פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1891)

אוהו כמה שהם ישמחו.

(צלזיוס, כן?)

אין חום!

כי רופא חינם אתה.

מומלץ לפני כל פרוצדורה רפואית, לא כולל שם ומלכות. 

לקחתי אקמול ומצבי השתפר לעת עתה

וממש לא הלאית אותי. נהפוכו - אני חששתי שאני מקשקשת לך יותר מדיי שטויות...

מסמיק!

תודה רבה!

אני מרגישה עכשיו הרבה הרבה יותר טוב. מקווה שגם את!

מצבי הרבה פחות נורא משנשמע. היה לי כאב ראש זוועתי, אבל נחתי קצת ולקחתי אקמול ואני מרגישה הרבה יותר טוב.

ללמוד כימיה מתישהוא!

(חמוד, יותר מדו משמעות.)

אולג'ובס אאל"ט הוא בתשלום..

למשל:

http://www.jobmaster.co.il/

האתר של משרד התעסוקה.

ידוע לך על מישהו שקיבל פניה מעבודה בעקבות שימוש בalljobs ללא מנוי בתשלום?

רק צריך לרבוץ שם כי ההצעות הטובות נחטפות

את הפרטים של חלק מהמשרות המפורסמות שם שאינן ייחודיות להם אלא הם ליקטו אותן מכל מיני אתרים ניתן פשוט למצוא על ידי חיפוש קצת מושכל בגוגל  (העתק הדבק מהאתר לגוגל, אבל לחפש צירוף שסביר להניח שהוא לא הלשון שלהם).

זה פחות מחצי שעה ומאוד פשוט.

הרחוב שמעל היציאה מהעיר (רח' גבעת שאול) וממשיכים ישר עד שמגיעים לפתח של הר המנוחות .

קצת יותר מקילומטר

אם את מגיעה באוטובוס בין עירוני מחוץ לירושלים את פשוט צריכה לרדת בכניסה לעיר בתחנה הראשונה, ממש לפני התחנה מרכזית, בכניסה לרחוב גבעת שאול, ואז פשוט לעלות אותו וכנ"ל, למשוך בו עד הסוף...

ב"הצלחה!!!זה גם ספורט על הדרך...

אז ממש סתם הסתבכתי פעם שעברה והלכתי המון  נראה לי לכנפי נשרים או משו כזה

תודה רבה עזרתם!

רק שזה בערך כמו להרים את יד ימין מעל לראש כדי לגרד באוזן שמאל...

אפשר לקחת אוטובוס עד חלק מרחוב גבעת שאול, כגון 60/75

וטיפ קטן אישי שלי - להשתדל שזה לא יהיה קשור לאוכל, למה אחרי כמה זמן של המצב רוח יבוא הדיכאון של - "אויש, אני רק משמינה ומשמינה"... מניסיון אישי

אז פשוט לבדוק עם עצמך מה הדבר שהכי מתאים לנפש שלך היום כדי להירגע, או לחלויפן כדי להתרפע כי זאת הדרך שלך - ולזרום על זה, גם אם זה טיפה ידפוק את התוכניות של מחר לדוגמא,או תוכניות אחרות שתיכננת להיום...

ב"הצלחה!!! נשמח אם תחזרי לספר אם הוא עלה...

אבל כמובן שיכולה לשער.

באמת מורכב..

אולי עשית את שלך ואולי לא?

אין תשובה חד  משמעית

אבל אול יעלו פה רעיונות טובים יותר

אובדן הקשר הטוב עם אחיה.

חוצמיזה,

שאני אישית, גם בלי חשש לאובדן הקשר, לא הייתי עושה כזה דבר...

את אחות נהדרת! |מחמיאה|

שכרגע יותר חשוב שיהיה לו קשר טוב איתך בלי שיפוטיות (לא מכירה אותו- רק בקשר לגיל..)

מאשר הבריאות של החברים שלו.

לא נראה לי שווה ל'שרוף' את הקשר ביניכם על זה..

אחרת, עם הבאה הוא לא ישתף.

אמרת את דעתך ואפי' קצת הערת והוא הבין וזהו. אל תהיי מבוגר מעצבן בטוח שיש המון כאלה סביבו (גם אם הם עדיין לא גילו את זה..). אתה צריכה להיות המבוגר שחבר שלו. זה לא אומר שאת צריכה לעזור לו בלהשיג נייר. פשוט תמשיכי להיות מבוגר שלצידו ובסופו של דבר הוא יקבל ממך הרבה יותר מאשר כל האחרים. כמובן שאם היה מדובר במשהו חמור יותר ונזק לדוג' לעצמו יותר אז היית צריכה להתנגד ביותר תקיפות אבל גם אז- בגלל שזה רע לו! וזה ילך רק אם תהיי לצידו ותדעי מתי להפסיק להעיר וכמובן גם לא להעביר הלאה להורים וכדו'.

בהצלחה

אף פעם לא מזיק.

את יכולה לבוא אליו בקטע המבוגר והמטיף

וזה כנראה יהיה חסר תועלת

אבל את יכולה לבוא אליו ממקום אישי שמשתף אותו במה שאת מרגישה

בלי שום ביקורת, רק דאגה כנה

כשאת משתפת אותו, כמובן שגם תשתפי בדברים הטובים שיש לך

בזה שאת אוהבת אותו ומעריכה אותו

ושמחה שחזרתם להיות בקשר כל כך טוב

שאת מעריצה אותו שהוא לא מעשן כבר כמו החברים שלו

ושאת דואגת מאוד לגבי מה שהוא רוצה לעשות

שאת חושבת שזו מדרגה שפלה מאוד ושאת מקווה שהוא יעשה בחירות חכמות. 

במלא מובן המילה!ולא בתור מבוגר אחראי.אולי תנסי לחזק איתו את הקשרעוד שבו שבועיים ואז לדבר איתו פתוח ולא בקטע של מבוגר אחראי.

אם אחיך לא יספק להם הם ישיגו לבד או יקנו ממשהו אחר...אם הם ירצו להשיג את זה זה ממש לא בעיה...

כל הכבוד על הדאגה!

וזה מאוד מאוד קשה להיות שונה לאורך זמן במיוחד שאתה נמצא שם 24 שעות

כדאי לחשוב על זה ברצינות

אח שלי בדיוק אמר לאבא שלי שכשהוא יחזור מחו"ל שיביא איתו סיגריות,

והוא ואח שלי הגדול ימכרו את זה בישיבות שלהם ויעשו מלא כסף.

אבא שלי אמר לו שישכח מזה כי הוא לא יעזור לאנשים להרוג את עצמם.

נשמע מוכר?

מה שאני חושבת זה ש:         

1. אם תשגעי אותו לא למכור- הוא רק יתעצבן עליך כי יש לו הזדמנות עסקית נהדרת שאת חוסמת

    + יוביל למרד שיתבטא בעישון מצידו ,

2. אם תלכי להנהלה או להורים- התוצאה תהיה זהה + כעס עליו מעוד כמה גורמים ושנאה מהילדים שיקראו לו מלשן +

    העישון לא באמת יפסק.

3. אם לא תעשי כלום- אולי הוא יבין עם הזמן שזה לא כדאי לו ויפסיק ואולי לא. 

ככה או ככה, האופציה השלישית נשמעת לי הכי אידאלית גם אם לא הכי חינוכית וכזו שגורמת לי להרגיש טוב עם עצמי.

גם אני נתקלתי בסיטואציה כזאת עם אחים שלי ואני חושבת שאפשר להגיד מידי פעם ולהעלות את הנושא אבל בכללי יש כאלה שפשוט צריכים להתנסות בחיים ולעבור דברים...ואח שלך עדיין יחסית קטן ככה שהרבה מים עוד יעברו בנהר...

אל תדאג

שהוא מוציא את זה בפה הוא יחשוב אחרי זה על זה..

ומקסימום יתחרט

אבל אם הוא ידע שיש לו אזן קשבת לכל דבר שלא מעירה אלא מקסימום מאירה זה הכי יעזור לו להתקדם בגיל ההתבגרות

ואמא שלך- חמודה!

מה הקטע שלכל בת ממוצעת חצי מהחברות שמורות בתור אישתי?

אישתי המהממת

אישתי היפה

אישתי היקרה

אישתי המתוקה

וכו'

פה חשדתי! 

אבל אני טרם נתקלתי בתופעה.

לק"י

בבקשה להעביר אותו לפורום הנכון!

|מנסה למלא את הפורום|

כלומר, שמם הפרטי ושם המשפחה - בהתאמה.

יש רק מישהו אחד שזכה לכינוי חיבה

עושים:

:- D בלי הרווח

שכחת?

סוף סוף הצלחתי. תודה לכולם.

יש איזה מקום שכתוב איך עושים את כל שאר האייקונים?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t351116#4287312

או לקידומת כדי שאני אדע מי זה ומאיפה

למשל קידומות:

מד"א

פורום

ואצל הפורום יש כמה שאצלי בניקים כי אני לא זוכר את שמותם

חוץ מנדירים שאני לא יודעת את שם המשפחה שלהם, וכדומה

שאלה שמטרידה אותי ככל שאני הולך ונחשף לחומר על המלחמה הזו:

אמנם היתה יוהרה שגרמה לחוסר אמון בכך שתהיה מלחמה,

אבל האם האמונה בכך שמדינת ישראל תנצח -

כמו שגולדה מצוטטת בסרט "אנחנו פשוט ננצח שוב" -

האם זו יוהרה?

הרי התברר שזה אמת!

מדינת ישראל ניצחה בגדול את מלחמת יום כיפור!

היה קשה, היו אבדות,

אבל ניצחון!

אם רוצים לדבר על יוהרה,

צריך לדבר על כך שלא האמינו שתפרוץ מלחמה.

אבל בסופו של דבר התגלה שצה"ל אכן מסוגל להתמודד גם עם הפתעות ולנצח.

נכון,

היו הרבה ניסים שחיפו על הרבה פאשלות,

אבל גם אם נסתכל על המלחמה הזו בעיניים לא אמוניות,

עדיין הוכחה יכולתו של צה"ל.

אני לא מנסה לחזק את תחושת "כוחי ועוצם ידי",

רק לצאת קצת נגד טענת היוהרה והביקורת הקשה על עצמנו.

ואף פעם לא חשבתי על היום הזה ככה-

היום יורצאייט של המוני חיילים...

לא היה נס גלוי במלחמת יום כיפור.

ברור לי שהיתה התערבות אלוקית,

אבל הניצחון הושג ללא ניסים גלויים,

אלא בטקטיקה ואסטרטגיה צבאית שהוביל אותה הרמטכ"ל דדו.

אז נכון שהקב"ה נתן לו את התבונה,

ונכון שהקב"ה היה שם ופעל,

אבל זה נעשה בעזרת יכולותיו של צה"ל.

זה קצת מזכיר לי את ההסבר לכך שחיילי בר כוכבא היו אומרים "אל תצא בצבאותינו".

זה לא היה מתוך כפירה, אלא מתוך אמונה שהקב"ה רוצה שהם יפעלו בשמו

וללא התערבות ניסית גלויה.

(הבעה שלהם היתה אחרת - הם שנאו אחד את השני ולכן הפסידו...)

(לצערינו המנהיגים לוקים בזה גם היום)
תקרא עדויות של קצינים וראש המוסד דאז צבי זמיר, תבין כמה הדרג המדיני היה שיכור מההצלחה ב-67

בימים שלפני המלחמה ראש המוסד קיבל מידע מודיעיני מסוכן מצרי שהולכת לפרוץ מלחמה, ראש המוסד העביר את זה הלאה ואמר שחייבים לגייס כוחות מילואים, התגובה אליו הייתה מזלזלת, אנשים אמרו לו- הם (צ"ע) לא יעזו לתקוף אותנו.

כנ"ל ראש אמ"ן שזלזל והכל בא מהיוהרה שבסופו של דבר מי ששילם עליה היו אלפי חיילים שנהרגו ונפצעו... 

קראתי את הספר של צבי זמיר (כמו עוד הרבה ספרים על המלחמה הזאת),

ולכן אני לא מדבר על היוהרה בכך שלא האמינו שתפרוץ מלחמה.

ברור שזו היתה יוהרה ועצימת עיניים מתוך אופוריה.

אני מדבר על הציטוט שמובא בסרט על כך שצה"ל ינצח.

זו היתה אמירה שנאמרה לפני המלחמה והוכחה כנכונה.

למה להתייחס לזה כיוהרה?

אולי צריך לומר שראש הממשלה העריכה נכון את כוחו של צה"ל?

אחת הביקורות המרכזיות על דדו היתה שהוא אמר במסיבת עיתונאים ביום השלישי של המלחמה

"נשבור להם את העצמות".

רצו להראו שזה חלק מהיוהרה שלו.

אבל הוא הרי צדק!

פירקנו להם את הצורה והם התחננו לארה"ב שתלחץ על ישראל להסכים להפסקת אש.

זה לא "כוחי ועוצם ידי".

זאת הערכה נכונה של יכולתו של הצבא להתמודד עם צבאות ערב.

זה כמו שהוכח בעופרת יצוקה שלצה"ל אין בעיה לכבוש את רצועת עזה ולחצות אותה תוך ארבעים דקות.

הכרה בכוחך היא לא גאווה.

הכרה בכוחך הלאומי היא ודאי לא גאווה, היא כבוד האומה.

כוח צביקה היה מ188 (כבוד!).

הוא נלחם באזור חושנייה (קשת), שזה במרכז רמת הגולן.

חטיבה 7 באמת נלחמה בעמק הבכא, בצפון הגולן, אבל היא לא נמחקה.

חטיבה 7 היא שתגברה את 188.

188 היא חטיבת עוף החול - נמחקה תוך יומיים וקמה לתחייה תוך שלושה ימים נוספים...

(להרחבה: על בלימה, עז 77, כח צביקה, אלה האחים שלי ועוד...)

כל השאר היה הפוך...

אותו חייל שעשה נזק למדינת ישראל כמו שלא נעשה לה מעולם

פרשת הקב"ר המזמר? מסכן :-/

חשוב לראות ולהווכח בנס העצום שה' עשה לנו!

הערה קטנה: האחרון שיצא שיכבה את האור זה לא מאז אלא מאיזור תקופת ההמתנה שלפני ששת הימים.

המלאך השומר שלי 

מאת: דניאל גולן

אני אוהב לספר את הסיפור הזה. יש לי מלאך שומר או פשוט מזל טהור.

שירתתי באותה תקופה עם יחידה 300 של הדרוזים בדרום רמת הגולן והמשימה שלנו היתה לעצור טנקים שינסו לחצות מחסום נ"ט בנקודה מסוימת לפני הגשר (אגב, מעולם לא עצרנו אף אחד, כי אף טנק לא הגיע מהכיוון הזה).

היה לנו קצין ארטילריה קדמי שכיוון את האש על הצד השני ובשלב מסוים, אני מניח שמישהו בצד השני הבין שהפגיעות מדויקות מדי או שיש אנשים קורבים מדי אליהם. לכן הם העלו לאוויר פצצות תאורה להאיר את שמי הלילה, שכן העבודה שלנו היתה רק בלילה. אז נפתחו שערי הגיהנום וגשם של קטיושות של הפסיק ליפול עלינו כל הלילה.
בלילה האחרון של המלחמה, כשנפתחו שערי הגיהנום, היינו בדרכנו לנקודת ההמתנה הוחלף הקצין בכוח שלנו. בהיותי הסמל של היחידה, פיקדתי על קבוצה של 8-10 חיילים ולקצין היתה קבוצה דומה תחתיו.

בדרך לנקודת המארב, הסברתי לקצין החדש היכן צריך להתמקם אחרי הגשר. להפתעתי הוא אמר "אני המפקד והלילה אנו מתמקמים לפני הגשר, לא אחריו". איך שתפסנו עמדות לפני הגשר, מטר קטיושות ניטח בדיוק על הנקודה בה אמרתי למפקד להשכיב את המארב.

בזמן הזה שכבנו משני עברי הדרך והוא לקח אבן קטנה, זרק אותה לעברי כדי להשיג את תשומת ליבי ואמר: "זה המקום שרצית שנתפוס עמדה?"
הבנתי שאם היינו מתמקמים היכן שאני אמרתי, קרוב לוודאי שלא הייתי כותב את הסיפור הזה היום.

זהות לא ידועה והמעגל שנסגר אחרי שנים

מאת: יובל צור

ב-15 באוקטובר 1973, הגעתי לחאן-ארנבה שבמובלעת ברמת הגולן.

בעת סיור בשטח נתקלנו בטנק צנטוריון צהלי שפרס שרשרת וסביבו בתעלת קשר חייל ישראלי עם כיפה לראשו מרכיב משקפים עליו תמ"ק עוזי ללא מחסנית. כ-10 מטר ממנו  שכב חייל סורי  חמוש הרוג.

בקשתי מחייל שהיה על ידי, לאחר בדיקה של אי-מלכוד, לנסות לזהות את ההרוג עלפי ת.ז שנמצאה בכיס חולצתו. כמו כן נרשם הצ' של הטנק. לאחר זיהוי ההרוג, התישב החייל שזיהה אותו כולו חיוור ואומר לי "אני מכיר אותו ואת כל המשפחה שלו מחדרה, אביו נפל בשבי בסוריה".

המידע על החיל נמסר למחלקת נפגעים והם היו מרוצים, כי עד הודעתנו הוא נחשב נעדר.

אני שמחתי שהפרטים נשמרים אצל החייל החדרתי - אבנר חממי ז"ל.

המשכנו לשרת עוד שנים במילואים. אני שכחתי מהמקרה עד להזמנה לכנס לוחמי חטיבה 679\434 שהתקיים  ביד לשריון הקיץ.

לקראת הכנס נשאלתי אם יש לי סיפור אישי מאותה מלחמה, אך לא יכולתי להיזכר בפרטים. אני מתקשר לאבנר חממי לחדרה, ואשתו מספרת לי שהוא מזה 10 שנים נפטר וכנראה לקח אתו את הסוד. לאחר אין ספור טלפונים לכל הגורמים שציפיתי להסתייע בהם הגעתי לגברת רונה טירם (אולי שאלה בחאן-ארנבה???) והיא מסרה את השם אבי יוסף פיקרש.

הוא שימש כטען-קשר בצוות טנק שנפגע ותוך החלצותו בלילה, הוא נפגע וננטש בשטח עד שגילינו אותו.

אביו, ישראל פיקרש, היה יו"ר יד לבנים בחדרה וכן ממקימי בית יד לבנים בשנות ה-50. הוקל לי מאוד הגילוי.

הסיפור נמצא בתיק החלל ביד לבנים בחדרה.
 

הסיפור הזה יכול לשמש תסריט לדרמת מלחמה, לסרט מתח ואפילו לסרט אימה, יכול אף להיות שצריך להמציא עבורו ז'אנר חדש, כי הוא מכיל את כל המרכיבים האלה גם יחד.

4 חיילים, אף לא אחד מהם לוחם בהכשרתו, נלכדו במעמקי התעלות של מוצב החרמון, בדיוק ברגע הכיבוש הסורי. חיילי צה"ל שהיו מעליהם נהרגו או נשבו והם נותרו תקועים לבדם בלי אוכל ומים, עם חמצן דליל ובלי תחושת זמן.

סיפור הגבורה המדהים הזה יסחף אתכם אל אותם רגעים בלתי נתפסים, שבסופם אמנם נצחה נפש האדם, אך הצלקות עליה מאותו  מאבק בין חיים למוות, יוותרו לעד.

לק"י

הכל מאהבה

אני יודעת, אל דאגה!

לניסיו"פ

אפשר להשתגע ולהשאר בחיים, נורמלי. מניסיון

"אחר" דורש גם לפרט! ואת ושדרותי פשוט התעלמתם מזה

אבל איך משתגעים ונשארים נורמליים, לא ברור לי.

נראה לי שאני מתחילה להיות חולה

חום ונזלת וכזה, בטח נדבקתי מאחותי.

הבה נקווה שזה יעבור מהר כלעומת שבא ולא יתפתח.

תתני חיוך. הכל לטובה

אחד סוכר

אבל נס נסתר. כל כך נסתר, שהוא לא יעזור..

לק"י

חלום של מורה בדרום

אחרי מה שהיה בעמוד ענן אני כבר לא ממש מאמין להם..

לא מדוייק כמו מקצועי

אבל מספיק מדוייק אם אתה לא מנגנ בפילרמונית  (בפילרמונית יש גיטרותת?? )

וכלי זמר זה סבבה

יש טוענים שטיפה יקר

אבל פעם אמרו לי שכדאי להשקיע קצת בגיטרה

שלא בטעות תקנה אחת שתדפוק לך את השמיעה המוזיקלית/ או שיעוף לה הצאוור בכיוון מתרים

בהצלחה

ניגון טוב

כלי זמר זה סבבה, (לך לסניף בדיזינגוף, חווית קנייה!! מוכרים שם פסנתרים ב200,000 ש"ח)

ההשקעה=האיכות תלויה בתקציב.

אבל אתה בהחלט יכול למצוא גיטרות טובות באזור 600.

פשוט תחליט איזה סכום אתה רוצה להשקיע, ובמסגרת התקציב תראה מה אתה אוהב, לאיזה צליל אתה מתחבר.

(בגדול הגיטרות הספרדיות נחשבות כטובות)

אם אתה ושכמותך תטרחו להיכנס אליו

במקום לשאול בצמ"ע,

זה יקרה גם שם יותר מהר.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t567323#6292767

ואיפה

איזור ראש העין /פ"ת . משהו לפי שעות /חצי משרה שאוכל לשלב עם פסיכומטרי.

בעצם היום אני לא מכיר שם כמעט אף אחד.

בעיקרון אם ת יוצאת מבקעה לכיוון תלפיות או הקטמונים זה יוריד לך את השכר דירה משמעותית במרחק של כעשר דקות הליכה את חוסכת עשרות אחוזים.

גם אם את לא שוכרת דירה לבד אלא עם עוד חברות/סטודנטיות זה יוזיל לך את השכ״ד משמעותית כי עדיף לך להתחלק בדירה של ארבעה חדרים עם עוד שתי סטודנטיות מאשר לשכור דירה אחת של חדר.

בהצלחה.