וזה עוד לפני שהיה בכלל משפט ואני מתמלא בחילה, כל היהודונים הגלותיים שפוחדים פחד מוות מהפריץ זועקים גינוי, בעוד קולם נדם ונודם כאשר פורעים ערבים תוקפים באכזריות יהודים ואחינו נרצחים וחוטפים טילים וירושלים בירתנו נתונה במצור כמו בתקופת המנדט, איפה אותם מגנים נמצאים? אין גבול לבושה? אין גבול להתלקקות?
וסרטון מהיום, בנצי גופשטיין מול עדת זאבים מהשמאל.. ב"ה שיש לנו אנשים כמוהו בעם ישראל, עם גאווה יהודית אמיתית.
https://www.facebook.com/photo.php?v=610084899107869&set=vb.477044015745292&type=2&theater
עכשיו הערבים 'האינטלגנטים' מפרסמים שהוא הורה על רצח הנער הערבי...
http://www.alwatanvoice.com/arabic/news/2014/07/07/563153.html
http://rotter.net/forum/scoops1/113261.shtml
א י ן גבול לטימטום
מחר בתקשורת, הרב לבנון הסיט לרצח.... עזבו עזבו!!!!
של יהודים
כי כל יום נהפך להיות הזוי וקשה יותר, מזעזע יותר, משאיר לבד יותר
(איפה הרב אליהו, איפה.. 
גדולי הדור הלכו ונשארנו לבד מבוהלים, ממורמרים וכואבים..)
לקטר קבל עם ועולם
אני עייפה
המקום שחשבתי ללכת אליו- הסתובבתי ונסעתי הבייתה אחרי שעה וחצי !!!! של עמידה בלי שום התקדמות בפקק זוועתי!!! שכמובן הפלסטינאים נסעו בו כמו... כמו פלסטינאים
והאוכל שהכנתי לארוחת ערב לא טעים לי
אני עצבנית על מישהוא ברמות על, 5 שנים של עצבנות מתנקזים... הלוואי שהשם יעיף את הבהמה ההוא רחוק רחוק כל קשר עם המשפחה שלי... שיפסיק להיות נזק
הילד שלי (ב"ה שיש לי אותו, שיהיה בריא תמיד) לא נרדם, אין לי סבלנות לעשות תהליך שינת לילה נורמאלי, לפחות הוא משעשע את עצמו ולא צורח
הדיונים שלכם פה בפורום לא מעניינים אותי
נמאס לי לשמוע על פוליטיקה, נמאס לי לקבל עידכונים עקיפים על מצב הפוליטיקה והחדשות (עקיפים כי עוד יותר נמאס לי מחדשות ישירות... לא קוראת לא שומעת...)
נמאס לי שכשאני פוגשת חברה נחמדה- אז הדיבורים שלנו הולכים על כמה היה כל כך קשה וכואב בשבועות האחרונים
נמאס לי הדיונים שלהם פה על חפירות. כמה פעמים אפשר לחפור על לימוד תורה לנשים? לא נמאס לכם? לא עברתם את השלב השישיסטי הזה? לא עברנו את הדיונים האילו בדור הקודם כבר?
נמאס לי להיות מחוייבת לעשות עבודה סמינריונית בנושא שמעמם אותי. בא לי לנשור מזה. בא לי לנצל את ההזדמנות לחקור נושא שחשוב ומשמעותי באמת. אתם לא מבינים שלאנשים אינטילגנטיים- להעסיק את המוח בדבר משמעם זה עונש?? סבל???
ועוד כמה דברים נמאס לי שאני לא הולכת לכתוב פה
ועוד שבוע יז בתמוז ונמאס לי מצומות, ונמאס לי שגם אין לי כוח לצום, ונמאס לי (לא משנה. יותר קרוב לאז נפתח את הדיון על האם אנחנו באמת רוצים שישתנה משהוא או שסתם אנחנו עושים כאילו נמאס לנו מהגלות)
וחוצמזה חברה שלי היא זו שצריכה לקבל חיזוקים וחיבוקים אבל יש לה וירוס אז היא אפילו לא מרשה לי לבוא אליה לדאוג לה קצת....
אה
ודבר אחד טוב
חברה אחרת שלי באה היים לבית שלי, ונתתי לה דבר שמאוד יועיל לה, אבל אצלי הוא סתם תקוע לי בבית בלי שימוש ונמאס לי ממנו
ברוך שפטרני מעוד אלטע-זאכן אחד
אתם לא חייבים להגיב כלום
רק תקפיצו
תודה
תחיה דולהבא לי לשלוח לך כוס שוקו וחיבוק ולשלוח אותך למקלחת ולישון.
מאמע צאדיקה את כזאת מותק כשאת מקטרת...פנסאיחשבתי ששרשרה לshirsh (ולא כ"כ התעמקתי בתוכן ההודעה..)
אושר תמידית.מ.מאמע צאדיקהרק רציתי להבהיר דבר אחד לעיל-
זה שדיברתי עם חברה שלי על הקושי של השבועות האחרונים-
זה לא סתם קיטור
זה ממש נכון
יש משהוא מאוד שוחק בללכת כל הזמן על לב מלא... לב מלא... אין לי מילה לזה אפילו
הלוואי שלא תדעו את הצער הזה - כשהרבנית שלך בשבעה על הבן שלה, אחרי ימים טרופים שהוא היה חטוף ונעדר...
קראתי עכשיו שוב את הפיסקא בחתימה שלי
עבודת המידות אינה מסתיימת לעולם.
בכל פעם שהאישיות גדלה ומתפתחת, מגיעים עוצמות חיים וכוחות נפש טריים ורעננים,
שדורשים עיבוד וליטוש מחודש. (אורות הקודש ג,רלג)
אני חושבת שאפשר גם לומר את הרעיון הזה בצורה הפוכה-
כשעוברים ליטוש ועיבוד מחודש- זה סימן שהאישיות גדלה, שהגיעו אלינו עוצמות חיים רעננים
אני משלימה סריה-
3 חברות שונות גילו לי בסוד שהן בהריון....
כל אחת- והנס שלה..... בעז"ה שיהיה לכולן בבריאות ושמחה וכולי
אבל למה מה עשיתי שיש לי ככ הרבה סודות עכשיו??? 
נפשי תערוג 
עוגת גבינה.אני והוא
זה מה שמעורר לשינוי
שהאדם עייף כל כך
הוא שוכב במיטה
המחשב לפניו
והוא כותב לו בעייפות
ולא הולך לישון כמו טיפש
אני מניח שזה קרה לכם
אולי קורה לכם ברגע זה!
אז לכל מי שיהיה עייף מחר, לכל מי שלא רוצה להתחרט על השטויות שהוא כותב עכשיו
לכל האנשים השפויים
ולברוך - הקדשה אישית
לכו לישון!!!!!!!!!!!!!!!!
נועם ה
אבל למחרת אתה מתגעגע לאתמול כי היום יותר רע...
מה הולך פה??????
אומרים שאתמול היה הכי קשה
אך הבוקר כשקמנו שוב השוט בנו מכה
חיוך של ילדים שלעולם לא יהיו גדולים
פורשים להם כנפיים והופכים למלאכים...
נראה כאילו נכתב על התקופה הזו
אני באמת יוצאת מהשפיות שלי.בס"ד
כפי ששמתם לב,
באתר פועלת מערכת של פיקוד העורף שמתריע על צבע אדום.
בואו, כולנו ביחד, בכל פעם שמופיעה ההתראה נגיד פרק תהלים שגם זה יגמר בשלום.
בתפילה שלא תהיה יותר צורך בהצעה.
אחרי זה הבנתי
רעיון חכם מאוד!
ממש.נועם ה אשרי העםmatanפנסאיסה"רוריתבס"ד
בשבוע שעבר, באותה השעה, היה שם אודי דוידי שבא שמח ועודד,
עכשיו פריד מגיע לשם בכדי לנחם.
וזה נראה שכל זה היה רק אתמול..
(ולא, אומנם פריד הגיע, אבל אני לא שם...
עד שהוא מגיע קרוב...)
בספר תורה....פשוט לבכות...
אם כן בואי לאישי
הודעהאפשר להיות מואשמים בהסתה...
ותן טלאדיררר 
שונא את זה שאני מגיב לשירשור ואז פתאום הוא נעול
אז כיון שהייתי באמצע לנצל"ש, אני פותח שירשור חדש
איך אתם מחליטים מי תלמיד חכם?
אדם לא נולד תלמיד חכם, ורוב האנשים אינם תלמידי חכמים
כך שעל כל אדם יש רוב וחזקה דמעיקרא שאינו ת"ח
(מבחנים שעושים ברבנות הם לא מדד לדעתי, כי זה מבחן חלקי מאד, שגם לא מראה על האישיות... מלבד זה יש הרבה רבנים שלא עברו אותו, במיוחד בחו"ל)
אם מספרים לי על אדם שהוא ת"ח ולא בחנתי אותו, אני בעצם צריך להאמין לשמועות
אז כאשר מדובר ברב קהילה, אני מניח שיחסית לקהילה שבה הוא חי - כנראה יש לו ידע תורני יותר מהם, אחרת לא היו ממנים אותו לתפקיד הזה, והציבור סביבו שמכיר אותו היה מזלזל בו
אז כשאומרים לי "פלוני הוא רב" אני שואל מיד - "של מי?"
כי יש קהילות בחו"ל שבשביל להיות רב שלהם מספיק להיות בחור ישיבה מצוי, וכבר אתה 1000 רמות תורניות מעל כולם, ויש קהילות שצריך להיות בסדר גודל של ת"ח רציני בשביל להיות הרב שלהם
יש עוד דרך לדעת על רב, שרב אחר יאמר לנו שהיהודי הזה הוא ת"ח, וישלח תלמידים לשאול אותו שאילות וכו'
הענין הוא שאצל חסידים המצב יותר מסובך, אדמו"ר נהיה אדמו"ר בירושה, הוא לא צריך להוכיח ידע תורני.
אז מה פתאום להחליט שבגלל שהוא אדמו"ר של הרבה חסידים הוא תלמיד חכם? מישהו בחן אותו?
אני כמובן לא מכיר את אדמו"רים, השאלה מה פתאום מספק צריך לחשוש ליהודי שמא הוא ת"ח?
אני יודע שמקובל לכבד אדמו"רים, ואני עושה כמו כולם מכח האינרציה, אבל קשה לי להזדעזע...
ההבדלים הם עמוקים ורחבים מאשר עניין הציונות. לא יהיה גם מופרך לומר שההבדלים בין האוכלוסיה הדתלי"ת והחרדית בעניין הציונות הם בעיקר הצהרתיים. בסוף בסוף, לשתי האוכלוסיות הללו הרבה מהמשותף (עניין הגיוס אולי מעורר הרבה רעש אבל הוא יחסית שולי).
ההבדלים נוספים עיקריים קשורים לשני תחומים: 1. היחס למודרנה 2. היחס ללימודי חול. וגם בהם חלה נגיסה מתמדת (ויש שיאמרו בלתי נמנעת).
בעניין ההלכה, מסכים עם הנאמר.
כיפי,
אין סיבה שהם יצליחו להחליש גם אותך
וההחלשות שלך מחלישה את כולם
אז תחזקי את עצמך למענך ולמען כולנו
וקוראים במקום ספרי אמונה (לדוגמא שעריו בתודה של הרב ארוש)
ואז משננים שהכל לטובה, גם אם לא רואים את זה.
קשה בהחלט, איתך בצרה 
)
שאם לא משתמשים בשפה,שוכחים אותה די מהר...
מעניין אם זו אותה אחת שאני למדתי אצלה, היא דווקא צפתה לי עתיד בתחום
הייתם צריכים להכין קטע עצמי בשס"י?
אני עשיתי "כיפה אדומה", איזה נוסטלגיה...
לא זוכרת כלום כמעט..
צריך להכין ספיץ', כן
מעיין נובע.אני סופר עד שלוש אם אתה לא מרים את המשחקים תקבל עונש ואז אתם סופרים אאאאחחחחחחתתתת
ששתתייייייםםםםםם שתייים וחחציייי שתייים שששללווווווושששששששש ואז אתם רואים שהוא לא שם עליכם וכדי להציל את המצב אתם אומרים טוב ניתן לך הערכה עד 6 וממשיכים..
זה בדיוק מה שהממשלה עושה לחמאס 
הסיבה לספור לילדים קטנים היא כדי לתת להם זמן לעכל
אם אתה חושב שצריך הרבה זמן - תספור עד 17
אבל תמיד תספור באותו קצב
ואם עברה הספירה - פשוט תעניש אותו.
חייבת להיות עקביות בבית!
(אני מתייחס למשל שלך, כי אני מחנך ילדים, וזה נורא חשוב לי, אבל גם בנמשל זה נכון)
חחח אהבתי לספור עד 17
לא צריך למהר "להעניש"... גם לא להגיד "תקבל עונש".. פשוט לומר, "עד... אוספים את הכל". בד"כ לא צריך יותר מזה.
יותר מאשר "עקביות"-מוקפדת, חשוב לעורר את הרצון הטוב.
ולכן דווקא משובח לספור עד עשר, למשל. אבל איך לספור? זו שאלה אחרת.. למשל, אחת, אחת וחצי, אחת ושני שליש.. וכו' וכו', לפי התקדמות המשימה. זה עובד מצוין - ונותן יופי של מוטיווציה (לא כ"כ שייך לפורום הזה - אבל טוב בשביל עתיד בעז"ה..).
בנמשל - זה עולם אחר.. שם צריך רק ספירה לאחור: עשר, תשע.. אש.
זה כמו ההורים שלא באמת יודעים להעניש,
ולכן אומרים לילד "אני סופר עד 10 ואם אתה לא מסיים לסדר אתה מקבל עונש!"
ואז סופרים עד עשר והילד לא שם עליהם,
ובמקום להעניש הם מגיבים "אני סופר שוב עד עשר בפעם האחרונה, תזהר!" וסופרים,
ואחר כך "הפעם זו באמת הפעם האחרונה שאני סופר ואם לא תסדר עכשיו זה יהיה עונש חמור" וכן הלאה..
תראו איך הרשתות הערביות עושות ממנו צחוק, פשוט בושה וחרפה!
שלום לכולם
בשעות אלו אנו משלימים הקמת 3 נקודות התיישבות חדשות בגוש עציון.
זוהי תגובתנו ותשובתנו לטרור.
המקומות הם:
1. גבעת עז
2. רמת צורף - מערבית לבת עין משקיף על צוריף וג'בע.
3. תקוע ה. בסמוך לתקוע
אנו זקוקים לסיוע בעיקר בכח אדם מוכשר וחמוש לשמירה גם בתשלום במקומות אלו בימים הקרובים.
כמו כן כל סיוע בעבודות ההקמה וההכשרה ציוד מזון ועוד...יתקבלו בברכה
מי שרוצה לדעת למי לפנות- שיפנה אלי באישי.
פיצה.
חשוב-חשוב!
מי שרוצה גם סתם לבוא לחזק- גם מוזמן
עובדים על כולם בעיניים, שסתיו שפיר והמחאה המטומטמת שלה יבינו שיש להם את הגבעות כדי לגור, לא אנשים שהולכים לשם בשביל שיהרסו להם את הבית.
כל הקריאות אחרי הרצח הנורא "לבנות לבנות לבנות" (הבית היהודי למשל) או נגיד מה שנתניהו אמר בבית מש' פוגל "הם הורסים אנחנו בונים", איזה הורסים... הם רוצחים, הם ממלאים את העולם בדם... אנחנו בונים? אלף, זה לא נכון. בית, לבנות לא יעזור כשהבן שלך מאויים בדקירה עי מחבל ערבי..( שאתה נתת לו אזרחות)
בקיצור, די לאוטופיה הזו שאופפת את כולם, תקומו ותעשו משהו שישפיע באמת בדרך הנכונה.
חוץ מהכותרת
טירוף בירושלים: שוטר איבד הכרתו לאחר שהותקף באבנים. תלמיד ישיבה הותקף באמצעות לום
שוטר נפצע לפני זמן קצר מאבנים שהשליכו ערבים ברחוב הסראיה בעיר העתיקה - כך נודע לחדשות 0404.
השוטר איבד הכרתו לאחר שראשו נפתח כתוצאה מהפגיעה ולאחר טיפול ראשוני שבה הכרתו. אמבולנס הוזעק לטובת פינויו לבית החולים.
באירוע קשה נוסף באותו המקום, הותקף תלמיד ישיבה עם לום ונפצע בראשו.
הערבים מתפרעים במקום, יורים זיקוקים רבים ומסכנים את חיי השוטרים ולוחמי מג"ב, שמגיבים באמצעים לפיזור הפגנות ומתקשים להדוף את המתפרעים.
דומים כן, אני כרגע לא בצבא
הולך להתפרסם מספר שמות של יהודים שנעצרו בחשד לרצח הנער משופעט.
וכזכור מאירועי תג מחיר כמה החשדות האלו מבוססים....
אבל לערבים וליהודים שהגוי שבהם גדול ועצום זה לא אפכת מהתוצאות.
ואין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים
ממנו
(בלי קשר למינו) ע"פ אחד שלא שומר תומ"צ?
שואלת כי באמת אני לא יודעת - באמת יש עדיפות כזו?
שואלת בשביל להבין.היא לרמת הצידקות? או הידע? אולי היא לא,
נניח שכן, כמדומני שידוע לי מאיפשהו שגבר קודם לאשה
שאכן איש קודם לאישה והגעתי למסקנה שעד כמה שזה נשמע מקומם, זה מקרה נדיר.
בכמה מקרים במציאות באמת ייתכן ששניהם יהיו בדיוק באותו מצב ונוכל להציל רק אחד מהם?
שלא יטמאו אותה
(יורה דעה סי' רנ"ב ס"ט) שאיש קודם לאשה לגבי הצלת חיים
כי הכלל בדיני קדימה של הצלת חיים כשאין סיבות אחרות הוא מי מחויב ביותר מצוות, ולכן כהן קודם לישראל, כי יש לו יותר מצוות
והוא הדין שאיש מחויב ביותר מצוות מאישה
וכן פירשו הש"ך והט"ז שם
הציץ אליעזר (חי"ח סי' א') רוצה לחדש שזה לא נאמר לגבי הצלת חיים, ובמקרה כזה הם שווים, ע"ש באורך
והוא עוד מחדש שאם האשה שומרת מצוות והאיש לא - ברור שיקדימו את האשה, כי אז הרי היא עושה יותר מצוות מבהאיש, ומה אכפת לנו שהוא מחויב יותר?
זה נושא שמדברים עליו בעזרה ראשונה, ובחיפוש קצר בגוגל תגיעי למאמרים בנושא
אני שומע כאן דילמה
יש מקום אפילו לומר שהאשה קודמת, כי היא עושה פחות עבירות...
אבל אולי זה חידוש גדול מדי
נועם הבסעודת ליל שבת אצלינו בבית
התפרץ ויכוח גדול ביני לאשתי כשחל מהילדים תומכים בי וחלק באשתי
והרי שני המקרים לפניכם:
א. במלחמת העולם השניה היה מצב שילדים יהודים מגרמניה נשלחו ע"י הוריהם לאנגליה לאנשים שמוכנים לקחת אותם לכל המלחמה
נניח שאנחנו גרים באנגליה, ושמענו על הפרויקט וחשבנו שברור שמצוה גדולה לקחת על עצמינו כמה שיותר ילדים כי זה ממש הצלת חיים
איך בוחרים איזה ילד לקחת?
בהיסטוריה מסופר שהיו מודעות בעיתונים בסיגנון של "למסירה לתקופת המלחמה ילד חמוד ושקט, עניים כחולות ושיער בלונדיני"...
האם זה לא מוסרי לבחור ילד לפי פרמטרים טכניים שכאלה, וממילא שאר הילדים שיש להם עניים חומות יחזרו לגרמניה, וחייבים לעשות גורל וזהו, או שכיון שממילא אני לא יכול להציל את כולם, זה בסדר לבחור גם ילד שימצא חן בעיני
ב נניח שאני נדיב שמנהל פרויקט לעזרה למשפחות במצוקה, להוציא את ילדיהם ממעגל העוני, אז יש לי קציב לעשרה ילדים שאני מוציא אותם מהבית לרוב היום, שם אותם בחברה טובה, מממן להם עזרה בלימודים וכו'
וחלק מהתוכנית שאני אישית אוכל איתם ארוחת צהריים כדי ללמד אותם מהי משפחה נרמטיבית
קיבלתי מהרווחה רשימה של 100 ילדים שנמצאים בעדיפות עליונה, והם דחופים בערך באותה מידה
האם מוסרי שאבחר ילד שנראה יותר חמוד, כי בכל זאת אני אצטרך לשבת איתו יום יום בארוחת צהריים
וזה לא נחמד שיהיה לי ילד מכוער מול העיניים, או שגם כאן זה לא פיר שהמכוערים יפסידו, ואם אני רוצה להיות מוסרי אני חייב לעשות גורל?
מה דעתכם?
ואוו... לגמרי לא בוחר ע"פ מראה חיצוני.
במקרה הראשון, עוד יש עניין כלשהו שהילד יראה בסדר, אבל בשני?
אם אתה חייב לבחור, גם גורל נראה לי לא מוסרי, כי המוסרי הוא הטוב ביותר לכלל ולא רק לילד,
לכן אם כבר לבחור את מי להציל - את מי שיש לו הכי הרבה פוטנציאל להועיל אח"כ.
נכון, זה כואב, אבל להציל ילדים בעלי פיגור זה לא מוסרי כשאתה יכול להציל ילד אחר שיש לו אפשרות להועיל.
לכן כן הייתי בודק, אבל לא מראה.
ויש הבדל גדול בין שני המקרים.
במקרה הראשון כשאתה צריך להכניס ילד לבית שלך יש הרבה שיקולים - מידות, מוסר, חינוך, קבלת מרות,
יכולת להועיל לעם בהמשך. הייתי מכניס גם שונות, כלומר - אם אתה במשפחה של בלונדיניים עם עיניים כחולות,
ילד עם שיער חום פתאום יכול להיראות מוזר. ויש חשש לרכילות והוא גם ירגיש הרבה פחות בנוח.
אבל במקרה השני זה נטו לאפשר לו להתפתח - וכן אני חושב שצריך לבחור את הילד בעל פוטנציאל מימוש הגבוהה ביותר,
שיש לו את הנתונים לממש. כלומר -מצד אחד יכולת ומהצד השני מוכנות להתאמץ בשביל לממש את היכולת.
וברור שאתה צודק
השאלה היא מה עושים כשאין אפשרות לברר שום דבר חוץ מזה, ואין שיקולים מהותיים אחרים
בקיצור - אל תעקוף לי את הבעיה, המקרים הם רק דוגמא, השאלה היא שאלה עקרונית, לא דוקא במקרים האלה.
חילקתי את זה לשני מקרים כי היה צד בויכוח שטען שיש הבדל בין הצלה ממוות לבין התקדמות בחיים
במקרה הראשון מצד רווחת הילד והמשפחה הייתי מחפש שיהיה כמה שיותר דומה, כי זה יקל עליו את ההתאקלמות.
אבל בלי העניין הזה- מה הקשר לצד החיצוני, דמו של ילד חמוד אדום יותר.
כנ"ל במקרה השני. הוא אשם במראה שלו, למה שיפסל על דבר כל-כך שולי.
אז ניסיתי לשמור על ניטרליות ולא לגלות את דעתי
אבל לא הלך
אני חושב שיש הבדל גדול בין מקרה שבו אתה עושה רע למישהו, או לוקח ממישהו דבר שיש לו בו זכות, לבין מקרה שאתה עושה חסד
אם הייתי חייב להזיק לאחד משני אנשים, אין לי זכות לבחור למי להזיק, יש לכל אחד זכות לתבוע ממני לא להזיק לו, אז אני חייב לעשות גורל
אבל אם אני חייב לעזור לאיש אחד, מותר לי לבחור לעזור למי שבא לי, גם בגלל קריטריונים טיפשיים, זכותי לעזור למי שאני רוצה, ואי אפשר לחייב אותי לעשות גורל
הוא לא אשם, זה ממש שולי, אבל אני לא חייב לו כלום, אם לא הייתי מציל אף אחד הייתי אדם רע לב שעומד על דמו של חברי, אבל הרי אני כן מציל, למה שאני אציל דוקא אותך? אני חייב לך אישית משהו?
ובלי מקור תורני אי אפשר, אז חשבתי על זה שבהצלה ממוות כתוב בהלכה שכהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, ת"ח קודם לע"ה גם כשהת"ח ממזר, איש קודם לאישה, וההלכה מסיימת - היו שניהם כהנים, שניהם ישראלים וכו' "איזה שירצה יציל" (נדמה לי שזה ברייתא, לא?)
איזה שירצה נשמע ממש רצון שרירותי. לא כתוב שיעשה גורל - תעשה מה שבא לך!
ממש ממש לא מפמיניזם, אבל זכורני שיש מקרים שבהם הצלת אישה קודמת לאיש.
אל תעברו לי נושא
יש על זה שולחן ערוך, פשוט תפתחו
השולחן ערוך נמצא ביו"ד סי' רנ"א ס"ח,ט וסי' רנ"ב ס"ח,ט
אבל שאלת אותי מוסרית- מוסרית "קנאין פוגעין" זה "הלכה ואין מורים כן". לדעתי מוסרית יש מה שנקרא
"לפנים משורת הדין" על הדף- תעשה כאוות נפשך. האם זה יהיה מוסרי בהכרח? לא נראה לי.
אתה אולי לא חייב לו כלום, לדעתי השיקול הזה הוא חסר קשר לכאן, ולכן עדיף לא להכניס אותו בכלל.
זה יותר ויכוח רגשי
מה הטענות שאפשר לטעון חוץ מ"מרגיש לי לא מוסרי" \ "מרגיש לי מוסרי"?
אולי אפשר לחפור ולראות האם מישהו כתב שראוי לעשות גורל ולא לבחור לפי רצון טכני
אבל מענין אותי איך שאר האנשים כאן מרגישים
ולהכניס לשאלה של חיים ומוות שיקול לא ענייני, זה לא מוסרי(שוב, בעיניי).
האם זה שיקול ענייני יותר?
בעיניי- ילדים צריכים להרגיש ולהיות בטוחים באהבה ובמסירות של ההורים שלהם אליהם.
לא הייתי פותחת בחיים ויכוח כזה מול הילדים.
ולא עניתי לתוכן, אני יודעת...
מי דיבר על ההורים, דיברתי על אדם זר לחלוטין
ברור שההורים יקדימו את הילד שלהם. מה השאלה בכלל?
ואני אישית חושב שבשביל לפתח ילדים חושבים, שמנסים לעשות מה שצריך לא כזרימה אחרי העדר, אלא בגלל הבנה פנימית, צריך להעלות דילמות מוסריות לילדים
(רק שלא יאיים על הנפש שלהם)
אני בעד דיונים פתוחים וחשיבה אישית.
אבל לא דיון על גורל ילדים ומה ההורים יבחרו- מי מהילדים.
זה יכול להכניס ילדים לסרטים, לא?
בשניהם לא מוסרי לבחון לפי מראה.
[וגם אני חושב, שויכוח כזה - אע"פ שיש צד "חמוד" שהילדים רואים שאפשר להתווכח ולהישאר חברים.. אבל בהיות שהוא עלול להציג בעיני חלק מהילדים מישהו מההורים כ"לא מוסרי" בעניינים מאד קריטיים - עדיף אולי לא לנהל בחברתם, בפרט שזה "ויכוח גדול"..]
התווכחנו לנו בנחת, אל תדאג!
הילדים לא יצאו עם הרגשה שמישהו לא מוסרי בעיני מישהו
אקראי.
אהבתי את החלוקה... חלק בי חלק באשתי.... הלוואי על כולנו העונג הזה;)
את הילדים שנשלחו מגרמניה לאנגליה (הנקראים גם ילדי ה"קינדר-טרנספורט") ממש-ממש לא החזירו לגרמניה אם לא הייתה משפחה שלקחה אותם לאומנה. במקרה הכי גרוע הם נשלחו לבתי-ילדים ולפנימיות.
נכון שמלכתחילה רצו להביא ילדים לאנגליה רק בידיעה שיש משפחות שמוכנות לאמץ אותן, אבל בפועל הגיעו הרבה יותר ילדים מאשר המשפחות, והילדים הללו, כאמור, שוכנו במוסדות.
אה, ודרך אגב- לא רק ילדים יהודיים הגיעו לאנגליה במסגרת הקינדרטרנספורט. הגיעו לשם גם ילדים נוצרים שאינם מ'הגזע הארי'.
לקריאה בעיון, כאן.
[מעדיפה שלא לענות לדילמה עצמה שהועלתה]
כיוון שמדובר בהתנדבות צריך לקחת מה שיש בלי גורל ובלי שום תנאים גם אם הם מאד צודקים. אם תציב תנאים אתה תוריד מעל הפרק את כל האנשים שמתייצבים לקבל ילד להנאתם האישית ותישאר רק עם מתי מעט הצדיקים ופחות ילדים יוכלו להינצל.
לגבי ב. מדובר בך ולא באנשים אחרים, אז תעשה את החסד ככל שליבך רחב, ותשתדל לבחור ילדים לפי קריטריונים שיועילו להם ולא לך. ויחד עם זאת להתחשב בכוח שלך כי אם תבחר בעשרת הילדים הכי קשים בסופו של דבר תהיה לך שחיקה שאולי תגרום לך להפסיק עם הכל.
