אני לא יודעת איפה לשים את עצמי!
אני לא מאופסת!
ויש לי הר ענק של כלים לשטוף...
ובעלי לא בבית בכלל כי הוא עובד באתר חדשות...
מאמע צאדיקהאני לא יודעת איפה לשים את עצמי!
אני לא מאופסת!
ויש לי הר ענק של כלים לשטוף...
ובעלי לא בבית בכלל כי הוא עובד באתר חדשות...
לכי ללמוד
תפסיקי לחשוב על זה
(גם לי יש המון עבודה הערב)
אין
מעכשיו מבחינתך זה לא קרה! את עוברת נושא בראש שלך!
נרצח לך אח!!!!!!!!!!!! ולא אחד! 3!!!


אוי ואבוי אם אדם יכול ש"מבחינתו זה לא קרה"..
באמת לא אכפת לך מהחילול ה' הזה???
גם עכשיו כואב לך יותר על משפחת גרוס???
אני שואלת באמת ובתמים, מתוך חוסר הבנה מוחלט...
זה שאני יכול להתנתק רגשית מכאב, זה תכונה שלי שלא קשורה לענין
(הנושא כאן הוא לא חילול ה' לדעתי, אבל זה לא חשוב)
שזה המצב של עמ"י?
שמיעוט של אנשים, שהם בכלל לא עם, משחקים עם הכוחות שלו, עם הרגשות שלו,
הורגים ופוגעים ביהודים על ימין ועל שמאל,
עושים ממנו בדיחה
לעג וקלס בגויים.
ולא מתנתקים מכאב לאומני!
הדם *שלנו* נשפך! הדם שלך! של אח שלך! של אבא שלך! איך אפשר להתנתק?? איך אפשר לחשוב להתנתק? בלתי אפשרי!!!
וזה חילול ה' ועוד איך! לצד הקידוש ה' שבאחדות, ולצד מותם, שמתו על קידוש ה'.
וזה כאב. קשה. מנשוא. !!
חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה
כואב מאוד.
וכואב מאוד גם כשמייעצים להתנתק מהכאב. עם כל הערכה שיש לי למופים, לא קשור.
עשיתי הכי טוב שאני יכולה להעביר נושא בראש- כדי להתייחס לאנשים בבית פה...
אבל לעשות את העבודה של להתרכז באיפה שאני פה- כדי להתייחס לכלים בכיור... זה קשה לי מידי...
(חמי אומר לי מידי פעם שקישטה זה מילת גירוש לחתולים... לא לבני אדם...
אני עדיין לא ממש מאמינה לו על זה
)
אבל לקחתי את העיצה שלך- נעביר את המוח לעסוק בנושא ששווה את ההתעסקות
(מי שיכול לעזור לי לסכם חומר למבחן ולכתוב 6 טעמים בגמרא למה אסרו גבינת גויים....)
עכשיו שקראתי שוב את השירשור-
נראה לי אני אסביר יותר את העצמי..
אני מסכימה עם מופים. והעיצה שלו הייתה טובה.
לפעמים בנאדם צריך לדעת לשים בצד את כל מה שהוא חושב ומרגיש- כדי להתרכז במה שלפניו. להיות עסוק במה שהוא צריך להיות עסוק בו, כי בדברים אחרים הוא לא יכול להועיל...
א כֹּה, אָמַר יְהוָה, מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר, עַם שְׂרִידֵי חָרֶב; הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ, יִשְׂרָאֵל. ב מֵרָחוֹק, יְהוָה נִרְאָה לִי; וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, עַל-כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. ג עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל: עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ, וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים. ד עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים, בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן; נָטְעוּ נֹטְעִים, וְחִלֵּלוּ. ה כִּי יֶשׁ-יוֹם, קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם; קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. {פ}
ו כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה, וְצַהֲלוּ, בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם; הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ, וְאִמְרוּ, הוֹשַׁע יְהוָה אֶת-עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. ז הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי-אָרֶץ--בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ, הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו: קָהָל גָּדוֹל, יָשׁוּבוּ הֵנָּה. ח בִּבְכִי יָבֹאוּ, וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם--אוֹלִיכֵם אֶל-נַחֲלֵי מַיִם, בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ: כִּי-הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב, וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא. {ס} ט שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה גּוֹיִם, וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק; וְאִמְרוּ, מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וּשְׁמָרוֹ, כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ. י כִּי-פָדָה יְהוָה, אֶת-יַעֲקֹב; וּגְאָלוֹ, מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. יא וּבָאוּ, וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם-צִיּוֹן, וְנָהֲרוּ אֶל-טוּב יְהוָה עַל-דָּגָן וְעַל-תִּירֹשׁ וְעַל-יִצְהָר, וְעַל-בְּנֵי-צֹאן וּבָקָר; וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה, וְלֹא-יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. יב אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל, וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו; וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם. יג וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים, דָּשֶׁן; וְעַמִּי אֶת-טוּבִי יִשְׂבָּעוּ, נְאֻם-יְהוָה. {ס} יד כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. {ס} טו כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. טז וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם. {ס} יז שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר, כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד; הֲשִׁבֵנִי וְאָשׁוּבָה, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי. יח כִּי-אַחֲרֵי שׁוּבִי, נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי, סָפַקְתִּי עַל-יָרֵךְ; בֹּשְׁתִּי וְגַם-נִכְלַמְתִּי, כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי. יט הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים--כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה. {ס} כ הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים--שִׁתִי לִבֵּךְ, לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הלכתי (הָלָכְתְּ); שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, שֻׁבִי אֶל-עָרַיִךְ אֵלֶּה. כא עַד-מָתַי תִּתְחַמָּקִין, הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה: כִּי-בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ, נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר. {ס} כב כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתָם: יְבָרֶכְךָ יְהוָה נְוֵה-צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ. כג וְיָשְׁבוּ בָהּ יְהוּדָה וְכָל-עָרָיו, יַחְדָּו: אִכָּרִים, וְנָסְעוּ בַּעֵדֶר. כד כִּי הִרְוֵיתִי, נֶפֶשׁ עֲיֵפָה; וְכָל-נֶפֶשׁ דָּאֲבָה, מִלֵּאתִי. כה עַל-זֹאת, הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה; וּשְׁנָתִי, עָרְבָה לִּי. {ס} כו הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְזָרַעְתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה, זֶרַע אָדָם, וְזֶרַע בְּהֵמָה. כז וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם, לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס--וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ: כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטֹעַ, נְאֻם-יְהוָה. כח בַּיָּמִים הָהֵם--לֹא-יֹאמְרוּ עוֹד, אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר; וְשִׁנֵּי בָנִים, תִּקְהֶינָה. כט כִּי אִם-אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ, יָמוּת: כָּל-הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר, תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו. {ס} ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד.
עדיף שיסתובבו חופשי ולא יקבלו תנאי בית מלון וישתחררו בקרוב.
אז למשטרה לא היה זמן להתעסק בכאלו זוטות..
עוד אחד מפשעי הגרוש
"לאחרונה נעצר שאכר בקריית מלאכי בגין אירוע תקיפה ודגימת DNA שנלקחה ממנו קשרה אותו לאונס והרצח של רואס בת ה-20. החשוד מכחיש את המיוחס לו והיום הוגשה נגדו הצהרת תובע לקראת הגשת כתב אישום."
(ציטוט מYNET)
הרצח לא פוענח- כי לא תמיד יש מספיק מידע ויכולת.
ישנם כמה וכמה מקרים שנשארו פתוחים שנים. (הרצח בבר נוער לדוג')
המשטרה מצאה דגימת DNA ולא ידעה של מי היא, ומאחר ואין כיום מאגר של דגימות של כולם- רק של עבריינים (וטוב שכך!) עד שהרוצח לא עשה עברה אחרת- לא יכלו לקשור אליו את המעשה.
אם הרוצח היה כבר עבריין והיה למשטרה את הDNA שלו קודם לרצח- הרצח היה מפוענח מהר. עם או בלי קשר לגירוש.
אז אומנם את גופם של הנערים,
הצליחו הארורים לגזול מאיתנו.
אבל אנחנו עם רוחני, עם של המשכיות אינסופית!!
את רוחנו ונפשינו לא יטלו מאיתנו לעולם.
כל העשייה, העזרה ההדדית, התקוות,
התפילות, גמילות החסד,
אומנם לא הביאו לנו את שרצינו
אבל הם פעלו מעלה בשמיים
ועשו עבורנו את הטוב ביותר,
שהרי "אין רע יורד מלמעלה"!!!
בעינינו הגשמיות לא נוכל לזהות את הטוב הנחבא בגזירה נוראה שכזו,
אבל פה מתגלית נקודת האמונה התמימה שלנו בקב"ה!!
דווקא מתוך הקושי ומתוך החושך הרע,
טמון הניסיון של כל אחד ואחד מאיתנו,
לא ליפול!!
לא לחשוש שחלילה לא נעננו,
להמשיך בעשיית חסד ובתפילות,
כיאה לעם ישראל- עם של המשכיות!!!
בואו נראה לאבא בשמיים שלא משנה, בטוב וברע,
תמיד ננצח באמונה שלימה בו,
ונמשיך בעשייה ברוכה!!!
עכשיו זו פעולת מניעה, לא להצלה.
שכל אחד ישתף בקבלה לעתיד,
שלא נצא מהסיפור הזה רק בדמעות,
נעשה גם משהו מועיל, נתעורר
נתחזק ונקבל קבלות לעתיד, למען זיכרם.
אשרינו עם ישראל. עם קדוש וברוך!!
אני קבלתי: לקרוא בכל שבת אי"ה קטע בענייני אמונה בה'.
טאבולה ראסה
חרותיק
מזל שאני לא אוכלת שווארמות.
איזה גועל נפש
באמצע היום, סוחבים עגלה עם בשר, בלי קירור, בלי כלום..
אמור להיות עליו פיקוח מינימלי.
ממש מחפשים אותם בנרות כדי לדעת מי אלה שעשו את המעשה המגעיל הזה
זה במצב לא קריא ואז אפשר להוריד..
אם קשה להבין למה הכוונה לפעמים הבוחנים לא טורחים להבין יותר מדי וזה מוריד מהציון
(שמעתי ממישהו שבוחן)
גם על שגיאות כתיב עלולים להוריד.
זה לא משהו מוצהר, אבל בסופו של דבר זו התוצאה
(אם הכתב ברור רק שיש מחיקות וקצת חוסר סדר לא אמורה להיות בעיה)
התייחסתי לתוכן בלבד.
קרה לי פעם אחת שמרצה הוריד לי נקודות כי הכתב לא היה ברור לו. הוא אמנם כתב שקשה לו לקרוא את התשובה, אבל לא ציין מדוע הוא נתן ניקוד חלקי בלבד.
בערעור שהגשתי (כי התשובה היתה נכונה ומלאה), צירפתי בעקבות ההערה את התשובה מוקלדת באופן מסודר. המרצה כתב שהוא לא הצליח לקרוא את התשובה במבחן, וניחש שזה בסדר, לכן נתן ניקוד חלקי. שעכשיו הוא רואה שהוא צדק (בניחושו שהתשובה נכונה), אך לא מגיע ניקוד מעבר לזה. זה היה מעצבן...
אבל זה מקרה יוצא דופן. בדרך-כלל אני חושבת שהסדר והכתב לא השפיעו (הכתב שלי לא כל-כך ברור, וגם לא כל-כך מסודר).
אם זה בכיתה נמוכה אפשר להוריד, כדי לעזור לו לתקן, אבל הבנ"א נדפק ועכשיו יש לו כתב זוועה, מה זו אשמתו?
אחרי שקיבלתי ציון נמוך משציפיתי, המרצה הסביר לי את העניין בפתיחת מחברות.
ושם גם הייתי צריך להראות לו שכתבתי תשובות מלאות, והוא פשוט לא הבין את כתב היד.
אני חושב שזה לא רק עניין של רושם, אלא גם ממש קשה לפענח ולהבין מה הסטודנט כתב.
אצלנו, מורידים ניקוד על שגיאות כתיב, או בעיות תחביריות, וכו "מצפים מאיתנו..".
לרוב השתדלתי (נגד הטבע שלי) לכתוב מסודר ונקי, להבליט כותרות, ואפילו לעבור עם מרקר.
עכשיו שאני מתרגל וגם בודק מבחנים, אני לא נוהג להתייחס לכתב.
אין ספק שכתב בעייתי מקשה עליי, אבל עדיין אני מחפש את התשובה, ועמל כדי לפענח את הכתוב.
הוא רגיל לקרוא המון סגים של כתבים שהוא לא מבחין מה מסודר יותר ומה פחות.
לענ"ד.
בקצרהגם במהלך הקריאה
-משה ר-הראו אתמול תמונות מהירדן, פשוט מפחיד מה שנשאר או מה שלא נשאר ממנו, עד כדי כך שהראו אנשים יושבים עם כיסאות ושולחן בתוך המים, הגובה סה"כ 15-20 ס"מ..
בכפר בלום לא עונים לטל'-המקום סגור.
בגושרים-מענה קולי.. גם כן לא עובדים
איך מתאים לנצלש את השרשור לדיון על ערכים-מדיניות-היסטוריה-שוק מתוכנן-וכו וכו.
אז לא! אשתוק.
או ליתר דיוק, אצעק! כולם לחזור אחריי: "העם רוצה, נחלים ומפלים!!"
טוב, מי עולה איתי לגג, ממלא בלונים במים וזורק על עוברים ושבים? (זה נחשב להסתה?)
נקודה טובה
-משה ר-ובכל מקרה, אין מספיק בגלל שלא בא לנו שיהיה מספיק. אלו החלטות שלנו כמדינה\חברה.
אז בזבוז מים זה מעשה מרדני שיש בו אמירה פוליטית (ראיתם איך הצדקתי בלוני מים
)
על כמויות המים האדירות שמתבזבזות סתם, כ״כ הרבה גשם יורד וזורם ישר לים, לא חראם?
למה לא בונים מאגרים, תעלות, אנערף, שהמים יתנקזו לשם?? ![]()
ויש את מדרשת טוהר ביד בנימין
שניהם מדרשות חסידיות אבל כל אחת בסגנון שונה
אני למדתי בטוהר וממש ממליצה..
ואם את רוצה בירושלים,יש את מדרשת ממעמקים..
בהצלחה![]()
מוגלי.ותני לי לומר לך שאני בתיכון שנאתי מתמטיקה , ועכשיו אני אוהב הרבה חלקים ממנה (ז'תומרת שאני לא לומד להנאתי אבל מלציח להנות מתחומים מסויימים)
(וסתם בשביל העניין מישהו10 אחד השפיצים , במיוחד בתחום הנ"ל (ע"פ מה שהצלחתי להבחין))
~א.ל
מישהו10אחרונהעל החרדים שהתחלנו.
נאמר שם שכל שנה יש בין 1,000 ל-1,300 'יוצאים בשאלה', שהם כעשרה אחוז בשנתון.
מעניין עד כמה זה באמת נכון.
אל הר המוריה
-משה ר-כל המשפחה נשלחת מהבית לקניון -
עם האשראי של אבא, עד סוף המשחק ![]()
-משה ר-גם לראות מונדיאל וגם אף אחד לא מפריע לו![]()
![]()
עוגי פלצת
-משה ר-ומי שחי על הכדור הזה יודע -
כבר 30 שנה אף כדורגל לא נראה ככה!!
-משה ר-זה אש ומלחמות (לדעתו של המאייר לפחות),
אז כמה טוב שיש כדורגל שמוציא את האדם מן העולם
לכל היותר שעה וחצי-שעתיים ביממה.
בס"ד
לעם ישראל היקר!
כמה עוצמות, כמה תמיכה, כמה אהבה.
אין עלינו!!!
(ארי גולדוואג - עם אחד)
ולמי שיש רימון:
דוסית גאה!
מרדכיאני מרגיש את הסאבטקסט עד לפה ![]()
מעניין אם אני צודק...?

אם יורשה לי
שוברת גלים|מאושר|
עריכה: ניקוי שפה, לבקשת הכותב
Assaf Cohen
בואו נעשה סדר בעניין הטיפים.
מלצר במסעדה: לא מגיע לו טיפ.
הוא מקבל את השכר מהמסעדה. אם הוא לא מקבל שכר מהמסעדה ומסתמך על טיפים - שיתבע את בעל המסעדה ולא יעבוד שם או שיעבור למסעדה עם תו חברתי. ובאופן כללי - השתדלו ללכת רק למסעדות עם תו חברתי שמבטיח כי שכר המלצרים לא קשור לטיפים.
נסיבות מקלות לתת טיפ: אם היה שירות סביר - נוהג העולם הוא לתת 10% טיפ במזומן למלצר או 12% באשראי. וגם זה כדי שלא ירדוף אחריך ברחוב וידרוש טיפ או אם אתה לקוח קבוע שלא רוצה שירקו לו במנה.
ראויים לגינוי: אלו שסופרים לך את הטיפ שנתת מול הפרצוף, אלו שאומרים לך: "אבל למה במטבעות קטנים", אלו שאומרים לך ש10% זה מעט מדי.
שליח של אוכל: לא מגיע לו טיפ.
הוא מקבל את השכר שלו מהמסעדה. אם כתוב שהמשלוח חינם - אז המשלוח חינם ואין צורך להוסיף כסף. אם גובים דמי משלוח - אין שום סיבה לתת גם טיפ.
ראויים לגינוי: השליח החצוף שאומר: "אתה יודע שהמחיר לא כולל שירות" - מותר לך לטרוק לו את הדלת בפרצוף.
נסיבות מקלות לתת טיפ: יום גשום במיוחד, סוער במיוחד, משלוח גדול במיוחד (יותר מ10 מנות) קומה 4 ומעלה בלי מעלית, השליח הקדים ב20 דקות מהזמן המובטח.
שליח מהסופר: לא מגיע לו טיפ.
הוא מקבל משכורת + אתה משלם דמי משלוח שנעים בין 10 ל30 ש"ח להזמנה.
ראויים לגינוי: אלו שלא שמים את מוצרי החלב בקירור, אלו שלא מגיעים בטווח הזמן הנקוב, אלו שב23:00 בלילה חושבים שזה סבבה לצלצל בפעמון למרות שביקשת שידפקו בדלת.
נסיבות מקלות לתת טיפ: הזמנת 10 שישיות מים או 10 חבילות אבקת כביסה.
מוביל שמביא לך מוצרים שהזמנת: לא מגיע לו טיפ.
בד"כ אתה מוסיף כמה עשרות שקלים דמי הובלה - ואם מדובר במקרר אז זה יותר מ100 שקל. בד"כ המוביל מגיע עם עוד בחור שסוחב איתו ואומר לך: "תן טיפ לבחור". אל תתן.
נסיבות מקלות לתת טיפ: אין. ואם הוא אומר לך שצריך לפרק את הדלת בתשלום של 150 שקל - תגיד לו שסיכמת עם המוכר שהמחיר כולל פירוק דלתות ושיריב איתו. ואל תתן לו טיפ.
סבל בחברת הובלות שמעביר לך את הדירה: לא מגיע לו טיפ.
אתה משלם אלפי שקלים על ההובלה והמובילים ועל כל פיפס דורשים עוד כסף. הם מקבלים משכורת ושיעבדו.
נסיבות מקלות לתת טיפ: הם היו צריכים לעבוד שעתיים נוספות על אריזת הבית שלך כי לא ארזת כמו שצריך - ולא בקשו תוספת במחיר.
בל בוי במלון: לא מגיע לו טיפ.
הוא מקבל משכורת מהמלון ואתה משלם למלון על פינוקים ובשביל לא לעבוד - ולקיחת המזוודות היא חלק מהחופשה והשירותים של המלון.
ראויים לגינוי: אלו שנשארים בחדר ומתחילים להסביר לך איך מדליקים את הטלוויזיה ואיך הוילונות עובדים ואיפה מורידים את המים בשירותים - בשביל שתבין שלא נתת להם טיפ.
נסיבות מקלות לתת טיפ: אם גרמת לו להוריד מהעגלה מזוודות של מישהו אחר ושיקדם אותך בתור.
ברמן בבר: לא מגיע לו טיפ.
הוא מקבל משכורת או שהבר שלו. ואם הוא לא מקבל משכורת - שיתבע את זה שאמור לשלם לו משכורת.
ראויים לגינוי: ברמנים שמחזירים לך את העודף במכוון מעל כוס הטיפים עם מבט שואל.
נסיבות מקלות לתת טיפ: פינק אותך על הבר, שם מוזיקה שאתה אוהב וכו'.
מלצר באולם או גן אירועים: לא מגיע לו טיפ.
אם אתה בעל האירוע - שכר המלצר מגולם במחיר האירוע והקפד שלמקום יש תו חברתי שמבטיח כי משכורת העובדים משולמת כחוק ללא קשר לטיפים. אם אתה אורח - בעל האירוע כבר שילם למלצר ובד"כ נתן לו גם טיפ בשביל שישרת אותך כמו שצריך.
ראויים לגינוי: אלו שרומזים לך שאם תתן להם טיפ - תקבל אנטריקוט לפני כולם.
נסיבות מקלות לתת טיפ: תיזזת לו את האמאמאמא בהבאת אלכוהול מהבר.
נהג מונית: לא מגיע לו טיפ
אם יש מונה - משלמים לפי מונה. אם סיכמתם על מחיר - משלמים לפי המחיר.
ראויים לגינוי: אלו שמעשנים במונית.
נסיבות מקלות לתת טיפ: אין.
מתדלק: לא מגיע לו טיפ.
הוא מקבל משכורת, לפעמים עבודה מועדפת - ואז בכלל המשכורת שלו סבבה. שלא לדבר על תשלום אקסטרא לליטר על תדלוק בשירות ועוד אקסטרא אם אתה מקבל שירות בלילה.
נסיבות מקלות: ניקה לך את השמשות ובדק שמן מים.
חופפ/ת במספרה: לא מגיע לה טיפ.
הם מקבלים שכר מלא. לרוב גם אפשר היה להסתפק בשפריצר מים ולא להרטיב לך את החולצה עם הכיור הבלתי נסבל שלהם.
ראויים לגנאי: אלו ששורפים לך את הקרקפת ורק אז מתאימים את החום של המים.
נסיבות מקלות: היה לך נעים ולא הרטיבו לך את החולצה.
בקיצור - תפסיקו להרגיש חובה לתת טיפים. תרבות הטיפים הגיעה מארה"ב - מקום בו לא נהוג לשלם לעובדים את שכרם - כי הם זבלים. בישראל חובה לשלם שכר מינימום על פי חוק ולכן לא אתם אלו שצריכים לשלם את משכורת העובד אלא בעל העסק והטיפ שאתם נותנים אמור להיות מעבר לשכר שלו - לא במקום ולא חלק.
אם אתם רוצים לתת טיפ כי נתנו לכם שירות מעל ומעבר - תתנו בכיף. אבל לא מתוך חובה או מתוך הכרח. אם אתם נותנים טיפ כי אתם חוששים שנותן השירות לא מקבל שכר נאות - אל תזמינו את השירות מלכתחילה ולכו למקום שבו שומרים על זכויות העובדים. ואם אתם נותנים טיפ רק כדי שנותן השירות לא יבייש אתכם (ירטון מול כולם, ירדוף אחריכם ברחוב, יטריד אתכם) - אל תפרסמו את העניין ואל תחזרו למקום הזה לעולם.
--
דרך Assaf Megidash
https://www.facebook.com/lan2lan.StatusHunter/posts/10152656087512176?fref=nf
והשירות לא היה משו בכלל
כשבאנו ללכת המלצרית שואלת- אתם לא משאירים טיפ? אמרנו לה קודם שיהיה שירות אח"כ נחשוב על טיפ, פשוט חוצפה![]()

העובדים לא מקבלים זכויות סוציאליות בצורה הזו.
זה תמיד ממש מציק לי!
לפעמים אני קונה משהו יקר כי זה מה שאני צריכה וחסכתי בשבילו (ארוחת יומולדת לאחותי במסעדה כואלה) אז למה זה אומר שיש לי עוד כסף מיותר ???
אני תמיד משאירה טיפ כשאני מרוצה במיוחד מהשירות. נגיד נהג מונית שהביא אותי ממש מהר, או מישהו אחר שעבד אקסטרה למעני. אבל הטיפים מרוששים אותי. לא רוצה! במיוחד כשיש עובדים שאם זה היה תלוי בי הייתי מורידה להם במשכורת על איך שהתייחסו אליי..(עובדת בחנות ששאלתי אותה איפה נמצא משהן ובלי להרים את הראש ממה שהיא התעסקה היא ענתה בעצבנות שאני ילך לחפש ומה אני רוצה ממנה. זה היה משפיל!)
נפשי תערוגאחרונה