פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 167)

בליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה נט

ששם הוא כותב שבדרגות הגבוהות יש עבודת ה' גם במילים שבין המצוות 

"וּבְחִינָה שֶׁבֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל הוּא כְּגוֹן : "וַיְדַבֵּר ה אֶל משֶׁה לֵּאמר וְעָשִׂיתָ" וּבְוַדַּאי יֵשׁ עֲבוֹדָה גַּם בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, שֶׁהֵם קדֶם הַמִּצְוָה כִּי עִקָּר הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה אַחַר כָּך, אַחַר תֵּבַת "וְעָשִׂיתָ" אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי גַּם בַּפְּסוּקִים הַנַּ"ל שֶׁבֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה, יֵשׁ בָּהֶם עֲבוֹדָה וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל מַה שֶּׁבֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה וראה במקום אחר [בְּלִקּוּטֵי א סִימָן כב] מֵעִנְיָן זֶה שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ עֲבוֹדָה גַּם בַּפָּסוּק וַיְדַבֵּר וְכוּ"

לקוטי מוהר"ן תנינא נט – ויקיטקסט

אולי בראש השנה תהיי בבית שלך

בבית. כבר לא נוסע לישיבה. הקורונה די ניתקה את הקשרים שעוד היו, ואת הרצף...

עוד לא למדתי משהו מיוחד על החג.

אבל תורה מיד לומדים, אז זה נחשב, לא?

האמת היא שקצת למדתי סוגיות של איסר בשר בחלב. זה בטח נחשב

בבית.

עוד לא למדתי אבל אני אלמד את המגילה והקריאה.

הידעת?

בשירשור מי ער שפתחתי אתמול 

רק 10% בערך ענו שהם ערים.

מסקנה מתבקשת:

כולם ענו מתוך חלום

איזה יופי שאנחנו ככה מקושרים אפילו בחלומות

אתחיל מהסוף

לדעתי זה לא נכון לדחות את הקטע עם הנישואים רק בגלל שעדיין אין לך מקצוע..

כי מקום לעבוד תמיד אפשר למצוא, אמנם לא בתנאים ובשכר הכי המתאים - אבל מספיק בישביל זוג צעיר. מה שכן, זה דורש המון השקעה מנהסתם.

אז לדעתי זה כן ראוי להערכה שאתה נמנע מדייטים רק בגלל הקטע הזה, זה מראה שאתה בחור אחראי בוגר, ומתחשב. שלא רוצה סתם לשרוף תזמן למישהי על דייט בלי מטרה.

יש הרבה זוגות נשואים שגם במהלך הלימודים משלבים חצי משרה או כמה שמתאפשר (אבל כאמור זה ממש קשה)..

לגבי תואר בחשבונאות, זה תואר ממש קשוח ואם אין לך זיקה למתמטיקה ברמה גבוהה אז זה בהחלט יכול להוות לך בעיה בהמשך, אבל אם עד עכשיו אתה מסתדר יחסית בסדר אז אולי תצליח לעבור.

אבל שוב, בדומה לכל תואר אחר, אם אין לך כ"כ חיבור לנושא הנלמד, זה יהיה הרבה יותר מייגע לעבור את התואר.

תואר בתכנות, תכלס היום אפשר ללמוד תכנות מהאינטרנט (אם אתה מאלה שאוהבים ללמוד לבד)

אם אתה רוצה לראות אם אתה מתחבר לתכנות הייתי ממליץ לך להתחיל איזה קורס של JS ב Udemy ותראה אם אתה מתחבר.

בשורה תחתונה תנסה להתחבר לתואר שלך (או למשו אחר) ואל תזניח את לנ"ו רק בגלל הלימודים.. כי באמת הלימודים יכולים לקחת שנים! אז מה יהיה? כל השנים האלה לא תנסה לקדם כלום?

מאחל לך המון בהצלוחה

אבל אני התכוונתי בעיקר שאם הוא רוצה לדעת אם יש לו חיבור לתחום הזה

אז שינסה לקחת קורס משם

ממש מומלץ לקחת קורס באינטרנט מצטרפת להמלצה על קורס של JS ב Udemy.

תכנות זה בעיקר למידה עצמית ותרגילים.

קורס יחיד אונליין זה בשביל הבסיס, ובדרך כלל לא כדאי לשלם עליו כי יש המון בחינם.

אלא אם זה קורס+תרגול

ביודמי בתשלום סמלי ותראה אם זה בכלל מעניין אותך.

לגבי זה שזה תוקע אותך בהכרויות בעלי היה בערך כמוך מאוד לא סגור על עצמו ומה שהוא אוהב בחיים ועכשיו ברוך ה' הוא מצא תחום שיש לו תשוקה אליו אבל זה אחרי 10 שנות נישואין אז ברור שהכי נוח שאתה כבר סגור על עצמך ובעבודה מסודרת אבל זה לא מה שצריך למנוע ממך להתקדם לכיוון של חתונה (כמובן שכל שנים האלו בעלי פרנס ועבד קשה בתחומים שונים) החיים ממשיכים גם אחרי חתונה וילדים ואתה תמיד מגלה על עצמך דברים חדשים.

"בגלל שאין לי שום דבר אחר, אז אין לי מה לעשות ואני חייב לבחור בזה"

נשמע מדבריך שסיבות חיצוניות  (כתבת:  "כשתחומים כמו חינוך עבודה סוציאלית וכו קיבלתי בהם רושם מדמויות קרובות שהם חושבים שלא אהיה טוב בזה. גם אני בעצמי מבין את הטענות ותוהה אם הייתי מצליח להשתלט על כיתה") דחו ממך שאת האפשרות ללמוד תחומים של מדעי החברה (עבודה סוציאלית, מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, חינוך אני מבין שהבאת חשש שהוא יותר פנימי).

זה מעולה לחשוש לפני שמתחילים לימודים אקמיים, וזה גם סבבה לטעות בבחירה לא נכונה, אנחנו בני אדם וזה מאוד אנושי לטעות, גם בדברים קריטים..

אמנם, לא כיף לי שאתה עושה דברים בדיעבד, ממליץ לך לבדוק את האופציות שירדת מהם מבחינות חיצוניות.. 

גם אם בנאדם החלטה שגובה ממנו מחירים, הוא יכול להיות שמח בהחלטה רק אחרי שהוא פתח את כל הקלפים. ממליץ לך לפתוח את כל הקלפים ולראות מה השפיע עליך בבחירת ההחלטה ואילו עוד יכולות יש לך ואילו תשוקות היתה רוצה לממש

בהצלחה רבה!! 

יש רף מסויים של ציפיות מוקדמות שאתה מנסה למלא אותו?

מה הם?

אולי כדאי לפתוח את זה בראש ולנסות לחשב מסלול מחדש?

של דבריך. אתה מתאר חוסר השלמה עם המצב בו אתה נמצא ביחס ללימודים ובכללי לכל העניין התעסוקתי העתידי שמטריד אותך.

ובעקבות כך אני שואל - עם איזה רף ציפיות הגעת לכל הסיטואציה? שעוד התחלת לחשוב על לימודים אקדמיים וכיוון מקצועי בחיים - מה חשבת שתשיג? למה ציפית?

אם מבחינתך (לפחות ברמה מסויימת) - עשית כל מה שצריך בתהליך הבירור והלך על מה שיצא לך הכי טוב כרגע אולי צריך לעבוד על הציפיות מהמקום בו אתה נמצא?

נראה לי שהקושי מתחיל כשמחפשים מה ללמוד ולא מה התפקיד שלי או היכן אני יכול לפעול ולהשפיע.

הסטנדרט היום הוא ללמוד מקצוע. זה חלק מלו"ז החיים הכללי, בא יחד עם לחץ משפחתי וחברתי, תחושות של איך ומה אם לא, הרגשת חובה שכזו ושאר ירקות. וזה בסדר והגיוני, רק לא תמיד לכולם. כשמחפשים איזה תואר ללמוד (קורס או כל דבר אחר לצורך העניין) מחפשים בעצם (לפעמים) תחושת שייכות, כשרון והצלחה בתחום מתוך רשימה מוגבלת כשלרוב לא יודעים את הדבר הראשון על כל נושא ברשימה. ואילו אם באים לחפש את עצמנו, אם אתה מחפש היכן צריכים אותך, היכן אתה יכול לתרום ולהשפיע, החיפוש עובר בדרך אחרת. פתאום מגלים שאפשר להמציא מקצועות חדשים, פתאום קם סטארטאפ.

כמה מחשבות ~

א.    אתה כאן אז אני משער שאתה מאמין שיש לך תפקיד. שלא הגעת לעולם ללא סיבה ייחודית. שאין לך תחליף. כך פשוט שיש בך את כל הכשרונות והחיבורים הנדרשים עבור תפקידך. מהו אינני יודע, אך הוא בוודאי תואם לנפש.

וזו בעצם נקודתי הראשונה: חפש מה ומי אתה, לא איזה תואר לעשות כי צריך ללמוד.

ב.    יודע מה משותף לעשירי העולם מלבד חוסר סיום קולג'? לרוב הם אלו שעשו את מה שאחרים לא. אני לא רומז לא ללמוד לתואר, אני כן חושב שפרנסה אינה פקטור של להיות כמו אחרים או תואר בקו"ח. לרוב היא פקטור של לעשות את מה שאחרים צריכים ולהיות בעל תשוקה פנימית וכשרון אליו.

במה אתה מאמין ומתחבר? מה אתה חושב שחסר בעולם וכיצד אתה יכול לקדם אותו?

ג.    בטח לא תופתע לדעת שמכל אהבה אפשר לייצר מקצוע (=שכר), כולל ספורט כמובן. לבחור במשהו שאתה מתחבר אליו ומאמין בו בעיניי זו תחילה של דרך המלך. אני מתיימר לשער שאם אין לך מספיק תשוקות שכאלו זה כי לא הכרת מספיק ולא כי הן אינן קיימות. לרוב צריך התחלה כלשהי, חיבור ראשוני, בשביל להירדם על מאמר בנושא השקעה בבורסה. יש הרבה תארים ויש גם הרבה מקצועות ללא תואר, איך למשל מגיעים לתחום הנדל"ן?

צא ולמד, חפש והכר עולמות שונים. עוד לא הייתה מציאות טובה ממציאותנו לשם כך.

ד.    חשוב לבדוק האם יש צורך בתרומה שלך, במקצוע. גם אם אתה אוהב קרימינולוגיה לא בהכרח משתלם לבחור בו. זה בא לידי ביטוי בביקוש, במספר המשרות, בשכר בממוצע וכו', אך בעיקר בעיניי בא לידי ביטוי אם אתה חושב שצריכים אותך, אם אתה חסר במקום הזה.

היכן צריך אותך? אישית נראה לי שנכון לשאול היכן ה' רוצה אותך, אך גם היכן יש ביקוש מתאים.

פשוט לי שלא חידשתי, מייחל רק שסידרתי.

ראוי להדגיש שאני לא מציע להפסיק את התואר בחשבונאות. אני מציע לשנות את שאלת החיפוש שלך מ'מה ללמוד' ל'מה התפקיד שלי' או לפחות 'היכן צריך אותי ואיפה נכון שאשפיע', כאשר תשוקה, צורך וכשרון יכוונו בדרך.

[יש בכתוב אי דיוקים ודעות אישיות, גם לא מכוון להתאים לכולם].

ובנימה אחרת,

אשריך שהגעת לברר את דרכך בחיים. אני זוכה להכיר רבים מדי שעושים זאת בשלב מאוחר הרבה יותר. בנחת, הרי הרבה מחייך יסבבו סביב הדרך שתבחר, לא תרצה לזכות עצמך לבחור בדרך בה אתה מאמין?

אני מבין איך זה משפיע על לנ"ו אבל חושב שלא נכון שישפיע כל עוד אתה הולך בדרך. וראוי להרחיב בפעם אחרת. גם נראה היה לי לדייק כמה לפעמים הפער בין התואר לבין המקצוע הוא עצום עד כדי הופכי, גם זאת ידחה להפעם.

מוזמן בשמחה לפנות בפרטי אם נראה לך שאוכל לעזור.

והמון הצלחה בדרך.

מאוורר פחות שטח מהעמוד.

אבל הוא גם בטיחוטי יותר עם ילדים כי אין לאיפה לדחוף אצבעות

ולא זכור לי שהוא מרעיש

גם שקט, גם יציב, גם איכותי

לא יודע לעשות את השיקול בשבילך

את מרוכזת?
כי אז אולי זה לא הפרעת קש"ר..
אולי סתם סביבה לא מחייבת/ מרעישה.

תחושת חברתיות; תחושה של הערכה מבחוץ; שטף של גירויים ונקודות עניין.

הרווח של חברת פייסבוק הוא המון־המון־המון מידע שצומח אצלם ב"חווה" בלי הרבה מאמץ מצידם.

(פרשתי מפייסבוק - וזה לחלוטין לא מובן מאליו.)

והעברתי הלאה

יישר כח

היה ממש ממש כיף

וחשוב לי להעלות תהית לילה

משו ששמתי לב אליו שם היום

שהיו מלא בנות שהלכו יחפות (דווקא בנות ולא בנים)

מה הקטע בזה?

זה מגעילל

כן, אבל בזה אל תשליך על שאר החרדיות, זה רק מנהג מגונה שלי שאני חוזרת מחתונות של חברות.

יום אחד אסתובב ברחוב באחת בלילה ואראה עלמה חסודה בלבוש חרדי מסתובבת יחפה. ואדע שזו את

אבל סטטיסטית הסיכוי אפסי. *מרגיעה את עצמי*

40 מתוזמנים

27 נכנסים

38 ממתינים

ה' ייקום דמו של מחר

שייגמר כבררר

זה טעים?

התחיל טוב, המשיך רע, חזר לטוב והסתיים גרוע.

לא ספרתי השנה בברכה בכלל. וגם לא בלי ברכה.

יום ממש לא מוצלח

עדיין בברכה

כנראה שזה לא אבוד. אה?

פתאום איזה הסבר קטן של מישהו בפייסבוק גרם לי להצליח 

רואים את אותם צבעים, אבל הבלאגן הזה פתאום הופך לצורה ורקע שאחד בולט ואחד שקוע מאחריו

גם אני בהתחלה השתגעתי מה כולם רואים חחח

אני אעתיק פה את התגובה שעזרה לי:

"לכל מי שמתקשה, התמונה בנוייה מדפוס שחוזר על עצמו, הסוד הוא בעצם לגרום לסוג של פזילה שבו דפוס אחד עולה על השני ואז התמונה תתגלה, טריק טוב הוא לנסות להתמקד בהשתקפות שלכם מהזכוכית בטלפון"

אני לא יודעת מה זה אומר עליי מבחינה פסיכולוגית....

תראי מה שכתבתי כאן חחח זהו שזה אמור להפוך לתלת מימד (עם אותן צבעים) 

הלואי יצליח גם לך

נראה לי שהבנתי את הקטע,

אם תעשה פוזל ממש (שהעיניים לאמצע) תראה את הצורה שקועה והרקע בולט

אבל תכלס עושים הפוך מפוזל (כאילו מסתכלים על משהו רחוק יותר) ואז רואים את הצורה בולטת.

אני צודק?

זה שם עצם במשקל מסויים, כמו טבח, נגר ועוד...

מחזק ומעורר השראה.

אנשי אמונה אבדו...

אבל אין ספק שגם אם רק 'בודדים נרצחים בו מידי שנה',

הדרך מתוחה במהלך כל השנה.

ואלימות פיזית או מילולית גם לא ממש נעימה.

וגם האפשרות שהיא תקרה כל רגע לא נעימה.

וככל שאתה נראה יותר 'מתנחל' ויתר דוס, כך פוחתים הסיכויים שתעבור בלי שיזרקו לך קללות, או ינסו להציק לך (-מגדול ועד קטן, מאיש ועד אישה).

אבל זה רק מעצים את ההכרח להרגיל את המציאות הזאת שיהודים בני בית בכל רחבי העיר העתיקה.

(שאלה לאוהבי הארץ הקדושה האמיצים | ערוץ ７)

משתדלת,

ובכללי כן. ב"ה. 

כן

לפעמים אני מצפה מעצמי ליותר מדי

תגדיר טוב

אני מנסה להיות טובה.

יש בי כמו בכל אדם צדדים לכאן ולכאן

אבל הרצון והשאיפה שלי הן לגמרי לטוב

אני עומדת חלקית בציפיות שלי מעצמי

אבל מבינה שבאתי לעבוד

ואסור להתייאש

למרות שלא קל

אני פתחתי את השרשור הזה בגלל שאני בעצמי חושב קצת כמוך. 

לאחרונה הייתה לי מעין תובנה שצריך לעשות הפרדה בחיים, השאיפה גבוה צריכה לקדם אותנו בחיים ולא לגרום לנו להרגיש רע עם עצמנו, צריך מצד אחד לשאוף גבוה ומצד שני לא לתת לכאב של חוסר עמידה בציפיות לפגוע בנו.

רציתי לראות מה היחס אצל אנשים בין תחושה טובה לגבי עצמנו לבין גודל השאיפות.