עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ד בסיון תשע"ד 18:25
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ד בסיון תשע"ד 18:24
ככה
לענ"ד צריך להבין בתוך מה הפסוק הזה בא.
קצת לפני, קצת אחרי.... אני חושבת שהרקע הכללי נותן הבנה טובה של העניין שהפסוק מגיע לתת.
לענ"ד הפסוקים המקדימים המבאים להלן - מדברים על רשע- שלא יארוב לצדיק ולא יחפוץ לעשות לו רע- כי הוא "יצא מזה" בסופו של דבר [מוזמנים לעיין בפרשנים שונים]
ומצד שני- מתייחס אל הצדיק- כאשר יש מצב של דין כלפי האוייב- מגיעים הפסוקים של "בנפול אויבך" [לצד השני....]
טו אַל תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק אַל תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ. טז כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה. יז בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ. יח פֶּן יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ. יט אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים. כ כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ. כא יְרָא אֶת יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב. כב כִּי פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ. כג גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב. כד אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים. כה וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב. כו שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים. כז הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.
המשך הפסוקים- אומרים לנו -אתה הצדיק- אל תקנא ברשעים [שאולי עתה מצליחים בדרכם] אלא חיזוק להיות יראי ה' וושבתכל'ס- צריך להיות טובים ויראי ה'. כי הקב"ה בא חשבון ונרם ידעך בסופו של דבר [ואין צורך לעזור לו בשיקולים זרים 
]
הנה פירושים שונים- ואז משהו שנפ"מ לענ"ד-
[מחילה מכולם שזה ארוך- כמו -שרוך, אבל זה סוג של "פינה להתבטא בה" 
]
""ורע בעיניו"- על שאתה שמח בתקלתו "והשיב מעליו אפו"- עליך ישיב האף מעליו- כי ממנו יסור ועליך יטיל. [מצודת דוד]
"בנפל אויבך אל תשמח" - כשיפול האויב אל תשמח במפלתו ואל יגל לבך בהכשלו" - למה? כי-
"פן יראה ה' ..."- רוע תכונתו, ובזה וישיב מעל אויבך אפו וישיבו עליך מפני רוע תכונתך, כי אין ראוי שישמח ברע כי הי''ת הרחיק מציאותו לפי מה שאפשר, ומה שיגיע יגיע במקרה ושנית כמו שנתבאר במקומותיו" [רלב"ג]
"אל תשמח"- הזהיר שלא ישמח אדם על גזרת ה' אפילו הוא אויבו"
"ורע בעיניו"- כלומר איננו חפץ שתשמח כשתיקח נקמה ממנו , "והשיב מעליו אפו"- כשתשמח בהיכשלו והשיבות האף שיבטל הגזירה, ויידחה עליו כאשר לא תרחמהו" [אבן עזרא]
מה יוצא מכל זה?
לא ת"ח ולא בן ת"ח, אבל מה שנלענ"ד יוצא-
נכון שיש דין צדק ויש מי שמגלגל דברים כך שמי שצריך לבוא על עונשו- נענש, ומי שצריך להוושע נושע
[לא משנה הדרך- לענייננו התוצאה הסופית של "הצדיק מנצח והרשע נופל"]
אבל- לא כדאי לנפנף בשמחה הזו [ובטח שלא "בראש חוצות" בנסיבות מסויימות] כלפי אף אחד. ולמה?
קודם כל טכנית- אם רב"ש רואה שאנחנו עולצים ושמחים על מפלת האחר- הוא יכול "לעשות חושבים"- ו"לשחרר" מאותו שונא את מה שמגיע לו בדין, ו "לשחרר" את זה על מי ששמח .... [אם לא הבהרתי טוב את כוונת הפרשן- יש פה הרבה בינישים שיכולים לעזור]
מאותה סיבה שהתורה אסרה עלינו לאכול חיות ודברים לא כשרים- כשם שההשפעה הנפשית שלהם מזיקה, כך אם נאמץ לעצמנו התנהגויות והרגלים לא טובים -אנחנו נצא נפסדים מזה. מצד - קניית הרגלים לא טובים לנפש. הנפש עלולה להתחספס.
[נכון שיכול להיות שמצד הדין יש עניין "שלא יבושו ולא ייכלמו כל החוסים בך- ארור מורכי, ברוכה אסתר...." אבל זה דיון קצת אחר- מצד הביטחון הפנימי והשלווה הפנימית בכך ש"ה' נלחם לנו ואנחנו מחרישים" ובטוחים שכך שהוא מנהיג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים. ובא בדין עם מי שצריך- בלי קשר.
וזה דבר שבתור אנשים או עם עם מוסר גבוה- שאמורים להיות אור לגויים ומודל התנהגותי שמוביל לקידוש ה' ולכבוד שמו בקרב הגויים [ע"ע "כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' "]
אנחנו אמורים לפתח. כדי שתהייה לנו הראיה המוסרית הנכונה - בשביל לא ליפול ברשת הבעייתית של שמחה לאיד או גאווה מוחצנת המשכיחה את רבש"ע שמנהל פה את העניינים.
- ערבים שעובדים בביטחון? דרוזים? צ'רקסים?
עקרונית- "לא הם ולא שכרם". חיילי בית דוד יותר אפקטיביים ...
- חסידי אומות? וכי הם שונים מאותו "שינדלר" שהציל יהודים בזמן מלחה"ע השניה?- לא בטוח.
ייתכן שהם כן מועילים, אבל ברמה הביטחונית- הסיכון שהם עלולים להביא גדול משום שהם מכירים את המערכת מבפנים ודווקא משום כך- יכולים "לתקוע סכין בגב ומהם יש להיזהר. [ע"ע "שמור אותי מאוהביי, מאויביי אשמר בעצמי" , וכן עמדתו של הרב כהנא בנושא וד"ל]
עקרונית- אפשר לבדוק מה אומר הפס' "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קוָֹי." ומה הפרשנים מסבירים [לא כאן]
ועוד- אפשר לשאול מה עם "לעשות נקמה בגויים..... לעשות בהם משפט כתוב- הדר הוא לכל חסידיו הללויה" [תהילים]
יש עניין בנקמה, וודאי!
יש עניין בלשמוח במלכות ה', ולהתפלל שתיגלה מלכותו וייפרע מעוברי רצונו!
יש עניין להתפלל [וליפעול] לכינון מלכות וסביבה אנושית טובה יותר ושלמה יותר- שתווביל למלכות ה' ומציאות מתוקנת!
אבל איך מתי כמה ולמה- זה דיון אחר.
[לא יודעת אם אצלחתי להסביר- אבל מאוד מומלץ עיון בפרשנים . פשוט לפתוח לקרוא.]
מי ששרד את כל זה- 
מסכימה.
... לכו תדעו)... מה איתה?!!
