משתמע שהוא "קונה" את החטאים, וגם מקבל את הכסף,

איזה מין קניין זה?

ולגוף העניין:

צחוק צחוק, אבל יתכן שהעניין הזה רציני. יש כבר תשובה בתשובות הגאונים

בנוגע לתוקף מכירה שכזו, וכן בכמה וכמה מספרות השו"ת באחרונים.

מה הנפקות של זה (=הסיפא) בפועל?

מוזר.

שזה בלתי אפשרי, אך יש מי שאומר שהקניין מועיל.

כמדומני שבשו"ת גנזי יוסף דן בזה.

(גבוהה או נמוכה...)

ראה לדוגמא בשו"ת מחנה חיים ח"ב חחו"מ סי' כ.

משום שיש עוד דיעות בזה (וכמדומה שבהגהות הרב מרגליות לספר

חסידים כתב כו"כ דעות בזה. ואמ"א עתה).

וגם ובעיקר - עצם העובדה שדנו בנושא הזה, ולא דחוהו כלאחר יד בגילא דחיטתא

מורה באצבע דלאו מילתא דפשיטא הוא.

הבחור אמר שרצח הוא לא קונה.. אעלק אתאיסט

כנראה מדובר על אתאיסט שבכל זאת רוצה להוסיף כמה נקודות זכות למאזן. ידע הברנש

שלא ימצא מי שיואיל למכור לו את מצוותיו, ולעשותן - לא בראש שלו.

מה עשה מיודענו?

תלה את מודעתו במאה שערים, וזוהי פחות או יותר רשימת החטאים אותה יאסוף אל חיקו:

הרהר בד"ת בין מים אחרונים לבהמ"ז.

בזבז כסף על אתרוג מהודר והיה יכול לקנות ביתרה עוד ספר קודש נחשק.

לא קם מפני שיבה מרוב טירדתו בלימוד.

לא יכל להתאפק ולמד תורה בתשעה באב.

חשש קל לנשימה קלה באמצע אמירת עשרת בני המן.

וכן הלאה.

נו נו. אחרי 120 כשיעיינו בבי"ד של מעלה בפנקסו של הלה, יפטירו כולם בשפה ברורה:

אשרי האיש שאלו חובותיו.

שיזלזל...

בין כך אדיש לתחושת הצד השני כלפיו

הרי זו המשמעות של זלזול...

חלק כתבו כאן שהאטאיסטים טיפשים...  מעניין האם הכותבים כך טרחו ללמוד את ספרי מחשבת ישראל הבסיסיים ביותר. האם קראתם את הרס"ג? את המורה נבוכים? - אני יודע שלא. כי אם הייתם קוראים, לא הייתם טוענים כך.

ענו לי בכנות - אם לא למדתם, על סמך מה אתם כל-כך בטוחים בעצמכם? איך יש בכם העוז לדבר בכלל? נולדתם לדת המונה כיום כמה מליונים בודדים של אורתודוקסים. וכל כך בטוחים בעצמם... האם מליארד נוצרים טועים? ומיליארד מוסלמים? ומיליארד סינים?... רק 0.0000001% מהאוכלוסיה צודק??.  -  השורה התחתונה היא שאין בכם יושר אינטלקטואלי בסיסי לומר "איני יודע". ועל אף שאין כמעט דתיים שחקרו באמת ובתמים את אמונתם - כולם כל כך בטוחים בעצמם.  סתם שתדעו, הרמב"ם טוען שאלוהיו אינו אלוהיכם, ושאתם כעובדי ע"ז (כך כותב הנשר הגדול על מי שטוען "אני דתי" אבל לא חקר על מציאות הבורא ונכונות התורה). ומעניין שהרמב"ם כותב על אריסטו (שהיה אפיקורוס! גיוועלד!) שהוא "הגיע לשיא יכולת החכמה האנושית, על סף מדרגת הנבואה"!!. אבל דתיים של היום חייבים לבוז ולזלזל באתאיסטים.. כדי להרגיש טוב עם עצמם. חבל.

לגבי הטענות על כך שהתורה היא מוסרית, ומלמדת אותנו מהו המוסר, ושאתאיסטים אינם מוסריים....

אז ככה - אין בתורה התייחסות למוסר. מלבד הוראות כלליות המופיעות בנביאים "לעשות משפט וצדקה" - אין הרי הוראות מוסריות. ישנן "הלכות" - לא תגנוב וכו'. (שאגב, לפי חז"ל היינו אמורים להבין דברים אלו לבד... אופס...).

התורה משאירה את המוסר להבנתו האישית של המאמין (וזו גם הסיבה שבענייני מוסר אין הסכמה בין רבנים. כי תאכלס אין "הלכות מוסר", מה מוסרי ומה לא).

יותר מכך - לאתאיסטים אין מוסר?? ולנו כדתיים יש??

האם יש כאן דתי שטוען שזה "מוסרי" להרוג מי שהדליק אור בשבת? - אתם רק תטענו שאלוהים אמר, ולכן זה מה שנכון לעשות. אבל אין אפשרות לטעון שזה מוסרי. (ומי אמר שאלוהים אמר? - החלטתם על סמך משהו). העניין הוא שאם אלוהים לא היה אומר - איש לא היה טוען שזה "מוסרי". עלינו להבין שאיננו מבינים את "ההלכה" כ"מוסר".

מתווכחים איתי?. אז נשאל ככה: מוסרי שאין להציל חיי גוי בשבת?? (זו ההלכה, היום מה שכן מצילים, זה מחשש שגוי לא יציל יהודי.. אבל בעקרון...). - שוב, אתם תטענו שאם כך אלוהים אמר, זה נכון. --  זה העניין, תבינו, זה לא בקטגורית המוסר. אתם "מניחים" שזה נכון משום שלטעמנו זה ניתן ממקור עליון.

עוד דוגמא: האם מישהו כאן טוען שמה שעשו הנוצרים באינקוויזיציה היה לא מוסרי?? למה?! הרי על פי מה שהם מאמינים שאלוהים אמר, עליהם לסלק או להרוג את כל  מי שאינו מאמין בנצרות. מה רע?? הפתעה!! - זו גם ההלכה היהודית (ומי שלא מאמין שיפתח רמב"ם). בזמן שמלכות ישראל תקיפה, יש לתת לגויים בארץ 3 אופציות: לקבל את הדת היהודית (מצוות בני נוח), או לצאת מהארץ, או לההרג!. אופס... לנו מותר ולהם אסור?... אז מי כאן עדיין טוען שהאינקוויזיציה ומסעות הצלב לא היו "מוסריות"??

מסקנה - רק ה"כופרים" יכולים להיות מוסריים... הם לא מחוייבים לרצוח גויים בארץ כמו במסעות הצלב...

אנא, אל תתלהמו. נסו להבין את הדברים.

ואם מגיבים, להגיב לטענות, ולא כמו דתיים חמומי מוח. (ואני מניח שלא קשה להבין שגם אני דתי. אבל אני מסתכל על המציאות נכוחה, לא ארמה את עצמי).

"ראית מאמרים וסרטונים"... - זה כמו שחילוני יטען לי שהוא ראה סרטונים של הרב אמנון יצחק.... אין רמה בדברים האלו...

לגבי המוסר: לא ענית, ולא הודית, שאין הדרכה מוסרית בתורה, ושאינך יכול לטעון שהדברים עליהם אנו מצווים מוסריים.

אין הדרכות מפורטות כלל.

הספרות של המוסר החלה מ"חובות הלבבות", שטוען בעצמו שאין שום ספרים על זה! (אלא אם אתה טוען שהוא "ראשון" טיפשון, ולא יודע מה הוא אומר. ראה את ההקדמה שלו).

אם כן, "ההדרכה" החלה לפני כ 900 שנה... - מוסר של רבנים. שוודאי מבחינתך זה "דעת תורה", אבל העניין הוא, שבדיוק בגלל זה, לכל אחד יש דעה אחרת. כגון: הרמב"ם טוען ש"חוש המישוש" "בושה היא לנו". (התאווה החומרית הגופנית. כגון "תאוות בשרים". ושזה חוש של בהמות). כך הרמב"ם.  מייד הרמב"ן יוצא חוצץ נגדו... (זאת הרמב"ן כותב בקונטרס ע"פ הקבלה... שיש הרי עניין גדול בזיווג....) וכותב שהרמב"ם טעה בגלל "היווני הטיפש" (מפאת כבודך לא אצטט את כל מה שיש לרמב"ן לומר על אריסטו. פשוט הרמב"ן לא רצה "לרדת" חזק כל כך על הרמב"ם, אז עבר לאריסטו.. כמובן שהרמב"ן שהיה קבליסט, לא יכל להסכים על רוב דברי אריסטו (שהיו מבוססים, מה לעשות, על השכל...) לעומת הרמב"ם, שהסכים עם אריסטו בהרבה דברים.

אדם שטוען שיש בתורה הדרכות מוסריות מוחלטות, ובאותה נשימה טוען שלמד את הרס"ג והמורה נבוכים = שקרן. לא למדת. או ששכחת הכל.

בוחן פתע:
מה אומר הרס"ג על הקורלציה שבין השכלתו של אדם, לדתיותו?.

מה דעת הרס"ג על מגוון האמונות? מה הערכתו כלפי המלומדים והפילוסופים?

מה דעת הרמב"ם על הקורלציה שבין השכלתו של אדם, לדתיותו?.

מה דעת הרמב"ם על מגוון האמונות? מה הערכתו כלפי המלומדים והפילוסופים?

מה עמדת הרמב"ם כלפי מהותו של האל?

מהי ההבחנה שעושה הרמב"ם בין סוגי המצוות/האמיתות בתורה (התועלתיות, לעומת האמיתיות)?

מה עמדת הרמב"ם על לימוד מאסיבי של התלמוד?

מה הוא הלימוד העליון ע"פ הרמב"ם.

נו, אתה טוען שלמדת. אני טוען שאתה משקר. צא לדרך.

ולאיים שתמחק, נשמע קצת אגרסיבי. השתדלתי לשמור על דיון תרבותי.

הבן אדם מתיימר שלמד, ואחרי שניה כותב ההפך הגמור ממה שכותבים הרמב"ם והרס"ג.

מכעיס אותי אנשים שטוענים לידע שאין להם.

ולצנזר זה טובה שאני עושה עם אדם שהכניס לתגובתו דברים שמצריכים מחיקה, אבל חבל לי למחוק את הודעתו ולפגוע בדיון, אז אני מנקה ממה שלא ראוי.

תשתדל חזק לשמור על דיון תרבותי!!!

בהצלחה

אבל ענית על השאלות הקלות ביותר.

זה לא העניין. העניין שזה מוזר שאתה טוען למוסר מוחלט... בתור מי שלמד מורה נבוכים.

לא משנה... אין לי כח להתווכח עוד בנושא. מי שחולק על הודעתי הראשונית, שייבושם לו.

ונכונות התורה??

אני מזדהה מאוד עם השאלות שלך, גם אני חשבתי בדיוק כמוך.

אבל העניין הוא שכמה שניסיתי לבדוק- גיליתי שזה גדול עליי בכמה מספרים.. ושאי אפשר לדעת בוודאות איזו דת נכונה.. ולכן אני מסכימה שזה לא נכון לזלזל באתאיסטים, כל עוד אתה לא יודע בוודאות מוחלטת (ואין דרך לדעת בוודאות מוחלטת) שהדרך שלך נכונה.

אבל לפי מה שהבנתי מדבריך אתה כן בדקת.. אם כן-אשמח לשמוע איך.

ואם אתה שואל איך זה אפשרי - שאל כל דתי... הרי לצערנו רובם מאמינים סתם.

אלא בדיוק הקושיה שהעליתי!

מה שהתכוונתי לומר, זה שאדם יכול להיות בטוח בצדקת דרכו רק לאחר שבדק את כל הדרכים האחרות. כי מה לעשות? יש אנשים בעולם שמאמינים בדרכם בדיוק כמו שאתה מאמין בדרכך! אז מה הופך דווקא את הדרך שלך לנכונה? זה שנולדת בה?? ואם היית נולד כנוצרי למשל- היית מאמין בנצרות!

ולכן זה לא נכון לדעתי לזלזל באמונות אחרות, כל עוד אין לך דרך להיות בטוח שהן לא נכונות.

אני אמרתי שאני לא מחוייבת לערכי התורה?? כמובן שכן!! ואני דתייה ומאמינה. 

ועכשיו חזרנו למה ששאלתי בהתחלה- איך ביררת?! כי אני ניסיתי, רק כדי להבין שאני לעולם לא יצליח להגיע לאמת אבסולוטית אחת!

אם הוא סבור שאתה מאמין באירועים שלא התרחשו, ובדברים שלא קיימים, אז, ובכן, הוא חושב שאתה מאמין בהבלים.

א. זה לא אומר שהוא מזלזל בך.

ב. יתרה מזאת, זה לא אומר שהוא מזלזל ב"פעולת האמונה" שלך. מה שכתבתי למעלה הוא שאי אפשר להימנע מלומר שהוא מזלזל באמונה הדתית כשם עצם. אבל באמונה כפועל, בבחירה של המאמין להאמין, הוא לא בהכרח מזלזל. הוא יכול לחשוב מסיבותיו שתוכן האמונה חסר שחר, אך יחד עם זאת אולי לסבור:

-זו סוגיה מסובכת, והדיעות בנושא מושפעות גם מהרבה גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים

-מישהו אחר הגיע למסקנה אחרת ממנו (מוטעית לדעתו)

ואין שום דבר נלעג, או דורש זלזול בטעות. אנשים טועים בהרבה דברים, קטנים, וגם גדולים.

מהסיבות הנ"ל: אני מאמינה באלוקים ובתורת משה, וזה שקול לכך שאומר שאתאיזם הוא שטות. אבל זה לא אומר שאזלזל בכל אתאיסט.

בכל זאת, גם אם לא אזלזל בו או בפעולת האי-אמונה שלו,

למצער אני מרחם עליו, וגם זו - התנשאות מודעת.

(גילוי נאות:

היות והזדהיתי לעיל עם דברי ר' חסדי,

אני לא שולל שהוא הולך צעד נוסף - וכן מפקפק ביכולת

ההיסק של אתאיסטים).

את מכירה תורה שאינה קוראת לזלזול שכזה?

הלוותי כסף למישהו, הוא יכול לומר לי העברתי את החוב לפלוני אלמוני, לך תחפש אותו?

מישהו שביצע שוד בנק, יכול להעביר את עונש המאסר למישהו אחר תמורת תשלום הוגן?

הוא מוכר ניקיון מעבירה מסויימת, על ידי זה שהוא נוטל את הלכלוך שלה. רק כדי שיהיה מובן יתר, השתמש בביטויים שגורים לעין כל.

אפשר להמשיל זאת לעוזר ניקיון שכותב: אני קונה לכלוך שעל רצפות בחדרי מדרגות - מי שרוצה, שישלם כסף ואני אקח את הלכלוך הזה...

הבינות? בקטע של הלכלוך זה אכן נשמע מעט מוזר - אבל העיקרון מובן - וככה זה גם במודעה הזאת, רק שבה נכתב בלשון כזאת שהיא יותר "טבעית" נקרא לזה.

בכל עסק יש קנייה ומכירה, וכל קונה מרוויח ומפסיד משהו, וכל מוכר מרוויח ומפסיד משהו.

עכשיו בוא ננתח את המקרה הבא: הבחור הזה הציע לך עבודת ניקיון על הנשמה שלך תמורת כסף.

בוא נראה: אתה הקונה, אתה קונה את קניית הנשמה - אתה מרוויח: ניקיון של הנשמה מעבירות, אתה מפסיד: כסף.

הוא המוכר, הוא מוכר את שירותי הניקיון שלו - הוא מרוויח: כסף, הוא מפסיד: ליכלוך שנדבק בו במהלך העבודה.

האם זה כל כך מסובך? מבחינה עקרונית - זה לוגיקה פשוטה מאוד...

וכן, גם ב"קניית ליכלוך בחדר מדרגות" - בעצם הקונה מתכוון שהוא מוכר שירותי ניקיון לחדרי מדרגות, ואזי - הוא מרוויח כסף, ומפסיד זמן ומאמץ ובגדים שאולי קצת יתלכלכו מהניקיון בחדר המדרגות, ואתה בתור זה שמזמין את השירות מרוויח שחדר המדרגות שלך נקי, ומפסיד כסף.

לא הבנתי מה כל כך מסובך בזה, ומה לא מתאים כאן

ואם אתה רוצה רגע, נצעד עוד צעד קדימה: ראובן ושמעון, ראובן חייב לשמעון 10 אלף שקל. 

בא לוי לראובן שחייב כסף, ואומר לו: אני מוכן לקנות ממך את החוב, שאני אהיה חייב את הכסף ולא אתה - תמורת 7000 שקל שאתה תשלם לי.

האם הקנייה הזאת תהיה תקפה משפטית והלכתית? אני לא רואה סיבה שלא - לוי קונה את החוב, בתמורה לכך שהוא יקבל 7000 שקל - ואם אתה רוצה את זה בניסוח פשוט יותר -  לוי מוכר את הפטור מהחוב לראובן, על ידי כך ששמו של ראובן נמחק משטר החוב ובמקום זה נכנס שמו של לוי, ובתמורה ראובן נותן ללוי 7000 שקל.

פשוט ביותר. וגם לא רואה סיבה שזה לא יהיה חוקי, מצד חוקי המדינה או מצד ההלכה.

ולשאלה מה הוא מרוויח מזה - זה כבר תשאיר ללוי, זה לא עניינך, אבל רק בשביל הדוגמא - יכול להיות שהוא עדיין מרוויח - כי נגיד, הוא יכול איכשהו להוריד את סכום החוב, לשכנע את שמעון לוותר לו על 4000 שקלים, מה שנגיד יהיה "הסדר חוב" - ונניח שיהיה קביל חוקית והלכתית - ואז, יוצא שהוא קיבל 7000 שקלים, ושילם רק 6000 שקלים על החוב - ויוצא שהרוויח 1000 שקל...)

ונא לזכור לא להתבלבל בין מקרה זה למקרה של קונה שטר חוב - כי קונה שטר החוב קונה אותו מיד המלווה ולא מיד הלווה...

ומה שכתבתי הוא תיאורטית ולאו דווקא קשור לעניין הראשי שלשמו התכנסנו - קניית חטאים, אלא העיקרון - שאתה אומר שאי אפשר לקנות חבות - נראה לי לא נכון כלל...

הוא לא קונה דבר שלילי, הוא מוכר ניקיון נשמה, ניקיון מחטאים.

זה כבר ניסוח טוב? כי אם לא - אתה גם לא יכול למכור שום שירותי ניקיון...

שאני אבין - רק אופן הניסוח עצמו שזה הוגדר כ"קניה" - זה מה שמפריע לך? . אם היה כתוב:  "מוכר שירותי ניקיון נשמה וחטאים, נוטל את החטאים המבוקשים ומעלים אותם מהתיק האישי שלכם תמורת מחיר מוסכם! - אז

 הניסוח הזה היה מתאים לך והיית אומר שזה אפשרי ?

אם עוזר ניקיון היה כותב ככה הייתי אומר לו בבקשה: הנה הלכלוך, כמה אתה משלם לי?

או המחשה קצת שונה:

נקח את הרישא:

אני קונה לכלוך שעל רצפות בחדרי המדרגות -> אני אשלם כסף למי שנותן לי את זה (או את הזכות לקחת את זה)

והסיפא:

מי שרוצה, שישלם כסף ואני אקח את הלכלוך -> אני מוכר את השירות של פינוי הלכלוך.

עוזר ניקיון כזה כותב בפשטות: "קונה ליכלוך של חדרי מדרגות, תמורת שישלמו לי 200 שקל על הליכלוך הזה". ונא לא להתחכם - אם אתה רוצה לתת לו את הליכלוך תמורת ה200 שקל, תיתן - אם אתה לא רוצה, אל תיתן. אבל אתה לא יכול לבוא אליו ולהגיד לו - הנה הליכלוך של חדר המדרגות שלי, כמה אתה משלם? כי זאת לא העיסקה שנכתבה למעלה...

הוא מצידו כתב את כל צדדי העסקה, לא משנה כמה מוזר זה נוסח - בסופו של דבר שני הצדדים מבינים למה הכוונה, ומחליטים האם ללכת על זה או לא...)

חזק..

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה