פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1783)

כדי שאוכל להכניס את זה לד"ת בערב שבת על כיבוד הורים? 

 

 

תודה רבה!!

בשם בדוי

תודה רבה רבה!!!

 

נפתח ״כה עשו חכמי פורומנו״

ואכן עזרו לי כבר
אפשר למחוק.
תודה!

לק"י

1. סעודת ט"ו בשבט כיפית ומשמחת עם אורחים אהובים.

2. קניות מוצלחות..

3. מתקדמים בהכנות לחתונה ב"ה.

4. שבת נחמדת

שיהיה לנו שבוע מלא בשמחה בעז"ה!

 

חברים שלך לא מתארסים ולא מתחתנים לאחרונה? אולי תתחיל לדאוג להם?

כמה הפרות של חוקי הפורום לאחרונה?

פגשתי מישהו שלמד איתי פעם והוא אמר לי שהוא מתחתן אוטוטו

נחשב?

 

אגב, יש לך אולי מישהו בשביל השוטרת מלמעלה?

איזה טוב השם

היה שבת ממש יפה ונחמדה, עם כל המשפוחה

העוגות והעוגיות התחסלו בקצב.... 

יהיו כמה דברים טובים השבוע

השבוע - אחרון לסמסטר זה!!! אחריו יש רק לעשות 2 עבודות! ולחפוש.... 

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%92%D7%A9%D7%9D.html

ובגלל שסוגשל גמרתי ללמוד למבחן,

אז תדעו לכם

שהיתה שבת פשוט כיפית!!!

ושילנו אחיינים ונכדודים מהממים ומתוקים ממש

וב"ה שיש שמחות. כן ירבו

 

(הנה לך, עכשיו את חייבת להגיב)

 

ועוד דבר, היה שבוע קשה. אבל בכ"ז צריך לומר תודה. אז תודה אבא!

בהצלחה בלימודים!!

הרבה כח!

1. אני מתקדמת ב2 פרוייקטים שיש לי להגיש!

2. החלק הקשה של בניית התערוכה בשני מאחוריי!!

3. יש לי אנשים כאלה טובים ויקרים בחיי שלא הייתי מוותרת עליהם לעולם

4. בת דודה שהייתה בבית חולים שוחררה, ב"ה היא בסדר.

5. התחלנו לבנות את הרמפה לאבא! ב"ה הגיע הזמן.

6. יצאנו ל"חופשת" סמסטר, סוף סוף לא ארגיש רע שאני לא קמה מוקדם ובזמן ללימודים.

7. כי ה' הוא פשוט טוב ומטיב, גם אם אני לא רואה את זה כרגע.

 

 

בשורות טובות

התחלתי הבוע בעבודה החדשה וברוך ה' נהנה מאוד.

 

שבת ממש כיפית.

 

בעזרת ה' יהיה שבוע ממש טוב.

א. הקורסים שיש בהם בחינות (מספר, שם ומרצה נראה לי), סכום לתשלום אם צריך.

ב. בדואר

ג. פונים למדור בחינות נראה לי?

ד. באישי 

לא זוכרת בדיוק מה כתוב..קריטי?

מדפיסים אותו דרך האתר של המכללה.

 אפשר להוציא כמה שנרצה מהאתר..

והכי חשוב-באישי.

בחיים לא שמעתי על זה..מה שבאים איתו לבחינה?

שאתה זכאי להיבחן בבחינה מסויימת.

את סטודנטית? חייבת להכיר...

אני נכנסת חופשי...

כתוב עליו את מועדי הבחינות ומצורף דרישה לתשלום אם יש חוב בשכר הלימוד.

קיבלתי בדואר

אם מאבדים, במידה ואין חוב בשכר לימוד/שכבר הסדירו את החוב, ניתן להוציא אישור חד"פ לכל מבחן באוניברסיטה ביום הבחינה

באישי

ב"ה

 

אצלינו מדפיסים מהאינטרנט.

אצלינו זה לא ב"מודל" אלא משהו אחר שבו רואים את המבחנים ודברים כאלו.

 

המון הצלחה.

בתחילת כל מבחן נכנסת מזכירה שמקריאה את השמות ה"בעייתיים", קוראת להם ואומרת להם בשקט שיש להם בעיה עם התשלום.

 

יש את האישור במודל, אבל לא ראיתי מישהו שמשתמש בו.

יש בו את כל מועדי הבחינות, מספר קורס, שם מרצה ומספר קורס.

מקבלים אותו(במידה והסדרנו את כל החובות והתשלומים) אצל המזכירה...

אם לא הבאנו לבחינה- יש קנס. 

אם איבדנו- מאמינה שאפשר להוציא חדש בחינם...

והכי חשוב- באישי

 

(אצלנו לא תמיד מסתכלים על זה ,אז מישהי ששכחה- מעבירים לה..

יש דף על הדלת עם מס' הת.ז. של מי שיש לה בעיה עם התשלום והיא לא יכולה להיבחן..

או במילים אחרות- מה מונע ממישהי חסומה להיבחן בכ"ז?

ואאל"ט המרצה אומר-

 

כי צריך לחתום כשמקבלים את הטופס וכשמוסרים, ויש שמה מס' של ת.ז.,

 

אז מי שנותן את המבחן רואה...

לק"י

לא זוכרת מה כתוב בדיוק על האישור נבחן..אבל יש בו את התאריכים של המבחנים.

אני חושבת שבהתחלה היו מביאים אותו מהמזכירות או משו כזה..אבל אחר כך פשוט היינו מדפיסות מהאתר.
אם מאבדים- מדפיסים שוב.
(בהתחלה- אני לא זוכרת אם היינו צריכות לשלם כדי לקבל חדש או לא).

מכללה באישי..

ת.ז, סמסטר ושנה.
מקבלים אותו בסוף סמסטר במזכירות אחרי שמחתימים אותנו שקיבלנו (אין מצב שחברה תביא לי ותחתום בשמי)
אבדתי/ שכחתי בבית- 30₪ על אישור זמני.
וחייב גם ת.ז למבחן
אני במבחן אחד שכחתי את הארנק, למזלי הרישיון נהיגה היה ברכב אז חסכתי עוד 30₪ על ת.ז זמני כך ששילמתי רק על הכרטיס נבחן.
ואיפה אני לומדת?.. אוטינג וזה...

למה צריך?

באיזו כיתה אני נבחנת בכל המבחנים שיש לי.

באיזה כיתה הפרזנטציות.

 

וזהו.

אין לנו דברים כאלה...

יודעת בערך, כתוב שם את השם של כל מרצה ואת מס׳ הקורס.
מקבלים אותו בדואר.
אם איבדתי- מתקשרת והם שולחים בפקס.
בעיקרון הם לא מכניסים למבחן בלי זה.

כולם מתביישים במקומות הלימוד שלהם??

א.אין, פשוט צריך להביא ת.ז.

ב.בגיל 16 במשרד הפנים (אם אני זוכר נכון)

ג.יש קנס של 50 ש"ח, שוב במשרד הפנים

ד. אם את רוצה לדעת, באישי.

כרטיס נבחן: שם ת.ז קוד שיעור שם השיעור שם המרצה

מוציא באתר של האוניברסיטה באזור האישי.
מדפיס מחדש.

כל פרטי התלמיד. כולל תמונה שלו, שנה וכו'
רשימת המבחנים שמותר לגשת אליהם (כולל תאריך וכו')
מדפיסים מהאינטרנט.
אפשר להדפיס כמה שרוצים
אם שוכחים קשה להכנס לבחינה.
בכניסה מציגים ת"ז.

מקום לימודים אשלח באישי לכשיהיה פנאי

מדפיסים אותו מהאינטרנט

אם איבדתי מדפיסים חדש

כתוב: שם, תז, תמונה, מבחנים ותאריך של המבחנים

מכון לב-מכון טל

אני צריכה בעיקר מדוד ילין, אפרתה, ליפשיץ\הרצוג, אורנים, המכללה בירושלים, האוניברסיטה העברית, הפתוחה, אוני' ת"א, אוני' חיפה, והטכניון.

(ואת מכירה את מקום הלימודים שלי...)

גם לא ת"ז או משהו.
כל סטודנט רשאי להיבחן אלא אם הוכחה אשמתו ( נוכחות/ שכ"ל וכהאי גוונא)

נכון... כל הכבוד!
צדיקה..!

כיף לך צדקת!

שבוע שעבר התפתתי לכל מני "חטאים" (בלקסיקון שלי זה מאכלים משמינים) והתגברתי
כפיים לי!
(ולא משנה ששעה אחר כך "נפלתי", אני מעדיפה לזכור את רגעי ההירואיקה, לא המפלה... )

שעל כל רגע שאדם מתגבר על יצרו,

יש רעש גדול בשמים.

וה' שמח בבן שלו שמתגבר.

 

אם זה מעודד אותך

בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך וברייה יכולים לשער..."

 

טוב, נו זה מתאים גם לאוכל

"לא תחסום שור בדישו"

 

על כל התגובות והתמיכה..אבל בעיקרון כל הזכות של זה היא של אדם יקר ומיוחד מהפורום.. תודה לך!
הלוואי ונצליח להתגבר עליו יום יום!!! בינתיים זה בבחינת רבונו של עולם אם נדבר גלויות...אבל משתדלים

"טוב שאדם כופף את יצרו ממאה מצות שאין יצרו תקפו ומסיתו ודוחקו עליהם" [ספר החסידים]

בכל התגברות היצר אדם מתעלה לדרגה יותר גבוהה [לקוטי מוהר"ן תורה כה]

חשבתי שיהיו יותר

הסטורי על שכם .

הרצאות הסטוריות+ סיור בשכם

קבר יוסף חלקת השדה, ועוד ככל שיתאפשר

אבל היא אמרה שלא נראה לה שאני יכולה להצטרף

הייתי באה!

אחרי זה אולי אישרו עוד.

היה 6 אוטובוסים מלאים.

ורק כשאח שלי בא שבת כי רק הוא יודע איך מתחילים אנחנו מסתבכים..
ובאמת מרגש!!

אצלי הוא נחשב שיר יחסית מפורסם

אצלכם לא?

 

 

לפני כמה שנים פורים היה מחובר לשבת, אז שבת זכור באולפנא הייתה שבת לפני.

כמה דק' לפני צאת שבת, שכל האולפנא ישבה ושרה שירי סעוד"ש-

חברה שלי שדיברה עם חיילים בשבת או משו כזה באה ואמרה לי שהיה פיגוע באיתמר, כנראה נרצחה משפחה.

אבל היה אסור עדיין להגיד לכל האולפנא, כי הרב רצה להגיד את זה לכולן ביחד. כי יש בנות מאיתמר וכו'..

חזרתי לשבת במעגל עם כולן, ובדיוק התחילו לשיר את השיר הזה..

"ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה, ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה"

התחלתי לבכות בטירוף וכל האולפנא לא הבינה מה נפל עלי..

אחרי השיר הזה עשינו הבדלה, ואז הרב בא לספר לנו על משפחת פוגל הי"ד..

מאז השיר הזה מצמרר אותי פי אלף ממה שצמרר לפני..

ר' אלעזר אזכרי שחיבר גם את השיר 'ידיד נפש' ששרים בסעודה שלישית. הוא חי בצפת בזמן האר"י ז'ל.

לפני שהוא מזכיר את השירים. הוא כותב כך:
"אחד מן הענפים היקרים שבהלהבות החשק, ישיר האוהב שיר ידידות לפניו, לכן אשים לפניך קצת שירי אהבה אשר שרנו בשמחה".

מילותיו המדויקות:
"בתוך לבבי משכן אבנה לזיוו, קרבן תקריב לו נפשי היחידה"
[מי ששם לב, מילותיו שונות. במילים של ה'ספר חרדים' עולה בקשה, שנפשו החי יעשה מעשים של הקרבת קרבנות לה'. בניגוד לנוסח שבידינו שעולה תמונה של נוסח של בקשה להקריב לה' את נפשנו, שלפי דעתי לא בריא לבקש על זה. על אף שתמיד צריך להיות מוכן למסור את הנפש לה', אבל זה לא צריך להיות בקשתינו. אנחנו צריכים להתמקד בלחיות! לפי ה"ספר חרדים" אנחנו צריכים לחיות, ולעשות מעשים של מסירות נפש.]

(מה שהמגיד אמר לב"י שהוא ימות על קידוש ה'. זה כאשר יגיע זמן המיתה כך תמות. אבל הב"י לא ביקש את זה)

[אם שרים את זה בתור הצהרה, שאני מוכן למסור את נפשי לה' בשעת מבחן, אז זה בסדר. כמו בקריאת שמע, אבל לא כבקשה]

תודה.

זה אחד השירים שהייתי שרה הרבה (עכשיו נתת נקודת הסתכלות חדשה) ותמיד רציתי לדעת מאיפה הגיע המקור.

 

נועם - תודה. באמת אחד השירים המצמררים.

ומרב - צמררת עוד יותר.

א. מה שכתבת שמרן הב"י לא ביקש את זה, לא נכון. הדעה המקובלת היא שלאחר שר' שלמה מולכו נשרף על קידוש ה', הדבר גרם רצון ו"קנאה" עזים למרן הב"י שגם הוא יזכה למיתה כמו שלו (וכ"כ בפשיטות בקובץ אור תורה תש"ע גליון תקו עמ' סא, בהקדמה לשו"ת עטרת פז ח"ג עמ' נח, באטלס עץ חיים ח"ו בערך הרב שלמה מולכו ועוד הרבה. וכ"כ הראשל"צ הרב יצחק יוסף יוסף בספר עין יצחק ח"ג עמ' כג). ועל כן בישרו המגיד שייעשה חפצו. והדיון מההיבט המוסרי והתורני כלפי רצון שכזה, אין כאן מקומו.

 

ב. מילות השיר עצמן כפי שמושר כיום, חוברו ע"י ר' יצחק הוטנר.

 

ג. אין שום הכרע מהניסוח של ה'חרדים' שאין כוונתו להקריב את נפשו ממש, משני טעמים: א. בחלק מהוצאות הספר הגירסא היא אכן "קרבן אקריב לו נפשי היחידה" (ראה למשל כאן). ב. גם לגירסא תקריב אין משמעות מוכרחת שהכוונה היא על פעולת הנפש, שכן ניתן לקרות הקו"ף בקמץ והרי"ש בצירה, וכידוע שלפעמים יו"ד באה במקום צירה (עי' ביומא עא: וכ"ד).

מה' שהאדם ימות על קידוש שמו. טוב, אינני מסכים לזה. אדם לא צריך לבקש למות מה'. הוא צריך לבקש על חיים.

[הב"י אכן רצה כאשר הוא ימות למות על קידוש ה'. אבל איפה כתוב שהוא ביקש את זה מה'. יש דברים שרוצים, אבל לא שייך לבקש את זה מה']

אמרתי שאין רצוני להיכנס כעת בעובי קורת דיון זה.

רק טענתי שמה שהנחת, אינו מדוייק.

 

ולהערת הסוגריים ש"לא שייך לבקש את זה מה' " - ר' עקיבא, לדוגמא, לא סבר כמותך.

לא הבנתי מה לא נכון במה שכתבתי?

לידו הוא יוכל לעמוד בזה.

אכן אם שרים את השיר כהצהרה זה בסדר. רק לא בתור בקשה.

[פשוט ב'ספר חרדים', זה בא כבקשה. אבל כאמור לפענ"ד ה'חרדים' בנוסח שלו בא להגיד שנעשה מעשים של הקרבות, אבל מחיים]

להתמודד איתם...
אר ר
אבל משה עשה את עבודתו נאמנה

אפשר להבין שהם מציקות, אבל  הצרה היא שאת המשכורת שלי (ושל אחרים שעובדים פה) משלמים מהנודניק המעצבן הזה.

 

 

 

סוג של דילמה.

ובכל זאת- זה נראה לי קצת מוגזם

שכדי להיכנס לאיזה כתבה- אני מקבלת 2 פרסומות: אחת קופצת ואחת בעמוד

שאז צריך ללחוץ "דלג לעמוד"...

אולי תנסו לחשוב על פתרון יעיל יותר (שלא יקפח פרנסתו של אפחד, כמובן...)

להיכנס לערוץ ולהנות ממנו,

למה להחליף?

 

זה מוכיח את עצמו ככלי יעיל לפירסום.

אין לי מושג מה כתוב בהן.

אני מיד סוגרת או מדלגת..

איכשהו לפרסומות שיש בצד יש הרבה יותר כח, כי הן נמצאות שם כל הזמן שאני בעמוד,
ואין לי איך לסגור אותן.

זו דעתי.

או שאת צריכה או מחפשת -

היית סוגרת?

בד"כ אני סוגרת לפני שזה נטען.
זה כבר הרגל..

הדבר הזה לא היה משתלם לקברניטי הערוץ...

לא ח"ו שלא תהיה להם פרנסה, אבל שימצאו דרך יעילה ולא מציקה.

כל אתרי החדשות יקפצו עליה, ונהיה עשירים   

אותי באופן אישי זה משגע

אז אני קוראת הרבה פחות כתבות...

אני מסתכלת בדף הראשי וכמעט לא נכנסת פנימה...

צרות כאלו?  רק שלא אעשה לעצמי עין הרע..

בדקתי הרגע-

אקספלורר לא הקפיץ לי כשפתחתי כתבה מסוימת,

ואותה הכתבה בדיוק- כרום הקפיץ לי...

יכול להיות קשור?

(רק שלא עשיתי לנו כאן איזה שאלת קיטבג...)

אבל בדיוק אחרי שאמרתי את זה קפצה פרסומת.. איזה מזל יש לי...אבל זה לא ממש מפריע ל..

|בטח יעיפו אותי עכשיו לאיזה פורום תמיכה טכנית... אז רק תענו ותמחקו...|

 

אם בטעות אישרתי פעם חברים שאין לי מושג מי הם בכלל...

איך מבטלים את זה?

תודה!

 

|בורחת מהעגבניות שיזרקו עלי... |

 אפשר ללחוץ על החברים ואז משמאל כתוב "פעולות", ואחד מהפעולות הוא בטל חבר

פורום משוב...

או 054 וכו'‎‎

ידעתי שאני מסתבכת איתך...

או כאן

www.inn.co.il/My/Friends.aspx

 

למעלה וא"א ללחוץ על שום דבר עד שעושים רענן

למרות שאני מסכים למדי עם דבריו (חוץ מעם זה שצריכים להתייחס

בצורה מורכבת למנוח, לדעתי לא).

 

פדיחת עריכה רצינית, לכל עיתון יש דברים שהם לא היו רוצים

שיפורסמו, ל"בשבע" היה פחות מזל.

ודווקא, הרבה יותר מעניין מה הם מחליטים להכניס לעיתון שוב ושוב בצורה עקבית - לעומת הידיעות הקטנות שמצונזרות החוצה. 

ואישית, אני מופתע שצנזרו את ידידה מאיר. הוא תמיד כותב דברים חמודים ומתוקים לקונצנזוס. 

מצד הדברים שנאמרו בטור - אה. זה כל מה שיש לי להגיד. ובכל מקרה, זה לא שונה מהטור הנרגש של כצל"'ה שהתפרסם בערוץ לפני שבוע. וד"ל. 

מישהו שם לב לכך שהכתבה הראשית במוסף הזה, הכילה פעמיים את עמוד הפתיחה של הכתבה? כלומר - במקום להביא את העמוד השני של הכתבה בטעות הכניסו פעם שנייה את עמוד השער של הכתבה (כולל מה שכתוב בשער...) - ואז עמוד הבא, זה העמוד השלישי והאחרון - כך שחלק הארי של הכתבה חסר... פאדיחה רצינית

 

אז עכשיו אני מבין שאולי זה קשור לכך שנחפזו להדפיס מחדש את כל העותקים וזה אולי מה שגרם לתקל לפחות בחלק מהעיתונים, החלק שאני ראיתי...

 

וכמובן, באמת תמהתי למה נעלם הטור של ידידיה מאיר שלא הודיע שבוע קודם שהוא יוצא לחופשה...

 

כעת הכל מובן. וזכותו של העיתון לעשות צנזורה, אני לא מבקר אותו...במיוחד כאשר למשל יש סכנה של תביעת דיבה - שאז זה בכלל מסוכן... וגם אם לא - שהארץ לא יהיו צבועים ויודו שגם הם בעצמם מצנזרים הרבה דברים או מראש לא מביאים אותם לכותרות...

http://www.hakolhayehudi.co.il/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%91%D7%90-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%A2-%D7%A6%D7%A0%D7%96%D7%A8%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94/

לכלל הציבור הישראלי.

 

אני לא חושבת שזו בעיה,

אבל זה יוצר להם בעיה בלאפשר טורים כאלה.

 

רווח מולן הפסד.

עיין למשל הקיטורים של הרבה מאיתנו על הרכבת תקלה

שמהווה חלק אינטגרלי מחוויית ירושלים דהיום.

 

איך בונים את האהבה הזאת?

העתיקה והר הבית שזאת ירושלים האמיתית, פחות עם השכונות העוטפות, אם מסתכלים על ירושלים כעיר רגילה, אולי באמת יש חשש שהרגש ייעלם, אבל כשחושבים על העיר האמיתית, זאת שבין החומות, שבה ההיסטוריה שלנו נמצאת, לא חושב שיש סיכוי שהרגש ייעלם..

 

שרק לי זה קורה...כל מי שסיפרתי לו לא הסכים איתי..זה באמת ככה..כשהייתי בשירות שם פחות הרגשתי את ההתרגשות להגיע לשם מאשר עכשיו נגיד..

[או שיוצאים לשירות ומבינים למה כולם כ"כ מתרגשים לבוא לירושלים,
כשאת בסה"כ חוזרת הביתה..‎‎‏]

הרי "אין עושין בה גנות ופרדסים" (בבא קמא פב. דווקא לפני חג האילנות, אתה משתוקק למקום שאסור לעשות בה גנות ופרדסים.

[האיסור רק במקום המקודש, שזה אזור הרובע היהודי ועיר דוד]

אבל מירושלים כל האילנות יונקים את קדושתם.

אז תמיד אמרו לי שאני ברת מזל..
גרה במקום הכי שווה בירושלים (להגדרת כולם..)
לא תמיד זה כייף,ניסיתי להבין מה כ"כ אדיר בשוק,בסמטאות,בשכונה-אבל אני שם כל הזמן!
וכמה שאני קרובה לכותל-ככה אני רחוקה משם..

בהחלט-אין כמו ירושלים!
של פעם..פעם באמת שהרגישו את הקדושה..היום מתאמצים..

מעורר חלחלה לשמוע ירושלמי שמדבר ככה על השוק הסמטאות וכל האלו

אבל...זכיתי במקום מדהים! לגור באיזור שלי בסליחות ובחגים זה מרומם..

לא הרבה זוכים

כמו בסיפורי חסידים,לשמוע אנשים קוראים אחד לשני לקום לסליחות בלילה,זה ריגש אותי כל פעם..

עכשיו כבר לא כך,לצערי...

אבל יש בי געגועים לירושלים של פעם- מספרי הילדים של מכון המקדש

היום הייתי בכותל. באיזה שריד עלוב אנחנו מתפללים במקום לבנות את בית המקדש

ואז כבר לא מרגישים שמתפללים ברבע שריד.. אגב, אחרי שעולים להר, אני כבר לא מתרגש מהכותל.. זה מרגיש לי כמו בית כנסת רגיל..

בית מקדש. לא ברור מאליו שירושלים מתרחבת ונבנית ולא ברור מאליו שאפשר להתרפק על אבני הכותל

לפי דעתי הכיסופים הם לבניין בית המקדש ולא לרכבת הקלה.. לא לגשר וכו'...

 

העניין הוא להאמין בביאת המשיח!!!!

 

יהי רצון שנזכה עוד היום לגאולה שלימה!!!

'אור חדש על ציון תאיר ונזכה לכולנו מהירה לאורו'- שימשך עלינו כל יום ניצוצות מהאור הזה של העתיד.

במשך היום מנסים להתחזק ולהתחבר לאותו ניצוץ של אור, ומתבוננים בתשע קבין של יופי שירד לירושלים שתמיד מתחדש.

אבל יש עוד קטעים של ירושלים בתפילה...

אישית, הכיסופים שלי אינם לירושלים המודרנית. אני מפריד ומבחין בין הדברים. 
אומנם יש לי געגוע למקום שבו התגוררתי, אבל אלו לא כיסופים רוחניים. 
הכיסופים הרוחניים הם לרוחניות של ירושלים, שצל צילה נראה בעין, וכל כולה חסויה ונעלמת. 
הגעגועים, הם לכל מקום שבו התגוררתי תקופה ארוכה, ולמדתי לאהוב ולהרגיש את המקום. 

איפה רד? 
"בהתחלה שונאים, אח"כ מתרגלים, ובסוף אי אפשר בלי" 

הוא היה נקי או לא?

 

איך הוא נטרף?

אם לא בישלו בה תוך 24 דבר - מותרת בלא פקפוק (יו"ד סי' צג).

 

אם בושל בה דבר היתר תוך 24 שעות, אזי תלוי:

אם נטרף הכלי כתוצאה מבליעת בשר וחלב - בין לספרדים ובין לאשכנזים הביצה מותרת רק אם עברו 24 שעות משעת בישול ההיתר.

אם נטרף הכלי מבליעת שאר איסורים - לספרדים מונים משעת בישול הטריפה, ולאשכנזים מונים משעת בישול ההיתר (עי' יו"ד סי' קג ס"ז ובאחרונים שם דתלי במח' דסי' צב ס"ד האם אמרינן חנ"נ בשאר איסורים. ואף בב"ח לא ברירא לאסור וכידוע מדברי הש"ך בסי' צה שחלק על סברת מרן הב"י בזה, אך עכ"פ הסכמת האחרונים כמ"ש בשו"ע).

בבב"ח אם היה 24 שעות בין הבשר לחלב, גם לפי האשכנזים יהיה מותר, ולא מונים את ה24 שעות מהבישול השני,

שבמקרה כזה אין הכלי אסור כלל,אלא שהוא בלוע מחלב, ובלוע מבשר, וא"א להשתמש בו לא לזה ולא לזה (ונהגו לא להשתמש בו גם לפרווה בלי להגעילו)

 

בקיצור השתכנענו ששווה לשאול רב, ולא בפורום, כי זה מסובך?

כמובן שלא עושים ככה לכתחילה אבל בדיעבד כשבישלו זה מותר..

 

וכמ"ש ברמ"א בסי' צה ובש"ך סי' צג.

הלכה למעשה!!

!!

 

וכמו שהוכיחה סופה של השאלה על תחילתה.

אם בישל בכלי שאינו בן יומו, אבל לא במזיד. נדמה לי שפוסקים כך.

אל תסתבכו..בטוח לא עברה שעה אפילו ניראלי...בבית ספר שאני מלמדת המטבח טרף..פשוט תהיתי אם מותר לאכול או לא, כי ראיתי שם בנות שאוכלות..

על התשובות עזרתם!

 

אלא הכל מאכל אחד.

 

שו"ת הרא"ש איפשהו

 

(הוא עשה ניסוי: שם ביצה במי צבע, בישל, והיא נצבעה)

חיפשתי את ההסבר  הזה חצי שבת

אם נאסור, איכא למיש שמא תיטרף דעתו עליו.

לכלב תשליכון אותו".

(בוגרת מדרשה)

אני יכולה לאפיין שיש לא מעט בנות שדבר כזה היה מושך אותן 

 

המלצה: לנסות שהלימודי סביבה יוציאו את הבנות עם תו תקן- 

זה יעזור קצת לכל שאלות הדודות "מה יצא לך מזה???" ("לימוד תורה לשמה! מה אמור לצאת משו אחר? קרדום לחפור בו?") 

 

 

תבדקי- פעם שמעתי שפתחו משו כזה במצפה רמון, תבדקי מה קורה שם היום -אם יש משו ואיזה אופי זה...

תודה על המידע, אני אנסה לבדוק.

נראה לי לא כ"כ פשוט להוציא תעודה בצורה כזו, אבל לבדוק ולברר תמיד אפשר.

לא ממש בקטע סביבתי..

סיכוי טוב שהייתי בודקת מדרשה כזאת, אילולי למדתי כבר במדרשה..

נראה לי שכן הייתי מתעניינת 

אבל זה נשמע ממש טוב!

 

הגעתי למדרשה כדי לבנות את האישיות. אין לי עניין להוסיף עוד דברים (גם אם הם חשובים..) "על הדרך".

 

(בוגרת מדרשה מלאה+ תוכנית שילוב)

אבל יש בנות שלא מתאים להן ללמוד בצורה ככ אינטנסטיבית- הן צריכות דברים אחרים, או עטיפות אחרות לאותם רעיונות או תהליכים תורניים

למשל- לימוד סביבתי 

 

וגם איזה בנות.
אם יהיו הנחות לקמפוסים זה יהיה גדול /מפנטז/

אני מכירה הרבה שהיו מתחברות.

ככה בכ"א א"א לדעת. אז ככה, או שתראה תמונה, או שתקרא לבית לאחד שמבין והוא יסביר לך.

על רגל אחת, יש דעות שמצריכות מזוזה אחת לבית, ויש דעות שמצריכות לכל חדר וחדר, ובפועל רוב הפסיקות הן לחומרה (היינו גם וגם). ואז יכולה להיות שאלה נגררת, מי מהן נחשב הפתח לבית? אם הפנימי נחשב כפתח הבית אז רק הוא חייבת במזוזה. ואם החיצוני נחשב כפתח הבית, אז הא וודאי חייב, ואז השאלה תהייה האם הפנימי נחשב ככניסה לחדר (והחיצונית לא) בפני עצמו, ואז תתחייב בשתי מזוזות. ואם לא, אז תתחייב לשים רק בחיצוני.

מקווה שהבנת...(וגם למדתי את זה לפני שנים, כך שרק נתתי כיוון ותיקח את זה בערבון מוגבל)

 

בשו"ע  - ב"י כתוב להפך

אבל פוסקים על פיה לחומרה, כמו שיכול להיות במקרה שלך. כי בד"כ החומרה היא לכיוון השני, שמזוזה אחת לא תפטור את כל הבית.

אני אחפש לך את המקור בע"ה מחר בערב.

אם זה שאלה להלכה- לך לרב שלך, לא פה בפורום תמצא תשובה ראויה

אם זה דיון- לך לפורום בראש יהודי\ פורום ביינישים. 

והסכמת האחרונים, שבית שער שפחות מארבע אמות יקבע מזוזה בלי ברכה. ואם יוכל יכוון בברכה כשהוא שם במקום חיוב.

אם יש שם חצר, זה יותר מסובך, ועדיף לשאול רב, כי יש כמה פרטים בזה