מי ער? איזו תובנה חשבתם עליו היום?חסדי הים
ערהאין לי הסבר
וואי ממש!!משמעת עצמית
ערחצילים
אני ערהמשמעת עצמית
יןם מטורף.
שתי תובנות שהן אחת:
1. שאין ברירה וחייבים להשתנות ולהתקדם
2. שאני ממש יכולה להצליח בזה.

ערהאלפיניסטית
שאין לי שום פתרון ואני בדרך ללא מוצא, וכל פנייה תהיה יותר גרועה מהשניה.
וואי וואיארץ השוקולד

בכל מקרה מאחל רק טובארץ השוקולד
אני בטוח שתצליחי למצוא דרך שתהיה טובה בסוף גם אם יש מחיר.
לצערנו לפעמים בחיים יש בחירה מתוך אופציות גרועות, אבל הקב"ה מעריך את ההשקעה שלנו בנסיון לבחור את הרע במיעוטו.
ערהמפוצלשת(:
מצד שני לשחרר ולקבל גם את הטעויות
ערה(אהבת עולם)
ערהחצילוש
חחחמאוהבת בילדי
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
בהחלט. עכשיו חזרנו מנסיעהחצילוש
מתתי🤣
וויייימאוהבת בילדי
איך הוא מדבר!
הבת שלי בגיל של הבן שלך ועדיין רק מקשקשת מילים מסויימות..
כן הוא ממש מדבר.. קורע מצחוקחצילושאחרונה
בשביל שנתעשר💸יו0י
מה בדר"כ אתם עושים עם כספי המעשרות שלכם?
בדיוק קונה שופר חדש לישיבה שליחצילים
דמי חבר לבית כנסתאריק מהדרום
להבת מנחם
הוצאות חינוך
פעמונים
מכון מאיר
מכון מניטו
קמפיינים שמריצים מידי כמה חודשים שמעניינים אותי
מגוון בין ארגוני צדקהארץ השוקולד
בגדולברגוע
ישיבה שלי
ישיבה הקודמת
מדרשה של אישתי
וקצת לעזר מציון ואפרת
לא הבנתי מה השאלה. עושים כמו הרמ"א בשם המהרי"לחסדי הים
מה הוא היה עושה?בימאית דמיונות
תלמידי חכמים ענייםחסדי היםאחרונה
איך אפשר לתרום לעמותההפי
על איזה עמותה את שואלת?ברגוע
לא משהו ספציפיהפי
אז לא הבנתי את השאלהברגוע
יש דברים כאלה..יו0י
אבל לא חייבים שהכל יהיה בהתנדבות, רק שלא יהיה למטרות רווח..
בסוף צריך אנשים שיתפעלו את מפעלי החסד הענקיים האלה.
כמו שרב מקבל משכורת רק כדי שיוכל לשרת את הציבור ללא טרדות כלכליות, ולא כמקצוע, כנ"ל מחנך וכו' וכו' (ככה זה ראוי לפחות להיות)
מסכים בעיקרארץ השוקולד
אפשר לתרום 100 אחוז לצדקהמאותרת
אני תורמת לקרן אחד לאחד - ואני מעתיקה מתוך הפייסבוק שלהם: "קרן "אחד לאחד" הוקמה לפני מספר שנים על מנת לחזק ולבסס את עולם התורה הציוני.
הקרן פועלת בשקיפות מלאה והינה מיזם ללא מטרות רווח. 100% מכספי התרומות עובר ליעד.
הקרן העניקה למשפחות ומוסדות בעזרת הציבור עד כה כ 35 מליון שקלים".
הקרן מאפשרת מעבר של 100% מהסכום למטרות מסוימות, או שאפשר לבחור כללי והם יחלקו: תמיכה במשפחות נזקקות, תמיכה באברכים, או תרומה למוסדות\ארגונים מסוימים - וכולם מהציבור הדת"ל.
אפשר לראות עוד מידע באתר שלהם:
קרן אחד לאחד | מצמיחים את ההנהגה הרוחנית של הציונות הדתית
לדעתי אי אפשר למצוא משהו שהוא לגמרי בלי הוצאות, שכולם מתנדבים - אני חושבת שבקרן יש תורם חיצוני שמממן את האחזקה של האתר, הפרסומים, המשכורות - והכסף של התרומות מההמונים הולך לצדקה.
תחשבי שצריך להוציא קבלות, ולתחזק אתר אינטרנט, וכדי שייכנסו תרומות צריך גם לפרסם - ואולי שווה להביא מישהו שמבין בפרסום בסכום מסוים, כדי שיצליח לגייס הרבה יותר ממש שהעמותה יכולה לבד.
תודה!הפי
למה זה רע שיש אנשים בתשלום בעמותה?ארץ השוקולד
הייתי רוצה ארגון מתפקד בצורה טובה, ממילא מוצדק לשלם למי שגורם לו לתפקד.
100% לעמותה שהקים אבא של רנה שנרב הי''ד, הרב איתןפשוט אני..
הייתה תקופה שתרמתי למדרשה שלמדתי בהחופשיה לנפשי
אני תורמת בצורה מזדמנת לכל מיני התרמות דרך אנשים שיקרים לי
ואני מאוד רוצה(ואני כנראה אעשה את זה) לתרום לעמותות שעוזרות לאנשים לקום על הרגליים (פעמונים לדוגמא)
נראלי קופת השכונה\חסדי נעמי וכובימאית דמיונות
שבת בחוץ- איפה?לחייך
פקיעיןעשב לימון
מה יש שם?לחייך
מה יש שםעשב לימון
וכמה אנשים ומשפחות מנסים להחיות את המקום, ובעיקר להיות איתה בשבתות.
אם את רוצה יש לי מספר טלפון של מי שאחראית על זה בפועל
הסנט בצפת.קולמוס הנפש.
תודה רבה רבה!לחייך
אסנטמשיח נאו בפומ!
לשמור על תינוק/ילד בבית חוליםסוד.
יש קבוצות ווצאפ יעודיות שממש מחפשים שם מתנדבים.
וואו, זה אדירבימאית דמיונותאחרונה
סקר!!
אני:))))
-מקשים/ סמרטפון?
-אתם שואפים למקשים?
תודה מראש

מקשים וטוב ליבימאית דמיונות
מוחכוורת טייק 2תילי חורבות
הצעות להורדת:
1. צבע לבן לקיר מבגד
2. שמן עם כורכום(😵) מחולצה
3. דם מציפה.
שלושת הפריטים הנ"ל עברו כביסה
שלא ממש עזרה...
רעיונות?
יש לי רעיוןלמה לא123
חוץ מלמספר 1, אבל אפשר לנסות עליו מסיר שומנים בזהירות, אבל אני לא לוקחת אחריות על כתמים ממנו
2. אם א"א אקנונומיקה, אז חערבב ביחס של 1:1, סנו אוקסיגן (אולי אפשר גם קליה, לא ניסיתי) ואבקת כביסה,למרוח על הכתם, לתת לזה מנוחה של שלוש שעות בערך (לא הרבה יותר זמן מזה, כי זה יכול להוריד את הצבע של החולצה), ואז לכבס
אם זה לא עוזר, אפשר לנסות גם מסיר שומנים, שוב בלי אחריות
3. דם לפעם הבאה לכבס מיד (בכלל בכתמים לכבס כמה שיותר קרוב להיווצרות הכתם, הכי טוב), אבל אני משרה ל24 שעות ואפילו כפול מזה את הבגד עם הדם במים עם אבקת כביסה ונותנת ערבוב מידי פעם ואז מכבסת
בהצלחה
תודה!!תילי חורבות
לראשון לא מכירה פיתרוןעשב לימון
שמעתי על כך באמת... אנסה.תילי חורבות
הבעיה היאלמה לא123
ששמש מקבעת כתמים שהיא לא מורידה
לדעתי את 2 ו3 היא לא תוריד
2 סבון כלים של פריי אולי יכול לעזורתות שדה...
2. לנסות מסיר כתמים- להשרות קצת ולשפשף ולמכונהיעל מהדרום
לא להשאיר עם המסיר כתמים בלי כביסה, לפעמים זה הורס בגדים.
3. לשפוך על הכתם מי חמצן, להשרות קצת ולכבס.
לא בטוחה שיעזור אחרי כביסה.
אולי מסיר כתמים יעזור.
1. לא יודעת אם יעבוד על צבע לקיראני והאני
בהצלחה!
אפלקציית כל כתם. יש להם גם ווטסאפ להתייעצויותהיום הוא היום
תודה!!תילי חורבות
לשלישי- סנו קוסיג'ן! טיפה להרטיב ת'ציפה,לרסס ולכבסבימאית דמיונותאחרונה
(אני מכירה בעיקר את הספריי, לא יודעת איך האחרים)
בכללי סנו אוקסיג'ן פצצה לדברים כמו דם וכולי
1- איןלימושג. יש לנו איזו חולצה (בסיס, אז לא כזה אכפת) שכבר שנים עם זה
2-שה' ישמור.
סתם, אם זה לבן- אקונומיקה. אם לא- שמעתי עצה לשים מתחת לשמש ישירה. עבד לי כמה פעמים. או סנו הנ"ל
קצת קשהחייב לפצלש
לא האמנתי שאני אמצא את עצמי במצב הזה. לא אחרי שחשבתי שהסבל של החיים שלי מאחוריי. לא האמנתי שאני אאלץ להתמודד עם כל כך הרבה כאב בכל כך הרבה מישורים בבת אחת. בלי רגע של מנוחה! בלי שעה אחת של קורת רוח. אין לי כלום. אין לי אף אחד. מה אני שווה יותר מכל החלאות שהמציא המין האנושי. אלו שה"נורמלים" מגניבים אליהם מבטים מלאי רחמים, ומתעלמים מהם, כי הם יודעים, מה שכולם יודעים ולאף אחד לא נעים להגיד, הם חסרי תקנה. אני יכול למות רק מהמחשבה שאלו החיים שצפויים לי. איך ברגע אחד נגוזו כל החלומות. איך ברגע חשוך אחד, בשרי עצמו גילה לי, שהכאב נוכח מתמיד, והוא לא הולך לשום מקום. אני כבר לא חושב על שום דבר אחר, מלבד הייחול הקיומי שזה ייגמר. שאלות שפעם הטרידו אותי, למה דווקא אני, האם הבאתי את זה על עצמי באשמותיי, כל אלה כבר נעלמו, נרמסו, התפוררו, מתחת למשא הכאב הבלתי פוסק. "שזה רק יפסק, שזה רק יפסק, אני מוכן לעשות הכל. הכל". אפילו לאויבים הכי מרים שלי לא הייתי מייחל את זה. אני מוותר על הכל, תיקח אותי אלוהים! תן לי את כל העונש שמגיע לי - בגיהנום! להישרף בלבה רותחת, צואה רותחת, זרע רותח. אל תשאיר אותי עוד רגע אחד בעולם שכל מהותו הוא התעללות פסיכולוגית, משחקים בנפש שלי כאילו היא בובה. נשברתי. איבדתי את הדבר הכי יקר לי, את עצמי, אני חסר שליטה לחלוטין, הנשמה שלי כלואה ברוטינה אכזרית, בשם "העולם הזה", שאוכלת אותה כל פעם יותר ויותר, שוחקת אותה יותר ויותר. אני כותב את זה ואני בוכה. כי אני יודע, כי אתם יודעים – איפה זה מסתיים?
עצוב. ואין לי משהו חכם להגיד כרגע
בן מערבא
אבל שלא יהיה מצב שאין יחס.
הפי
ותדע שאתה לא היחיד שכואב לו
תמיד צריך להאמין איכשהו בסוף שיהיה טוב גם אם הכל מבולבל עכשיו לגמרי וגם אם זאת שגרה כזאת של תקיעות וכאב.
תודה לךחייב לפצלש
אני רק מעלה תהיות, אין צורך לענות.
איך אני הופך את האמונה הזאת לנוכחת? כזאת שיכולה למלא אותי תקווה אם לא שמחה?
ה"סוף" הזה לא נראה לעין. והבלבול מסתיר עליו בצורה שלא חוויתי מעודי...
להתחבר קצת לאחד שמאמין בזה באופן חי...בימאית דמיונותאחרונה
להפגש איתו, לדבר... זה מה שעולה לי כדבר שיכול באמת לעשות שינוי
כואב לקרואארץ השוקולד
כואבת את כאבךראשיתך
אני רוצה לומר לך, בבקשה אל תעזוב ידיים, יבואו זמנים טובים יותר, של יציאה מהקושי, של גאולה פנימית. תשאר איתנו, אנחנו פה כואבים שכואב לך, אכפת לנו ולי
תודהחייב לפצלש
אולי קשה לי עם הרעיון שמישהו יכאב כואב לי,
אבל אני מעריך מאוד...
...ekselion
מאד מאד כואב לקרוא את זה
כי לפעמים אני בעצמי גם מרגיש תחושות דומות..
העולם הזה עלול להיות מאוד אכזרי וזר למה שהנשמה שואפת אליו.
מאחל לך שהכאב הזה שאתה חווה כרגע יחשל אותך ואבלך יהפוך לששון בע"ה
תודה גם לכל מי שהגיבחייב לפצלש
וואי..לחייך
קודם כל- מחזקת. לפעמים קשה להתמלא כוח בזמן הסבל כי זה נשמע לא שייך ולא רצוי, לכן הרבה פעמים מתחזקים לפני ואחרי- ובזמן הסבל- מנזסים להתחזק ואם זה לא מצליח אז לא כועסים אלא מחפשים תמיכה.
תיתן לאחרים. תלמד אחרים. תוציא את מה שיש לך להגיד החוצה. זה נותן כל כך הרבה משמעות, לא משנה מה תגיד.. אם זה טיפים להתמודדות עם רגש, ידע שיש לך, מחשבות.. זה פשוט עוזר להרגיש בנתינה. מניסיון. ולדעת שלא חייבים לחיות בצורה מסויימת. חייבים לחיות, נקודה. איך- זה כבר שאלה אליך. אפשר ללמוד, אפשר לא. אפשר לעבוד, אפשר לא. אפשר להתעסק בתחום אחד, אפשר בתחום אחר. אפשר לעשות מה שציפו מאיתנו, אפשר הפוך. אפשר לחפש הרבה חברה, אפשר להתבודד (למרות שלא רצוי יותר מדי).
אל תייחל שזה ייגמר. תייחל שהסבל ייגמר.
והוא ייגמר!!!
תודה קראתיחייב לפצלש
גם אם במחילה ממך, אני לא חושב שהבנתי כל כך מה אני יכול לקחת מזה.
את לא צריכה לענות..
שולחת חיזוקיםשמחתחיים
.......בימאית דמיונות
אין מילים..
זה חייב לעבור. ואתה תעבור את זה. בכל זאת זה זמני,לא נצחי.
(אם תרצה- על מה להתפלל?)
מי ער?חצילים
גם אם כן וגם אם לא, מה החלק בסליחות שהכי מחבר אתכם?
אראה את תגובותיכם אחרי הסליחות בבוקר
לילה אור!

ערultracrepidam
בסליחות של תעניות, ערב ראש חודש, בה"ב...
החלקים בארמית
ערהמפוצלשת(:
ערמבקש אמונה
לא הייתי.
ושום קטע לא מחבר אותי
כאחד מעדות המזרח הסליחות מרגישות לי כמו סתם שירה בציבור.. אבל שירי דיכאון - לא מרגיש בקשת סליחה בכל הטקס הזה.
ערהכוח
לא זוכרת
יו, סליחותבימאית דמיונותאחרונה
אולי נלך מתישהו בל"נ
אני רדומה האלול הזה
(אולי כל אלול זה ככה אבל עכשיו זה מורגש יותר כי אני עדין בחופש?{עד שבוע הבא לא להבהל})
מעבירה פרסומת,אבל חשובה:שמירת שבת גם באינטרנטבימאית דמיונות
בואו נסגור את האתר שלנו בשבת- מיזם שבת שלום במרחב הדיגיטאלי
בואו נדמיין סיטואציה שלצערינו היא גם מאד אמיתית וחוזרת על עצמה כל שבוע מאות פעמים:
יהודי יקר פתח לו אתר אינטרנט של מתכונים טעימים ומשובחים.
אותו יהודי בשבת קודש אחרי התפילה יושב לו עם בני משפחתו, מזמר זמירות וגם אומר דברי תורה מתוקים ואף שומר על כל החומרות כמיטב ההידורים לפי כל הפסקים הכי מחמירים!
בזמן הזה בהרצליה עומדת לה אישה ביום שבת בבוקר ומחפשת לה באינטרנט מתכון להכין את העוף לארוחה המשפחתית או אולי לעל האש שהם מתכננים היום בצהרים בים...
והנה היא מוצאת לה בגוגל אתר מקסים עם המון מתכונים שווים וטעימים...
מטעינה את הטלפון שלא תיגמר הסוללה באמצע ההכנה, מדליקה את התנור ומתחילה להכין בדיוק כמו המתכון ההוא שהיא מצאה.
אבל פתאום היא מגלה שכתוב באתר שחייבים להוסיף כוסברה בעוף הזה, אבל בדיוק נגמר לה. היא כותבת הודעה בווטסאפ השכונתי, למי יש אולי להלוות לה כוסברה והיא תחזיר לו מחר כשהחנות תפתח.
300 חברי הקבוצה פותחים את ההודעה וכמה גם מגיבים לה שבכיף היא יכולה לקפוץ אליהם ולקחת גם בלי שתצטרך להחזיר. היא יורדת במעלית לאוטו, מתניעה אותו וכו' וכו' וכו'.......
בדיוק בזמן הזה יושב לו בעל האתר, מוקף במשפחתו ובאורחיו מזמר לו בעונג ובדביקות, והנה הם כבר מתענגים להם במנה האחרונה, לקראת הפרישה לשינת הצהרים, כי הרי שינה בשבת תענוג...
בואו נעצור את זה עכשיו!!!
אנחנו מכשילים מאות ואלפי יהודים בכל שבת מחדש!!!
כל בעל אתר בין אם זה חדשות - מתכונים - מידע - או כל דבר אחר, יש יהודים שמחללים שבת באתר שלך בזמן שאתה עושה קידוש!!!
בואו נדמיין עולם אחר - 10 שנים קדימה מהיום - יושב לו נער משועמם בחולון ופותח אתר של הורדת שירים.
אבל במקום האתר הרגיל שהוא מכיר, פתאום הוא יראה בדף הבית תמונה של חלות ונרות שבת עם הכיתוב:
שב שלום! נשוב לפעילות עם צאת השבת בשעה 18:36
אתם בוני אתרים? יש לכם אתר? בואו תצטרפו למיזם: "שבת שלום - במרחב הדיגיטלי".
וכך נשבית לפחות את חלקינו באינטרנט בשבת קודש!
תגיבו, תשתפו, תפרסמו.
יותר משישראל שומרים על השבת - השבת שומרת על ישראל.
בוקר טוב
פרח-אש
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
בוקר אור
ארץ השוקולד
היי כולם - מימון טיפולים פסיכולוגיים (סיכום מידע בנושא) | ערוץ 7
תודה אבל מחפשת ספציפית עדויות על מטפלים עם הבנהפרח-אש
של רגישות גבוהה
מכיוון שמדובר בפורום גלוי בלי אפשרות להגיב מאנונימארץ השוקולדאחרונה
מי ער?melon
נותנים צדקה רק באופן מסודר? או גם בהתרמות טלמרקטינג/ ימי התרמה מרוכזים/ קבצנים?
ערחצילים
עריו0י
את רוב הכסף לדברים מוכרים באופן מסודר.
לקבצנים לא יותר מ10 אגורות כשיש עלי, ומייחד כסף לצ'רידים למיניהם..
ערהכוח
לא באופן מסודר
ערבנות רבות עלי
מה שמזדמן לידי
ערהאלפיניסטיתאחרונה
numbness
רוחב פאותדוד1234
לא הבנתי מה עיקר הדין ברוחב הפאות ומהן החמרות שאני לא חייב לעשות.
בחיפוש בגוגל ראיתי טווח רחב מאד של תשובות.
ראיתי רב שכותב שאפשר לגלח את כל הפאות במכונת גילוח, העיקר שיהיה שיער כלשהו שמרגישים כשמעבירים את האצבע.
ראיתי תשובה שאפשר לגלח עם מספר 0 כל עוד יש ארבעים שערות ברוחב.
ואז יש תשובות שאומרות שצריך להשאיר את כל הרוחב, ודיוקים לגבי האורך וכן הלאה.
אז מה אני אמור לעשות?
שאלות הלכתיות שואלים פוסקהסטורי
מה שכתבתי אלו תשובות של פוסקיםדוד1234
הנה למשל כמה קישורים לתשובות:
https://www.yeshiva.org.il/ask/93937
האסור והמותר בגילוח פאות הראש - הרב עופר ארז
ויש תשובות נוספות מרבנים אחרים.
וזה השאיר אותך מבולבל...הסטורי
לא הבנתי אם אתה שואל על אורך או רוחבמבקש אמונה
בכל אופן כדאי שתשאל רב
כבר בראשונים יש מחלוקתיו0יאחרונה
על הרוחב, ועל האורך נראלי בהמשך..
בכל מקרה, זה איסור תורה, ולכן משתדלים להחמיר במה שאפשר..
כמדומני שהרוב נוהגים למתוח קו מקצה האוזן ועד המפרץ, ובכל השטח הזה מסתפרים לא פחות מ 3\4\5 מ"מ..
אופהפי
ויש פער בין איך שאנשים רואים אותי ומה שאני משדרת.. שמחה מאירת פנים מחייכת וכו'
לבין מה שאני חווה, זה קשה להתמודד עם אתגרים ולהמשיך לחייך גם מבפנים.
שאנשים יפסיקו להזמין אותי לדברים בטח על תקן
עושה מצב רוח קלילה וכו .. מי יודע אולי אני יהרוס את המצב רוח ..
אני כבר לא שמחה ודי
זה שאני עדיין מחייכת זה רק כי אין לאף אחד זכות לא להאיר פנים לאדם שמולך רק כי לעצמך רע.
אבל שפשוט יעזבו אותי וזהו
תרגישי טובמבקש אמונה
אני חושב שזה לגמרי בסדר לחייך לכולם ועדיין להגיד שהיום את פחות במצב רוח למסיבות
(או כל ניסוח אחר)
נכוןהפי
קודם כלשואל כדי ללמוד
ובקשר להזמנות, לגמרי מותר לך להגיד שלא מתאים לך.
בשורות טובות
השמחה עוד תבוא בעז"ה,יו0י
מבפנים ומבחוץ
אבל ידוע מתורת ברסלב שהשמחה לא רק שכר, אלא היא גם עבודה ומצווה,
וגם כשאנחנו ממש מדוכדכים, ועובר עלינו מה שעובר, צריך לשים לב שאנחנו כל יום עושים דברים שמעודדים ומשמחים אותנו..
צריך להאיר פנים תמיד גם לעצמנו! ורק מכח זה אפשר להאיר פנים גם לאחרים..
'לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה זֶה קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הָעֲבוֹדוֹת, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת וּבְכָל מִינֵי עֵצוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁעַל פִּי רֹב אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כִּי אִם עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא' (שיחות הר"ן)
..הפי
לגמרי ..
לא פשוט לפעמים
לא פשוטארץ השוקולד
תרגישי טוב
אנשים עמוקים שמים לב גם את מחייכת מבחוץ.חסדי הים
זה ממש לא פיתרוןהפי
מתייחסת לאנשים כמו שאני רוצה לראות את העולם הזה .
זה לא קשור למצב רוח שלי
נערךבנות רבות עליאחרונה
סיפור יפה לימים אלונפש חיה.
השעה הייתה מאוחרת. לפתע הוא שומע מישהו קורא לו, אחות יוצאת ומסמנת לו שיבוא בדחיפות. באחת המחלקות שוכב יהודי במצב קשה מאוד, כנראה ברגעיו האחרונים ואיש לא נמצא לידו, לכן כדאי שתהיה שם בעת יציאת הנשמה, מציעה האחות.
מצווה שכזו באמת לא מוצאים כל יום, הרב ניגש אל היהודי ששכב על המטה ומראהו נורא אך ידיו הדקיקות אחזו בספר התהילים רק שפתיו נעות וקולו לא ישמע.
הרב שואל אותו האם יש לך אישה?
להפתעת הצוות הרפואי שהיה לידו פתח האיש את פיו והשיב לא.
וילדים יש לך?
אין לי.
יש לך קרובים?
יש לי קרוב אחד שאיתו אני מדבר עכשיו ומצביע על ספר התהילים, אל תפריע לי לשוחח אתו לך לעסקים שלך ואל תפריע לי.
*אמא הייתה אומרת שתלך לשחק*
ברגעים הבאים מצבו התדרדר, רגע לפני יציאת נשמתו,
פתאום הוא פותח את פיו בשנית וסגנון דברו השתנה מהקצה לקצה.
בעצם למה אמרתי לך שאין לי ילדים? דווקא יש לי. יש לי בן אחד ושמו דוד,
דוד היקר שלי.
החל הישיש לספר ועיניו נתמלאו בדמעות.
הוא מדבר אל בנו בלשון נוכח כאלו הבן היקיר נמצא עתה לידו.
דוד אהובי, שלחנו אותך לחידר
ואתה היית מתמיד גדול
ואפילו בהפסקת הצהרים המשכת לשקוד על תלמודך.
אמא הייתה מבקשת ממך שתלך קצת לשחק
או שתישן קמעה ותאגור כוחות ואתה היית מבקש ממני, אבא תגיד לאמא שאני רוצה ללמוד, זו היא שאיפתי היחידה בחיים.
בכיתתך למדו במסכת אלו מציאות אבל אתה רצית עוד ועוד והחילות ללמוד לבד גם מסכת סנהדין
והקשיש החל לנגן בערגה דיני ממונות בשלושה ...
היית רק בכיתה ב' וילדים מכיתה ז באו לשאול אותך שאלות.
המלמדים נבאו לך עתיד מזהיר, עדיו לגאון אמרו לי עליך תמיד, עד שהגיע היום שבו הפכת את עורך.
*מכונית של ח"ק הביאה את אמא*
היית בן עשר,
חזרת לאכול ארוחת צהרים
ובדיוק אז הגיע טלפון מהרופא המשפחתי
שבקש שנגיע אליו באופן מידי.
פניה של אמא חורו,
עוד בטרם הספיקה להגיש לך את האוכל,
הלכתי אתה למרפאה
ואתה ישבת ולמדת ונשארת רעב וצמא.
כשחזרנו מהרופא
אמא נגשה אליך חיוורת כולה, נשקה אותך
וכבר לא אמרה לך ללכת לישון או לשחק.
דוד תלמד עוד ועוד
אני חולה,
תתפלל עלי.
אני צריכה לנסוע לטפולים בחו"ל
ואתה ילד קטן
מלא באמונה תמימה.
מבטיח לה בדמעות, אמא, אל תדאגי אלמד תורה ואתפלל עליך ואת תחזרי מהר ב"ה.
וחזרת מיד אל דף הגמרא.
אמא נסעה ואני נשארתי אתך כאן בארץ.
עבר חודש הרופאים באמריקה דיווחו לי שמצבה מחמיר,
עד שיום אחד צלצל הטלפון.
לא היה לי האומץ להרים את השופרפרת
אך אתה דוד בני נגשת אל הטלפון
ושמעתי אותך זועק אל תוך השופרפרת:
אמא אני רוצה לגלות לך סוד,
רק את נתת לי
כשהיית כאן לידי את הכח להמשיך ללמוד
התנהגת אלי כמלאך כשקראת לי לבוא ולאכול
ראיתי שאכפת לך שיהיה לי כח ללמוד
אמא, בלעדיך לא אוכל ללמוד.
אמא,
אני רוצה שתבטיחי לי שתחזרי בתוך חודש...
ואמא הבטיחה
ודוד למד בחודש הבא יותר חזק.
הוא היה משוכנע שאמא שלו תחזור בתום החודש
ביום השלושים דוד חזר הביתה מהחידר
והיה בטוח שאמא הגיעה
והיא אכן הגיעה
מכונית של ח"ק הביאה אותה.
*אמא הרי הבטחת לי שתחזרי!*
הדוד מאמריקה הוציא את המיטה
ונשק לדוד הקטן
אך אוי לה לאותה שעה שבה ראיתי איך עיניך שהיו מלאות חיים
התחלפו בעינים יבשות.
באותו רגע כמו שכחת את כל הגירסא דינקותא,
את אהבת ה שפעמה בך
את האמונה שיקדה בלבך
וזעקת:
אמא הרי הבטחת לי שתחזרי, ככה לא חוזרים!
כבר בעת אמירת הקדיש היית אדיש אמרת אותו בקרירות
ומאז השתנת לחלוטין.
לא החלפת מילה עם אף אחד,
הפסקת להתרכז בשיעורים בחידר,
הגמרא כבר לא ענינה אותך,
שערותיך גדלו פרא,
ואני אביך לא יכלתי לסבול את השינוי המבהיל שחל אצלך.
גערתי בך,
צעקתי עליך,
הכיתי אותך,
אולם אזניך היו אטומות.
יום אחד הבטחת לי שתשתנה
ולא קימת.
תפסתי אותך מתרועע עם חברים שפרקו עול מצוות
וצעקתי לך,
שקרן הרי הבטחת שתחזור בתשובה!
ואתה הרמת שתי עיניך
ושאלת:
אתה אומר לי שאסור להיות שקרן,
מה,
גם אמא שיקרה?
היא הרי הבטיחה לי שתחזור והיא לא חזרה!
בלי אמאא אני לא יכול ללמוד תורה.
מצבך התדרדר עד שלא יכלתי לראות אותך יותר עם פנים שכאלו ואסרתי עלייך לבוא הביתה.
*אתה צדיק ילדי, אני הוא זה שחטאתי נגדך*
את כל הדברים הללו סיפר הקשיש שהיה על ערש דוי.
ילד רשע היה לי,
הוא נשמע כמי שמסכם את הדברים.
אבל לפתע כמו שחזר בו הזקן מכל הדברים שאמר,
החליף את נימת קולו
ולהפתעת הכל
צוח ואמר:
דוד אתה לא פושע,
הנך ילד קדוש!
אני הוא זה שחטאתי נגדך.
לא הבנתי אותך,
לא ירדתי לרוחו של ילד יתום ואומלל שאבד את אמו
וגם את החשק ללמוד
והורדתי אותך עוד יותר.
הזקן החל לפתע לנגן:
"דיני ממונות בשלושה"
בהתרפקות ובגעגועים שאין כמותם,
דוד במקום שאני אמלא את מקומה של אמך
ואשמש לך כאבא וכאמא גם יחד,
התאכזרתי אליך,
דאגתי לעצמי,
הייתי במצב נורא אחרי פטירתה של אמא
ולא ידעתי כיצד עלי להתנהג איתך.
בני היחיד,
אני רוצה לדבר אתך
כדי שתדע שאתה בן שלי
ואתה הצדיק
ואני ה...
אני הרסתי אותך במו ידי
ועכשיו אני רוצה לבקש ממך מחילה.
הקשיש ביקש שיגישו לו את הטלפון
והחל לחייג.
השעה הייתה רגע לפני חצות, לפי השעון 3 דקות ל12.
החולה מתקשר לבנו והטלפון תפוס.
באותה שעה בצד האחר של העולם בארה"ב
עומד לו דוד הבן האבוד,
היהודי שהתנהג כגוי גמור
התחתן עם גויה והביא לעולם 5 נכדים אך גויים
ומה עושה אותו בן ברגעיו האחרונים של אביו?
מדבר בטלפון עם סוחר יהלומים.
הוא עצמו איש עסקים מצליח,
עשיר כקורח
ולקראת יומהולדת של אשתו הגויה
הלך לקנות לה יהלום ענק
שנדירים כמותו בעולם היהלומים בכלל.
בשיחת הטלפון הזו העיד מאוחר יותר שהוא התוכח עם הסוחר על המחיר.
מדבר ומדבר
השיחה התארכה
והאבא בביה"ח כבר כמעט והתיאש מלהשיגו
והוא מחליט לחייג פעם נוספת,
אך מצליח להקיש רק על 3 מספרים בלבד
ונשמתו עולה ליוצרה
ללא אמירת ק"ש, ללא וידוי.
*נגון של געגועים*
הרב נוטל את השפופרת ומנסה לחייג למספר של הבן בארה"ב
והנה עכשיו הקו כבר פנוי
השופופרת הרמה
ודוד היה על הקו
הלו, א"א לדבר אתי עכשיו
סגרתי כבר את המשרד, נדבר מחר.
כך נשמע הקול של הבן.
ממשיך הרב, האם אני מדבר עם דוד?
כאן מדברים מא"י, מביה"ח,
ברצוני להודיעך שאביך נפטר.
ההלויה תערך בעוד יממה בדיוק.
מעבר לקו נשמעה נימה של זעזוע כבד.
דוד הצליח להגיע להלויה,
בסתר לבו, כך התברר, נשמרה פינה חמה לאביו.
מיד עם נחיתתו בארץ סר לביה"ח אל מיטת המת.
הרב עדין היה שם.
תגיד לי, הוא שואל את הרב,
אבא למד גמרא לפני שהוא נפטר?
ומפיו של הבן נשמע נגון של גמרא
עם כל עומק הגעגועים,
"דיני ממונות בשלושה" והקול כקולו של ילד שזה עתה החל ללמוד.
במשך כל שנותי לא שמעתי געגועים כה אדירים ללמוד גמרא, מעיד הרב.
כוחה של גירסא דינקותא שאינה נאבדת לעולם.
אביך לא ללמד גמרא לפני שהחזיר את נשמתו,
אמר הרב לבן
ודוד מנסה בשנית
הוא התפלל לפני שנפטר?
והחל לפזם בקולו רסיסי תפלה שזכר מימי ילדותו
והרב מעיד שוב,
לבד מתפלתו הכוספת של רבי שמשון פינקוס זצ"ל בנעילה, לא שמעתי קול מתגעגע לתפילה יותר מזה שהוציא בנו של הנפטר
שכבר לא זכר מיהדותו מאומה.
לא האמנתי שלגירסא דינקותא יש כוח אדיר ממדים שכזה.
הוא גם לא התפלל, אמר הרב לבן.
גם לא אמר שמע ישראל התענין הבן בפליאה?
אבא שלך לא קרא שמע ישראל, לא התפלל ולא למד לפני שנפטר, הוא דבר עליך ורק עליך.
המילים האחרונות שלו היו אודותיך.
את רגעיו האחרונים הוא בזבז בנסיון נואש להתקשר אליך לאמריקה, אמר הרב.
אבא ניסה להתקשר אלי? מתי?
שלוש דקות לפני חצות היתה התשובה.
*טאטילע אבאלה שלי*
דוד שמע והתחלחל כולו. באותה דקה הוא היה עסוק בשיחת טלפון עם סוחר היהלומים
והתוכח אתו על המחיר.
לאט לאט הוא תפס את שקרה ואז
הוציא מכיסו את היהלום שקנה לאשתו
יהלום ענק שסינוור בגוניו את כל הנוכחים והשליכו ארצה
ואז הוא רוכן על אביו המת
וצועק באידיש טאטילע, אבאלה שלי!
אילו הייתי יודע שאתה בטלפון,
אילו ידעתי שאתה על הקו,
הייתי זורק את היהלום הצידה ומדבר איתך.
אבא, אני רוצה לשמוע את קולך.
אבא,
תשיר לי משהו.
תשיר לי שירים על אהבת התורה ויראת שמים
שהיית שר בבית,
בליל שבת ליד השולחן,
תשיר.
תשיר.
אני רוצה לשמוע,
אבא!
אתה עבורי היהלום היקר בעולם,
תנגן לי פעם אחרונה "דיני ממונות בשלושה."
*אבל אבא כבר לא נגן*
גם אנחנו עומדים לפעמים במצב שאבא רוצה לשוחח אתנו,
הוא מתקשר אלינו
ורוצה להאזין לנו
הוא מנסה לחייג
שלוש דקות לפני חצות
ואחכ הטלפון נתק,
השערים ננעלים.
אין אדם יודע יום מותו
או יום מותם של יקיריו.
כל רגע של חיים עלי אדמות יקר מאוד
יש לנצל את השנים,
הימים,
הרגעים.
כי הזמן הוא כמו גלגל שמתגלגל בכוון אחד
קדימה,
את הזמן שעובר לא נתן להשיב.
הרגע הנוכחי יחלוף בעוד רגע בדיוק ויהיה שייך לעבר,
האם נצלנו אותו כראוי?
האם הרגע הזה מכיל בתוכו מעשה שיזכר ויכתב לנצח?
את זה אנחנו נקבע על פי מעשינו.
אם נשכיל לנצל כל רגע בחיינו הקצרים להתקרב לאבינו שבשמים,
שממתין לנו על הקו,
אז נזכה לחיי נצח
ואם נתמהמה בעסקי העוה"ז ובמקום להתקרב לאבא ישוטט ראשנו ביהלומים, בנכסים וברכוש בר חלוף,
אי,
אז יפוח היום ונסו הצללים,
יחלוף יומנו האחרון בעוה"ז ואז אבא כבר לא יהיה מעבר לקו.
הבה נתפוס את הרגע,
הבה ננצל כל רגע בחיים להתקרב לאבינו שבשמים ולקדש את שמו בעולם.
*ואבא כאן, מחכה לנו.*
@היום הוא היום
@חצילים
@חצילוש
@עשב לימון
וואוושואל כדי ללמוד
והנמשל בסוף...
ממש תודה רבה
קראתי בשקיקה
תיארתי לעצמי שתקרא , תהיתי אם לתייגנפש חיה.
וואלהשואל כדי ללמוד
זה באמת יפה
תודה רבה ששיתפת פה
וואו.עשב לימון
ואוואנמונימי
מאד
גם אותי.נפש חיה.
לגמרי מרגששואל כדי ללמודאחרונה
מי ער?melon
לסליחות של איזו עדה אתם הכי מתחברים?
ערהאין לי הסבר
ערהראשיתך
ערבנות רבות עלי
ספרדים
לא עראחו
אשכנזיםשמחתחייםאחרונה
פסיכולוגפתחתי ניקק
נראה לכם שיש פסיכולוג שאפשר לקבוע איתו פגישה או שתיים על מנת לבדוק אם יש צורך אמיתי בטיפול או שמא לא?
(עיקר השאלה .. האם הם יהיו מספיק כנים לומר שלא צריך למרות הנגיעה בדבר).
הכלל בפסיכופתולוגיהאחו
במידה וכן אפשר לבדוק מה הבעיה ולטפל בהתאם.
אם זה לא מפריע לך אז אין צורך בפסיכולוג והוא גם לא יעזור כל־כך.
כמובן פסיכולוגיה לא מכסה את כל הצדדים השונים בחיים / נפש האדם כך שיכול להיות שהפתרון נמצא בשינוי כלשהו באורח החיים, או פתרון רוחני, או שילוב של הכל.
בעיקרון כןחדשכאן
יש בעיה בסיסית בשאלה שלךפשוט אני..
כל אדם יכול להיעזר בטיפול פסיכולוגי, גם אדם מאושר שמאוד מאוד אוהב את החיים.
לכן אני לא חושב שיש משהו שאפשר להגיד לפסיכולוג, ממנו הפסיכולוג יבין שאין צורך בטיפול פסיכולוגי.
מה שכן, אם מראש מחליטים שיש לטיפול מטרה ספציפית (למשל התגברות על אירוע טראומטי מהעבר), אז אפשר לאחר כמה פגישות לבחון האם המטרה הושגה כך שיהיה אפשר להפסיק את הטיפול.
תחושה אישיתשמחתחייםאחרונה
מי ער 0000כוח
איזה תכונה הכי קשה לכם איתה? (לאו דוקא שקיימת בכם, בכללי,) ולמה?
מה?אלפיניסטית
חחח סתם צוחקים
וואו סיוט מזדההכוח
ער. התקרבנות, כי זה להמציא תירוצים למה לא להצליחחסדי הים
באמת תכונה קשה.. שנזכה לצאת מעבדות לחירות!כוח
ערהאלפיניסטית
צרות עין, אנשים שהכל רע להם והם תמיד מתעסקים בלמה דווקא להם עשו ככה ולמה לשני תמיד יותר טוב
*ואני לא מדברת על פסימיים, זה משהו אחר
בלי עין הרע - עם עין הטוב
כוח
ערהמפוצלשת(:
ערהאיכה
ערהמשמעת עצמית
זה דבר נוראי!!
לא יודעת אם הכי קשהשמחתחייםאחרונה
הגבול בין אמונה העצמי לגאווה דק מאוד וצריך להיזהר מזה
..אני:))))
בהצלחה!אלפיניסטיתאחרונה
מי ער?אין לי הסבר
ערה. בשעה כזוריבוזום
עדיף: מיטה ובמצב תודעתי שאינו מאפשר לענות על השאלה.
(בפועל: כסא מול שולחן. אבל באמת כדאי ללכת לישון...)
עבדת אתמול בלילה?משהאחרונה
ערהאיכה
ערהחיים של
לרוב, מיטה.
ערultracrepidam
ספה
ערהאפרת???
בד"כ מיטהחסדי הים
ערהחופשיה לנפשי
ערחצילים
ערה(אהבת עולם)
ערהנפש חיה.
ערהמיונז
לצערי ערנחשון מהרחברון
ערהאלפיניסטית
מיטה
מי ער? איך התחילה שנת הלימודים?
חסדי הים
ערברגוע

לא הבנתי את השינוי שעשו בחופשות,
למה אם מבטלים ימי חופש באיסרו חג ובמקום זה עושים גשר מיו"כ לסוכות זה יותר חופף לחופש במשק?
בהמשך גם יורידו את הגשראין לי הסבר
לא רואה איך המורים יסכימו לזהברגוע
אני גם לא אהבתי את החלפת ימי החופשיעל מהדרום
בפועל זה מוריד יומיים חופש לתלמידים, ומוסיף יומיים חופש למורים שיוכלו לקחת כרצונם (עד עכשיו לא היה מושג כזה אצל מורים. ואם מישהו צריך חופש באמצע השנה, הוא אמור לקחת על חשבונו ומורידים על זה סכום כסף נכבד).
מה גם שאני עובדת בחנ"מ, וסוף סוף ביטלו אצלינו את הקייטנות באיסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר/ שושן פורים. אז עכשיו יש סיכוי שתהיה קייטנה בין כיפור לסוכות, כי בחוה"מ סוכות יש, ואז יצפו שנעבוד יותר, ואין לי שום חשק לזה.
ובלי קשר, אני אוהבת איסרו חג בבית, להתאפס בנחת ולעשות כביסות.
לא נוספו ימים בפועל למוריםברגוע
ברור שאף מורה לא רוצה לעבוד יותר.. אבל אי אפשר רק לדרוש תוספת שכר בלי להסכים להוריד מהימי חופשה המוגזמים
לזה התכוונתייעל מהדרום
זה שלושה ימי חופש+ 2 ימי בחירה.
סייגתי את בית הספר שאני עובדת בו, שיש בו קייטנות כמעט בכל החופשות, ואנחנו נדרשים לעבוד בחלק הימים (וכל המרבה הרי זה משובח).
ואני לא נכנסת לדיון בכלל על השכר והחופשות.
א. לא ישאלו אותםאין לי הסבר
ג. השכר והתגמול יהיה בהתאם. אי אפשר לבקש ולבקש בלי ''לתת'' משהו בתמורה.
ד. בלי קשר, כולי תקווה שמערכת החינוך תשנה את פנייה. ההתנהלות כיום פשוט לא הגיונית. הרבה מורים באים כדי לסמן ✅. ברגע שהמערכת תשתנה המורים ירצו ללמד!! יבואו עם אור בעיניים ועם רצון גדול להקנייה. המורים היום מתוסכלים, ובצדק, ולכן ההסכם הזה בעיניי הוא ממש להרים גבה. ציפיתי לשינוי משמעותי, והוא לא קרה.
את אופטימיתברגוע
ליברמן הוא לא הבעיה היחידהאין לי הסבר
חבל שאני לא יכולה לאסוף ימי חופשה ממי שזה מיותר לויעל מהדרום
הייתי עובדת חצי משרה וחצי משרה חופשת

ממש לא מיותר לי ימי חופשהאין לי הסבר
חופש של חודשיים מוליך אותם כמה וכמה צעדים אחורה, כשבזמן הזה הם היו יכולים ללמוד יותר, לתרגל יותר ולהתקדם יותר.
ותסמכי עליי שאני רוצה חופש😅
אין לי השנה יום חופשי (היום היחיד זה יום של לימודים) ואני חייבת חופשים. אבל החופשים פשוט לא טובים לתלמידים...
אז שיתרמו לי את ימי החופשה של התלמידיםיעל מהדרום
אני חושבת שמיותר או לא תלוי בילדים ובהורים (ובכמות המן שהם יכולים להקדיש להם וכו').
אבל הדיון הזה מוצה אצלי בכל מקום אפשרי.
על הדרךפשוט עייף
ערהאין לי הסבר
ערultracrepidam
איך התחילה מה?
ערהאלפיניסטית
איך התחילה מה?
ערהמפוצלשת(:
איך התחילה מה?
החודש הזה לא מחכה לך ש"תאמין" בו כדי להתקייםחושבת בקופסא
(גם אני משתדלת להשתמש בתאריכים עבריים, אבל זה מוזר לומר שאתה לא "מאמין" בחודש שאובייקטיבית משפיע על המציאות)
ממש לא ציפיתי ממך לתגובה כזופשוט עייף
"חודש" (וכל יחידת זמן) רלוונטית אך ורק לאדם (ולאנושות). הוא בהחלט לא קיים אם לא מתייחסים אליו.
לך תגיד את זה למערכת החינוךחושבת בקופסא
זאת הפואנטה שלי, אתה יכול "לא להאמין" בו עד מחר, עדיין בתי הספר מתחילים בראשון לספטמבר.
אם הוא היה אומר שעדיף להשתמש רק בתאריך העברי, אז הייתי מסכימה, אבל זה לא מה שהוא אמר. אי אפשר לטעון שאתה "לא מאמין" בדברים שמשפיעים אובייקטיבית על המציאות, כמו החודש בו נפתחת שנת הלימודים.
שוב, זו בדיוק ההגדרה של סובייקטיביות...פשוט עייף
אכן. מופיע ברבנו בחייפשוט עייף
למה?ultracrepidam
ספטמבר משמעותו בסך הכל "השביעי" (בשנה מעוברת זה יוצא מוקדם יחסית, בחודש השישי. אבל שנה שעברה למשל זה היה כמעט מקביל)
אתה יודע ש"אלול" זה אל כנעני כן? 🙂די שרוט
סליחה, "תמוז" זה אל כנעני לא אלול. עשיתי סלטדי שרוט
בגללך אנשים יתחילו לעבוד לאלולultracrepidam
אגב רש"י טוען שהפירוש של תמוז הוא התחממות (שבהחלט מתאים לתקופה). הוא טוען ששם האליל לקוח מהפירוש ולא להיפך. לא יודע אם נבדק, אבל מספיק בשבילי כדי להרגיש בנוח
אני לא יודע אם רשי אכן מפרש ככה, אבל אם כןדי שרוט
לא,ultracrepidamאחרונה
הוא מסביר ששם האליל נגזר מהמונח שמציין התחממות, וגם שם החודש נגזר מהתחממות, עם או בלי קשר.
