דיי דחוף !
דיי דחוף !
אבל לא ידעתי איפה לשאול ):
3 בנות דוסיות חמודות בנות 23 מחפשות דירה ריקה להתארח בה באזור קטמון/רחביה/בקעה/טלביה/מושבה...
מישהו, משהו??
(זה לחלוטין למטרות טובות , שתיים מאיתנו תפוסות אנחנו פשוט רוצות אווירות צעירים בחג ((: )
זה לשימחת תורה רק... אם תוכלי לשאול אותם אני אשמח ממש (:
במיוחד בקמ"ש
תנסי לבדוק האם יש מישהי שמכירה מישהי שעושה שם שירות והדירה שלה פנויה (רוב הדירות מין הסתם פנויות בחג)
אם אתן באווירה של לשלם על זה
תתקשרו לאגודה להתנדבות ותנסו לתאם דרכם את זה
יש הרבה. מהיכרות אישית.
אבל לא חותם על זה שאם האגודה יגלו שבת כלשהי אירחה סתם ככה בחג 3 בנות בדירה שלה, הרכזת תתלהב מזה...ממש לא נראה לי, ת'אמת.
מהאגודה עצמה - אפשרי לנסות לבדוק, אבל אז זה דורש גם תיאום עם הב"ש עצמן, הרי החפצים שלהן שם וכו'...
מה שכן - לפחות לפי מה שאני מבין, באמת כל הדירות אמורות להיות פנויות בחג.
ותן טלממש צריכה עזרה ![]()

אין זמן בחג הזה.
אין.
(ובהזדמנות זו - סליחה ומחילה שבימים האחרונים אני פחות כאן... חג, וזה...)
~בממוצע~
נפשי תערוג(אני רואה שאין יותר מדי שריונרים מורעלים כאן...)


פריסביכמה חפרו לי היום ויש לי גם את מחר...
לינוי
יטבתה
לינוי
(את- תעשי מה שטוב לך... לא מה שטוב לה
)
הייתי בכל המקומות היום
שמגיבים למישהו בצורה שיוצאת לא הכי נחמדה ואולי סנובית. ואוף. אנ'לא חושבת שאני סנובית כ"כ. העניין הוא שעברו לי בראש כמה אפשרויות תגובה, ואף אחת מהן לא נראתה טובה. וזו לא מישהי שאני מכירה (באיזה טיול היום). ואולי זה בראש שלי. נאכס, נכון?
דינה ל.אני מניחה שאם זה קרה בטיול, אז אין לך דרך לתקן את אי הנעימות...?
[אם כן, פשוט לזרוק בקטנה- לא התכוונתי להשמע ככה, אלא....]
ואם לא...
לקוות שהאדם ידון לכף זכות.
או בכלל לא שם לב.
או לא התרגש בכלל...
ויפה על הרגישות

ריבוזוםמקווה שהיא לא התרגשה מזה...
ריבוזוםזה כנראה לא היה ממש ממש גרוע. אבל כן נאכס.
חבל לבזבז על זה אנרגיות.
הכי גרוע - פלונית שאינך מכירה תחשוב שאת סנובית,
אם אי פעם תכירו היא תבין שטעתה ואת מותק של בחורה 
נפשי תערוג

שירת ה'הלוואי ויהיו רק בשורות טובות..![]()
עוגת גבינה.המחשב הנאמן שלי נפל למשכב הבוקר 
(כפתור ההפעלה שלו הוא מהסוג שהמשתמש מושך כלפיו, והכפתור חוזר למקומו (קפיץ), וזה התקלקל. כבר פעם שניה שזה קורה)
הגעתי לבית רק ב-2 וקמתי מאוחר ונאלצתי להתפלל לבד 
משהנוכחות מרשימה בהחלט.
אה.. צהריים, כן, ריבוזום, צהריים.
החלטתי שהיום הזה הוא בסימן "יום מנוחה".

("מה את עושה היום?"
-"נחה")
השגיאות בטעות? (חשבתי שהתכוונת למשהו נורא עמוק
)
ה' נתן 10 מכות - ר' יהודה אומר שמכות ללא סימנים זה לא מכות..
זה הובא גם בהקשר לזה 
אם לא, לילה טוב לכולכם! וחג שמח

כשכתבתי אני זה לא היה ניחוש - זה היה רק להגיד שאני מעוניין...
אז נמשיך ל2: חי?
שים לב לרענן
יופי... עכשיו מי שכותב ראשון מי זה - זוכה בסמלים
![]()
![]()
![]()
כן.
אם בא לך לפתוח שירשור חדש, בתור המנצח בשירשור הזה - אני אשמח להשתתף!
לא משהו גדול במיוחד
לקחת אותה או עד הבית...
עשינו לאמא שלי פעם והיא ממש נהנתה
מי היה? ראיתם אותי
חליל הרועיםשל פייגלין, אז הלכתי אליה, ובדרך פגשתי ניק ודיברנו, אז פיספסתי אותה.

גם שלך יגיע במהרה השנה!!!

b.n
ואם אפשר לשאול - מהו שם החיים שלה?
זה מסקרן מידי להסתיים ככה מבלי לתת תשובות.
הלבד באמת עלול להיות אכזרי, במיוחד בסיטואציה כזאת...
אלו המצבים בהם אנו נדרשות לכל כוחות הגבורה הקיימים בתוכינו,
ולהסתכלות קצת אחרת, שאומרת : ש פה כל כך הרבה אנשים אהובים ואוהבים, יקרים ומייקרים.
אני לא אתן לאחד הספציפי הזה (ולבת זוגו...) להשתלט לי על הרגש.
וביננו אם באמת זה היה נכון לך, וטוב לך טוב אמיתי- היית איתו עכשיו.
וזה שאת לא אתו, זאת ברכה גדולה.
ובע"ה כשתהיי עם האחד שלך- תביני עד כמה.
ואם תאמיני בזה גם היום, בתוך הלבד, את יכולה להתחיל את לטעום ולקרב בכך את הרגע הזה שלך.
בהצלחה.
לא בטוח שהוא אכן קיים,היום,זתומרת.
׳מה שהיה לא חייב להיות׳(א.אי שם בלילה לא משו)
אני יודעת,זה נשמע כמו סיסמה נחמדה.המציאות מרגישה שונה.
אבל...על הרגשה אפשר להוסיף הרגשה א ח ר ת ,יותר טובה,של ביחד.אם תרצי.ותעבדי,וקשה.
האחד שלך עוד יבוא במהרה,ואי אפשר לכסות על החסר ולא צריך למלא אותו לגמרי,אבל אפשר שיהיה פחות מעיק.
עוד בפרטי....שלחת המון כוח אחות
הרב עובדיה בסכנת חיים. מי שפנוי להגיד פרקי תהילים נא להכנס לפורום נוער וגיל ההתבגרות אנחנו מנסים לגמור ספר שלם כל אחד שיכתוב שם בשרשור איזה פרק היא אומרת לפי הסדר וכך אנחנו מקווים לגמור פרק שלם. בשורות טובות
(הרב) חיים עובדיה יוסף בן ג'רגיה.
(בתפילה לא מוסיפים את המילה "רב").
בס"ד
הבן שלנו חיים שלום בן מרים רות כשהיה בגיל שלושה חדשים הפסיק לנשום ומאז כבר 3 חדשים מונשם ועוד לא התעורר.
בשבת מצבו החמיר והרב שיינברג אמר להרבות בתפילת רבים.
כל מי שיכול אנא להתפלל לרפואתו השלמה!
תודה רבה מעומק הלב
אם תוכלו לפרסם נשמח
קל- קמ, קמא- קנ.
בע."ה שיהיה לרפואתו של הילד!
מי לוקח???
זה בחינם לגמרי! 
הכוונה היתה להתחייב כל יום? :-/
נראה הלאה....
נפש חיה.אחרונהנכנסת להתקלח ונגמרו המים החמים!!![]()
יאללה עופו על זה!
כל אחד והרגע הזה שלו...
![]()
ששכחת שעון מעורר בפלא בשבת ופתאום כל הבית מדרש שומע אותו
(מסתובב עם פלא בשבת עקב "פיקוח נפש"
)
אבל לא קרה לי!
רק יכול לקרות 
ניקיון , עצבים , רוגע , ואנרגיות מטורפות?
עצבים ואנרגיות- לא שומעת
בניקיון ישראלי יפה בסגנון נתן גושן וגו' עם אנרגיות אבל זורם וברוגע א"י של פעם יהורם גאון עפרה חזה שושנה דמארי וגו'
בעצבים אני שומע שירים שקטים או מנגינות זה ממש מרגיע
רק נכנס לאוטו מכוון תחנת רדיו ומסדר את הכיסא...
או רוגע, או אנרגיות מטורפות?...
אביה בת אורלי - עברה תאונת דרכים קשה היום - מצבה קשה!
אולי נעשה מפגש שם??


וכעת יותר מתבהר לי הבילבול שהיה...
אבא שלי הוא מודיע נפגעים. החוק בצה"ל ובמדינה קובע שחייל צה"ל שנפגע/נהרג - אין להתיר פרסום באמצצעי המדיה, פרום מקיף, עד שתמסר הודעה למשפחתו הקרובה של החייל. היו מקרים בעבר שבני משפחה קרובה הבינו מחדשות שיקירם נהררגה, ולקו בהתקף לב/התאבדו. לא רוצים להגיע למצב כזה. אז מטילים איסור פרסום על הנתונים המדוייקים - כולל אם החייל מת או לא, ואפילו לגבי אם זה חייל או לא, כנראה של התירו לפרסם. היו כאלו שלא מעניין אותם החוק וכשמגיע להם הידיעה שזה חייל והוא נפטר מפצעיו - ישירות מפרסמים בלי להתחשב במה שזה יכול לגרום למשפחות רבות של חיילים המשרתים שם. ערוץ 7 לעומת זאת שמר על החוק ולא פרסם עד שהוסר צו איסור הפרסום, ורק אז דיווח את הנתונים המלאים. שעות לאחר האירוע. סביר שכתבי ערוץ 7 ידעו מה מתרחש בזמן אמת ולמרות זאת שמרו על איפוק עיתונאי ומוסרי, ואתי - ועל זה מגיע להם כל הכבוד, שלא כמו מקורות רשמיים אחרים שייתכן ופעלו בניגוד לאיסור הפרסום שהוטל בתחילה.
כבן של מודיע נפגעים, אני יודע עד כמה חשוב העניין הזה של איסור הפרסום עד שמודיעים למשפחה הקרובה - פרבום חסר אחריות יכול לגרום לנזקים כבדים מאוד.
אפילו עכשיו, כפי שאני רואה, טרם הותר פרסום שמו של החייל, ככל הנראה להשערתי כיוון שעדיין לא דווח למשפחה מדרגה שנייה ואילך...(דודים, סבא וסבתא...) - וייתכן כמובן שהיו עוד עניינים שבנתיים מונעים את פרסום שמו של החייל שנהרג - וכל זה מראה שאכן, לא סתם מטילים איסור פרסום לעיתים, גם אם בשעות הראשונות זה גורם לבילבול בקרב צופי קוראי החדשות.
כמו כולם גם אני כואב ומזועזע ועצוב עד עמקי נשמתי על הפיגוע האיום והנורא, ובוכה יחד עם משפחת החייל הנרצח בפיגוע המתועב הזה.
ולוואי שביבי יסיק מכך את המסקנות הנכונות ממקרה זה וממקרה חטיפת ורציחת החייל אך ביום שישי.
תהי נשמתם של החיילים תומר חזן והחייל שעדיין לא ידוע שמו, צרורה בצרור החיים. 
ואכן, טוב שמקפידים על זכות המשפחה לדעת ראשונים.
זה מכעיס מאוד מאוד שכל העיר "מרננת" את השמועה, והאשה, ההורים, המשפחה, לא יודעים (מנסיון משפחתי)
עצוב עצוב 
רצח שני של חייל, החג.

ולגבי מה שכתבת בתוכן, דינה - יותר משחשוב שהמשפחה תדע ראשונה, חשוב א-י-ך תדע...וזה למה צריך להקפיד על איסור הפרסום - שהמידע לא יגיע אליה דרך התקשורת וכו', כי אז התוצאות יכולות להיות קשות.
במקרה כזה שני אנשי צבא, רופא ולעיתים פסיכולוג מהווים צוות המגיע לבית המשפחה ומודיע. לא פשוט.
אבא שלי סיפר לי סיפורים קורעי לב מהודעות כאלו.
כמה עצוב!!![]()
והצרחות של החיילים..
זהו הלך על הלילה שלי, עכשיו אני כולי בוכה
איפה שמחת חג איפה
http://rotter.net/forum/scoops1/50715.shtml
זוועה.
ועוד בחברון שלייי יאוו כמה הרוגים השם בבקשה!! מספיק!
בא לי לרצוח את הערביות שם.. מזל שאני עכשיו סגורה בדירה שלי אחרת היה חבל מאוד.. הרבה שנים שלא הרגשתי ככה רצון לנקמה.
ה' תעזור לנו
אמן ימותו היום!
נורא שהחיילים נותנים להם להיצמד תוך כדי אירוע, אין אף נשק במצב ירי.


חליל הרועיםכ"כ מעוותת הייתי אומר גם שצה"ל יקום דמך אבל זה לא יקרה, מה שיקרה זה שיתפסו את הרוצח, ישימו אותו במלון נפחא, הוא יעשה תואר, ועוד מס' שנים יחזור בחזרה לחברון לביתו ולמשפחתו כאשר מסתם ערבי חלאה הוא יהיה ערבי חלאה עם תואר, לכן אנו אומרים הי"ד כי הנקמה האמיתית והנצחית היא של הקב"ה, ללא משוא פנים, וללא שחרורים מוקדמים, יהי זכרך ברוך!

אז הנה, עכשיו בזכות מסירות הנפש של גבריאל בע"ה מיישבים את בית המכפלה!
[כן, אני יודעת שאני תמימה. טוב לי עם זה.]
חליל הרועים
טופי תותיש בעיה להגיע היום לחברון?
כל החגיגות כרגיל, רק יוקדשו לעילוי נשמתו של החייל ולהתחזקות ולחיזוק.
עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה - אנא, כל מי שתכנן להגיע - תגיע, תראה נוכחות, שיידעו שאותנו לא שוברים במוות אחד קשה ומפחיד ככל שיהיה.
ממש לא, שטויות במיץ, לא הבנתי, לא נכון, בניתי תילי תילים על כלום, הרבה אבסורד וכו'.
גם לי ממש ממש לא בא להמשיך בדיון. אבל אם את לא טוענת טענה, יש דרכים קצת יותר מכובדות לסיים את הדיון.
בברכת חג שמח.
(-)