מה קורה אם לא מלמדים ילד לגדול?
אני אסביר:
אם יש תינוק שלא ילמדו אותו שום דבר?
ייתנו לו חום ואהבה אוכל, שתיה והכל!
אבל לא ילמדו אותו ללכת/ לזחול/ לדבר.
הוא ידע לעשות את הדברים האלה?
אני לא מדברת על קריאה / כתיבה.
אלא על ההתפתחות הראשונית.
שאלה תיאורטיתחיים של
הם לא היו לבד, והיה להם קשר לחברה לפני כןחושבת בקופסא
אני די מבולבלת. ראש פתוח מידי זה דבר שדורש מיקוד.בימאית דמיונות
מה אני בעצם מחפשת?
מה אני באמת רוצה?
אני רוצה בית של תורה
של אמת
של דיבורים נקיים.
של שלום.
חיים תוססים
חיים של נתינה וחסד
אבל אני בעצמי לא כזאת
אז מה אני חושבת לעצמי
זה יפהראשיתך
את נמצאת על אותו ענן של אנשים שמכוונים לשם
וואי כמה מחשבות העלית לי לראש..חצילים
מעניין
יש לי הרבה מה להגיד אבל נרדמתי כבר לפני שעתיים בערך אז אני ישן עדיין..
מקווה מחר לזכור להגיב
וגם בא לי לראות מה את ואחרים תכתבו על זה..
לילה טוב מקווה שלא התעוררתי האמצע השינה..
יש לי הרבה מה להגיד אבל נרדמתי כבר לפני שעתיים בערך אז אני ישן עדיין..
מקווה מחר לזכור להגיב
וגם בא לי לראות מה את ואחרים תכתבו על זה..
לילה טוב מקווה שלא התעוררתי האמצע השינה..
משערת שלכולם יש פער בין הרצוי למצויאלפיניסטית
אם לא מרגישים שיש לאן להתקדם אז מדשדשים במקום.
או כמו שאומרים, אל תסתכל בקנקן אלא במה שהוא רוצה להיות
אהבתי ממשבימאית דמיונות
..עברי אנכי
מי לא מרגיש את זה?
כמה השאיפה שלי ככ רחוקה ממי שאני.
ואיזו בת זוג בכלל, שהיא שואפת למקום שאליו אני שואף, תסכים בכלל לבחור במישהו שכמוני?
ואיך? ולמה לה בכלל?
אז למה אני שואף למקום הכ"כ טוב הזה, הנכון הזה, האמיתי הזה? למה?
למה אני כזה צבוע ש.. כלשון השיר "מדבר גבוהה גבוהה אבל עושה מעט מאוד"
את יודעת למה? יודעת מה התשובה של כל זה?
שאת בעצמך כן כזאת. מאוד כזאת. מאוד. והשאיפות שלך הן רק הראיה לזה.
ואת יודעת שזה נכון, את יודעת שזה שקר להגיד שאת לא שם.
פשוט... קשה לך. קשה לנו. אז הניטה הטבעית זה להקטין את עצמנו.
זה לא נכון!
את כזאת! ובדיוק לכן את חושבת וחולמת לעצמך על בית שכזה.
זה שיש קשיים, ויש. אפילו חמורים ונוראיים, לא פוסל את כל מה שכן יש.
בעזרת ה', יהיה לך בית עוד יותר נפלא מהחלום שלך 
וואו,תודהבימאית דמיונותאחרונה
הייתי צריכה לשמוע את זה
מי ער?אין לי הסבר
דבר ירוק שיש במקום שאתם נמצאים בו ברגע זה?
אנימשמעת עצמית
עציצים על הראש מיטה 😆
ער ובדיוקבינייש פתוח
אוכל עדשים ירוקים
ערה רוני2
אולי נלך מחר לים? לא יודערוני2
ערהמשבצת
התיק שלי(:
ערהחתולה ג'ינג'ית
זה קל
המפה של השולחן
ענף הדסים
לימונים לא בשלים
ארגז ירקות
קפה נטול
הלק שלי
ניצחתי.
ערמבקש אמונה
האריזה של האוכל של האוגרת שלי 
ערחצילים
חברים שלי בדיוק מעשנים פה לצערי
ומדבקה יקורה
ומדבקה יקורה
ערהתפארת.אחרונה
מחברת
תפוח
לטייל לבדYAARA
היי
רציתי להתייעץ כבחורה, מאחר וכל החברות שלי עובדות או נשואות, מתכננת לצאת לטיול לבדי האם הייתן מטיילות לבד (בארץ או בחו"ל)?
איזה דברים נראה לכן שכדאי להזהר או להמנע?
בכללי, האם הייתם מרגישים בנוח להצטרף לבד לסיור מאורגן עם קבוצת מטיילים?
אשמח לשמוע את דעתכם/ן
ואם יש לכם רעיונות או עצות לטיול לבד, אשמח לשמוע!
אם זה לא בשטח עירוני לא מומלץ לטייל לבדנפשי תערוג
לאו דווקא בגלל שאת אישה.
אלא בגלל שאת לבד
טיול לבד במקום בלי אנשים הוא מסוכן יחסית לטיול של 2+
אלא בגלל שאת לבד
טיול לבד במקום בלי אנשים הוא מסוכן יחסית לטיול של 2+
מאיזה בחינה מסוכן?YAARA
חלילהבת שמיא
התייבשות/ סתם תחושה לא טובה
עקיצות/ נשיכות מסוכנות
דרך מבלבלת או לא מסומנת כראוי
יותר ציוד עלייך שיכול ועדיף שיתחלק בין 2
עקיצות/ נשיכות מסוכנות
דרך מבלבלת או לא מסומנת כראוי
יותר ציוד עלייך שיכול ועדיף שיתחלק בין 2
כמו שענו לך כאן.נפשי תערוג
עקיצות של חיות
נפילה ממקום גבוה
וכו'
נפילה ממקום גבוה
וכו'
מבין אותך לגמרי, במצב דומהארץ השוקולד
ומחפש חברים לטייל איתם בקיץ ולא יודע מה לעשות.
הבעיה היא שלטייל לבד יכול להיות מסוכן אם מרוחקים ממקום יישוב כי ניתן להיפצע ליפול או להתייבש חס ושלום.
אולי ננסה לארגן טיול מפה? (אם כי זה דורש זהירות כי לא יודעים מי נמצא בצד השני של המסך אז צריך לעשות בירורים)
בהצלחה רבה
הבעיה היא שלטייל לבד יכול להיות מסוכן אם מרוחקים ממקום יישוב כי ניתן להיפצע ליפול או להתייבש חס ושלום.
אולי ננסה לארגן טיול מפה? (אם כי זה דורש זהירות כי לא יודעים מי נמצא בצד השני של המסך אז צריך לעשות בירורים)
בהצלחה רבה
יש את עמיתים לטיולים, שווה לראות אם משהו רלוונטיארץ השוקולד
לא לעשות דברים מסוכנים מדיאחו
אפשר לטייל לבד, פשוט אם הולכים לטייל בטבע צריך לבוא ערוכים מראש ולא להפריז ביכולת הפיזית שלך
כלומר רק מסלולים מסודרים ומוכרים שאת יודעת בוודאות שעשית משהו דומה והיה לך בסדר
כלומר אפשר לעשות דברים מסוכנים ומטופשים אף־אחד לא יגיד לא פשוט צריך להפעיל פי 2 יותר שיקול דעת ממה שרגילים
מקור: מתחתי קצת את הגבול נפצעתי כהוגן ובקושי יצאתי בחיים
כלומר רק מסלולים מסודרים ומוכרים שאת יודעת בוודאות שעשית משהו דומה והיה לך בסדר
כלומר אפשר לעשות דברים מסוכנים ומטופשים אף־אחד לא יגיד לא פשוט צריך להפעיל פי 2 יותר שיקול דעת ממה שרגילים
מקור: מתחתי קצת את הגבול נפצעתי כהוגן ובקושי יצאתי בחיים
הייתי נמנעתט2
נשמע מסוכן
אבל גם סתם לא מתאים לאופי שלי
אבל למה לא עם חברה?
גם חברה נשואה רוצה וצריך מידי פעם לטייל עם חברה (אני לפחות עשיתי את זה )
אבל גם סתם לא מתאים לאופי שלי
אבל למה לא עם חברה?
גם חברה נשואה רוצה וצריך מידי פעם לטייל עם חברה (אני לפחות עשיתי את זה )
לא רואה את עצמיהפיאחרונה
אבל יש בנות כאלה
לפני שבועיים דיברתי עם מישהי שטיילה לבד
כולם התלהבו ואני למען האמת חושבת שזה טימטום
אין שום דבר חיובי בזה שאת ישנה עם אנשים שאת לא מכירה ..
אם הם אנשים שנפגשת לפני הטיול לצורך הטיול יותר הגיוני ..
קיצר זה לא כמו בנים שיותר שיכולים להקל בזה אבל עדיין צריך קצת זהירות
לפני שבועיים דיברתי עם מישהי שטיילה לבד
כולם התלהבו ואני למען האמת חושבת שזה טימטום
אין שום דבר חיובי בזה שאת ישנה עם אנשים שאת לא מכירה ..
אם הם אנשים שנפגשת לפני הטיול לצורך הטיול יותר הגיוני ..
קיצר זה לא כמו בנים שיותר שיכולים להקל בזה אבל עדיין צריך קצת זהירות
האם אתם יכולים לוותר על כל גירוד בגוף להמשך חייכם?חסדי הים
אחד הדברים שהפליא אותי בשבחי הר"ן שר' נחמן הצליח לעשות את זה.
אין צורך להמינע מהםעברי אנכי
יש עניין להראות כמה אדם כולו רוחני בכך שהוא מנותק מהגשמיות, ומשתמש בגוף רק לצרכי רוחניות וקדושה ומצוות. והראיה, שהוא היה מסוגל בכלל שדבר שכזה לא יפריע לו בעבודת ה
זה לא עצן העניין להימנע מגירודים
אנשים צריכים לעמול על התורה, לא לעמול על צומות וסיגופים.
אבל כאשר אתה עמל בתורה, ממילא אתה רוצה ושואף למעלה, לרוחניות. וכל מיני דברים (מותרים) חומריים הם קושרים אותך לגשמיות.
מכאן נובע
ר' נחמן היה אייש קדוש
יש לפורום או לחיים של כוחות על?בינייש פתוח
של ראיית העתיד או חזרה בזמן?
היא אשכרה תכתוב את הפוסט הזה מחר?
היא אשכרה תכתוב את הפוסט הזה מחר?
והנה קישור:בינייש פתוח
מממ... 🤔בנות רבות עלי
איך נדע למשל שאת לא משקרת ואז יסתבר שאת מהעתיד?
פשוט תצטרכו לחכות לעתידמשבצת
ואז לראות אם אני שם או לא😌
חחחח😂😂בנות רבות עלי
אממ כן...חיים של
אבל אל תגלה ככה לכולם!!
בין היכולות שלך
ארץ השוקולדאחרונה
הבנתי מה קרה פה. ננסה לטפל בזה משה
עניין של תאריך מאחורי הקלעים שלא התעדכן.
לקרוא ולבכות😞תילי חורבות
יכול להיות שהייתי יכול לעצור את הפיגוע ביום חמישי בערב, אבל משטרת ישראל מנעה את זה ממני.
ביום חמישי קבענו החבר׳ה מהצוות בסדיר לשבת בתל-אביב, לא רחוק מהבר שבו התרחש הפיגוע.
לא יוצא הרבה לפגוש את החבר׳ה מהיחידה, וזה תמיד כיף.
ואז התחיל הפיגוע.
והאינסטינקט הראשון שלי, כלוחם במילואים, היה לשלוף את האקדח שאני נושא עלי בקביעות ולהסתער על המחבלים.
זה מה שהוכשרנו לעשות.
ברפלקס, שלחתי יד לכיוון האקדח.
שכחתי לרגע שהוא לא נמצא שם.
כי אמנם רציתי באותו הרגע לחתור למגע ולעצור את הפיגוע,
אבל משטרת-ישראל החליטה שזה לא רעיון טוב.
משטרת-ישראל כנראה מעדיפה יהודים מתים,
ולא אוהבת שיהודים מתגוננים.
איך אני יודע את זה?
כי לפני חודש נסענו אשתי ואני בדרך לשבת נעימה אצל אחי בשומרון.
ביציאה מירושלים נכנס בנו רכב מאחור בעוצמה.
ירדתי לראות מה קרה.
כשניגשתי לבקש פרטים מהנהג הוא ואדם נוסף שישב לידו התחילו לצעוק עלי בערבית.
הבחור שליד הנהג יצא מהרכב ובא לכיווני בצורה מאיימת, הסתובבתי אליו והנהג ירד מהרכב והתנפל עלי מאחור.
אחד מהם חנק אותי מאחור והבחור השני הצטרף אליו והכניס לי אגרופים לפנים.
תדמיינו את עצמכם רגע בסיטואציה הזאת, טוב?
אתם באמצע כביש מהיר, מישהו מתנגש בכם מאחורה, ורגע אחרי ערבי אחד חונק אתכם מאחורה והשני מכניס לכם אגרופים לפנים ולצלעות. כל זה מול עיני האישה שלכם, שצורחת להם שיפסיקו.
החשש הגדול שלי היה שיגיעו לאקדח שלי שהיה מתחת למעיל וישתמשו בו נגדנו.
המחשבה שלי הייתה שמכאן אני לא יוצא בחיים.
כשאני מתחיל כבר לאבד אוויר מהחניקה, חשבתי על מה יקרה לאשתי כשהם יגמרו אותי.
משם באו לי הכוחות.
הצלחתי לדרוך את האקדח ביד אחת על החגורה, כשאני כפוף כלפי מטה ושניהם רוכנים מעליי.
יריתי כדור אחד לרצפה כדי להרתיע אותם,
ונתז של הכדור פגע ברגל של הערבי שנתן לי אגורפים לפנים.
זה שחנק אותי הידק את האחיזה,
ויריתי לו ברגל כדי להשתחרר.
הצלחתי להשתחרר מהמחבלים לקול צרחות האיימה של אשתי.
התרחקתי מהמחבלים ונכנסתי לרכב, ונסענו משם במהירות.
מיד התקשרנו ל 100 ודיווחנו על התקיפה.
נסענו ישר לתחנת המשטרה הכי קרובה כדי להגיש תלונה, ושייתפסו את החלאות האלה.
כי אני הטוב בסיפור.
כי אני לוחם ומפקד ואזרח טוב שהרגע תקפו אותו שני חלאות, כמעט למוות, ומה שהציל את חיי ואת חיי אשתי היה האקדח שמדינת-ישראל נתנה לי רישיון לשאת כי היא סומכת עלי בדיוק בשביל רגעים כאלה.
כדי לשמור על החיים של המשפחה שלי, ושל עם ישראל.
אילו תמימים היינו.
מתברר שמשטרת-ישראל העדיפה אותי ואת אשתי מתים.
כי מהרגע הזה התחלנו מסע מביש של רשלנות ועוינות מצד משטרת ישראל.
מהרגע שנכנסתי לתחנה להגיש תלונה (מיוזמתי, כשאני מקור המידע היחיד לכל האירוע, כן?), התייחסו אלי כאל אחרון הפושעים.
לקחו לי את האקדח, שמו עלי אזיקים, והכניסו אותי לחקירה, ולאחר מכן לתא מעצר.
עוד לא עיכלתי את מה שקורה, והגיעה בשורה חדשה מממלכת החלם של משטרת ישראל:
מתברר שהאירוע התרחש 10 מטר לתוך שטח שיפוט של תחנה אחרת, ולכן צריך להעביר אותי תחנה (בחיי).
הועברתי עם אזיקים בידיים וברגליים, לתוך ניידת, שלקחה אותי בנסיעה של כמה ק״מ עד למקום מפגש עם ניידת אחרת, כדי להעביר אותי תחנה.
רק כמה שעות אחרי שניסו להרוג אותי,
כשעוד לא עיכלתי את האירוע הטראומתי שעברתי,
אחרי שאני עצמי הלכתי להגיש תלונה במשטרה;
הוציאו אותי, מול כל האנשים שהיו שם במקרה, אזוק בידיים וברגליים כמו אחרון הפושעים, והכניסו אותי לניידת אחרת.
בחיים שלי לא הושפלתי ככה.
נלקחתי לתחנה לעוד כמה שעות של חקירה, שבסופה החוקר הצדיק את הירי שלי ושיחרר אותי.
חבר לקח אותי משם ישירות למיון, לבדוק את המכות מהאגרופים שחטפתי בפנים ובצלעות.
חודש עבר מאז האירוע הזה.
ובמשטרת ישראל לא מוכנים להחזיר לי את האקדח.
האבסורד שקרה לגיבור שחיסל את המחבל בבאר-שבע אינו חדש. כל נושא נשק יודע שבאירוע אמת גם אם ברור שפעל לצורך הגנה עצמית, הוא יצטרך עו״ד טוב כדי לצאת מהאירוע.
ביום חמישי האחרון, יכולתי אולי להציל חיים.
יכולתי אולי לאתר את המחבל מוקדם יותר ולסיים את האירוע.
יכולתי אולי להציל חיים!
אבל נראה שמשטרת ישראל חיה בשלום עם כמויות הנשק המטורפות שמסתובבות ברחוב הערבי,
אבל לא אוהבים שיהודים מגינים על החיים שלהם במדינת ישראל.
היא מעדיפה אותנו כנועים.
היא מעדיפה אותנו מתים.
האקדח שלי עדיין אצלם.
גם בפיגוע הבא אני לא אוכל להציל חיים.
בינתיים אמשיך לעשות מילואים, אמשיך לאהוב את המדינה הזאת בכל ליבי.
אבל מישהו במשטרת ישראל חייב לעצור רגע ולחשוב מה נסגר אצלם.
הטירוף הזה לא יכול להימשך.
אז ראש הממשלה קראת לנו, האזרחים האחראיים נושאי הנשק, לשאת אותו עלינו.
אבל האם אתה מתכוון גם לגבות אותנו אם נדרש לעשות בו שימוש?
ובינתיים, אני רוצה את האקדח שלי בחזרה.
ועם ישראל רוצה בחזרה את הביטחון לדעת שליהודים מותר להגן על עצמם כאן מול הטרור.
ביום חמישי קבענו החבר׳ה מהצוות בסדיר לשבת בתל-אביב, לא רחוק מהבר שבו התרחש הפיגוע.
לא יוצא הרבה לפגוש את החבר׳ה מהיחידה, וזה תמיד כיף.
ואז התחיל הפיגוע.
והאינסטינקט הראשון שלי, כלוחם במילואים, היה לשלוף את האקדח שאני נושא עלי בקביעות ולהסתער על המחבלים.
זה מה שהוכשרנו לעשות.
ברפלקס, שלחתי יד לכיוון האקדח.
שכחתי לרגע שהוא לא נמצא שם.
כי אמנם רציתי באותו הרגע לחתור למגע ולעצור את הפיגוע,
אבל משטרת-ישראל החליטה שזה לא רעיון טוב.
משטרת-ישראל כנראה מעדיפה יהודים מתים,
ולא אוהבת שיהודים מתגוננים.
איך אני יודע את זה?
כי לפני חודש נסענו אשתי ואני בדרך לשבת נעימה אצל אחי בשומרון.
ביציאה מירושלים נכנס בנו רכב מאחור בעוצמה.
ירדתי לראות מה קרה.
כשניגשתי לבקש פרטים מהנהג הוא ואדם נוסף שישב לידו התחילו לצעוק עלי בערבית.
הבחור שליד הנהג יצא מהרכב ובא לכיווני בצורה מאיימת, הסתובבתי אליו והנהג ירד מהרכב והתנפל עלי מאחור.
אחד מהם חנק אותי מאחור והבחור השני הצטרף אליו והכניס לי אגרופים לפנים.
תדמיינו את עצמכם רגע בסיטואציה הזאת, טוב?
אתם באמצע כביש מהיר, מישהו מתנגש בכם מאחורה, ורגע אחרי ערבי אחד חונק אתכם מאחורה והשני מכניס לכם אגרופים לפנים ולצלעות. כל זה מול עיני האישה שלכם, שצורחת להם שיפסיקו.
החשש הגדול שלי היה שיגיעו לאקדח שלי שהיה מתחת למעיל וישתמשו בו נגדנו.
המחשבה שלי הייתה שמכאן אני לא יוצא בחיים.
כשאני מתחיל כבר לאבד אוויר מהחניקה, חשבתי על מה יקרה לאשתי כשהם יגמרו אותי.
משם באו לי הכוחות.
הצלחתי לדרוך את האקדח ביד אחת על החגורה, כשאני כפוף כלפי מטה ושניהם רוכנים מעליי.
יריתי כדור אחד לרצפה כדי להרתיע אותם,
ונתז של הכדור פגע ברגל של הערבי שנתן לי אגורפים לפנים.
זה שחנק אותי הידק את האחיזה,
ויריתי לו ברגל כדי להשתחרר.
הצלחתי להשתחרר מהמחבלים לקול צרחות האיימה של אשתי.
התרחקתי מהמחבלים ונכנסתי לרכב, ונסענו משם במהירות.
מיד התקשרנו ל 100 ודיווחנו על התקיפה.
נסענו ישר לתחנת המשטרה הכי קרובה כדי להגיש תלונה, ושייתפסו את החלאות האלה.
כי אני הטוב בסיפור.
כי אני לוחם ומפקד ואזרח טוב שהרגע תקפו אותו שני חלאות, כמעט למוות, ומה שהציל את חיי ואת חיי אשתי היה האקדח שמדינת-ישראל נתנה לי רישיון לשאת כי היא סומכת עלי בדיוק בשביל רגעים כאלה.
כדי לשמור על החיים של המשפחה שלי, ושל עם ישראל.
אילו תמימים היינו.
מתברר שמשטרת-ישראל העדיפה אותי ואת אשתי מתים.
כי מהרגע הזה התחלנו מסע מביש של רשלנות ועוינות מצד משטרת ישראל.
מהרגע שנכנסתי לתחנה להגיש תלונה (מיוזמתי, כשאני מקור המידע היחיד לכל האירוע, כן?), התייחסו אלי כאל אחרון הפושעים.
לקחו לי את האקדח, שמו עלי אזיקים, והכניסו אותי לחקירה, ולאחר מכן לתא מעצר.
עוד לא עיכלתי את מה שקורה, והגיעה בשורה חדשה מממלכת החלם של משטרת ישראל:
מתברר שהאירוע התרחש 10 מטר לתוך שטח שיפוט של תחנה אחרת, ולכן צריך להעביר אותי תחנה (בחיי).
הועברתי עם אזיקים בידיים וברגליים, לתוך ניידת, שלקחה אותי בנסיעה של כמה ק״מ עד למקום מפגש עם ניידת אחרת, כדי להעביר אותי תחנה.
רק כמה שעות אחרי שניסו להרוג אותי,
כשעוד לא עיכלתי את האירוע הטראומתי שעברתי,
אחרי שאני עצמי הלכתי להגיש תלונה במשטרה;
הוציאו אותי, מול כל האנשים שהיו שם במקרה, אזוק בידיים וברגליים כמו אחרון הפושעים, והכניסו אותי לניידת אחרת.
בחיים שלי לא הושפלתי ככה.
נלקחתי לתחנה לעוד כמה שעות של חקירה, שבסופה החוקר הצדיק את הירי שלי ושיחרר אותי.
חבר לקח אותי משם ישירות למיון, לבדוק את המכות מהאגרופים שחטפתי בפנים ובצלעות.
חודש עבר מאז האירוע הזה.
ובמשטרת ישראל לא מוכנים להחזיר לי את האקדח.
האבסורד שקרה לגיבור שחיסל את המחבל בבאר-שבע אינו חדש. כל נושא נשק יודע שבאירוע אמת גם אם ברור שפעל לצורך הגנה עצמית, הוא יצטרך עו״ד טוב כדי לצאת מהאירוע.
ביום חמישי האחרון, יכולתי אולי להציל חיים.
יכולתי אולי לאתר את המחבל מוקדם יותר ולסיים את האירוע.
יכולתי אולי להציל חיים!
אבל נראה שמשטרת ישראל חיה בשלום עם כמויות הנשק המטורפות שמסתובבות ברחוב הערבי,
אבל לא אוהבים שיהודים מגינים על החיים שלהם במדינת ישראל.
היא מעדיפה אותנו כנועים.
היא מעדיפה אותנו מתים.
האקדח שלי עדיין אצלם.
גם בפיגוע הבא אני לא אוכל להציל חיים.
בינתיים אמשיך לעשות מילואים, אמשיך לאהוב את המדינה הזאת בכל ליבי.
אבל מישהו במשטרת ישראל חייב לעצור רגע ולחשוב מה נסגר אצלם.
הטירוף הזה לא יכול להימשך.
אז ראש הממשלה קראת לנו, האזרחים האחראיים נושאי הנשק, לשאת אותו עלינו.
אבל האם אתה מתכוון גם לגבות אותנו אם נדרש לעשות בו שימוש?
ובינתיים, אני רוצה את האקדח שלי בחזרה.
ועם ישראל רוצה בחזרה את הביטחון לדעת שליהודים מותר להגן על עצמם כאן מול הטרור.
למה אין עונשי מינימום כבדים?מנחםמנחם
למה לא מחוקקים עוד היום שכל מי שעושה כל סוג של פעולת טרור (גם זריקת אבן) ייכנס לכלא למאסר עולם? מי שירצה לעשות פעולת טרור יחשוב אלף פעמים אם הוא ידע שאיך שיתפסו אותו הוא יהיה בכלא לשארית חייו. וגם הרבה מאד מהטרור נעשה על ידי מי שהשתחרר מהכלא אחרי כמה שנים, וכך אף אחד לא ישתחרר ולא יוכל לחזור לזה.
וגם בעבריינות - פרוטקשן, סמים, תקיפות וכן הלאה - אם יחוקקו מינימום של 20 שנה בכלא על כל דבר, העבריינים יחשבו הרבה מאד מאד מאד. העבריינים ברובם לא טיפשים. מי ירצה לגנוב מאות אלפי שקלים ואפילו מיליונים אם הוא ידע שאיך שיתפסו אותו הוא יקבל 20 שנה בכלא?
אז כמובן שאלו לא "פתרונות קסם", אך זה לוודאי, לפי דעתי, יוריד טרור ועבריינות בלפחות חצי.
לדברים האלו אמורה להיות הסכמה של רוב חברי הכנסת. אז למה לא מחוקקים את זה עוד היום?
ואם יש מניעות משפטיות, מהידע שלי לכל מניעה משפטית אפשר למצוא דרך עוקפת או דרך לא עוקפת שמבטלת אותה.
כי החקיקה בכנסת משקפת את יחסי הכוחות הפוליטייםאחת מכאן
ואת האינטרסים של חברי הכנסת, הממשלה והמפלגות.
הרי ברור שאם היה פשוט להשיג רוב לחוקים כאלו, החל מועדת השרים לחקיקה דרך ועדות הכנסת - החוקים שהימין רוצה לחוקק, היו כבר ממזמן בספר החוקים של מדינת ישראל.
הרי ברור שאם היה פשוט להשיג רוב לחוקים כאלו, החל מועדת השרים לחקיקה דרך ועדות הכנסת - החוקים שהימין רוצה לחוקק, היו כבר ממזמן בספר החוקים של מדינת ישראל.
למה לא עונש מוות לכל עברה?צף
גם בתורה יש מדרג ועונשים שונים.
לא אומר שבהכרח רמת הענישה כיום היא הכי מדוייקת אבל יש הלימה מסויימת בין חומרת העבירה לעונש.
חוץ מזה העלויות של מאסר הן מאד גבוהות.
לא אומר שבהכרח רמת הענישה כיום היא הכי מדוייקת אבל יש הלימה מסויימת בין חומרת העבירה לעונש.
חוץ מזה העלויות של מאסר הן מאד גבוהות.
העלויות באמת גבוהותרפרם בר פפא
עונש מוות למחבלים יכול באמת להקל על הכלכלה פה...
הבעיה שהוא יכול להיות מיושם גם עבור יהודיםנפשי תערוג
זאת מחשבה שמתעלמת לחלוטין מטבע האדםפשוט אני..
אם אפשר לקנות באותו הסכום גם יונדאי i10 וגם טסלה מודל s, מישהו לדעתך יקנה את היונדאי?
כשפושע מבצע פשע, הוא הרבה פעמים חושב על המחיר שיידרש לשלם אם ייתפס.
אם המחיר יהיה זהה, למה שהוא יילך על פשע קל ופחות ''כיפי''?
רוצה לגעת בבחורה בכוח?
בשביל מה אם ממילא תקבל עונש כמו על אונס מלא.
רוצה לשדוד בנק עם פתק ''זה שוד''?
למה לך, אם אתה יכול להביא אקדח אמיתי ולרצוח את הפקידה באותו המחיר?
אדם שפורץ לבית בשביל לגנוב כמה שקלים, ישאיר את בעלי הבית בחיים אם הוא יידע שממילא צפוי לו מאסר עולם ולכן לא תהיה לרצח שום השלכה מבחינתו?
כשפושע מבצע פשע, הוא הרבה פעמים חושב על המחיר שיידרש לשלם אם ייתפס.
אם המחיר יהיה זהה, למה שהוא יילך על פשע קל ופחות ''כיפי''?
רוצה לגעת בבחורה בכוח?
בשביל מה אם ממילא תקבל עונש כמו על אונס מלא.
רוצה לשדוד בנק עם פתק ''זה שוד''?
למה לך, אם אתה יכול להביא אקדח אמיתי ולרצוח את הפקידה באותו המחיר?
אדם שפורץ לבית בשביל לגנוב כמה שקלים, ישאיר את בעלי הבית בחיים אם הוא יידע שממילא צפוי לו מאסר עולם ולכן לא תהיה לרצח שום השלכה מבחינתו?
אבל אבל אבלאלפיניסטית
אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אדם לא ייענש על מעשה רע אז הוא יבחר לעשות אותו.
בוודאי, מה השאלה בכלל?פשוט אני..
רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו.
בפועלאלפיניסטית
אדם לא יפגע במישהו אחר אם אין לו תועלת מזה, ואם אין לשודד תועלת לרצוח את הפקידה בבנק (גם אם בשקלול זה לא יוסיף לו שנות מאסר), אז הוא לא ייפגע בה סתם .
אלא אם כן האדם סדיסט והתועלת שהוא מפיק זו הנאה.
את מדברת על אנשים טובים וישריםפשוט אני..
משום מה את מניחה שכולם כאלה...
לרצוח עדי ראייה מפחית את הסיכוי שאדם חי יוכל לזהות אותך.
לאנוס באיומי נשק מגדיל את הסיכוי ל''שיתוף פעולה'' לעומת אונס בלי נשק (ולכן החוק קובע תוספת של 4 שנות מאסר על שימוש בנשק למטרת אונס - כך שלאנס יהיה אינטרס לא להשתמש בסכין או נשק חם).
בלי מדרג ענישה, אין לפושעים סיבה להשאיר עדי ראייה בחיים ואין להם סיבה לגרום לפחות סבל.
לרצוח עדי ראייה מפחית את הסיכוי שאדם חי יוכל לזהות אותך.
לאנוס באיומי נשק מגדיל את הסיכוי ל''שיתוף פעולה'' לעומת אונס בלי נשק (ולכן החוק קובע תוספת של 4 שנות מאסר על שימוש בנשק למטרת אונס - כך שלאנס יהיה אינטרס לא להשתמש בסכין או נשק חם).
בלי מדרג ענישה, אין לפושעים סיבה להשאיר עדי ראייה בחיים ואין להם סיבה לגרום לפחות סבל.
התשובות (העצובות) הןנוגע, לא נוגעאחרונה
לגבי מחבלים- כי הרבה/רוב האנשים במדינה לא (באמת) מאמינים בצדקת דרכנו אלא אוחזים בהשפת עולם פוסטמודרנית, בפרט בפרט אלה שמחזיקים בעמדות כח (ואליהם חוברים אנשים שבגלל תאוות הכבוד הכסף והכח, מתיישרים לפי האג'נדה השולטת, המפכ"ל קובי שבתאי לדוגמא).
יש הגיון במדרג של עונשים כמובן, אבל הבעיה היא חומרת עונשים שבמדרג שהיום היא בדיחה לא מצחיקה, וזה נובע מהנכתב לעיל לדעתי.
אגב, הגיון בריא אומר שאם זו מדינה יהודית ודמוקרטית, מי שעושה משהו שבמהותו הוא נגד זה שהמדינה יהודית, כלומר כל מעשה לאומני של ערבים כנגד יהודים, אפילו הכי קל שיש- דינו אמור להיות שלילת אזרחות וגירוש, לא?
לגבי עבריינים- השקפת העולם החילונית מדגישה הרבה יותר מדי את הפרט, את חירותו ואת זכויותיו.
וזה תוך התעלמות אירונית וגסה מפרטים אחרים, אנשים חפים מפשע שנפגעו וחייהם נהרסו, ומנפגעים עתידיים שכל חטאם הוא שעדיין אין להם שם.
וכנ"ל לגבי המדרג.
לעומת זאת, בדיני התורה וחז"ל מופיע הגיון בריא ויש צדק אמיתי.
יש את דיני תורה האובייקטיביים לחלוטין, שמדברים במציאויות מאוד מוגדרות, ויש את חז"ל שע"פ רצון ה' וכללי התורה קבעו דינים במציאות שדברים בה לא מוחלטים.
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש:
פרק ב,ד-ה:
וכל אלו הרצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבין מיתת בית דין (מי ששוכר רוצח, מי שהורג בגרמא). אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת העולם הרשות בידו. וכן אם ראו בית דין להרגם בהוראת שעה. אם היתה השעה צריכה לכך יש להם רשות כפי מה שיראו.
הרי שלא הרגם המלך ולא היתה השעה צריכה לכך לחזק הדבר הרי בית דין חייבין מכל מקום להכותם מכה רבה הקרובה למיתה לאסרם במצור ובמצוק שנים רבות ולצערן בכל מיני צער כדי להפחיד ולאיים על שאר הרשעים שלא יהיה הדבר להם לפוקה ולמכשול ויאמר הריני מסבב להרוג אויבי כדרך שעשה פלוני ואפטר.
פרק ד,ח-ט:
ההורג נפשות ולא היו שם עדים רואין אותו כאחת אלא ראהו האחד אחר האחד או שהרג בפני עדים בלא התראה או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא הוכחשו בחקירות כל אלו הרצחנים כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מיעיהן ואחר כך מאכילין אותן שעורים עד שתבקע כריסם מכובד החולי.
ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתת בית דין אבל אם נתחייב מיתה ממיתין אותו ואם אינו חייב מיתה פוטרין אותו שאע"פ שיש עונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת יישובו של עולם כשפיכות דמים אפילו ע"ז ואין צריך לומר עריות או חילול שבת אינן כשפיכות דמים. שאלו עוונות הן מעבירות שבין אדם למקום אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חבירו וכל מי שיש בידו עון זה הרי הוא רשע גמור ואין כל המצות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עון זה ולא יצילוהו מן הדין שנאמר אדם עשוק בדם נפש וגו'. צא ולמד מאחאב עובד ע"ז שהרי נאמר בו רק לא היה כאחאב וכשנסדרו עונותיו וזכיותיו לפני אלהי הרוחות לא נמצא עון שחייבו כלייה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות שנאמר ותצא הרוח ותעמד לפני ה' זה רוח נבות ונאמר לו תפתה וגם תוכל והרי הוא הרשע לא הרג בידו אלא סיבב קל וחומר להורג בידו.
הלכות סנהדרין כד,ד:
יש לבית דין להלקות מי שאינו מחוייב מלקות ולהרוג מי שאינו מחוייב מיתה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה וכיון שרואים בית דין שפרצו העם בדבר יש להן לגדור ולחזק הדבר כפי מה שיראה להם הכל הוראת שעה לא שיקבע הלכה לדורות.
יש הגיון במדרג של עונשים כמובן, אבל הבעיה היא חומרת עונשים שבמדרג שהיום היא בדיחה לא מצחיקה, וזה נובע מהנכתב לעיל לדעתי.
אגב, הגיון בריא אומר שאם זו מדינה יהודית ודמוקרטית, מי שעושה משהו שבמהותו הוא נגד זה שהמדינה יהודית, כלומר כל מעשה לאומני של ערבים כנגד יהודים, אפילו הכי קל שיש- דינו אמור להיות שלילת אזרחות וגירוש, לא?
לגבי עבריינים- השקפת העולם החילונית מדגישה הרבה יותר מדי את הפרט, את חירותו ואת זכויותיו.
וזה תוך התעלמות אירונית וגסה מפרטים אחרים, אנשים חפים מפשע שנפגעו וחייהם נהרסו, ומנפגעים עתידיים שכל חטאם הוא שעדיין אין להם שם.
וכנ"ל לגבי המדרג.
לעומת זאת, בדיני התורה וחז"ל מופיע הגיון בריא ויש צדק אמיתי.
יש את דיני תורה האובייקטיביים לחלוטין, שמדברים במציאויות מאוד מוגדרות, ויש את חז"ל שע"פ רצון ה' וכללי התורה קבעו דינים במציאות שדברים בה לא מוחלטים.
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש:
פרק ב,ד-ה:
וכל אלו הרצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבין מיתת בית דין (מי ששוכר רוצח, מי שהורג בגרמא). אם רצה מלך ישראל להרגם בדין המלכות ותקנת העולם הרשות בידו. וכן אם ראו בית דין להרגם בהוראת שעה. אם היתה השעה צריכה לכך יש להם רשות כפי מה שיראו.
הרי שלא הרגם המלך ולא היתה השעה צריכה לכך לחזק הדבר הרי בית דין חייבין מכל מקום להכותם מכה רבה הקרובה למיתה לאסרם במצור ובמצוק שנים רבות ולצערן בכל מיני צער כדי להפחיד ולאיים על שאר הרשעים שלא יהיה הדבר להם לפוקה ולמכשול ויאמר הריני מסבב להרוג אויבי כדרך שעשה פלוני ואפטר.
פרק ד,ח-ט:
ההורג נפשות ולא היו שם עדים רואין אותו כאחת אלא ראהו האחד אחר האחד או שהרג בפני עדים בלא התראה או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא הוכחשו בחקירות כל אלו הרצחנים כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מיעיהן ואחר כך מאכילין אותן שעורים עד שתבקע כריסם מכובד החולי.
ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתת בית דין אבל אם נתחייב מיתה ממיתין אותו ואם אינו חייב מיתה פוטרין אותו שאע"פ שיש עונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת יישובו של עולם כשפיכות דמים אפילו ע"ז ואין צריך לומר עריות או חילול שבת אינן כשפיכות דמים. שאלו עוונות הן מעבירות שבין אדם למקום אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חבירו וכל מי שיש בידו עון זה הרי הוא רשע גמור ואין כל המצות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עון זה ולא יצילוהו מן הדין שנאמר אדם עשוק בדם נפש וגו'. צא ולמד מאחאב עובד ע"ז שהרי נאמר בו רק לא היה כאחאב וכשנסדרו עונותיו וזכיותיו לפני אלהי הרוחות לא נמצא עון שחייבו כלייה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות שנאמר ותצא הרוח ותעמד לפני ה' זה רוח נבות ונאמר לו תפתה וגם תוכל והרי הוא הרשע לא הרג בידו אלא סיבב קל וחומר להורג בידו.
הלכות סנהדרין כד,ד:
יש לבית דין להלקות מי שאינו מחוייב מלקות ולהרוג מי שאינו מחוייב מיתה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה וכיון שרואים בית דין שפרצו העם בדבר יש להן לגדור ולחזק הדבר כפי מה שיראה להם הכל הוראת שעה לא שיקבע הלכה לדורות.
מי ער?ꭥ
לילה טוב!
מה שלומכם? איך היה היום שלכם?
מה השיר האחרון ששמעתם?
מה שלומכם? איך היה היום שלכם?
מה השיר האחרון ששמעתם?
ערחצילים
שלומי טוב והיה יום מרתק ושמח במיוחד
השיר האחרון היה לפני שבת - שבת היום של יוסף גבאי האהוב
מת עליו ועל הנגינה שלו ועל השיר הזה במיוחד מומלץ
השיר האחרון היה לפני שבת - שבת היום של יוסף גבאי האהוב
מת עליו ועל הנגינה שלו ועל השיר הזה במיוחד מומלץ
ערהאין לי הסבר
מה שלומך בוט?
שלומי סביר.
היה מאוד מבאס.
השיר האחרון... וואו. לא זוכרת.
שלושת השבועות וכו'.
אני חושבת שלנשום של משה כורסיה
שלומי סביר.
היה מאוד מבאס.
השיר האחרון... וואו. לא זוכרת.
שלושת השבועות וכו'.
אני חושבת שלנשום של משה כורסיה
אפשר הסבר אחת ולתמידפולשת לרגע**
מה זה הבוט הזה?
תשאלי אתאין לי הסבר
ערהבת שמיא
שלומי מעולה!
וואי טאטאלע (של הרב דן סגל) בביצוע הווקאלי🙈
וואי טאטאלע (של הרב דן סגל) בביצוע הווקאלי🙈
..בת שמיא
יפהחצילים
שיר מרתק שמעתי אותו ממש לאחרונה
הגעתי אליו ממש במקרה האמתבת שמיאאחרונה
וגם שלך אחלה שיר..
הוא ממש ליווה אותי באלול לפני שנתיים כשהכל היה סגור.. הייתי שומעת אותו בכזאת דבקות🤭
הוא ממש ליווה אותי באלול לפני שנתיים כשהכל היה סגור.. הייתי שומעת אותו בכזאת דבקות🤭
ער. היה טוב. ב"ה סיימתי משהו חשוב ומשמח. שיר-חסדי הים
אין כאלוקינו
ערהאפרת???
אחלה יום
באנה צדיקים פה כולם עם השירים
באנה צדיקים פה כולם עם השירים
ערהכוח
שלומי טוב
היה יום קשה שנגמר בטוב
כמה אהבה של מאיר בנאי נראלי
היה יום קשה שנגמר בטוב
כמה אהבה של מאיר בנאי נראלי
למה אנשים מבינים ממני דברים שמעולם לא אמרתי??בינייש פתוח
למה אנשים מרשים לעצמם לצאת מנקודת הנחה שאני ממש מעריץ את גולני או ממש נמשך לבחורות בלונדיניות דקיקות?? (שניהם ממש לא נכונים)
למה אנשים מנפחים דברים שאני אומר לכיוונים שממש לא התכוונתי? שאם אני לא אוהב את הצבא אז אני שונא חיילים?
והכי גרוע, אני נמנע מלאכול ג'אנק ולא שותה חלב כי הוא גורם לי לכאבי בטן. מאוד מוכר. ואנשים מסיקים מכך שאני טבעוני (אני אוכל 4 ארוחות בשריות בשבוע) שאני נמנע לחלוטין מגלוטן (אני אוכל לחם וספגטי כל יום) שאני הולך יחף ומחבק עצים ושותה שייקים ירוקים כל בוקר (אני לא עושה את זה אף פעם ולא קונה אוכל בכלל מחנות טבע) והגרוע ביותר, שאני מתנגד אידאולוגית לחיסונים (השחתתי מודעת הפגנה נגד חיסונים והתחסנתי ממש מוקדם הרבה לפני שפתחו את החיסון לכולם)
למה אנשים חושבים מקובע ולפי תבניות???
למה אנשים מנפחים דברים שאני אומר לכיוונים שממש לא התכוונתי? שאם אני לא אוהב את הצבא אז אני שונא חיילים?
והכי גרוע, אני נמנע מלאכול ג'אנק ולא שותה חלב כי הוא גורם לי לכאבי בטן. מאוד מוכר. ואנשים מסיקים מכך שאני טבעוני (אני אוכל 4 ארוחות בשריות בשבוע) שאני נמנע לחלוטין מגלוטן (אני אוכל לחם וספגטי כל יום) שאני הולך יחף ומחבק עצים ושותה שייקים ירוקים כל בוקר (אני לא עושה את זה אף פעם ולא קונה אוכל בכלל מחנות טבע) והגרוע ביותר, שאני מתנגד אידאולוגית לחיסונים (השחתתי מודעת הפגנה נגד חיסונים והתחסנתי ממש מוקדם הרבה לפני שפתחו את החיסון לכולם)
למה אנשים חושבים מקובע ולפי תבניות???
זה החיסרון של האינטרנטרץ-הולך
כשאתה נפגש עם אדם אתה קודם כל נפגש עם החיצוניות שלו, וע"פ סטיגמות מסוימות מעריך איך הוא אמור להתנהג ומה אמורות להיות הדעות שלו. ככל שאתה נפגש ביותר רבדים של האדם ככה אתה מקבל פרספקטיבה רחבה יותר על האופי שלו. הבעיה עם האינטרנט שאתה לא נפגש עם אדם לאורך זמן אתה רק רואה כמה משפטים שהוא כתב ואיזה תמונה מוקטנת שלו עם השם שלו וע"פ זה אתה בונה לעצמך פרופיל שלם בראש, פרופיל שהוא כמובן לא נכון בחלקו.
במובן הזה הפרומים פה עושים קצת תיקון בכך שאפשר להפגש עם ניק כמה פעמים ולראות מבט טיפה יותר רחב על האישיות שלו.
אבל אני לא מדבר על איך ניקים מהפורום קוראים אותיבינייש פתוח
אלא על חברים ומשפחה מהאמיתי
אז אולי זאת השלכה מסוימתרץ-הולך
התרגלנו לתייג אנשים על פי משפט וחצי ולא להתעמק. אולי צריך לעשות תשובה על זה.
מקפיץבינייש פתוחאחרונה
איך להיות שמח?שלומיאל
איך אפשר להיות בנאדם יותר שמח, יותר עם אנרגיות חיוביות, עם כוח לעשות דברים?
כרגע המצב אצלי זה שאני עייף ומדוכא פחות או יותר(לא עכשיו שוכב במיטה מת), ואין לי אנרגיות, ובכללי אין הרבה דברים שעושים לי טוב (הדבר היחיד שעולה לי שעושה לי טוב זה לשבת עם חברים ) אבל גם זה לא קורה כל הזמן וגם האופי שלי ואיך שאני גורם לזה שאני לא הכי חברותי..
מישהו שהיה כמוני והשתנה?? אשמח לעצות הארות הערות וכו'
תודה
כרגע המצב אצלי זה שאני עייף ומדוכא פחות או יותר(לא עכשיו שוכב במיטה מת), ואין לי אנרגיות, ובכללי אין הרבה דברים שעושים לי טוב (הדבר היחיד שעולה לי שעושה לי טוב זה לשבת עם חברים ) אבל גם זה לא קורה כל הזמן וגם האופי שלי ואיך שאני גורם לזה שאני לא הכי חברותי..
מישהו שהיה כמוני והשתנה?? אשמח לעצות הארות הערות וכו'
תודה
....אלפיניסטית
..חדשכאן
@חופשיה לנפשי תתרמי לו מנסיונך
Always look on the bright side of life 
בינייש פתוח
סדר יום פרודוקטיביחסדי הים
פיזית אתה מרגיש טוב? בדיקות דם בסדר?תפוחית 1
לפעמים חוסר כלשהו משבית וגןרם כמעט לדיכאון (כמובן אני לא סמכות רפואית בכלל..אבל לבדוק לא מזיק)
מסכיםארץ השוקולד
ואם זה לא מציף מחסור או בעיה אז שווה להיפגש עם פסיכיאטר.
זה לא נשמע מצב בריא וממילא טיפים הם לא העיקר.
כל הכבוד על הרצון להשתפר ולהתמודד, מעריך מאוד מאוד
@שלומיאל
באופן כללי, אדם שלא רואה מרכיב משקפיים כדי לראות, נראה מהדברים שכתבת שקשה לך לראות את הטוב בעולם ולכן כדאי שתבדוק איזה סוג משקפיים או קושי בראיה יש כדי להתמודד ולראות בצורה טובה יותר.
לגבי הצעות קונקרטיות:
לנסות לראות מה היה טוב שקרה לנו.
טוב שעשינו.
טוב שיש בנו.
משהו טוב שקרה בסביבה שלנו ומי עשה. (בין אם זה ה' ובין אם זה אדם)
כל יום תכתוב דבר אחד חדש בכל אחד מהקטגוריות במחברת ותשמור את המחברת.
בהצלחה גיבור
זה לא נשמע מצב בריא וממילא טיפים הם לא העיקר.
כל הכבוד על הרצון להשתפר ולהתמודד, מעריך מאוד מאוד
@שלומיאל
באופן כללי, אדם שלא רואה מרכיב משקפיים כדי לראות, נראה מהדברים שכתבת שקשה לך לראות את הטוב בעולם ולכן כדאי שתבדוק איזה סוג משקפיים או קושי בראיה יש כדי להתמודד ולראות בצורה טובה יותר.
לגבי הצעות קונקרטיות:
לנסות לראות מה היה טוב שקרה לנו.
טוב שעשינו.
טוב שיש בנו.
משהו טוב שקרה בסביבה שלנו ומי עשה. (בין אם זה ה' ובין אם זה אדם)
כל יום תכתוב דבר אחד חדש בכל אחד מהקטגוריות במחברת ותשמור את המחברת.
בהצלחה גיבור
זאת בדיוק השאלה שלי...שלומיאל
איך להשתנות ולראות את הטוב ולהסתכל על העולם בצורה חיובית..
מציע לפנות לדמות מקצועיתארץ השוקולד
בין אם זה קושי פיזי ובין אם זה קושי נפשי, סביר שצריך עזרה חיצונית.
כפי שאדם עם קושי לראות הולך לאופטימטריסט או רופא עיניים ולא רק מסתמך על תרגילי ראייה, כך אדם שקשה לו מאוד לראות את הטוב בעולם כדאי שילך לדמות מקצועית שתעזור לו למצוא את מה שיקל עליו לראות את הטוב בעולם. אם אין בעיה בבדיקת דם, אז שווה ללכת לפסיכיאטר או פסיכולוג ולראות איפה הקושי ואיך להתמודד בצורה טובה.
יש גם את הטיפ שהבאתי בסוף דבריי כאן:
איך להיות שמח? | ערוץ ７
בהצלחה גיבור
כפי שאדם עם קושי לראות הולך לאופטימטריסט או רופא עיניים ולא רק מסתמך על תרגילי ראייה, כך אדם שקשה לו מאוד לראות את הטוב בעולם כדאי שילך לדמות מקצועית שתעזור לו למצוא את מה שיקל עליו לראות את הטוב בעולם. אם אין בעיה בבדיקת דם, אז שווה ללכת לפסיכיאטר או פסיכולוג ולראות איפה הקושי ואיך להתמודד בצורה טובה.
יש גם את הטיפ שהבאתי בסוף דבריי כאן:
איך להיות שמח? | ערוץ ７
בהצלחה גיבור
פיזית אני מרגיש מצוין, אני בריא(בדיקות דם לא עשיתישלומיאל
אבל לא חושב שזו הבעייה).
הכל מתחיל מבפניםעשב לימון
תעשה דברים שאתה אוהב לעשות, שתואמים את הכשרונות וניכולות שלך. תן לרצון שלך ביטוי במציאות.
אדם שהרצון שלו חי- שמח, אדם שעושה דברים שמתאימים לו- שמח
ואם אתה עצוב, מדוכא וישנוני- אולי תחשוב איפה בחיים אתה מדכא את הרצון שלך, מה הרצון שלך בכל מיני תחומים- עבודה, חברים, משפחה, התפתחות אישית, ופשוט להתחיל לפעול מבפנים החוצה, לבטא את עצמך בעולם.
ואז תהיה שמח
בהצלחה
אדם שהרצון שלו חי- שמח, אדם שעושה דברים שמתאימים לו- שמח
ואם אתה עצוב, מדוכא וישנוני- אולי תחשוב איפה בחיים אתה מדכא את הרצון שלך, מה הרצון שלך בכל מיני תחומים- עבודה, חברים, משפחה, התפתחות אישית, ופשוט להתחיל לפעול מבפנים החוצה, לבטא את עצמך בעולם.
ואז תהיה שמח
בהצלחה
טיפולחתולה ג'ינג'ית
מה טיפול יעזור? מה עושים בטיפול?שלומיאל
כמו שכתבהחתולה ג'ינג'יתאחרונה
@עשב לימון הכל מתחיל מבפנים.
ואם יש בפנים נושאים לא פתורים, חוויות עבר שליליות, קשיים מכל מיני סוגים (ולכולנו יש. מי יותר ומי פחות) זה שואב המון אנרגיות.
ואז במקום שיהיו לך אנרגיות לפעול בעולם ולשמוח,
הן הולכות פנימה כדי להגן על משהו שם שעוד לא נפתר.
טיפול נוגע בנקודות הפנימיות האלו, מאיר ומאוורר אותן,
ואז האנרגיה יכולה להיות מתועלת בצורה חיובית יותר, בחיבור לחיים עצמם.
(המלצתי היא תמיד על טיפול דינאמי, אצל פסיכולוג או עו"ס קליני. בהצלחה)
מיתוס שהוא לא נכוןבינייש פתוח
שוב, למה אתה רץ לפרסם כל מה שכתוב באתרים כאלו?חושבת בקופסא
יצא לנו כבר לדון בזהבינייש פתוח
כתבתי למה. אז אנחנו לא מסכימים...
יופי משפיע לא פעם על תפיסת הiq שלנו.תילי חורבות
מה גם בהחלט יכול להיות קשר לפסיכולוגיה הפוכה.
יש יותר בלונדיניות בארצות נאורותחסדי הים
באותם ארצות עורכים את המחקרים האלובינייש פתוח
ונהוג לתת יצוג שווה בין שני הקבוצות עם המשתנה הנבדק לגבי שאר המשתנים
הם עדיין לא יטיסו בשביל המחקר בלונדיניות מניגריהחושבת בקופסא
רוב הסיכויים שהם לקחו למחקר תלמידי קולג' שהם בערך באותה רמת השכלה, ולא מהווים באמת ייצוג שווה של האוכלוסיה.
בכלל הסיבה למיתוס הזה היא ששיער בלונדיני נחשב בתרבות האירופאית ליופי יחסית נדיר ומיוחד, ובהמשך התפתח ל"יפה וטיפשה" עד שנשאר רק הטיפשה. מעולם לא היה לזה שום בסיס רציונאלי.
ממש לאבינייש פתוח
אם היו לוקחים נסיינים רק מאותו הקולג' התוצאות לא היו כ"כ קרובות לממוצע העולמי
יש מערכת בארצות הברית שמשלמים לאנשים לענות על סקריארץ השוקולד
אקדמיים.
וכך קל יותר להשיג אנשים שיענו וזה פחות מוטה ואין את החשש שציינת
וכך קל יותר להשיג אנשים שיענו וזה פחות מוטה ואין את החשש שציינת
נדרש לבדוק האם ההבדל מובהק?ארץ השוקולד
מה גודל המדגם?
תבדוק בגוגל תמצא הרבה כתבות על המדגםבינייש פתוח
מעניין, אחפשארץ השוקולד
תודה
הפינה האהובה עלי!אלפיניסטית
יש עוד נקודה מעניינת שראיתיבינייש פתוחאחרונה
במחקר אחר באוניברסיטה בקנדה, והוא שאחוז המנכלים הבלונדינים בקרב מנכלים גברים שווה לשיעורם באוכלוסייה בעוד שאחוז המנכליות בלונדיניות בקרב מנכליות גבוה בהרבה
נהדר (:ekselion
תודה רבה!
איזה פורום?בנות רבות עלי
פורום סודי ביותרתפארת.
אה.. אז אני לא אשאל יותר..בנות רבות עלי
לכי תדעי איך זה יגמר ..
תשאל תשאלתפארת.
מי שלא שואל לא יודע
וזה היה בצחוק, סורי אם נפגעת או משהו
זה בסדר לא נפגעתי 🙂בנות רבות עלי
אבל אני אוהב את הרגישות שלך..
תודה תפארת.
פורום שגם אני לא הוזמנתי אליוארץ השוקולד
אז כנראה שזה בלי השווים אם שנינו לא הוזמנו להצטרף
אם היו מצרפים רק אחד מאיתנובנות רבות עלי
זה היה יכול להיות מועיל .. ככה בנות הפורום היו חוסכות את ההתלבטות עם מי מאיתנו כדאי להן לצאת..
וואללה צודקארץ השוקולד
מפליא אותי איך אתה מצליח להיות על הגבול הדקאלפיניסטיתאחרונה
בין משעשע למטריד
חחח איזה נס שזה לא קרה לי!ראשיתך
יש כאן תושבי גוש עציון או פרברי ירושלים?מפצלש"ת
הי כולם, התפצלשתי לצורכי השאלה (ובנות שמזהות אותי מהפורום בנות, לא לאנטג, סומכת עליכן )
אני מחפשת פתרונות דיור באיזור גוש עציון או איזור גילה בירושלים.
חשוב לי מקום שקט עם קרבה לטבע, ווייב קהילתי טוב וצעיר (ולא חונק מדי)
מקם שלא אהיה בו רווקה יחידה, ועם נגישות לתחב"צ לגוש (עובדת בק. ארבע)
יש חיה כזו?????
חשוב לציין שאני דוסית, וחשובה לי סביבה שתבין ותכבד את זה.
את יודעת שאיזור הגוש אולטרא פמינסטי?תילי חורבות
זה משהו שיתאים לך?
אני חושב שאיזור חברון/קריית ארבע מהבחינה הזאת יתאים לך יותר.
אני חושב שאיזור חברון/קריית ארבע מהבחינה הזאת יתאים לך יותר.
השאלה אם יש שם בכלל דירות שותפות.מפצלש"ת
אם יש רווקות שגרות שם או שאהיה לבד במקום אולטרא משפחתי...
גרתי שם לפני 5 שניםתילי חורבות
אין לי כל כך מושג מה המצב כיום...
ואז? איך זה היה?מפצלש"ת
גרתי שם בדירה מטעם הצבאתילי חורבות
לא הייתי הרבה בבית.
תשאלי שאלות ספציפיות.
התפצלשתי גם לצורך השאלהמפוצלשת(:
ממה שאני יודעת יש יחידות דיור ליחידים במגדל עוז, אבל אני לא מכירה מספיק איך החברה.
ויש את בת עין, שיש רווקות ששוכרות שם יחידות דיור, ויש גם הווי חברתי ושיעורים במדרשה. מקום מיוחד של אנשים שמחוברים לטבע.
תודה מפצלש"ת
את יודעת להגיד איך זה מבחינה דתית?
כי בדקתי שם והרגיש לי כמו ריכוז של אנשים שמחפשים את מקומם בעולם.
ואני כבר לא כ"כ במקום הזה.
נראה לי שיש בתקועארץ השוקולד
כך שמעתי מחברים
תקוע לא יהיה נגיש לצרכים שלה.איכה
יש כפר סטודנטים בגילה (בפועל לא כולם סטודנטים)(אהבת עולם)אחרונה
שאלון לתואריאיר12345
ערב טוב. אשמח אם תוכלו למלאות את השאלון במסגרת התואר שלי. יאירהרגלי פעילות גופנית
מה נסגר עם שטראוס?יונייוני
להשפריץ אקונומיקה על כל המתקנים, אחר כך להשפריץ מים ולנגב - גג יום-יומיים (בשפה יותר מקצועית - לקחת 10 חברות ניקיון עם 100 עובדים שינקו את הכל - שבוע גג).
למנות ח'ברה חדשים לכל מה שקשור לבקרה - גג שבוע.
שיפוצים עניינים - אולי שבוע שבועיים.
תחשבו שעם תקציב של מאות מיליונים - אפשר לעשות כמעט הכל בפרק זמן אפסי.
אז למה כבר חודשים שהם עדיין לא מייצרים???
כן! ממש מעצבנים שלא מקיימים את מה שהם חייבים לנו!חדשכאן
חצופים שכאלהאלפיניסטית
אני חושבת שסגרו אותםמראש ל3 חודשים..ממה שזכור לינקודה טובה
מה שזכור לי גםארץ השוקולד
כי משרד הבריאות צריכים לודא שהכל בסדרארץ השוקולד
כנראה אינך מודע לגודל המחדלפשוט אני..
א. סלמונלה הגיעה למזון - מחדל.
ב. בדיקות מעבדה שגרתיות שהיו אמורות לגלות זאת בזמן אמת - לא בוצעו.
ג. כשסוף סוף נעשו בדיקות, נעשה ניסיון חמור מאוד לטשטש את המציאות. הודיעו ש''רק מתוך דאגה יתרה'' אוספים מוצרים, בזמן שהם ידעו היטב שהמוצרים האלה נגועים בסלמונלה. בהתחלה אמרו שיש רק שני מוצרים עם בעיה, אבל "ליתר ביטחון" אוספים גם את השאר. רק בהמשך התגלה שהם ידעו כבר מההתחלה שבכל המוצרים קיימת בעיה.
ד. אמרתי ''בהתחלה''? כנראה התבלבלתי, כי ההודעה הראשונה שלהם לציבור הופצה חמישה ימים אחרי שהם קיבלו את התשובות מהמעבדה.
את הבעיות האלה לא פותרים עם אקונומיקה. במפעל מזון בגודל כזה, עם תקציב עצום ועם מכירות אסטרונומיות (אין בית בישראל בלי המוצרים של שטראוס) - לא אמורות להתגלות בעיות של חברות בעולם השלישי.
ב. בדיקות מעבדה שגרתיות שהיו אמורות לגלות זאת בזמן אמת - לא בוצעו.
ג. כשסוף סוף נעשו בדיקות, נעשה ניסיון חמור מאוד לטשטש את המציאות. הודיעו ש''רק מתוך דאגה יתרה'' אוספים מוצרים, בזמן שהם ידעו היטב שהמוצרים האלה נגועים בסלמונלה. בהתחלה אמרו שיש רק שני מוצרים עם בעיה, אבל "ליתר ביטחון" אוספים גם את השאר. רק בהמשך התגלה שהם ידעו כבר מההתחלה שבכל המוצרים קיימת בעיה.
ד. אמרתי ''בהתחלה''? כנראה התבלבלתי, כי ההודעה הראשונה שלהם לציבור הופצה חמישה ימים אחרי שהם קיבלו את התשובות מהמעבדה.
את הבעיות האלה לא פותרים עם אקונומיקה. במפעל מזון בגודל כזה, עם תקציב עצום ועם מכירות אסטרונומיות (אין בית בישראל בלי המוצרים של שטראוס) - לא אמורות להתגלות בעיות של חברות בעולם השלישי.
זהו? זה מספיק לך? עבודת ניקיון יסודית?פה לקצת
אני לא הייתי סומכת על זה אם היו פותחים אחרי חודש הכל בחזרה...
אם אתה לא רוצה אקונומיקה באוכל שלך, עדיף לחכות: )צהריםאחרונה
דור.אני הנני כאינני
הם קוראים לזה דור המסכים. טוב, במובן מסוים הם צודקים. אבל אפשר להתבונן לעומק ולראות אחרת. עניינו של מסך הוא שהוא מבדיל, "מסך פתח אוהל מועד", שמיסך, מסתיר ומבדיל מהעם את מה שמאחוריו – הקודש. המסך (שלנו) נקרא גם "צג", כיוון שהוא מציג על עצמו דברים. דווקא על המסך אנחנו מסוגלים להופיע את עצמנו ברובד כזה שהמציאות המוחשית לא מאפשרת לנו, כל זה תחת מעטה האנונימיות. ההסתרה מאפשרת לנו להציג יותר, את דעותנו הכנות והאמיתיות, את מחשבותינו, את קשיינו ואת כשרוננו. אולי בכלל צריך לקרוא לנו "דור הצגים". בקולנוע, בלי מסך אין לאור שיוצא מהמקרן על מה לחול, ואז לא ניתן לראות כלום. אנחנו צריכים את המסך, כמו בהצגות הללו שהיו עושים לנו בתור ילדים, שמעמידים "אספקלריא שאינה מאירה", מין מחיצה שקופה-עמומה, מאחוריה פרוז'קטור גדול ובינו לבינה עומדים להם השחקנים ומופיעים את המופע. במהלכו אנחנו לא יודעים מי הם השחקנים, רק תווי מתאר כללים נותנים לנו להבדיל ביניהם. אבל בסוף ההצגה, בסוג של הצגה כזו, המסך דווקא עולה ואז תשואות הכפיים נישאות בקול גדול. והמסך חייב לעלות.
וואוekselion
פשוט וואו
יפה!רפרם בר פפאאחרונה
אביבית פריאלתילי חורבות
😌
ברוח חזון היישובים החדשיםיו0י
נגיד שהיית מקבל\ת אישור ותקציב להקמת יישוב חדש בכל מקום שתבחר\י.
1. באיזה אזור בארץ היית בוחר להקים אותו?
2. על שם מי היית קורא לו?
3. איזה אנשים היית מקבל ליישוב?
4. מה היה מיוחד בו?
שנזכה לחלומות של אמת כמו יוסף הצדיק!
תודה רבהרואה אור
אני לא מכיר את האזור. סתם התלהבתי כי שמתי לב לא מזמן שהמון מלחמות התרחשו שם.
האם כסף מהווה אצלכם מכשול לחתונה?יובל לוי
אני לא רוצה להתחתן כל עוד אני לא במצב כלכלי טוב, אני מרגישה שאני רוצה לתת לילדים שלי הרבה יותר מימה שקבלתי (כלכלית) תנאים יותר טובים ונוחים וממש קשה לי האפשרות לחשוב על זה שאני לא אוכל לתת להם ושאני אצטרך להיות במצב של מסיימת את החודש.. ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כי זה שיקול מהותי אצלי, אבל מצד שני הכסף לא נראה באופק... ואיך אפשר להתחזק? אני רוצה בעל אברך ואני רואה שבאופן אוטומטי הם חיים ברמת חיים יותר נמוכה, ולכן אני רוצה להשיג את הכסף. להתבסס ושה' יעזור.
מה אתם הייתם עושים/ עצות/ חיזוקים?
תודה רבה וסליחה על הבלאגן
מה אתם הייתם עושים/ עצות/ חיזוקים?
תודה רבה וסליחה על הבלאגן
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימהekselion
ואי איזה משפט קיטשי אבל זה נכון
זה יפה ממש שאת מחפשת בעל אברך
אבל את צריכה להבין שזה כרוך בתשלום (תרתי משמע)
אם העול הכלכלי יפול עליך אז הסיכוי שתחיו בצורה רווחת כלכלית קטן.
ואם זה ממש מפריע לך
אז אולי תעשי חושבים מה יותר חשוב לך בעל אברך או תנאים טובים יותר מבחינה כלכלית בישביל הילדים.
כמו שאמר אקסליוןאלפיניסטית
אי אפשר לאכול את המגנום בלי שיטפטף קצת
בטוח אחד יבוא על חשבון השני. אם תעבדי בעבודה תובענית ומכניסה ותהיי המפרנס העיקרי רוב הסיכוי שלילדים יהיה פחות זמן עם אימא, אם תעבדי בעבודה פחות תובענית לא תוכלי לתת להם את כל מה שתרצי, אם בעלך יעבוד הוא לא יהיה אברך וכו' וכו'
אין פתרון אחד שעובד. זה תלוי כמה משקל את נותנת לכל דבר ומה נמצא אצלך בראש הסולם.
מבינה אותך מאודkaparalay
מכירה את החשש שאת מתארת. זה מבאס להרגיש שיש שיקולים כאלו שחודרים למישור הזה של החיים..
נראה לי שכסף יכול להוות מכשול בדרך לחתונה, אבל
א. לא בטוח שהוא צריך.
ב. נראה לי שזה מכשול תודעתי יותר מאשר ממשי.
•חיים לא נבנים ברגע.
לימודי מקצוע לוקחים את הזמן שלהם, כניסה לשוק העבודה לוקחת את הזמן שלה, ובתחומים מסוימים צבירת נסיון וותק (וכתוצאה מכך גם משכורת גבוהה יותר) לוקחת את הזמן שלה. המתנה עד שתגיעי למצב שבו את חשה יציבות כלכלית כזאת או אחרת, ברמה שאיתה 'אפשר להתחתן' תיקח זמן, ולא בטוח שכדאי להמתין אותו..
כלומר, במידה מסוימת אפשר להגיד שהמציאות היא שאי אפשר באמת להימנע מלהתחיל את החיים כזוג צעיר..
הרי גם זוגות שבהם שני בני הזוג מתכננים לעבוד יכולים להתחתן בגיל צעיר, כשעדיין אין להם מקצוע ביד (משהו שנע בין ש''ל/ישיבה לתחילת לימודים גבוהים), ובשלב הזה המצב הכלכלי הוא לא שונה מזה שאת מתארת. ובכ''ז מתחתנים.
הכוונה היא שנראה לי שיש עניין לנסות להסתכל על החיים בטווח רחוק. יש הבחנה בין לחיות חיים של צמצום, לבין להצטמצם במשך כמה שנים, עד שיגיע רווח מסוים.
•אפשר לנסות להיערך מראש מכל מיני בחינות.
*כשמסתכלים על החיים מבחוץ הם נראים מאיימים, אבל זה בהסתכלות כללית. ירידה לפרטים מבחינה כלכלית יכולה לעזור לך לראות את התמונה באור קצת אחר.. אז אם למשל יש לך חברות/משפחה שנשואות לאברכים, אולי תנסי לבדוק איתן מה העלויות הממוצעות בתכל'ס. איך מסתדרים בתכל'ס.
*יש כל מיני ארגונים שמציעים קורסים להתנהלות כלכלית נכונה. בעז''ה כשתכירי את בעלך, תוכלו ללכת יחד(:
באופן אישי, אני שמעתי על הקורסים של פעמונים הרבה דברים טובים, שממש עזרו לזוגות לסדר את הראש ואפשרו להם לגמור את החודש ברווח (ואני מדברת על סטודנטיות וחיילים/בחורי ישיבה)
*כבר עכשיו אפשר להתחיל לחסוך- לא מתוך לחץ חו''ח, אלא מתוך חשיבה. מתייעצים עם אדם שמבין בתחום ומשקיעים סכום כסף מסוים במקום שיפיק רווחים כאלו ואחרים.
•אני לא יודעת על מה יושב הרצון שאת מתארת לתת לילדים שלך יותר ממה שקיבלת, ואין לי מושג מה הקריטריון להשוואה, אבל אני חושבת שיש מקרים שבהם שפע או מחסור כלכליים הם דברים שנוגעים לשדר ולתודעה.
כלומר- יכולה להיות משפחה שבה הבעל אברך וחיים בצמצום יחסי, ועדיין הילדים לא יחוו את זה. הם יוכלו להינות מהרבה דברים (אולי פשוטים יותר, ועדיין מהנים ומשמחים) שיספקו להם חוויית ילדות טובה וחיובית.
הדברים האלו תלויים באורח החיים שתאמצו לעצמכם, בסביבה שבה תבחרו לגור.. אבל כמובן שגם בתודעה שלכם (אם הילדים יקבלו שדר שמה שיש זה לא מספיק, לא כי אתם עניים אובייקטיבית, ולא כי באמת יש חוסר, אלא כי את רוצה בשבילם יותר- האופן שבו הם יחוו את הדברים ישתנה בהתאם)
•אמונה ותפילות.
לא יודעת כמה להרחיב, אבל ברור שצריך להתחיל ולסיים עם זה. לא מבטלת את העובדה שאנחנו חיים בעולם הזה, אבל באמת חשוב לזכור שהמפתח של הפרנסה נמצא אצלו..
הרבה אור וטוב(:
נראה לי שכסף יכול להוות מכשול בדרך לחתונה, אבל
א. לא בטוח שהוא צריך.
ב. נראה לי שזה מכשול תודעתי יותר מאשר ממשי.
•חיים לא נבנים ברגע.
לימודי מקצוע לוקחים את הזמן שלהם, כניסה לשוק העבודה לוקחת את הזמן שלה, ובתחומים מסוימים צבירת נסיון וותק (וכתוצאה מכך גם משכורת גבוהה יותר) לוקחת את הזמן שלה. המתנה עד שתגיעי למצב שבו את חשה יציבות כלכלית כזאת או אחרת, ברמה שאיתה 'אפשר להתחתן' תיקח זמן, ולא בטוח שכדאי להמתין אותו..
כלומר, במידה מסוימת אפשר להגיד שהמציאות היא שאי אפשר באמת להימנע מלהתחיל את החיים כזוג צעיר..
הרי גם זוגות שבהם שני בני הזוג מתכננים לעבוד יכולים להתחתן בגיל צעיר, כשעדיין אין להם מקצוע ביד (משהו שנע בין ש''ל/ישיבה לתחילת לימודים גבוהים), ובשלב הזה המצב הכלכלי הוא לא שונה מזה שאת מתארת. ובכ''ז מתחתנים.
הכוונה היא שנראה לי שיש עניין לנסות להסתכל על החיים בטווח רחוק. יש הבחנה בין לחיות חיים של צמצום, לבין להצטמצם במשך כמה שנים, עד שיגיע רווח מסוים.
•אפשר לנסות להיערך מראש מכל מיני בחינות.
*כשמסתכלים על החיים מבחוץ הם נראים מאיימים, אבל זה בהסתכלות כללית. ירידה לפרטים מבחינה כלכלית יכולה לעזור לך לראות את התמונה באור קצת אחר.. אז אם למשל יש לך חברות/משפחה שנשואות לאברכים, אולי תנסי לבדוק איתן מה העלויות הממוצעות בתכל'ס. איך מסתדרים בתכל'ס.
*יש כל מיני ארגונים שמציעים קורסים להתנהלות כלכלית נכונה. בעז''ה כשתכירי את בעלך, תוכלו ללכת יחד(:
באופן אישי, אני שמעתי על הקורסים של פעמונים הרבה דברים טובים, שממש עזרו לזוגות לסדר את הראש ואפשרו להם לגמור את החודש ברווח (ואני מדברת על סטודנטיות וחיילים/בחורי ישיבה)
*כבר עכשיו אפשר להתחיל לחסוך- לא מתוך לחץ חו''ח, אלא מתוך חשיבה. מתייעצים עם אדם שמבין בתחום ומשקיעים סכום כסף מסוים במקום שיפיק רווחים כאלו ואחרים.
•אני לא יודעת על מה יושב הרצון שאת מתארת לתת לילדים שלך יותר ממה שקיבלת, ואין לי מושג מה הקריטריון להשוואה, אבל אני חושבת שיש מקרים שבהם שפע או מחסור כלכליים הם דברים שנוגעים לשדר ולתודעה.
כלומר- יכולה להיות משפחה שבה הבעל אברך וחיים בצמצום יחסי, ועדיין הילדים לא יחוו את זה. הם יוכלו להינות מהרבה דברים (אולי פשוטים יותר, ועדיין מהנים ומשמחים) שיספקו להם חוויית ילדות טובה וחיובית.
הדברים האלו תלויים באורח החיים שתאמצו לעצמכם, בסביבה שבה תבחרו לגור.. אבל כמובן שגם בתודעה שלכם (אם הילדים יקבלו שדר שמה שיש זה לא מספיק, לא כי אתם עניים אובייקטיבית, ולא כי באמת יש חוסר, אלא כי את רוצה בשבילם יותר- האופן שבו הם יחוו את הדברים ישתנה בהתאם)
•אמונה ותפילות.
לא יודעת כמה להרחיב, אבל ברור שצריך להתחיל ולסיים עם זה. לא מבטלת את העובדה שאנחנו חיים בעולם הזה, אבל באמת חשוב לזכור שהמפתח של הפרנסה נמצא אצלו..
הרבה אור וטוב(:
גם את עצורהבנות רבות עלי
🚨🚨🚨🚨🚨👮🏻♂️בנות רבות עלי
עצרי בצד, ידיים מאחורי הגב.
פתחת שרשור לנ״ו בצמ״ע ועברת על הדיבר ה11.
@ימ״ל
פתחת שרשור לנ״ו בצמ״ע ועברת על הדיבר ה11.
@ימ״ל
האמת שצחקתיבנות רבות עליאחרונה
אין לי שום עניין לעצור אותה .. ואני מציע לה לצאת לחופשי, היא וכל מי שהגיב לה, אך ללא אפשרות כתיבה. כשודדי דרכים הם יהנו מאפשרויות בלתי מוגבלות לעומת שודדי און ליין.
כמה שנים את רוצה שבעלך יהיה אברך?ברגוע
יש זמן עד שהילדים (שיהיו בעז"ה) יגדלו קצת ויבחינו בכלל כמה את משקיעה בהם מבחנה כספית. לתינוק לא משנה אם קונים לו מותגים ואם המיטה שלו חדשה ולא יד שניה.
זה שהבעל אברך בשנים הראשונות לא אומר בכלל שלא תוכלו לחיות ברווח גדול בהמשך.
חוץ מזה שחסרים כאן פרטים בת כמה את ומה את עושה בחיים
זה שהבעל אברך בשנים הראשונות לא אומר בכלל שלא תוכלו לחיות ברווח גדול בהמשך.
חוץ מזה שחסרים כאן פרטים בת כמה את ומה את עושה בחיים
תודה רבה על כל התגובות! מעריכה מאוד!יובל לוי
אני לומדת חינוך מיוחד שכלכלית לא מכניס הרבה כסף ואני אשמח שהוא ילמד כמה שיותר.
מעניין אותי אם יש משפחות אברכים שחיים טוב ואיך?
כי תמיד אומרים לי שלאברכים יש הכי רווחה בסוף, ה' עוזר כל הזמן וכו'.. ובפועל אני רואה שהם מאוד מצטמצמים, ולכן הם בקושי סוגרים את החודש.
מעניין אותי אם יש משפחות אברכים שחיים טוב ואיך?
כי תמיד אומרים לי שלאברכים יש הכי רווחה בסוף, ה' עוזר כל הזמן וכו'.. ובפועל אני רואה שהם מאוד מצטמצמים, ולכן הם בקושי סוגרים את החודש.
..אלפיניסטית
לא. אין להם יותר רווחה כלכלית. חדמ"ש לא. ה' עוזר להם (לחלקם) לסגור את החודש בלי מינוס בסכום מועט יחסית למשפחות עובדות, אבל זה כי הם חיים בצמצום כלכלי.
האם יש משפחות אברכים שחיות בטוב? בוודאי! הם חיים עם סיפוק עצום בדרך הקודש שהם בחרו תוך הסתפקות במועט.
בשמחהברגוע
זה תלוי בכל מיני גורמים.. כמו לדוג' במה הבעל יעבוד אחרי הישיבה והאם ההורים עוזרים להם.
אבל כן אפשר לומר שאם האשה עובדת בהוראה והבעל יהיה אברך הרבה שנים ואח"כ יעבוד בתור רב קהילה או בהוראה, וההורים שלהם לא עוזרים יותר מידי, ויהיו להם בעז"ה הרבה ילדים, אז כנראה שהם יצטרכו להצטמצם כדי לסגור את החודש.
מבחינת המדינה הם אולי יהיו נחשבים מתחת לקו העוני, אבל זה לא אומר שבתחושה שלהם הם לא חיים טוב.
כי ברגע שהם זוכרים שהם בחרו במסלול חיים הזה מתוך אידאל גדול, ויצליחו גם להעביר את המחשבה הזאת לילדים, הם יקומו כל בוקר בשמחה, למרות שלא יהיו להם כל הזמן את המעדנים הכי יקרים במקרר ושלשכנים שלהם יש אוטו יותר שווה.
לא כולם שותפים לתחושה שאברכים חיים ברווחצע
אולי חיים שמחים. חיים גדולים . בהרבה מובנים לא חסר להם כלום. אבל מכאן ועד יש הכי הרבה רווחה ... לא הייתי חותם על זה..
בהצלחה רבה!!!
בהצלחה רבה!!!
יש כמה דברים שאפשר לעשותהיום הוא היום
ללמוד חינוך פיננסי זה הכי חשוב. התכנים של ברק הס טובים ויש עוד.
לגבי בעל אברך. באופן כללי צריך לתת לקדוש ברוך הוא מרחב תמרון ולא "להחליט" בשבילו איך הבעל ייראה בדיוק.
אולי העיקר בשבילך זה בעל צדיק וזה יכול להיות גם בהחלט בעל עובד. יש גם אברכים שמוצאים עבודות מפרנסות במקביל אבל זה הרבה פעמים פוגע בלימוד
לגבי בעל אברך. באופן כללי צריך לתת לקדוש ברוך הוא מרחב תמרון ולא "להחליט" בשבילו איך הבעל ייראה בדיוק.
אולי העיקר בשבילך זה בעל צדיק וזה יכול להיות גם בהחלט בעל עובד. יש גם אברכים שמוצאים עבודות מפרנסות במקביל אבל זה הרבה פעמים פוגע בלימוד
תודה רבה עזרתם לי מאודיובל לוי
לא מובן מאליו כל ההשקעה..
בשמחה רבה!היום הוא היום
התבקשתי לפרסםתילי חורבות
