לימוד תורה וכיבוד הורים.
אם[1] הבן רוצה לילך ללמוד תורה[2] בישיבה מסוימת או אצל רב פלוני הנמצאים במקום מרוחק[3] מפני שמשער[4] שיראה שם סימן ברכה בלימודו ואביו מעכבו, אין צריך להקשיב לאביו[5]. מי[6] שלומד תורה בזמניו הקבועים, ואחד מהוריו זקוק לעזרתו[7] ואין מי שיעזור להם, יעזוב לימודו ויעזור להם, וישוב ללימודו. ואב[8] המבקש מבנו שישתתף בשמחה משפחתית באופן שיגרם לבן ביטול תורה, אין הבן חייב לשמוע לו.
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] שו"ע סי' כה'. ובס' חסידים סי' שלח' שאם הבן עושה מלאכה ואביו אומר לו לך עסוק בתורה ואני אעשה המלאכה במקומך, יעסוק הבן בתורה.
[2] אפילו במקום שילמד בו כל שעות היום. שו"ת יחו"ד ח"ה סי' נו'.
[3] ואפילו בחו"ל.
[4] ואפילו הבן מסתפק אם יראה שם סימן ברכה. פ"ת סקכ"ב בשם החמודי דניאל.
[5] וכן אם רוצה הבן ללמוד בישיבה קטנה ואביו תובע ממנו שילמד בישיבה תיכונית כדי שילמד גם מעט לימודי חול, אין צריך להקשיב לו. שו"ת יחו"ד ח"ה סי' נו'. שו"ת מנח"י ח"ה סי' עט' וח"ט סי' קג'. שו"ת שבה"ל ח"ב סי' קיא'. ס' תורת הישיבה עמ' רסו' בשם הגר"מ פיינשטין והגר"א קולטר זצ"ל. והוא הדין בן בוגר שרוצה לעסוק בתורה כל יומו והוריו רוצים שילמד מקצוע וכדו' אין צריך לשמוע להם. וע' ביפ"ל סוס"י רמ' ובילק"י כיבוד הורים פ"ט סעי' סה' שאם הציעו לו משרה תורנית כגון רב או דיין ואביו מבקשו שלא יקבלנה, אינו חייב לשמוע בקול אביו. ובס' דרך שיחה בשם הגר"ח קניייבסקי שאב הרוצה שבנו ידרוש בציבור והבן מתבייש, אינו חייב לשמוע בקולו.
[6] ס' חסידים סי' שלח'. חסל"א יו"ד עמ' שטז'. ובפ"ת סק"ח בשם הפר"ח שדוקא כשמצוי באותה העיר שאביו נמצא בה, אבל אם הוא בעיר אחרת אין חייב לשרת אביו ולחזור לתורתו.
[7] ודוקא במקום שמבקשים ממנו דבר שהוא צורך גופם כגון להאכילם או להשקותם וכיוצ"ב. וגם בזה היינו באופן חד פעמי או כמה פעמים, אבל אם מדובר שיצטרך לעזוב את הישיבה לגמרי או לבטל לחלוטין את קביעות לימודו, בשביל לעזור להוריו, יעשה שאלת חכם.
[8] ס' אשרי האיש פמ"ג סעי' ד' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. וכן אם מבקשים ממנו ההורים דבר שאין בו צורך גופם (כגון שרוצים שיבקרם כדי לראות פניו) אינו מחוייב לבטל תורה בשביל זה, ומ"מ יעשה בדעת, שפעמים שיגרם להם בזה צער גדול, ישמע בקולם.
