הייתי ברכבת וראיתי נער שקם לאדם מבוגר.
הייתי ברכבת וראיתי נער שקם לאדם מבוגר.

ומקבלים על עצמם קבלות לזכות החטופים.
שפגשתי כשחיכיתי לאוטובוס,
פטפטנו קצת והיא הנעימה את זמני![]()


1.בחורה עם גופייה שניגשה אלי עם חברה
ורצתה לדעת איך מתחזקים וחוזרים בתשובה
(היה שם מעטה של ציניות ואני עדיין מאמינה שמאחורי כל ציניות מסתתר קצת אמת
)
2.מרצה נשמה שהתחשבה בי מאוד![]()
(בקשר לעניין טכני...הייתי כותבת אם לא הייתי חוששת שמא היא קוראת פה במקרה...)
כשהוא בכלל היה צריך להגיע למודיעין.
ישיבה של צדיקים שהלכה את כל הדרך לכותל דרך רחוב יפו בשירים ובהנפת דגלי ישראל.
ציבור שלם שבא באמצע הלילה לכותל כדי להתפלל על אחים שלי שבצרה.
לא תמצאו דבר כזה בשום אומה אחרת
כ"כ הרבה אנשים שעושים חסד ונותנים מזמנם ומכספם לאעמ"י ואנשים נזקקים!!!
משהי שמארגנת-מתאמת בין משפחות של מאושפזים בבתי-חולים לבין מתנדבים.
....

(בגללי) והאחד העובדים פתח את הדלתות!
אבדתי פלאפון ברכבת ואחד העובדים מצא אותו, העביר אתו לתחנה בלוד ומשם שרשרת של חסדים עד שהוא חזר אלי.
בנות ובנים מוכנים לשדך ולברר בשביל שיבנו עוד בתים בישראל.
ראיתי ברחוב בצהרי היום (לפני שנתיים) בחור ובחורה הולכים יד ביד. לפתע הוא החל להכות אותה. שתי בנות חכמות החליטו להתערב ועצרו את זה בזמן. (מאז, למדתי שאפשר וצריך להתערב. צריך תושיה).
....
שאל אותי למה אני עצובה אז אמרתי לו שיש סיבה מספיק גדולה, לא?
ואז הוא אמר לי אין לך מה לדאוג ה' הוא טוב והוא שומר את כולם ודואג לכולם והם יחזרו לשלום

נועם ה
אין על עמישראל|מאוהב|משיח נאו בפומ!אזרחים שפותחים את ביתם ועושים מה שביכולתם כדי לתת תחושה טובה ותומכת לחיילים שיוצאים להגן עלינו.
חיילים שמוכנים להקריב את חייהם בשביל תקומת ישראל.
מרצה שמתעניינת בחיים האישיים של סטודנטית שלה.
נער שלוקח על עצמו קבלה בתחום התורני- בשביל להרבות זכויות לאור המצב.
צריכה לחשוב על עוד.
בחורה צדיקה שקראה תהילים תוך כדי שחיכתה לאוטובוס
חברה נשמה שהשלימה לי ב-5 דקות חומר של שיעור שלם![]()
שמעתי ברדיו ראיון עם בחורה צעירה שעלתה לבדה מאוסטרליה ועושה שירות לאומי פה בארץ. היא לא הסתירה את הקשיים, אך היה ברור שטוב לה, והמבט החיובי והמאיר שלה ממש ריגש. "כן, מי שחושבת לעלות גם ולתרום שנה אני ממש ממליצה לה.. אין לי איך להסביר כמה זה נותן.. טוב פה" כמה אהבת הארץ, פשטות ותמימות בראיון קצר..
אמא של חברה, שדברתי איתה- וספרה לי כאלו סיפורי אמונה פשוטים-" אני רק מדברת עם הקב"ה, קשה לי ואני לא יודעת איך להתמודד- פשוט פונה אליו, והוא מקשיב לי, ועוזר. הוא ממש מקשיב לי, ראיתי את זה. אני מאד מחוברת אליו". כ"כ חיזק אותי, האמונה התמימה הזו.
אשרינו שזכינו להיות חלק מעם ישראל..
שהיום ביקשה ממני לקחת צעד אחורה במעבר חציה, כי חברה שלה נדרסה ברגליים מאוטובוס.
עובדת חמודה ששמחה ממש לשמוע שאעבוד אותה- כאשר היא לא מכירה אותי עדיין, ועשתה לי חשק להגיע
למשמרת ראשונה
היו מלא אנשים בעמידה.
הייתי עייפה וגמורה וממש התאים לי לשבת. כנראה התלוננתי קצת בקול אז ניסו לפנות לי מקום..
ילדה קמה וסירבה לשבת (אני אוהבת לעמוד.. כן, בטח) אחרי 10-20 דק' אח אחר החליף אותה
היה לי ממש לא נעים, ביקשתי ממנה כמה פעמים אבל היא לא הסכימה שנשב 3..
בסוף הם ישבו 4 ילדים על שני כסאות, איזה חמודים!!
והיום בתחנה מרכזית בחור מחלק ספרוני תהילים מחולק ואיזה 6-7 אנשים סביבו עומדים ואומרים תהילים. ממש יפה ומרגש.
שלא זורקים בגד לכביסה לפני שמוודאים שיש בגד אחר בארון 
חדעתי תשקלי בחיוב לעזוב...
הסבל והמצב רוח הנגזר מכל זה לא שווה את זה..
תחפשי משהו אחר בטוח יש..
בהצלחה!
בהצלחה!!
אבל אם את יכולה לסבול את זה עוד קצת זה עדיף לעניות דעתי..
אני מציעה שתעבדי באותה מידה שהשניה עובדת.
אל תעבדי במקומה...
זה יאלץ אותה לעבוד... או שלפחות לא תצאי פריירית.
אל תתני לנצל אותך, תתנהגי בצדק ובחכמה, מקסימום יפטרו אותך. היא לא תקלל אותך! ואל תאפשרי לה את זה.
ואם היא הופכת את הערימה כמו ילדה קטנה, היא גם תקפל אותה. או שלא. בעיה שלה.
הרעיון הוא להראות (בכנות) שאת לא נואשת לעבודה הזאת.
לא עניינך שהבוסית אוהבת אותה. מגיע לך יחס שווה.
אגב, ההתנהלות הזאת אולי אף פעם לא מוציאה אותי פריירית, אבל יש שטוענים שבכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם...
אבל אני לא מאמינה בגישה הזאת כשמדובר בעבודה זמנית...
זה ממש גזל
זה שיש עוד עובדת גזלנית לא מתיר לה להיות גם כן גזלנית
אני מציע שתעבוד כמו שצריך בלי לחץ, אין שום ענין לעבוד כמו סוס, תעבדי ברצינות בלי להתבטל ובלי לקרוע את עצמך, ואם לא תספיקי - אז לא.
זה עבד.
אין לה זמן לגזול אותם, הבוסית רואה שהעניינים לא מתקדמים...
ואז, או שזה מאלץ את השניה לעבוד, או שהבוסית באמת בקטע של להפלות- ואז אין לה מה לחפש שם...
בכל זאת בת שרות....
לא משלמים לך מספיק בשביל לסבול

אני חושבת שכדאי לך לעזוב.
או להחליט שאת נשארת שבוע- ובשבוע הזה לחפש לבנתיים עבודה אחרת,
וככה לא תפסידי במשכורת החודשית.
את לא אמורה להיות מנוצלת בעבודה שלך..
ותתפללי על זה!!
אני פרשתי
בת-שבע77מכירים את זה שאתם אוהבים לתת ולעזור אבל קשה לכם לקבל?![]()
מכירים את זה שקשה לסמוך על אחרים וכבר מעדיפים לעבוד פי 2 יותר ולסמוך על עצמכם?
ממה זה נובע? איך אפשר לעבוד על זה?
אולי פרפקציוניזם?
אולי יוהרה במעט?
אולי להפך- ענווה גמורה
אולי חוסר רצון להכביד על האחר?
1. א. מכירה, זה נובע מגאווה כזו חח.
ב. לדעת שחלק מהנתינה- זו הקבלה... (עוזר)
[2. א. קצת.. זה נובע מזה שהפנמתי יותר מידי את "אם אין אני לי מי לי" חח סתם לא יודעת...
ב. ?]
נראה לי גאוה (אצלי לפחות).. כל פעם אני משננת לעצמי שאחרים לא פחות טובים ממני, או אפילו יותר...
זה קודם כל סוג אישיות, יש אנשים מאוד סוליסטים ויש אנשים שזקוקים לקבוצה, זה עניין של מבנה אישיות.
לכל אחד מהצדדים יש כוחות וחולשות.
הקושי לקבל יכול לנבוע מאינסוף סיבות- גאווה(מי הוא שיתן לי), ענווה(לא מגיע לי), עיקרון(שונא מתנות יחיה) ועוד.
מתי זה בעייתי? כאשר לאדם באמת מגיע משהו והוא לא מקבל אותו, או לא מוכן לקבל אותו - אז זו יציאה מדרך האמצע.
יש בזה הרבה מדריגות, יש צדיקים שלא היו מוכנים לקבל תמורה בגלל שהתמורה האמיתית היא הידיעה שעשית חסד עם אחר,
אבל אנחנו בני אדם וגם אנחנו זקוקים לדברים לפעמים. אדם שבניו רעבים ללחם ויסרב לקבל מנות אוכל הביתה, הוא לא בסדר,
יש לו חובה להאכיל את בניו, גם אם לא נראה לו בגלל גאווה, ענווה, עיקרון או כל דבר אחר(למעט איסורים).
איך עובדים על זה? עובדים על מידת הענווה- בעיקר, ענווה היא לא השפלת הערך העצמי אלא הכרת הערך העצמי.
משה רבינו היה העניו באדם, הוא לימד אותנו שאפשר להנהיג עם שלם, ולעמוד בפרץ אפילו מול רבש"ע, ועדיין להיות ענווים.
הקושי לסמוך.
זה קושי הרבה יותר בסיסי שטמון גם בהשקפת חיים, גם בהרגלים וגם באישיות. לא תמיד זו גאווה, לפעמים זה עניין של נוחות,
נוח לאדם לדעת בדיוק מה קורה, הוא מתרץ את זה בכל מיני סיבות(ההוא תמיד מאחר בעבודות, ההוא תמיד עושה חצי עבודה...), ונוח לאדם לא להתחלק. עבודה עם אנשים אחרים גם מגבילה את חופש הפעולה של האדם, כי הוא מחוייב לאחרים. אבל גם נותנת מוטיבציה.
הדבר העיקרי בעניין הלסמוך הוא להבין ולהפנים שהכול מאיתו יתברך. זה לא בידיים של החבר אלא בידיים של ריבונו של עולם,
וכמובן בהשתדלותנו. אם סומכים על רבש"ע, אז הכל בסדר, אבל לפעמים מתגלה דווקא דרך ה"אחרים" המקום שלנו להעמיק
את עבודת האמונה.
כמובן שעוד עניין הוא הגאווה- אני מאמין שאקבל יותר לבד\העבודה שאעשה תהיה יותר טובה לבד, ושוב, ענווה.
אם כל המצוות החיוביות היא ענווה.
לי אישית אין בעיה עם זה.
אתה לא רוצה לקבל? באמת באמת? אתה ממש לא רוצה?
טוב, אז לא!
אז כל הזמן אנחנו מלווים ממנו דברים, והוא לעולם לא ילווה מאיתנו
בסדר, בחירה שלך!
אשתי מרגישה לא נעים מזה, אבל אני לא חושב שיש לי ממה, הוא לא רוצה - רצונו של אדם כבודו
למה שאני ארגיש לא נעים מרצונות של אחרים?
מרדכי
בת-שבע77כשאני חושבת על זה,
פשוט צריך לעשות לעצמי תרגילים מהסוג הזה
אם תתני לX להיות זאת שמגישה את העבודה,מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות?
או בואי נבדוק,אם תזכירי לX רק פעם אחת ולא 3 פעמים,מה יקרה?
חוץ מזה,כמה שאנסה להתחמק
לפעמים יש סיטואציות שמאלצות בקשת עזרה
וזה בי"ס של החיים!!
הנה,אפילו עכשיו עשיתי את זה
ביקשתי ממכם עזרה (וירטואלית אומנם..)
ואני עדיין חיה![]()
שימי לב לזה בבחירת בן זוג
זה יכול ליצור בעיות בשלום בית
לא דיברתי בכלל על שתלטנות,אסרטיביות ועקשנות
אלא על נתינת יתר\אחריות יתר (או איך שתרצו לקרוא לזה...)
בשביל הקב"ה
שלום, אני מקווה שזה בסדר לפרסם פה הודעה כזאת, ומקווה שתוכלו לעזור לי =)
אני רוצה לקנות מתנה, זוג של מלחייה ופלפלייה, ואני מחפשת משהו בעיצוב חמוד.
אין לי מושג איפה אפשר לקנות כאלה..
מישהו יודע על חנויות שמוכרות דברים כאלה?
תודה רבה
Enter וחנויות בסגנון
התפילה אתמול בכותל?
בעם הזה משהו מפחיד!!!!!
אין איןןן אייןןןןןןןןןן עליכם!!!!
האחדות הזאת היא משהו שאי אפשר לתאר במילים...
זה אלוקי...!!!!!
אנחנו נמשיך להתאחד, לגמול, לאהוב, להתפלל...
ולא נתן לרשעים האלו להפיל את רוחינו.
אנחנו עם אחד. חזק. מאוחד.
אנחנו מלאי צער, אבל אי אפשר לתאר את התחושה החיובית הזאת שבאה איתו.
להתאחד ככה כל השנה..
אנחנו מאוחדים... רק צריך לפתוח את העיניים... 
שבנסיבות עצובות רואים את זה הרבה יותר ברור ![]()
ונסיכמה חבל
אם יקרה לו משהו,
אני מאוד מקווה שמישהו יעלה תמונה דומה בשם זועבי עצמה, כביכול.
הוא ככה, ולא מענין אותו מהנבלות שבמשפחתו ה"מפוארת"...
[אגב, זכות גדולה לאנשינו: רואים שאף אחד כאן לא "שונא ערבים" סתם כי הם לא אנחנו. יש ערבי שרוצה להיות חסיד אומוה"ע, שהדבר הבסיסי של זה היא ההכרה במעלת ישראל - מקבלים אותו באהדה. כבר ראינו שליהודים "שכנים טובים" של ערבים במקומות ממשלתם - לא מובטח יחס כזה..]
ומאמין שיש מי שידאג שלא תיפול שערה משערות ראשו.
אם כן, זאת תהיה בושה לכולנו.
ותודה לגוגל תרגם.
Brother,
Time to convert to Judaism
רק לפני שנה הכול היה כ"כ אופטימי..
עמדתי להתחיל מקום לימודים חדש, ראיתי לפני עתיד מקצועי מיוחד, ראיתי התחלה חדשה, מימוש עצמי, גילוי כוחות מיוחדים שטמונים בי.
ועכשיו?
אכזבה אחרי אכזבה,
לא מוצאת את המקום שלי בעולם הזה. בכלל.
נכנסתי למעגל דיכאוני, לא בטוחה שאני עושה את מה שאני רוצה בחיים.
מקצועית עברתי תסכולים והגעתי למקום שלא מתאים לי לחלוטין.
וזה גם קשור ללימודים- לא בטוחה שבחרתי בלימודים שמתאימים לי, נכון שאפשר להציע לי לשנות, אבל התסכול הזה שהגעתי עד איפה שהגעתי- ואין מימוש עצמי, אין סיפוק ואני סובלת מכל רגע בערך.
ויש גם בדידות גדולה, קשה להסביר אותה, אבל כבנאדם שהיה עם מטרות ושאיפות,ובעצם עדיין- אני מצליחה למלא את עצמי רק כשאני מצליחה בחיים, וכשלא- אני מרגישה בדידות ותסכול, כאילו נכשלתי במטרת חיי.
והחברות לא מצליחות להבין- כולן הגיעו בדיוק לאיפה שרצו, רק אני במקום שלא טוב לי.
ויש דברים שהן בכלל לא יבינו- הן לא מכירות בדידות, כולן בזוגיות ארוכת שנים... וכמובן שהן משתפות אותי בהכול, בתכנונים האם זה הזמן התאים להורות, למיסוד קשרים אחרי שנים ארוכות- כן, שכחתי, אף אחת לא ממש דתייה.... אבל הן היחידות שיכולות לקבל אותי איכשהו כרגע. אבל לא עד הסוף. כי פליטות חסרות רגשות כמו "נו, למה את לא מוצאת שידוך?"[כן, נאמר כך, כי הן חיות בסרט שזה הולך בדיוק כמו הסטיגמה הידועה על המגזר החרדי שיש 3 פגישות.. ולך תסביר להן את ההבדל בין דתי לחרדי, שהיום זה לא כך, ושבמובן מסוים אם הגעת למצב שאתה מחפש שידוך אז נכשלת...].
אבל זה לא העניין המקורי- אלא זה שאפילו הן לא מסוגלות להבין את האכזבה הזאת שלי מהכול בכלל- חוסר ההצלחה למצוא את עצמך, ובלי מטרה אקדמאית וקרייריסטית- בעצם אין לי מטרה בחיים.
וקשה לי להתמודד שאני תקועה במקום.
לא מצליחה במטרות שהעמדתי לעצמי רק לפני שנה, אלא חווה אכזבות ותקיעות במקום.
ודיכאון... שכבר משתלט עלי לגמרי.
סליחה שארוך. פרקתי גם.
ואני מכירה את זה כל כך מקרוב.
חבל. החיים יפים כל כך.
אנחנו לא מצליחים לראות עד כמה כי אנחנו עסוקים בכישלון המסוים ולא בכל מה שנוכל עוד להשיג.
אנחנו לא רואים את שאר האפשרויות.
יהיו עוד קרבות. עדיין לא נכשלת בכולם.
(והייתי כותבת לך עוד המון המון, רק שהזמן קצר.
אפשר להמשיך באישי, מתי שהוא).
תעודדו אותי לא לגשת למבחן בלי ללמוד כלום, טוב?
את חייבת לקבל הרי ציון גבוה-
וזה עלול שלא לקרות אם לא תלמדי...
בהצלחה![]()
(כל קורותי בנושא הזה- באישי... הרפתקאות של ממש...)
אושר תמידיולי זה עוד מבחן ב"שינה"... בהחלט עושה חשק!
בינתיים אני מאבחנת את כל ההפרעות שלימודים ועבודה גרמו לי....
אז תסמונת השינה המאוחרת[שמצד אחד אופיינית לנוער ומתבגרים, וכיום- לפי המרצה עוד נפוצה בעד גיל מסוים של סטודנטים שעוד יש לי קצת זמן אליו כך שאולי זה תקין].
תסמונת עבודה במשמרות.
וההשפעות של כולם ביחד- חוסר ריכוז, ירידה בתפקוד, טעויות, דיכאון וכו'....
טוב לדעת....
![]()
בעבודה במשמרות- עלייה בתיאבון והשמנה, עלייה בתחלואה הקרדיווסקולרית, עלייה בשכיחות גידולים ממאירים....
בהחלט טוב לדעת...
מסקנה: כדורי מלטונין- צריכים להפוך להיות החברים הכי טובים של אנשים כמוני![]()
או מסקנה טובה יותר- להתפטר! ![]()
תודה על ההזדמנות לחזור על החומר- אבל החשק לשינה עדיין גדול...
פשוט מן הסתם זה מאוד עוזר-
כי חוסר שינה בלילה מוריד מלטונין שמדכא בעצם אסטרוגן, כך שאם המלטונין נמוך= אסטרוגן גבוה שזה אחד מגורמי הסיכון לכמה גידולים ידועים... ובנוסף לכל התחלואות שציינתי...
ככה שלקיחה בבוקר של מלטונין לשינה טובה יותר- יכולה להועיל...
אבל כמובן שהעדפה הכי טובה היא לנסות לישון בלי כל זה גם בבוקר ע"י אימוץ של "היגיינת שינה"[שקט, חושך מוחלט, בלי הפרעות וכו'..].
וואו, כמה חפרתי במקום ללמוד...

כשיש התחייבות לשלוח לחברות סיכומים- זה עוזר כדי לקדם את נושא הריכוז שלהם
כשמקבלים סיכומים מנדיבות סטודנטים אחרים- זה עוזר כדי לקדם את נושא השלמת החוסרים
אבל לשנן את כל זה? ולחזור?
פחחחחחחחח משעמם
ירדו לדפסה סיכומים ל2 מבחנים... אחד מהם צריך לשבת ללמוד את כולו היום ... יהיה טוב
אני והוא
חרותיקבס"ד
של כל מה שעבדתי בחודש האחרון!
צריך מאוד להיזהר.
גם כשעולים על טרמפים,לראות על מי עולים ואיפה..
גם בלי לדבר על חטיפות. ובכל מקרה זה דבר שרצוי להימנע ממנו, כשיש אפשרות של תחבורה ציבורית.
גם כשיורים טילים על שדרות, וודאי שלא נברח משם, אבל זה לא אומר שנלך זקופים כשנשמע אזעקה.
ממש לא חכם להמשיך לקחת כרגע טרמפים באזור השומרון, גם אם זה מאוד מרתיח.*
זה מסכן את הטרמפיסטים, את החיילים, ואם הממשלה תהיה ממש טיפשה- זה יסכן עוד המון אזרחים.
*(אני יודעת שקשה להימנע מזה בהרבה מצבים, לכן אפשר לקחת טרמפים עם כללי הבטיחות הרגילים. לעלות על אנשים מוכרים וכו'.)
*(אני חס וחלילה לא מאשימה. לפני זה זה היה רק בגדר חששות, עכשיו אחרי שאירעה חטיפה הסכנה יותר ממשית וחשוב יותר להפסיק לקחת טרמפים.)
חייבת לציין שגם אני לוקחת טרמפים באזור הצפון ומקווה מאוד להפסיק בקרוב. לבנתיים משתדלת לפתוח טוב עיניים לפני שאני עולה. בכל מקרה מבחינתי זה בדיעבד ואני ממש לא רואה בזה עניין רצוי.
אסור לנו להיכנע לתכתיבי הטרור, וחייבים לשמור על היותנו בעלי הבית, של כל ארץ ישראל.
אבל גם לסכן את עצמנו אסור לנו. "ונשמרתם" זו לא המלצה, ואנחנו חייבים לשמור על עצמנו כמה שיותר.
אנחנו בעלי הבית, אבל אנחנו חייבים לשמור על עצמנו. אסור לאפשר להם לחטוף, והדבר הראשון שאפשר לעשות,
זה לשמור על עצמנו מפני אפשרויות כאלו.
(למרות שבימינו פחות מומלץ, לצערי, לבחור פסוק מישעיהו...
)
).
יש לי מובי מייקר.
אבל או שהורדתי איזה חיקוי גרוע
או שזו תוכנה גרועה..
בפועל אני לא מצליחה לחתוך ולייצא נורמאלי.
למי יש רעיון- או קישור להורדה?
תודה!
אופיס 10 אז הכי פשוט דרך PP (פאוור פוינר)
מובי מייקר גם טובה רק צריך לשמור כסרט ולא כפרויקט ואח"כ לייצא
חטיפות פיגועים טילים וכאילו כלום...
אי אפשר לראות חדשות אי אפשר להאזין לרדיו - זה מדכא!!!
גאולה עכשיו!!!
אנחנו לא רוצים שקט, לא חזרה לסטטוס קוו, למציאות היומיומית ה"רגילה"
זה כבר לא מספק אותנו.
אנחנו רוצים ריבונות בארצנו. על כל ארצנו, שהובטחה לנו בברית בין הבתרים.
בית מקדש וחידוש העבודה
עם ישראל מאוחד
משיח מצאצאי דוד המלך
נבואה
אנחנו רק מבקשים למלא את ייעודנו...

-משה ר-חיפשתי תפילה כזאת הרבה זמן, תודה!
ונעדרים וכד'.
ניסחו את זה ממש יפה, בצורה שבאה מהלב, אבל לא פוגעת ברצף של שמחת החתונה...
התפילה הזאת היא במין פשטות נפלאה שנעלמה ממני לאחרונה.
והוא באמת אחד האנשים..-משה ר-אחרונה
ותן טל"יחסית" לא היו אז הרבה אנשים ("יחסית" - למה שהיה אתמול. מטורף. עם ישראל כזה ענק, שתוך פחות מ24 שעות של התארגנות, מצליח לארגן עצרת ענק כזאת בכותל ביום ראשון, וזאת בנוסף לכל העצרות שהתקיימו בכל הארץ באותו זמן. ותפילת רבים לא תשוב ריקם, אמן!!!).
אבל מה שכן נראה לי, זה שעמדתי בדיוק מאחורי הצלמים של ערוץ 7 (היו לי סיבות רבות וראיות רבות להבין שזה ככה), שעמדו וצילמו את הרב הראשי והרב אליהו. אפילו רואים אותי בשלב כלשהו שהצלם מסתובב ומצלם את הקהל. והיה לזה שעמד ליד הצלם עצמו מכשיר מגניב כזה שאני מבין שהוא המכשיר שמעביר את הצילום לשידור חי,, ככל הנראה.