פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1617)

סקרן

שאני מאמצת את הגישה הזו.

 

בעעעע

 

אין יותר מעצבן מלקום בבוקר משעון מעורר של הפלאפון, ושהפלאפון נופל לך ברווח שבין המיטה לקיר, והיד לא מגיעה 

שהטראומה צפה לקראת מחר, וכבר דאגתי לדחוף סדין ברווח הזה שבין המיטה לקיר 

יש לי מעין דלת קטנה בקיר כזאת שמובילה לשום מקום, והיא ממוקמת בדיוק בקיר של המיטה שלי - ככה שלפעמים הפלאפון בכל מקרה יפול שם אלא אם כן אציב אותו רחוק רחוק וכו' (אגיב, לי זה גם עניין עם הכיפה...צרות של בנים שצריכים ליטול ידיים עם כיפה )

רק שאני מפחד לקרוס מעייפות בשלב מסוים, ואז ממילא הפלאפון יפול, אז מה עשינו בזה? 

א. מגב.

ב. מטאטא.

ג. סרגל.

ד. השתטחות על אפיים ושליחת ידא אריכתא בדוגמת עט.

ה. אם כל הנ"ל לא מועיל - מזיזים את המיטה בלית ברירה.

 

לקום בחלחלה ולגלות שהייתי צריכה לקום לפני שעה וחצי.......

(סליחה שנדחפתי. קוראת אדוקה סמויה. לא הצלחתי להתאפק..)

שזו ההתחלה של השתתפות פעילה
וממכרת

 

והוא למעשה מלווה את רוב תקופת ההתמכרות

וזה אפילו יותר מעצבן כי אין מצב למצוא אותם לבד

וישר כשאתה קם אתה צריך להפעיל את המוח איפה שמת אותם ואז אתה צריך למשש עם הידיים ולהרגיש כמו חפרפרת

לא עד כדי כך ב"ה..

אבל לחפש משקפיים לבד זה בלתי אפשרי

אין על ניתוח לייזר בעולם!

ניכנס?

 

האם בכלל אפשר להיות בטוח במשהו, מתישהו,, באיזה שהוא זמן?

 

ויום לאחר מכן פתאום הכל יתהפך ותהיה בטוח אחרת לגמרי...

 

מה הערך בלהיות בטוח בשלב כלשהו? מי אמר לך שזה נכון מה שאתה בטוח בו?

 

אז אני חושב על תובנה אחרת, ברשותך - תכנסו לדברים אחרי שחשבתם עליהם טוב, וניסיתם לבחון השלכות לטוב ולרע של הדברים, והגעתם למסקנה שהדבר חשוב לכם מספיק כדי לכל הפחות לנסות אותו, גם אם זה בסוף ל-א יצא טוב.

 

(אגב - גם צריך בכלל להגדיר מה זה רווח ומה זה הפסד...זה בכלל שאלה גדולה שמשפיעה על כל תובנה שכזאת כמו שאמרת).

 

וסליחה אם נכנסתי לפלסף גדול מידי לא בזמן הנכון...פשוט זה נכתב בפורום אז אני לוקח את זה באופן טבעי כאילו מותר לי להגיב על זה כמו שאני באמת חושב...סבבה

אבל מעניין אותי להבין את הרעיון

בא לך להסביר מה התכוונת?

 

אף פעם אי אפשר באמת להיות בטוח במשהו, כי אנחנו לא נביאים, ולכן, לקחת סיכונים זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ג-ם במקרה שלא ברור לנו שהרווח יהיה גדול מההפסד, אלא רק "אולי" יהיה גדול.

 

ואם ככה, אז התובנה האחרת שלי הייתה, ואני מעתיק שוב ממה שכתבתי שם: 

תכנסו לדברים אחרי שחשבתם עליהם טוב, וניסיתם לבחון השלכות לטוב ולרע של הדברים, והגעתם למסקנה שהדבר חשוב לכם מספיק כדי לכל הפחות לנסות אותו, גם אם זה בסוף ל-א יצא טוב.

 

מקווה שעכשיו יותר מובן. אם לא, אפשר לשאול באישי ואנסה להסביר יותר.

 

זה די נכון אבל תלוי כמובן בסוג ההחלטה. 

הייתי עיפה מידי בשביל להבין, עכשיו סופסוף זה קרה... 

 

<צ!>


וקצת תוספת שלי-
גם אם אתם בטוחים תמיד יש הפתעות

מה שבטוח- בטסטים ההפסד גדול מהרווח.

ה' ישמור על כולם שיחזרו לביתם בשלום!

הלוואי שיתפוס

שהחמאס והערבים יראו ויאכלו תלב..

 

אוי הם טובים

בס"ד

 

אגב, 

לראות סרטונים נראה לי שבכל זאת אפשר גם למי שאין פייסבוק.

https://www.facebook.com/photo.php?v=306669062838773&set=vb.100004870453333&type=2&theater

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/280241

 

ובכתבה הזו יש גם את המילים..

מרדכי יצהר בויימל

 

הוא טוב

בס"ד

 

אגב, גם במבצע עמוד ענן הוא היה במילואים והוציא קליפ.

כ"כ לא מחכה לתשעת הימים...

אשרייך ארץ הגליל!!

 

כמהה נפשי לך הגליל!!

 

הן גדולייך צדיקים, הן קדושייך תמימים

מגן צינה הם בעדי (זה המילים פה??  אולי מגן סיני??)

 

חיים הם בתוכנו!!!

 

הצדיקים האלה!! הצדיקים!! צבא הגנה לישראל!!

איזה עםםם! עם קדושים

 

כמה אהבה יש לי בלב לצדיקים האלה

 

כנסת ישראל 

 

״ליבבתיני אחותי כלה״

 

 

 

אני פשוט רואה את רוחו של דוד המלך המנגן פועמת ברוחות החיילים השליחים של העם

ה׳ תודה שזכיתי 

 

ייתי ואחמיני!! אחמיניי!!

http://shituf.piyut.org.il/piyut/2704

 

אֶל גָּלִיל אֶל גָּליל אֶל גָּלִיל. אַשְׁרַיִך אֶרֶץ הַגָּלִיל. כָּמְהָה נַפְשִׁי לָךְ הַגָּלִיל. אֶל גְּדוֹלַיִךְ צַדִּיקִים. אֶל קְדוֹשַיִךְ תְּמִימִים. מָגֵן צִנָּה הֵם עַל אַחִים. חַיִּים הֵם בְּתוֹכֵנוּ. מַרְוִים אֶת צִמְאוֹנֵנוּ: עָרַךְ שֱׁלְחָן לְעַמִּי. יוֹסֵף הוּא נֵזֶר תִּפְאַרְתִּי. חִדֵּשׁ הֵכִין הַצְּפַתִּי : בִּזְכוּתוֹ עָמַד עוֹלָם. מְרוֹמָם הוּא מִכֱּלָּם. נִסִּים עשה לי בזכות אהוב. שמח לעם בשיריו. לכה דודי ליראיו. תקן שלמה בעמיו : בזכותו... עלה ארי וגוריו. משה דרשן וענו. אשרי הדור חזה פניו : בזכותו...

אחלה שיר!!!
עוד נחזור לגוש קטיף את הערבים נעיף!!!!
אמןן!

בס"ד

 

 

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t654959#7283422

 

והמקור - פסחים ח, יומא יא

בגלל שהם הולכים למצוה, זה מגן עליהם.

 

אבל במקום ש"שכיח היזקא שאני". כשההיזק מצוי, לא סומכים על זה.

 

זו "הגנה כללית" - אבל לא במקום-סכנה. 

 

וגם - רק בהלוך אבל לא בחזור.

זכור לי שמסקנת הגמ' שגם בחזור

[ועוד מסקנה: תמיד טוב לעיין שוב לפני שכותבים מהזיכרון...]

ואיך זה מסתדר עם הסיפור של הזוג ממומבאי למשל? (או שזה לא נחשב לשלוחי מצווה?)

הם לא היו שם ב"טיול הודו", את יודעת..

שזה בעצמם לחיות במציאות של מצווה...
זאת לא הליכה ספציפית למצווה..

בעצם זה שבמצב "רגיל", המצוה יוצרת הגנה כזו, וגם בדרך אליה.

 

"מקום סכנה" - הוא כבר נתון נוסף; ויש לגביו גם הלכות של "ונשמרתם".

 

הזוג הקדוש הזה - בוודאי היו בכללות "שלוח מצוה" בכל החיים שלהם.

 

אבל לא ברור האם הגדר ההלכתי של שלוחי מצוה, מתייחס להליכה ספציפית למצוה, או גם לכאלו שהם באופן כללי נמצאים במקום בשביל מצוה.

 

גם לשבת בארץ ישראל זו מצוה כל הזמן ושליחות של כל עם ישראל. מן הסתם זה גם מגן - בנוסף על ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה; האם זה הגדר המדויק של "שלוח מצוה", אני באמת לא יודע. יתכן.

 

גם אינני יודע אם מומבאי זה "שכיח היזקא" או לא.

 

ובנוסף - יש חשבונות של ה' שאכן איננו מבינים. 

ואורך ימיך", לכן האדם מוגן.

כאשר האדם משלים את תיקונו בזה העולם, יש ענין ש"יהיה חלקו עם מתי בדרך מצווה", כי זה מראה שכל חייו היה דרך מצווה אחד ארוך. הכל הולך אחר החיתום!

ובכלל למות זה לא בהכרח נזק למת. 

הרי נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא...

הוא הלך לעולם האמת, אנחנו אלה שחסרים אותו. 

 

אינם ניזוקים - כפשוטו.

 

 

וחס ושלום לומר כך.

 

ולא קשור "נוח לו לאדם שלא נברא". יש "ועכשיו שנברא".. זה רצון ה', וע"י כך קידוש שמו, ולא סתם נברא האדם והעולם, וזה הרצון הנורמלי של האדם. ונקדש את שמך בעולם.

מה ש"נוח לו" - זה בגלל שמי יודע אם ירומם נשמתו למגמה שעבורה נשלח לעולם, בעוד שלפני כן עמדה בטהרתה. אבל זה רצון ה' בבריאה, וזה הפתח להתעלות הגדולה הרבה ממה שהיה לפני שהגיע לעולם, וגם הפתח לעליית כל עם ישראל וכל העולם.  וברגע שכבר כן  נשלח לכאן - אז ה"נוח לו" זה רק כדי לזרזו שינצל חייו טוב, ויתאמץ להאריכם ולמלאם בזכויות, ובשמחת חיים בריאה ויוצרת טוב.

 

חשבונות שמיים - זה לא אנחנו עושים.  בשביל להציל חיים של אדם, מוציאים כל הון שבעולם, עוברים כל העבירות חוץ משלש חמורות; בוודאי שזה "נזק". וכל רגע שכאן - יכול להוסיף תורה ומעשים טובים. 

 

אלא שכאשר כבר קרה ל"ע, ומישהו מת עקד"ה, - אז אכן יודעים גודל מעלתו ושזה היה רצון ה'; וכן צדיק גדול שאחרי כל השתדלות אריכות הימים הגיעה עיתו, אז החיסרון הוא בעיקר כלפי מי שאינו רואהו בגוף; והוא - נוטל שכרו ומאיר משם.

וזה שה' רצה שהוא ייברא זה לא הוכחה, כי עכשיו עכ"פ הוא רצה שימות.... והחשש לקלקל את נשמתו עדיין עומד בעינו ואולי טובתו היא שימות.

מכיוון שאנחנו לא עושים חשבונות שמים אנחנו נעשה הכל להציל חיים אבל אחרי שהאדם נפטר, השאלה אם באמת האמיתית, זאת שה׳ רואה,האם זה נזק?

וגם לאדם שאינו צדיק החיסרון הוא בעיקר לנו, שהרי בשבילו נפסקת ההיתדרדרות או לפחות הסכנה לחטוא.
ואדרבא, לצדיק שנפטר זה חסרון גם בשבילו כי ההתעלות שהוא זוכה לה ממעשיו בעולם הזה נפסקת, ובעולם הבא הוא רק נהנה מהשכר אבל לא זוכה במיצוות חדשות

זה לא ממש קשור..

 

הרי אמרנו, אחרי שכבר קרה חלילה, אז בוודאי שכל מה שה' עושה לטובה - גם כשאנחנו לא מבינים/כואבים. 

 

ב. זה לא תמיד נכון לומר "רצה שימות".. יש גם בחירה. זו סוגיא מורכבת - הבחירה, ועם זה שבדיעבד הכל מגלה רצון ה'. אך בוודאי אין לומר, שמא היה מקלקל עוד. הפוך - "כל עוד נשמתו בו יקַו.. להנטותו לתחיה", כלשון הפייט.

 

ג. אנחנו עושים הכל להציל לא כי "איננו עושים חשבונות שמיים", אלא כי ה' רוצה שהאדם יחיה, האדם רוצה, זו מצוה - וממשיך את בחירתו שזו מגמת הבריאה.

 

ד. לא אומרים על אדם "שאינו צדיק", "בשבילו נפסקת הידרדרות או לפחות הסכנה לחטוא". הרי מצילים גם אדם כזה. לא שייך. ה' ברא את האדם שיחיה ושיבחר. ואכן, "עד יום מותו יחכה לו". ואפילו רגע אחרון של  תשובה יכול להצילו. אע"פ שלא בונים על זה, אלא צריך להיטיב את כל החיים.  בנוסף, כל טיפה של טוב מצטרפת לנצח. אע"פ שהרע יצטרך מירוק. זה לא "חשבון בנק" שאולי כדאי להפסיק בגלל האוברדראפט.. אנחנו לא אמורים לחשבן כך. 

 

ה. לצדיק - אכן יש צד כמו שאמרת, וכסיפור הידוע על הגר"א.  אבל, ה"שכר" הוא הרוחניות של המצוות. הוא מה שגנוז במצוות כאן, ומופיע שם במלוא אורו. ומשפיע טוב לו ולכל ישראל.  בוודאי גם לצדיק טוב שיאריך ימים כמה שיותר..  וגם בעוה"ב הוא לא "סטאטי": "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.. ילכו מחיל אל חיל".

ולעת"ל - חזרה לחיבור מאיר כמו שם, גם כאן בגוף. 

 

 

 

אז לגבי א.  ההבדל בין דבר שהוא טוב לדבר שהוא לטובה, זה שהטוב נעים לנו והלטובה כואב לנו. מוות לא בהכרח כואב. 

 

ב. לא הבנתי למה אי אפשר לומר "שמא היה מקלקל",

יראת חטא היא פחד מתמיד מלחטוא , ומי שנפטר השתחרר מהפחד הזה ומהחשש הזה,

יש בכך מימד של הקלה בשבילו.

 

ג.אנחנו מצילים חיים כי זו מיצווה. וממילא רצון ה' שנעשה את זה,

אבל לא בהכרח ה' רוצה שהתוצאה תהיה שהוא יחיה. 

 

ד. למה לא אומרים את זה, זאת האמת. וזה שמצילים את חייו

זה בגלל שה' ציווה להציל את חייו, ועל כורחינו אנו חיים. 

אם זה היה נתון לשיקול דעתינו לא בטוח שהיינו עושים את זה, 

וגם אם כן, לא בטוח שזה היה נעשה לטובתו ולא לטובת אוהביו. 

 

זה נכון שאפילו מעט טוב שווה יותר מהמון רע, 

יש אמירה בשם רבי נחמן שאני מאוד אוהב 

שאדם צריך להתפלל לילדים אפילו אם כולם יהיו רשעים

זה שווה שהם יבואו לעולם כי בסופו של דבר כולם יתוקנו. 

 

אבל עדיין יתכן שלאדם מסויים בזמן מסויים עדיף למות מאשר לחיות. 

 

ובפרט על קידוש ה'! שיש צדיקים (כמו רבי יוסף קארו זיע"א) שהיתפללו

לזכות למות על קידוש ה', זו זכות נפלאה מאוד ושאיפה נאצלה. 

 

 

 

שמעתי פעם דיון האם מישהו שנרצח בפיגוע האם הוא נחשב שהוא מת על קידוש השם.

אף אחד לא הצמיד לבן אדם אקדח לראש ושאל אותו האם הוא רוצה להמיר את דתו.

 

בהקשר יותר כללי.
לדוגמא, מה יקרה לאדם שעשה כיבוד הורים(=למען יאריכון ימיך) אבל גם עבר עברה שדינה מיתה בידי שמיים?
ואם נגזר על שלוח מיצווה להיפטר בתאריך מסויים אבל בדיוק אז הוא עושה מיצווה?
ואולי בכלל החליטו משמיים שבגלל שהוא עשה הרבה מיצוות ובכל מיקרה צריך למות החליטו לזכות אותו למות תוך כדי מיצווה?
בקיצור יש מליון חשבונות, וה' לבדו יודע כולם.

רק צריך להבין שהמיצווה מעניקה הגנה מנזק. אבל זה לא בהכרח השורה התחתונה...

פעם מהרב אבינר שליט"א רעיון כזה,

 

שדברי חז"ל, בכמה וכמה עניינים, אמורים בהתחשב באותו הנתון באופן מבודד. כך זה מצידו.

 

אבל יכולים להיות נתונים נוספים.

 

 

מעֵין דבריך.

נתפלל לטוב

http://tehilimyahad.com/mr.jsp?r=GKp9KbA1V1

 

הוא הוסר...ברוך ה', שימשיך כך!

שימו לב!

 

יום ראשון הקרוב,

כניסה חופשית.

נשמח שתאשרו הגעה ע"מ שנוכל להערך בהתאם.

 

לפרטים ואישור הגעה- 0547000391 טוהר טל.

אפשר גם לפנות לשאלות לניק הזה.

תבורכו

בשורות טובות!

ופיקוח נפש דוחה הכל

הרגע הזה שאתה קולט שיש אזורים בארץ שלא חם בהם בלילה.
חוסר צדק!

שיהיה יום טוב לכל עמ"י!
שנשמע רק בשורות טובות מהלחימה ומהרקטות,
ושנזכה לקבל עוד היום את פני משיח בן דוד!
|עולה לירושלים|

לק"י

אין כמו לקום עם המוזיקה של החמאס על הבוקר

יימח שמם!!

אתה מודע לכך שחמישים שקלים לכזה שמחשמל יטושים הם מה שמפריד בינך לבין אושר מוחלט?

בעזרת גלי קול.
גם פרחי גרניום מבריחים אותם. זה אפילו חינם.. קח עציץ, שים אדמה, קח ממישהו ענף גרניום, תשקה ושים על החלון

בס"ד

הבוקר, אחרי שכתבתי את ההודעה הזאת, התיישבתי על הספה בסלון של הפנימייה ודיברתי עם חבר שפתאום דמות חשודה עוברת בחוץ. מדובר באישה שבאה לקטוף גרניום וניצלה את השעות המוקדמות שבד"כ ישנים בהם

יש כמה פתרונות ליתןשים.אחד מהם זה זה פשוט צולה אותם

https://www.facebook.com/photo.php?v=730552110324308

 

לא יודעת להטמיע לצערי

 

על זוג מטבריה שקראו לילד שלהם צוק איתן

וכן יפרוץ", וממשיכים בעוצמה אדירה!

יש לנו עם נפלא ומלוכד!

עם השמות שרצים בטבריה זה בסדר

מי ער?

חצי מדינה נהנת משירותי ההקצה של חמאס

כמוני!

 

בוקר פח. 

כמוני!
יש להם מזל ישנתי במקום שקט בלי אזעקות בכלל

הלילות האלה שהשינה לא שינה.
הבקרים האלה שאתה קולט כל ציוץ של ציפור שמצתייץ,
ומחליט עפ"י זה מה השעה..

אבל על הבוקר קיבלתי חיוך גדול מ2 נסיכות

מומלץ!

 

חוצמיזה מאוורר עלייך זה גם אחלה שיטה...

 

הם עפים מהעוצמה של הרוח...

חוצמיזה יש אלתוש לילדים, שזה מבריח אותם אבל בלי הריח המסריח של אלתוש למבוגרים...

ב"ה
דתי לפי דעתי?
דתי לייט?
חרדי לאומי?
דוס?
חרדי?
דתי לאומי?
דתי לאומי תורני?
מסורתי?
אז בעצם אם ההגדרה היא שומר תורה ומצוות, אני בטוח שאפשר למצוא חצי ששומרים רק חלק,
אז מה, הוא פחות דתי? או שהוא לא דתי?

שאפשר באמת להגדיר את זה כמשהו אחד.

שומר תורה ומצוות זה בכללי, אבל כל אחד יכול להגדיר את זה ממבטו הסובייקטיבי,

גם אדם שקורא לעצמו רק דתי לייט.

יש הגדרה של "שומר תורה ומצוות", שבפירוט היא: אדם ששומר את כל המצוות ואת כל התורה, בלי לברור לעצמו מה הוא רוצה לשמור או לא, וב"לשמור את כל המצוות וההלכה" - צריך להדגיש, מדובר, שהוא מסתמך על דעה הלכתית ו/או רב שהם בתוך הטווח הלגיטימי ביהדות האורתודוכסית. כי אחרת, גם אדם רפורמי ששומר את כל המצוות על פי הרב שלו, ייחשב כ"שומר תורה ומצוות" - ולא כך היא. אלא, אנחנו ביהדות האורתודוכסית, מחשיבים רק אדם שנמצא בתוך טווח ההלכה האורתדוכסית, כלגיטימי...

 

בנוגע לחלוקה הפנימית - בגדול, כמו שאמרתי, כל עוד האדם ב-א-מ-ת הולך לפי ההלכה, ובוחר לו רב, אפילו אם רב מקל וכו' וכו', אבל שעדיין דעתו נמצאת בלגיטימיות האורתודוכסית - אז כן, הוא ייחשב דתי. אבל זה תלוי הרבה מאד בכנות של האדם עצמו - האם בכל דבר הלכתי הוא באמת בירר את דעת ההלכה, או ש"לא עניינה אותו דעת ההלכה", כי הוא "מגדיר את עצמו דתי לייט".

 

למשל, יש הרבה מאוד דתיים לייט, שלא באמת ביררו הלכתית או קיבלו תשובה הלכתית מרב שמתירה להם ללכת להופעה של זמרת ששרה מילים מיניות ולבושה לא ממש צנוע בלשון המעטה (ניסיתי לכסות כאן כמה שיותר "פרצות" בהלכה ) - אלא עושים את זה "מעצמם". אדם כזה, שההתנהלות שלו בגדול נראית ככה שהוא "דתי בערך" - אני לא יודע עד כמה זה נחשב דתי. זה דתי כשנוח לו, כנראה...

כמעט כולם משתמשים ברב "נוח" לפעמים...

כל אחד ברמתו, שומר תורה ומצוות זה מי ששומר את כל התורה והמצוות בלי יוצא מן הכלל וזה דרגת צדיק,

אז רק הצדיקים דתיים.?

זאת שאלה שמשתנה מאדם לאדם לדעתי

בגדול, אדם צריך כל חייו לחיות מתוך תודעה הלכתית, ולא להשאיר דברים " לפי דעתי ומה שנוח לי" - אלא לבדוק מה עמדת ההלכה בעניין.

 

אני חלילה לא אגיד עכשיו שאם אדם פעם אחת לא חשב על העניין ההלכתי ועשה משהו כזה או אחר בצורה כזאת או אחרת שלאחר מכן התבררה לו כשגויה, והבין שהיה צריך לבדוק מבחינה הלכתית - לא אגיד שאדם כזה הוא "לא שומר תורה ומצוות".

 

אלא, שיש אנשים שחיים פחות או יותר דך קבע במצב שבו יש נושאים שלא ירצו ולא יחשבו אפילו לשאול רב/לבדוק את דעת ההלכה בנושא - מתוך עיקרון.

 

זה, אכן, בעיה גדולה באדם, וזה מה שאנחנו עובדים עליו כל חיינו.

 

בסופו של דבר, לא משנה איך החברה תגדיר אותנו - אלא משנה מה אנחנו בכנות, יודעים על עצמנו, האם אנחנו משתדלים לשמור תורה ומצוות באופן שלם, או שלא. ובסוף בסוף, כידוע - יש שופט בשמיים ואליו מגיעים כולם בסוף הדרך, ועליו אי אפשר לעבוד.

ברור שיש מי שישפוט בסוף למעלה

אבל בת'כלס כשאתה רואה את זה במציאות היום יומית זאת הגדרה מאוד כללית.

אם תראה אדם עם כיפה וציצית באופן אוטומטי תחשוב שהוא דתי ואם תדבר איתו תראה שהוא לא מקפיד על שאר הדברים העיקריים כמו שצריך כביכול, 

אז אנחנו לא באמת שופטים ואנחנו גם לא צריכים, אבל לענ"ד זה תלוי גם אם כל אחד באיך שהוא בוחר להציג את עצמו מהבחינה הזאת וחי לפי הדרך המסויימת הזאת.

 

והשאלה לא הייתה מה נכון ומה לא, השאלה הייתה מה זה דתי בעינייך?

בעיני, זה סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם ולא תבנית קבועה.

לשמור הכל ע"פ כללי ההלכה.

בהנחה שזו הגדרה חברתית. 

או שלא הבנתי...

למה הוא לדעתך לא הגדרה חברתית?

וקשה להסיק משם איזו הגדרה. 

אגב, אם כבר, אפשר לחדש על סמך הפסוק שם הגדרה חדשה - אשדתי, או דתי אש.

מתרגם 'פיקודיא'
[לא קשור ל'אש', כי ה'דת'- התורה והפיקודים והמצוות ניתנו מתוך האש.]
לכן לפי התנ"ך הגדר של דתי, הוא מי שמקבל עליו את ה'דת'- התורה והמצוות, ומשתדל לקיים.

מסכימה עם כל מילה

אנחנו לא יכולים לדעת מה הבנאדם עושה בחדרי חדרים...

לפחות בשביל להגדיר אדם כדתי הייתי מסתמכת על איך שהוא מגדיר את עצמו ונראה כלפי חוץ (כיפה)

 

אי אפשר להגדיר את זה באופן חד משמעי

דתי זה מי שלא עובר עבירות מפורסמות

למשל

• שמירת שבת
• גילוח בתער
• מקוה
• הנחת תפילין
• תפילה 3 פעמים ביום
• ברכות
• כשרות

וכו'

 

וצריך גם שיאמין ב13 עיקרים

אלה העברות המופרסמות???

 

 

מה עם לגנוב?

לשקר?

לקבל סמכות רבנית?

גם החילונים הנורמלים לא עושים

 

אתה מתכוון... דברים שאנשים עושים מעבר למוסר הרגיל...-- זה לפי הגדרתך דתי.

 

לאו דווקא עברות מפורסמות...

לרעה מהמקובל בציבור חובשי הכיפות.

 

לענ"ד זה יותר הגדרה חברתית ציבורית מאשר מהותית

ולמה בכלל להשתמש במונחים האלו - "דתי", ו"חילוני", ו"מסורתי"?

 

המונחים הנכונים והמדוייקים יותר, הם " אדם שומר תורה ומצוות", "אדם השומר חלק מהתורה ומהמצוות", ו"אדם שלא מנסה לשמור תורה ומצוות כמעט כלל", או אפילו " אדם שכופר בתורה ובמצוות/אדם שלא שומר תורה ומצוות כלל"

 

אבל אם מדברים במונחים החברתיים המקובלים כיום, ולאו דווקא איך שאני אישית מגדיר - אז כיום מקובל להגיד ש"דתי" זה אדם ששומר על שלושת המצוות ה"בסיסיות" ביותר לכאורה: א. שבת; ב. כשרות; ג. טהרת המשפחה (הדבר שהכי קשה לאדם מבחוץ להגיד על אדם כזה או אחר האם הוא שומר אותו או לא...).

 

ובגדול, אדם שמנסה לשמור תורה ומצוות ללא החלטה מה כן לשמור ומה לא.

 

ובעולם כיום - אדם ששומר על כל המצוות, ורק לא יאכל כשר, או לא ישמור שבת, או לא ישמור טהרת המשפחה - ייחשב כאדם שהוא לא דתי - ואני חוזר,לפי מנהג והלך המחשבה בעולם.

 

ואילו אדם ששומר שבת, כשרות, וטהרת המשפחה - אבל עובר על כמה וכמה וכמה עבירות אחרות, והכוונה, בכוונה, שלא רוצה לשמור אותם - בעיניי "העולם" כיום, הוא ייחשב כדתי.

 

ובדיוק בגלל כל התסבוכת הזאת, לא צריך להשתמש בהגדרה החמקמקה הזאת.

נראה לי,(על-פי התשובות וע״פ מחשבות אישיות) שצריך לחלק את השאלה לפי שני נקודות מבט.
א. מנקודת מבט חיצונית, איך אני מגדיר מישהו כדתי, זה רק על-פי מעשים (מצוות) שהרי את אמונתו בי״ג עיקרים או כוונותיו להתפלל לאלוקים ולא לזאוס- אני יכול רק לנחש, אין כ״כ דרך לבדוק את זה. מה עיקר ומה לא (בתוך המצוות) זה כבר שאלה של תרבות(במובן הרחב שלה) לדוגמא אצל הרוב כשרות ושבת זה עיקר המצוות שמביאות לאדם את הכינוי דתי. אך ברור שבחברה מלאה בנוצרים(אמריקה) תקבל התפילה לדוגמא, פן משמעותי לא פחות, וכן בקהילות חסידיות מאוד. לעומת זאת אצל חברה אחרת תפילין תהייה קו אדום וכו׳(כל זה המצאות של הדימיון, שהרי אין דירוג במצוות דאורייתא, ומצד האמת ההגדרה צריכה להיות השאיפה לקיום כלל המצוות, אך שוב אין זה מדיד מבחינה חיצונית, ולכן זה לא רלוונטי כרגע.)
ב. במובן אישי, איך אני יגדיר את עצמי כדתי, כאן צריך להבין מהי דת(רש״ר הירש בתחילת פרשת וזאת הברכה מפרש בצורה מדהימה). ככלל - הרצון לקיום דבר השם, בלי קשר אם בפועל אני מקיים, הרצון(רצון אמיתי!!) מספיק כדי להגדיר את עצמי כדתי( דבר השם פה זה בין מצוות ובין אמונות וכו׳). את זה אני, ורק אני, יכול לבדוק, וזה הקריטריון האישי שלי לזה שאני דתי. דתי במובן היהודי של המילה זה אורטודוקס.(סלחו לי שאני זורק את הרפורמיים וכל דומיהם, הם לא באמת כפופים לדבר השם).

היא אדם שמקיים את אורח חייו על פי קובץ חוקים שהוא איננו מבין ובכ"ז רואה צורך לקיים אותם במנותק מהמציאות ומהקורה במציאות.

 

 

בפועל ההגדרה לדתי- הוא לאדם השומר מצוות. מי מהם חי את חיו כ"חיים" פלוס "דת" ? זה תפקידו של כל אדם לחשב בעצמו עם א-לוהים.

והמצוות, גם אם היום הוא לא נמצא שם. לדוג' אדם שעכשיו החליט שהוא חוזר בתשובה - מבחינתי הוא דתי, הגם שיעבור תהליך ארוך בשביל להגיע למימוש הרצון בשלימות. הגדרת האדם - נובעת מאיפה שהרצון שלו נמצא.

מיותר לחלוטין לדעתי.
דתי? דתי לייט? חרד"ל? חרדי? מסורתי? חילוני? ...
לשם מה?! יהודי ודי.

השנאה והריחוק לעומת זאת הם חולשות אנושיות 

שאפשר להתעלות מעליהם ולתקן אותם וחובה לעשות זאת

כמן בעולת התמיד' 'את הכבש אחד בבוקר ואת הכבש השני בין הערביים.''
גם בצד הגשמי וגם בצד הרוחני.

תובנה : אני צריכה דחוף לחזור לכושר

השמנתי

אז תחזרי לכושר- זה בריא.

אני דווקא צריכה לחזור לאכול, שכחתי איך אוכלים מאז הצום.

המוח עסוק מידי. וזה לא הקפה של אתמול, כנראה.

בס"ד

ב"ה, בסיעת דישמיא, אני שמח להודיע:
ס י י מ ת י ! ! !
הסרט מוכן
וב"ה זכה לביקורות טובות

בס"ד

במסגרת פרסום שאנחנו נעשה בערוץ.
עד אז צריך לסיים את שאר הדברים (כמו הדבר הכי חשוב - באנר שיגרום לאנשים לרצות לצפות בסרטון ולהתעניין במה שאנחנו רוצים לשווק. למזלי זה כבר לא הביצוע שלי אלא אני רק מייעץ)

בס"ד

אם רק היו מקשיבים לי,
שינתם של שני אנשים לא הייתה משתבשת

כל הקטע הזה שחיברו את התובנות לשרשור לילה טוב - היה כאן לפני? (לא הייתי פה לפני שהייתי פה, ככה שלא שמתי לב)

ולשאלתך - זה לא היה מתמיד..

|בכובד ראש|

|ובארשת מכובדת|

בדרך לשכונת מצוקה הקטנה והנעימה שלי, 

היה ילד, מחורר כולו בעגילים. חצי ראש מגולח וחצי ראש פוני מחומצן.. (הסברתי את זה טוב? )

בכל אופן, עלה ולא שילם לנהג.

 

והנהג כעס עליו מאוד, וקרא לו לבוא לשלם, והוא לא בא.
עד שהנהג לא עצר הוא לא בא לשלם.

אחרי מליון קללות איומות שרצו בינו לבין חבר שלו (סתם בשביל הצחוקים והפוזה, כן?)

הוא הגיע ליד הנהג - והנהג הגבר גבר הזה נתן לו בראש, הסביר לו באסרטיביות ובמון אהבה למה צריך לשלם, ומה המשמעות של לא לשלם..

ואמר לו שאם אין לו כסף (באמת, לילד לא היה..) שלפחות יעמוד ליד הנהג ויאמר לו..

 

הילד, ממשיך לקלל..

ואני מצד אחד מתפעמת מהנהג ומצד שני כ"כ נחלשת  מהדור שלנו.. מהקללות, מאיך שהוא נראה.. אט אט נחלשת בייאוש..

הגיע התחנה שבה אותו הילד - שלא שילם - צריך לרדת..

והיתה שם זקנה, עם מלא שקיות, שגם כן באה לרדת. וכשהוא רק קלט את זה  -  הוא קפץ,  קפץ!! כדי לעזור לה להוריד את כל השקיות,

בלי שתסחב דבר.

 

ואני?

אני התמלאתי דמעות..

 

יהודים הם עם קדוש, עם קדוש..

כל אחד מאתנו בעל נשמה גדולה וענקית, חלק אלוק ממעל ממש..

ורק הקליפות האלו, הקליפות..

שנזכה להסירם בקרוב ממש..

 

והתובנה?

התובנה שלי שהרבה פעמים אנחנו רואים התנהלות של מישהו כמזעזעת ובלתי נסבלת, ובלתי נסלחת..

אם רק היינו מסתכלים אל תוככי הנשמה שלו, לראות בו את הטוב הגדול הזה, 

אם רק היינו מסוגלים..

 

 

 

 

זה הדור שלנו - ביש מלבר וטב מלגו

נראה כלפי חוץ כרע, אך באמת הפנימית - נפלא ונשגב

עם קדוש. קדוש.

 

לראות את זה מבחוץ, רק צריך לשים לב.

[יש לי גם כמה סיפורים כאלה]

שנזכה בע"ה!

התובנה שלי שהרבה פעמים אנחנו רואים התנהלות של מישהו כמזעזעת ובלתי נסבלת, ובלתי נסלחת..

אם רק היינו מסתכלים אל תוככי הנשמה שלו, לראות בו את הטוב הגדול הזה, 

אם רק היינו מסוגלים..

מה?

כדי לראות סיפור כזה. צריך עין טובה
ואוזן קשובה

אח שלי הוא כפיל שלי.
תובנות של החיים זהים לשלי
עבר דברים דומים לשלי, חשיבה ורגישות דומה...
יש בנינו כמה שינויים... |מזל|

תכלס, אני צריכה מישהו דומה לו.
תובנה פדחנית.
סתם. לא.^

הוא דתי אח שלך?

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t646754#7205935

האמת שהוא התחזק (באופן כללי)...

הוא כזה חמוד, אין דברים כאלה...
הוא אשכרה זה שמלמד אותי עכשיו הלכות וזה...

ואם הוא היה לא דתי, הוא לא יכול להיות כפיל שלה?

את לא אמורה להתחתן עם כפיל אלא עם משהו אחר...

לא צריכה כפיל- זה ישעמם את שנינו ולא ישלים ;)
(הכפילות התייחסה לתובנות והחשיבה הדומה)

מבחינת הקשר והדינמיקה- צריכה משהו דומה מסתבר.. (פשוט בינתיים, עם כאלה זה הכי הלך)

לילה עצוב

בא לי לשלוח להם תשובה

יש לנו ממש השפעה על הממשלה. ..

אל הציבור הישראלי...
הממשלה שלככם טענה אתמול שהיא הפסיקה את האש, אבל בלי להסכים ולבצע את התנאים שלנו, והיא חשבה שאנחנו נמהר ונפסיק את האש, אך להפך אנחנו מהרנו להכות בכל מקום בישראל מדימונה עד חיפה, ואילצנו אתכם להתחבא במקלטים כמו עכברים...
שוב אנחנו מזהירים, אם הממשלה שלכם לא תסכים על כל התנאים שלנו, הרי כל ישראל תישאר מטרה ליגלית לאש שלנו.

גדודי עז-אדין אלקסאם

הייתי כותבת להם:

סבבה.

המטרה שלהם די הגיונית, לשבור את האמון שלנו בממשלה...
כל מי שלא יותר מדי התעמק בתנאי ההפסקת אש חושב שחמאס שברו את המילה שלהם, הם פשוט אומרים את האמת - שהמדינה שלנו לא הסכימה לתנאי ההפסקה(וב״ה שלא!! הם רצו שחרור המחבלים שנתפסו אחרי ששוחררו בעסקת שליט, 120 מחבלים!! + פתיחת מעברי עזה, כולל נמל חדש ושדה תעופה ועוד...).
אבל לצערנו הרוב חושבים שהתנאים היו רק הפסקת אש של שני הצדדים, וככה החמאס גורם לנו לחשוב שהממשלה מסכימה שהדרום ישלם את המחיר הכבד שהוא משלם בעד המעט תקיפות שהיא עושה. וכך נוצר אי-אמון בממשלה.
שיטה גאונית לשבור עם שלם, לחזק את השמאל, ולתת לגיטימציה לתקיפותיהם...

 

ולעשות את זה דווקא באזור בנימין- שרוב התושבים שם ימנים זה די מגוחך.

 

בכל מקרה אני שמחה על ההודעה הזאת. היא באמת  שעשעה אותי מאוד

 

אבל נראלי שמטרתם לשבור את אלו שבין אמון בממשלה, לבין אי-אמון, אנשי מרכז ממוצעים...
לכן גם אותי זה שיעשע, אבל אסור לייחס לדברים האלו יותר מדי זלזול...

הם בטוחים כנראה שניתן לעבוד עלינו כפי שנהוג שם.

אצלם אפילו לעיתונאים אסור להתראיין ולראיין גורמים מחוץ לרצועה!

להתקשר לבתים בעזה להגיד שזה הצבא יש לך דקה לפנות את הבית.

תחתיו פועלת מפקדת החמאס ושם מתחבאים כל הבכירים.

להודיע שתוך חצי שעה הבניין מופצץ.

אמרו שהם השתלטו על איזה רשימה של מוא"ז מטה בנימין,
ושולחים את ההודעה הנ"ל לכל הרשימה.
לא כזה מצחיק לדעתי.
הם יודעים יפה מאד לקיים את האיומים שלהם.

ואריה העבירה לעוזי וכו'

"יש לי חבר"

בס"ד

 

עיין כאן.

אבל נראה לי שזה החל מאחת עשרה.

לק"י

זה נשמע מבניין אחר.
לא יודעת איך השכנים הקרובים שלהם לא צורחים עליהם..
או שהם כבר יתייאשו מזה?!

לק"י

תחשבו- אם אנחנו ממרחק מסויים שומעים אותם ברור, איך ה-ם לא נחרשים שם?!!!!

שילדים שעושים קולות של אזעקה ייורטו ע'י כיפת ברזל.

אני עוד שוקלת איך לפעול נגד ילדי כשכנים שלי

תאיים עליהם בניתוק החשמל.

אבל צאיך לקיות שהם יגיעו בכלל...
אני פעם הזמנתי ב23:00
והמשטרה הגיעה רק ב4:00 לפנות בוקר!!!!!!!!!!!
כל הלילה הלך לי
כמה אפשר לשיר?!

שהארונות חשמל של הבתים היו מחוץ לדירות, והיה אפשר להוריד את החשמל לערסים שכאלה, איפה? 

ויש לי המון סיפורים כמו הארונות חשמל,ועוד דברים שיש רק בבניינים כאלה, טוב, אולי בהזדמנות

אבל נשמור את השאלה...

הם ישתלבו יפה עם היריות שבחוץ.

(וגם אצלנו הארון חשמל בחוץ)

שירד לבקש שקט מאלו שבילו מתחת לבית שלו, ונדקר בשל כך ומת...

 

חלילה חלילה, כמובן - אבל באמת, כנראה שמשטרה וכו' יהיה חכם יותר מאשר ללכת בעצמכם לבקש, אם יש סיכוי שלא מדובר באנשים סימפטים במיוחד...

 

ליבי איתכם. מוזמנים לבוא אלי, כאן רק הריח של אנג'ל ומעט משאיות בחוץ בלילה  - זה המקסימום של הדברים שמציקים

ככ יפה בחוץ

יש עניין שיתהפך הכל לטובה...

 

לק"י

בא לי להגיע לערב עם תחושת סיפוק מהיום!
בעז"ה..

הפסקת חשמל ואז טי... טי... טי... טי... טי... טי... טי... טי... טי... טי...

 

 

העניין זה שהוא מעיר אותך בבוקר (או בשבת, שאז גם אסור להשתיק אותו)

 

לאשתי יש תחביב לקום ולהשתיק אותו גם אם זה מאוחר בלילה.

מבחן אחרון וממש, אבל ממש אין לי כח ללמוד אליו

https://www.facebook.com/photo.php?v=10203892951911516

שזה יהיה הישג שלהם בשירי מורל לעכברים.

מפתיע אמנם, אך לא מאוד.

ואם הוא ישווה אותי לעפיפון?

ואם הוא יחליט שאני עכבר?

 

מה אכפת לי מה הטיפש הזה חושב?

לא יותר (ואותה בוחרים בד"כ עורכי העיתון ולא הכותב עצמו).

 

הוא כותב פרובוקטיבי, אבל מעולה. לענ"ד כדאי לקרוא את התוכן ולו כדי ליהנות מאיכות הכתיבה, גם אם לא מסכימים.

 

את רוצה להמליץ לנו גם על ספרים שהיו רבי מכר בתקופה שלפני השואה?

ספר אקטואלי במיוחד! אולי תראה שם רעיונות שצצו פה ושם אצל שכנינו צמאי הדם.

כן, בהחלט הייתי ממליץ לך לקרוא את "מיין קאמפף".

 

אין פסול בלקרוא את מאמרי הצד שמתנגד לך, כאשר אתה יודע מאיפה אתה מגיע, וקורא בשביל: א. "דע את האוייב", ב. לדעת לדבר "בשפה שלהם" - כלומר, לראות באיזו רטוריקה, באיזה קווי מחשבה ופעולה הם כותבים ו"מנמקים" את דבריהם. למעשה, ב', זה דבר שמוביל ומובל על ידי א', אבל עדיין לדעתי זה סיבה מעט שונה ונוספת מ-א'.

היה לי מצ'עמם

למרות שאולי פעם אעשה את זה - אם הספר תורגם לעברית, כמובן. באנגלית או בגרמנית, אין לי שום סיכוי שבעולם...

 

אשמח לשמוע למה היה לך משעמם אולי זה יעזור להחלטה שלי אם לקרוא או לא

או שיותר נכון, מבדיקה שלו אין בעברית.

 

מה שאומר שאני כנראה לא אקרא את זה, אלא אם מישהו יוציא את זה בעברית/יתרגם את זה במיוחד בשבילי ספיישל, או, להבדיל, שפתאום אדע אנגלית/גרמנית ממש ממש טוב (יותר ריאלי התרחיש הראשון )

קראתי רק את ההתחלה על איך שהוא סוקר את המערכת הפוליטית הגרמנית לפני שנבחר, הוא לא אדם חיובי במיוחד.

וזה שהוא לא אדם חיובי - לא כל כך מפריע לי אישית. אני מסוגל גם לסבול מילים של אנשים לא חיוביים, אם יש לי טעם בלקרוא מה שהם כתבו.

תגגל

אולי בהמשך גם אקרא . נראה.

מה אכפת לי ממה שהוא אומר?!

זהו קו המנחה של התקשורת.
ככל שתגיד משהו שהוא יותר קיצוני בשמאל אתה תחשב לנאור והמתקדם. במידה ותגיד משהו שמזוהה עם הימין אתה מיד תחשב כמתלהם, חי בסרט והזוי.
מזמינים את הכותבים ההזויים בשמאל ונותנים להם במה וסוגדים להם ויוצרים באזז מסביבם שהם הנאורים ביותר.

אפשר להוסיף לרשימה את אמנון אברמוביץ'.
רביב דרוקר.

את דברי הספר 'ניצחון ישן' [אחד מהראשונים].
הוא כותב שכל סיבת אריכות הגלות, זה בעיקר לא בגלל עמ"י, כי עמ"י הם צדיקים. אלא בגלל הרשעים הגמורים בתוכנו שמחטיאים אותנו, וברגע שנדע להתפרש ולהבדל מהם, נזכה לגאולה. רק אז נוכל להתאחד בתוכנו סביב התורה באמת, ולא יהיו את הגורמים המפרידים והמעכירים.

בתקופה הזאת רואים איך חיילנו מוסרים את נפשם, והעם גומל להם חסד חזרה ותומך בהם. שומעים כל הזמן על עוד ועוד תפילות, זכויות, ומצוות שציבורים ויחידים מעמ"י מקבלים על עצמם, אפילו יהודים שרחוקים בד"כ מתורה ומצוות.
מצד שני, יש קומץ קטן של שמאלנים קיצונים שמעכירים את האווירה.

ה' יתן לעמ"י כוח להמשיך בעוז ועוצמה בדרך ה', ולא ניתן לרשעים הגמורים האלו להפריע לנו!

אני, לפחות, מתפלל שאנשים כמוהו יחזרו בתשובה.

ציטוט מוויקיפדיה:
תנועת גוש שלום החלה את דרכה בדצמבר 1992 תחת השם "הועד היהודי-ערבי נגד הגירוש" כארגון שקם למטרה ספציפית למחות נגד גירוש פעילי החמאס ללבנון בידי ממשלת ישראל העשרים וחמש בראשות יצחק רבין, לפני חתימת הסכם אוסלו. במסגרת זו שהו אבנרי ואשתו רחל כחודשיים באוהל מחאה שהוקם מול משרד ראש הממשלה בירושלים, יחד עם פעילים יהודים וערבים רבים. במחאה זו שיתף אבנרי פעולה עם אנשי התנועה האיסלאמית בישראל בראשותו של השייח' ראאד סלאח, אז ראש עיריית אום אל פאחם.

לאחר שהוסכם בין יצחק רבין לבין נשיא ארצות הברית ביל קלינטון לאפשר את חזרת המגורשים לאחר שנה, החליטו אבנרי וחבריו להפוך את ה"וועד נגד הגירוש" לתנועה בשם "גוש שלום", שבה פועל אבנרי עד היום. בתחילת 1994, לאחר חזרת המגורשים, פעילי ארגוני הטרור האסלאמיסטיים הסוניים הקיצוניים, חמאס והג'יהאד האיסלאמי, התקיימה עבורם קבלת פנים חגיגית במרכז האירועים ע"ש א-שאווה בעזה, שבה הודו נציגי הטרוריסטים שחזרו לאבנרי ולחבריו על עזרתם. "עשיתי מה שעשיתי כאזרח ישראלי, שהתנגד בכל לבו לגירוש המוני ושרירותי של אנשים מבתיהם אל מעבר לגבול.

אכן אקטואלי. הכל צפוי וחוזר על עצמו...

 

חד צדדית, החמאס יש לו יותר זמן לכוון ולירות, כי הוא לא מפחד מצה"ל שיפציץ אותו. ה' ישמור!

צריך לעמוד בתפילה לפני הקב''ה שיעשה להם כפרעה ופרשיו. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ--הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם: כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם--לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן''