בס"ד
תמוז ה'תשס"ה. כפר מימון.
אלפי אזרחים פוקדים את הכפר. ביום לפני כן הם יצאו בהמוניהם לצעדה רגלית מהעיר נתיבות והבוקר הם נכנסו לאחר שינה קצרה, לתוך כפר מימון. היו אלה ימים כתומים, ימי המאבק על חבל ארץ שהיה בסכנת גירוש מביתם. עם ישראל הגיע בהמוניו למחות על הפשע שרוצים לעשות, לנסות למנוע את הנורא מכל.
תושבי הכפר פתחו את ביתם לרווחה.
אוכל ושתייה הוצעו לרבים בשפע, וגינות פרטיות נהפכו במהרה לערי אוהלים קטנים. מערכת הביוב של הכפר קרסה כשבחוץ התורים לשרותים רק כל הזמן מתארכים. למקלחת מיוחדת זכו רק מובילי המאבק שהיו צריכים לשמור על ערנות ולהתרענן מידי פעם.
----
תמוז ה'תשע"ד. כפר מימון.
עשרות חיילים פוקדים את האזור. בשבוע לפני כן הם יצאו מביתם, עזבו את המשפחה ויצאו בהמוניהם להגן על עם ישראל. אלו ימים קשים של קרבות ואבדות, של 'צבע אדום' ואזעקות. ארץ שלמה נמצאת תחת איום של טילים, מנהרות ופיגועים. עם ישראל יוצא כולו בצו 8 להגן על חבלי הארץ, לעשות גם את הבלתי אפשרי בכדי למנוע את הנורא מכל.
תושבי הכפר שוב פותחים לרווחה את ביתם.
אוכל חם ושתייה קרה מוצעים לחיילים שבאזור נלחמים. המקלחות נפתחות להתרעננות הלוחמים, וכל דבר שהם צריכים, ישר בשמחה הם מקבלים.
----
זה אותו הכפר, אותם התושבים.
תשע שנים עברו, ועכשיו את המחיר כולנו משלמים.
תשע שנים חלפו מאז השטח נעזב, לקול אות ההבטחות שווא.
ועכשיו חיילינו לשם חוזרים, עייפים ופגועים אבל נחושים.
הפעם בעז"ה על מנת להישאר ויותר על הארץ לא לוותר.
אנחנו שנינו יצאנו מאותו הכפר.
הלוואי שנחזור
הלוואי שה' יתן לממשלה את העוז