פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1663)

עד שירגע

עוזר לך? או שבעצם לא שייך? לא הקשבתי עד הסוף מפאת קוצר הזמן

הכתוביות בעברית זה לא כביל

http://harhakodesh.co.il/tour/

או זה

http://archpark.org.il/panorama1.asp

זה 5 מיליארד!

אגב מיד לפני שהיא נכבית היא אמורה להתנפח עד שתגיע עד לכאן (ענק אדום), כך שזה לא אמור להיות אכפת לנו שהיא תכבה אחרי שכל כדור הארץ התאדה

שש אלפים הווי עלמא וחד חרוב זה בדרך הטבע

ואם באמת הוא יחרב יום אחד, או שזה כוונה שהוא ישתנה לחלוטין

אם לקחת את הגמ' הזאת כפשוטו

הרי מיד אח"כ בעמוד ב' הגמ' אומרת תיפח רוחן של מחשבי קיצין - לא כקיצו של ר' עקיבא ולא כשום קץ אלא חכה לו  ל ע ו ל ם

ומשמע לעולם ממש, ולא רק עד 6000 שנה

אז אמרתי שעכ"פ כנראה המשיח יבוא לפני שיעברו 5 מיליארד שנה, כי אז השמש תתפוצץ עלינו...

מלבד מה שבעוד 10,000 שנה פלוס מינוס הלוח העברי עוזב סופית את הירח, ונהיית סטיה כל כך גדולה שאין כבר שום קשר בין המולד לר"ח

גם זה מעניין אותי איך חיים מודרניים יתנהלו ע"פ קידוש

אולי נאלץ להתקבע בלועזי

השאלה מה נעשה אם לא יבוא המשיח

ונכון שנצטרך לוח חילוי לעניינים של יום יום, אבל למה לועזי? מה רע בלוח שיש לנו היום? (עם התאמות מדי תקופה כדי שלא יסטה יותר מדי)

גם המוסלמים לעניינים דתיים מקדשים על פי הראיה, ולחיי היום יום יש להם לוח קבוע

בתאריך מסויים. פתאום זה נהיה ליל שבת

מה תעשה?

או שאפשר לפי שבועות

נגיד יום שלישי פרשת שלח. לא משנה איזה תאריך זה יהיה

למעשה מישהו אמר לי שלוח שנה ע"פ השמש תמיד היה ידוע לחכמים

רק שלא השתמשו במספרים של הנוצרים

אמרתי שיישארו עם הלוח שאנחנו משתמשים בו היום לצורך העניינים של יומיום

פשוט נשמע לי מוזר שיקחו לוח נוצרי בזמן המשיח, אפילו לצורך דברים של יומיום

כתבתי "חילוי", ודילגתי על אות, התכוונתי חילופי

[אגב, הרב קוק זצ"ל כותב על מישהו שרצה לדון על הנושא של "מצוות בטלות לעתיד לבוא" - אחרי שהסביר זאת באופן עיוני - שההשלכה של זה על ימינו זה בערך כמו ההשלכה של התיאוריה של כביית השמש על הבורסה..]

יכול להיות שכמו שהתחילו תהליכים של גאולה בלעדיו הם גם ימשכו בלעדיו

אולי יהיה לנו סמיכה עוד לפני שיבוא? (נראלי שבזה תלוי קידוש החודש לא?)

בחז"ל, ונוקט שהעולם לא יחרב כלל.

מה נהיה עם הזקן?

ונראה לי שהצלחתי עכשיו... זה אומר שהתבגרתי? (או שהתייאשתי מהחברה?)

שבת שלום!

היכולת להכיל טיפה מעבר בלי לזרוק מיד את כל הנושא, לפני שהוא 'ייצור איום'.

ברכותיי

נועם, פעם הייתי ה-מ-ו-ן פה בפורומים (נדמה לי שאפילו דיברנו בטלפון פעם או פעמיים לפני כמה שנים ), כל דבר שהזכיר לי את זה שאבא שלי מת ישר הייתי קוטלת.. סתם כי זה כואב אז אני רוצה לבטא את זה. הבעיה שזה לא נעשה עם המון התחשבות באיך זה משפיע על אחרים... התלבטתי אם התבגרתי בלהפסיק לפגוע אולי באחרים, או שפשוט התייאשתי מיזה שיבינו אותי כשאני מגיבה ככה.

ותובנה כן קצת מאוחרת)

השנה נגמרה!!!!    יש!!!!!

מקווה שלא לאורך זמן..

ערות מוצש"ית ארצישראלית מצויה...

עבדתי כמה שעות חביבות הערב

בס"ד

תהייה-

שבועות, לא ישנתי.

מוצאי שבועות, לא נרדמתי (אחרי השינה בשבועות בצהריים).

יום חמישי - ישנתי מעט (משמר).

ערב שבת קודש - נפלתי על המיטה.

עכשיו, מוצ"ש, עדיין ער ולא נראה שאלך לישון בקרוב בעקבות השינה בשבת בצהריים.

אז אולי היה כדאי לוותר על השינה בצהריים בשביל שאוכל לחזור למצב שינה נורמאלי וסדיר?

זה אפשרי בכלל לא לישון שבת בצהריים?

מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת,

מי שישן בשבת - איך ישם במוצאי שבת?

בס"ד

זה הדבר היחיד שיכול לקרות שמקשרים את 'תקומה' ואת 'עוצמה' ל'מרדכי' 

בס"ד

שאביא את כל ההוכחות לכך?

בס"ד

מה הלאה? 

טוב שלא הקמת אותי מהמיטה במרץ לעבודה בתנועה קדימה.

בס"ד

אם כך... 

בס"ד

וזה מעל אחזו החסימה .

חוץ מזה שלנץ כבר קמתי ביום חמישי, עוד סיבה למה לא ישנתי מספיק בליל שישי.

בס"ד

זה כבר יותר מוקדם

וזה בלי לקחת בחשבון את העובדה שבשעת הנץ צריך להיות בשמונה עשרה,

כך שזה עוד יותר מוקדם.

אבל אם שמונה עשרה לנץ זה כבר סיבה להיות מעודד

לעבודה בתנועת מרץ?

הולך?

תובנה עם חברה:

אנחנו רוצות כבר להתחתן אבל לא באמת 

תובנה נוספת (אותה חברה) :

למצוא נושאי שיחה חדשים בינינו

דחוףףףף

תובנה:

בא לי ממתקים!!!

וחבילת גלישה נורמלית!!

איפה השוקולדים האלה כשצריכים אותם? (יעני מחפש שוקולדים)

"מנהג" אותיות "גהנם".

מה העניין לצער מישהו בחג? והלא אסור לצער אפילו במעט
אוי ואבוי

אני לא יודע באיזה גיל היו הנערים , ולצערי בעיות טאקט ומחסור באינטליגנציה רגשית  נפוצות בבני הנוער שלנו.

אני מבין אותך לגמרי וכאב לי לשמוע על שעשו לך , תנסי לדון אותם לכף זכות כי הם לא מבינים את המשמעות של מה שהם עשו

אם הם היו יודעים כמה הם ציערו אתכן , מן הסתם הם לא היו עושים את זה.

אבל אני חושב שהמשחק הזה כשלעצמו אינו פסול

הוא סה"כ שעשוע , פשוט צריך לדעת עם מי מתאים לשחק את זה

למשל אם ילדים היו שופכים עלי מים כנראה שהייתי משחק איתם או מקבל את זה בהבנה

רק שלא ראוי לשפוך על בנות מים (אני מניח שגם הן פחות יקבלו את זה בהבנה)

אני מסכים לגבי הצניעות ולכן כתבתי שגם (בנוסף לבעיית הצניעות )  הם פחות יקבלו את זה בהבנה

 כי אני חושב שלבנות זה יותר ביג דיל , בגלל דברים כמו לבוש ואיפור שיותר יושפעו ממים.

ומה שהילדים ידעו או לא , רק בא להסביר איך קרה דבר כזה שהם ציערו אותה כל כך , כי כמו שאמרתי אני מאמין שאם הם היו יודעים כמה הם ציערו הם לא היו עושים את זה , זה נקרא לדון לכף זכות , לא באתי להתיר את זה

לדון לכף זכות אין פרושו להיות מרוצה מכך.

אם אתה מרוצה מכך שאנשים מתנהגים כלפיך באלימות,....

היא לא הביעה שנאה כלפיהם.

היא אמרה שהם עשו משהו לא בסדר והציגה את ההשלכות שהיא ראתה של הדבר הזה.

אולי כדאי להתמודד עם ההשלכות של מה שעושים?

מה פתאום שאנשים ישפכו מים על אנשים אחרים? למה זה צריך להיות מקובל?

*מנהג אותיות גהנם*

גדולי ישראל לאורך הדורות נתנו חשיבות גדולה למנהג, כמובן שלא מנהג שנוגד את ההלכה כמו במקרה הזה שזה בין אדם לחבירו ואיסור גמור, אבל סתם מנהג שהשתרש בקהילות ישראל יש חשיבות גדולה ואוכל להרחיב בזה עז"ה אם תרצה..

אם כבר אפשר להסביר בשביל מה, אבל זה ממש לא חמור מאד... מותר לשאול על מצוות בשביל מה, ובטח פה כשזאת לא ממש מצווה, ועוד יותר פה כשזאת אולי מצווה - שבאה בעבירה.

והדגשתי בהודעה שאין הכוונה למעשה השטות שהילדים עשו אלא למנהגים אמיתיים..

זה לא זלזול ברעיון, זאת עובדה.

מעניין מתי יהיה לי פחות קשה עם לחץ דתי...

גדולי ישראל לאורך הדורות כתבו גם שמנהג אותיות גהנם.

תלוי איזה מנהג - אם הוא גורם לתוספת קדושה או שהוא מביא לאיסור

המנהג הגרוע הזה הוא מנהג איסור. מי שנוהג אותו עובר על איסור דאורייתא

מי התיר לך לשפוך מים על מישהו שלא רוצה בזה? שאלת אותו קודם?

אז המנהג הזה לא רק אותיות גהנם - הוא הדרך הוודאית לגהנם!

ומקרוני, אני לא אשה, לא משקיע בבגדים ובאיפור, ובכל זאת אני לא מסכים שיזרקו עלי מים, ובטח לא ביצים

מה זה אמור להביע?!

אם הלכנו יחד לדשא והחלטנו לעשות מלחמת מים - אין בעיה, אבל כל מי שמלכתחילה לא הביע את הסכמתו להצטרף למשחק - מה פתאום שיהיה איזה שהוא היתר להציק לו לחינם?

דוקא קראתי עד הסוף, אבל לא את האמצע...

פהhttp://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t643828#7178461

שאנחנו יותר מסכימים מאשר לא מסכימים (ואין לי התנגדות גם לא להסכים).

-קוראת את המקורות-

אישית, לא חוזרת בי מהדברים שכתבתי.

המשפט הזה לא שלי, לא יודעת של מי הוא במקור. ויש רגעים שהוא מתאים, כמו זה שתארה d.i.d.

מופים- אהבתי את הניסוח

נקודה טובה- נכון.

קראתי את כל ההודעה ןנשמט לי האמצע שלה

(ואף פעם לא הבנתי מה שיך לכתוב "סתם.." בהודעה. לא התכוונת ברצינות? אז מה כן? אם התחרטת למה את לא מוחקת? לא ברור!)

עם השנים נמאס לי מחפיות של סופרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב

ה  ב  נ  נ  ו !!!!!!

במשפט אחד יכלת לכתוב מה שכתבת בעמוד שלם

זה משעמם!

אז התרגלתי לדלג על צאי משפטים

ואני צריך להכריח את עצמי לא לעשות את זה כשאני לומד...

בכל דבר (אני לא מוצא יוצא מהכלל) צריך לדון לכף זכות ("והוי דן את כל האדם...")

ולדון לכף זכות לא אומר להיות מרוצה ממה שקרה , ממש לא!

לדון לכף זכות משמעותו להסתכל על המקרה דרך נקודה מסוימת ובצורה מסוימת ( אמיתית כמובן) שדרכה יתברר המעשה הפחות טוב , כטוב , או לכל הפחות כפחות רע

ואני מסכים שלא שופכים סתם כך מים על אנשים אחרים ולכן כתבתי שצריך לדעת עם מי לשחק את זה

כמו שהגיוני שמבוגר/זקן הוא לא האדם המתאים למשחק הזה , ולכן גם אמרתי שאני למשל בד"כ כן הייתי זורם עם זה

ובלי קשר לכל המקרה הנ"ל, את כותבת יפה, חשבת על הכיוון הזה?...

במסגרת שבה אני נמצא (לא רוצה בינתיים לפרט...)

אבל אין לי חברים, לא במסגרת הזאת, לא ביישוב שלי, ולא במסגרת אחרת

לא הייתי בתנועת נוער, ואין לי חברים ביישוב או בבית הכנסת או משהו כזה...

כמו "עמיתים לטיולים", וכו'

תמצא נושא לשיחה משותפת עם מישהו, תאזור קצת אומץ, ופתח בשיחה.

בהצלחה!

אני מתכוון להצעה להצטרף לטיולים של עמיתים לטיולים או שאר הקבוצות...

ממליצה למצוא אנשים שיש לכם תחומי עניין משותפים.

אם אתה לומד / עובד, תוכל לנסות להעמיק את הקשרים מעבר למסגרת המצומצמת.

לקבוע להיפגש אחה"צ, לארגן מפגש אצלך בבית, לשתף ולהביע דעות ועוד.

בהצלחה.

באמת מפתיע שהוא לא עשה קיים את השיעור למרות הגשר...

אבל משעשע, בלי ספק.

שהודיעו לי מאוחר מדי שאין לימודים

לפחות היה נחמד

בס"ד

בכיתה א' עליתי להסעה.. והשארתי את התיק על הגדר בתחנה

מזל שהנהג שם לב ושאל "מי שכח תיק?"

עוד מל"ג בעומר אנשים בנו על הגשר הזה!

קרה לי פעם באולפנא....

בס"ד

בשבוע שהיה שלג ביום ראשון, קמתי בבוקר ושאלתי את עצמי אם יש לימודים, באינטרנט לא היה כתוב כלום ואז אמרתי לעצמי "טוב, מי יבטל לימודים באזור המרכז בגלל שלג???"

כשהגעתי וראיתי שדי ריק עוד חשבתי שאולי אנשים מהשומרון\ירושלים וכו' מתעכבים בדרך בגלל השלג

ואז פתחתי ווי-פי (בפלאפון) ובאתר של האוניברסיטה היה כתוב שאין לימודים...

אני כבר לא לא ממש לועסת מסטיים אבל גם כשכן, עוטפת בתוך נייר ומחכה לסוף השיעור לשים בפח.

זה ממש מגעיל ששמים מתחת לשולחן, הייתי בטוחה שרק בבי"ס היו עושים את זה.. 

בעיטה וסטירה

(וכן אוהב לגרד מתחת לשולחן, אז ....

)

סתם, סתם.. אבל תכלס אם הייתי מגיעה לסיטואציה של או שולחן או לבלוע, מוסרית הייתי מעדיפה לבלוע.

אני משער שמגלגל אותו ביד במשך כל השיעור, ואח"כ זורק.

הרי גם ככה אני כמעט תמיד צריק להתעסק ביד עם חתיכת נייר או משהו כזה. ועד שיש משהו לשחק בו שלא 'נגמר'...

אם זה לא לעניין, הייתי עוטף בנייר כנראה.

ואז פותחים את החלון, והם פורחים החוצה, אל שמיי אין סוף, לנצח... 

ניגשים לפח- יורקים. 

לוקחים חתיכת דף- עוטפים בה את המסטיק, מניחים בצד, זורקים אחרי השיעור.

יוצאים לשירותים, נפתרים ממנו בדרך.

לועסים. לנצח.

או פשוט לא אוכלים מסטיקים. כמוני.

אצלי זה גם זה וגם זה 

אני גם חווה את הספר בתור סרט ורואה אותו מול העינים ובד"כ, אם זה שייך גם מזדהה עם אחת הדמויות (בד"כ הגיבור, אבל לא תמיד) ומרגישה שאני חווה את החוויות שלה.. (לכן אני לא אוהבת ספרים עצובים )

אין ספק שכשקוראים ככה ספר הוא הופך לחוויה (ובמיוחד ספרים על מקומות מיוחדים ועם אנשים חמודים)

במיוחד כשיש פירוט על הסביבה וחיצוניות הדמויות.

יחי שר הטבעות!

לרוב עיקר ההנאה שלי מהסיפור לא נעוצה בזה שאני חווה דרכו חוויות אלא שאני מנתח חוויות/רגשות/מערכות בין אישיות של עולם שעד לפני כמה דקות לא הכרתי.

המחשבות של הדמויות, העובדות וכו'.

לפעמים אני "בתוך הסיפור", מנסה לחוות את העלילה מנקודת המבט של הדמויות / מנקודת המבט שלי.

אבל אם אני מזדהה מאוד עם גיבורי הסיפור אז אולי האופציה השניה..

שאלה מעניינת

סתם, פשוט הדמיון שלי עובד ממש חזק בקריאה.

כשאני קוראת, אני חייבת לנסות לתאר לעצמי ממש איך הכל נראה.

הדמויות, המקום, הכל!

לפעמים זה מחרפן..כי מתארים נגיד הליכה של מישהו בתוך מבנה,

ואז אני צריכה גם לפתח כישורי אדריכלות..

ולא תמיד הולך לי.

ואז התיאור בספר לא תואם את המבנה שבניתי בראש..

עזבו,

זה היה הצצה להגיגי מוחי הקודח.

אל תתאמצו לרדת לסוף דעתי..

בעיקרון,

הזווית שלי בסרט היא כשותפה.

הולכת עם הדמויות. לא בתוכם, אבל כאחת מהן. צופה ביחד איתם.

או מאחוריהם.

בכולנו יש את כל התכונות האלה, אבל לכל אחד יש סגנון דומיננטי יותר... בין השאר זה מתבטא במה קורה לך כשאתה קורא ספר: רואה את הדברים מהצד, שומע את הסיפור כמו בהקראה, או מרגיש גיבור העלילה. קראתי על זה איפושהו פעם.

וברוכה המתראה!

אולי חודש הספר העברי מתחיל קודם

מתי שבוע הספר?! איפה יש פרסומים??

אני מרגיש צורך להתאכזב כל שנה מחדש...

את תגמרי לקרוא אותם מהר

תתחדשי!

כי דעת לא יושבת על ריק... היא חייבת להשען על תומך כלשהו

באמת מעניין מאיפה אנשים "נצמדים" לדעות מסוימות-

האם הדעות נובעות מהלימוד שרכשו לאורך השנים ועיצב להם את אישיותם,

או שבעצם הדעות עיצבו באדם את תכונות אופיו והובילו למידות שיש לו?

אין לי תשובה בעניין,

רק חידדתי את השאלה (בעיקר לעצמי)..

בס"ד

בספר התניא מובא סדר הההשפעות. והדעת קודמת למידות. המידות כשמם כן הם הם כלים להכלה.

אז אם אני מבין שהכל מאיתו יתברך- ובאמת מבין זאת- אז הכלי של הכעס, גאווה וכו'  יצטמצם מאוד.. זה יסוד גדול. כמובן שיש גם השפעה ספירלית. אך בשורשי הדברים זהו הסדר.

האם דעה במשמעות opinion?

או דעה במשמעות knowledge?

אפשר בבקשה הסבר בעברית לשתי האפשרויות?

knowledge = להכיר, לדעת

שתי האפשרויות מובילות לשתי שאלות שונות...

בכל אופן בעיני שניהם מושפעים מאוד מהסביבה ולכן הבחירה החופשית האמיתית היא בחירת הסביבה.

דרך ארץ קדמה לתורה

המידות הטובות הן הקומה הבסיסית

ועל גביה יש קומות נוספות,גבוהות יותר

של ידיעת התורה וקיום המצוות

מי שאין בו מידות טובות-

לא יוכל לקלוט\להוציא מתוכו דעת טובה

(מזכיר לי קטע במחשבת שלימדתי השבוע

לא זוכרת את המקור)

בס"ד

השאלה היא מה הוליד את מה.. הרמב"ם כותב בהקדמה לפרק חלק (נ"ל) שכדי ללמוד תורה יש צורך בהכשר מידותי כלשהו אך בפועל- התיקון המידותי המרכזי מגיע אחרי הלמידה- כי המשפיעה העיקרית..

שהמוח (הדיעות) משפיע על הלב (על המידות)- כפי שכתוב בתניא:"מוח שליט על הלב". לכן נברא האדם בשונה מבעהח"י שראשו -פיזית מעל שאר גופו.

ולפי האדמור הזקן הדרך הכי קצרה ללב עוברת דרך המוח.

אבל יש מצב, פחות מתוקן שבו ,כאשר האדם לא חי לפי מה שהוא מאמין 'אז הוא מתחיל לעצב אמונות בהתאם למעשיו ולחולשותיו, הופך את החולשה לאידיאל- ואז המידות משפיעות על הדיעות.

על כגון זה נאמר לא עשו להם ישראל ע"ז /העגל אלא להתיר את העריות.

לא עוברת דרך הקיבה?  <צ>

ועכשיו ברצינות: מה שכתבת פשוט נהדר!

יצאת רבנית!

אז נראה לי הגיוני שדעות למידות. למרות שלא הייתי מגדירה את זה "דעות"..