משתמע שהוא "קונה" את החטאים, וגם מקבל את הכסף,

איזה מין קניין זה?

ולגוף העניין:

צחוק צחוק, אבל יתכן שהעניין הזה רציני. יש כבר תשובה בתשובות הגאונים

בנוגע לתוקף מכירה שכזו, וכן בכמה וכמה מספרות השו"ת באחרונים.

מה הנפקות של זה (=הסיפא) בפועל?

מוזר.

שזה בלתי אפשרי, אך יש מי שאומר שהקניין מועיל.

כמדומני שבשו"ת גנזי יוסף דן בזה.

(גבוהה או נמוכה...)

ראה לדוגמא בשו"ת מחנה חיים ח"ב חחו"מ סי' כ.

משום שיש עוד דיעות בזה (וכמדומה שבהגהות הרב מרגליות לספר

חסידים כתב כו"כ דעות בזה. ואמ"א עתה).

וגם ובעיקר - עצם העובדה שדנו בנושא הזה, ולא דחוהו כלאחר יד בגילא דחיטתא

מורה באצבע דלאו מילתא דפשיטא הוא.

הבחור אמר שרצח הוא לא קונה.. אעלק אתאיסט

כנראה מדובר על אתאיסט שבכל זאת רוצה להוסיף כמה נקודות זכות למאזן. ידע הברנש

שלא ימצא מי שיואיל למכור לו את מצוותיו, ולעשותן - לא בראש שלו.

מה עשה מיודענו?

תלה את מודעתו במאה שערים, וזוהי פחות או יותר רשימת החטאים אותה יאסוף אל חיקו:

הרהר בד"ת בין מים אחרונים לבהמ"ז.

בזבז כסף על אתרוג מהודר והיה יכול לקנות ביתרה עוד ספר קודש נחשק.

לא קם מפני שיבה מרוב טירדתו בלימוד.

לא יכל להתאפק ולמד תורה בתשעה באב.

חשש קל לנשימה קלה באמצע אמירת עשרת בני המן.

וכן הלאה.

נו נו. אחרי 120 כשיעיינו בבי"ד של מעלה בפנקסו של הלה, יפטירו כולם בשפה ברורה:

אשרי האיש שאלו חובותיו.

שיזלזל...

בין כך אדיש לתחושת הצד השני כלפיו

הרי זו המשמעות של זלזול...

חלק כתבו כאן שהאטאיסטים טיפשים...  מעניין האם הכותבים כך טרחו ללמוד את ספרי מחשבת ישראל הבסיסיים ביותר. האם קראתם את הרס"ג? את המורה נבוכים? - אני יודע שלא. כי אם הייתם קוראים, לא הייתם טוענים כך.

ענו לי בכנות - אם לא למדתם, על סמך מה אתם כל-כך בטוחים בעצמכם? איך יש בכם העוז לדבר בכלל? נולדתם לדת המונה כיום כמה מליונים בודדים של אורתודוקסים. וכל כך בטוחים בעצמם... האם מליארד נוצרים טועים? ומיליארד מוסלמים? ומיליארד סינים?... רק 0.0000001% מהאוכלוסיה צודק??.  -  השורה התחתונה היא שאין בכם יושר אינטלקטואלי בסיסי לומר "איני יודע". ועל אף שאין כמעט דתיים שחקרו באמת ובתמים את אמונתם - כולם כל כך בטוחים בעצמם.  סתם שתדעו, הרמב"ם טוען שאלוהיו אינו אלוהיכם, ושאתם כעובדי ע"ז (כך כותב הנשר הגדול על מי שטוען "אני דתי" אבל לא חקר על מציאות הבורא ונכונות התורה). ומעניין שהרמב"ם כותב על אריסטו (שהיה אפיקורוס! גיוועלד!) שהוא "הגיע לשיא יכולת החכמה האנושית, על סף מדרגת הנבואה"!!. אבל דתיים של היום חייבים לבוז ולזלזל באתאיסטים.. כדי להרגיש טוב עם עצמם. חבל.

לגבי הטענות על כך שהתורה היא מוסרית, ומלמדת אותנו מהו המוסר, ושאתאיסטים אינם מוסריים....

אז ככה - אין בתורה התייחסות למוסר. מלבד הוראות כלליות המופיעות בנביאים "לעשות משפט וצדקה" - אין הרי הוראות מוסריות. ישנן "הלכות" - לא תגנוב וכו'. (שאגב, לפי חז"ל היינו אמורים להבין דברים אלו לבד... אופס...).

התורה משאירה את המוסר להבנתו האישית של המאמין (וזו גם הסיבה שבענייני מוסר אין הסכמה בין רבנים. כי תאכלס אין "הלכות מוסר", מה מוסרי ומה לא).

יותר מכך - לאתאיסטים אין מוסר?? ולנו כדתיים יש??

האם יש כאן דתי שטוען שזה "מוסרי" להרוג מי שהדליק אור בשבת? - אתם רק תטענו שאלוהים אמר, ולכן זה מה שנכון לעשות. אבל אין אפשרות לטעון שזה מוסרי. (ומי אמר שאלוהים אמר? - החלטתם על סמך משהו). העניין הוא שאם אלוהים לא היה אומר - איש לא היה טוען שזה "מוסרי". עלינו להבין שאיננו מבינים את "ההלכה" כ"מוסר".

מתווכחים איתי?. אז נשאל ככה: מוסרי שאין להציל חיי גוי בשבת?? (זו ההלכה, היום מה שכן מצילים, זה מחשש שגוי לא יציל יהודי.. אבל בעקרון...). - שוב, אתם תטענו שאם כך אלוהים אמר, זה נכון. --  זה העניין, תבינו, זה לא בקטגורית המוסר. אתם "מניחים" שזה נכון משום שלטעמנו זה ניתן ממקור עליון.

עוד דוגמא: האם מישהו כאן טוען שמה שעשו הנוצרים באינקוויזיציה היה לא מוסרי?? למה?! הרי על פי מה שהם מאמינים שאלוהים אמר, עליהם לסלק או להרוג את כל  מי שאינו מאמין בנצרות. מה רע?? הפתעה!! - זו גם ההלכה היהודית (ומי שלא מאמין שיפתח רמב"ם). בזמן שמלכות ישראל תקיפה, יש לתת לגויים בארץ 3 אופציות: לקבל את הדת היהודית (מצוות בני נוח), או לצאת מהארץ, או לההרג!. אופס... לנו מותר ולהם אסור?... אז מי כאן עדיין טוען שהאינקוויזיציה ומסעות הצלב לא היו "מוסריות"??

מסקנה - רק ה"כופרים" יכולים להיות מוסריים... הם לא מחוייבים לרצוח גויים בארץ כמו במסעות הצלב...

אנא, אל תתלהמו. נסו להבין את הדברים.

ואם מגיבים, להגיב לטענות, ולא כמו דתיים חמומי מוח. (ואני מניח שלא קשה להבין שגם אני דתי. אבל אני מסתכל על המציאות נכוחה, לא ארמה את עצמי).

"ראית מאמרים וסרטונים"... - זה כמו שחילוני יטען לי שהוא ראה סרטונים של הרב אמנון יצחק.... אין רמה בדברים האלו...

לגבי המוסר: לא ענית, ולא הודית, שאין הדרכה מוסרית בתורה, ושאינך יכול לטעון שהדברים עליהם אנו מצווים מוסריים.

אין הדרכות מפורטות כלל.

הספרות של המוסר החלה מ"חובות הלבבות", שטוען בעצמו שאין שום ספרים על זה! (אלא אם אתה טוען שהוא "ראשון" טיפשון, ולא יודע מה הוא אומר. ראה את ההקדמה שלו).

אם כן, "ההדרכה" החלה לפני כ 900 שנה... - מוסר של רבנים. שוודאי מבחינתך זה "דעת תורה", אבל העניין הוא, שבדיוק בגלל זה, לכל אחד יש דעה אחרת. כגון: הרמב"ם טוען ש"חוש המישוש" "בושה היא לנו". (התאווה החומרית הגופנית. כגון "תאוות בשרים". ושזה חוש של בהמות). כך הרמב"ם.  מייד הרמב"ן יוצא חוצץ נגדו... (זאת הרמב"ן כותב בקונטרס ע"פ הקבלה... שיש הרי עניין גדול בזיווג....) וכותב שהרמב"ם טעה בגלל "היווני הטיפש" (מפאת כבודך לא אצטט את כל מה שיש לרמב"ן לומר על אריסטו. פשוט הרמב"ן לא רצה "לרדת" חזק כל כך על הרמב"ם, אז עבר לאריסטו.. כמובן שהרמב"ן שהיה קבליסט, לא יכל להסכים על רוב דברי אריסטו (שהיו מבוססים, מה לעשות, על השכל...) לעומת הרמב"ם, שהסכים עם אריסטו בהרבה דברים.

אדם שטוען שיש בתורה הדרכות מוסריות מוחלטות, ובאותה נשימה טוען שלמד את הרס"ג והמורה נבוכים = שקרן. לא למדת. או ששכחת הכל.

בוחן פתע:
מה אומר הרס"ג על הקורלציה שבין השכלתו של אדם, לדתיותו?.

מה דעת הרס"ג על מגוון האמונות? מה הערכתו כלפי המלומדים והפילוסופים?

מה דעת הרמב"ם על הקורלציה שבין השכלתו של אדם, לדתיותו?.

מה דעת הרמב"ם על מגוון האמונות? מה הערכתו כלפי המלומדים והפילוסופים?

מה עמדת הרמב"ם כלפי מהותו של האל?

מהי ההבחנה שעושה הרמב"ם בין סוגי המצוות/האמיתות בתורה (התועלתיות, לעומת האמיתיות)?

מה עמדת הרמב"ם על לימוד מאסיבי של התלמוד?

מה הוא הלימוד העליון ע"פ הרמב"ם.

נו, אתה טוען שלמדת. אני טוען שאתה משקר. צא לדרך.

ולאיים שתמחק, נשמע קצת אגרסיבי. השתדלתי לשמור על דיון תרבותי.

הבן אדם מתיימר שלמד, ואחרי שניה כותב ההפך הגמור ממה שכותבים הרמב"ם והרס"ג.

מכעיס אותי אנשים שטוענים לידע שאין להם.

ולצנזר זה טובה שאני עושה עם אדם שהכניס לתגובתו דברים שמצריכים מחיקה, אבל חבל לי למחוק את הודעתו ולפגוע בדיון, אז אני מנקה ממה שלא ראוי.

תשתדל חזק לשמור על דיון תרבותי!!!

בהצלחה

אבל ענית על השאלות הקלות ביותר.

זה לא העניין. העניין שזה מוזר שאתה טוען למוסר מוחלט... בתור מי שלמד מורה נבוכים.

לא משנה... אין לי כח להתווכח עוד בנושא. מי שחולק על הודעתי הראשונית, שייבושם לו.

ונכונות התורה??

אני מזדהה מאוד עם השאלות שלך, גם אני חשבתי בדיוק כמוך.

אבל העניין הוא שכמה שניסיתי לבדוק- גיליתי שזה גדול עליי בכמה מספרים.. ושאי אפשר לדעת בוודאות איזו דת נכונה.. ולכן אני מסכימה שזה לא נכון לזלזל באתאיסטים, כל עוד אתה לא יודע בוודאות מוחלטת (ואין דרך לדעת בוודאות מוחלטת) שהדרך שלך נכונה.

אבל לפי מה שהבנתי מדבריך אתה כן בדקת.. אם כן-אשמח לשמוע איך.

ואם אתה שואל איך זה אפשרי - שאל כל דתי... הרי לצערנו רובם מאמינים סתם.

אלא בדיוק הקושיה שהעליתי!

מה שהתכוונתי לומר, זה שאדם יכול להיות בטוח בצדקת דרכו רק לאחר שבדק את כל הדרכים האחרות. כי מה לעשות? יש אנשים בעולם שמאמינים בדרכם בדיוק כמו שאתה מאמין בדרכך! אז מה הופך דווקא את הדרך שלך לנכונה? זה שנולדת בה?? ואם היית נולד כנוצרי למשל- היית מאמין בנצרות!

ולכן זה לא נכון לדעתי לזלזל באמונות אחרות, כל עוד אין לך דרך להיות בטוח שהן לא נכונות.

אני אמרתי שאני לא מחוייבת לערכי התורה?? כמובן שכן!! ואני דתייה ומאמינה. 

ועכשיו חזרנו למה ששאלתי בהתחלה- איך ביררת?! כי אני ניסיתי, רק כדי להבין שאני לעולם לא יצליח להגיע לאמת אבסולוטית אחת!

אם הוא סבור שאתה מאמין באירועים שלא התרחשו, ובדברים שלא קיימים, אז, ובכן, הוא חושב שאתה מאמין בהבלים.

א. זה לא אומר שהוא מזלזל בך.

ב. יתרה מזאת, זה לא אומר שהוא מזלזל ב"פעולת האמונה" שלך. מה שכתבתי למעלה הוא שאי אפשר להימנע מלומר שהוא מזלזל באמונה הדתית כשם עצם. אבל באמונה כפועל, בבחירה של המאמין להאמין, הוא לא בהכרח מזלזל. הוא יכול לחשוב מסיבותיו שתוכן האמונה חסר שחר, אך יחד עם זאת אולי לסבור:

-זו סוגיה מסובכת, והדיעות בנושא מושפעות גם מהרבה גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים

-מישהו אחר הגיע למסקנה אחרת ממנו (מוטעית לדעתו)

ואין שום דבר נלעג, או דורש זלזול בטעות. אנשים טועים בהרבה דברים, קטנים, וגם גדולים.

מהסיבות הנ"ל: אני מאמינה באלוקים ובתורת משה, וזה שקול לכך שאומר שאתאיזם הוא שטות. אבל זה לא אומר שאזלזל בכל אתאיסט.

בכל זאת, גם אם לא אזלזל בו או בפעולת האי-אמונה שלו,

למצער אני מרחם עליו, וגם זו - התנשאות מודעת.

(גילוי נאות:

היות והזדהיתי לעיל עם דברי ר' חסדי,

אני לא שולל שהוא הולך צעד נוסף - וכן מפקפק ביכולת

ההיסק של אתאיסטים).

את מכירה תורה שאינה קוראת לזלזול שכזה?

הלוותי כסף למישהו, הוא יכול לומר לי העברתי את החוב לפלוני אלמוני, לך תחפש אותו?

מישהו שביצע שוד בנק, יכול להעביר את עונש המאסר למישהו אחר תמורת תשלום הוגן?

הוא מוכר ניקיון מעבירה מסויימת, על ידי זה שהוא נוטל את הלכלוך שלה. רק כדי שיהיה מובן יתר, השתמש בביטויים שגורים לעין כל.

אפשר להמשיל זאת לעוזר ניקיון שכותב: אני קונה לכלוך שעל רצפות בחדרי מדרגות - מי שרוצה, שישלם כסף ואני אקח את הלכלוך הזה...

הבינות? בקטע של הלכלוך זה אכן נשמע מעט מוזר - אבל העיקרון מובן - וככה זה גם במודעה הזאת, רק שבה נכתב בלשון כזאת שהיא יותר "טבעית" נקרא לזה.

בכל עסק יש קנייה ומכירה, וכל קונה מרוויח ומפסיד משהו, וכל מוכר מרוויח ומפסיד משהו.

עכשיו בוא ננתח את המקרה הבא: הבחור הזה הציע לך עבודת ניקיון על הנשמה שלך תמורת כסף.

בוא נראה: אתה הקונה, אתה קונה את קניית הנשמה - אתה מרוויח: ניקיון של הנשמה מעבירות, אתה מפסיד: כסף.

הוא המוכר, הוא מוכר את שירותי הניקיון שלו - הוא מרוויח: כסף, הוא מפסיד: ליכלוך שנדבק בו במהלך העבודה.

האם זה כל כך מסובך? מבחינה עקרונית - זה לוגיקה פשוטה מאוד...

וכן, גם ב"קניית ליכלוך בחדר מדרגות" - בעצם הקונה מתכוון שהוא מוכר שירותי ניקיון לחדרי מדרגות, ואזי - הוא מרוויח כסף, ומפסיד זמן ומאמץ ובגדים שאולי קצת יתלכלכו מהניקיון בחדר המדרגות, ואתה בתור זה שמזמין את השירות מרוויח שחדר המדרגות שלך נקי, ומפסיד כסף.

לא הבנתי מה כל כך מסובך בזה, ומה לא מתאים כאן

ואם אתה רוצה רגע, נצעד עוד צעד קדימה: ראובן ושמעון, ראובן חייב לשמעון 10 אלף שקל. 

בא לוי לראובן שחייב כסף, ואומר לו: אני מוכן לקנות ממך את החוב, שאני אהיה חייב את הכסף ולא אתה - תמורת 7000 שקל שאתה תשלם לי.

האם הקנייה הזאת תהיה תקפה משפטית והלכתית? אני לא רואה סיבה שלא - לוי קונה את החוב, בתמורה לכך שהוא יקבל 7000 שקל - ואם אתה רוצה את זה בניסוח פשוט יותר -  לוי מוכר את הפטור מהחוב לראובן, על ידי כך ששמו של ראובן נמחק משטר החוב ובמקום זה נכנס שמו של לוי, ובתמורה ראובן נותן ללוי 7000 שקל.

פשוט ביותר. וגם לא רואה סיבה שזה לא יהיה חוקי, מצד חוקי המדינה או מצד ההלכה.

ולשאלה מה הוא מרוויח מזה - זה כבר תשאיר ללוי, זה לא עניינך, אבל רק בשביל הדוגמא - יכול להיות שהוא עדיין מרוויח - כי נגיד, הוא יכול איכשהו להוריד את סכום החוב, לשכנע את שמעון לוותר לו על 4000 שקלים, מה שנגיד יהיה "הסדר חוב" - ונניח שיהיה קביל חוקית והלכתית - ואז, יוצא שהוא קיבל 7000 שקלים, ושילם רק 6000 שקלים על החוב - ויוצא שהרוויח 1000 שקל...)

ונא לזכור לא להתבלבל בין מקרה זה למקרה של קונה שטר חוב - כי קונה שטר החוב קונה אותו מיד המלווה ולא מיד הלווה...

ומה שכתבתי הוא תיאורטית ולאו דווקא קשור לעניין הראשי שלשמו התכנסנו - קניית חטאים, אלא העיקרון - שאתה אומר שאי אפשר לקנות חבות - נראה לי לא נכון כלל...

הוא לא קונה דבר שלילי, הוא מוכר ניקיון נשמה, ניקיון מחטאים.

זה כבר ניסוח טוב? כי אם לא - אתה גם לא יכול למכור שום שירותי ניקיון...

שאני אבין - רק אופן הניסוח עצמו שזה הוגדר כ"קניה" - זה מה שמפריע לך? . אם היה כתוב:  "מוכר שירותי ניקיון נשמה וחטאים, נוטל את החטאים המבוקשים ומעלים אותם מהתיק האישי שלכם תמורת מחיר מוסכם! - אז

 הניסוח הזה היה מתאים לך והיית אומר שזה אפשרי ?

אם עוזר ניקיון היה כותב ככה הייתי אומר לו בבקשה: הנה הלכלוך, כמה אתה משלם לי?

או המחשה קצת שונה:

נקח את הרישא:

אני קונה לכלוך שעל רצפות בחדרי המדרגות -> אני אשלם כסף למי שנותן לי את זה (או את הזכות לקחת את זה)

והסיפא:

מי שרוצה, שישלם כסף ואני אקח את הלכלוך -> אני מוכר את השירות של פינוי הלכלוך.

עוזר ניקיון כזה כותב בפשטות: "קונה ליכלוך של חדרי מדרגות, תמורת שישלמו לי 200 שקל על הליכלוך הזה". ונא לא להתחכם - אם אתה רוצה לתת לו את הליכלוך תמורת ה200 שקל, תיתן - אם אתה לא רוצה, אל תיתן. אבל אתה לא יכול לבוא אליו ולהגיד לו - הנה הליכלוך של חדר המדרגות שלי, כמה אתה משלם? כי זאת לא העיסקה שנכתבה למעלה...

הוא מצידו כתב את כל צדדי העסקה, לא משנה כמה מוזר זה נוסח - בסופו של דבר שני הצדדים מבינים למה הכוונה, ומחליטים האם ללכת על זה או לא...)

חזק..

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה