פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1758)

אפתח בשאלה
אולי את מסתכלת קדימה מדי?!
ואני אסביר
כשאדם שואף קדימה זה טוב אבל הוא חייב להציב מטרות התקדמות בדרך
אחרת הוא פשוט עלול לא לראות את התקדמות והשינוי(תחנות ביקורת כאלה)
ולמה להסתכל על אחרים אני לא יודע במה את מרגישה תקועה ולכן קשב לענות
אבל תגחיני את חייך ביחס לעצמך ולא ביחס לאחרים
יותר פרטים ואכל לעודד יותר כרגע זה סתם באוויר

(בערך..)

|חיבוק|

ה' יעזור לך למצוא את עצמך מבחינה גשמית ורוחנית... (תנסי למצוא נקודות חיוביות בעצמך, ללמוד את המעלות של הדברים הקטנים שאת עושה- אולי זה יתן לך כוחות...)

להשוות את החיים לאחרים- זה אף פעם לא כדאי. נראה לי שצריך לחשוב על זה שאם אנחנו משווים ל-X אנחנו צריכים לחשוב גם בכל הבאסות שלו... שהם בטוח לא יותר טובות משלי. אע"פ שהדשא של השכן ירוק יותר...

בהצלחה!
ושה' ישלח לך כח!

הדברים הקטנים הטובים והמשמחים שיש בחיים. עצם זה, שמבליטים אותם הם מזדקרים, והאודים הקטנים של אור, אחרי זה מתפתחים למדורה מתלקחת של אור וחום!

בהצלחה, ה' ישמח אותך, וימלא אותך אור וחום!

משקלים בודדים ועד 50-40 ש"ח

אדם כזה שהוא מבוגר יחסית - ההשקעה הכספית פחות תהיה חשובה לו, יותר יהיה חשוב לו, הרבה יותר - ההשקעה הרעיונית והאישית. לכן אפילו רק חפיסת שוקולד קטנה שתמיד עושה מתוק בפה, יחד עם איזה מכתב אישי, אולי איזה שיר שכתבת במיוחד בשבילו, שמתאר אותו (אם אתה מכיר אותו טוב), או אם אתה צייר, איזה דיוקן קטן שלו - כל דבר שיראה לו שחשבת עליו ושהשקעת מחשבה במה ה-ו-א יאהב, ולא במה הכסף יראה שאתה "משקיען".

 

מניסיון... מדריך אחד שהיה לי בעבר התחתן, ולחתונה הבאנו לו שתי מתנות - אחת, אספנו סכום כסף רציני מכל תלמיד בכיתה, וקנינו לו מתנה נכבדה ביותר יחסית לתיכוניסטים. אבל המתנה השנייה - אלבום תמונות וזכרונות מהכיתה, אני וחבר שלי ארגנו - אני אספתי את התמונות ואת הקטעים שכל חבר מהכיתה כתב, וחבר שלי עיצב את זה בתוך אלבום יפה שקנינו. ההשקעה הכספית באלבום הזה הייתה זעומה יחסית למתנה הגדולה שקנינו בנוסף, שכתבתי למעלה - ובכל זאת, הוא היה מושקע, הוא היה אישי, הוא היה נוסטלגי - ולאחר החתונה כאשר פגשתי את המדריך, הוא אמר לי בשקט שהבה הרבה הרבה יותר שמח במתנות, במתנה של האלבום זכרונות, מאשר במתנה הגדולה שהכיתה קנתה.

 

אז בקיצור - השקעה מחשבתית שווה יותר מהשקעה כספית! אם כי, גם דורשת הרבה יותר מחשבה ותכנון... ב"צלחה!!!

מסתם שוקולד (את זה כבר הבאתי לו)

כל יום- קטע קצר של משהוא מעורר השראה, כתוב יפה עם קישוטים וזה... 

 

חפש ברשת או אצל המדריכה הקרובה

ספרי שירה (אפשר למצוא בזול בחנויות יד שניה),

דסקים/תקליטים עם מוזיקה שהוא אוהב,

לבקר אצלו בבית מדי פעם ולשמוע מה שיש לו לספר, לדבר איתו,

ללכת איתו למועדון כל שהוא במידה והוא הולך (לא מתאים לכולם, אבל זו חוויה),

ללמוד איתו נושא מסוים,

לטייל איתו,

לאכול גלידה,

לראות איתו טלוויזיה,

לקנות לו אלבום ולסדר ביחד את התמונות.

 

אולי יהיו לי רעיונות נוספים בהמשך.

 

בהצלחה

 

"הדברים הניתנים חינם, הם הדברים היקרים ביותר:

יד פשוטה, כתף תומכת, לב משתתף..." (אברהם שרון).

עזרת לי

זה לא נעים

 

אני באחד השיעורים היום ישבתי בשורה האחרונה, וכולן הסתירו אותי, אז המרצה שאל אם אני מתחבאת לו...

אני לא כ"כ מרגישה טוב ומשתעלת כל השיעור, אז המרצה מתחיל לעשות לי 'פרצופים' שאני מפריעה לו להרצות...

ועכשיו ברצינות- מה שנראה לך פאדיחה הרבה פעמים הוא לא חושב שזה כ"כ נורא.

אם תתנצלי על זה שניקרת זה יהיה יותר טוב? (לפעמים זה גרוע יותר אז תחשבי מה גרוע יותר..)

סליחה שאני צוחקת...
לפחות לא גרמת שיבקעו מהפלאפון שלך תרועות ומחיאות כפיים שנבעו מעבירת שלב במשחק.
טוב, זה לא קרה לי, זה קרה למי שישבה ממש לידי, וזה היה ממש בקול, עד שהמרצה אמר "תודה"!

[לי היה צלצול טלפון (רועש מדי שמח מדי) ברגע הכי מותח בסרט, המרצה- יופי, הרסת את הרגע.]

|צוחקת ממש|

זה כ ז ה בוטה...

לגבי השיעור הזה ספציפי,
אני מאמינה שהמרצה מודע לכך שזה באמת לא משיעמום, כי אני משתתפת פעילה ביותר בשיעור.

ובכל זאת, לא נעים...

יש מרצה אחד שלקחתי אצלו קורס לפני  - מה, חמש שנים? היום ראיתי אותו, והוא בירך אותי לשלום.

תלמידים? (הייתי מהמרת שלא...)

ב. תלמיד בולט שעונה על השאלות שהמרצה זורק לכיתה \ שואל שאלות,  כמו שדינה העידה עלעצמה, נראה לי שזוכרים גם מכיתה של 300.

ב. מנסיון, זה לא מדויק. אולי כי אצלנו אין מי-יודע-מה דו שיח בין המרצה לסטודנטים ולא שואלים שאלות תוך כדי.

טוב, תחכי לשנה ג' אחרי הסינונים |רשע| (איזו שנה את?)

שאלות ו/או לענות תשובות, הוא לא זוכר אח"כ מי-מה-מו.

 

יש כמה יוצאי דופן

300???
אצלנו בממוצע זה עשרה סטודנטים.
ובקורסים שפתוחים לעוד מחלקות (כקורס כללי) יהיו *בנדיבות* ארבעים סטודנטים, רובם המוחלט לא מהמחלקה (לרוב ממדעי המדינה).

(ואני חייבת לציין: ה-ם ה-חופרים האמתיים )

קשה לשכוח אותה!

אבל... זה היה חיובי, כן?

אני משתדלת להתנהג יפה בכתה! זה לא כמו שאת זוכרת אותי!

זוכרים אותך רק לטובה

קישור)

מעל עשרים צעירים

מי רוצה לקנות את האבק מתחת לשטיח? 

מי רוצה לקנות את הלא-יודעת-מה מתחת לספה? 

מי רוצה לקנות את כל השאריות אוכל לעוסות על רצפת המטבח- סביב כיסא של פלוני שלא נזכיר מי הוא? 

 

 

 פה הנמלים קונות את הפרורים של אלמונית....

ואצלנו אין אבק מתחת השטיח

 

 

 

(כי אין שטיח..)

בפורום אחר... עדיף פנים אל פנים. ) 

"כך אנו ננסים רוכבים על צווארי ענקים מפני שראינו חכמתם"

(שו"ת הרי"ד סב)

פשוט הכתב שלי לא משהו בעיקר כשזה על לוח

אבל למה לא בפאוור פויינט?

לי לא נראה שיש בעיה...זה חלק מניצול המשאבים בבית ספר, לא?

להכתיב בכלל?

למה שלמרצים באוניברסיטה יהיה מותר ולמורים לא?!
ואתה יכול לעשות את זה בפוואר פוינט..זה קצת יותר ידידותי...

כותרת זה אחלה, כותרות משנה, רשימות וגרפים זורמים מעולה.
בחייאת אל תעמיסו מלל ותעמדו להקריא אותו.

נועד לזה..סו וואט?? אם כבר מקרינים עדיף לעשות את זה בפוואר פוינט כי אז זה יותר נוח לקריאה, לא כל החומר ביחד...
חוץ מזה שאני מניחה שהוא לא התכוון לשים להם את המצגת ולהקריא אותה...
הוא שאל אם הוא כבר מכתיב על הלוח למה לא להביא את זה במחשב?!

אני מצליח לחשוב על כמה, לוח מאפשר הרבה יותר דינמיות, למחוק חלקים מסוימים ולהשאיר אחרים, מעבר לזה בכתיבה אתה מגביל את קצב ההעתקה של התלמידים המהירים לקצב כתיבה שלך ואז הפערים בינם לאיטיים שולי יותר.

אני לא יודע איזה כיתה אתה מלמד אבל החל מז' בערך הייתי מעדיף להעביר את השיעור בע"פ עם מצגת ולשלוח סיכומים במייל.

אני חושבת על עצמי בתור תלמידה שצריכה לכתוב, והמורה *לכאורה* לא כותבת, הרושם הוא לא הכי טוב... לאדעת... "המורה דורש ממני לעשות משהו שהוא עצמו לא עושה..." (אולי )

במידה ורואים מראש את כמות הכתיבה, זה עלול לייאש/לעייף מראש את המתקשים.. (לענ"ד!)

נראה לי שאם כבר- לא לבוא עם קבצים מוכנים...
כדי שהשיעור יהיה יותר דינמי והם לא ירדמו בהכתבה... זה סתם יעייף אותם...
אולי עדיך לכתוב מולם...- אבל גם זה לא הכי נשמע לי

אבל הכל מנקודת המבט שלי... אולי אני תמידה/מורה עם הפרעות...

היה לי פעם מורה שכתב שלה היה קווים ככה > ||||||||||||||| לקח זמן עד שלמדנו לראות שם אותיות בכלל... 

 

טוב שיש היום אופציות טכניות אחרות- כמו להקרין אותיות ממחשב 

 

(שדרותי קוראים לזה כיתה ממוחשבת או מתוקשבת או משו כזה, נחשב שיא ההתקדמות הטכנולוגית וזה וזה... שיו ) 

או מורים נסחפים שכותבים על הלוח בכתב מזעזע בגולל 11 שיוצא לך העניים

ומאיימים שיש חמש דקות והם מוחקים כדי לכתוב את השאר..

כנראה שלא היה לי...

אבל תכלס אולי אני לא פונקציה^^- יש לי הפרעות עם תקשוב...
שונאת מצגות בשיעורים...

(הי, אבל צריך לקחת בחשבון גם אותנו- בעלי ההפרעות )

עדיף מצגת.

ואין יותר מדי זמן להכין..

אתה יכול יותר לשים לב מי כותב תוך כדי ומי לא,

 

לעבור בניהם תוך כדי,

 

יהיה יותר שקט בכיתה.

 

מצד שני-

 

לתלמידים זה עלול להיות קצת מעצבן להעתיק ככה,

 

אם זה הרבה חומר-

 

זה מעצבן לקרוא מוקרן...

 

ויש משהו יותר נחמד שהמורה מקריא תוך כדי שהוא כותב,

 

ואז הם לא צריכים לקרוא בכלל מה כתוב..

להקריא ממצגת בקצב הכתבה ואז הם לא צריכים להרים את הראש..
חוץ מזה שזה יתרון שהמורה לא כותב על הלוח...לי זכור בתור סיוט שכל הגוף של המורה מסתיר חצי מהמשפטים ואז אתה אמור לשנות כל שניה תנוחה/לקום כדי לראות מה כתוב...

כשמלמדים ידנית, וכותבים הכל על הלוח, במקום שהכל יהיה מוכן מבעוד מועד, הרבה יותר קל ללמוד.
לפחות מנסיוני האישי.
שונאת שמלמדים ממצגות

אבל כשאהיה במחשב...

מה זה אומר עתידות?

מכינים המון משפטים של דברים על העתיד לגבי מישהו- הוא יעבוד בהייטק עד שיימאס לו וילך להיות רועה צאן, יתחתן עם מישהו שגבוהה ממנו ב-10 ס"מ, יהיה אסטרונאוט וכו'

סתם המצאתי עכשיו, תמציאו לפני מלא משפטים מצחיקים ולא פוגעים

גוזרים את המשפטים שכל משפט יהיה על פתק

מחלקים  לכל אחד כמה משפטים  (לא יודעת, 10, 20- תלוי בכמות) בצורה אקראית- ואז הוא צריך לחלק את המשפטים  למי שהוא חושב שמתאים לו.

לא!! פותחים את הפתקים שחילקו לך עד שכולם יושבים ביחד וכל אחד מקריא בקול בתורו את מה שחילקו לו.

מגניב! תודה, יצירתי.

דגים טריים הרס

ההתפגרות

http://n2.inn.co.il/Forum/lmf_Profile.aspx/86245

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47602&st=&pgnum=1

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47607&st=&pgnum=623&hilite=

על איזה מסכת צריך?

 

עם ספרים ישנים אני מסתדרת, 

עם מיחשוב של זה- לא כל אחד 

 

 

מסכת קידושין 

(או אולי אצל האתר שלהם- מסכת קדושין? ) 

כל מסכת.

ונראה שאין תוכן עניינים.

 

כלומר צריך לדפדף, ודיפדוף אלקטרוני לא תמיד חביב כמו דפדוף בדף צהוב עם ריח עתיק... 

בס"ד

אחרי לילה של הפרעות מחברת מוניות שאיך שהוא קיבלה את המספר שלי עם בקשה להשכמה ב02:25. בהתחלה שראיתי מספר לא מוכר - ניתקתי. לאחר כמה שניות כשהטלפון צלצלל שוב אז כבר עניתי וכשנשאלתי אם קוראים לי יצחק אמרתי שזה טעות והמטלפן ניתק מיד ולאחר כמה שניות הוא ניסה שוב את מזלו וכשוב הוא גילה שזאת טעות הוא התנצל בחופזה וניתק ואני חזרתי לישון עד 05:57.

שיהיה בוקר טוב ויום טוב לכולם!

לחברת מוניות יש שירותי השכמה??

אה, וטוב, זה בטח עסקת חבילה עם הנסיעה..

בס"ד

בכל זאת זה נראה שהמספר שלו שהיה אצלם הוא שגוי ובכלל שייך לי

ועוד עם כאב בטן

של השולחן ברכבת..
לפחות עכשיו אני יושב עם כיוון הנסיעה.

יום קצר היום

בוקר נופת צופים!