למה אנחנו רואים סרטים? טוב, אולי לא כולנו. ישנם גם יחידי סגולה שלא אוהבים סרטים - אבל מה עם סדרות? או ספרים?
אני אסביר קצת את השאלה. הרי כולנו יודעים שבסופו של דבר הטובים ינצחו (ואת האמת שגם אם הם יפסידו - גם את זה אנחנו יכולים לדעת עוד לפני שבכלל התחלנו, לפי הז'אנר או על ידי גוגל), א"כ מה התוחלת בצפייה (או קריאה) המיגעת, בבזבוז ה"נוראי" ובשלל ההשפעות השליליות שהדברים האלה גורמים לנו?
מן הסתם את התשובה כבר עניתם לעצמכם - אנחנו לא צופים בסרט כדי לדעת מה קרה בסוף, זה לא הדבר שמסב לנו הנאה, ההיפך - דווקא התהליך שבספר הוא זה שמענג אותנו. הדרך שבה הדברים התרחשו, איך הטובים נצחו את הרעים.
מרתק לא? התהליך הוא הדבר שמענג אותנו - ה"דרך". יש משהו בטבע שלנו שמושך אותנו לאופן הבידור הזה. ניתן לנתח את זה בכמה אופנים, אבל כרגע רצוני להעלות לפניכם רק אחד מהם.
האדם נוצר באופן כזה שהדרך מענגת אותו יותר מהתוצאה (אני לא שולל את התענוג מהתוצאה - אני אומר שהוא פחות יותר). האם זו היא יצירתו הלכתחילאית של האדם? האם כך הוא נברא? שאלה מרתקת, אולם לא כאן המקום להאריך.
ועל אף שכן הם הדברים - רבים מבני האדם מעדיפים להעביר את זמנם ע"י אופני הבידור הנ"ל ולא לעסוק ביצירה פרודוקטיבית, למה? כי יש בנו, מחמת היותנו בעלי חומר (ולאחר חטא אדם הראשון) טבע יסודי ביותר, בלשון הרמח"ל - טבע העופריות. אנחנו נמשכים לבטלה.
כיום, הבידור הצליח ליצור אופן כזה שנרגיש את הסיפוק והתענוג שמעוגן בטבענו תוך כדי "מימוש" הטבע היסודי שבנו - העפרי.
לא באתי להוכיח על עניין הסרטים, הספרים והסדרות; באתי לעורר את כולנו להתחיל להנות מהדרך שבחיים שלנו ולא רק משביל האבנים הצהובות שעל המרקע.
