אני משתף בפשטות,
כל דבר בחלום נחווה לי בקיצוניות, (הוא היה מפורט להחריד) אני לא אספר את כל הפרטים,
בקיצור, הייתי חלק מקהילה קיצונית ודתית מאוד. אני נזרק למעמד מפואר מאוד, אולם גדול, מואר מאוד, חלונות זכוכית גבוהים ועמודים מעוטרים. הכל הרגיש קדוש!, כאילו אנחנו בתפילת נעילה של יום כיפור. אנשים לבושים קיטלים. וכמובן הרב, שאני לא מכיר אבל הוא מרשים מאוד. כולם מתחילים בניגון עוצמתי שאני לא מכיר - עד עכשיו אני שומע אותו בתוך הראש שלי - שרים ביחד בקול רם, בדבקות ובהתנדנדות – "אין חיים... אין חיים... אין מיתה... אין ה'...". כל מילה מפלחת אותי. והמשמעות מכה בי. (אין חיים? אין חיים?!). לא רק שנראה על פניו שבאופן אבסורדי לחלוטין הם כופרים באלוהים, האנשים שם כופרים בעצם מציאותם. בעצם כל מציאות, בעצם. הם מגיעים ל"התפשטות הגשמיות" (!) בצורה מעוותת.
(בהמשך אני מורעב, גונב אוכל מתוך השולחן הארוך של הרב, שמכוסה חלות חלות, מנסה לברוח, נרדף מאוד, זהו בערך).
אני לא יודע איך לעכל אותו.
