פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1680)

לא מפריע לי שאני פה, כל זמן שזה לא גוזל יותר מדי זמן מחיי ולא פוגע בלימודים/שעות שינה שלי.

ממש לא מכור , (אני יכול להפסיק בכל רגע אבל לא רוצה <צ>  , (למי שלא הבין משפט של מכורים))

 

אחלה פורומים שבעולם!

(מחליטה להמשיך אח"כ אין אין לי זמן עכשיו) 

לפעמים מבאס שזה גוזל זמן יקר.אבל סהכ ב"ה אןן לי בעיה עם זה.

זאת הייתה השלמה לגמרי ובכלל בלי רגשות אשמה, גם כשזה גזל לי זמן..
בזמן האחרון פחות נוח לי עם זה מסיבות כלשהן.. ואני ממממשש עצבנית על עצמי כשאני פה במקום ללמוד.

אבל רגשות אשם בקטנה....

כי עד לא מזמן הייתי צריכה להיות פה.
עכשיו אני תוהה אם כן,
ויכול להיות שעוד מעט אעלם מהנוף
תלוי לאיזו מסקנה אגיע...

זה חתיכת בזבוז זמן.
מאז שנרשמתי (לפני שבועיים בערך) יש לי כבר איזה 140 הודעות.

אבל יש גם דברים טובים בפורומים.

אני מציע לפתוח "פורום גמילה מהפורום".

מן הסתם שיש לו סיבה מעולה...!
לא מכירה התמכרות שהיא בקטע הטוב...

התמכרות לפה ולא למקומות/דברים אחרים גרועים יותר

אבל זה הרע במיעוטו

סתם סתם סתם 

וכולם מכורים

בטוח שהם שמים איזה חומר ממכר  בפנים!! קפאין \ ניקוטין\ קוקאין לא יודעת מה 

באמת במאמצי גמילה

ברור שהייתי מעדיפה לא להתמכר לזה [מנסה לעבוד על זה] כי זזה באמת גוזל זמן אבל לפעמים מעניין פה וכפי שכתבו לפני לפחות זה הרע במיעוטו חח

(וכמו שחלקכם יודעים - גם לפני שהקמתי את המקום הזה, הייתה לי מערכת פורומים פעילה אחרת).

אני מאוד נהנית לקרוא כאן ובעוד כמה פורומים פה 

(לנ"ו למשל גם ממש יעיל)

הבעיה התחילה כשפתחתי משתמש ואז אני נמצאת כאן יותר.. ואין לי זמןןןן

 

ושלא תעזו להיגמל לי פתאום! צריכים אתכם פה! 

כמעט 8 שנים. 
אני רוצה שזה יהיה קיים בחיים שלי, ואני מחליט למה, כמה ואיך. 

גם אני אגיד את זה...

 

כנראה השנה הראשונה היא השנה עם הכי הרבה תהפוכות (מכורה קשות, נגמלת (עבד שבועיים), מכורה, בגמילה (עבד חודש), מכורהאיפושהובאמצעקצתיותרמחוברתלחיים).

 

משתנה מתקופה לתקופה בעיקר תלוי אם יש אינטרנט בבית או לא... אבל גם אם אני יותר עסוקה (מבחנים/ עבודות/ שאר עיסוקים).

 

 

בכל אופן רק ההתמכרות רעה. עצם השהייה פה יש בה הרבה טוב.

הכל עניין של מינון.

 

 

 

 

שאני אומרת לעצמי שעוד שניה אני יתנתק ויקום לעשות דברים שאני צריכה,ובסוף מגלה שנשארתי עוד יותר מידיי זמן,ולא ניצלתי את הזמן לדברים יותר חשובים שהיו לי לעשות...
אבל משתדלת לא לתת לזה לשלוט בי.ואז זה סבבה

כשאני אומרת מכורה,זה לא שאני לא מסוגלת בלי הפורום,הסתדרתי כשלא היה לי שבועיים,ולא חסר לי,או כשלא יה לי זמן,דווקא נהנתי גם בלי הפורומים,אבל מרוב שיש לי המון שעות פנויות לזה(לימודים,או שעות עם עצמי בבית),אז זה לא מפריע לי...וגם אני לא מתכוונת מכורה בקטע שלא מסוגלת בלי הפורום,פשוט נמצאת הרבה

אההמ..ואני בפורומים מכיתה י' אאל"ט,מה שאומר 5שנים,עוד מעט מתחילה שנה שישית

ואישתי ביקשה לפני כמה דקות, זה יצר הרע.

לא באמת
זה היה דורש

.

אך יתכן שהוא ע"פ גמ' דב"מ (לח: ) דבש והדביש למאי חזי? לכתישא (נ"א: כתיתא) דגמלי.

 

היינו, שהיו רגילים למרוח על גבו של הגמל דבש לרפא את הפצעים שנוצרו מהמשא.

את ממש מזכירה לי נשכחות!

 

הכי אהבתי- אסטריקס וקליאופטרה+באולימפיאדה (איזה אף!)

 

הכי לא אהבתי- הסכסכן מרומא (כל הספר הם אדומים מעצבים)

 

הכי חרשתי על אסטריקס והקלחת כי הוא היחידי שהיה לנו בבית... 

אבל פארק אסטריקס בצרפת זה אחד המקומות אם לא ה...

יש שם את בית המקדש וקצת בדיחות על הדמויות של היהודים . יש גם את הפרק שאסטריקס ואובליקס שנסעו ללונדון והכל שמה היה הפוך ובשעה 17:00 הם עושים הפסקת תה באמצע קרב

הוא אומר שזה לא כשר

והוא שואל אותו pas chere? (בצרפתית - לא יקר) אתם לא מדי מרגישים קרובים למטבעות הכסף שלכם?

http://www.asterisk.org/

מעניין למה זה מה שעולה לנו...

/מוסיפה לרשימת-לקרוא, ויודעת שזה בהחלט לא יקרה בקרוב /

אבל אני לא זוכרת את מה הכי אהבתי.

אהבתי את הכל, במיוחד את הישנים (וממש רבנו על זה מי יקרא ראשון )

באמת נוסטלגיה!

אולי מרבד הקסמים?אול ירושלים של זהב שחור?אולי הסכסכן מרומא?אולי ילדתו השנייה של אובלקיס?

לא יודע זה שאלה קשה מדי.
נ.ב.חרדימ קוראימ אסטריקס?

אבל לא מלווים לשכנים

 

 

 

(בדיחה ישנה שלנו על השכנים שלא הסכימו לנו לפני איזה עשר שנים ללוות את אסטריקס ומרבד הקסמים בעברית)

זה היה הספר הלא חרדי היחיד אצלנו בבית והוא היה ספר חובה!!

אם כי אני מאמינה שאצל רב החברות שלי לא הכירו את הדבר הזה

 

אבל סבא וסבתא שלי הם גאלים מקוריים לגמרי 

שאוכלים לאורחת בוקר באגט עם חמאה וקפה 

סבא וסבתא שלי

כל כך שנונים ומצחיקים. 
לאחרונה, קיבלתי (בדרך מסתורית) ערימה של הספרים (באנגלית) והבנתי שאת רוב הבדיחות בכלל לא הבנתי כילד.. 
תענוג לקריאה, כמבוגר אף יותר מאשר כילד. 

באסטריקס בבריטניה יש כמה בדיחות טובות ממש

 

אתה לא מיותר....

 

 

 

חחחח

ברכה והצלחה.

עד 120 לפחות

וכו' וכו'

מזל טוב גדול!
וגם נקודה טובה מאחלת...

הצחיק אותי כי גם אני חשבתי אתזה כשראיתי תהודעה..

שפע ברכות ואיחולים! בריאות, אושר והצלחה לכולם. 

 

 

 

 

 

 

שתזכה עוד השנה לראות בגאולה השלמה!

תודה תודה

כי רק עכשיו ראיתי

 

שפע ברכות וכל זה..

 

ומוקדש (כרגיל לבעל היומולדת) 

אנשים שמאד מתייסרים מייחלים למוות. אז נכון שזה אסור לפי ההלכה אבל יש פה סוג של "יצר הרע" גדול מאד

למות?
אז יאלה בואו נעשה המתת חסד לכולם וזהו
לכל הסובלים מכל מיני מכאובים

זה מתחילמזה שנוותר על
הנער הזה המופרע כי אין לו סיכוי ונגמר בזה שנותר על החיים של זה כי בעין הקטנה שלנו אין לו סיכוי
בואו נחליף את אלוקים וזהו כנראה יכולת האבחנה שלו השתבשה


אה?

ואני לא מדברת על הלכה בכלל

מצד שני, אנשים שמתייסרים כ"כ מחולאים גם מסכנים, לפעמים לא ידוע מה עדיף כבר [אם נצא רגע מהעניין ההלכתי]

 

 

לא במקרה, כנראה, זה בא ממי שמציע.

 

מתחיל מתפיסת ערך החיים וההסתכלות על התוכן שלהם, מי נתנם ומי הוא "ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא" - ומה עושים "כל זמן שהנשמה בקרבי"..

 

בעז"ה זה לא יעבור.

מעלים לחוק דברים שכל כך נוגדים את ההלכה

(ואני מזדעזעת בכל חוק כזה מחדש, זה לא רק במקרה הזה)

במציאויות שהחיים הם מעמסה בלתי אפשרית.

אז זה אסור, וזה לא טוב ולא נכון. אבל תרגעו זה בא ממקום טוב.

שלא נדע..

זה אמנם לא לפי ההלכה, 

אבל מבחינה אנושית זה מאוד הגיוני ומובן. 

באמת באמת להאמין שחולני סופני עשוי להתעורר זה גדלות אמונה מופלאה. 

אמן!

יום של שמחה והצלחה לכולם! ‎‎

בס"ד

כמה טוב ללכת לישון מוקדם (מהרגיל)
יום טוב!

איזו עייפות.
אתמול **ו*ה מהממת של החברה הכי יפה שלי בעולם...
ואז מצילים בחורה ממוות >< ואז הולכים לישון.
והיום קמים ב6..
והנה אני כבר על הרכבת.. עוד רבע שעה יורדת ממנה.
אני עיייפפפפההההההה

סופסוף

[הגעתי לפני 3 שעות. סתם רק עכשיו יצא לי לשתות..]

ב"הצלחה לי ולכולם..

איזה כיף זה להשלים שעות שינה...

של בתי גידול בטבע לאורך תקופה, החל מסוגי צמחים ואדמה ועד סוגי חיות (בדרך כלל ציפורים) ומרכיבים מזה דו"ח בסוף השנה עם גרפים וטבלאות.

היה שם משהו על חידקים, דה נטורי משהו, ושלישים ורבעים, או משהו כזה.... אני מנסה להבין מה היא רוצה לי מהחיים....

אצלנו חקרנו בתי גידול מסויימים בטבע (שלנו היה ליד הכנסת במרכז הצפרות. יש שמה חורשה קטנה עם מסתור מובנה). לא נגענו בחיידקים..

דה-ניטריפיקציה שיחרור של חנקן אורגני לאטמוספירה- הפיכה שלו לאי אורגני

 

על מה היא עושה את הביוטופ? 

 

והביוטפ שונה ככה שלא נוכל לעזור בלי לדעת בדיוק...

לא באה להלחיץ או לדכא אתכן, אבל לא סבלתי אותה.

 

ובלי קשר-ביולוגיה זה מעניין!

 

:-O

 

 

 

אל תעשי לי את זה! מתחננת!!

עשיתי על היעלים בעין גדי

אחרי שיעור 1 בתחילת החמישית- הבנתי מה הקטע והפסקתי להיות בשיעורים...

בשיעור אחד לא לומדים פסיק מכל העולם המדהים הזה...

 

פשוט לראות את החסד שקורה איתנו בכל יום בזה שבורא עולם מחדש בטובו מעשה בראשית.

הציונים שלי בשישית היו באזור ה10-20 וב"ה לא למדתי ביולוגיה כמגמה... לא הייתי שורדת...

למרות שבשיעור מעבשה בחמישית ממש נהניתי- כמובן בלי למלא דוחות, אלא לחקור ת'דברים מכיוונים יצירתיים (יאאא זה צבעוני!!!! הפטל הזה פג תוקף לפני 20 שנה, כדאי לנסות לטעום אותו? וכו' וכו'...)

הפטל הזה פג תוקף...

 

מעבדה זה באמת כיף, ולחקור דברים זה כיף...

 

מה אומר?כנראה זה תלוי אופי...

יש אנשים שאוהבים חפירות (לא סתם למדתי לימודי ארץ ישראל, בין היתר)

 

תלוי איזה סוג חפירות...
זה לא סותר שהחדר הכנה היה אחד המקומות החביבים עלי, אבל כי הלבורנטית אשה מדהימה שדיברתי איתה.

ודוקא כי הפטל פג תוקף מעניין לבדוק, אולי אחרי תקופה הוא חוזר להיות טוב? שווה לבדוק!

בעצם, אם הייתי ככ הרבה שעות בחדר הכנה, והייתי מאוד נהנית שם מההכנות לניסויים וכו-אני לא אלרגית לביולוגיה?
זה עוד דבר מעניין שכדאי לבדוק

אבל לכתוב את הצעדים תוצאות צפויות וכו,

היה לי מורה מצחיק לביולוגיה בחמישית עם משפטים.

"אתם כורתים את הענף שעליו אתם יושבים".

"בסוף תבואו תגידו מורי לא ידעתי מורי לא שמעתי למה קבלתי נכשל".

למדנו כל השנה אותו דבר כמעט עם דוגמאות שונות אז היה לי הסכם עם המורה שאני באה עושה את הדפים ואז עושה מה שמתחשק לי... אם היה לי מתחשק הייתי נשארת אם לא הייתי יוצאת וכו'... (בכל שאר השיעורים עשיתי את זה בלי הסכם עם המורה אבל ביולגיה זה כיף)

תלוי.. אם הוא קטן- ממשיכה כרגיל
אם גדול... אממ... זה כבר סיפור אחר

כלב קטן-מנסה להמשיך כרגיל (בדר"כ זה לא עובד)

כלב קטן+בעלים-נועצת בהם מבט בתקווה שיעשו טובה לאנושות ויזיזו את הכלב לצד השני!!

כלב גדול-עוברת לצד השני של הכביש (אם זה מתאפשר)

כלב גדול+נובח+בלי בעלים-קשה לתאר במילים

חיכיתי לתגובה שלך

כלב גדול+חברה- קופצת עליה

ומועכת לה את היד (סורי,זה לא אני...זה רפלקס)

 

 

אם הוא משוגע- לכל בני ישראל
אם לא- ממשיכה ללכת

זה מזכיר לי משו!!אבל זה לא הפורום הנכון

בלעדיו, מנסה להתחמק...

עם הילד-

"תראה איזה כלב חמוד, אל תדאג הוא לא יעשה לך כלום, הנה בוא ננבח עליו בחזרה, האו האו, אתה רואה היה בסדר, אין לך ממה לדאוג..."

 

ואם הוא יאשים אותי בבגרותו שבגללי הוא מפחד מכלבים אני אשלח אותו לאבא שלי "הוא לא יעשה לך כלום הוא כלב קטן/הוא לא יעשה לך כלום הוא כבר זקן"

 

 

אם הבעלים לידו- אומרת שאני מפחדת ומבקשת שיחזיקו אותו

אם אבא שלי לידי- אני נכנסת להיסטריה, אבל ממש...

אם יש אנשים נוספים בסביבה ולא הבעלים- מבקשת עזרה ומתכווצת

אם אני לבד לבד- לא מתייחסת לכלב

 

וזה לא משנה הגודל של הכלב

 

אלא אם הוא נראה כמו סוס ואז -- אפשר לרכוב עליו?

אם הוא נראה מוזר בלי בעלים אנסה להתרחק..

בס"ד

אם כי לאחרונה חל שיפור מעט

שורק לו, זורק לו משהו לאכול. ותן לחכם.

"לכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו"

זה עוזר,מניסיון..

ולא סתם לא לבד, אלא אני זו שאמורה לשמור מפני הכלב .

אין לי בעיה אתם, כל עוד הם מקפידים על "אלא לראותם בלבד".

אם יש לו קולר והוא לא נראה מאיים, אלטף אותו. אם חסרים אחד מהתנאים הנ"ל, לא אתקרב אליו.

 

(למרות שאם אין קולר זה לא אומר שאין לו בעלים)

תלוי באיזה סיטואציה ואם הוא חולה או לא, אבל לפעמים אגש ללטף אותו כנראה

גם אם הוא גדול ומפחיד?

אולי רוטוויילר או כלב שיסכן אותי אני לא אלטף אבל גם לא ממש אברח ממנו.

לא חסר כלבים לא נוגסים וחמודים

תלטפי אותו

אל תיהי שטחית

שורקת לו ומלטפת אותו ומשחקת איתו..
אם הוא נראה נטוש וחולה בורחת כל עוד רוחי בי..

דבש+שום+בצל=טעם של רפת

איך כל זה מתקשר ביחד?

זאת שיטה בדוקה!

ליבי, נוו..מה אמרתי?!
זה בגלל שלא ניסית לשתות סודה!!!!

מחר טיול עם המתוקות...

מקווה שלא אראה את אילת השחר מהכיוון הלא נכון.

הקב"ה פועל לטובתינו גם כשלא נראה ככה והמציאות השטחית נראית מסובכת ועצובה..
איזה כיף שיש הקב"ה שדואג לנו להכל, שמכוון את החיים!

ופחות עמוק- אל תקבעו דברים ארוכים בצהרים. זה גומר את היום מכל כיוון אפשרי..
לילה..

אני משתמש בהמון סמיילים

של הגבר לא!!!
גם אצליכם הפרצופים מתהפכים כל הזמן...

הם ככה

 

 

 

 

 

 

אסון

את**ן עם גבר אמיתי שהתפתח גם מהבחינה הרגשית בע"ה...

הבעיה הגדולה במופנמות, היא בעצם זה שאתה באמת מרגיש, אבל לא מוציא/מודע, ואז אתה אוכל את עצמך...

אבל שלא יהיו כמונו, גם זה מחרפן...
(גם לנו כדאי להתקדם קצת לצד השני, אע"פ שתכלס אם נשווה, החיים שלנו הרבה יותר מרתקים משלהם )

אני מאמינה שהנישואין מאזנים את זה קצת...
(כי גם אם זה כולה פוסט, יש בזה...)

הם יותר שולטים ברגשותיהם, זה הכל

הם יודעים בדיוק מה הם מרגישים, זה לא אומר שהם צריכים להתפרק בגלל זה

זה רע?

חסר אצל הנשים עוד כמה סמיילים שונים

תלוי תקופות בד"כ

(למרות שלי אישית אמרו שאני מחליפה מודים בשעה, מה שבנאדם עובר ביום-יומיים)

לק"י

<צ> טהורה!

מתנדב/ת להעלות את זה לרימונים? יש?

בהומאז' לקלאסיקות ילדים עמיר בניון  מבצע : "חביתוש, תתעודד".

בעידוד לדמות של חביתוש מ"רגע עם דודלי" (הבית של פיסטוק)

שאין להם מחשב? 

זה

את רצינית?
נגמרו-לך-הסיפורים?!?! אה???
המשפט הזה לא נתפס, סלחי לי.

אם תהיי ספציפית יוכלו לעזור לך.
סיפור מאיזה תחום של השואה?
ומה זה "סיפור שכתוב יפה"?
סיפור מהשואה זה לא פרוזה, או מותחן.
קחי "סיפור" (יותר נכון- " עדות") וספרי...

כך שרנו "עבדים היינו" במחנה ההשמדה...

מאת: מנדי קמינקר
באדיבות: אתר בית חב"ד

 

בחג הפסח האחרון, זכיתי לשהות במחיצתו של רב ניצול שואה שחלק עמנו את הסיפור הבא:

"היה זה ערב רגיל ככל הערבים. שכבנו על הדרגשים, 1200 אסירים יהודיים דחוסים בצריף אחד; כשלפתע, בשעה שמונה בערב, פשטה השמועה: היום פסח!

"כיצד הם ידעו שהיום חג הפסח? לאיש מאיתנו לא היה לוח שנה או כל קשר עם העולם החיצון. במחנה הנאצים הפשיטו אותנו ערומים כביום הוולדנו ונטלו מאיתנו את כל החפצים.עד היום אינני יודע מי זכר וחישב כי היה זה חג החירות.

"חיש-מהר קפצו כולם מהדרגשים והתיישבנו יחדיו במרכז הצריף. מצות לא היו לנו, אך מרור היה לנו בשפע... החלטנו לקרוא את ההגדה. בהעדר ספרים, כל אחד שזכר קטע מן ההגדה אמר אותו בקול, וכולם ענו אחריו.

"אני הייתי הקטן שבחבורה, בן עשר בלבד. נעמדתי וקראתי בקול גדול: "טאטע איך וויל ביי דיר פרעגן די פיר קשיות" (=אבא, אשאל אותך את ארבעת הקושיות), "מה נשתנה הלילה הזה..." וכולם אמרו אחריי. היינו עבדים, המצב שלנו גרוע בהרבה ממה שחוו בני-ישראל ממצרים, אבל היינו נחושים לחוג את חג החירות!

"לפתע נפתחה הדלת וקצין האס אס נכנס. 'מה קורה כאן'? הוא צעק. 'כולכם לחזור מיד למיטות!'

"כולם מיהרו בבהלה לדרגשים, אבל לא חלף זמן קצר לאחר שהקצין יצא מהצריף ושוב קפצו כולם למרכז הצריף, ממשיכים לומר את קטעי ההגדה...

"הקצין המשיך לערוך ביקורת מצריף לצריף, וכשסיים שוב הגיעו לאוזניו קולות השירה וקריאת ההגדה. נזעם כולו הוא מיהר לעבר הצריף שלנו. 'אמרתי לכם לחזור למיטות!' הוא נבח. 'אם תצאו מהמיטות שוב, אירה בכולכם!'

"ידענו שזה לא היה איום סתם. עבור הנאצים, הרג יהודי היה דבר של מה-בכך. כאשר אני הורג יתוש, אני חש נקיפות מצפון יותר ממה שחשו הם כאשר הם הרגו יהודים. זמן קצר קודם לכן, מפקד המחנה העניק 'מתנה' לבנו בן השש עשרה, שתחביבו היה יריה בחץ וקשת: הוא העמיד ארבעים יהודים אל הקיר, כאשר ה'מטרה' הייתה לפגוע בעיני היהודים. כולם נהרגו במקום.

"הקצין יצא, חלפו כמה רגעים ושוב יצאו כולם מן הדרגשים. ידענו היטב כי לא היה זה איום של מה בכך, אך שום דבר לא יעצור אותנו מחגיגת חג הפסח שלנו... המשכנו לשיר, לקרוא קטעי הלל...

"בשעה עשר בלילה, בכל מחנה, היו כבים האורות. בצריף השתררה חשיכה מוחלטת, מלבד אור קטן ומעומעם. בפעם השלישית, כשהקצין אחוז עצבים נכנס אל הצריף, איש מאיתנו לא הבחין בו בשל החשיכה המוחלטת. הוא צעק, גידף וקילל, אך למרבה ההפתעה הוא שב על עקבותיו. המשכנו לשיר ולשמוח עד ארבע לפנות בוקר. אז הגיע הזמן לקום ולגשת לעבודה.

"עד עצם היום הזה אני חושב לעצמי: יחד עמי בצריף היו קרוב ל-1,200 איש. רבים מהם היו יהודים שהגדירו את עצמם כיהודים לא מאמינים. אבל איש מהם לא ביקש שנפסיק בחגיגה כי אנו מסכנים את חייו! כולם הצטרפו, תוך סיכון עצמי גבוה. היה זה רגע בו הנשמה היהודית האירה, למרות התופת והזוועה, חגגנו את חג החירות: הנשמה שלנו הייתה משוחררת באמת."

היא ממש מצחיקה החברה שלך, כלומר האחות

 

 

תגידי לה שהכי טוב זה להיות יהודי, הכי חכם והכי כדאי. וכל השאר זה פשוט שטויות והסחות דעת מהרצון לעשות רצון א-לוהים. 

 

ואני אגלה לך סוד, להיות דתי בלב, זה עדיף מלא להיות בכלל. ואם יש אדם מאמין שמצהיר שקשות לו המצוות, הוא לא נכנס לקטוגריית גנאי, אלא לזכות, שהוא עודנו מאמין ושייך לעם ישראל.

 

ועוד דבר- על החסידות. מה זה "רעיונות חסידיים" שממלאים אותנו וכו' וכו'? אני לא יודעת מה זה הרעיונות האלו... יש לי המון בראש, שאני בלבדי יצרתי, לא אף תנועה היסטורית/דתית/תרבותית אחרת. הם לא "שייכים" לחסידות. הם שייכים לכל ירא א-לוהים באשר הוא...

מה שנקרא-"הצמצום לא כפשוטו".

ואת אכן צודקת הגדרות זה לא טוב.צריך לעשות בפשיטות את רצון הבורא.‏‎ ‎

לפני החסידות. גם הגר"א היה בעד הפצת רעיונות קבליים במידה הראויה לאנשים הראויים. התלמיד שלו ר' מנחם מנדל משקלוב, כתב את כתבי הקבלה הכי עמוקים בדור, שעד היום לא פיענחו את הכתבים שלו.

לגבי איך שההמון קיבל והגדיר את החסידים מזה והפרושים מזה, זה לא מציג את האידיאולוגיות המקוריות שלהם.
הגר"א כתב ב'איגרת סתרים', שעיקר התנגדותו היה אם העיקר בעולם זה סוד ה'שבת', ו'ששת ימי המעשה' הם רק הכנה [החסידות], ובזה הגר"א ראה קלקול עצום, והוא סבר שאמנם השבת היא במדריגה הכי עליונה, אבל העיקר זה לקדש את ששת ימי המעשה.
בצורה מעשית, זה מאוד דומה למחלוקת של החרדים והדתיים הלאומיים בימינו, שהחרדים התעסקותם בחול הוא כהכנה לדברים רוחניים, ואצל הדתיים הלאומיים אנחנו מקדשים עם הדברים הרוחניים את עולם המעשה.
נקודה שכן רואים היום את המשך המחלוקת הוא בענין המשיח. חב"ד סוברים שעיקר ההתמקדות צריך להיות במשיח בן דוד שזה הצד הרוחני, וכבר בכתבי הגר"א רואים שהוא חולק וסובר שעיקר ההתמקדות צריך להיות במשיח בן יוסף, שזה מסמל את קידוש החומר ע"י הרוחניות, ומשיח בן דוד יבוא בהיסח הדעת כדברי הגמרא בסנהדרין.

הכי טוב זה להיות יהודי וכל השאר זה שטויות. אתה יכול להיות יהודי שיש לו גאווה לאומית כשקבוצת כדורסל זוכה בגביע ואתה יכול להיות יהודי שבוחר דרך מסויימת בעבודת ה׳, מה זה משנה? הכל שטויות! (צ)




זה קצת מוזר להגיד שאת לבד יצרת את הרעיונות בראש שלך.. אולי כן אבל אופן הלימוד או הצורה שאת מסתכלת על דברים הוא מגיע ממקום כל שהוא והתפתח והשתרש וכו׳. ואפילו עצם זה שאת לומדת תורה (ונגיד יודעת לפתוח חומש וללמוד עם רשי) זה מגיע מאיפה שהוא כי כמה וכמה דורות אחורה לא תמצאי כל כך הרבה בנות שיודעות ללמוד תורה והן היו נשארות בבית בזמן שאחים שלהן היו הולכים ללמוד.
בקיצור, תנועות מסויימות בעברינו גרמו לשינויים ומשפיעות עד היום על דרך החיים שלנו ומוזר להגיד שלא.

מזל שהוספת <צ>,נבהלתי לרגע מהשורות הראשונות

(כותרת) 

 

למה מוזר? אם היית מבין את דבריי, היי יכול לטעון את כל הפסקה האחרונה, כי היא נכונה לגמרי, ולא עליה דיברתי.

מסכימה גם שהכי טוב להיות יהודי,לעשות רצון ה'

אבל.. יש דברים שיכולים לעזור ולחזק את עבודת ה'

להוסיף יותר חיות ורגש אז למה לא?

 

בקשר לשורות האחרונות.צודקת!,אולי הניסוח שלי לא היה מדוייק

לא התכוונתי שכל מחשבה שעולה לך בראש נובעת מחסידות

ב"ה את בנאדם עצמאי וחושב,אני מאמינה שיש לך הרבה רעיונות משלך

אבל..החסידות בהחלט הצליחה להחיות ולהדגיש רעיונות חשובים

ויש לה השפעה אדירה על החיים וצורת החשיבה שלנו (לא תמיד אנחנו אפילו מבינים עד כמהֱ!)

 

(כמה דוגמאות: גם פשוטי העם יכולים להתקרב לה,עבודת ה' מתבטאת לא רק בתפילה ולימוד תורה-היא מתבטאת גם בדברים הכי קטנים,עבודת ה' מתוך שמחה שזה לא משהו שהחסידות המציאה אבל זה בהחלט משהו שהיה קצת רדום בשנות הגלות הארוכות והחסידות הצליחה להחיות את זה מחדש וב"ה לא חסרות עוד דוגמאות...)

מה "רעיונות משלי". אז בבקשה אפשר להירגע ואני לא איזה הוגה רעיונית. אני מדברת על דברים פשוטים שכל יהודי נורמאלי חושב עליהם, קחי את רעיון הטיש. אני ממש אוהבת את זה. זה מוסיקה וזה אהבת השם, וזה עושה לי טוב. לקחתי את זה מהחסידות? לא. גם כשאני בטיש חסידי, למה זה קשור לחסידות?! ואם אני  משתתפת בקבוצת שירה שדומה לכך זה רעיון שבא מהחסידות? לא... (ואגב כשגיליתי שהחסידים עושים את זה כל שבת בלילה שמחתי מאוד, לא ידעתי את זה עד לפני כמה שנים בודדות, וחבל אולי זה היה חוסך כסף זמן משאבי אנוש של דברים שהייתי מארגנת קודם)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צריך לינוק מהתנועה דברים פנימיים:

*הערכת צדיקים וגדולי תורה ורצון ללכת בדרכיהם, אך לא בצורה מתבטלת, אלא בצורה מפוכחת.

* שמחה בעבודת ה', אך שמחה כזאת שלא פורצת את גבולות ההלכה, ומקפידה על שמחה אמתית שמבוססת על 'טוב לבב', ולא שמחה חיצונית.

*שאיפה להגיע לעומק הצד הרוחני בתורה, אך בצורה ישרה שלא מעקמת את הכתובים, אלא מגיעה לעומקם.

* לחיות חיים עם משמעות רוחנית עמוקה, אך להקפיד שהוא לא סותר את החומר אלא מקדשו.

מבחינת החסידים,המנהגים שהם עצמם מקיימים-משמעותיים מאוד

ולעניות דעתי,כן יש עניין להמשיך את המנהגים מבית אבא

אם זו המסורת במשפחה שלהם 

והם רוצים להדר במצוות-בכיף

 

אז אולי הייתי מנסחת את זה הפוך: החסידות מתבטאת בעיקר מבפנים

בצורה אמתית, בהתנהגויות החיצוניות שחידשו החסידים. בדבר הזה, אני חולק עלייך, אבל יש לי סיבה שאינני רוצה לפרט.

עכ"פ אני יכול להתלהב מאוד מהרבה נקודות פנימיות שהחסידים הדגישו, ולהנות מתורתם, גם אם אני לא מתלבש ומתנהג בצורה חיצונית כמוהם, ולא מסכים עם כל דעותיהם.

אמרתי שהמנהגים חשובים מבחינת החסידים

מבחינתי,העיקר זה הפנימיות של החסידות

לא החיצוניות שלה

זהו.

יש חסיד בלב.

יש הבדל מהותי בין ראשית החסידות ותורת החסידות לבין להיות חסיד היום.

דתי בלב זה קשקוש כי זה אומר שאתה לא  מקיים שמירת מצוות

כל היתר - למה לא? אפשר להתחבר חלקית או לשליש למחצה ורביע

להתובדד לפעמים להתחבר לתורת רבי נחמן אז מה 

איזה כיף!!!

מגניב

 

ומותר לספר משהו בלי לצאת שוויצרית?

הבוס שלי כל פעם שאני עוזרת לו כאסיסטנטית בניתוחים או בקבלה של מטופלים מתחיל להלל אותי בפניהם ואני מתפדחת עד השמיים 

בס"ד

 

שיהיה ככה גם בעבודה החדשה בע"ה..

נמאס לי מהתנאים הגרועים של הבצ'פר הזה (ממתי לומדים באיסרו חג? )

אז זהו, עוזבים

איזה אושר!!!!!!!!!!!!!!!!

בהצלחה ענקית!!

למרות שכשהרכזת בשרות רצתה שאני אשאר (וחפרה על ה וניסתה לסדר לי את החיים שאני אעשה שנה שניה) די התעצבנתי...
מזל שלא הקשבתי לה אחרת מי היה מטפל בנכדה שלה

מסכימה עם המשפט האחרון

משום מה יוצא לי לשמוע יותר מדי מחמאות מכוונות

וזה כבר לא כיף לי