פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 166)

יש לי אחיינים מתוקים.

עשיתי משהו שדחיתי הרבה זמן וגם עזרתי ושימחתי כמה אנשים

שזה נקרא עבודת ה'. היא אכן לא פקטור של עשיית מצוות ולימוד תורה בהכרח, אם כי הן אכן דרך ומדריך נפלא לשם כך.

מסכימה שהרצון הוא חלק חשוב, אבל עובדתית יש כאלו שמרגישים קירבה בפשטות ולא צריכים להשקיע הרבה מאמצים בקשר, זה בא להם די בקלות, ויש כאלה שלא מרגישים קירבה וזה ממש מאמץ ועבודה בשבילם אפילו שהם רוצים.

וזו גם השאלה שנשאלה אני חושבת.. למה זה כך? במה זה תלוי?

@פרחיםלבנים תקן אותי אם פירשתי אותך לא נכון..

בכל אופן התשובה היא ככה.. לא מצאתי לזה הסבר מעבר לזה שזה תלוי נשמות ואופי.. יש כאלה סוערות יותר ויש כאלה שפחות..

"ויש כאלה שלא מרגישים קירבה וזה ממש מאמץ ועבודה בשבילם אפילו שהם רוצים."

לא אמרתי שהם לא יכולים להרגיש קירבה בכלל, התכוונתי שהם לא מרגישים על אוטומט, אפילו שהם רוצים ולכן זו עבודה ומאמץ בשבילם...

בגדול ניסיתי לומר שזה שאדם לא מרגיש לא אומר שהוא לא רוצה

בד"כ אם לא חזרו אלייך אחרי שבוע הם לא רוצים.

אבל אלי חזרו ממקום מסוים אחרי חודש...

אז אין ייאוש.

בעיקרון לפי החוק הם אמורים ליידע אותך גם אם לא התקבלת.

אבל לכי תתבעי אותם..

אני מחפשת כבר 3 שנים.

ב"ה עובדת, אבל ממש רוצה לממש את מה שלמדתי, ו... כל השערים נעולים...

אפשר לפנות לפני, בייחוד אם יש לך סיבה/תירוץ, ולומר "אצטרך בקרוב לקבל החלטה לגבי השתתפות בתכנית מסוימת והידיעה אם התקבלתי למשרה תהיה משמעותית. אשמח לדעת אם יש התקדמות ובאיזה כיוון"

(זומנתי ברגע זה לשלב השני של הראיונות... זה די מעודד)

גג שבועיים לדעתי, יותר משבועיים זה כבר ממש מוגזם...

בעיקר עם אנשים שיש לי איתם קשר כלשהו אבל לא עמוק- זה לא קורה עם חברות טובות אלא ידידות ובנות שאני לומדת איתן,

וזה קצת מעצבן, כאילו הן הכניסו אותי למשבצת של "המצחיקה".

מוכר🙄

למדתי להתעלם

שיבושם להם

הניסיון להבין הוא חסר סיכוי

(ככה זה לפחות אצלי)

ורק מביך יותר

"וכה כותב הרב הגדול רבי שלמה אלקבץ זיע"א [המחבר פיוט 'לכה דודי' הנאמר בכל תפוצות ישראל בערב שבת] מה שעיניו ראו ולא זר, בהיותו בחבורת החכמים יחד עם מרן השלחן ערוך רבנו יוסף קארו זיע"א, כאשר היו עדיין גרים בחוץ לארץ וקבעו יחד ללמוד בליל שבועות, [הובא בהקדמה לספר 'מגיד מישרים', ששם נכתבו חלק קטן מהדברים שהמלאך המגיד היה מתגלה למרן הבית יוסף ואומר לו], וזה תוכן דבריו:
דעו לכם כי הסכמנו החסיד [מרן רבנו יוסף קארו] ואני עבדו [הרב שלמה אלקבץ] והחברים, לעמוד על נפשנו בליל שבועות ולנדד שינה מעינינו, ותהילה לאל עלה בידינו שלא פסקנו רגע, כאשר תשמעו ותחי נפשכם. וזהו הסדר מפרשת בראשית קראנו את הפסוקים וכו', וכל זה קראנו באימה וביראה, בניגון ובטעמים, לא יאומן כי יסופר. ובעת שהתחלנו ללמוד משנה, זיכנו בוראנו ושמענו את הקול מדבר בפי החסיד, קול גדול וברור, וכל השכנים שומעים את הקול ולא היו מבינים, והיתה נעימות רבה, והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא נשאר עוד רוח באיש, מפני רוב המורא והפחד. והדיבור ההוא החל לדבר עמנו, וכה אמר:
"ידידַי המהדרים מן המהדרים, ידידַי אהובַי שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה ואשריכם בעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים נפלה ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי והתאמצו אהובי, שמחו ועלצו, ודעו כי אתם מבני עליה. וזכיתם להיות מהיכל מלכו של עולם. וכל תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקב"ה, וכמה רקיעים וכמה אוירים בקע דיבורכם בשעה שעלה. והמלאכים שתקו, והשרפים דממו, וחיות הקודש עמדו, וכל צבא מעלה והקב"ה - שומעים את קולכם. ואם הייתם עשרה, הייתם מתעלים יותר. אבל עם כל זה התעליתם, אשריכם ואשרי יולדתכם ידידי אשר התעליתם ונדדתם שינה מעיניכם. ועל ידכם התעליתי הלילה הזה ועל ידי החברים אשר בעיר הגדולה הזאת עיר ואם בישראל, ואין אתם כאותם השוכבים על מטות שן שהיא אחד משישים במיתה, אלא אתם נדבקתם בה' והוא שמח בכם. לכן בנַי התחזקו, אמצו ועלזו באהבתי, בתורתי וביראתי. ודעו כי אילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים וריבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבבכם, ולא שחוק בפיכם בזוכרכם כי בסיבת העוונות, אני מושלכת בעפר. אבל חזקו ואמצו ועלצו בנַי ידידַי המהדרים ואל תפסיקו מהלימוד, כי חוט של חסד משוך עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקב"ה. ועִמדו על רגליכם והעלוני, ותאמרו בקול רם כמו ביום הכיפורים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'".
ועמדנו באותה שעה על רגלינו ואמרנו בקול רם כביום הכיפורים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', כאשר נצטוינו. וחזר ואמר הקול: "אשריכם, שובו אל לימודיכם ואל תפסיקו רגע. ועלו לארץ ישראל, ועיניכם אל תחוס על כליכם, כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואם תשמעו לי, טוב הארץ ההיא תאכלו, לכן מהרו ועלו, כי אני המפרנסת לכם, ואתם שלום, וביתכם שלום, וכל אשר לכם שלום".
את כל הדברים האלה שמעה אוזנינו, ורבות כהנה וכהנה מענייני החכמה וכמה וכמה הבטחות גדולות, וכולנו געינו בבכיה מרוב שמחה. וגם בשומעינו צרת השכינה בעוונותינו, וקולה כחולָה מתחננת אלינו, התחזקנו עד אור הבוקר ולא פסקה גרסה מפינו בגילה ורעדה. ויהי בבוקר הלכנו וטבלנו ומצאנו את שאר החכמים אשר לא נמצאו עמנו בלילה, וגערנו בהם ונספר להם את כל הטובה אשר עשה ה' עמנו, וימת ליבם בקרבם וגעו בבכיה. ויאמרו מי יתן והלילה הזאת [יום טוב שני של גלויות] נתחבר יחד ונהיה עשרה, והסכמנו לעשות כן. ואפילו שבלילה הראשונה לא ראינו שינה בעינינו אפילו רגע אחד, וגם ביום לא הונח לנו לישון, כי דרוש דרש החסיד [מרן רבנו יוסף קארו] אחר המנחה וישבנו שם. אך עם כל זה שנסנו מותנינו בעוז, ועשינו הלילה השניה כסדר הלימוד בלילה הראשונה.
מרוב השמחה שהיינו עשרה, לא המתין הקול עד קריאת המשנה, ותכף שהיינו קוראים בפרשת 'שמע ישראל' שבספר משנה תורה [ואתחנן], והנה קול דודינו דופק והתחיל לומר: "שמעו ידידים המהדרים מן המהדרים, אשריכם ידידים, אשריכם המעלים אותי, כמה וכמה התעליתם עתה שאתם עשרה לכל דבר שבקדושה, אשריכם ואשרי יולדתכם, אל תיראו מחרפת אנוש, ומגידופם אל תחתו, כי אתם המעלים לכנסת ישראל. ודעו כי אתם מבני עליה. ואתם מתדבקים בי, והכבוד חופף על ראשיכם, וחוט של חסד משוך עליכם. ואם היה ניתן רשות לעין לראות, הייתם רואים את האש הסובבת את הבית הזה, לכן חזקו ואמצו ואל תפסיקו". וכך דיבר כחצי שעה, וחזרנו ללמוד.
והנה בחצות הלילה, חזר הדיבור שנית ודיבר כשעה ויותר, וחזר לשבח בענין הלימוד ואמר: "ראו, השמע עם קול מדבר כמו שאתם?! שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, אם זה כמה מאות שנים שמעו או ראו את הדבר הזה, ואתם זכיתם. לכן מכאן והלאה יהיו עיניכם פקוחות על דרככם, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, והחלש יאמר גיבור אני, והחזיקו עצמכם לגדולים כי אתם מבני היכל מלכו של עולם, וזכיתם להכנס לפרוזדור, תשתדלו להכנס לטרקלין וכו'. הקיצו ידידי, התאמצו והיו לבני חיל, וחוט של חסד משוך עליכם מידי יום ביומו. וראו כי יש שיכורים מחמדת העולם, הקיצו שיכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו, ואת חמדתו בהנאת העולם, ואת אלילי זהבו חמדת הממון. וראו את אשר זכיתם אתם, מה שלא זכו אחרים...". עד כאן דברי הקול המדבר.
וממשיך רבנו שלמה אלקבץ זיע"א: ועתה בנים שמעו לי, הטו אוזניכם ולבבכם, מי פתי ישמע את הדברים האלה ולא יקח מוסר, ומי חסר לב ולא יקנה דעת, ומי עיור ועיניים לו, ולא יראה זכות כזה מה שלא זכו אחרים ולא יתן אל ליבו לשוב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו. ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי כל זה שכתבתי פה, אינו חלק ממאה ואחד שאמר לנו. והיו הרבה דברים נעלמים שלא הורשיתי לכתוב. אחַי ועמי שמעו ותחי נפשכם, כי החברים השלמים אשר ראו כל זה, רוח חדשה נתן בקרבם וכו'.".

# ואהבתך, נפתלי קמפה

# התורה הקדושה, מידד טסה

# דעתי עליה, אהרון רזאל

# ומתוק האור, אלעד עמדי ואביחי פז גרינוולד

שיחות הר"ן- צ"א 

 

סגלה להתמדה, שיזכה להיות מתמיד בלמודו, הוא להזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי. כמו כשהכלה היא יפה אזי האהבה בשלמות. אבל כשיש להכלה איזה חסרון ומום, אזי בודאי אין האהבה בשלמות. כמו כן התורה נקראת כלה כמו שכתוב (דברים לג, ד): "תורה צוה לנו משה מורשה", ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות נז.): אל תקרי מורשה אלא מאורסה, וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה כי ששים רבוא אותיות התורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל, וכשיש חסרון באחד מישראל נמצא שיש חסרון בתורה ששם שרש נשמות ישראל כנ"ל, ועל כן בודאי אי אפשר לאהב את התורה בשלמות. אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראל ולבלי למצא שום חסרון בשום ישראלי נמצא שאין בהתורה שום חסרון ומום אזי בודאי יאהב את התורה מאד, ואזי יתמיד בלמוד התורה מגדל האהבה כנזכר לעיל:

וזהו "תורת ה' תמימה" (תהלים יט, ח), הינו כשתורת ה' היא תמימה בלי שום חסרון ומום דהינו כשנזהרין לבלי לדבר ולבלי למצא שום חסרון בשום ישראלי שהוא אות מהתורה נמצא שאז תורת ה' תמימה בלי שום חסרון ומום, אזי היא משיבת נפש, כי אז דייקא זוכין לאהבת התורה, ומרגישין טעם מתיקות התורה שמשיבה את הנפש מאחר שאין בה שום חסרון כנ"ל, ואז זוכין להתמדה כנזכר לעיל:

משמע מכאן כדברך...
@נשמה כללית

שרשור הכנה לשבועות | ערוץ ７

"אמר להם רבי שמעון: בניי, אשרי חלקכם, כי למחר לא תבוא הכלה אל החופה, אלא עמכם, משום כל אלו המתקנים תקוני הכלה בליל שבועות ושמחים בה, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרון, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות מהעולם העליון"

(תרגום הסולם, הקדמת הזוהר)

"איתא בספרים הקדושים שכשם שהתורה הקדושה היא נצחית, כך קבלת התורה היא נצחית , שבכל שנה ושנה יש בימים האלו קבלת תורה מחודשת. וזה שאנו אומרים "זמן מתן תורתנו", אין פירושו שנקבע זכר ליום שבו נתן הב"ה את התורה בעבר, אלא בכל שנה ושנה החג הקדוש הוא זמן מתן תורתנו ובו יורדים ההארות של קבלת התורה. וכדאיתא מהאריז"ל על הפסוק "משה ידבר והאלקים יעננו בקול", משה דיבר לא כתיב אלא "משה ידבר", רמז להתחדשו קבלת התורה שבכל שנה..."

(נתיבות שלום)

"גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה, א) "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"

(אור החיים)

שלושת הרגלים הם כמו תחנות דלק רוחניות לכל השנה

אך בשבועות הוא הטיפול השנתי הרוחני

והמפתח להפעיל את המנוע הרוחני ,

שהרי התורה היא המפתח למצב הרוחני

"יפתח ליבנו בתורתו"

"פתח ליבי בתורתך"

(עפ"י מכתב מאליהו)

"בליל שבועות משפיעין מן השמים טהרה ללבבות בני ישראל המקוין לטהרה"

(שפת אמת)

  "הנעורים בלילה זה ומייחדים בו כל שיחם ושיגם ומחשבותיהם לשמיים, אשרי חלקם. והמטהרים עצמם בטהרה גמורה זוכים ע"י תיקון זה לגילוי שכינה, וכמו שכתב השל"ה שנגלתה שכינה על החבריא הקדושה, מרן הבית יוסף וחבורתו בשבתם יחד בלילה זה ועסקו ב'תיקוני כלה ותכשיטיה', ושכינה אמרה להם: אשריכם ואשרי חלקכם"

(ספר התודעה)  

"על ידי שניעורים בלילה מתקנים ומכפרים על עוון כרת"

(ליקוטי הלכות)

"ואל יקל בעיני האדם הדבר הזה, כי האדם הוא שפל ואפל מבחינה אחת, אבל מבחינה אחרת הוא גדול כח מאוד ובידו להעמיד כל העולמות כולם מה שאין כן מלאך משרת יכול לעשות.

ועל כן צריך כל אדם עם היותו קטן שבקטנים והדיוט שבהדיוטים להחשיב עצמו ולהתגדל ולהתנשא על הענין הזה ולומר אולי על ידי בא איזה ענין ודבר להפיק רצון ה' יתברך"

(סדר היום)

מה המקור לומר משניות בליל שבועות - פורום אוצר החכמה

ידעתי שהתיקון אצל ספרדים הוא בלי משנה (בנוסח האשכנזי יש), אבל מסתבר שנכתב הרבה מאד בשאלה הזאת

לא יודע אם אני צריך להתבייש שאינני יודע מי הוא צוריאל חלמיש

על הרב איתם אני יודע כמובן וגם על העובדה שהיה שם

גיגלתי. אם תגגל ותשקיע דקות ספורות של קריאה, תדע *בדיוק* מה אני יודע עליו

אבל הם לא היו מסכימים להשקיע אם היו מקבלים פחות אחוזים.

והחישוב שעשית לא נכון.. כי נגיד אם הוא מוכר רמי לוי/אושר עד אז הם גם מקבלים אחוזים גבוהים מהרווח.

מה שהם לא שמעו ממנו זה שרוב מוחלט של הדתיים/חרדים לא באמת מבשלים ביו''ט למרות שמותר.

לא בגלל שלא נוח עם נרות... כי לא רוצים לבשל בחג, כי יש שעוני שבת לתנור/כירה חשמלית. כי יש פלטה.

מי שכן יהנה מזה זה המעשנים. אבל זה מאד מציק שזה נכבה כשזה זז... אם זה היה כמו מצית שאפשר לטלטל ולפתוח ולהדליק זה היה מוכר.

לא חושב שיש 20,000 שיקנו.

בטח ובטח לא ב100 שקל.

למה שלא יקנו?

נר נשמה של 48 שעות עולה 5 שקל. אז אחרי כמה שנים זה מחזיר את עצמו. ואז נשאר לכל החיים (בהנחה שלא מתקלקל). למה שמישהו/י ירצה לקחת את הסיכון שנר יכבה ואת הסיכונים הבטיחותיים. כמעט כל אדם (נראה לי) יעדיף ללכת לישון בלילה כשהוא יודע שאין נרות דולקים בבית שלו.

וגם מי שמבשל ביום טוב - למה שמישהו יקח את הסיכון הכי קטן שהנר ייכבה ואז זה יהיה סוג של "קטסטרופה" כשלא יהיה מה לאכול... בטח ובטח אם יש אורחים וכו'.

כמו כן יש בזה גם את הפיצ'ר של התאורה שזה נחמד.
וגם זה הייטקי / גאדג'טי שהרבה אנשים אוהבים את זה.

לגבי העניין שהמכשיר נכבה - אני הבנתי שזה לא נכבה כשזה זז, אלא רק אם זה נופל, ככה לפחות הבנתי.

לא מתקמצנים על ה5 שקל נר נשמה 5 פעמים בשנה.

ההנחה שלי שזה מוצר שימכר בצורה מוגבלת מאד במחיר הזה (בערך כמו ה'נרות שבת' של צומת. מכרו כמה אלפי יחידות וזהו

נכבה הנר? לוקחים מהשכנים.

הסתדרו יופי עד היום.

אולי אני טועה. אבל זה מה שנראה לי

אני מסכים שבאיזור ה50 יש יותר פוטנציאל.

מצד שני זה אחלה דבר בשביל מזכרות, מתנות וכו'

זה גוף חימום של חשמל (שמגובה בסוללה למקרה של הפסקת חשמל)

אמר שהוא יכול למכור בערך במאה שקל

וקיבל היתר מהמכון לטכנולוגיה משהו כזה ממה שאני זוכר

מצוין

תישן טוב בשבת

תיקון ליל שבועות. 

אוכל חלבי זה תמיד טוב

ועם נגיעות של הנדסת תודעה..

הדגל שנשא בנימין היה עם ציור של זאב, והרקע היה הצבעים של כל שאר דגלי השבטים.

מישהו בויקיפדיה החליט שזה היה בצבעי דגל התועבה, שמחולקים ל12 גוונים כמניין שבטי ישראל🏳‍🌈

[וזה בכלל לא קרוב לצבעי הדגלים שהיו]

וההמחשה הזאת צורפה גם לערך ב'המכלול'

@אבי מעוז

אתה מוזמן להכין אחד יותר מדוייק ולהכניס אותו לויקיפדיה.

 זה אמור אולי להיראות ככה?

לגבי הצבעים, בהבנה שלי מזה שכתוב "כלול מכל הצבעים" ולא "מכל הדגלים"

אני מבין ששם הצבעים לא חזרו על עצמם

באילוסטיירטר הזאב היה צורה, ולא תמונה מפוקסלת עם שאריות של רקע לבן. וגם הצבע של קווי המתאר זאת בררת המחדל של פאוור פוינט.

אגב, הצבעים שהוא פרט אלו באמת הצבעים של השבטים? אולי אני אנסה להכין כזה בעצמי.

@הפי פרגנת מידי חחח

 על רקע של מה שהיה קורה פעם יותר מדי פעמים לטלויזיה