מכירה את החשש שאת מתארת. זה מבאס להרגיש שיש שיקולים כאלו שחודרים למישור הזה של החיים..
נראה לי שכסף יכול להוות מכשול בדרך לחתונה, אבל
א. לא בטוח שהוא צריך.
ב. נראה לי שזה מכשול תודעתי יותר מאשר ממשי.
•חיים לא נבנים ברגע.
לימודי מקצוע לוקחים את הזמן שלהם, כניסה לשוק העבודה לוקחת את הזמן שלה, ובתחומים מסוימים צבירת נסיון וותק (וכתוצאה מכך גם משכורת גבוהה יותר) לוקחת את הזמן שלה. המתנה עד שתגיעי למצב שבו את חשה יציבות כלכלית כזאת או אחרת, ברמה שאיתה 'אפשר להתחתן' תיקח זמן, ולא בטוח שכדאי להמתין אותו..
כלומר, במידה מסוימת אפשר להגיד שהמציאות היא שאי אפשר באמת להימנע מלהתחיל את החיים כזוג צעיר..
הרי גם זוגות שבהם שני בני הזוג מתכננים לעבוד יכולים להתחתן בגיל צעיר, כשעדיין אין להם מקצוע ביד (משהו שנע בין ש''ל/ישיבה לתחילת לימודים גבוהים), ובשלב הזה המצב הכלכלי הוא לא שונה מזה שאת מתארת. ובכ''ז מתחתנים.
הכוונה היא שנראה לי שיש עניין לנסות להסתכל על החיים בטווח רחוק. יש הבחנה בין לחיות חיים של צמצום, לבין להצטמצם במשך כמה שנים, עד שיגיע רווח מסוים.
•אפשר לנסות להיערך מראש מכל מיני בחינות.
*כשמסתכלים על החיים מבחוץ הם נראים מאיימים, אבל זה בהסתכלות כללית. ירידה לפרטים מבחינה כלכלית יכולה לעזור לך לראות את התמונה באור קצת אחר.. אז אם למשל יש לך חברות/משפחה שנשואות לאברכים, אולי תנסי לבדוק איתן מה העלויות הממוצעות בתכל'ס. איך מסתדרים בתכל'ס.
*יש כל מיני ארגונים שמציעים קורסים להתנהלות כלכלית נכונה. בעז''ה כשתכירי את בעלך, תוכלו ללכת יחד(:
באופן אישי, אני שמעתי על הקורסים של פעמונים הרבה דברים טובים, שממש עזרו לזוגות לסדר את הראש ואפשרו להם לגמור את החודש ברווח (ואני מדברת על סטודנטיות וחיילים/בחורי ישיבה)
*כבר עכשיו אפשר להתחיל לחסוך- לא מתוך לחץ חו''ח, אלא מתוך חשיבה. מתייעצים עם אדם שמבין בתחום ומשקיעים סכום כסף מסוים במקום שיפיק רווחים כאלו ואחרים.
•אני לא יודעת על מה יושב הרצון שאת מתארת לתת לילדים שלך יותר ממה שקיבלת, ואין לי מושג מה הקריטריון להשוואה, אבל אני חושבת שיש מקרים שבהם שפע או מחסור כלכליים הם דברים שנוגעים לשדר ולתודעה.
כלומר- יכולה להיות משפחה שבה הבעל אברך וחיים בצמצום יחסי, ועדיין הילדים לא יחוו את זה. הם יוכלו להינות מהרבה דברים (אולי פשוטים יותר, ועדיין מהנים ומשמחים) שיספקו להם חוויית ילדות טובה וחיובית.
הדברים האלו תלויים באורח החיים שתאמצו לעצמכם, בסביבה שבה תבחרו לגור.. אבל כמובן שגם בתודעה שלכם (אם הילדים יקבלו שדר שמה שיש זה לא מספיק, לא כי אתם עניים אובייקטיבית, ולא כי באמת יש חוסר, אלא כי את רוצה בשבילם יותר- האופן שבו הם יחוו את הדברים ישתנה בהתאם)
•אמונה ותפילות.
לא יודעת כמה להרחיב, אבל ברור שצריך להתחיל ולסיים עם זה. לא מבטלת את העובדה שאנחנו חיים בעולם הזה, אבל באמת חשוב לזכור שהמפתח של הפרנסה נמצא אצלו..
הרבה אור וטוב(: