"הלכתי לשכת עבודה; אמר לי מאיפה אתה; אמרתי לו ממרוקו; אמר לי תצא מפה...הלכתי לשכת עבודה; אמר לי מאיפה אתה; אמרתי לו מפולניה; תכנס בבקשה"

קרעעעתת!!!!! קרעעעתת אותי!!!

 

 

 

 

ושיווו הבורות פה בפורום מדאיגה...

 

לא יודעים מזה התפסן בשדה השיפון ולא לשכת עבודה (השיר...) חסרי תרבות

ו-- ותן טל, תפסתי אותך בסיבוב!!!!

 

 

עוד בגיל 15 קראתי תספר כי ראיתי תשם שלו, והוא היה נראה לי ״קנוני״ ובאמת, כשלמדתי ספרות, הבנתי שצדקתי.

מקום עבודה)

חוץ מלשכת תעסוקה יש גם מרכז תעסוקה בכל עירייה/ מועצה אזורית ששם סתם ככה יש הרבה משרות והם נותנים גם עצות וכו׳..

http://www.ted.com/talks/jonathan_zittrain_the_web_is_a_random_act_of_kindness.html

אולי

לא להתאבד, ועושים את זה ע"י שממשיכים לנשום, לאכול ולשתות כסדר, ולא נוקטים בפעולה אקטיבית להפסקת החיים.

 

כמו שמרי גל-מן ציין, (ואפילו כתבתי את זה כאן איפשהוא מתישהוא*), התאבדות אינה קומוטטיבית עם דברים אחרים שאנשים עושים בחיים, לכן עדיף קודם לעשות את הדברים האחרים. תמיד אפשר להתאבד אחר-כך.

 

 

(*אם אני זוכרת נכון, כשדיברו על כך שהשוקולד ייגמר בעולם, מה שהוביל לדיון על נבואות אפוקליפטיות אחרות, ואז על פריץ האבר שהיתה עליו תכנית בפודקאסט עושים היסטוריה, ואז על תכנית אחרת מאותו פודקאסט,על קווארקים, כולל קצת ביוגרפיה של פרופ' גל-מן)

מה קרה?

נמאס ממשהו?

 יש בעיות?

 

אין אפשרות אמיתית להתאבד, אתה יודע, אפשר רק להרוג את עצמך, אבל אתה תמיד תישאר קיים, רק תעבור עולם.

 

על כרחך אתה קיים!

 

ההיפך מזה זה פשוט להיות, ואין איך לעשות את זה, כי אי אפשר לא לעשות את זה. אתה פשוט הווה!

כיון שאלוקים אוהב אותנו, יש לו כנראה תוכיות טובות בשבילנו.

והוא לא נותן לנו להיעלם כי הוא יודע שזה יותר טוב לנו, וחבל שנקלקל לו את התוכניות.

אפשר לסמוך עליו!

רק אם עוצרים לרגע ומתבוננים ומרגישים את עצם החיות. זה אחת ההרגשות הנפלאות!
"ובחרת בחיים"!

הרבה חיפושים..

 

"להתאבד"- לאבד את עצמך לדעת = לשים קץ לחייך בכוונה תחילה.

התאבד - בניין התפעל, פועל חוזר, פעיל וסביל, משפיע ומקבל. פועל שאתה עושה אותו לעצמך במקרה הזה. (התקלח, התבשם, השתנה וכדו')

 

ההפך שלו - "להתחיות" אולי. (לא מכירה את הערך הזה, אבל זה ההפך תכלס).

"להתחיות" - להחיות את עצמך בכוונה תחילה.

 

(שניהם נובעים מאותו צורך בעיניי, רק שהאפשרות השניה יותר מומלצת.)

 

איך עושים את זה?-

 

א. מחפשים יעוד - מה המטרה שלי בחיים... לאן אני רוצה להגיע בסופו של דבר, מה אני עושה כאן.. (?)

 

(איך עושים את זה? - אולי שואלים את עצמינו, במה אני שונה/מיוחד... במה אני יכול לתרום את חלקי לעולם הזה. מה עושה לי טוב באמת.)

 

ב. מחלקים את היעוד הגדול לחלקים קטנים...

 

 

ג. עושים את הדברים הבסיסיים שאני צריך לעשות. (לאכול, לשתות, לישון, לקום...)

לבלות.. להנות...

 

ד. חושבים מה עושה לנו טוב במשך היום, טוב מספק. לא טוב של בריחה מהמציאות. כלומר, לשבת מול המחשב ולבלוע סרטים במשך שעות אולי זה כיף לי לכאורה, אבל זה לא יספק אותי. (אותי לפחות...)

 

 

(או שאולי ג. קודם ל- ד. ? מה קודם למה? התרנגולת לביצה או הביצה לתרנגולת...?)

 

ה. להתחדש מידי פעם... חשוב... ("המחדש בטובו...")

 

חחח נראה לי מספיק...

 

לפעמים אתה חייב לשאול - (?) בשביל להבין - (!).

|מחמיא|

ב. חחח נכון!

ג. אני לא רק אוהבת, אני פשוט עושה את זה טבעי... (זה כמו שתגיד, שאני אוהבת לראות) טוב

 

ד. אתה אוהב לאפיין אנשים, ולהגדיר אותם נראה לי...

 

זה מאוד מחיה אותו, ונותן לו כוחות, והוא פשוט חי יותר את החיים בצורה אמתית.

צריך גם לזכור שבהשקפה היהודית, אפילו אדם שנמצא ב'קומה', ולא יכול לזוז ולכאורה אין לו מטרה. עדיין החיים עצמם יש להם ערך.

עד שהאדם קם או נפטר. [רחמנא ליצלן לא עלינו]

וכמובן, ויקיפדיה לשירותינו

 

 

לכן הבאתי דוקא 'קומה', שהוא הכי חמור. עדיין במצב הזה יש ערך לחיים.

(אם התייחסת למה שכתבתי לפני העריכה)

היום בדיבור היום-יום לא מבדילים כ"כ.

מה המטרה שלהם כשזה לא בלכאורה...?

הגמרא במסכת קידושין דורשת על הפסוק "מה יתאונן אדם חי"- "דיו חיים שנתתי לו".

החיים בפני עצמם- דבר עצום. אנחנו מצווים "וחי בהם"!

ולתת להם חיים מלאים-כלומר שיוכלו להתעורר מהתרדמת אפילו רפאים הרופאים אמרו שאבדה תקווה וכדומה,(ע״ע מקרים רפואיים שהם נס רפואי,אהרון קרוב שהיה בתרדמת אם אני לא טועה והתעורר,וכו)

והמוות הוא בלתי הפיך...

 

ואם כבר צמח וזה-תתפללו על אודליה נחמה בת מיכל,בתרדמת מאז הפיגוע שהיה בירושלים ועוד לא התעוררה

פשוט יודעים מפות בעל פה של כל מקום בעולם, ואז מתמצאים בכל מקום באשר הוא .

 

(זה היה שעשוע שהתמקד נטו בשורש אב"ד מול השורש מצ"א)

 

וברצינות- ההיפך המוחלט זה להתחיות - לפעול כך שכל נים ונים בגופך ירגיש חי. כשאדם מגיע לזה - זה ההיפך המוחלט מאיבוד עצמי של החיים -זה מימוש מוחלט של החיים. ואת זה עושים כמובן בעזרת התורה הקדושה. אבל לא בטוח שניתן להגיע ל100 אחוז - יותר נכון, כמעט בטוח שלא ניתן.

זה מזרים 'חיות' אדיר.

התורה מזרימה כוחות ו'חיות' רוחניים, והתבוננות בפלאי העולם מזרימים כוחות ו'חיות' חומריים.
שניהם בנפרד מזרימים כוחות אדירים, ובפרט כשהם ממוזגים.

העיקר על ידי שניהם להגיע לאהבת ה', שזה הדבר שהוא השיא של הזרמת החיים.
אהבה בכלל מזרימה כוחות חיים, ובמיוחד אהבת ה'.


וואי השרשור הזה מאוד מאוד חשוב!!!!!!

להתאבד אף פעם לא כדאי כי תמיד יכול להיות מקסים בהמשך

ואיך יהיה מקסים?

להשקיע את עצמך בדברים שנותנים סיפוק : עשיה , נתינה ,  עבודת ד' וכו' 

ובמקרה חירום: לסוע לים\ לטיול לראות את הטבע היפה לנשום אותו ולהנות ממנו

אם שורש המילה הזו הוא א-ב-ד , הפך שורש זה הוא מ-צ-א.

יוצא מכאן שההפך זה "להתמצא".

 

איך "מתמצאים" ? 

פותחים מפה, ומי שרוצה קצת להוריד מעצמו עבודה יכול להשתמש במה שנקרא היום GPS ודומיו.

לנסות להבין איפה החץ הזה שכתוב עליו "את/ה נמצא/ת כאן!"

לבחון את המסלולים האפשריים בדרך ליעד, ולצאת לדרך.

 

וברצינות, 

כל אחד בדרכו שלו (לא לכולם מתאימה אותה הדרך) צריך למצוא את המפתח שיפתח את התיבה הפנימית הזו שנקראת "חיים", ולחשוב מה יגרום לו להעריך את עצמו בעולם הזה, כפרט בתוך מערכת שלמה, וכבעל תפקיד חשוב מאין כמותו - שרק לו עצמו יש את היכולת לעשותו.

או אז , התיבה לא תושב ריקם...

 

שאלה חשובה...ומעניינת.

ובדיוק בגלל הרתיעה שלי מהתמכרויות שכאלה- אני פשוט לא מתחילה איתם.

ואחים שלי בזמנו התחננו להוריד לי אותו למכשיר- אין מצב.

שיחקתי בו פעם אחת ובאמת שלא התלהבתי ממנו..

לא מוכנה לראות תמונה אפ'.

הפורום הזה הוא ההתמכרות האחרונה שלי בעז"ה חח

אגב המשמעות של המילה crush זה להתאהב (במובן הרדוד של המילה) כלומר להתאהב בסוכריה!!!!!!! איכס!!!!!!!!

שמקבלים ממתקים או משהו כזה..

 

ממש הונאה!

 

 

 

 

אחלה משחק לקורסים משעממים

וכשרוצים להרדם מהר

עם אדם קצת בודד. חצי מהדרך הוא סיפר לי בהתלהבות איך הוא מכור ל'קאנדי קראש', ואיך שהוא עבר את ה515 שלבים, והוא ניסה להסביר לי מה זה.
הטיתי אוזן כמה שיכלתי, כי הוא אדם דכאוני ובודד, שכדאי מאוד לתת לו יחס לעודד אותו.

[בחצי השני של הדרך, הוא דיבר אתי על מוסר הנביאים. נראה לי שדברתי עשר משפטים כל הדרך, והוא דיבר ודיבר רוב הזמן...]

אולי משהו קטן, אני לא בטוח שחמאס התגברו עדיין על הנזקים של הסופה ואם זה נכון אז לא משתלם להם להתחיל סיבוב.

 

כן יאבדו.

לא סובל את כל המשפטים המטומטמים האלה.
כמו למשל:
להלחם בטרור כאילו אין משא ומתן,
ולנהל מו״מ כאילו אין טרור,
פיגועי אוירה (ביטוי חדש),
עימות בעצימות נמוכה (רק הרוגים בודדים,
זה לא נורא), הכלה (צה״ל מכיל הכל),
והגרוע מכולם:
לא ניתן למפגעים לחבל במשא ומתן -
במילים אחרות:
ככל שהטרור יגבר - כן המו״מ יגבר -
מה שיגביר עוד יותר את הטרור,
ואז את המו״מ, וכו׳ וכו׳.

ואין לו דעות, יש דעות למי שאומר לו מה לעשות.

הוא בקטגורייה של מקבלי החלטות

אבל מהיכרותי, לא יוצא דופן. (ולא מהסיבות של יונתן).

והאמת שגם לציבור אין בטן לירי מאסיבי של טילים על הערים והיישובים עד קו תל אביב וירושלים.
במיוחד נוכח הידיעה הברורה שמקבלי ההחלטות לא יפתרו שום בעיה, אלא ישאפו להפסקת אש זמנית בו הצד השני יוכל להפיק לקחים ולהתחמש מחדש.

אבל עצתי, בפורום זה. עדיף שתפנה את הרגשות שלך כלפי מקבלי ההחלטות ולא נגד גופים של הציבור. זה יתקבל בצורה נעימה יותר, אאכ זה משהו שכלל הגוף אחראי לו כמו צהל וגירוש יהודים מגוש קטיף.

משום שהפיגוע שנכשל בבת ים, הרצח היום
והדקירה אמש הפכו את ההסלמה לעובדה
קיימת.
כעת השאלה היא רק על התגובה.
היה איפוא ניתן לומר:
׳אף אחד (=ממקבלי ההחלטות) לא
מעוניין בתגובה.

זאת לא הסלמה, ההסלמה תהיה כשיתחיל ירי מאסיבי על גוש דן וירושלים. כמה רקטות בבת אחת אתה חושב שכיפת ברזל יכולה לעצור? מה יקרה לשאר הרקטות? כמה העורף מוכן? לכולם יש מקלטים?

 

כל להתלהם כשלמילים שלך אין משמעות, בחירה של מקבלי החלטות שווה חיי אדם.

הרי בחסדי שמים הפיגוע נמנע,
אך האם זה עושה את זה פחות חמור?
אתה כמו צה״ל מזלזל בחטיפת חייל
ורציחת חייל נוסף, באירוע בפסגות,
בדקירה בעפולה, באירועי הטרור
האחרונים, אבל זו בהחלט הסלמה.

אני רגיל לכך שהתגובה לכל אלו היא
שחרורם של עוד מרצחים (החלטה שכידוע
אינה נוגעת לחיי אדם כלל) לא ציפיתי
לתגובה אחרת.

משתוללים, יעני לתמרן לפי המצב רוח שלהם פן הוד רוממותם יאיימו בטילהם עלינו? הגיון שגוי, מי שמריך להכתיב פה את המהלכים אלה אנחנו רק שההנהגה רופסת ובמקום לדאוג לשלומם של אזרחי ישראלפוחדים ממה שיגידו עלינו..

אבל ברור לי שזאת לא הסלמה, אני נגד סבב נוסף וטיפשי של להילחם בהם קצת ולחטוף טילים בעורף כשעכשיו נמצאים בטווח המון מקומות שלא ערוכים אפילו לחשוב על ספיגה בלי סיבה טובה.

 

המחיר גבוה ואין תמורה אמיתית, בעז"ה נגיע למצב שבו התקיפה תהיה במטרה להרוג ולפגוע ולא לכלות את זעמנו על עצים ואבנים אחרי שהתקשרנו להודיע להם שאנחנו הולכים לירות אז זה יהיה מוצדק.

כמובן שזה עניין יחסי, אז תשווה לסבבי ההסלמה מול עזה בשנים האחרונות שחלקם קיבלו שם כמו חורף חם, עופרת יצוקה, עמוד ענן, או שתשווה למבצע בלבנון , או שתשווה לאינתיפאדה בו נהרגו ב-5 שנים 1000 אזרחים ומאות חיילים, וכל יום היו עשרות אירועים.

אני זוכר את התקופות האלו טוב, כל פיגוע שעברתי, כל חבר או מכר שנהרג, כל פעם שירו עלי, הפילו לי פגזים על הבית, חדרו, הניחו מטענים, או שנאלצתי לתפוס מחסה מצלף. זו היתה תקופה רעה, ובמקרה אני חוויתי אותה

אחרים חוו את שנות הרוע של שדרות. אחרים את הטרור של שנות ה-90, חלק פה את האינתפאדה הראשונה, החבר'ה מהצפון את הקטיושות במשך של"ג.
ואנחנו הילדים של אלו שחוו את יום כיפור, ההתשה, ששת הימים. ואולי נכדים לפדאיון, קדש, עצמאות, שואה, מרד ערבי, פוגרומים.

יסלחו לי הצרות ששכחתי להכניס.
אז קצת פרופורצייה ושליטה ברגש.
וכן, אדם אחד בעולם שרע לו זה נוראי, אבל למשפט הזה צריך המון המון פרופורצייה.

מילולית בין נתניהו ומחמוד

במקלטים..

שאלה-מי שכבר ישן במקלט, זה עדיין איום בשבילו?

וכשאין הרתעה יש פיגועים, משוואה פשוטה..

את זה אתה שוכח אולי. רוב רובם של הפיגועים נעצרים עוד בשלב התיכנון בזכות פעילות מודיעינית. יש לי קרוב בשב"כ, אני לא באמת יודע מה הוא עושה - אבל עושים שם פעולת קודש.

 

שים לב שברוב מוחלט של הפיגועים בחודשים האחרונים - שום ארגון לא לוקח על עצמו את האחריות,מה שהם ממהרים לעשות בדרך כלל, וגם השב"כ מודה שכנראה מדובר בהתארגנויות עצמיות של מפגעים בודדים - שבזה קשה עד כמעט בלתי אפשרי לשלוט.

 

אבל לא לשכוח שרובם של הפיגועים האפשריים בכלל לא מגיעים לאוזנינו בזכות פעילויות הדרגים הנ"ל...ובטוחני שגם בדרגים הגבוהים - אנשים אכפת להם מהמצב, והם פועלים גם אם לא תמיד אנחנו יודעים איך וכמה וכו'.

 

אולי לא הכל מושלם כמו שאנחנו רוצים, אבל איך אומרים - קודם נהיה רמטכ"לים /ראשי ממשלה, ואז נוכל לקבל את כל ההחלטות הכי נכונות שיש... (בתקווה).

אני יודע טוב מאד מה קורה וכמה פיגועים נמנעים תאמין לי..

ולא דיברתי על זה דיברתי על ההנהגה שהיא רופסת והמציאות בשטח מראה פעם אחר פעם שכשמתסיפ חוטפים, ערבים מבינים רק כח והרבה כח..

חזרה על הנאמר יותר מדי פעמים?
יחס נחמד מדי? - זה ספציפית לא רע בדווקא...
ענייני סדר / משמעת?
...)

אין פלאפונים, היא בודקת מה אני עושה במחשב,

עוברת בינינו לראות שכולנו עובדות.

אומרת לי לקנות את הספרים ואיך...

עובדים בכיתה והמרצה מסתובבת בין הסטודנטים.. בחלק מהשיעורים יש גם מתרגלת...

ותכלס מבחינתי מזל שזה ככה..
מחייב אותי ללמוד חחח

על אף שיש שם תיכוניסטים, אבל הם כאלו שתופסים את עצמם בידיים ולוקחים אחריות.
באמת, אני מרגיש שזה אחד היתרונות של הא"פ, שהאווירה משדרת בגרות ורצינות.

נתקלתי בתופעה הזו בכל מיני מקומות. חתיכת אתגר.

לק"י

רק שאצלינו גם הסטודנטיות היו מתנהגות לפעמים כמו תלמידות ביסודי

תמיד מעדיף מרצים על מורים.

אני בכיתה עם הרבה מבוגרים, הרבה שעובדים ועדיין היא חושבת שהיא בגנון...

לא משנה הגיל.

זרקו 50 מבוגרים שהם מורים/מנהלים/חכים/עודים וכל דבר אחר לכיתה, והם יתחילו להתנהג כמו תלמידים בתיכון. מפריעים, מדברים, לא מרוכזים, גולשים וכו וכו

האם הם באו לשיעור/ הרצאה וכו' בכח או מבחירה חופשית (לא הכוונה בחירה בין קורס לקורס אלא אם בכלל)

אישה בת 50 מתלוננת על המבחן.

וזה עדיין לא כך!

http://rotter.net/forum/scoops1/68395.shtml?utm_source=rotter.net&utm_medium=newsticker

בערוץ רק מוזכר ישראלי.

מה קורה שאזרח ישראלי ערבי נהרג בפיגוע?

מעניין אם החמס יקראו לצלף גיבור ואם המשפחה שלו ידרשו מהצבא להרוג את המחבל במקרה שיתפס..

רוצחים יהודים? 
רוצחים בני אדם? 
יש צרות בארץ?
יש צרות בעולם? 

(חוץ משם שזה בדיוק (!) אותן מילים...)

יפה לך

(תודה, הצחוק הראשון שלי השבוע)

אבל מה בדיוק מצחיק בזה?...

אבל למה זה חשוב?...

אבל סוליה של נעל זה בסדר

בתור מנהל פורום חבד אתה אמור לדעת שהרבי אמר שיהודי נמצא בין גויים הוא צריך להרים את הראש.. נגיחה

שברק לא מכה פעמיים באותה נקודה.

זכור לי מקרה ששבוע אחרי פיגוע ירי עשו באותו מקם הפגנה וירו עליהם

את האמירה הנ"ל ואז זה הופך להיות המקום המסוכן ביותר,

אך מערכות הביטחון לוקחות בחשבון את האפשרות שהמחבלים

יתייחסו לזה כך ואז זה הופך להיות המקום הכי בטוח...

וחוזר חלילה...

 

ובעיתוי הרצויים

מחבלים ירו באזכרה למשפחת חטואל

"פתחו לי פתח של מחט ואני אפתח לכם פתחו של אולם".

הבנתי שבנוסח הזה אין למצוא בחז"ל, אלא (למשל):

 

"רבי יודה נשייה בשם רבי יודה ברבי סימון:

במנהגו של עולם אדם יורה חץ כמה תהלך בית כור א´ בית כוריים,

גדול כוחה של תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד.

אמר רבי יוסי כתיב פתח לי אמר הקדוש ברוך הוא:

פתחי לי פתח כחרירה של מחט,

ואני אפתח לכם פתח שיהיו אהליות וחצוצריות נכנסין בו."
(פסיקתא דרב כהנא כד´)

 

אם ידוע לך מקום במדרש תנחומא, אשמח מאוד!!

במדרש תנחומא כתוב משהו כמו ש"כרכרות נכנסות בו", אבדוק בדיוק את הלשון המדויק בתנחומא.

שהבאת (כרכרות) נמצא בשהש"ר.

אני כמעט בטוח שאין מקור קדום של ממש ל"פתחו של אולם".

עי' כאן

http://www.responsa.co.il/wiki.aspx?docId=0200800045800000000000000000

בספרי חסידות.

השלישיה הפותחת 

פורום ביינישים?

חבל שאתם לא מחיים את פורום בראש יהודי..

לא שוב הויכוח הזה?!? |נאנח|

<צ>

אתה צודק.
ואני בעד שמי שרוצה יכתוב מה שהוא רוצה (חוץ מעבירה על כללי הפורום וזה..) מה שלא בא לי לקרוא אני צריך לדלג, מי שזה כן מעניין אותו לא אשם שאותי זה לא מעניין

"עגלות וקרוניות"
ראיתי במדרש תנחומא דומה.

אור החיים אכן מביא את זה במשמעות המוכרת היום

ככה גם תאכל כמו בן אדם וגם תאכל מהמחבת.

גם בתור נהג, אדם-חיזמה זה אחלה מקום לאכול בו, גם ככה לא זזים לשום מקום.

את החביתה (חצי עין חצי מקושקשת) אכלתי מהמחבת ואת הסלט הגבינות ושאר ירקות מהצלחת

סלט וגבינות מהמחבת?

לוקחים ירקות, לוקחים גבינה, שמים במחבת. ואוכלים! 

איך לא חשבתי עלזה לבד?

הן גם לא מסוגלות לאכול חביתה במחבת.

פשוט חרם של מחבתות!

אבל לאכול מהמחבת זה מבאס לבד..
רק שקשוקה עענקית עם כל המשפחה ולחם טרי זה כיף

וחשבתי להכין שקשוקה כמו שהרועה הציע ואז זה לא בעיה בכלל לאכול סלט וגבינות מהמחבת.
3 ביצים, עגבניה, חצי בצל, 2 פרוסות גבינצ מפוררות והופ מערבבים הכל ואוכלים מהמחבת
אבל בסוף עשיתי חביתה אז את הסלט והגבינה אכלתי מהצלחת. מובן? |שבע|

פעם ראשונה אספת הורים (ל4 תלמידות בסופו של דבר )

אבל אי דיד איט!!

 

 

כיף שהיה לך כיף הערב

כאילו אני כתבתי את זה...

ממש לא שמתי לב לשעה 

ערב מחכים

אני ערה. ובדיוק הולכת לישון. לילה טוב!

עד שכבר ערה, הולכת לישון. פחחח.

זה איכשהו קורה לי כל לילה.
מיד אחרי שאני ערה, אני הולכת לישון..

ובכלל הייתי ב11 וחצי במיטה,
אבל נשארתי ערה בשביל ביזנס.

הילדה התחילה לפתח העדפות לאותיות מסוימות...

וצריך מחר לקום מוקדם

לא לדאוג, ישנתי קצת באמצע...
שעתיים בערך...

מהאוטובוס

שעולה לי לראש החייל המסכן שנרצח בעפולה.
עצם הסיטואציה לא מלהיבה

זה מזכיר לי בדיחה- באיזה עיר באירופה יצאו מניין יהודים מבית הכנסת בלילה. הם ראו מולם 2 גויים שבאים לכיוונם.

אמר אחד היהודים- אוי לא! מה נעשה? הם שניים ואנחנו לבד...

 

ברור שאם יש חשד למחבל מתאבד או מטען חבלה- תיידעו את הנהג כי נשק לא יעזור לכם במקרה כזה...

שורט כמה שזה נכון

החל מחגורת נפץ ועד סכין רובה לא משנה..

מה הדבר הראשון שעשיתי? חיפשתי מרחב מוגן

טוב... טיפשות מצידי היה להגיע לשם. זה להכניס את עצמי להתמודדויות מיותרות לגמרי... נראה תוך כמה זמן זה יעבור (בהתחשב בזה שלא היו אזעקות בכלל... )

לק"י

אני לא משדרות אומנם, אבל יודעת מה המצב שם.