פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1607)

אבל בלנ"ו כשעשיתי משהו דומה פעם, התעצבנו עלי, והבנתי שנסיו"פ זה ה-מקום לניסויים כאלו - אבל הייתי חייב זמן שקט ופנוי רק לעצמי - והיום בשעה הזאת הייתה לי שעת כושר

תחפש בהודעות שלי 00, ותמצא שם אלף כאלה

אולי באג באתר, ואולי בעיה ספציפית אצלי...הוא לא נותן לי לחפש.

 

מוכן להביא לי קישור למקרה כזה?

 

כאילו - מילאת את העמוד הראשון בשרשורים מקופלים? באיזה שעה עשית את זה?

ולכן אתה חייב סים.
אולי תמצא מכשיר ניווט שתוכל לשכור?

אתה בטוח?

אולי אפשר להשיג מכשיר זול מאד עם סים שיעלה 50 שקל לדקה, ואני פשוט לא אוכל להתקשר אתו?

 

תסבירו לי איך זה עובד כי פשוט אין לי מושג!

גם אם ישלמו לך עליו.

תחפש ביד 2 מכישיר GPS,

לא חשובת שטלפון זה רעיון טוב, גם אם אתה לא מוציא שיחות.

בשביל זה צריך אינטרנט וכל הסיפור. אתה מתחיל בוויז וזה לא נגמר.

 

בהצלחה.

 

 

(מכשיר GPS למיטב זכרוני זה לא כזה דבר יקר)

ואם אפשר לפרט יותר אני אשמח

כי בינתיים אני לא מבין כלום

(את כותבת את המסקנה שלך בלי להסביר איך זה עובד. חייבים וויי בשביל הGPS בפלאפון? בשביל וייז צריך אינטרנט? אינטרנט מלא?)

אפשר סים זול, אבל חייבים אינטרנט, מלא!
כי ברגע שיש קליטה סלולרית יש אינטרנט

את הויי פיי פתוח - ואז תוכל לגלוש דרך הויי פיי (זה אומר - לחסום את האינטרנט דרך החברה, ולא במכשיר עצמו שלא יהיה ניתן להיכנס לדפדפן...וכך, המכשיר עצמו יכול להתחבר לאינטרנט דרך הויי פיי, אבל כשלעצמו, אין לו אינטרנט זמין)

בשביל האינטרנט בפלאפון אתה צריך אחד מהשניים, לפחות: 

1. אפשרות גלישה באינטרנט בפלאפון - וזה על ידי חבילה שכוללת אפשרות לגלישה באינטרנט בפלאפון(בשלום פר מגה/בתשלום קבוע לחבילת "הכל כלול").

 

2. אפשרות גלישה דרך ויי פיי, ושהמכשיר יהיה "פתוח" לאינטרנט (גם אם אין בחבילה עצמה).

 

אבל ויי פיי - זה לחלוטין לא מוגן, לעומת אינטרנט דרך החברה, שאתה יכול לעשות דרך סלקום שמאפשרת רימון בתשלום נוסף.

http://www.yad2.co.il/Yad2/Yad2Gallery.php?AreaID=&SalesCatID=6&SalesSubCatID=619&SaleCondition=0&fromPrice=&untilPrice=&Info=

שבה גלישה תעלה פייר מגה, וזה כבר יוכל לעלות לך יחסית הרבה גם אם תשתמש רק בGPS...

 

ותמיד אתה יכול להתקשר עם הסים, גם אם זה עולה 50 שקל לדקה (אין באמת דבר כזה ) - זה רק יעלה לך המון...

 

מה שכן, אולי אתה יכול לחסום את השיחות היוצאות. בכל מקרה - האינטרנט יהיה פרוץ. אלא אם תקנה דרך סלקום, ואז אפשר לשים סלקום - אבל זה עולה עוד 15 ש"ח לחודש.

 

לגבי המכשיר עצמו - הסמארטפונים הכי זולים שתמצא היום בשוק, אני מניח שהם נעים סביב 300-400 שקלים.

 

אבל לא נראה לי שאתה באמת תרצה את זה.

 

מה עם לקנות מפות אמיתיות? ספר מפות מאוד מפורט יעלה לך בין 50  ל100 שקלים - הרבה יותר זול ממה שיעלה לך כל הסיפור של GPS. ואז אתה או אשתך או אחד הילדים, פשוט תצטרכו ללמוד טוב את הדרך לפני הנסיעה, במפות, וכמובן לקחת אתכם את ספר המפות (מפות כבישים כמובן, לא אטלס ) - וכבר תסתדרו בדרך...לרוב המקומות יש גם שילוט נורמאלי.

 

ואפשר גם כמובן תמיד להדפיס במחשב הוראות הגעה מפורטות כמעט לכל מקום, או מפות ממש...

וזה היה כך כך

תבין

אני נהג חדש, וקשה לי לתמרן עם הנתיבים

אני לחוץ כל הנסיעה, מרגיש שהחיים של כולנו בידי (מה שנכון...) ומשתדל להתרכז כמה שיותר בסכנות שבכביש ולא בניווט

 

אני גם בלי אשתי כי אין לה מקום ברכב (היא נוסעת באוטובוס)

 

אז ביקשתי מהילדים להדריך אותי

אבל אתה מבין איך זה נראה

בסופו של דבר ברגע האמת הם לא אמרו לי מתי לפנות, והצלחנו למצוא את הדרך רק כי אני שיננתי את המפה מראש

בGPS עם ההוראות "היצמד לנתיב הימני בעוד 200 מטרים" אני אהיה יותר בטוח בעצמי

 

(אני יודע שאי אפשר לסמוך עליו לגמרי, והוא עלול להביא אותי להונלולו, או גרוע מזה - לראמללה, אבל גם כשהוא טועה, זה לא כמו הילדים שלי)

לקו הירוק. אז אם אתה לא רוצה הוא לא יביא אותך לרמאללה.

 

אם אתה כן נוסע לאזור אז כדאי לקחת את ההוראות שלו בעירבון מוגבל כי הוא לוקח אותך בדרך הקצרה ביותר ולפעמים קורה שהוא מדריך אנשים לנסוע דרך כפרים ערבים

 

אז אם אתה נוסע  מחוץ לקו הירוק  כדאי קצת לשים לב לשילוט ולא להיכנס לכפר ערבי. (לא בלי נשק)

אותו ולשנות קטעים שאתה לא רוצה, לא? או להגדיר לו לאן לא להיכנס וכו'...

 

אני צודק?

בעיות ה"סמארטפון". אבל לגבי המחיר שלו, אני לא יודע...

 

לגבי הקושי - ובכן, אני מאמין לך, זה הגיוני, למרות שלדעתי (גם אני נהג חדש, אגב. אומנם קצת יותר צעיר ממך, אז שאהיה בגילך כבר לא אהיה נהג חדש, אבל עדיין ) - אם אתה מכין את עצמך מספיק מראש, ערני גם לשלטים שלפניך (שגם לרוב יכוונו אותך בנתיבים, אם אתה עירני מספיק) - ומקסימום, עוצר לרגע בצד הכביש כדי לבדוק במפה...

 

אבל אין ספק שGPS מקל על החיים, בזה אתה צודק...

היום יש מערכות בתוך האוטו מבוססות GPS אבל לא כמכשיר חיצוני
אגב כמו שנאמר GPS הוא  בעייתי בקטע של אמינות 
וזה עוד דוגמא
שהישן והמקורי עובד טוב ביותר אין על המפות...

[ בלי חלילה לפגוע, כן מופים? )

 

נכון, הוא מעט בעייתי - למרות שלא הייתי חותם על כך שהוא בעייתי ברמות מטורפות - ובאמת מפות, כשהן מעודכנות (גרסה של השנים האחרונות, למקרה ששינו חלק מהכבישים/מחלפים) - הן טובות - אבל כמו שאמר מופים, טכנית זה קשה לו ולכן הוא מעדיף לסמוך על GPS 

 

לגבי מערכות בתוך האוטו שמבוססות GPS  - גם אם יש, מה הסיכוי שתהיה מערכת כזאת כבר מובנית בתוך האוטו שהוא רוצה להשכיר?

סוג של טאבלט עם קליטה לווינית

דוגמא לכמה כאלו

 

http://www.zap.co.il/models.aspx?sog=e-gpsreciever&db148067=148069

למה לא מפה
ותעשה כל כמה קילומטרים או צמתים עצירות לבדיקה!!
כשנסעתי עם חברים היה לנו וויז אבל לפני העידן כל אחד היה אחראי לחלק אחר בנסיעה ופשוט נסענו
וחוצמזה מטעויות לומדים לא??
אחרי פעם אחת בטול כרם כבר לא היינו שם יותר

בגזרה וצועקים על הנערים שלקחו אוטו ופשוט נסעו למעוז החמאס בשטחים
הגיע המח"ט לדבר איתנו...
קיצור הייתי ממליץ...

זה דברים שחייבים לעשות בלי זה חיים לא נחשבים חיים

ולא להתבייש לעצור בדרך לוודא שאתה בכיוון הנכון.

 

לי בנתיים אין סמאטפון,

ומסתדר טוב מאד בלי שום מכוון

מספיק לי פעם אחת ללמוד את הדרך בנסיעה ומשם כל פעם אני כבר מכיר את הדרך.

 

ואם יש לך מחשב נייד - תחפש לך ווי וופי בנ"צ שלך ותעשה וויז ע"מ למצוא את הדרך המהירה ואז תחפש במפה!

ככה תדע גם לחסוך פקקים

וחסימה על אינטרנט סלולרי ברמה בסיסית (שזה על הפנים) היא חינם

וחסימה ברמה שאני צריך (הרמטי) עולה רק 5 ש"ח לחודש

 

כך שזה נהיה רלוונטי!

 

וכמו שמעיין כתב, חשבנו לקנות טאבלט ונתחבר לסלקום עם רימון

 

מישהו יודע אם זה נוח?

מבחינת הקליטה
(בחלק מהשומרון ובשטחים מסוימים בצפון ובנגב)
לאן אתה נוסע??
יכול להיות שפשוט השילוט במקום יעזור לך יותר
האו שיש רק כביש אחד ארוך(הבקעה אהובתי)

אני יודע שבאמת לפלאפון הסינון המוגבר עולה חמישה שקלים (התבלבלתי קודם כשכתבתי 15) ולמחשב - כלומר, מודם סלולרי - זה עולה 15. ייתכן שבקטע הזה טאבלט הוא כמו מחשב ולחבר אליו סים של סלקום, עם רימון מוגבר, יעלה 15... (לא שזה נורא, זה רק 10 שקלים נוספים, אבל סתם שתדע...

יש לי הרגשה

שתשעה באב בא גם להזכיר לנו

שכשעושים עבירות - זה לא רק "לא ראוי" "לא מוסרי" ונו נו נו

 

כשעושים עבירות יש השלכות קשות לזה

אנחנו סובלים כבר אלפי שנים על עבירות שלנו

ולא משתלם בכלל לעשות עבירות

בכלל בכלל בכלל

צרות לא באות רק בגלל עבירות של ישראל,

 

אבל השאר נכון....

 

כל צער שיש לישראל זה מחמת חסרון השכינה,

 

ויש חוסר אדיר בעולם הזה כבר 2000 שנה...

ממילא התוצאה של זה=צרות.

אי אפשר כמובן לומר שעל הצרות הן השלכות של המעשים שלנו. אבל אי אפשר לומר שאין השלכות למעשים שלנו.

במפורש כתוב בגלל שנאת חינם נחרב ביהמק, זה לא בגלל העברות שלנו?

חוץ מזה שנכון שיש יסורים כדי למרק את הנפש, והן סוג של הוכחה שה׳ אוהב אותנו וסולח לנו.

ויש יסורים שהם סוג של נסיון, לבחון אותנו ברגעי קושי. אבל זה לא גורף ״שצרות לא באות בגלל העברות שלנו״...

אנחנו רואים מול עינינו את בית המקדש נשרף (לפני 1946 שנה - השני), את חורבן עם ישראל בארץ, גלותינו מארצנו, כל השמדות והפרעות שבאו מתוך זה שגלינו, דרך האינקוויזיציה, פרעות ת"ח ת"ט, השואה. הכל המשך אחד. ב"ויש" אחד.

 

אנחנו - כלל ישראל. וזה שאנחנו כל שנה מחדש, יושבים על הארץ, כמי שמתו מוטל לפניו - זו העקשנות של עם ישראל, לא "להשלים" עם זה, לא להסתכל כאילו "היה פעם" וזהו; כל שנה ברצף, זה נותן את ההמשכיות - עקשנות לחזור למה שהיה במצב המקורי והרבה יותר מזה.

 

 

אולי אין טעם "להכריח רגשות בכח" - 

 

אבל יש טעם לתרגל את עצמנו למצב שאכן נרגיש דברים, שהעובדה היא שגדולי עולם שכתבו את הקינות, ובעלי המחשבה והרגש בכל הדורות, הרגישו אותם מאד. והמשנה ברורה כותב "כדאי הוא בית אלוקנו להתאבל עליו לפחות פעם אחת בשנה"..

 

ואנחנו רואים שאצל כל אלו - זה היה ענין אחד. קודם כל הצער הנורא על החורבן, לכשלעצמו; מתוך כך מה שאנו חסרים כעת.

 

ואגדות החורבן שבתלמוד לא נכתבו כמשהו "יבש" ח"ו, ולא איבדו רלוונטיות היום בלל שהיו "אז".

 

אין צורך לראות "סרט" בשביל זה, ובוודאי שלנו "יוצא" משהו גדול מאד מעצם זה שאנו שותפים בצער של עם ישראל לדורותיו, ובצער השכינה. וגם הקב"ה רוצה בכך, שהרי ההלכה הזו של ההשתפות בצער האומה - היא רצון ה'. וזה מובן לגמרי, באופן טבעי.

 

אלא הדרך היא, להתרגל לחוש את עצמו כאומה. ואז אנחנו מרגישים את האומה. כמו שאדם מרגיש מה שקרה לו אישית לפני כמה שנים, האומה מרגישה לכל קורותיה. ומי ש"חי" אותה - מרגיש את זה, לגמרי באמת. ולכן גם את הצער על השואה הנוראה נרגיש הלאה, גם אם לא נשמע אישית ממישהו ש"היה שם".. זה אנחנו.

 

הצער הוא על החורבן - וכל מה שהתגלגל ממנו. וממילא גם מה שמתואר על דברים שהיו אז. אבל עיקר הענין - זה עצם החורבן. גם מה שאתה כותב ש"נרגיש מה שחסר לנו", אכן - חסר מאז.  וביום הזה - שורש החיסרון. זה גם מה שהיה, גם מה שהתגלגל מזה עד כה, וגם התחדשות ההנהגה כל שנה של אותו יום. 

 

ובאופן זה, איננו צריכים להתאמץ לחפש דברים רעים מהיום. יש היום הרבה דברים שעלינו בהם והתקדמנו בהם - וב"ה חזרנו לארצנו - בצד מה שצריך עוד. אבל ביום הזה אנחנו מתמקדים ביסוד החיסרון, שממנו נובעות גם צרות שעדיין נמצאות לצערנו גם בזמנו.

 

זו קודם כל שותפות טבעית עם העם שלנו, עם השכינה. כמו שלא צריך לשאול למה להשתתף בצער הזולת. וזו הפנימיות שלנו.

 

מתוך  ההשתפות הזו, באה גם הנחמה - אנחנו מבינים שהחורבן הוא לצורך התגלות מחודשת של פנימיותנו הטובה, גם אם זה תהליך ארוך. ובידינו לזרזו.

 

וזה דבר רגיל לגמרי  בעם ישראל. אנחנו חיים את יציאת מצרים בשמחה, ולא רק בגלל מה שזה היום. אלא זה "אנחנו" - ומתוך כך נמשך עד הנה.

 

אנחנו מתפעמים ממתן תורה (שהיה הרבה לפני ביהמ"ק), ולא "רק" בגלל שעד היום אנחנו לומדים, אלא מעצם הפגישה זהו של מתן תורה - ומתוך העוצמה הזו, עד הנה והלאה.  וכדברי הרמבם: גדלו בניכם על המעמד..

 

ועוד ועוד.

 

יש לנו "דין מחאה" כזה.. כמו מי שנתפסה שדהו, והוא מוחה כל הזמן וכך אין תפיסת חזקה כנגדו.  כל הזמן מתחדש אצלו.  

אנחנו מגיעים לכותל המערבי, ואנחנו ממש מרגישים את כל אלו שהגיעו לשם ברצף מחורבן הבית. המשך אחד. ומזה אנחנו מקבלים כח מוחשי לשאיפת בנין בית המקדש.

 

היה פעם נשיא המדינה, לא "דתי", עזר וייצמן, שדיבר מול הגרמנים בפרלמנט שלהם. אמר  להם: אני יצאתי ממצרים, אני עמדתי בהר סיני, אני נכנסתי לארץ...  סוג של תחושה טבעית בעם ישראל. כל ה"היסטוריה" שלנו, היא חיה, היא אנחנו, והיא מלאה בערכים של החיים שלנו.

 

ישועות ונחמות.

מבינה מה שאתה אומר, אני חושבת שהמחשבה שכולנו, כולנו, כולנו, חושבים אותה בעת שבירת הצום (על העוגיית שוקולדצ'יפס הניצחית) היא- יאללה בוא כבר נחזור לשגרה ונגמור כבר את כל ההצגה הזו. כביסה.. קניות.. מוזיקה.. מתי כבר נגיע לחצות של מחר?

 

 

וזה די עצוב, אפשר לומר.

כמו אחרי הימים הקשים של החטיפה, ומה שאח"כ - הרצון הוא לחזור לשמחת החיים מתוך פאזה אחרת, מרוממת יותר;

 

כך גם כאן, לא חזרה "למקודם", אלא בעוד קומה. שיבה לשמחת החיים גם במה שהיה אסור בימים אלו (ולא "הצגה"..), מתוך הבנה שהצער פעל משהו; מתוך שמתחילים ימי נחמה. ומה שייסדנו בהשתתפות עם הכלל בצערו, נמשיך ונבנה בשמחת חיים שיש לה כיוון ותוכן. שמחה בונה.

אולי הכוונה מה אוכלים לפני..

אני אורז..

לק"י

 

אוכלים תבשיל אחד, עם לחם וירקות חיים.

משנה ברורה סי' תקנ"ב סק"ו

אכלנו

דג, פירה, סלט ומרק בצל

 

לסעודה מפסקת - לחמניה וביצה עם אפר - על הרצפה

גם את האפר?!

לפני זה אורז עם לביבות תפוחי אדמה וסלא

חתיכת לא ידעת מה שהם!!
כאילו בישראל לא ריחמו עלינם בחג המעפן שלהם
אין להם לב ואנחנו חוטפים בכמויות..
לא היה דבר כזה עדיין..
בוקר טוב גם לכם חמאס מעפנים..

עיכבתי את הילדים (לפני האזעקות) ב"מרחב מוגן" שלנו...
למנוע מהם את הריצה והבהלה...

אני ישנתי מאוחר אתמול כדי שאוכל לישון עד מאוחר
בסוף הם העירו אותי. וחזרתי לישון וואז עוד פעם.
שונאת אותם.
למה ב8??
ביבי פעם הבאה הפסקות אש מ12 בצהריים!
ככה המטחים יהיו בשעה סבירה..

בס"ד

 

גם בט' באב ה' עושה לנו ניסים...
כל כך פחדנו מהתקופה הזאת, של שלושת השבועות וכ',

אך על  "אקורד הסיום"- כפי שקרא ערוץ 2 למטחים הבוקר,

ניצח הקב"ה בגלוי.

 

ענווים הגיע זמן גאולתכם.

 

ועד אז הם רוצים לממש כמה שהם יכולים...

 

מצד שני גם צה"ל לא פראייר כל כך. הבנתי שאפילו הטיסות הסדירות מנתב"ג עוכבו במשך זמן כי חיל האוויר ביקש משדה התעופה מרחב אווירי פנוי בשעות האחרונות עד הפסקת האש כדי שיוכל להיערך לקראת הפסקת האש יותר טוב, במקרים של מטחים אחרונים וכו'...

לגבי התמונה שהוזכרה לעיל היא לא של תושב שדרות

זה קרה בתאריך 23.7.14 בבאר שבע בשעות הצהריים, כאשר נורה מטח לעבר באר שבע ואז מצאה את עצמה היועצת המשפטית של המחוז הדרומי סנ״צ שירה דה פורטו יוצאת מהרכב המשטרתי ותופסת מחסה לאחר חומה. אליה הצטרף אב צעיר שהחזיק בידו את תינוקו בין מספר החודשים ולפתע הופיע אדם נוסף, שלא מכיר את האב וסוכך בגופו על האב והתינוק.

ירמיהו פיחה

שולי רנד

להקת עלמא (לנשים)

רוחמה בן יוסף (כנ"ל)

אודי דוידי

מאיר בנאי

ד"ר שלום פליסר

 

לכיוון הדוס יש עוד מלא
ירמיהו, עדי רן, אהרון רזאל, יוסף קרדונר,
דדי בן עמי, סיני תור, יכולה למנות עוד פוול השאלה האם זה הכיון בכלל

ננסה..

מוזיאון החלומות-אלבום מדהים!!!

יהושע לימוני

יוני גנוט

עשיתם לי את היום!!

 

איזה זמרים!

(אני מוזיקלי וכ"כ קשה בלי מוזיקה טובה, ולצערנו לזמרים החסידיים אין מוזיקה משהו, כך שממש הצלתם אותי)

 

תודה!!

חורבן בית המקדש ברמה הכללית

 

וחורבן הבית הפרטי שלי

והמקום בו גרתי..

 

מהגירוש והמשפחות השכולות ויהודים שהחיים לא פשוטים להם.

הכל מצטרף לעצב עמוק וכואב שאני מעדיף לדחוק כי זה גדול ממני.

 

אממ זה שההורים שלי התגרשו...
בדיוק בשבת פעם ראשונה שדיברתי על זה עם אחותי איך היא בכתה...
מעולם לא דיברנו על זה. כמה קשה לה עם זה...

ואז אמרתי לה "את יודעת? גם ה' יבכה כמוך ביום שלישי על הבית שנחרב לו... והוא בוכה גם עכשיו.. איתך"...

שהמקום ינחם אותנו...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t660911#7339554

טאטע.;(

 

פרויקט סינון העפר מהר הבית (צחי דבירה)

http://tmsifting.org/

בדף השני יש שם ממצאים מהחצי שנה הנוכחית

 

מסמך ממצאים בנושא מתוך הבלוג לעיל:

http://www.echad.info/articles/newds.pdf

 

 

מסמך שטוענים לגביו שהוא דו"ח מבקר המדינה בהר הבית (תש"ע, לפי דעתי)

https://docs.google.com/file/d/0B9eGurwiw1TcR2NoajlmenJxWlZ3OUk2d1RHNzdqcmVHWHVZ/edit?pli=1

 

 

בכל אופן, לא לזה אני מתפלל.

גם אני שאלתי את עצמי את אותה שאלה כשראיתי שיש פורום כזה, האמת שלא העזתי להציץ פנימה.. רוצה להסתכל ולעדכן אותי?

אם שולחים שירשורים לפורומים לפי הנושאים אפשר לוותר על הפורום הזה.

כי היום זה לא רלוונטי... 

 

האמת זה די משעשע אותי

אפשר אפילו לעשות את זה כמשחק- כל שירשור לנסות לשלוח אותו לכמה שיותר פורומים אחרים רלוונטיים 

 

דינא דגמרא עד סעודה מפסקת וכך נהגנו.

 

אני שמח שזה התקבל בחיוך ומקווה שלמרות החיוך מה שניסיתי להגיד עבר.

במיוחד שלא הבעתי את דעתי בסוגיה... 

|מקפיץ|

ואם מחשבים את מקום העבודה שלי אז בערך 2 כאלה.

 

paypal מעביר למוכר בצד השני רק את הכסף, כלומר במקרה הכי גרוע הסיכון הוא למחיר המוצר ולא לפרטי כרטיס האשראי.

http://www.ebay.com/itm/380942125532

מקווה שיגיע ושיעבוד...

אצלי זו סוללה בגודל המקורי שנכנסת לפלאפון 

ב"ה
הזמנתי 2 סוללות מקוריות לs3 כל אחד 18 שקל 2100 ובנוסף הזמנתי סוללה חיצונית של power bank 20000mah שעלתה לי 44 שקל

מספיקה לי סוללה פשוטה.. אני גם ככה מטעין באוטו או במשרד

בסה''כ הן בסדר, אבל אחרי שנה וקצת הן חלשות יותר.

הביטוח נשמע זול מידי...

וכנראה שהרכב יעלה יותר

בוא נאמר 2500

 

אני פשוט מחפש ביד2 ויש כמה הצעות

השאלה אם יש סיכוי

רק הערה. כדאי לבדוק שיש טסט לזמן מה...

ירושלים ומעלה (אפילו פחות), תוודא שהוא אכן יכול לסחוב ולא ייתקע או יתחמם.

בינתיים ביטלו רק עד שבת

בע"ה המחבלים יכנעו עד אז

אבל גם מאוד מקווה שיחליטו לבטל את בין הזמנים!

מותר להם לנשום קצת...

ללמוד אפשר גם בבית, במתכונת אחרת.

אני לא חושב שאלך לכולל

אין בזה שום טעם

יש לי שני ילדים שצריכים גם הם ללמוד, ואין להם לימודים

הרבה יותר טוב שאני אלמד בבית הכנסת ליד הבית, ואני אשגיח עליהם

 

אין שום הבדל באיכות הלימוד אם אני לומד כאן או שם, אין שום סיבה ללכת לשם

לא ביטלו את בין הזמנים, ונראה שאין כל כוונה לבטל.
החלטתי במקום זה פשוט להשקיע את הזמנים
האלה בהתנדבויות... ואני לא מדבר על ללכת לשמח בבתי חולים (דבר חשוב כשלעצמו)
החלטתי ללכת על התנדבויות ארוכות. לשבוע שלם כל פעם

צריך להריץ את זה גם בשאר המשק, חודשיים חופש בשנה נשמע אחלה.

 

כמו שאמר ראש הישיבה שלי, כשתיסע שבוע לכל כיוון ברכבת תצטרך בין הזמנים של שלושה שבועות.

לא תקלקל גם שנה

לחלק זה הצליח יפה, לחלק לא.

 

סיכון

אבל היו גם תיקונים ושיפוצים קלים.

סליחה! חוץ מ״לאנד רובר״. אל אל אל תתחיל איתה...

וגם מציובישי לנסר- טוחנת דלק! נראה לי היה לנו ׳94. אין הצר שווה בנזק המלך...

באמת סוברו אברכים זה שווה את זה...

גנבו לנו את המערכת בזמנו והשאירו את האוטו...

(אולי כי זה היה הילוכים?)
אחחח היו ימים
שהיה רכב
והיתי ניידת

|מתגעגע|

הזה מצוביכי בגלל הדלק שהוא שותה.

למקרה שהמנוע ימות- שמישהו יסחוב את הדבר הזה.
מה הנקודה?? מחפש 4 גלגלים?
אוטו כזה נשמע לי כמו סיוט מתמשך, לא רואה בו שום שדרוג חופש- אלא כניסה לעוד צרה...

בסכום כזה עדיף לשכור רכב לחודש, ולפחות להנות!!

מאיפה אני אשיג לו אוכל?

אתה גם יכול לעשות רכיבה על חמור בתשלום, 

מה שיעזור לכיסוי ההוצאות...

עולה 3,000 שח
כולל ביטוחים כולל למקרה שהרכב מתקלקל תוכל להחליף (ולא לבלות במוסך שעות וימים)

רם המטרה היא רק בין הזמנים זה שווה השכקה. חבל על הכאב ראש של הבדיקה-קניה-טיפול ברכב. מניסיון.

כשמכרתי את הרכב כי לא יכולתי להרשות לעצמי יותר הבטחתי לעצמי שבחופשות אשכיר (לא שעמדתי בזה כל הפעמים ) אבל אם ביום יום אין צןרך בהחזקת רכב, עדיף ככה.

נראה לי שיש מספיק סיכויים שזה יחזיק הרבה יותר מחודש לפני שהוא יתיאש מהרכב, אז עדיף להנות מהרכב יותר זמן גם אם הוא לא 2014...

יצא לנו גם להשכיר רכבים וזה באמת נחמד, כשזה מתאפשר כלכלית...

ועדיין- להשכיר רכב פעמיים שלוש בשנה לשבועיים עד חודש + לשישי שבת (מחברים... לא השכרה רשמית) זה פחות מחייב מתחזוקה קבועה של רכב 1,000-1,500 לחודש) כשיש את האפשרות אני לוקחת רכב ונוסעת. וכשאין אז אין.
(אמרה זו שמפסח שמה כל חודש כסף בצד בשביל רכב לחופש.. ועכשיו מתלבטת אם לעשות את זה או להתקמצן...)

וסתם כך מלחיץ אותי לקחת רכבים כאלה, כי אין ביטוח

שהשוכר אשם בהם בעלות של 35 ש"ח ליום.
ויש להם אחלה רכבים ומחירים בפריסה ארצית רחבה.

* שכרתי מהם בתקופת הלימודים הרבה (לפני שנתיים) אולי השתנו התנאים מאז..

שם אין אפילו ביטוח חובה

(כי הביטוח לא תופס עלי)

ברור ששכירות נורמלית מבטח את השוכרים ולא כזה חשוב לי שלא יהיה השתתפות עצמית

 

השאלה אם מסכימים לתת לנהג חדש...

לנהג חדש + צעיר

(ואני לא צעיר)

ותראי גם ריבית

(זה מה שאני עשיתי לפני שקניתי את חתיכת הפח הירוקה)

בלי כאב ראש של ביטוח.תיקונים וגם רכב חדיש=מזגן רדיו

אבל אמורה זה שם של ג'ירפה..

נראה כמה כוח יהיה לי..

 

 

(עבודה משעממת רצח...)

ועוד ערב!

ולמחרת בוקר.....

 

אכן צום "קל" צפוי....

היום ומחר

יותר נכון הלוואי והיה לי זמן לעבוד השבוע

היום ומחר.

 

אבל זו עבודה חשובה! אז זה לא כל-כך נורא... 

ישתבח שמו שיש בחירה.. נלך לעשות דברים חשובים יותר.

וגם לא בעוד שלושה ימים...

למשל המרה של קבצים מהארכיון על גרוש קטיף....

שתזכי לראות איך צער גידול בנים זה קשה יותר

 

בס"ד

 

שבע"ה הכל יבוא מהר על מקומו בשלום,

ותראי כמה תענוג טמון בקשר עם ההורים.

תענוג שלא מותיר מקום לצער....

ושגם הצער שהיה יקבל משמעות אחרת,
של חשיפת הרצון הטוב האמתי שהיה טמון בו. 

כי גם כשאנו מרגישים שההורים שלנו טועים בגדול,

בסופ]ו של דבר הכל מתוך אהבה הכי גדולה אלינו..

אז שנזכה להרגיש רק את התענוג שבאהבה זו ולא חלילה להפך..

ללמוד להסתדר עם ההורים גם כשזה לא פשוט יכול לעזור אח"כ במערכות יחסים אחרות.

ואני לא אומר מנסיון,
רק מהבנה במהות הקשר