם לא הקב"ה בעצמו. זה ממש לא משהו מוחלט.

זה שיש אנשים שבעיניהם הייתה יפת תואר ויפת מראה - זה וודאי, לכל הפחות בעיני יעקב שעליו הכל מוסב ודרך ה"סיפור" שלו ו"זווית הראייה" שלו, אנו מתוודעים אליה - אהל האם אתה באמת טוען שאם התורה כתבה ש"רחל יפת תואר ויפת מראה"- זה אומר שכל האנשים שחיו בעולם באותו זמן, אם היו רואים אותה, בהכרח היו אומרים שהיא יפה?

ממש לא בטוח בזה. וזה ממש לא קשור ללחלוק על דברי תורה...

אתה שואל שאלות מוזרות "האם כל האנשים היו חושבים שהיא יפה"

התשובה : כן , השאלה היא מה הדרגות שהם היו מייחסים ליופי הזה

יש בנות שהן יפות וזהו בלי יותר מידי התחכמויות ,

 אין מצב שמישהו יגיד שהיא לא יפה

על הדרגות של היופי כל אחד יגיד לך דעה אחרת כי זה באמת דבר שהוא לא החלטי

ולגבי מה שכתבת גם בתגובה הקודמת למטה כאילו שבורא עולם כתב בתורה דברים שנראים בעיני האנשים מסביבה ..יתכן שזה נכון , כלומר שזה מה שחשבו המכרים שלה והמשפחה שלה , אבל עדין . אף אחד לא יגיד שהיא לא יפה בכלל ופה העיקרון
 

אם אתה חושב שבדורה של רבקה ורחל, אין מצב שמישהו היה אומר עליהן שהן לא יפות.

אולי הן היו יפות בצד מסויים של העולם - מי אמר שזה אומר שהן יפות לאחרות? סתם דוגמה- כבר אז היו כאלו שחורי עור - מי אמר לך שלשחורי העור, נשים לבנות או בהירות מעט, או "רק" שחומות (המזרח לעומת אפריקה, לדוגמא...) - זה דבר יפה? איך אתה כל כך משוכנע שזה בהכרח אומר שכ-ו-ל-ם בהכרח היו ח-י-י-ב-י-ם לחשוב שהן יפות?

תראה לי מקור מהתורה שכתוב בו שאף אחד בעולם אז לא יכל להגיד על רחל שהיא לא יפה. עד שאתה לא מוצא לי מקור בתורה לכך, אין היגיון במה שאתה אומר...

התורה אמרה יפת מראה

אם זה היה כמו שאתה אומר אז התורה אולי לא היתה מזכירה בכלל עניין יופי

כי אחרי הכל זה רק בעיניי המתבונן

אני חושב שמי שצריך להביא הוכחה זה אתה

אתה טוען שהתורה התכוונה לדבר כללי ולא מוחלט , אשריך תוכיח
 

שזה משהו שנוגע יותר למראה החיצוני, הפרקטי שניתן "לחוש" כלפי חוץ. "יפת תואר" זה עוד תיאור שצריך לדון בו מה בדיוק הוא אומר- למעשה, אפשר להניח שמדובר ב"חן" שהוא מעבר ל"יופי" שמקובל להגדיר כיופי...בדיוק מה שהרבה פעמים מתארים מישהו - "תכל'ס, הוא לא בחור חתיך על, אבל יש בו חן משהו שקשה להסביר..." - לעניות דעתי, זה הכוונה ב"יפה תואר" (לבנים ולבנות, אין הבדל...) - והגיוני שגם הנפש נכנסת וכו'...

זה שה' הוא זה שאמר למשה לכתוב את זה בתורה - זה אומר שבהכרח שאנחנו חייבים "להבין" שמי שקבע את זה זה ה'? מה הקשר? זה תיאור מצב, בהחלט ייתכן על פי עיני האנשים שהיו שם - שה' פשוט "הכתיב" למשה את המחשבות והרגשות שלהם - "הנערה טובת מראה" - טובת מראה בעיני מי? בעיני ה'? לא נראה לי...ברור שמדובר בעיני אנשים, ואז, זה תלוי אנשים.

"ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה" - שוב - נראה לך שזה דווקא קביעה של ה', שמוחלטת? האם אתה טוען שה' בשבילו " זה יפה" ו"זה לא"? אתה מייחס כעת לה' תכונות אנושיות... ברור שמדובר בבני האדם, של-ה-ם אחת היא יפת תואר ויפת מראה, ואחרת לא - וזה תלוי מקום וסיטואציה, אבל זה לא אומר כעת שלכל האנשים בעולם היא תהיה יפה.

או שאתה באמת משוכנע שאם כתוב בתורה שרחל היתה יפת תואר ויפת מראה - שכל אדם בעולם שהסתכל עליה, היה בטוח שהיא יפה?

אני ממש לא בטוח בזה ואי אפשר להוציא את זה מהפסוקים לא בפשט. אולי אולי בדרש וגם זאת לא ראיתי.

ובנוגע אליך, לסיכום - תחשוב מה שאתה רוצה, ובינינו אני גם לא בטוח שתמיד תחשוב שהחרדיות הכי יפות, כי אני כמעט במאה אחוז משוכנע שתמצא גם מישהי לא חרדית שתהיה יותר יפה בעיניך מ"החרדיות" (אגב - מה זה "החרדיות" - כל החרדיות? מכל האחרות? כלומר - כל חרדית באשר היא, תהיה יותר יפה מכל דתיה או חילונית באשר היא? נראה לי שאין סיכוי שאתה לעצמך אפילו חושב ככה - אני משוכנע ברמת שיכנוע מאוד גבוהה שבחיים שלך ראית הרבה בנות דתיות או חילוניות שאתה מחשיב כיפות הרבה יותר מכל מיני חרדיות אחרות שראית שלדעתך הן לא הכי יפות...)

ככה שלהגיד "נוסחה" כזאת - כאשר ברור שלא עומד מאחוריה כלום אפילו כלפי עצמך, וקל וחומר כלפי כולם - זה סתם חבל...

כל טוב

כי זה נכון וזה לא רק אני אומר

איך אפשר להשוות בכלל , במילה אחת - קדושה - זה מה שאני רואה אצלהן יופי מיוחד כזה שאין לאחרות

ובכלל חלום שלי להתחתן עם חרדית  טוב בואו לא נגלוש חח
 

אחותי אומרת שאין בת שהיא איננה יפה אבל יש יופי שהוא אינו בת.

חוצמזה אם תארגני דבר כזה בטוח שאפחת לא תלך בגלל כל מה שאמרו מעלי.

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

אז למה שיסכים...

וחוץ מזה. אם יציע נישואין למשהו זה למדפסת

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת